×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(ז) מִ֥י יִתֵּ֣ן מִצִּיּוֹן֮ יְשׁוּעַ֢ת יִשְׂרָ֫אֵ֥לבְּשׁ֣וּב יְ֭הֹוָהיְ֭⁠־⁠הֹוָה שְׁב֣וּת עַמּ֑וֹ יָגֵ֥ל יַ֝עֲקֹ֗ב יִשְׂמַ֥ח יִשְׂרָאֵֽל׃
Oh that the salvation of Israel would come out of Zion! When Hashem returns the captivity of His people, let Jacob rejoice, let Israel be glad.
תרגום כתוביםמדרש תהליםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתר׳ משה אבן ג׳יקטילהרש״יר״י קראאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
מַן יַרְחִישׁ מִצִיוֹן פּוּרְקָנָא דְיִשְׂרָאֵל כַּד יְתִיב יְיָ גְלוּת עַמֵיהּ יְרַנֵן יַעֲקֹב יֶחֱדֵי יִשְׂרָאֵל.
Who will produce from Zion the redemption of Israel? When the LORD brings back the exile of his people, Jacob will rejoice, Israel will be glad.
מי יתן מציון ישועת ישראל – א״ר לוי כל הברכות והנחמות והטובות שהקב״ה מביא על ישראל כולם מציון. תורה מציון שנאמר (ישעיהו ב׳:ג׳) כי מציון תצא תורה. ברכה מציון שנאמר (תהלים קל״ד:ג׳) יברכך ה׳ מציון. הופעה מציון שנאמר (שם נ׳:ב׳) מציון מכלל יופי אלהים הופיע. סעידה מציון שנאמר (שם כ׳:ג׳) ומציון יסעדך. חיים מציון שנאמר (שם קל״ג:ג׳) כי שם צוה ה׳ את הברכה חיים עד העולם. גדולה מציון שנאמר (שם צ״ט:ב׳) ה׳ בציון גדול. ישועה מציון שנאמר (שם י״ד:ז׳) מי יתן מציון ישועת ישראל. את מוצא שני פעמים כתוב בספר תהלים מי יתן מציון אחד בספר ראשון ואחד בספר שני. ולמה א״ר לוי הרב אמר אחד והתלמיד אמר אחד. הרב אמר אחד (דברים ה׳:כ״ה) מי יתן והיה לבבם זה להם. והתלמיד אמר (במדבר י״א:כ״ט) ומי יתן את כל עם ה׳ נביאים. לא דברי הרב ולא דברי התלמיד מתקיימין בעולם הזה אבל לעולם הבא שניהם מתקיימין. דברי הרב מנין שנאמר (יחזקאל ל״ו:כ״ו) ונתתי לכם לב חדש. דברי התלמיד מנין שנאמר (יואל ג׳:א׳) והיה אחרי כן אשפוך את רוחי על כל בשר.
דבר אחר: למה שני פעמים. ר׳ יודן בשם ר׳ יהושע בן לוי אמר לפי שהתינוקות אומרים שני פעמים ביום אחד שחרית ואחד ערבית (דברי הימים א ט״ז:ל״ה) הושיענו אלהי ישענו. לפיכך שני פעמים מי יתן מציון. אמר ר׳ תנחומא אמרית יתיה לפני ר׳ נחוניא ואמר לי לא מן השם הוא זה אלא מפני שכתוב הושיענו אלהי ישענו אחד בספר תהלים ואחד בדברי הימים. לפיכך שתי פעמים. משל לבן מלך שארס בת מלך וקבעו פרוסטגמיא ביום פלוני. בנו של מלך מצפה לשמחתו ובתו של מלך מצפה לשמחתה. מי מעכב פרוסטגמיא. שנאמר (ישעיהו ס״ג:ד׳) כי יום נקם בלבי.
יגל יעקב ישמח ישראל – יגל אברהם ישמח יצחק אין כתיב כאן אלא יעקב. למה לפי שיעקב שמח מכל האבות. א״ר שמעון בן לקיש בשעה שישראל חוטאין מרגיש יעקב ממערת המכפלה שנאמר (הושע ה׳:ג׳) כי עתה הזנית אפרים נטמא ישראל. וכן לכשתבוא השמחה לישראל שמח יעקב מכל האבות לפי שהוא מזומן לסעודה שנאמר (ישעיהו מ״ח:י״ב) שמע אלי יעקב וישראל מקוראי. מהו מקוראי מזומני. כמה דאמר (שמואל א ט׳:כ״ב) ויתן להם מקום בראש הקרואים. ורב אמר משל למי שמשיא את בתו מי שמח אלא אביה של כלה שנאמר (ישעיהו כ״ט:כ״ב) לכן כה אמר ה׳ אל בית יעקב. הוי אומר כשתבוא הגאולה לישראל יעקב שמח בה מכל האבות. לכך נאמר יגל יעקב ישמח ישראל.
מי יתן מציון ישועת ישראל – (כתוב ברמז שצ״ב).
א״ר יוחנן הקב״ה עומד ואומר מי יתן והיה לבבם זה להם, אמר הקב״ה אני אמרתי מי יתן אף אתם סופכם להיות מתאוים ואומרים מי יתן מציון, אתה מוצא ב׳ פעמים כתוב בספר תהלים מי יתן מציון אחד בספר ראשון ואחד בספר שני, ולמה, אמר ר׳ לוי הרב אומר כתוב אחד והתלמיד אומר כתוב אחד, הרב אומר מי יתן והיה לבבם זה להם והתלמיד אומר מי יתן כל עם ה׳ נביאים, ולא דברי הרב ולא דברי התלמיד מתקיים בעולם הזה, אבל בעולם הבא מתקיימין שניהם, דברי הרב מנין ונתתי לכם לב חדש, דברי התלמיד מנין אשפוך רוחי על כל בשר. ד״א למה כתוב שני פעמים, ר׳ יודן בשם ר׳ יהושע בן לוי לפי שהתנוקות אומרים בכלל יום שני פעמים אחד שחרית ואחד ערבית הושיענו אלהי ישענו לפיכך כתיב שני פעמים מי יתן. א״ר תנחום אמרית יתיה לפני ר׳ נחוניא ואמר לי לא מן השם הוא זה אלא מפני שכתוב שני פעמים הושיענו אלהי ישענו אחד בספר תהלים ואחד בדברי הימים, לפיכך כתיב שני פעמים מי יתן. א״ר תנחום אמרית יתיה לפני ר׳ נחוניא ואמר לי לא מן השם הוא זה אלא מפני שכתוב שני פעמים הושיענו אלהי ישענו אחד בספר תהלים ואחד בדברי הימים, לפיכך כתוב שתי פעמים מי יתן, משל לבן מלך שאירס בת מלך וקבעו פרוזדגמא ביום פלוני. בנו של מלך מצפה לשמחתו ובתו של מלך מצפה לשמחתה, מי מעכב פרוזדגמא מעכבת, כך הקב״ה מחכה לישועתן של ישראל וישראל מחכין לישועתו מי מעכב פרוזדגמא שנאמר כי יום נקם בלבי.
יגל יעקב ישמח ישראל – יגל אברהם ישמח יצחק אין כתיב כאן אלא יגל יעקב וגו׳, למה יעקב שמח מכל האבות, אמר ריש לקיש כשישראל חוטאין יעקב מרגיש במערת המכפלה שנאמר כי עתה הזנית אפרים נטמא ישראל במערת המכפלה, וכן כשתבא השמחה יעקב שמח בה מכל האבות. ד״א לפי שהוא מזומן לסעודה שנאמר שמע אלי יעקב וישראל מקוראי, מהו מקורי מזומני, כמה דאת אמר ויתן לו מקום בראש הקרואים. ורב אמר משל למשיא בתו מי שמח (ל ד) לא אביה של כלה שנאמר כה אמר ה׳ אל בית יעקב אשר פדה את אברהם, הוי כשתבא הגאולה והישועה לישראל יעקב ישמח יותר מכל האבות, לכך נאמר יגל יעקב ישמח ישראל.
מעטיה מא יתמנא מן מגות׳ת ציון ואסראיל, ואד׳א רד אללה מסבי קומה, יסר אליעקוב אלד׳י הו אסראיל ויפרחון.
הוא (ה׳) זה שנותן למוחלש מה שהוא מייחל מתשועת ציון. ואם ה׳ מחזיר את השבי של העם שלו. ישישו בית יעקוב שהוא (נקרא) ישראל. וגם ישמחו (בית יעקוב).
מי, והוא יתן לו את מאוייו שהיא תשועת ציון וישראל. וכאשר ישיב ה׳ את שבית לשון שביה עמו יגילו בני יעקב שהם ישראל וישמחו
ואמרו מי יתן מציון הוא ספור דברי העני ומאוייו.
וקולה מי יתן מציון הי חכאיהֵ קול אלצ׳עיף ומא יתמנאה.
תׄם עאד תמני אלנצרה מן אללה בקו׳ מי יתן מציון ישועת ישראל.
Then he repeats a wish for salvation by God when he says “O that the deliverance of Israel might come from Zion.” (Psalms 14:7)1
1. C.f. Ibn Ezra who rejects historicization of the Psalms.
אך יקרב היום שיתן מציון ישועת ישראל – לעתיד, ואז יגל יעקב וגו׳.
O that Then the day will arrive when He will give out of Zion the salvation of Israel in the future; then Jacob shall rejoice; Israel shall be glad.
מי יתן מציון ישועת ישראל בשוב יי׳ וגו׳. יש פותרין [ ] על עולי גולה ומקרא האחרון מוכיח.
מי – טעם מציון – כמו: מטה עזך ישלח י״י מציון (תהלים ק״י:ב׳) ומציון יסעדך, בעבור היות הכבוד עם הארון בימי דוד. ויתכן שנשבו אנשים מישראל.
או הוא לעתיד ויהיה הטעם מציון שוב הכבוד, ומי יתן כדרך: מי יתן כל עם י״י נביאים (במדבר י״א:כ״ט).
OH THAT THE SALVATION OF ISRAEL WERE COME OUT OF ZION! The meaning of our verse is similar to that of, The rod of thy strength the Lord will send out of Zion (Psalms 110:2); and And support thee out of Zion (Psalms 20:3). Scripture speaks of God’s salvation and support coming out of Zion1 because God’s glory was with the ark in the days of David.
[WHEN THE LORD TURNETH THE CAPTIVITY OF HIS PEOPLE.] It is possible that our verse speaks of some Israelites who were taken captive.⁠2 On the other hand it is possible that our verse speaks of the future.⁠3 In this case Oh that the salvation of Israel were come out of Zion! When the Lord turneth the captivity of his people means, when God’s Glory that dwells in Zion will return the captivity of His people.⁠4
Mi yitten (Oh that)⁠5 is similar to mi yitten (would that) in Would that all the Lord’s people were prophets (Num. 11:29).⁠6
1. Even though the temple did not yet exist. See Ibn Ezra on Ps. 15:1.
2. Ibn Ezra comments thus, because there was no Diaspora in David’s time.
3. It is a prophetic statement.
4. Lit., “when the glory out of Zion.”
5. Lit., “who will give.”
6. In other words mi yitten means, oh that, I hope, or something similar.
מי יתן מציון ישועת ישראל – לפי שציון ראש ממלכת ישראל, ושם שכן הכבוד, אומר: כי מציון תבוא ישועת ישראל. ואומר: מי יתן שיהיה בקרוב.
או מי יתן שנזכה, ונראה הישועה בשוב י״י שבות עמו.
ואז יגל יעקב ישמח ישראל – כי עתה הם ביגון ובאבל בגלות. ופירוש בשוב – פעל יוצא, כמו בהשיב, או פירושו: בהניח, מן בשובה ונחת תושעון (ישעיהו ל׳:ט״ו).
מי יתן מציון ישועת ישראל. יהי רצון שתהיה הישועה בדור זכאי1, באופן שיהיו מבני ׳ציון׳2: בשוב ה׳ את שבות עמו. כאמרו (דברים ל ג) ׳ושב ה׳ אלקיך את שבותך׳3: יגל יעקב. השרידים הנשארים בעקב ובסוף כל האומות4, כאמרו (ירמיהו מו כח) ׳כי אעשה כלה בכל הגוים [וגו׳] ואותך לא אעשה כלה׳: ישמח ישראל. שישורו אז עם אלקים ועם אנשים, שאם אולי תהיה התשועה בדור חייב, לא תהיה השמחה רבה, מרוב כליון רשעי ישראל, כאמרו (מלאכי ג ב-ג) ׳ומי מכלכל את יום בואו [ומי העומד בהראותו] כי הוא (כמו אש) [כאש] מצרף [וישב מצרף ומטהר] כסף׳5:
1. כי אין בן דוד בא אלא בדור שכולו זכאי או כולו חייב (סנהדרין צח.). וראה מש״כ להלן (נג ז). וראה אלשיך בשני המקומות.
2. ׳ציון׳ הם הצדיקים, ראה בכ״מ. ולהלן קמט ׳בני ציון. רואי פני מלך המשיח׳ ואבע״ז כתב: ׳או הוא לעתיד, ויהיה הטעם מציון ישוב הכבוד ומי יתן כדרך מי יתן כל עם ה׳ נביאים׳. ויותר נראה ע״פ רבינו בזכריה כי מציון תצא תורה.
3. ופירוש בשוב, פעל יוצא, כמו בהשיב (רד״ק), ונראה שרבינו מרמז למה שאמרו חז״ל ישוב לא נאמר כי אם ושב, שה׳ בעצמו גולה עמהם.
4. נקראו שרידים ע״פ לשה״כ ביואל (ג ה) ׳כי בהר ציון ובירושלם תהיה פליטה כאשר אמר ה׳ ובשרידים אשר ה׳ קורא׳.
5. שם כתוב: (א) הנני שלח מלאכי ופנה דרך לפני ופתאם יבוא אל היכלו האדון אשר אתם מבקשים ומלאך הברית אשר אתם חפצים הנה בא אמר ידוד צבאות: (ב) ומי מכלכל את יום בואו ומי העמד בהראותו כי הוא כאש מצרף וכברית מכבסים: (ג) וישב מצרף ומטהר כסף וטהר את בני לוי וזקק אתם כזהב וככסף והיו לידוד מגישי מנחה בצדקה:
אפילו הכי אמר המשורר, מִי יִתֵּן מִצִּיּוֹן יְשׁוּעַת יִשְׂרָאֵל – שהיא חכמת התורה1, כמו שאמר (ישעיה ב׳:ג׳) ׳כי מציון תצא תורה׳, ׳ומלאה הארץ דיעה את ה׳⁠ ⁠׳ (שם י״א:ט׳)2, וזה יהיה בְּשׁוּב ה׳ שְׁבוּת עַמּוֹ, אז יָגֵל יַעֲקֹב יִשְׂמַח יִשְׂרָאֵל.
וזכור מה שאמר הגאון בפירושו לתורה (בראשית כה כו, לב כט, ל״ה:י׳) על שם ׳יעקב׳ ו׳ישראל׳.
ואמר הגאון ש׳שמחה׳ גדולה מ׳גילה׳, ואם כן אמר שבתחילה ׳יגל׳ מעט ׳יעקב׳ כי ישיב ה׳ את שבותו3, ואחר כך ׳ישמח ישראל׳ לעתיד, שהוא התכלית המכוון האלוקי4:
והמזמור הזה כמעט כולו בלשון הזה תמצאהו כפול בתהלים, והוא מזמור נ״ג, רק במקומות מעטים שיש הבדל מילות, כמו ׳הכל סר׳ (פסוק ג) – ׳הכל סג׳ (ראה להלן נ״ג:ד׳), ׳התעיבו עלילה׳ (פסוק א) – ׳התעיבו עול׳ (נג ב), ופסוק ׳שם פחדו פחד לא היה פחד׳ (שם)5, ׳ישועת ישראל׳ (פסוק ז) ׳ישועות ישראל׳ (שם פסוק ז):
1. בברכות (ח.) דרשו ש׳שערי ציון׳ היינו ׳שערים המצויינים בהלכה׳. ובנדפס: ׳יהי רצון שתהיה הישועה בדור זכאי, באופן שיהיו מבני ציון׳.
2. ראה מש״כ בזכריה (ב יא-יד) ׳הוי ציון המלטי – כי מציון תצא תורה, ובה תצאו משעבוד מלכויות וכו׳⁠ ⁠׳.
3. הוא קיבוץ גלויות שלפני ביאת המשיח.
4. בנדפס: ׳יגל יעקב – השרידים הנשארים בעקב ובסוף כל האומות וכו׳, ישמח ישראל – שישורו אז עם אלקים ועם אנשים, שאם אולי תהיה התשועה בדור חייב, לא תהיה השמחה רבה, מרוב כליון רשעי ישראל׳.
5. כאן (פסוק ה) ׳שָׁם פָּחֲדוּ פָחַד כִּי אֱלֹהִים בְּדוֹר צַדִּיק׳, ואילו שם ׳שָׁם פָּחֲדוּ פַחַד לֹא הָיָה פָחַד כִּי אֱלֹהִים פִּזַּר עַצְמוֹת חֹנָךְ הֱבִשֹׁתָה כִּי אֱלֹהִים מְאָסָם׳.
בשוב – ענין ההשקט כמו בשובה ונחת (ישעיהו ל׳:ט״ו).
שבות – מלשון שבי.
מי יתן – הלואי שתבוא מהרה תשועת ישראל מהשוכן בציון.
בשוב – בעת אשר ישקיט ה׳ את בני השבים ר״ל שיהיה ניכר לכל אשר ה׳ השקיטם.
יגל – אז ישמחו כי הצליחו בעצתם לחסות בה׳ ובעל כרחך יודו להם.
בשוב שבות – הוא השבת המדרגה או המנוחה וההשקט, כמו שכללתי בירמיה (סי׳ ל׳ ג׳) ששוב בקל אם הוא יוצא מורה כן.
יגל יעקב ישמח ישראל – ישראל הם הגדולים ויעקב הם ההמון כמ״ש (ישעיהו ז׳ ולקמן כ״ב כ״ד, ע״ח ה׳, כ״א ב׳, ק״ה י׳, כ״ג, קי״ד א׳, קמ״ז י״ט), וגילה בא על דבר מתחדש, ושמחה מורה השמחה התמידית, וישראל להם אין זה דבר חדש כי היו בטוחים ומצפים תמיד לישועת ה׳, וליעקב שלא בטחו כל כך יהיה זה דבר חדש שיפול עליו פעל גילה.
מי יתן מציון ישועת ישראל – כשתהיה התשועה ע״י ה׳ השוכן בציון אז יגל יעקב – כי בזה יתקדש שם ה׳ לעיני הגוים, ובאשר בזה ראה ברוה״ק את העתיד מה שיהיה מנס סנחריב שתהיה התשועה מציון וה׳ שב שבות עמו אז, תקנוהו שנית על נס סנחריב כמו שיתבאר בסימן נ״ג.
מי יתן מציון וגו׳ – גם עתה שאנו בגלות וצרינו אכלונו כאכול לחם מי יתן ותבא מציון ישועה לישראל, ואם שמחו קדמונינו בראותם הפלשתים רועציהם ורוצציהם נגפים לפניהם שלא בדרך טבע, כמה וכמה יגל יעקב ישמח ישראל כאשר יפרוק ה׳ עול הגוים מעל צואריהם; ועל זמן הכתב פסוק זה ודומיו עיין בהקדמה.
תרגום כתוביםמדרש תהליםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתר׳ משה אבן ג׳יקטילהרש״יר״י קראאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144