Tehillim 14 – תהלים יד‏ – Mikraot Gedolot

הֲלָא יְדָעוּ כָּל עַבְדֵי שְׁקַר סָעֲדֵי עַמִי סָעֲדוּ לַחְמָא שְׁמָא דַייָ לָא בָרִיכוּ.

Do they not know, all doers of falsehood? Those among my people who dine have dined on bread [and] not blessed the name of the LORD.

הלא ידעו כל פועלי און אוכלי עמי אכלו לחם – פת לישה ופת ערוכה. ר׳ שמואל פתר קרא באומות העכו״ם. את מוצא בשעה שנכנסו גוים להיכל מצאו טלאים בלשכת תמידים ושחטום ואכלום ומצאו לחם הפנים מסודר על השלחן ואכלו אותו. ומהו ה׳ לא קראו שלא קראו (ירמיהו ב׳:ג׳) קדש ישראל לה׳ ראשית תבואתו. אוכלי עמי אכלו לחם. כל שלא אכל ממונם של ישראל כאלו לא טעם טעם לחם וכל האוכל מנכסיהם טעם טעם לחם.

אוכלי עמי אכלו לחם – אמר רבה בר בר חנה א״ר יוחנן כל האוכל מלחמן של ישראל טועם טעם לחם, ומי שאינו אוכל מלחמן של ישראל אנו טעם לחם. ה׳ לא קראו, רב אמר אלו הדיינין, ושמואל אמר אלו מלמדי תינוקות. ר׳ יוחנן פותרה בשלחן אוכלי עמי פת לישה פת עריכה (פת קלא באטין). ר׳ שמואל פתר קריא בעו״א שהחריבו את בית המקדש, את מוצא שבשעה שנכנסו אויבים למקדש. מצאו טלאים בלשכת תמידין ושחטום ואכלום ומצאו לחם הפנים מסודר על השלחן ואכלו אותו. ה׳ לא קראו א״ר יצחק שלא קראו קדש ישראל לה׳ ראשית תבואתה, א״ר סימון מי גרם לאוכליהם של עמי שאכלו לחם על ידי שישראל ה׳ לא קראו.

קאל אלא סיעלם פאעלי אלגל, ואכלי קומי כאכלהם אלטעאם, ואלד׳ין לם ידעו אללה.

אמר (הסכל): הרי עושי המרמה והאוכלים את עמי (הגוזלים אותם) כמו שאוכלים את המזון ואלה שלא התפללו לה׳ עתידים לדעת.

הלא, אמר ה׳ הלא ידעו פועלי האון ואוכלי עמי כאכלם לחם ואשר לא קראו את ה׳.

וקו׳ הלא ידעו כל פעלי און שרחה אלם יעלם פאעלי אלשר אי אכלי חזבי [16א] יאכלון טעאמא מא דעוא אלי אללה ענה אי לם יחתסבוא דׄלך ולא כׄטר בבאלהם אדׄ כאנת אמתי מן קבל בחאל מנעה ועצמה מן אלוצול אליהם לולא דׄנובהם נחו קו׳ לא האמינו מלכי ארץ (איכה ד:יב) ובאלחרי אן תנאל טׄאלמהם מגׄﹼﹶבה טׄלמהם להם ויגׄנון תׄמרהא ותלקחהם עאדיתה.

“Are they so witless, all those evildoers” (Psalms 14:4) translate it as ‘Do evildoers not know?’ as if “they devour,”¹ (Psalms 14:4) my company devour food without offering supplications to God for it.⁠² As in they neither think about it, nor consider it in their hearts, for though my people have previously been in a situation whereby He [God] forbade and prevented them from obtaining it, were it not for their sins, for instance it states “kings of the earth did not believe” (Lam. 4:12).⁠³ And all the more so when their iniquity brought punishment upon them, as a result of their sin and concealment of their gain and their pretense to his injustice.⁠⁴

1. So too Ibn Ezra.

2. Ibn Chiquitilla translates lęḥęm as food, i.e. grain. Meaning they do not offer thanks to God before eating meat. Dahood grain, (Anchor, 81).

3. I.e. The Israelites forgot the source of their sustenance and were punished. So too you, wicked ones.

4. This is what it means not to call upon the Lord. Soo too Ibn Ezra.

הלא ידעו [– הלא סופם ידעו מה עלת בהם.

אוכלי עמי – זרעו של נבוכדנצר.

אכלו לחם – עשו משתה, בלשצר מלכא עבד לחם רב (דניאל ה׳:א׳).

י״י לא קראו – לא חשבוהו ולא זכרו נפלאותיו ונוראותיו במשתיהם, ונשתמשו בכליו. ורבותינו פירשו: כל שאינו גוזל את ישראל אינו טועם טעם ערב במאכלו.]⁠^א

אוכלי עמי – אשר נדמה להם כאכלי לחם, שטעמו טעם מאכל ערב.

א. הביאורים בסוגריים המרובעים מופיעים בכ״י אוקספורד 165, קמברידג׳ A3, פריס 154 (באופן חלקי), ברלין 122 (באופן חלקי), פרמא 3204, פריס 161, מוסקבה 104 (באמצע פסוק ה׳ עם הכותרת ״בפירושים אחרים מצאתי״), ובדפוסים. הם אינם מופיעים בכ״י לוצקי 778, אוקספורד 34.

Did not...know? Did they not know at the end what had befallen them?

Those who devoured My people The seed of Nebuchadnezzar.

partook of a feast Heb. לחם, lit. bread. They made a feast "made a huge feast (לחם)" (Dan. 5:1).

they did not call upon the Lord They neither considered Him nor remembered His wondrous and awesome deeds at their feast, and [they] used His vessels.

הלא ידעו כל פועלי און אוכלי עמי אכלו לחם יי׳ לא קראו – פתרונו: לא ז⁠{בחו ל}⁠הקב״ה לאותה סעודה. לא לשם שמים היו אותן הזבחים ש⁠[ז]⁠ימן ״אבשלום {את} אחיתופל הגילוני יועץ [דוד מעירו] מגילו״ (שמואל ב ט״ו:י״ב). בזבחו את הזבחים אלא למרוד במלכות בית דוד.

הלא ידעו – יתמה כלומר הלוא^א ידעו אלה פעלי און בעת^ב שאכלו עמי כאילו אכלו לחם. ולא אמרו כי השם נתן להם כח, על דרך: ידינו רמה (דברים ל״ב:כ״ז), וזה הוא י״י לא קראו.

א. כן בכ״י לונדון 24896. בכ״י מנטובה 13: ״כלומר הלא ידמה״.

ב. כן בכ״י פרמא 1870, בכ״י לונדון 24896: ״בעוד״. בכ״י מנטובה 13: ״ועוד״.

SHALL NOT ALL THE WORKER OF INIQUITY KNOW IT. The psalmist wonders and as it were says, “Did not these workers of iniquity know and consider, when they ate My people like one eats bread, that God gave them the power to do so.” Compare, Our hand is exalted And not the Lord hath wrought all this (Deut. 32:28). This is what our verse means by And call not upon the Lord.

הלא ידעו כל פעלי און הלא – על דרך תימה: איך הם הכל סכלים ולא ידעו. ופירושו: אין להם דעה ובינה כשהם אומרים, כי אין רואה ואין יודע מעשיהם כל אלה שהם פעלי און ומריעים לישראל.

אכלי עמי אכלו לחם – ואכלים עמי כמו שיאכלו הלחם.

י״י לא קראו – כלומר לא עלה בלבם, כי י״י רואה אותם. לפיכך לא קראו אותו.

ויש מפרשים: לפי שהם אכלי עמי ועדין אכלו לחם, כלומר: כי לא מתו ולא נענשו חשבו כי לית דין ולית דין. לפיכך י״י לא קראו.

ויש מפרשים: לא קראו – שעומדים ברשעם, ואינם חוזרים בתשובה.

כי אמנם הלא ידעו כל פועלי און יודעי דת ודין אשר בשוחד ישפוטו ובמחיר יורו¹, ובזה הם אוכלי עמי - עניי ההמון², ובזה אכלו לחם והשיגו מזונותם: ה׳ לא קראו. להתפלל עליהם ועל דורם כמו שהיה ראוי להם³:

1. ע״פ לשה״כ במיכה (ג יא) ׳ראשיה בשוחד ישפטו וכהניה במחיר יורו ונביאיה בכסף יקסמו ועל ה׳ ישענו לאמר הלוא ה׳ בקרבנו לא תבוא עלינו רעה׳. ונראה שמפרש רבינו שמוסב על ׳אין גם אחד׳, שמוסב על תופשי התורה שהם יודעי דת ודין, והם ׳הלוא ידעו׳ שהם פועלי אוון במשפט.

2. בדרך כלל ׳עמי׳ הצדיקים, וכאן שינה.

3. כלומר, שתי רעות עשו, שלא התפללו אל ה׳ להשיג מזונות עצמם ושל בני דורם, ולא זו בלבד, אלא שכדי להשיג מזונותם חמסו את המון העם בשוחד.

וחזר ותמה על האומות המגדילים עלינו, הרחיבו פה האריכו לשון¹, ואמר, למה יתגאו, הֲלֹא יָדְעוּ – בלשון תימה – וה״א של ׳הלא׳ היא ה״א התימה, כמו ׳הלא תדעו׳ (דה״י ב׳ ל״ב:י״ג) – יאמר, ׳הלא ידעו׳ כָּל פֹּעֲלֵי אָוֶן אֹכְלֵי עַמִּי שהם אָכְלוּ לֶחֶם, כי כמו שהלחם איננו עומד מאומה נגד אוכלו ואיננו עושה מלחמה קטנה או גדולה עם אוכלו כמו שעושה הבשר קודם שישחטו אותו, כן הם ׳אוכלי עמי – אכלו לחם׳ ואין מוחה בידם ואין אומר השב². וכן אמר (במדבר י״ד:ט׳) ׳כי לחמנו הם׳, שלא יתייצבו לנגדנו³. ונתן הסיבה ואמר למה הם אוכלים לחם, לפי שה׳ לֹא קָרָאוּ, שאין שָׂם עַל לֵב ומתעורר לצעוק אל ה׳ בלב שלם ואין עוזר לו, ולכך הם מאכל לחם לאויביהם. ולכך תמה על האומות המשתררות [בגאוותם] עלינו, ואמר שהיה להם לתת לב לדעת כי זה אינו מצידם, רק מצד פחיתות ישראל שנעשים להם ׳לחם׳ לרוב פחיתותם:

1. ע״פ ישעיה (נז ד).

2. ע״פ ישעיה (מב כב) ׳הָיוּ לָבַז – וְאֵין מַצִּיל, מְשִׁסָּה – וְאֵין אֹמֵר הָשַׁב׳, שאין אחד שיאמר להשיב את הביזה שבזזו.

3. כפירוש רבינו שם: ׳כי לחמנו הם – כי ראינו שאין בדעתם להתקומם נגדנו כלל, כמו שלא יתקומם הלחם נגד אוכליו׳.

הלא ידעו – חסר וא״ו כי לא נמנה עם ט׳ מלאים בכתובים.

כל פעלי – כ״כ.

הלא – ר״ל איך יאמרו אין אלהים הלא יש לדעת לפעלי האון שמה שאוכלים את עמי כמו שאוכל את הלחם הוא בעבור אשר עמי לא קראו לה׳.

הלא ידעו וגו׳ – פלשתים האלה הרשעים שבנקלה גברו על בני ישראל ואכלום בלי יגיעה כאוכל לחם, הלא ידעו כי בימים שעברו ישראל לא קראו ה׳ ולא עבדוהו ומפני זה תש כחם, שמלבד השגחה עליונה שאבדה מהם, עבודת הבעל והאשרה המתועבת התישה כחם בהנאות הגופיות, רק עתה שנאספו להתפלל לה׳ ושבו אליו בכל לבם והיו לדור צדיק היה לפלשתים לדאג שמא נהפוך הוא וישלטו בני ישראל בשונאיהם.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון