Tehillim 98 – תהלים צח‏ – Mikraot Gedolot

(א) מִזְמ֡וֹר⁠ ^אשִׁ֤ירוּ לַיהֹוָ֨הי⁠־⁠הֹוָ֨ה׀ שִׁ֣יר חָ֭דָשׁ כִּֽי⁠־נִפְלָא֣וֹת עָשָׂ֑ה⁠ הוֹשִׁיעָה⁠־לּ֥וֹ יְ֝מִינ֗וֹ וּזְר֥וֹעַ קׇדְשֽׁוֹ׃

A psalm. Sing to Hashem a new song, for He has done wonders. His right hand and His holy arm have wrought Him salvation.⁠¹

1. have wrought Him salvation | הוֹשִׁיעָה לּוֹ – The verse might be highlighting how God has no need of others for salvation, for He can save Himself (Metzudat Zion). Compare the similar imagery in Yeshayahu 59:16 and 63:5.

א. ‹ר1› אין רווח של פרשה לאחר הכותרת

תרגום כתוביםמדרש תהליםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״יאבן עזרא ב׳רד״קמאיריר״ע ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל

תוּשְׁבְּחַת נְבוּאָה שַׁבַּחוּ קֳדָם יְיָ שְׁבַח חֲדָת אֲרוּם פְּרִישָׁן עֲבַד פְּרִיקַת לֵיהּ יְמִינֵיהּ וְאֶדְרַע שְׁכִינַת קוּדְשֵׁיהּ.

A psalm and prophecy. Sing before the LORD a new hymn, for he has done wonders; his right hand has brought redemption, and the arm of his holy presence.

מזמור שירו לה׳ שיר חדש וגו׳ – זהו שאמר הכתוב שירו לה׳ שיר חדש תהלתו (בקצה) [מקצה] הארץ (ישעיהו מ״ב:י׳), שעתידין לשורר שירה על תשועתן של ישראל.

הושיעה לו ימינו [וזרוע קדשו]. אמר ר׳ אחא כל זמן שישראל בגלות כביכול ימינו של הקב״ה משעבדת, אבל כשישראל נגאלין ראה מה כתיב הושיעה לו ימינו וזרוע קדשו, וכתיב חשף ה׳ את זרוע קדשו (גאל יעקב עבדו) ולעיני כל הגוים וראו כל אפסי ארץ את ישועת אלהינו (ישעיהו נ״ב:י׳), הוי זכר חסדו ואמונתו לבית ישראל.

והד׳א מג׳ד כאן יסבח בה פי אלקדס, סבחוא ללה תסביחא ג׳דידא, לאנה צנע אלאעג׳ובאת, ואגאת׳ת קומה ימינה, וקדרתה אלפאצ׳לה.

וזה הלל שבו היו משבחים בבית המקדש. תשבחו לה׳ שבח חדש לפי שהוא עשה נפלאות וימינו (כוחו) ויכולתו הקדושה הושיעו.

וזה מזמור היו שרים בו במקדש. שירו לה׳ שיר חדש כי הוא עושה הנפלאות והושיעה את עמו ימינו ויכלתו הקדושה.

אמרו במקומות רבים שיר חדש הכוונה בכך התמדת השיר שהוא חדושו עת אחר עת.

קולה פי מואצ׳ע כת׳ירה שיר חדש יריד בה דואם אלתסביח והו תג׳דידה חאל בעד אכ׳רי.

שירו לי״י – כל אלה לעתיד.

Sing to the Lord All these are for the future.

מזמור שירו לי״י שיר חדש – הושיעה לו ימינו – כמו ותושע לי זרועי (ישעיהו ס״ג:ה׳).

וטעם וזרוע קדשו – שהיא נטויה ותגיע למקום חפצו אולי זה המזמור על ביאת הגואל.

O SING UNTO THE LORD A NEW SONG. His right hand … hath wrought salvation for Him is similar to therefore, Mine own arm brought salva-tion unto Me (Isaiah 63:5).

The meaning of and His holy arm [hath wrought salvation for Him] is, “His holy arm, which is outstretched and can reach any place that He desires, [hath wrought salvation for Him].”

It is possible that this psalm speaks of the coming of the Redeemer.⁠¹

1. The Messiah.

מזמור שירו – כבר פירשנוהו (רד״ק תהלים צ״ו:א׳).

הושיעה לו ימינו – כמו שכתוב: וירא כי אין איש וישתומם כי אין מפגיע ותושע לו זרועו (ישעיהו נ״ט:ט״ז).

(א-ב) גם זה כשלפניו אין בו שום חידוש. והושיעה לו ימינו פי׳ כאלו היה הוא צריך תשועה, שבגאולת העם הנבחר נתפרסם מה שנסבל לשאר האומות מן האמונות, והוא כענין בכל צרתם לו צר (ישעיה סג, ט), שהיא הכוונה בעצמה כמו שפי׳ בזה שכתבנו למעלה (תהלים צו). וכן והיה ה׳ למלך כאילו עתה אינו מלך, כלומר, שיכפרו קצת אומות, מהם ביכלתו מהם מהשגחתו. וכשיסתלקו אלו הכפירות תמלא הארץ דעה להודות הכל במלכותו, ואמר דרך משל כאילו נחלץ מאותן הכפירות.

(הקדמה) זה המזמור נעשה על ימות המשיח אחר יום הדין. אמר:

(א) שיר חדש כי נפלאות עשה. ביום הדין¹, כאמרו (לעיל נ ג) ׳אש לפניו תאכל וסביביו נשערה מאד וגו״: הושיעה לו ימינו. שפט ונקם נקמת כבוד שמו², כאמרו (ישעיה נט טז) ׳ותושע לו זרועו׳³:

1. ראה פרק הקודם ׳שיר חדש׳.

2. ׳הושיעה לו׳ –שהושיע כביכול את עצמו.

3. רד״ק ואבע״ז גם ציינו לפסוק זה, ושם כתוב וַיַּרְא כִּי אֵין אִישׁ וַיִּשְׁתּוֹמֵם כִּי אֵין מַפְגִּיעַ וַתּוֹשַׁע לוֹ זְרֹעוֹ וְצִדְקָתוֹ הִיא סְמָכָתְהוּ: וַיִּלְבַּשׁ צְדָקָה כַּשִּׁרְיָן וְכוֹבַע יְשׁוּעָה בְּרֹאשׁוֹ וַיִּלְבַּשׁ בִּגְדֵי נָקָם תִּלְבֹּשֶׁת וַיַּעַט כַּמְעִיל קִנְאָה: כְּעַל גְּמֻלוֹת כְּעַל יְשַׁלֵּם חֵמָה לְצָרָיו גְּמוּל לְאֹיְבָיו לָאִיִּים גְּמוּל יְשַׁלֵּם, והאבע״ז כתב מזה שאולי מזמור זה נאמר על ביאת הגואל.

הושיעה לו ימינו – ר״ל אינו צריך תשועה מזולתו כי ימינו הושיעה לו.

ימינו, וזרוע קדשו – הזרוע מציין הפרק העליון של היד המניע את היד (כנ״ל מ״ד ד׳, פ״ט י״ד, ובכ״מ בתנ״ך) שמציין מה שיעשה ה׳ ע״י אתערותא דלעילא.

מזמור – עתה יתחיל לדבר מן ההנהגה הנסיית, עת שה׳ מנהיג העולם בבלתי אמצעי, שלא ע״י חקי הטבע הכוללים רק בהשגחה אישיית, ומשדד חקי הטבע לגמרי, ויאמר שישירו לה׳ שיר חדש כי נפלאות עשה – שהנפלאות הם ענינים שהם מופלאים מחקי העוה״ז ומנהגיו והנה הנהגת הטבע מיוחסת אל ידו השמאלית, וההנהגה הנסיית היא מיוחסת אל ידו הימנית (כמ״ש תעוז ידך תרום ימינך כמש״ש שמציין שהימין מתגבר על השמאל), ובזה יש שתי מדרגות, שלפעמים תנהיג הימין כפי מעשי התחתונים וכפי זכותם והערתם, ולפעמים יהיה זה באתערותא דלעילא שלא מצד זכות הדור, ומבואר אצלנו שבעת שישדד המערכה ע״י הזכות נקרא שפועל בימינו, ובעת שישדד המערכה שלא ע״י זכות ומעשה, נקרא שפועל בזרועו, כי הזרוע הוא הפרק העליון של היד שהוא המניע את היד, ומצייר שגם ראשית התנועה וסבתה היא מאתו (ומש״ש במ״ש נשבע ה׳ בימינו ובזרוע עזו (ישעיהו ס״ב) ובכ״מ). וז״ש כי הושיעה לו ימינו – שהוא הנסים שיעשה ע״י זכות הדור או זרוע קדשו – מה שיעשה שלא בהשקף על מעשה הדור כלל.

הושיעה לו ימינו – כמו והושע ידך לך (שמואל א׳ כ״ה:כ״ו) כביכול היו לו צרים ואין מושיע לו מהם והושיע הוא את עצמו.

(ב) הוֹדִ֣יעַ יְ֭הֹוָהיְ֭⁠־⁠הֹוָה יְשׁוּעָת֑וֹ לְעֵינֵ֥י הַ֝גּוֹיִ֗ם גִּלָּ֥ה צִדְקָתֽוֹ׃

Hashem has made His salvation known; to the eyes of the nations, He has revealed His righteousness.⁠¹

1. His righteousness | צִדְקָתוֹ – See Metzudat Zion that when salvation comes, Hashem's righteousness will become apparent. Cf. Malbim on Yeshayahu 59:17 that, when used in reference to Hashem, "צדקה" refers to actions done out of loving kindness and mercy rather than out of justice (which would be referred to as משפט). The word would be translated as "bounty" or "charity" (like its usage in modern Hebrew) and be somewhat parallel to the term "יְשׁוּעָתוֹ" (salvation) in the first clause of the verse.

תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתאבן עזרא ב׳רד״קמאיריר״ע ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןעודהכל

הוֹדַע יְיָ פּוּרְקָנֵיהּ לְמֶחֱמֵיהוֹן דְעַמַיָא גָלֵי צִדְקָתֵיהּ.

The LORD has made known his redemption; in the sight of the Gentiles he has revealed his righteousness.

וקד ערף אללה גזת׳ה, ובחצ׳רה אלאמם כשף עדלה.

וכבר הודיע ה׳ את ישועתו. ובנוכחות האומות גילה את הצדק שלו.

הודיע – לשון עבר. והעד: גלה צדקתו.

THE LORD HATH MADE KNOWN HIS SALVATION. The word hodi’ah (hath made known) is a perfect.⁠¹ His righteousness hath He revealed (gillah) is proof of this.⁠²

What is God’s righteousness? God’s righteousness is [: He hath remembered His mercy and His faithfulness toward the house of Israel.]

1. Hodi’a can also be an infinitive. Hence Ibn Ezra’s comment.

2. Gillah is a perfect. Hodi’a is parallel to gillah (hath He revealed).

הודיע – חצי הפסוק האחרון הוא פירוש חצי הפסוק הראשון.

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

הודיע ה׳ ישועתו. יום גאולתו, שהיה סתום וחתום, כאמרו (דברים לב לד) ׳הלא הוא כמוס עמדי חתום באוצרותי׳, וכן בדניאל (יב ט) ׳כי (חתומים וסתומים) [סתומים וחתומים] הדברים׳¹: גילה צדקתו. ׳גילה׳ כי בעוונם גלו ישראל, ובחסדו יגאלם:

1. כ״כ במצודווות: הודיע - טרם בוא התשועה פרסמה ע״י הנביאים ועתה גלה צדקתו לעיני כל.

הודיע – טרם בוא התשועה פרסמה ע״י הנביאים ועתה גלה צדקתו לעיני כל.

ישועתו, צדקתו – עמ״ש ישעיה (נ״ט י״ז).

הודיע – מבואר אצלנו כי הישועה והצדקה הבאים סמוכים בכתבי הקדש, תציין הישועה את הפעולה שיעשה לצורך תשועת ישראל, או תשועה כללית אל כל העולם שהיא תכלית מעשיו ותיקון העולם כלו, והצדקה תציין המדה שבעבורה יפעל את התשועה, וצדקה האלהית היא תעורר ותסבב את הישועה ואמר (ישעיהו נ״ו) כי קרובה ישועתי לבוא וצדקתי להגלות, יצייר שהצדקה נמצאת תמיד אצלו יתברך, רק שמסתתרת ונעלמת לפעמים וצריך שתגלה, אבל התשועה אינה במציאות תמיד וצריך שתבא, וכן אמר פה הודיע ה׳ ישועתו – נגד מה שאמר תחלה בהשגחה הנסתרת בדרך הטבע, בשרו מיום אל יום ישועתו, אמר שעתה א״צ שבני אדם יבשרו זאת, כי ה׳ עצמו הודיע ישועתו, ופרסם אותה, כי היא התשועה נגלית ונודעת לא נסתרת בדרך הטבע, וכן הצדקה שהיא סבת התשועה שהיתה נעלמת עד עתה, עתה גלה את צדקתו לעיני הגוים בפרסום גדול, ויאמר כי ה׳ עשה הנפלאות האלה מפני ג׳ דברים

א. מפני עצמו ומדת הצדקה העליונה, שעז״א לעיני הגוים גלה צדקתו

ב. עשה כן מפני כי

תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתאבן עזרא ב׳רד״קמאיריר״ע ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהכל

(ג) זָ֘כַ֤ר חַסְדּ֨וֹ׀ וֶ֥אֱֽמוּנָתוֹ֮ לְבֵ֢ית יִשְׂרָ֫אֵ֥ל⁠ רָא֥וּ כׇל⁠־אַפְסֵי⁠־אָ֑רֶץ⁠ אֵ֝֗ת^א יְשׁוּעַ֥ת אֱלֹהֵֽינוּ׃

He has remembered His kindness and faithfulness¹ to the House of Israel; all the ends of the earth² have beheld the salvation of our God.

1. kindness and faithfulness | חַסְדּוֹ וֶאֱמוּנָתוֹ – Alternatively, the phrase is a hendiadys (a pair of words which convey a single idea) and might be translated as either: "steadfast kindness" (reading "חסד" as mercy) or perhaps: "steadfast promise" (reading "חסד" as loyalty). For discussion of the possible meanings of the word "חסד", see the note on Tehillim 92:3.

2. ends of the earth | אַפְסֵי אָרֶץ – The psalm has both nationalistic and universalistic aspects, as evidenced in this verse which invokes both Hashem's special relationship with Israel and how all ends of the earth will recognize God.

א. אֵ֝֗ת א=אֵ֝ת (השמטת נקודת הרביע)

תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גמיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קמאיריר״ע ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןעודהכל

דְכַר טוּבֵיהּ וְקוּשְׁטֵיהּ לְבֵית יִשְׂרָאֵל וַחֲמוּן כָּל סְיָפֵי אַרְעָא יַת פּוּרְקָא דֶאֱלָהָנָא.

He has called to mind his goodness and his truth to the house of Israel, and all the ends of the earth have seen the redemption of our God.

מזמור שירו לה׳ שיר חדש וגו׳ זכר חסדו ואמונתו לבית ישראל – זכר חסדו זה אברהם שנאמר וחסד לאברהם, ואמונתו זה בית יעקב שנאמר תתן אמת ליעקב. לבית ישראל, ישראל סבא, מי הוה ביתו של יעקב לא רחל, בכלן כתיב אלה בני לאה, אלה בני זלפה, אלה בני בלהה, וברחל כתיב בני רחל אשת יעקב. זכר חסדו, ויזכור אלהים את רחל.

וד׳כר אחסאנה ואמאנתה לאל אסראיל, ונט׳ר ג׳מיע אקטאר אלארץ׳, וסבחוא מגות׳ה רבנא.

הזכיר הטבתו ונאמנותו לבית ישראל וכל מדינות העולם ראו את ישועת אלוהינו.

ראו, וראו כל אפסי הארץ והללו את ישועת אלהינו.

זכר חסדו ואמונתו – שהשרה שכינתו בהם.

ומה היא הצדקה זאת היא זכר כל אפסי ארץ – כנגד מקומות היישוב שהם שבעה גבולות בצפון ואחד בדרום.

HE HATH REMEMBERED … ALL THE ENDS OF THE EARTH. This refers to the inhabited places of the earth. There are seven inhabited areas in the north and one in the south.

זכר חסדו – האמונה שהיה לו עם בית ישראל להוציאם מן הגלות זכר להם, והוציאם לעיני כל, זהו: וראו כל אפסי ארץ (ישעיהו נ״ב:י׳).

זכר חסדו ואמונתו, ר״ל הבטחתו.

זכר חסדו ואמונתו לבית ישראל. ׳זכר לבית ישראל׳ את ׳חסדו׳, כאמרו (ירמיה ב ב) ׳זכרתי לך חסד נעוריך׳, ו׳זכר׳ גם כן ׳אמונתו׳ של האל יתברך, והיא ברית אבות, כאמרו (ויקרא כו מה) ׳וזכרתי להם ברית ראשונים׳: ראו כל אפסי ארץ [את ישועת אלהינו]. שלא יכלו לייחס אל שום מערכת:

זכר – ה׳ זכר לישראל את החסד שהבטיח באמונתו.

אפסי ארץ – היושבים בקצוי הארץ.

זכר חסדו לבית ישראל

ג. מפני כי זכר אמונתו לבית ישראל – מפני ההבטחה שהבטיח להושיעם, כמ״ש כי לשמך תן כבוד על חסדך על אמתך ראו ר״ל ובזה נבדל פרסום זה מהקודם, שתחלה אמר ספרו בגוים את כבודו בכל העמים נפלאותיו, שהוא,

א. שלא יראו בעין ובחוש רק יספרו זאת המשכילים בעמים, ועתה ראו בעיניהם,

ב. שתחלה לא הכל ישכילו, שהעכו״ם הפחותים לא יראו רק את כבודו לא את נפלאותיו כמש״ש, אבל עתה ראו כל אפסי ארץ

ג. שיראו את ישועת אלהינו – שמבואר אצלינו ששם אלהים הבא בכינוי מורה הקשר והדיבוק שי״ל עם ישראל, שיראו כי התשועה הזאת מיוחדת מצד שהוא אלהינו ביחוד, ששכינתו בתוכנו והשגחתו דבוקה בעם קרובו.

תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גמיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קמאיריר״ע ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהכל

(ד) הָרִ֣יעוּ לַ֭יהֹוָהי⁠־⁠הֹוָה כׇּל⁠־הָאָ֑רֶץ⁠ פִּצְח֖וּ וְרַנְּנ֣וּ וְזַמֵּֽרוּ׃

Shout out to Hashem all the earth; break forth and sing and make music.⁠¹

1. Break forth and sing and make music | פִּצְחוּ וְרַנְּנוּ וְזַמֵּרוּ – Or, similarly: "break forth into song and sing". All three verbs refer to some sort of singing or music making, with slight differences in nuance. See Hoil Moshe that the root "פצח" is equivalent to the root "פתח" (open), noting that "צ" and "ת" sometimes interchange. It occurs only nine times in Tanakh, almost always in the specific context of breaking forth into song. The verb "זמר" appears almost exclusively in Tehillim, often related to the verb "לשיר" (to sing) and always in the context of praising Hashem. The root "רנו" also often means to sing or cry in exultation, but can also refer to a cry of distress (Eikhah 2:19).

תרגום כתוביםמדרש תהליםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גמיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קמאיריר״ע ספורנומצודת ציוןמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל

יַבִּיבוּ קֳדָם יְיָ כָּל יָתְבֵי אַרְעָא בּוּעוּ וְשַׁבַּחוּ וְזַמֵרוּ.

Give voice in the presence of the LORD, all inhabitants of the earth; rejoice and give praise and make music.

הריעו לה׳ כל הארץ [וגו׳] זמרו לה׳ בכנור [בכנור וקול זמרה] בחצוצרות וקול שופר [וגו׳] ירעם הים ומלואו. כל זה בשביל גלותן של ישראל, ללמדך שאין שמחה שלימה עד שישראל נגאלין.

ג׳לבוא ללה יא מעאשר אהל אלארץ׳, סבחוא ורננוא ומג׳דוא.

כל קבוצות יושבי העולם! הרעישו לה׳. ושבחו ורננו ותהללו.

כל הארץ, כל קבוצות אנשי הארץ שירו ורננו וזמרו.

פצחו ורננו – לשון אחד הם.

הריעו – להשמיע הקול. וכן פצחו ורננו.

[SHOUT UNTO THE LORD.] Hari’u (shout) means “Make your voice heard.”¹ Similarly pitzchu (break forth) and ranenu (sing).

1. The word hari’u can also mean “sound the shofar.” Hence Ibn Ezra’s comment.

הריעו לי״י כל הארץ – אפילו האומות יש להם להריע ולשמוח בישועת ישראל כי תהיה תשועה לכל העולם, שלא תהיה עוד מלחמה בעולם בין גוי לגוי.

פצחו – פתחו שיר.

ולשמחת העולם בכללו אמר הריעו לה׳ כל הארץ.

הריעו. תרועת מלך המנצח, שכבר השפיל שרי מעלה ומטה: פצחו ורננו. על מלכותו ראוי לשמוח:

פצחו – פתחו פה כמו פצחו רננו יחדיו (ישעיהו נ״ב:ט׳).

הריעו – הדרך הוא שבעוד שהמלך סגור בהיכלו יזמרו העם שירים וזמירות לכבודו עלי הגיון בכנור, אבל בעת יצא מהיכלו ויתראה אל העם יריעו כולם תרועה גדולה וזה האות כי בא מלכם בתוכם כנזכר לעיל (צ״ה א׳), ובזה מצייר פה תשועות ה׳ כעצם מופשט, כאלו ה׳ בעצמו מתגלה לבני תבל בכבודו, ולכן הריעו לה׳ כל הארץ לאות כי בא בתוכם, ואח״כ פצחו ורננו וזמרו על מעשיו ושבחיו, ומוסיף לאמר שכן יהיה לעולם.

פצחו – פה, ופתח ופצח אחד הם (קרץ⁠־כרת, חרץ⁠־חרת).

תרגום כתוביםמדרש תהליםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גמיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קמאיריר״ע ספורנומצודת ציוןמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל

(ה) זַמְּר֣וּ לַיהֹוָ֣הי⁠־⁠הֹוָ֣ה בְּכִנּ֑וֹר⁠ בְּ֝כִנּ֗וֹר וְק֣וֹל זִמְרָֽה׃

Make music to Hashem with a lyre, with a lyre and the sound of music.

תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןעודהכל

זַמַרוּ קֳדָם יְיָ בְּכִנָרִין בְּכִנָרִין וְקָל זְמָרַיָא.

Sing in the presence of the LORD with harps, with harps and the sound of musical instruments.

ומג׳דוא אללה בעוד פי קדסה, סבחוה בה מע צות אלתמג׳יד.

ותהללו את ה׳ על ידי ״עוד״ [כלי מיתר] בקודש שלו בו (ב״עוד״) עם קולות ההלל (שירה בפה).

זמרו, זמרו לה׳ בכנור במקדשו והללוהו בו עם קול זמרה. כנור ״עוד״ וראה לעיל צב ד.

זמרו – בכנור – לבדו ובכנור וקול זמרה.

SING PRAISES UNTO THE LORD WITH THE HARP. Sing praises unto the Lord with the harp alone, and with the harp¹ and the voice of melody.

1. With the harp alone, in addition to singing praises with the harp and the voice of melody. – Metzudat David.

זמרו – בכנור לבדו, וכן בכנור עם קול זמרה – שהוא שיר בפה.

(ה-ו) זמרו [לה׳] בכינור. גם חוץ למקדש ׳בכינור׳: בחצוצרות וקול שופר [הריעו] לפני המלך. בהיכל קדשו¹:

1. וכ״כ הרד״ק: שיבואו לבית מקדשו להריע ולזמר וּלְשַׁבֵּחַ לפניו.

בכנור וגו׳ – ר״ל בכנור לבד גם בכנור עם קול זמרה יחד לבסם את הקול.

(ה-ו) לה׳, לפני המלך – התרועה היא מצד התגלות המלכות (כנ״ל מ״ז ב׳, פ״א ב׳).

(ה-ו) זמרו לה׳ בכנור, בחצוצרות וקול שופר הריעו – שיזמרו בכנור לספר תהלותיו ומעשיו המתמידים, ויריעו בקול שופר כי בכל עת שיזמרו לפניו יתגלה בעצמו בכבודו אליהם, שזה ציון השופר והתרועה.

תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהכל

(ו) בַּ֭חֲצֹ֣צְרוֹת וְק֣וֹל שׁוֹפָ֑ר⁠ הָ֝רִ֗יעוּ לִפְנֵ֤י׀ הַמֶּ֬לֶךְ יְהֹוָֽהיְ⁠־⁠הֹוָֽה׃

With trumpets and the sound of the horn, shout out before the king Hashem.

תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתאבן עזרא ב׳רד״קמאיריר״ע ספורנומצודת ציוןמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןעודהכל

בַּחֲצוֹצְרָתָא וְקָל שׁוֹפָרָא יַבִּיבוּ קֳדָם מַלְכָּא יְיָ.

With trumpets and the sound of the horn, give voice in the presence of the king, the LORD.

בחצוצרות וקול שופר הריעו לפני המלך ה׳ – שנו רבותינו בתענית תוקעין בשופר של זכרים כפופים ופיהן מצופין זהב ושתי חצוצרות באמצע שופר מקצר וחצוצרות מאריכות, במה דברים אמורים במקדש אבל בגבולים מקום שיש שופר אין חצוצרות, מקום שיש חצוצרות אין שופר, אמר רבא ואיתימא ריב״ל מאי קראה בחצוצרות וקול שופר הריעו לפני המלך י״י, לפני המלך ה׳ הוא דבעי חצוצרות וקול שופר אבל בעלמא לא.

ובצור וצות בוק ג׳לבוא בין ידי אלמלך אללה.

ובחצוצרות וקול שופר הרעישו לפני המלך ה׳.

בחצוצרות – הוסיף מלת המלך כי כן משפט היוצאים לקראתו בבואו.

WITH TRUMPETS … SHOUT YE BEFORE THE KING, THE LORD. The psalmist adds the phrase¹ the King² because it is customary for those who go out to greet the king when He comes to do so with the trumpets and horns.

1. Literally, “the word.”

2. To the Lord.

בחצצרות לפני המלך י״י – שיבואו לבית המקדש להריע ולזמר ולשבח לפניו.

(ו-ט) וזכר חצוצרות ושופר ורעם הים ורנון ההרים, הכל דרך משל לרוב השמחה, וסיבתה השלוה והעמידה לבטח ואין מחריד. והוא ענין לשפוט תבל בצדק, כמו שביארנו למעלה.

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ה]

בחצוצרות – שם כלי נגון.

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ה]

תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתאבן עזרא ב׳רד״קמאיריר״ע ספורנומצודת ציוןמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהכל

(ז) יִרְעַ֣ם הַ֭יָּם וּמְלֹא֑וֹ תֵּ֝בֵ֗ל וְיֹ֣שְׁבֵי בָֽהּ׃

The sea and all therein will thunder, the world and all its inhabitants.

תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גאבן עזרא ב׳רד״קמאיריר״ע ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןעודהכל

יַכְלֵי יַמָא וּמַלְיֵהּ תֵּבֵל וְכָל דַיָרִין עֲלָהּ.

Let the sea call out, and its fullness; the world and all who dwell upon it.

וירעב אלבחר באסרה, ואלעמארה וסאכנוהא.

וייבהל הים כולו וגם מקום היישוב על כל יושביו.

ירעם הים, וירעם הים בכללותו. כאן תרגם את הפסוק כפשטו, ולעיל צו יא פירש ירעם הים – יריעו אנשי הים.

ירעם – כדרך וירגזו ההרים (ישעיהו ה׳:כ״ה).

או הטעם כי שלום יהיה בכל הארץ.

LET THE SEA ROAR. This is similar to and the hills did tremble (Isaiah 5:25).⁠¹ On the other hand, its meaning might be, “there will be peace in the entire world.”²

1. Isaiah 5:25 speaks of the earth trembling in fear. So does our verse.

2. According to this interpretation, Let the sea roar means “let the sea roar with delight.” See Metzudat David on this verse.

והים ותבל – על דרך משל כמו שפירשנו (רד״ק תהלים צ״ו:י״א-י״ב).

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ו]

ירעם הים. שנִקְוָה לקצות הארץ כדי שתהיה יבשה מוכנת לדירת בעלי חיים, ותכון תבל לעדתו, ישמח על שנעשה רצון קונו:

ירעם – ישמע קול רעם לשמחה.

ומלואו – הבריות הממלאים אותו.

ירעם – בזה לא אמר ישמחו השמים ותגל הארץ כמ״ש תחלה, כי עתה יתבטל הנהגת המערכת, ולא תהיה השמחה התמידית שבשמים על הנהגתם התמידית, ולא גילה בארץ על ההשגחה הכללית, כי ההשגחה תהיה עתה אישיית, לא בכלל הארץ לבד רק בתבל שהוא הישוב ששם נמצאים בני אדם, שהנס הוא פרטי רק לבני אדם יושבי תבל המיושב, לכן אמר ירעם הים ומלואו בעת יצוה שיקרע הים כמו שהיה בעת יציאת מצרים, או תבל ויושבי בה שיתהוו שנוים בתבל המיושב.

תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גאבן עזרא ב׳רד״קמאיריר״ע ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהכל

(ח) נְהָר֥וֹת יִמְחֲאוּ⁠־כָ֑ף⁠ יַ֝֗חַד^א הָרִ֥ים יְרַנֵּֽנוּ^ב׃

The rivers will clap their hands;⁠¹ together the mountains will sing,

1. The rivers will clap their hands | נְהָרוֹת יִמְחֲאוּ כָף – See Meiri that the images in this and the previous verse are either metaphors for great happiness, or refer to those who travel on the sea and on the rivers, who will sing and clap.

א. יַ֝֗חַד א=יַ֝חַד (השמטת נקודת הרביע)

ב. יְרַנֵּֽנוּ =ל
• א!=יְרַנֵּנֽוּ (מקום הסילוק)

תרגום כתוביםמדרש תהליםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יאבן עזרא ב׳רד״קמאיריר״ע ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל

נְהַרְוָתָא יִמְחוֹן כַּפַּיָא כַּחֲדָא טוּרַיָא יְרַנְנוּן.

Let the rivers smite¹ their palms; as one, let the mountains sing aloud ׀

1. Smite: clap.

נהרות ימחאו כף – בשמחתן של ישראל, אמר ר׳ נחמיה בשלשה מקומות נאמר דבר זה, כל העמים תקעו כף (תהלים מ״ז:ב׳), כף אל כף בשמחתן של ישראל, והוא כף ממש, וכל עצי השדה ימחאו כף (ישעיהו נ״ה:י״ב), שהיו מכים ענף על ענף, אין כף אלא ענף, שנאמר פרי עץ הדר כפת תמרים (ויקרא כ״ג:מ׳), נהרות ימחאו כף על כיף נהרה על כפין דבנהרא מחיין בחדוה, למה לפני ה׳ כי בא לשפוט את הארץ.

ואהל אלאנהאר יצ׳רבון אכפהם, ואהל אלג׳באל ירננון אג׳מעין.

ובני הנהרות [הגרים ליד הנהרות] יכו כף אל כף (ימחאו כפים) ובני ההרים ירננו יחד.

נהרות, ואנשי הנהרות ישפקו בפיהם ואנשי ההרים ירננו יחד.

נהרות ימחאו כף – הנביאים דברו בלשון שהאוזן שומעת לא שיהא לנהרות כף אלא לשון שמחה וחדווה.

Rivers will clap hands The prophets spoke in a language that the ear can hear; not that the rivers have a hand, but it is an expression of joy and gladness.

נהרות – הטעם כי בני אדם שהם בספינות הים ובנהרות ובהרים ירונו.

LET THE FLOODS CLAP THEIR HANDS.⁠¹ The meaning of our verse is, “Let the people who are on boats on the sea and rivers,⁠² and those who are on the mountains,⁠³ sing unto the Lord.”

1. Literally, Let the rivers clap their hands.

2. Rivers means “people on the rivers.”

3. Mountains means “people on the mountains.”

נהרות ימחאו – וכן זה הפסוק משל.

ימחאו כף – יכו כף אל כף כדרך המרקדים והשמחים, כמו שכתוב: ויכו כף ויאמרו יחי המלך (מלכים ב י״א:י״ב).

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ו]

(ח) וענין נהרות ימחאו כף, משל לרוב שמחה כאילו הם בעלי חיים, שמרוב שמחתם יכו כפיהם זו לזו, כאומרו ויכו כף ויאמרו יחי המלך (מלכים ב יא, יב). או נפרש נהרות, יורדי הים והולכי דרך נהר, כמו שפירשנו בכל הארץ יושבי הארץ.

נהרות. האומות: הרים. מלכי האומות:

ימחאו – ענין הכאה לשמוח כמו יען מחאך יד (יחזקאל כ״ה:ו׳).

ימחאו כף – יכו כף אל כף כדרך השמחים והוא ענין מליצה להורות על רוב השמחה.

יחד – כל ההרים ירננו יחד.

(ח-ט) נהרות ימחאו כף – כי יעשה שנויים בנהרות ובהרים, כמו שהיה בירדן ובנחלי ארנון, וזה יהיה לפני ה׳ כי בא לשפט הארץ – פה אמר כי בא פעם אחד כי יבא שלא ע״י אמצעי, ולכן אמר ישפט תבל בצדק ועמים במישרים – ולא אמר באמונתו, שמורה על הטבע הקבוע, רק כפי חקי המישרים.

ימחאו – מלשון ארמי והוראתו הכה, וממנה גם לשון ומחה אל כתף ים כנרת (פרשת מסעי) והכה והגיע הם נרדפים כי הכאה היא נגיעה בכח.

תרגום כתוביםמדרש תהליםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יאבן עזרא ב׳רד״קמאיריר״ע ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל

(ט) לִ֥פְֽנֵי יְהֹוָ֗היְ⁠־⁠הֹוָ֗ה⁠ כִּ֥י בָא֮ לִשְׁפֹּ֢ט הָ֫אָ֥רֶץ⁠ יִשְׁפֹּֽט⁠־תֵּבֵ֥ל בְּצֶ֑דֶק⁠ וְ֝עַמִּ֗ים בְּמֵישָׁרִֽים׃

before Hashem, for He comes to judge the earth. He will judge the world in righteousness, and the peoples with integrity.

תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתאבן עזרא ב׳רד״קמאיריר״ע ספורנומנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור העניןעודהכל

קֳדָם יְיָ אֲרוּם אֲתָא לְמֵדָן אַרְעָא יְדוּן תֵּבֵל בְּצִדְקְתָא וְעַמַיָא בְּתֵרוּצְתָּא.

In the presence of the LORD, for he has come to judge the earth; he will judge the world in righteousness, and the peoples¹ with integrity.

1. Peoples: Gentiles.

בין ידי אללה אד׳ ג׳א ליחכם פי אלארץ׳, יחכם לאהלהא באלעדל, וללאמם באלמסתקים.

לפני ה׳ כאשר הוא בא לשפוט בארץ. הוא ישפוט ליושבי הארץ לפי הצדק ולאומות לפי היושר.

כי בא, כי בא לשפוט בארץ ישפוט לאנשיה בצדק ולעמים במישרים.

ואמרו כי בא לשפט, אין הכוונה בו ביאתו הוא באופן עצמי, כי ההיעתקות מן המוכחש לאמרה כלפיו, אלא רצה בכך הבאתו המשפט והגמול והעונש.

וקולה כי בא לשפט, ליס יריד בה מג׳יה הו פי ד׳אתה אד׳ כאן אלאנתקאל מחאל אלקול בה עליה, ולכנה יריד מג׳יה באלחכם ואלת׳ואב ואלעקאב.

לפני – הכל ירונו בבואו לשפוט הארץ.

BEFORE THE LORD. All will sing when God comes to judge the world.

לפני י״י בצדק ובמשרים – יהיה משפטו ויהיה הטוב לצדיקים והרע לרשעים.

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ו]

ישפוט תבל בצדק. אף על פי ש׳ישפוט׳, יהיה משפטו משפט ׳צדק׳, לפנים משורת הדין, ולא כענין דור המבול: ועמים במישרים. ולא יספה צדיק עם רשע:

לפני ה׳ – כן הוא בס״ס בב׳ מאריכין ועיין בריש תילים על מלת אשרי.

לפני ה׳ – השמחה תהיה לפני ה׳ על כי בא לשפוט.

במישרים – במשפט הישר כראוי לכל אחד ואחד.

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ח]

תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתאבן עזרא ב׳רד״קמאיריר״ע ספורנומנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהכל

רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון