Tehillim 96 – תהלים צו‏ – Mikraot Gedolot

(א) ⁠שִׁ֣ירוּ לַ֭יהֹוָהי״י שִׁ֣יר חָדָ֑שׁ ⁠שִׁ֥ירוּ לַ֝יהֹוָ֗הי״י֗ כׇּל⁠־הָאָֽרֶץ׃

Sing to Hashem a new song;⁠¹ sing to Hashem all the earth.⁠²

1. Sing to Hashem a new song | שִׁירוּ לַי"י שִׁיר חָדָשׁ – This psalm is almost identical to Divrei HaYamim I 16:23-33, the song sung when the ark was taken from the house of Oved Edom to the City of David. Radak suggests that our psalm slightly adapts the original and applies it to Messianic times and the ingathering of exiles; as such the psalmist opens with the cry to sing a "new" song (see Rashi and Sforno as well). Cf. the commentary attributed to Rashbam that the hymn was sung when Shelomo brought the ark into the Beit HaMikdash, pointing to verse 6, "עֹז וְתִפְאֶרֶת בְּמִקְדָּשׁוֹ" (might and glory in His sanctuary), as support. The psalm's main theme is God's greatness and righteous kingship over all.

2. all the earth | כׇּל הָאָרֶץ – See Radak that this is short for: "all the inhabitants of the earth ". Cf. Ibn Ezra on verse 3 that though the term "כׇּל הָאָרֶץ" generally refers to inhabitants of the world at large, since verse 3 speaks of recounting God's glory amongst the nations, this verse might refer specifically to the Land of Israel. According to him, then, the psalmist first calls to Israel to sing to God and then turns to the rest of the world.

מקבילות במקראתרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קמאיריר״ע ספורנומלבי״ם ביאור העניןעודהכל

(א-יג) שירו לה׳ * – דברי הימים א ט״ז:כ״ג-ל״ג

שַׁבַּחוּ קֳדָם יְיָ תּוּשְׁבַּחְתָּא חֲדְתָּא שַׁבַּחוּ אַנְגְלֵי מְרוֹמָא שַׁבַּחוּ קֳדָם יְיָ כָּל צַדִיקֵי אַרְעָא.

Sing in the presence of the LORD a new psalm; sing praise, angels of the height, sing praise in the presence of the LORD, all righteous of the earth.

שירו לה׳ שיר חדש – עשר שירות הם (כתוב במלכים ברמז קפ״ט וברמז תקצ״א). כי כל אלהי העמים וגו׳ (כתוב ביהושע ברמז ב׳).

הוד והדר לפניו בבתי גואי (כתוב בירמיה ברמז רצ״ב). שנו רבותינו מנין שאומרים אבות שנאמר הבו לה׳ בני אלים, ומנין שאומרים גבורות שנאמר הבו לה׳ כבוד ועוז, ומנין שאומרים קדושת השם שנאמר הבו לה׳ כבוד שמו.

סבחוא ללה תסביחא ג׳דידא, סבחו ללה יא ג׳מיע אהל אלארץ׳.

תשבחו לה׳ שבח חדש. כל יושבי בארץ! שבחו לה׳.

כל הארץ, כל אנשי הארץ. אשר לפירוש שיר חדש ראה בפירושו לקמן צח.

[שיר חדש – מזמור זה על העתיד וסופו מוכיח כי בא לשפוט את הארץ, בכל מקום שיר חדש על העתיד.]

a new song This song deals with the future, as is proven by the final verse, "for He has come to judge the earth.⁠" Any reference to a "new song" deals with the future.

שירו לי״י שיר חדש – לא עשאו משה, מפני שכתוב לפנינו: שמעה ותשמח ציון (תהלים צ״ז:ח׳), {ו}⁠לא מצינו במשה שנתנבא על ציון. אלא לפי הפשט: בשעה שנבנה בית המקדש שעשה שלמה והכניס בו ארון, עשאו, כמו שנאמר: ותפארת במקדשו (תהלים צ״ו:ו׳).

שירו לי״י שיר חדש – פעמים והטעם תמיד.

כל הארץ – כל יושבי הארץ, וכל הארץ באו מצרימה (בראשית מ״א:נ״ז).

O SING UNTO THE LORD A NEW SONG. The phrase sing unto the Lord is repeated to indicate permanence.⁠¹

ALL THE LAND. All the inhabitants of the land.⁠² Compare this to And all the land came into Egypt (Gen. 41:57).⁠³

1. In other words, “Always sing unto the Lord.”

2. Ibn Ezra later goes on to explain that “the land” refers to the Land of Israel. See Ibn Ezra on verse 3.

3. Here, too, all the land means “all the inhabitants of the land.”

שירו לי״י שיר חדש שירו לי״י כל הארץ – כמו שאמר: לכו נרננה לי״י (תהלים צ״ה:א׳), יאמר איש לאחיו: שירו לי״י שיר חדש שקבץ אתכם מן הגוים ומן הגלות.

ואמר חדש – כלומר שתתחדשו לו שיר זולתי המזמורים והשירים הנכתבים. וכפל עוד: שירו לי״י שיר חדש – לחזק.

וזה המזמור חברו כשהעלה הארון מבית עובד אדום (שמואל ב ו׳:י״ב, דברי הימים א ט״ו) עם מזמור הודו לי״י קראו בשמו (דברי הימים א ט״ז), אלא שיש ביניהם שינוי מעט. וחדש בזה שיר חדש לפי ששנה אותו בזה הספר על קיבוץ גליות, ואז ישירו לי״י שיר חדש.

ובדרש: כל השירות נכתבו בלשון נקבה שירה, ולעתיד לבוא בלשון זכר: שירו לי״י שיר חדש. רוצה לומר כי הטובות וההצלחות שהיו להם לישראל לא היה להם העמדה וקיום, לפיכך השיר שהיו אומרים עליהם היו קוראין אותו בלשון נקבה שירה, כי הנקבה חלושה, והטובה שעתידה לבא על ישראל יהיה לה קיום לעולם והעמדה, לפיכך קרא השיר שיאמרו על הגאולה שיר בלשון זכר שהוא חזק יותר מן הנקבה.

כל הארץ – כל יושבי הארץ, וכן: וכל הארץ באו מצרימה (בראשית מ״א:נ״ז).

זה המזמור יראה שנאמר על זמן הגאולה. ואמר שירו לה׳ שיר חדש, ר״ל שתפליגו בהודות וזמירות לפניו. ולא יספיקו לכם השירים והמזמורים והתהלות שנעשו, אבל שתוסיפו בחדש כמה וכמה, לרוב הניסים והנפלאות אשר יעשה ה׳ לכם. וכל הארץ, ר״ל כל יושבי הארץ, וכמוהו כל הארץ ישתחוו לך (תהלים סו, ד), וכל הארץ באו מצרימה (בראשית מא, נז) ורבים כמוהו.

(הקדמה) גם זה המזמור נאמר על קיבוץ גלויות¹. ואמר:

(א) שירו לה׳ שיר חדש². שיחדש עולמו על אופן יותר נאות ממה שהיה עד הנה, בפרט אחר המבול³, כאמרו (ישעיה סו כב) ׳השמים החדשים וארץ החדשה׳⁴, ובזה שירו לה׳ כל הארץ, כי יועיל זה לכל המין האנושי⁵:

1. יל״ע כי ׳שיר חדש׳ הוא על העתיד, וכ״כ כאן רש״י, ׳בכל מקום שיר חדש על העתיד׳, וכן מבואר גם מהמשך העניין, א״כ מדבר אף על ימות המשיח וצ״ע. וז״ל הרד״ק: ׳ובדרש (שמו״ר פכ״ג יא): כל הַשִּׁירוֹת נכתבו בלשון נקבה: שִׁירָה, ולעתיד לבוא בלשון זכר: שירו לה׳ שיר חדש. רוצה לומר כי הטובות וההצלחות שהיו להם לישראל לא היה להם העמדה וקיום, לפיכך השיר שהיו אומרים עליהם היו קוראין אותו בלשון נקבה: שירה, כי הנקבה חלושה, והטובה שעתידה לבוא על ישראל יהיה לה קיום לעולם והעמדה, לפיכך קרא השיר שיאמרו על הגאולה שיר בלשון זכר, שהוא חזק יותר מן הנקבה.

2. ׳שיר חדש׳ הוא עניין השייך רק לעתיד לבוא, כמבואר בשמות רבה (כג יא) ׳כל השירות שנאמרו בעולם לשון נקבות וכו׳, אבל לעתיד לבוא אין עוד צרות בו וכו׳, באותה שעה אומרים שיר - לשון זכר, שנאמר שירו לה׳ שיר חדש׳. וראה מש״כ רבינו בישעיה (ל כט).

3. שהתקלקל העולם כמבואר בכ״מ.

4. ראה להלן קמט א.

5. כל הארץ - כל יושבי הארץ (אבע״ז, רד״ק).

שירו מספר תחלה (בסימן זה ושאחריו) השגחת ה׳ באמצעות הטבע שיעשה נסים נסתרים ויסדר את הטבע באופן מסכים לתשועת ישראל ולהצלחת עבדיו ואוהבי שמו, ואמר שירו לה׳ שיר חדש – כי העכו״ם היו יודעים שה׳ הוא הסבה הראשונה וקראו לו אלהא דאלהיא, רק שלא האמינו שהוא אינו דומה כפועל אחר, שאחר שפעל את מעשהו אין העשוי נתלה עוד בהפועל ונסתלקו ידי הפועל ממנו, למשל העושה מורה שעות, אחר שעשהו הוא סובב על אופניו וגליליו מעצמו, לא כן אצל ה׳ שהוא עודנו מסבב ועוסק במעשיו בכח שאין לו תכלית, וקיום הבריאה היא בריאה מתמדת, וכל המציאות תלוי מכחו שאם יסלק רגע ידיו ממנו ישוב הכל אל האפס, וא״כ העכו״ם היו משוררים לו שיר ישן, על שהיה הסבה הראשונה להמציאות בראשית קדומים, ואתם תשירו לו שיר חדש, כי הוא מחדש בכל יום תמיד מעשה בראשית, וזאת שנית שירו לה׳ כל הארץ לא כמו עד עתה שרובי ההמון עם מן העכו״ם כחשו בה׳ ויאמרו לא הוא, ויחסו כל הבריאה לכוכבים ומזלות.

מקבילות במקראתרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קמאיריר״ע ספורנומלבי״ם ביאור העניןהכל

(ב) שִׁ֣ירוּ לַ֭יהֹוָהי״י בָּרְ⁠כ֣וּ^א שְׁ⁠מ֑וֹ ⁠בַּשְּׂ⁠ר֥וּ מִיּֽ⁠וֹם⁠־לְ֝⁠י֗וֹם יְ⁠שׁוּעָתֽוֹ׃

Sing to Hashem; bless His name. Bear tidings of His salvation from day to day.⁠¹

1. from day to day | מִיּוֹם לְיוֹם – In other words: "each day". See Radak that the connotation is that each day people should spread news of God's salvation as if it happened that day, when the news is still fresh and exciting. Malbim instead suggests that the verse refers to the daily renewal of creation, an example of God's continuous salvation.

א. בָּרְכ֣וּ א=בָּרֲכ֣וּ (חטף)

מקבילות במקראתרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתאבן עזרא ב׳רד״קמאיריר״ע ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

שַׁבַּחוּ קֳדָם יְיָ בָּרִיכוּ שְׁמֵיהּ בַּשַׂרוּן מִיוֹמָא לְיוֹמָא פּוּרְקָנֵיהּ.

Sing praise in the presence of the LORD, bless his name; proclaim his redemption from day to day.

סבחוא ללה ובארכוא אסמה, ובשרוא מן יום אלי יום בגיאת׳ה.

שבחו לה׳ וברכו שמו. ותבשרו רת ישועתו מיום אל יום.

שירו – שמו הנכבד שהוא שם העצם.

בשרו – אתם עם י״י אלה לאלה.

SING UNTO THE LORD, BLESS HIS NAME. Bless His glorious name.⁠¹ His proper name.⁠²

PROCLAIM. You, the people of God, proclaim one to another His salvation.

1. YHVH.

2. The name which only applies to the Lord.

שירו מיום ליום – ר״ל: תמיד בכל יום.

וטעם בשרו – זה לזה. אף על פי שכולם ידעו כאחד הישועה, מכל מקום יהיה סיפור הישועה חביבה בעיניהם בכל יום ויום כאילו נהיתה אז, כי הבשורה היא חידוש הסיפור, והוא ערב על האדם ביום שמעו, ואחר כך הולך ומתמעט הערבות ההוא, ואמר כי בכל יום ויום ערב הסיפור הישועה כאלו אותו היום הוא יום בשורה.

ואמר בשרו מיום ליום ישועתו, ר״ל שהנביאים ינבאו הגאולה בעתה, ויבשרו איש את אחיו בה על פיהם. מיום ליום, ר״ל תמיד.

שירו לה׳ ברכו שמו. שהטיב בקבץ¹ נדחים: בשרו [מיום אל יום ישועתו]. שיביא משיחו ויושיע:

1. יל״ע כת״י.

מיום ליום – ובד״ה מיום אל יום.

בשרו – ענינו השמעת חדשות.

בשרו מיום ליום – בכל יום בשרו זה לזה על הישועה חדשה.

ברכו – עי׳ גדר הברכה לקמן קל״ד.

בשרו – הבשורה הוא רק על דבר חדש בלתי מוכרח לבא מעצמו, ובא תמיד על דבר טוב, לבד ש״א (ד׳ י״ז) שבא על דבר רע מצד שראהו בעיניו, עי״ש.

שירו – מפרש נגד מ״ש שירו לה׳ שיר חדש, והוא שעם מה שתשירו לה׳ תברכו שמו – שהברכה לא תבוא רק על הטובה וההשפעה שישיגו ממנו, שהעכו״ם שלא הכירו שהוא המנהיג והמשפיע כל טוב הם רק יהללו שמו, אבל לא יברכוהו, אבל אתם תברכו שמו, כי תדעו שהוא המשפיע שפע ברכה, כי תבשרו מיום ליום ישועתו – שישועתו מתחדש בכל יום, כי מחדש בכל יום מעשה בראשית ומצמיח ישועות חדשות בכל יום, ומבואר כי הבשורה לא תהיה על דבר הרגיל, רק על דבר שביאתו מסופק והוא בלתי רגיל לבא בתמידות, שלא יצדק לבשר שהאיר השחר בבקר, כי הוא דבר המתמיד ומוכרח לבא, ולכן אמר כי גם ישועתו המתמדת בכל יום תבשרו, שתבשרו שהוציא המאורות, כי גם יציאתם אינו דבר המוכרח רק תלוי ברצונו שמחדש בכל יום מעשה בראשית

בשרו מיום ליום – שרש בשר הוא פשר ופתר בחילוף אותיות בומ״ף ומבשר ומגיד פתרון שניהם מודיעים דבר חדש ומטים אוזן שומעיהם לדבריהם, ומיום ליום הוא ע״ד יום ליום יביע אמר (למעלה י״ט:ג׳) בכל יום בשרו כדי שיודע ביום שאחריו.

מקבילות במקראתרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתאבן עזרא ב׳רד״קמאיריר״ע ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל

(ג) סַפְּ⁠ר֣וּ בַגּ⁠וֹיִ֣ם כְּ⁠בוֹד֑וֹ בְּ⁠כׇל⁠־הָ֝עַמִּ֗⁠ים נִפְלְ⁠אוֹתָֽיו׃

Recount among the nations His glory, among all the peoples His wonders.

מקבילות במקראתרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתאבן עזרא ב׳רד״קמאיריר״ע ספורנומנחת שימלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןעודהכל

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

אִשְׁתְּעָיוּ בְּעַמְמַיָא אַיְקָרֵיהּ בְּכָל עַמַיָא פְּרִישְׁוָתֵיהּ.

Tell of his glory among the Gentiles, of his wonders among all the peoples.

וקצוא פי אלאמם כרמה, ופי ג׳מיע אלשעוב אעג׳ובאתה.

וגם תספרו באומות את כבודו. ותספרו בתוך העמים את הנפלאות שלו.

ספרו – בעבור שהזכיר בגוים, על כן: כל הארץ (תהלים צ״ו:א׳) – הוא ארץ ישראל.

DECLARE HIS GLORY AMONG THE NATIONS. All the land (verse 1) refers to the Land of Israel, for our verse speaks of all the nations.

ספרו – כבודו – שכבד אתכם לעיני העמים, שהייתם נבזים ושפלים ביניהם.

וכן אמר ספרו בגוים וגו׳, וכל אלו הצווים הם דרך העתיד, כלומר, שהענין יהיה כן שיבשרו איש את אחיו ויספרו בגוים, וכן שהענין יתפרסם מאליו ויתיחס אליהם כאילו הם סיפרוהו.

ספרו בגוים כבודו. שהוא סיבה בלתי מסובבת, ופועל ברצון¹: נפלאותיו. בשנותו טבע הצמחים²:

1. שזה מובן ׳כבוד׳, ראה כוונות ולעיל ויבוא מלך הכבוד.

2. נראה שצ״ל הנצחיים. וזה גדר ׳נפלאותיו׳, ראה מאמר לסוכות].

ספרו בגוים כבודו – בספרים ישנים אין בהם מלת את לא בקרי ולא בכתיב וכן הוא במסורת סוף יושב אבל בד״ה כתוב את כבדו ועיין מ״ש בסימן פ״ו.

בגוים, עמים – התבאר בכ״מ שעם מעולה מן גוי שמציין אומה שיש לה מלך.

ספרו – ונגד מ״ש שירו לה׳ כל הארץ מפרש ספרו בגוים כבודו – כי עד עתה היו בין העכו״ם שתי כחות, שהם גוים ועמים – (שמבואר אצלי שעמים הם חשובים יותר מן הגוים) שהגוים הפחותים לא ידעו מה׳ כלל, והעמים החשובים שידעו שיש ממציא ראשון וסבה ראשונה לא ידעו שהוא מושל ומשגיח ושהיכולת בידו לעשות בכל הבריאה כחפצו, ולפי דעתם ראוי לעשות לו כבוד מצד שהוא הסבה הראשונה, אבל לא לברך אותו, ולא לספור נפלאותיו, כי לא האמינו שהוא מנהיג העולם ופועל ישועות וברכה, ושבכחו לעשות נפלאות ולשדד הטבע, ועתה גם גוים הפחותים יכירו כבודו, שהוא הסבה הראשונה,

והעמים החשובים שהם הכירו כבודו גם עד עתה, יכירו עתה נפלאותיו – וידעו שבידו לשנות ולהרוס את הטבע כחפצו.

מקבילות במקראתרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתאבן עזרא ב׳רד״קמאיריר״ע ספורנומנחת שימלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהכל

(ד) כִּ֥י גָ֘ד֤וֹל יְהֹוָ֣הי״י֣ וּמְהֻלָּ֣⁠ל מְ⁠אֹ֑ד⁠ ⁠נוֹרָ֥א ה֝֗וּא^א עַל⁠־כׇּל⁠־אֱלֹהִֽים׃

For Hashem is great and highly praised; He is more awesome than all gods.⁠¹

1. than all gods | עַל כׇּל אֱלֹהִים – See Ibn Ezra on Tehillim 135:5 that, though there are no other gods, the Torah refers to entities that others think of as deities by the term gods since that is how they perceive them. Cf. Ibn Ezra here and Radak that the word "אֱלֹהִים" refers to the angels.

א. ה֝֗וּא א=ה֝וּא (השמטת נקודת הרביע)

מקבילות במקראתרגום כתוביםמדרש תהליםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתאבן עזרא ב׳רד״קמאיריר״ע ספורנומנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור העניןעודהכל

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

אֲרוּם רַב יְיָ וּמְשַׁבַּח לַחֲדָא דִדְחִיל הוּא עַל כָּל אֱלָהַיָא.

For great is the LORD and greatly to be praised; and he is more to be feared than any god.

(א-ב)

שירו לה׳ שיר חדש שירו לה׳ כל הארץ שירו לה׳ ברכו שמו]. א״ר אבהו ג׳ שירות הללו כנגד ג׳ תפלות שמקלסין ישראל [להקב״ה בכל יום. שירו לה׳ שיר חדש, כנגד תפלה שמקלסין ישראל] שחרית להקב״ה, שהוא מחדש בכל יום תמיד מעשה בראשית. שירו לה׳ כל הארץ, כנגד תפלת המנחה, שכל באי עולם ראו ביום השמש והמאורות. שירו לה׳ ברכו שמו, כנגד תפילת ערבית שהן מברכין להקב״ה שהוא מעריב ערבים.

(ד) כי גדול ה׳ ומהולל מאד – שהוא גולל אור מפני חושך וחושך מפני אור, ומי עושה כן הקב״ה, אבל כל אלהי העמים אלילים (פסוק ה׳), ולמה נקראו אלילים, אמר ר׳ יוסי אללי למו לעובדיהן, מהו גילולים, שטמאים כגללים, מהו פסילים, פסולים ונפסלים, מהו תועבה, תועה בה, מהו עצבים, שמתעצבים בם עובדיהן, אבל ה׳ שמים עשה.

אן אללה כביר ממדוח ג׳דא, והו מכ׳ווף פוק ג׳מיע אלאלאהאת.

[מה הכבוד שלו? (המשך מהפסוק הקודם)] שה׳ הוא הגדול והמהולל מאוד. והוא נורא אצל כל האלילים.

כי – אף על פי שתספרו כבודו ונפלאותיו הוא יותר גדול.

ומהולל מאד על כל אלהים – הם המלאכים כי הוא אלהי האלהים (דברים י׳:י״ז).

FOR GREAT IS THE LORD. Even though you declare His glory and marvelous deeds, He is greater [than your acclaim]. He is much praised over all elohim – that is, the angels – for “He is the God over all elohim.”¹

1. Deut. 10:17.

אלהים – הם המלאכים, יגדלוהו וירוממוהו ויהללוהו. וטעם זה הסיפור – כי אז יודו כל העמים בו, וישראל הם שיודיעו בעמים כי הוא גדול ומהולל.

והוא ענין כי גדול ה׳ וגו׳ על כל אלהים, פי׳ על כל צבא השמים.

גדול. בהיותו יכול על הבריאה: ומהולל. מיטיב לזולתו: נורא הוא על כל אלהים. שיכול לשנותם, וזה לא יקרה לזולתו¹:

1. וזהו שאמר ׳ספרו כבודו׳, שהכבוד הוא מה שיש רק לו, כמבואר בהגדרת כבוד.

נורא הוא – ובד״ה ונורא.

על כל אלהים – הם השמש והירח וכל צבא השמים שהיו העובדי גלולים עובדים להם וקבלום לאלוה.

כי גדול – נגד מ״ש ספרו בגוים כבודו, מפרש כי גדול ה׳ ומהולל מאד – שם גדול מורה שהוא הסבה הראשונה והאחרונה לכל דבר, כמ״ש בכ״מ, ור״ל שכחו מתפשט על כל ההויה, ובכ״ז הוא מהולל מאד, מפני שהכל נעשה בתכלית החכמה והחסד, עד שבכל פרט נראה יכלתו וכחמתו וטובו, ונגד מ״ש בכל העמים נפלאותיו מפרש כי נורא הוא על כל אלהים – שבל תאמר שכחות הטבע הם קצובים באופן שלא יוכל לשנותם עוד, כמו האומן אחר גמר מעשהו שאין המעשה צריך לאליו עוד, וכן כחות הטבע עומדים בפ״ע ופועלים בכחם, רק הוא נורא על כל אלהים, שכל הכחות מתיראים ממנו, כי יכל לשנותם ולבטלם, כי חיתם וקיומם תלוי ברצונו, ובהסתלק רצונו מהם יהיו כאין.

מקבילות במקראתרגום כתוביםמדרש תהליםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתאבן עזרא ב׳רד״קמאיריר״ע ספורנומנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהכל

(ה) כִּ֤י⁠׀ ⁠כׇּל⁠־אֱלֹהֵ֣י הָעַמִּ֣⁠ים אֱלִילִ֑ים⁠ ⁠וַ֝יהֹוָ֗הי״י֗ שָׁמַ֥יִם עָשָֽׂה׃

For all the gods of the peoples are worthless,⁠¹ but Hashem has made the heavens.

1. are worthless | אֱלִילִים – See Metzudat David. Ibn Ezra similarly translates the word as: "naught and lies", with both exegetes suggesting that "אליל" stems from the word "אַל" (a word connoting negation). See also Yirmeyahu 14:14 and Iyyov 13:4 where the word is paired with "שקר", falsehood. Alternatively: "worthless idols".

מקבילות במקראתרגום כתוביםמדרש תהליםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גאבן עזרא ב׳רד״קמאיריר״ע ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

אֲרוּם כָּל דַחֲלַת עַמְמַיָא טַעֲוָתָא וַיָי שְׁמַיָא עֲבָד.

For all the things feared by the Gentiles are idols; but the LORD made the heavens.

הוד והדר לפניו – הם מלאכי השרת, לפיכך הבו לה משפחות עמים הבו לה׳ כבוד ועוז, לעתיד לבוא.

לאן ג׳מיע מעבודאת אלאמם אות׳אנא, ואללה צנע אלסמאואת.

[מדוע? (המשך מהפסוק הקודם)] לפי שכל הנעבדים של האומות זה פסלים ואילו ה׳ עשה את השמים (לשון רבים = רקיעים).

אלהי, נעבדי. מה שהם עובדים.

כי אלילים – שוא ושקר כמו רופאי אליל (איוב י״ג:ד׳) והוא מגזרת אל אל יש בו.

או אל יש הוא והלשון תקצר לדבר, כמו: וטוב משניהם את אשר עדן לא היה (קהלת ד׳:ג׳).

וטעם שמים – מעונות המלאכים שהזכיר והוא השם הנורא על הנשמות שהם צורות נכבדות והוא עשה הגופות.

FOR ALL THE GODS OF THE PEOPLES ARE THINGS OF NAUGHT. Elilim means “nought and lies.” Compare this to elil (no value) in ye are all physicians of no value (Job 13:4). Elilim is related to the word al (nothing). Its meaning is, “there is nothing to it.” Or, “it is nothing.” Elilim is an abbreviated form.⁠¹ Compare this to the word aden (yet) in but better than them both is he that hath not yet been (Eccl. 4:3).⁠²

The heavens refer to the dwelling place of the earlier-mentioned angels (verse 4).⁠³

He is the God who is feared (verse 4) and is above, over all the souls;⁠⁴ that is, the glorious forms.⁠⁵ He made the bodies.⁠⁶

1. Elilim is short for al yesh bo (nothing is in it) or al yesh hu (he is nothing).

2. Aden is a compound word, short for ad hennah. Similarly, elilim is short for al yesh bo or al yesh hu.

3. The elohim mentioned in verse 4.

4. According to this note, elohim in verse 4 does not refer only to angels but also to souls.

5. Spiritual beings, such as angels and the soul. The term generally applies to the ideal forms, of which physical bodies on earth are imperfect copies.

6. He also made all bodies. See Ibn Ezra On Ps. 1:6; 2:4.

כי כל אלהי העמים – שהיו עובדין לשעבר השמש והירח והככבים, הם אלילים, כלומר כאין הם נגדו כי הוא עושה אותם, וזהו: וי״י שמים עשה.

והוא אומרו כי כל אלהי העמים אלילים, כידוע מאז הקטירם לשמש ולירח ולצבא השמים בכפירת מציאותו ית׳, ומהם בהודאת מציאותו עם כפירת יכלתו. וה׳ הוא אלהים שעשה אותם והם נבראיו ומושפעיו, והוא וה׳ שמים עשה.

כי כל אלהי העמים אלילים. שהם מציירים העצמים הנבדלים עם כֵּלים רצוניים להורות שהם בעלי בחירה להיטיב ולהרע, וזה שקר, כי לא יפעלו זולתי המסודר להם¹: וה׳ שמים עשה. על מידה מוגבלת, בגזירת חכמתו ובחירתה²:

1. ראה חבקוק.

2. שבחר לעשות אותה דווקא במידה זו, הרי שבוחר במעשיו ולא כאלילים שאין להם בחירה.

כי, כל אלהי – צריך להדגשי כ״ף של כל מפני הטעם מפסיק ולכן צריך להפסיק בין מלת כי למלת כל כמו שידוע ג״כ אצל בעלי הסוד וכן צריך להפסיק בין אלילים ובין וה׳ שמים עשה שלא יהא כחוזר למעלה.

עז ותפארת במקדשו – ובד״ה עז וחדוה במקומו.

אלילים – הוא מלשון אל ולא, ר״ל דבר מבלי תועלת וכן רופאי אליל (איוב י״ג:ד׳).

אלילים – כי למול ה׳ כמוהם כאין.

וה׳ – אבל ה׳ עשה את השמים וצבאיו בכללו א״כ גם המה מעשי ידי ה׳.

כי כל אלהי העמים – שהם מיחסים אלהות לצבא השמים בחשבם שהם פועלים בכחם, הם אלילים בעצמם, כי כחם קצוב ומוגבל מאת בוראם, השמים שהעכו״ם עובדים להם אין פועלים דבר בכחם רק ה׳ בשמים עשה – הוא העושה בשמים והכל בכחו ובשפעו, כי הוא עשה את השמים והכל נתלה ממנו.

אלילים – מלשון רפאי אליל כלכם (איוב י״ג:ד׳) רועה האליל (זכריה י״א:י״ז) נמנעי היכול, בעוד שה׳ אין חקר ליכלתו, והראיה כי השמים מעשי ידיו.

(ו) הוֹד⁠־וְ⁠הָדָ֥ר לְ⁠פָנָ֑יו⁠ ⁠עֹ֥ז וְ֝⁠תִפְאֶ֗רֶת בְּ⁠מִקְדָּשֽׁוֹ׃

Majesty and splendor are before Him, might and glory in His sanctuary.⁠¹

1. in His sanctuary | בְּמִקְדָּשׁוֹ – See Ibn Ezra that this can either refer to the Beit HaMikdash or to the heavens.

מקבילות במקראתרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גאבן עזרא ב׳רד״קמאיריר״ע ספורנומלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

שְׁבָחָא וְשִׁבְהוֹרָא קֳדָמוֹי עוּשְׁנָא וְתוּשְׁבְּחָא בְּבֵית מַקְדְשֵׁיהּ.

Praise and splendor are in his presence; strength and praise¹ are in his sanctuary.

1. Praise: rejoicing.

קולוא אלבהא ואלבהג׳ בין ידיה, ואלעז ואלפכ׳ר פי מקדסה.

תאמרו: (פונה לכל יושבי הארץ) ההוד וההדר לפניו. והעוז והתפארת בתוך המקדש שלו.

הוד, אמרו הוד.

הוד לפניו – לבדו לא לפני אלילי העמים.

במקדשו – השמים משמי קדשו.

או הארון שנקרא עוז בבית המקדש והוא הנכון. והטעם כי השמים מעונות הכוכבים ובית המקדש בית זבול לו.

HONOR AND MAJESTY ARE BEFORE HIM. Honor and majesty are before Him alone and not before the “things of naught”¹ of the nations. IN HIS SANCTUARY.⁠² Heaven. Compare this to His holy heaven (Psalms 20:7). On the other hand, the word “strength” might refer to the Ark in the

Sanctuary,⁠³ which is called strength (Psalms 132:8).⁠⁴ The latter interpretation is correct, for the heavens (verse 5) are the dwelling place of the stars and the Sanctuary is God’s dwelling place on earth.⁠⁵

1. The idols.

2. Literally, His holy place.

3. In this case, Sanctuary refers to the Temple. See note 18.

4. The ark is called “strength.” See Ibn Ezra on Ps. 132:8

5. Our verse reads strength and beauty are in His Sanctuary. According to this interpretation, “strength” refers to the Ark. This being the case, “His sanctuary” must refer to the Holy Temple. Thus, verse 5 speaks of heaven and verse 6 of the earth.

הוד והדר – הם, הכוכבים, יכירו בגדולתו ויתנו הוד והדר לפניו.

עוז ותפארת – יתנו במקדשו, והוא השמים שהם מעון קדשו, כמו שכתוב: למעון קדשו לשמים (דברי הימים ב ל׳:כ״ז). והם יספרו עוזו ותפארתו ויודו שהוא אדון על הכל, כמו שאמר: השמים מספרים כבוד אל (תהלים י״ט:ב׳).

הוד והדר לפניו, ר״ל בעולם המלאכים. ועוז ותפארת במקדשו, ר״ל בעולם הגלגלים.

הוד והדר לפניו. בעולם המלאכים: עז ותפארת במקדשו. בעולם הגלגלים¹:

1. במקדשו - השמים משמי קדשו (אבע״ז), אך בחר שם בפירוש אחר. והרד״ק כתב הוד והדר לפניו, והם הכוכבים, יכירו בגדולתו ויתנו הוד והדר לפניו. עֹז ותפארת, יתנו לו במקדשו, והוא השמים שהם מעון קדשו, כמו שכתוב (דהי״ב ל, כז): לִמְעוֹן קָדְשׁוֹ לַשָּׁמָיִם, והם יספרו עֻזּוֹ ותפארתו ויודו שהוא אדון על הכל, כמו שאמר (מזמור יט, ב): השמים מספרים כבוד אל.

הוד והדר עז ותפארת – ההבדל בין הוד והדר התבאר אצלי בחבורי התו״ה (מלבי״ם ויקרא י״ט:ט״ו), שההוד הוא ענין פנימי, וכן העז נמצא בעצמות הדבר והוא גלוי יותר מן ההוד, וההדר הוא בחיצונית הדבר, והתפארת מדרגה גדולה ממנו, ובא אצל ה׳ תמיד על המעשים הפלאים שבם יתפאר בעולמו כמ״ש בכ״מ.

הוד והדר לפניו – ההוד הוא ענין פנימי בעצמות הדבר, וההדר הוא היופי החיצוני למראה עינים, וכן העז הוא ענין פנימי, שהדבר עז בעצמותו, והתפארת הוא ענין חיצוני שבו יתפאר לפני אחרים, עפ״ז יאמר שה׳ בעצמו נמצא לפניו הוד והדר, כפי רצונו הפנימי וכפי הרצון המתגלה, ומזה נשתלשל עז ותפארת במקדשו – שמן ההוד הפנימי שנמצא בעצמו נשתלשל העוז במקדשו, שבו מנהיג העולם, ומן ההדר נשתלשל התפארת, שבו ינהיג הנהגה הפלאיית, שבה יתפאר בכחו הגדול.

עז – התאזרות לפעול בכחו.

מקבילות במקראתרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גאבן עזרא ב׳רד״קמאיריר״ע ספורנומלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל

(ז) הָב֣וּ לַ֭יהֹוָהי״י מִשְׁפְּ⁠ח֣וֹת עַמִּ֑⁠ים⁠ ⁠הָב֥וּ לַ֝יהֹוָ֗הי״י֗ כָּב֥וֹד וָעֹֽז׃

Ascribe to Hashem, the families of peoples, ascribe to Hashem¹ glory and might.

1. ascribe to Hashem | הָבוּ לַי"י – See the commentary attributed to Rashbam that this is an example of many verses in which there is similar aesthetic doubling. For discussion of the phenomenon and other examples, see Rashbam on Bereshit 49:22 and see Poetic Doubling.

מקבילות במקראתרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קמאיריר״ע ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןעודהכל

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

הֲבוּ זְמָר קֳדָם יְיָ יְחוּסֵי עַמַיָא הֲבוּ קֳדָם יְיָ אַיְקַר וְעוּשְׁנָא.

Make music in the presence of the LORD, O races of peoples; ascribe glory and strength in the presence of the LORD.

ואעטוא ללה יא עשאיר אלאמם, אעטוה אלכרם ואלעז.

קבוצות העמים! תתנו לה׳. תתנו לו את הכבוד והעוז.

הבו לי״י משפחות עמים – ומה תתנו לו הבו לו כבוד ועוז.

Ascribe to the Lord, families of peoples And what shall you ascribe to Him? Ascribe to the Lord glory and might.

הבו לי״י כבוד ועוז – גם זה מן הכפולים.⁠¹

1. השוו רשב״ם בראשית מ״ט:כ״ב, שמות ד׳:ט׳, ט״ו:ו׳, ובפירוש לעיל תהלים צ״ב:י׳, צ״ג:ג׳.

הבו – שתודו בפה כי הכבוד והעוז לו לבדו הם.

ASCRIBE UNTO THE LORD.⁠¹ Praise Him verbally² and declare that glory and strength are His alone.

1. In Hebrew, havu. Literally, give.

2. Give (havu) means give with your lips – that is, ascribe or praise.

הבו לי״י – תנו לו בפיכם כבוד ועוז.

ואמר על כלל כל האומות שאחר שיראו הישועה הגדולה הזאת ישובו לאל ויהפך לכל עמים שפה ברורה, ולכן אמר לשון צווי שבמקום עתיד: הבו לה׳ משפחות עמים הבו לה׳ כבוד ועוז,

הבו לה׳ כבוד ועוז. ה׳כבוד׳ – בפעולות, וה׳עוז׳ - במלכות הנגלה בתחתונים, יחסו אותו¹ לו לבדו:

1. ׳הבו׳.

הבו – תנו ור״ל תנו בפה ואמרו כמו ולא נתן תפלה (איוב א׳:כ״ב).

הבו לה׳ – וחוזר ומפרש הבו לה׳ כבוד ועוז ר״ל ספרו כבודו ועוזו.

(ז-ט) הבו וכו׳ – עי׳ למעלה כ״ט.

הבו לה׳ משפחות עמים – אתם משפחות עמים, בל תיחסו שום דבר לזולתו רק לו לבדו, ומבאר הבו לה׳ כבוד ועז – ר״ל כי יש עמים שהודו במציאות האל, רק שאמרו שהגם שברא העולם אינו מנהיג העולם רק מסר ההנהגה למערכת השמים, ודמו אותו כמלך היושב בחדרי חדרים ומסר הנהגת המדינה לשריו ויועציו שהם ינהגו עפ״י החקים אשר חקק מבלי ישנו דבר, ובזה יאות לו הכבוד מצד שהוא הבורא, אבל לא העז ולא המורא, אחר שאין בכחו לשנות דבר, עז״א שיתנו לו בין הכבוד, מצד שהוא הבורא הכל, ובין העז, מצד שהוא המנהיג ובידו לשדד את הטבע, כפי רצונו וכפי הצורך להנהגת הגמול והעונש, ועתה מבאר שני אלה, נגד מ״ש הבו לה׳ כבוד – אומר

מקבילות במקראתרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קמאיריר״ע ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהכל

(ח) הָב֣וּ לַ֭יהֹוָהי״י כְּ⁠ב֣וֹד שְׁ⁠מ֑וֹ שְׂ⁠אֽוּ⁠־מִ֝נְחָ֗ה וּבֹ֥אוּ לְ⁠חַצְרוֹתָֽיו׃

Ascribe to Hashem the glory due His name; carry an offering and come to His courtyards.

מקבילות במקראתרגום כתוביםמדרש תהליםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתאבן עזרא ב׳רד״קמאיריר״ע ספורנומנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןעודהכל

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

הֲבוּ קֳדָם יְיָ אַיְקַר וְרוֹמְמוּ שְׁמֵיהּ אוֹבִילוּ וְסוֹבְרוּ תִקְרוּבְתָּא וְעוּלוּ לִקְדָמוֹי לְדַרְתּוֹי.

Ascribe glory in the presence of the LORD, and exalt his name; carry and bring an offering and enter his presence in his courts.

שאו מנחה – דכתיב לך יובילו מלכים שי (תהלים שם ל).

ואעטוה וקאר אסמה, ואחמלו אלהדאיא ואדכ׳לו אלי צחונה.

תתנו לו כבוד שמו. ותרימו את המתנות והכנסו אל חצרותיו.

הבו – טעם כבוד שמו – הוא הארון שהוא נקרא שם, על כן: ובואו לחצרותיו.

ASCRIBE UNTO THE LORD THE GLORY DUE UNTO HIS NAME. Kevod shemo (the glory due unto His name)⁠¹ refers to the Ark, which is called “Name.”² And come into His courts³ therefore follows.⁠⁴

1. Kevod shemo literally means, the glory of His name. According to Ibn Ezra, the reference is to the glory of His ark.

2. The ark of God, whereupon is called the Name, even the name of the Lord of Hosts (2 Sam. 6:2).

3. To honor God.

4. See Ibn Ezra on Ps. 99:7, 9.

הבו לי״י כבוד – וכן תנו לו הכבוד במעשה שתשאו לו מנחה.

בחצרותיו – והם חצרות בית המקדש, לכבוד שמו.

ושובו אליו במנחה רצויה, ובואו לחצרותיו,

כבוד שמו. על מה שעשה לעולמים אשר היו מלפניו¹:

1. ע״פ לשה״כ בקהלת (א י) ׳כבר היה לעולמים אשר היה מלפנינו׳. ונראה שגם כאן צ״ל ׳מלפנינו׳. אך אולי הכוונה למש״כ ׳עוז והדר לפניו׳, שביטל את פעולות המלאכים שהם ׳לפניו׳, והם ׳העולמים׳ – עולם המלאכים והגלגלים שהם ׳לפניו׳, וביטל שליטתם.

ובאו לחצרותיו – בד״ה ובאו לפניו.

כבוד שמו – כבוד הראוי לשמו.

שאו – סבלו מנחה על הכתף ובואו עמה לחצרותיו בה״מ.

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ז]

הבו לה׳ כבוד שמו – כי בצד זה מדמהו כמלך היושב בחדרי חדרים, והוא עצמו אינו ניכר לבני עמו, והכבוד שנותנים לנותנים לשמו, ובזה תדמו כעבדים נושאי מנחה לחצרות המלך ואינם מגיעים אל היכל המלך פנימה לראות פניו, כי הוא נסתר מבני עמו, ור״ל בצד זה שתכירו שהוא הבורא מגיע לו הכבוד והרוממות מצד זה והמנחה שתשאו לשמו תניחו בחצרותיו – כאילו העולם כולו הוא חצר המלך הזה ששם נצבים שריו ופקידיו שמקבלים המנחה שתביאו אל המלך, כי הם העומדים תחתיו בזה, עתה מוסיף לאמר (נגד הבו לה׳ עז)

מקבילות במקראתרגום כתוביםמדרש תהליםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתאבן עזרא ב׳רד״קמאיריר״ע ספורנומנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהכל

(ט) הִשְׁתַּחֲו֣וּ לַ֭יהֹוָהי״י בְּ⁠הַדְרַת⁠־קֹ֑דֶשׁ ⁠חִ֥ילוּ מִ֝פָּ⁠נָ֗יו כׇּל⁠־הָאָֽרֶץ׃

Bow down to Hashem in the splendor of holiness;⁠¹ tremble before Him all the earth.

1. in the splendor of holiness | בְּהַדְרַת קֹדֶשׁ – See Radak that this is a reference to the Beit HaMikdash, the most splendid and holy of all buildings. Alternatively the phrase describes the worship itself; one should bow to God with a feeling of awe of God's holiness. [See Sforno and Hoil Moshe on the parallel verse in Tehillim 29:2 that "הדר" means "awe".]

מקבילות במקראתרגום כתוביםמדרש תהליםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גמיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קמאיריר״ע ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןעודהכל

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

סְגוּדוּ קֳדָם יְיָ בְּשִׁבְהוֹרַת קוּדְשָׁא רְתִיתוּ מִן קֳדָמוֹי כָּל יָתְבֵי אַרְעָא.

Bow down before him in the splendor of holiness; tremble in his presence, all inhabitants of the earth.

השתחוו לה׳ – דכתיב יבוא כל בשר להשתחות לפני אמר ה׳ (ישעיהו ס״ו:כ״ג), אותו היום אמרו בגוים ה׳ מלך (פסוק י׳), דכתיב והיה ה׳ למלך על כל הארץ (זכריה י״ד:ט׳).

השתחוו לה׳ בהדרת קדש – רבי יהודה מציון נפשיה ואחר כך מצלי, שנו רבותינו אין עומדין להתפלל אלא מתוך כובד ראש אל תקרי בהדרת קדש אלא בחרדת קדש.

ואסג׳דוא ללה פי בהג׳ה מן קדסה, וארתעדוא מן בין ידיה יא ג׳מיע אהל אלארץ׳.

וגם תשתחוו לה׳ תוך כדי שמחת הקודש. וכל יושבי הארץ תרעדו מלפניו.

כל הארץ, כל אנשי הארץ.

בהדרת קדש – וכן בסופו: {ו}⁠השתחוו להר קדשו (תהלים צ״ט:ט׳).

השתחוו – בבואם במנחה אל החצר ותהיה השתחויתכם בחיל ופחד.

O WORSHIP THE LORD IN THE BEAUTY OF HOLINESS. When you come with a gift to the Lord’s courtyard, your bowing¹ shall be in trembling and fear.

1. Literally, “their bowing.”

השתחוו לי״י בהדרת קודש – בבית המקדש שיהיה מהודר ומקודש על כל בתים.

חילו מלפניו כל הארץ – שלא חלתם ולא יראתם מפניו עד עתה, ובראותכם נפלאותיו חילו מלפניו.

והשתחוו לו שם בהדרת קדש, כי המקדש נקרא הדרת קדש.

ואמר חילו מלפניו, כלומר, שיהיה מכאן ואילך מוראו על פניכם כי תקבלו מלכותו.

בהדרת קודש. בהדרת גדלו, לא מיראת עונש, ובזה האופן חילו מלפניו¹ כל הארץ:

1. לפנינו ׳מפניו׳, אך ראה מנחת שי.

חילו מפניו – בד״ה חילו מלפניו.

חילו – מלשון חיל ורעד.

בהדרת קדש – בבה״מ המהודר בקדושה.

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ז]

השתחוו – אבל דעו כי באמת מן החצרות האלה שבאתם לשם תגיעו עד היכל המלך, כי באמת אינו יושב נבדל מן העם, רק מוכן להתראות לפני המבקרים חצרותיו ומקדמים פניו במחנה, ובעת תראו את המלך עצמו השתחוו – אבל דעו כי באמת מן החצרות האלה שבאתם לשם תגיעו עד היכל המלך, כי באמת אינו יושב נבדל מן העם, רק מוכן להתראות לפני המבקרים חצרותיו ומקדמים פניו במנחה, ובעת תראו את המלך עצמו השתחוו לפניו ביראה ופחד בהדרת קדש – שמצד הזה שמתגלה בהדרו יתרומם על החקים הטבעים ויפליא פלאות כפי רצונו, שזה נקרא בשם קודש, שהוא מה שיתנשא על הטבע, ובעת מתראה לבריותיו בהשגחתו הפרטיית אז יתעלה מחקי הטבע הקבועים אל הקדושה והפליאה, וזה הדרתו הדרת מלך, שאינו צריך אל שרים ופקידים עוזרים לו בהנהגה, כי הוא משפילי לראות בשמים ובארץ, ובזה חילו מלפניו כל הארץ – שעי״ז מגיע אליו היראה והפחד, מצד שבכחו להרוס את הטבע ולהנהיג הנהגה השגחיית.

(י) אִמְר֤וּ בַגּ⁠וֹיִ֨ם⁠׀ ⁠יְ֘הֹוָ֤הי֘״י֤^א מָלָ֗ךְ ⁠אַף⁠־תִּכּ֣⁠וֹן תֵּ֭בֵל⁠ ⁠בַּל⁠־תִּמּ֑⁠וֹט⁠ ⁠יָדִ֥ין עַ֝מִּ֗⁠ים בְּ⁠מֵישָׁרִֽים׃

Say among the nations, "Hashem reigns. Indeed the world is established; it cannot be shaken. He will judge the peoples with integrity.⁠"¹

1. with integrity | בְּמֵישָׁרִים – The word relates to the root "ישר", straight or upright, and refers to righteousness and equity. It appears in several psalms in the context of God's judging of the world (see Tehillim 9:9, 98:9, 99:4).

א. יְ֘הֹוָ֤הי֘״י֤ =א (מקום הצינורית בשם הוי"ה כדרכו)

מקבילות במקראתרגום כתוביםמדרש תהליםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קמאיריר״ע ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

אֱמַרוּ בְּעַמַיָא יְיָ מְלָךְ לְחוֹד תַּקִין תֵּבֵל דְלָא תִתְמוֹטָט יָדִין עַמַיָא בְּתִירוּצָא.

Say among the Gentiles, “The LORD reigns”; also the world is made firm that it will not totter;⁠¹ he will judge the peoples uprightly.

1. Totter: be shaken.

אף תכון תבל – בצדק. בל תמוט. שאין הרשעים מצוין בעולם. ידין עמים במישרים. שאין האומות נידונין לפניו אלא במישור, וכשאין בהם במה להשען יאבדו.

וקולוא פי מא בין אלאמם אללה אלמלך, מעה תת׳בת אלדניא פלא תמיל, ויחכם ללשעוב באלמסתקים.

בתוך האומות תאמרו: ה׳ המלך [תמיד ולא רק לשון עבר] עמו יהיה קיום העולם. וכך אין הארץ נוטה. והוא שופט ביושר לאומות.

אף, עמו תכון תבל. וכן תרגם לעיל צג א, וראה בפירושו לקמן צט א.

י״י מלך – לעתיד לבא יהא שיר זה.

ידין עמים במישרים – אותם שיהפוך להם שפה ברורה.

במישרים – בזכייות.

"The Lord has reigned" This song will be [sung] in the future.

He will judge peoples with equity Those whom he will turn into a clear tongue (Zephanyah 3:9).

with equity with merits.

אף תכון תבל בל תמוט לפי שידין עמים במישרים – שבמשפט תלוי העולם. וכן הוא אומר: שפטו דל, פלטו דל ואביון, לא ידעו ולא יבינו (תהלים פ״ב:ג׳-ה׳).

אמרו – ידבר עם המביאים המנחה שיאמרו הגוים בשובם כי השם מלך. והטעם כי השם ישב את האדם על הארץ.⁠¹

וטעם אף תיכון – כי השם מלך צדק הפך פור התפוררה ארץ (ישעיהו כ״ד:י״ט) ימוטו כל מוסדי ארץ.

1. השוו ללשון הפסוק בדברי הימים ב ו׳:י״ח.

SAY AMONG THE NATIONS. The psalmist speaks with those who bring the gifts to God’s House. The latter, when they return from God’s House, shall declare among the nations that the Lord is King; that is, that God placed man on the earth.

The world also is established means “the world is established because God is a righteous King.” The world also is established is the reverse of the earth is crumbled in pieces (Isaiah 24:19), and all the foundations of the earth are moved (Psalms 82:5).⁠¹

1. The earth is crumbled in pieces (Isaiah 24:19), and all the foundations of the earth are moved (Psalms 82:5) because of injustice. Similarly, The world is also established that it cannot be moved because God will judge the world with equity.

אמרו בגוים – אמרו למשפחות עמים הבאים לבית המקדש: בשובכם לארצכם אמרו בגוים: י״י מלך, והארץ שוקטת.

זהו: אף תכון תבל בל תמוט – כי תכירו מלכותו, כי הוציא עמו מהגלות בכבוד גדול, כי אף מושליהם הביאום^א אל ארצם. תראו שהוא מושל על הכל, ותכירו במשפט שעשה בגוים שבאו על ירושלם, כי הוא מושל ולו המלוכה, אף עוד תכירו מלכותו כי תכון תבל בל תמוט – כי כל העולם הם בשלוה, לא ישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה (ישעיהו ב׳:ד׳).

ידין עמים במישרים – כי שפט העמים ביושר, וכלה הרשעים שבהם.

א. כן בכ״י פריס 207, מינכן 363, ברלין 547, לונדון 4. בדפוסים: ״מלכי פרס ומדי שלחום״.

יאמרו כל אומה לחברתה ה׳ מלך, כלומר, שתודו במציאותו ויכלתו, וכן שתודו בהשגחתו ובגמול ועונש. והוא אמרו אף תכון תבל בל תמוט, ר״ל שכולם ייראו לנפשם ויזהרו מחטוא איש באחיו, והוא ענין ידין עמים במשרים, ויהיה אז שלום גדול בארץ.

ה׳ מלך. גם לשעבר, אף על פי שהיה זה בלתי נודע אצלינו: אף תכון תבל. על אופן יותר נאות ממה שעבר, על היפך מה שעשה במבול ואחריו, בל תמוט כמו שקרה אז¹:

1. כ״כ לעיל צג.

אמרו בגוים – אמרו זה לזה ה׳ מלך ר״ל עתה הראה מלכותו.

אף תכון – ר״ל עתה נראה שאף העולם אתה ה׳ הכנת לבל תהי נוטה לפול.

ידין – הוא הדן את העמים במשפט הישר לפי מדת רחמים.

אף תכון תבל – ע״ל צ״ג.

אמרו בגוים – עפ״ז תודיעו בגוים, כי ה׳ מלך – שלא מסר מלכותו והנהגתו לשרי צבאות ולכחות הטבע רק הוא בעצמו מולך ומנהיג, ואז תכירו כי גם ההנהגה הטבעיית כולה נסים נסתרים, וכי ערך את הטבע באופן שעמה ימצא ג״כ המשפט לגמול ולענוש, והנהגת העולם אינה קבועה רק לפי הטבע לבד, רק שהגם שתכון תבל בל תמוט בכל זה ידין עמים במישרים – שהגם שחקי הטבע ערוכים וקבועים ולא ימוטו לעולם, בכ״ז ערך בחכמתו את הסדר הטבעיי באופן שיסכים עם הסדר ההשגחיי לפי המעשה, עד שהגם שהתבל מכונן על חקי הטבע, בכ״ז ידין עמים לפי הגמול או העונש, חקי הטבע ימשכו לפי מעשי בני אדם, כמ״ש אם שמוע תשמעו אל מצותי ונתתי מטר ארצכם בעתו, פן יפתה לבבכם וכו׳ ועצר את השמים.

ה׳ מלך – ומאחר שאוהב משפט הוא, לא תמוט עוד הארץ ממצוקיה בעבור חמס אנשי עול, והוא ידין דין ישר בין עם לעם.

(יא) יִשְׂמְ⁠ח֣וּ הַ֭שָּׁ⁠מַיִם וְ⁠תָגֵ֣ל הָאָ֑רֶץ⁠ ⁠יִֽרְעַ֥ם הַ֝יָּ֗⁠ם וּמְלֹאֽוֹ׃

The heavens shall rejoice, and the earth shall exult; the sea and all therein shall thunder.

מקבילות במקראתרגום כתוביםמדרש תהליםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יאבן עזרא ב׳רד״קמאיריר״ע ספורנומנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

יֶחֱדוּן חַיָלֵי דִשְׁמַיָא וִידוּצוּן צַדִיקֵי אַרְעָא יִכְלֵי יַמָא וּמַלְיֵהּ.

The forces of heaven will rejoice and the righteous of the earth will exult; the sea will shout and all its fullness.

אז ישמחו השמים ותגל הארץ, בישועתן של ישראל. (יעלוץ) [יעלוז] שדי, זה גן עדן, בשמחתן של צדיקים.

יפרח אהל אלסמא ויסר אהל אלארץ׳, ויג׳לב אהל אלבחר באסרה.

אנשי השמים (המלאכים) ישמחו. וישישו יושבי הארץ. והים כולו ירעיש.

ישמחו, ישמחו אנשי השמים ויגילו אנשי הארץ ויריעו אנשי הים בכללו וכיוצא בזה תרגם בדברים לב א האזינו השמים ואדברה ותשמע הארץ – האזינו אנשי השמים וישמעו אנשי הארץ, וראה פירושי רס״ג מהדורתי שם, וראה גם פירושו לאיוב ג א. וכאן תרגם ירעם הים יריעו אנשי הים, ולא כן לקמן צח ז.

ירעם הים – להרים קול בתהילה.

the sea...will roar to raise its voice in praise.

(יא-יב) ישמחו – בתת טלם והארץ תתן יבולה והשדה יתן פריו וזהו יעלז.

וטעם ירעם – העננים העולים מהים.

או הכל דרך משל כי כל העולם יהיה בהשקט ובטח בהראות צדק השם בארץ.

או על דרך צאת השרים והמנגנים לפני המלך בבואו ממקום רחוק.

(11-12) LET [THE HEAVENS] BE GLAD. when they give their dew. The earth will give forth its produce and the field will give its fruit. This is the meaning of Let the earth rejoice.⁠¹

Let the sea roar means, “let the clouds that ascend from the sea roar.”

It is possible that our verses² are to be taken as metaphors. They teach that the world will be at peace and will be secure when God’s righteousness is on the earth.

On the other hand, the metaphor might be that of singers and bands that play before the king when he comes from a distant place.⁠³

1. Let the earth rejoice means, “the field will give its fruit.”

2. Verses 11–12.

3. See Ps. 68:26.

(יא-יב) ישמחו השמים – שמחת השמים, וגילת הארץ, ורעם הים, ועלזות השדה, ורננת העצים, הכל דרך משל על שמחה הגדולה שתהיה מפני השלום הגדול שיהיה בעולם, והטובה הגדולה שתהיה. וכן בהיפך השלום נאמר דרך משל: שמש וירח קדרו (יואל ב׳:י׳), ונאמר: אבלה נבלה הארץ (ישעיהו כ״ד:ד׳), ונאמר: האבלתי כיסיתי עליו את תהום (יחזקאל ל״א:ט״ו), ונאמר: ואקדיר עליו לבנון וכל עצי השדה עליו עלפה (יחזקאל ל״א:ט״ו), ופסוקים אחרים כמו אלה.

ומלואו – דגי הים.

ולהפלגת השלום אמר כי ישמחו השמים ותגל הארץ. וכן ירעם הים ומלואו ר״ל כל מה שבתוכו.

ישמחו [השמים ותגל הארץ ירעם הים]. ׳השמים׳ ו׳הארץ׳ ו׳הים׳ ׳ישמחו׳, כי לא ישרתו מכאן ואילך כי אם לעושי רצונו יתברך¹:

1. לא כרד״ק שהוא משל, אלא השמים ישמחו באמת. וראה בישעיה על ׳רני שמים כי עשה ה׳⁠ ⁠׳.

ירעם – בס״ס היו״ד במאריך וכן הוא בחילופים לבן אשר וקבלנו קריאתו בשוא נח.

ישמחו השמים – ענין מליצה הוא על רוב השמחה שתהיה אז בעולם וכן ביום רעה נאמר שמש וירח קדרו (יואל ב׳:י׳).

ירעם – ישמיע קול רם לגודל השמחה.

ומלואו – הבריות הממלאים אותו.

ישמחו, ותגל – שמחה על דבר המתמיד וגיל על דבר חדש, כנ״ל כ״א ב׳.

ישמחו – ומצד זה ישמחו השמים ותגל הארץ – יש הבדל בין שמחה ובין גיל, השמחה היא התמידית, והגיל הוא על דבר מתחדש, ובעת תתנהג ההנהגה לפי הסדר הקבוע יצדק שמחה על דבר הטוב המתמיד, ובעת יבא הטוב לפי המעשה לא לפי החק הקבוע, יצדק גיל – ואחר שהנהגת ה׳ מצד זה מסודרת בין טבע והשגחה, שהשמים פועלים תמיד לפי סדורם הטבעיי המתמיד והם ישמחו תמיד, ובכ״ז תגיע ההנהגה אל הארץ לפי המעשה ויתחדש שם טוב ושפע לפי הגמול לא לפי החקים המסודרים, ויצדק בה גילה, ובאר איך ימצאו שני אלה ביחד, שהגם שישמחו השמים בכ״ז תגל הארץ, ר״ל שהגם שהשמים ומערכתם ילכו מהלכם הטבעיי והטבע תנהג כמנהגה, בכ״ז תונהג הארץ לפי ההשגחה ולפי הגמול והמעשה, שזה יהיה, או על ידי שירעם הים ומלואו – שלפעמים יצא הים וישטף את העולם אם העולם חייבים, ולפעמים

ירעם הים – יודיע שמחתו בהרימו קול לפי דרכו.

(יב) יַעֲלֹ֣ז שָׂ֭דַי וְ⁠כׇל⁠־אֲשֶׁר⁠־בּ֑וֹ ⁠אָ֥ז יְ֝⁠רַנְּ⁠נ֗וּ כׇּל⁠־עֲצֵי⁠־יָֽעַר׃

The fields¹ and all that is in them shall be glad. Then all the trees of the forest shall sing,

1. fields | שָׂדַי – This is an alternative form of the word "שדה", found only in poetic passages (Radak).

מקבילות במקראתרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתרש״יאבן עזרא ב׳רד״קמאיריר״ע ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

יְבוּעַ תּוּשְׁבְּחָא חֲקַל וְכָל דִי בֵיהּ הַבְּכֵן יְשַׁבְּחוּן כָּל אִילָנֵי חוּרְשָׁא.

The field and everything in it will pour forth praise; then all the trees of the forest will sing ׀

ותעזף אלצחארי ומא פיהא, חיניד׳ ירנן ג׳מיע שג׳ר אלשערא.

וינגנו השדות וכל מה שיש בתוכם. אז ירננו כל עצי השדה.

כל עצי יער – כל שלטוני האומות.

all the forest trees All the rulers of the nations.

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק יא]

[An interpretation of this verse is included in the commentary on Verse 11]

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק יא]

(יב) יעלז שדי – כמו: שדה, ר״ל השדה והמדבר.

וכל אשר בו – חיות המדבר.

וכן יעלוז שדי והוא כמו מדבר, ור״ל שדה. וכן אז ירננו עצי היער, הכל משל לשמחה גדולה לרוב השלוה, הפך אמרו שמש וירח קדרו וכוכבים אספו נגהם (יואל ד, טו), אבלה נבלה הארץ (ישעיה כד, ד), ואקדיר עליו לבנון (יחזקאל לא, טו).

(יב-יג) [אז ירננו כל עצי היער], לפני ה׳ כי בא. ולכבוד היגלותו ׳ירננו׳, וירננו גם כן לשמחה על כי ישפוט אז תבל בצדק, מטה כלפי חסד¹: ועמים באמונתו. בלתי התפעלות והשתנות בעצמו כלל², גם שנאמר³ עליו שיקצוף על האומות ויגביר חסדו עלינו, אין זה השתנות מצדו, אבל מצד המקבלים בלבד⁴:

1. כי ׳צדק׳ הוא רחמים בדין, ראה לעיל (צד).

2. כמו שפירש לעיל (לג ד) ׳באמונה - בקיום נצחי׳.

3. בדפו״ר: ׳נא׳⁠ ⁠׳.

4. אני ה׳ לא שיניתי ויש לזהב מ״מ בכתבי רבינו לרוב.

יעלז שדי – בד״ה יעלץ השדה.

ירננו כל עצי יער – בד״ה ירננו עצי היער.

יעלוז – ישמח.

שדי – כמו שדה.

וכל אשר בו – הבריות המצויות בשדה.

יעלז שדי וכל אשר בו – או אז ירננו כל עצי יער – דהיינו שהגם שהשמים לא ישתנו ויתנו גשמיהם כמנהגם, בכ״ז תתפעל הארץ כפי המעשה, שאם כפי הטבע ראוי שירדו גשמים מועטים בכ״ז יעלוז שדי וכל אשר בו, כי ירדו הגשמים רק על השדות ויעשו פרי תבואה, ולפעמים כשיהיו חייבים וראוי לפי הטבע שירדו גשמים מרובים, ירדו הגשמים על היערות לא על שדי תבואה וירננו כל עצי יער כמ״ש חז״ל בר״ה, ובאופן זה הגם שישמחו השמים בכ״ז תגל הארץ, כי בארץ ישתנה הדבר לפי הגמול והעונש.

באמונתו – באהבתו האמת והאמונה.

מקבילות במקראתרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתרש״יאבן עזרא ב׳רד״קמאיריר״ע ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל

(יג) לִפְנֵ֤י יְהֹוָ֨הי״י֨⁠׀ ⁠כִּ֬י בָ֗א⁠ ⁠כִּ֥י בָא֮ לִשְׁפֹּ֢ט הָ֫אָ֥רֶץ⁠ ⁠יִשְׁפֹּֽט⁠־תֵּבֵ֥ל בְּ⁠צֶ֑דֶק⁠ וְ֝⁠עַמִּ֗⁠ים בֶּאֱמוּנָתֽוֹ׃

before Hashem for He has come; for He has come to judge the earth. He shall judge the world in righteousness and the peoples in His faithfulness.

מקבילות במקראתרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גמיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קמאיריר״ע ספורנומנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןעודהכל

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

קֳדָם יְיָ אֲרוּם אֲתָא לְמֵדָן אַרְעָא יְדוּן תֵּבֵל בְּצִדְקְתָא וְעַמַיָא בְּהֵימְנוּתָא.

In the presence of the LORD, for he comes, for he comes to judge the earth; he will judge the world with righteousness and the peoples with his faithfulness.

בין ידי אללה אד׳ ג׳א ואקבל ליחכם פי אלארץ׳, יחכם לאהלהא באלעדל, וללאמם באמאנתה.

ירננו לפני ה׳ לפי שהגיע לשפוט בארץ. הוא ישפוט ליושבי הארץ לפי הצדק. והוא ישפוט לאומות בנאמנותו.

כי בא לשפט, כי בא לשפוט בארץ ישפוט לאנשיה בצדק ולעמים באמונתו.

כי בא לשפט – כשהשרה שכינתו בבית המקדש אז מלך בכל הארץ, ומשם שופט א⁠{ו}⁠תה, כי שם באים הכל ומביאים מנחה לפניו,⁠¹ והיה שפטן במישור ומצדיקם.⁠²

1. השוו לעיל תהלים צ״ו:ח׳.

2. יש כאן שילוב של הפסוקים המקבילים בתהלים צ״ו:י״ג, צ״ח:ט׳.

וטעם כי בא – השני פירוש הראשון, כמו: אל החצר החיצונה אל העם (יחזקאל מ״ד:י״ט).

[BEFORE THE LORD.] The second for He is come explains the first He is come.⁠¹ Compare this to And when they go forth into the outer court, even into the outer court to the people (Ez. 44:19).⁠²

1. It tells us why God has come: in order to judge the people.

2. Here, too, the phrase outer court is used a second time to explain its first use; that is, the reference is “to the outer court to the people.”

לפני י״י כי בא – השני הוא פירושו של ראשון, והכפל לחזק.

ואמר שזאת השמחה תהיה לפני ה׳ בבואו לעת הישועה להעמיד תבל בשלוה בשפטו תבל בצדק ועמים באמונתו. ויש מפרשים כי בא לשפוט הארץ, ליום הדין, ולא יראה כן כי הכל נמשך לזמן המשיח.

ומ״מ בספר דברי הימים (א טז) נצטרף מזמור זה עם מזמור הודו לה׳ קראו בשמו (תהלים קה) כשהעלה הארון מבית עובד אדום לירושלם, אלא שאפשר שאף על פי כן נתנבא בו על הגאולה על הדרך שביארנו, ליעד הכבוד הנצחי למקום המקדש. והוא שסיים שם הושיענו אלהי ישענו וקבצנו והצילנו מן הגוים להודות לשם קדשך להשתבח בתהלתך.

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק יב]

לפני ה׳ כי בא כי בא לשפט הארץ – ובד״ה מלפני ה׳ כי בא לשפוט את הארץ.

ישפט תבל – לפי הנראה בחילופים הפ״א בקמ״ץ חטף לב״א ולב״נ בחולם ובכל הספרים הפ״א בחולם כב״נ שלא כמנהג ולפיכך אני אומר שהחילוף שביניהם הוא אם יש מאריך בפ״א דומיא דחילופי אחריני דהתם ואי בעית אימא איפוך לב״א בחולם ולב״נ בקמץ כדאפליגו כי האי גוונא גבי כי יגנב איש בפרשת משפטים ואחריני דכוותייהו ועיין מ״ש בסימן ט׳ על ישפט תבל.

לפני ה׳ – השמחה תהיה לפני ה׳ על כי בא וחוזר ומפרש שבא לשפוט יושבי הארץ.

באמונתו – באמת לפי הראוי.

בצדק, באמונתו – ובס׳ צ״ח בצדק, במישרים וכן ט׳ ט׳ ע״ש, וגדר האמונה התבאר למעלה (ל״ג ד׳, ל״ו ג׳, ובסי׳ פ״ט).

לפני ה׳ כי בא כי בא – אמר פה שני פעמים כי בא, כי ביאתו זאת תהיה ע״י אמצעי באמצעות הסדר הטבעי, כאילו בא תחלה והשפיע הסדר הטבעיי בשמים, ובא שנית לשפוט הארץ, שהגם שהסדר הראשון הולך כפי דרכו הטבעיי, תשפט הארץ לפי מעשה בני אדם, ובזה יתתפו ב׳ הנהגות ביחד, כי ישפט תבל בצדק ועמים באמונתו – שמבואר אצלינו כי אמונה שבא על הנהגת ה׳ הוא מה שינהיג עפ״י הטבע הקבועה, שהיא אמונה אומן מראשית קדומים, והצדק הוא כשיעיין על מעשה בני אדם, וינהיג לפי הגמול והעונש, ובצד זה שינהיג הנהגה השגחיית באמצעות הטבע תתקיים בין הצדק ובין האמונה.

רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון