אל ישט אל דרכיה ליבך – למה? ״כי רבים חללים הפילה״, מה כתיב אחריו – ״דרכי שאול ביתה וגו׳ ״ (משלי ז׳:כ״ו). מכאן היה רבי מאיר אומר: אשרי מי שמרחיק ליבו מאשת איש ומן העבירה, וקורא לחכמה, שמתוך שקורא לחכמה – נענה בתבונה.
יא אבני אחתרס אקואלי, ווצאיאי תדכ׳רהא ענדך.
(א-ד) באמרו תצפן באר כי המדע הוא האוצר הנכבד, והסגולה הנעלה הוא המוסר, והנה היטיב בהמשילו את שמירת המדע והמוסר במה שאמר כאישון עיניך, לפי שאין מאומה חביב לאדם מאישון עינו, כי מקום מוצא הכח הרואה ממנו, וכך מיקר ה׳ את מיקריהם1 כמו שנאמר יצרנהו כאישון עינו2, ומיקל את פורעיהם כאמרו כי הנוגע בכם נגע בבבת עינו3. והמשיל את הדבקות בהם4 בארבעה דברים, בדבר הקשור על האצבע שאינו נשכח, כדרך שעושים בני אדם מזכרת לעניניהם באצבעותיהם, וכדבר הכתוב על החזה שהוא גלוי לכל מי שבא לנוכח חברו, וכאחות והקרובים שאין האדם יכול להתנער מהם כיון שחלה עליו קרבתם, וכן במודע וידיד שהוא שוכן בתוך הלב ולא תסור אהבתו. ולכן אשרי מי ששם משמעת ה׳ וחכמתו בדרגת ארבעת הדברים הללו, שהוא לא יסטה אל החטא, וזה מקצת מה שראוי להם.
1. מיקרי המוסר והמדע.
2. דברים לב י.
3. זכריה ב יב.
4. במדע ובמוסר.
(א-ד) פי קולה תצפן יוצ׳ח אן אלעלם הו אלכנז אלשריף, ואלד׳כ׳ירה אלפאצ׳לה אלאדב, ולקד ג׳וד אלמת׳אל פי חפט׳ אלאדב ואלעלם אד׳ קאל כאישון עיניך, אד׳ לא שי ענד אלאנסאן אעז מן חדקתה, בל מוצ׳ע מכ׳רג׳ אלרוח אלבאצר מנהא, וכד׳לך יעז אללה מן יעזהמא כקולה יצרנהו כאישון עינו, ויבד׳ל מג׳ד׳ביהמא כקולה כי הנוגע בכם נגע בבבת עינו. ומת׳ל מראעאתהמא בארבעה אשיא, באלשי אלמעקוד עלי אלאצבע פהו לא ינסא כמא יצנע אלנאס אלתד׳כרה לאסבאב להם פי אצאבעהם, וכאלשי אלמכתוב עלי אלצדר אלד׳י יט׳הר לכל מן אסתקבל צאחבה, וכלאכ׳ת ואלקרבא אלתי לא יקדר אלמר עלי אלאנתפי מנהם מע כונה לזמתה אנסאבהם, ת׳ם באלמערפה ואלצדק אלד׳י הו סאכן דאכ׳ל אלקלב לא יזול שעפה.
פטובא מן ג׳על טאעהֵ אללה וחכמתה מנזלהֵ הד׳ה אלארבעה אשיא פאנה לא ימיל אלי כ׳טא וד׳לך מן בעץ׳ אסתחקאקהא.
ועוד הוסיף להזהיר על זה ואמר: בני שמור אמרי – שאמרתי לך על זה. הוסיף להזהיר על זה, מפני שזה העון הוא פשוט בין בני אדם יותר מן הרציחה, כי יצר הרע מיפה לו וימצא בו הנחת ועריבות יותר.
בני שמר אמרי – ותנצל מחרפה וממיתה משונה.
בני שמור אמרי – הנה רבים מבני עמנו המדקדקים דקדוקי עניות הגדילו עלי, כי כתבתי תמיד בספר הסוד: בני ובני, כאלו כל בני העולם בני הם, אשר נתן לי אלהים,1 ואמת לא בני המה, וחלילה, הנה הנם בני רשף, בני מות, אמנם חי י״י, לא כונתי רק לך בני בכורי, ומדעתי, כן כוון שלמה כונה ראשונה אל רחבעם בנו, כי כן דרך כל אב מצַוה לבנו, ואם מי״י יצא משפטו.
Keep my commandments and live, and my teaching as the apple of your eye.
תרגום כתוביםמדרש משלירס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״ירד״קרלב״גמנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
כאישון עיניךא – שחור של עין שהוא דומה חשוך, כמו באישון לילה (משלי ז׳:ט׳).
א. כן בכ״י אוקספורד 34, אוקספורד 142, וינה 220, וטיקן 94. בכ״י לוצקי 778 (אולי בהשפעת משלי כ׳:כ׳): ״חשך״.
like the apple of your eyes The pupil of the eye, which is like darkness, like the darkness of night.
שמר מצותי – ולא תעבר עליה, כלומר שלא תתערב עם אשה זונה ורעה.
וכפל ואמר: ותורתי – מה שהור{י}תי לך על זה הענין, תשמר כאישון עיניך – כלומר שלא תעבור על מצותי.
שמור מצותי וחיה – מצות התורה ותשיג החיים הנצחיים ושמור תורתי כשמרך אישון עיניך ולא די לך במצות שתשמרם בלבך אבל צריך וגו׳.
וחיה – בס״ס היו״ד בסגול כי המנהג בצירי וכן כתוב במכלול דף קנ״ג הצווי בנה בצירי ובא אחד בסגול שמר מצותי וחיה.
כאישון – הוא בת העין ובעבור קטנות צורת האיש הנראה בה קרוי אישון כמו האמינון אחיך (שמואל ב י״ג:כ׳) שבאה תוספות הנו״ן להקטינו ולהשפילו.
וחיה – בעבורם בעבורם תחיה.
ותורתי – מוסב על מלת שמור לומר שמור תורתי כאישון עיניך.
שמור מצותי וחיה – המצוה יעשה אותם האדם וחי בהם, והתורה היא מאור העינים שתראה לו הדרך שבו ילך, וע״כ שמור תורתי כאישון עיניך – שכמו שישמור אדם אישון עיניו בל יתעור, כן צריך לשמור את התורה שהוא העין השכלי שבו יראה אור.
וחיה – בא בצווי להוראת תאוה, הלואי יהי כן! או להגיד שהדבר כביכול הוא בידו לחיות.
כאישון עיניך – שאתה חרד שלא יתקלקל ותתעוור, וכן תורתי היא אור עיני שכלך א״כ חרוד עליה.
תרגום כתוביםמדרש משלירס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״ירד״קרלב״גמנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
קשרם – אבל צריך שתקשר על אצבעותיך לעשות אותם ואמר אצבעותיך כטעם אמרו מעשה אצבעותיך.
כתבם על לוח לבך – שיהיו בציורך תמיד.
ואולם התועלות המגיעות ממנו הנה הם ה׳:
התועלת הא׳ הוא להודיע שלא יספיק לאדם היותו יודע התורה אך יצטרך לו עם זה שיעשה את כל דברי התורה כמו שצוה הש״י ולזה אמר קשרם על אצבעותיך כתבם על לוח לבך.
קשרם על אצבעותיך – שכל מעשה שתעשה באצבעותיך יהיו ע״פ התורה, כתבם על לוח לבך שכל מחשבות הלב יהיו כפי דרכי החכמה, והלב הוא הכח המושל אשר בנפש וצריך שציורי החכמה יהיו כתובים עליו במכתב אלהים חרות על הלוחות, להשביח שאון ציורי התאוה המתנשאים על הלב, ור״ל שתראה שבין המחשבות בין פעולות האצבעות הכל יהיה ע״פ עצת התורה.
קשרם וגו׳ – מפסוק זה כת הקראים והדורכים על פעמיהם רוצים להוכיח שמצות וקשרתם לאות על ידך היא דרך משל, כאומר חשוב מצות ה׳ כדבר יקר הערך שאתה נושא עליך תמיד, רק הדבר להפך, כי בספר זה המדבר בלשון משל עד שקראו לו ספר משלי לקחו משל מן התפלין שמגמתם (כמו המזוזה והציצית שהן בודאי מצות עשה ממש) להזכיר לנו מצות ה׳, לומר עשה באופן שלא תשכח מצות ותורת אביך.
תרגום כתוביםמדרש משלירס״ג תפסיר ערביתרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרד״קרלב״גרלב״ג תועלותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
אמור לחכמה אחותי את – א״ר יוחנן אם ברור לך הדבר כאחותך שהיא אסורה לך אמרהו ואם לאו אל תאמרהו (כתוב ברמז שט״ו). אמר רב חסדא אין התורה נקנית אלא בסימנין דכתיב הציבי לך ציונים עשה ציונים לתורה, רבי אלעזר אומר מהכא אמור לחכמה אחותי את ומודע עשה מודיעין לחכמה.
הבא על אחותו בחלום יצפה לחכמה שנאמר אמור לחכמה אחותי את.
קל ללחכמה אנת אכ׳תי, ואדע אלפהם מערפה.
אמור לחכמה, ״ללחכמה״, כאן תרגם לחכמה כבמקרא. ובמקום אחר תרגם ״ען אלחכמה״ אמור על החכמה. ובהקדמתו לאמו״ד פ״ב כתב כי החכמים חסים על החכמה ויש להם חמלה עליה כחמלת הקרובים כמ״ש אמור לחכמה וכו׳ ע״ש.
a kinsman Heb. מדע, a kinsman, as in: "Boaz our kinsman (מדעתנו)" (Ruth 3:2), our close relative; i.e., draw her near to you always.
אמר לחכמה – כלומר שלא תטשנה, אבל תהיה שמורה תמיד בלבך.
ומודע – קרוב, כמו בועז מודעתנו (רות ג׳:ב׳). כלומר לבינה תקרא קרובתך – כלומר תקרב אליה ותתחבר עמה, כמו שמתחבר אדם על קרובו מאהבה.
אמור לחכמה אחותי את – לאהוב אותה.
ומודע לבינה תקרא – רוצה לומר: שכבר תאמר שהיא מודע לך וקרוב כטעם ולנעמי מודע לאישה בדרך שתתחבר תמיד לחכמה ולבינה.
ומודע – עניינו כמו קרוב על כי הקרוב ידוע לאדם ומכירו כמו ולנעמי מודע לאישה (רות ב׳:א׳).
אמור וגו׳ – ר״ל תהא רגיל בחכמה כאדם באחותו.
ומודע – כפל הדבר במ״ש.
חכמה, בינה – למעלה א׳ ובכל הספר.
אמור לחכמה אחותי את – הקורבה אל האחות הוא מצד התולדה, והקורבה אל המודע הוא מצד הבחירה, וכבר התבאר שחקי החכמה לא ימצא האדם מעצמו רק הם נתונים לו מאלהים, כמו שאהבת האחות מאלהים היא, ונפש האדם ערוכה באופן שימצאו בה כל הכחות שהן נושאי החכמה, וחקי החכמה הם טבועים בנפש האדם מיצירתה כמו האחות שקורבתה מצד התולדה, אבל הבינה יוליד אותה האדם מדעתו שיבין דבר מתוך דבר, וע״כ אמר ומודע לבינה תקרא שזה דומה כמודע שנתקרב אליו ע״י בחירתו.
אחתי את – ידעתיך כמו שאדם יודע ומכיר באחותו הגדלה עמו; ואמר אחותי ולא אחי לפי ששם חכמה הוא לשון נקבה.
ומודע – וכן ברות (ב׳:א׳) ר״ל לא בלבד קרוב, כי גם שוקד על דלת בית איש ממשפחתו החביב, עד שזה יודעו היטב.
תרגום כתוביםמדרש משליילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״ירד״קרלב״גמצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
that they may keep you from the strange woman, from the foreigner who makes her words smooth.
תרגום כתוביםמדרש משלירס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״ירד״קרלב״גמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
ינג׳יאנך מן אמראה אג׳נביה, ומן גריבה קד לינת אקואלהא.
לשמרך, יצילוך בלשון זוגי ומוסב על המדע והמוסר.
(ה-כג) כבר הקדמנו בפתיחת הספר1 כי החכם נושא משלים ואומר אותם בלשון מאורע שאירע, ואין אותו הדבר כי אם מה שראה בחכמתו, ועל פי זה אמר כי בחלון ביתי. הסדיר במערך דברי המשל הזה ענינים רבים ממגרעות הזנות והעברות וזרותן, וכל מה שהמשיך בפרשה אמר דבר יותר חמור וקשה מן הראשון, והנה יש מן הרעות הללו אשר תיעב אותן לנשים, ומהם שתיעב אותן לגברים, ומהן שתיעב אותן לכולם. כאמרו כי בחלון ביתי, זהו ראשית השפלתם במה שמביטים עליהם בני אדם מן החלונות. ואמרו וארא בפתאים, כלל בזה מה שמתחקים אחריהם בני אדם ואומרים הראית זה פלוני והאם זו פלונית. ואמרו עבר בשוק גלגל בו השוטטות וההתהלכות הראותנית2. ובכלל ואף בפירוש בנשף בערב יום גנה שני הדברים הללו לפי שאינם נישגים כי אם בשממות ובחשכה. ובכלל והנה אשה לקראתו, כיעור תארי הזונה המזמינה אליה. ובכלל הומיה היא, הזכיר קלונה שאין מרוה אותה מאומה. ובפשט פעם בחוץ, הערה עליה שאינה שוקטת במנוחה. וברור כי והחזיקה בו, בגנות מה שמדברת בדברי קלון בפירוש ללא כנוי, כמו שאמרה אשת פוטיפרע שכבה עמי3 כבהמות. והעיר באמרו זבחי שלמים מה שנשבעים החצופים בשם ה׳ יתהדר ויתרומם וכורתים בכך ברית על פשעיהם, ועם זאת אינם זוכרים אותו ושבים. ובאמרו על כן, אומרת לו אני כולי שלך, ואף מדמה בעיניו שכל העולם כולו עמה שלו. ולפי שתענוגי בני אדם אינם אלא מה שהרגישו בחמשת החושים כלומר השמע והראות והריח והטעם והמשוש כללה את כולם בשדולה זה, אשר לטעם רמזה עליו בזבחי שלמים, והראות רמזה עליו בראיית פניה באמרה יצאתי לקראתך, וחוש המשוש ברוך המצע ועדנו באמרו מרבדים, והריח הטוב באמרו נפתי משכבי מור, ועם אלה הרי קולה מצלצל באזניו בחלקלקות4 ונועם כפי שהקדים ואמר אמריה החליקה, אומרת לו הרי לך חמשת החושים הללו. והשלימה את אלה בעונג ששי לכה נרוה דודים, ואחר כך מרחיבה לו את התקוה באמרה עד הבקר, ומשככת את פחדו באמרה כי אין האיש בביתו, ואומרת ושמא תחשוב כי זו שמחה הנפסקת, כבר הלך הבעל במסע ארוך, והרי היא בלי ספק מטה אותו בכך. והנה הפתי כאשר שומע את הדברים הללו או מקצתן או יותר מהן ימשך אחריה, ואינו יודע כי המשכותו היא כשור לטבח שמפתים אותו במעט עשב או בהחליקם על פניו ובין עיניו, או כמי שמובל ללמוד הכסילים ומוסרם, או אל המלחמה ומדמה שהוא משחק ויתפתה במשחק ויפלחהו החץ, או כעוף הנפתה בחטים ויפול בפח, או במה שדומה לכך. וייחד את הכבד מפני שהיא אחד מקומות המיתה וממנה מתפשטים הורידים בכל הגוף. והנה כלל החכם כל העברות הללו שהן קלון והזהיר מהן. והקדים אותם לנו5 כי האדם כאשר נתקל בדברים שכבר ידעם יהיה קל לו ממה שיתקל במה שלא ידע אותו. וסוד פרשה זו בפתויי העולם הזה שנמשל באשה זונה6. וענין נער חסר לב לפי שאינו נכשל בה אלא מי שאינו לומד מנסיון הראשונים שכבר עברו לפניו, עד שהוזקק לנסותה הוא בעצמו. ורמז באמרו בנשף אל העולם הזה אשר הסכלים בו במבוכה ואפלה. ואמרו על העולם הזה הומיה, פעם בחוץ, כוונתו בזה תהפוכותיו, לפי שאינו יציב במצב מסויים אלא פעם שמחה ופעם תוגה, פעם לראובן ופעם לשמעון, וכפי ענין עת ללדת7 עד סוף הדבור. וכמו שמחטיאה הבוגדת את הגבר בחמשת החושים כך מטרידו8 העולם הזה בהם. וכמו שמיאשת אותו הזונה מבעלה כך מיאש אותו יצר הרע מעונש ה׳, כאותם שאמרו אכל ושתה כי מחר נמות9, וכאותם שאמרו לא ייטיב ה׳ ולא ירע10. ולא יחדל הפתי מלהיות טרוד בעניני העולם הזה עד שיבואהו החץ, כלומר יום המות, וילכדהו כצפור בפח או זולתו משאר הדגים כאמרו כי לא ידע האדם את עתו11. ולפיכך יפה הזהירות לפני הנפילה, והנה דברי הנביא תועלת לנו כפשוטו וכסודו.
1. לעיל בהקדמה עמ׳ טו.
2. אפשר: וההתראות, וההתחזות. שיתקל מבטם זה בזה.
3. בראשית לט יב.
4. אפשר: ברכות.
5. כלומר למד אותם לנו לפני שנכשל בהן כדי שיהא קל לנו להכיר סופו המר.
6. השוה רמב״ם בהקדמתו למו״נ מהדורתי עמ׳ יג.
7. קהלת ג.
8. אפשר: מכשילו.
9. ישעיה כב יג.
10. צפניה א יב.
11. קהלת ט יב.
(ה-כג) קד כנא קדמנא פי צדר אלכתאב אן אלחכים יצ׳רב אמת׳אלא ילפט׳ בהא עלי מכ׳רג׳ חאדת׳ה חדת׳ת, ואנמא ד׳לך אלשי ראה באלחכמה. פעלי הד׳א קאל כי בחלון ביתי. טוי פי דרג׳ כלאם הד׳א אלמת׳ל מעאני כת׳ירה מן קבח אלפג׳ור ואלמעאצי ושנועהא, וכל מא אמען פי אלקצה אתי בקול אוכד ואקוי מן אלאול, פמן הד׳ה אלקבאיח מא אנכרהא עלי אלנסא, ומנהא מא אנכרהא עלי לרג׳אל, ומנהא מא אנכרהא עלי אלג׳מיע. כקולה כי בחלון ביתי, הד׳א אול הואנהם אשראף אלנאס עליהם מן אלמטאלע. וקולה וארא בפתאים, טוי פי הד׳א מא יתפרסהם אלנאס ויקולון אתרי הד׳א פלאן והל הד׳ה פלאנה. וקולה עבר בשוק, דרג׳ פיה אלכ׳טר ואלתמשי ואלתערץ׳. ופי טי בל פציח בנשף בערב יום קבח הד׳ין אלשיין אד׳ לא תלתמס אלא פי אלוחשאת ואלט׳למאת. ופי דרג׳ והנה אשה לקראתו סמאג׳הֵ אשכאל אלפאסקה אלדאעיה אליהא. ותחת הומיה היא תד׳כיר סמאג׳תהא אנה לא ירויהא שי. ופי ט׳אהר פעם בחוץ אלתנביה עליהא אנה לא יסתקר קרארהא. ואלואצ׳ח פי והחזיקה בו קבח מא תתכלם באלמנכר עלאניה בגיר אכני, כמא תקול אשת פוטיפרע שכבה עמי מת׳ל אלבהאים.
וינבה קולה זבחי שלמים מא יחלף אלמאג׳ן באסמא אללה עז וג׳ל ויתעאהדון בהא עלי מעאציהם ומע ד׳לך לם יד׳כרונה פירג׳עון. ופי קולה על כן, תקול לה אנמא אנא כמלא לך, בל תוהמה אן אלדניא כלהא לה מעהא. ולמא כאנת מלאד׳ אלנאס הי מא וקעת עליה אלכ׳מס אלחואס אעני אלסמע ואלבצר ואלשם ואלד׳וק ואללמס ג׳מעת כ׳מסתהא פי תרגיבהא הד׳א, פאמא אלד׳וק פאומת אליה בזבחי שלמים, ואלנט׳ר אשארת אליה ברויא וג׳ההא אד׳ קאלת יצאתי לקראתך, וחאסהֵ אללמס מן לין אלמהאד ונעימה מן קולה מרבדים, וטיב אלראיחה מן קולה נפתי משכבי מור, וצותהא מע ד׳אך הוד׳א יקרע סמעה בתליין ותרקיק כמא קדם וקאל אמריה החליקה, פתקול לה יא לך הד׳ה אלכ׳מסה חואס. ותממת ד׳לך בלד׳ה סאדסה לכה נרוה דודים, ת׳ם תבסט לה אלאמל אד׳ תקול עד הבקר, ותומן כ׳ופה בקולהא כי אין האיש בביתו, ותקול לעלך תט׳ן אנה סרור מנקטע, קד מצ׳י אלצאחב אלי ספר טויל, פהי לא מחאלה תמילה בד׳לך. פאלמגתפל ענד סמאעה הד׳א אלכלאם או בעצ׳ה או אכת׳ר מנה ינסאק מעהא, והו לא יעלם אן אנסיאקה כאלת׳ור ללד׳בח ולעלה אן ידארא בשי מן אלקת או במסח וג׳הה ובין עיניה, או כמן יסאק אלי תעלים אלג׳האל ואדבהם, או אלי חרב ויט׳נה מלעב פיגתר באללעב וינתשב פיה אלסהם, או כאלטיר יגתר באלחנטה פיקע פי אלפך׳, או במא שאכל ד׳לך. ואנמא כ׳צץ אלכבד לאנהא מקתל מן אלמקאתל ומנהא תנתשר אלאוראד פי ג׳מיע אלבדן. פג׳מע אלחכים הד׳ה אלפואחש אלמנכרה פחד׳ר מנהא. ואנמא תקדם לנא בהא לאן אלמר אד׳א לקי מן אלכלאם במא קד עלמה כאן אסהל עליה מן אן ילקא במא ליס יעלמה. וסראיר הד׳ה אלקצה פי גרוראת אלדניא אלממת׳לה באשה זונה.
ומעני נער חסר לב לאנה לא יגתר בהא אלא כל מן לם יסלם אלי אלמג׳רבין אלד׳ין מצ׳ו מן קבלה חתי אחתאג׳ אן יג׳רבהא הו בנפסה. ויומי בקולה בנשף אלי הד׳ה אלדאר אלתי אלג׳האל פיהא פי חירה וט׳לאם. וקולה ען אלדניא הומיה, פעם בחוץ, יעני בה תקלבהא, לאנהא לא תת׳בת עלי חאל בל מרה פרח ומרה חזן, מרה לראובן ומרה לשמעון, ועלי מעני עת ללדת אלי אכ׳ר אלקול. וכמא תטרח אלפאסקה ללרג׳ל באלכ׳מס אלחואס כד׳לך תלהיה אלדניא הם בהא. וכמא תויסה אלזאניה מן זוג׳הא כד׳לך יויסה אלכ׳אטר אלסו מן עקאב אללה, כאלד׳ין קאלוא אכל ושתה כי מחר נמות, וכאלד׳ין קאלוא לא ייטיב ה׳ ולא ירע. פלא יזאל אלגריר לאהיא באלדניא חתי יאתיה סהמה אעני יום אלמות יקבצ׳ה כאלטאיר פי אלפך׳ או גירה מן סאיר אלסמך כקולה כי לא ידע האדם את עתו. פאנמא אלחד׳ר קבל אלוקוע, פכאן כלאם אלנבי מצלחה לנא עלי ט׳אהרה ועלי באטנה.
לשמרך מאשה זרה – כדי שתשמר התורה אותך מאשה רעה.
_
לשמרך – וכל זה תעשה כי היא תשמר אותך מלהכשל באשה זרה. ומנכריה שלא תתפתה אליה בחלק שפתיה.
לשמרך מאשה זרה – וזה ישמרך מהמשך אחר אשה זרה והיא הנפש המתאוה.
מנכריה – שהיא מושכת האדם בחלק דבריה וזה כי החכמה והבינה הם אהובות וחושקות למודיהן אהבה נפלאה עד שיבואו בעבורם אל התאוות הגשמיות והיה צריך לך זה לשמרך ממנה לפי שפתיותה חזק למשוך הסכלים אליה ואמר המשל להורות על רוב פתיותה לסכלים.
לשמרך – למען תשמרך מאשה הזרה ממך שאינה מותרת לך.
אמריה החליקה – אשר מחלקת אמרי פתויה.
זרה, נכריה – למעלה (ב׳ ט״ז).
לשמרך מאשה זרה – הזרה תהיה גם ישראלית אם היא אינה אשתו, והנכריה הוא דוקא מעם אחר, ועל הרוב לא יאהב נכריה רק אם תפתהו בחלקת לשונה, ועז״א מנכריה אמריה החליקה – ולפי המליצה העיונים הזרים אל חכמת התורה נקראים אשה זרה, ובכ״ז יצוייר שתהיה הזרה לו לאשה אם יקחנה בחופה וקדושין, וכן יצוייר שישתמש בחכמות האלה לעניני התורה, והנכריה הם דעת מינות וע״א שהם נכרים לגמרי מן התורה, רק שיחליקו אמריהם בהיקשים פילוסופי׳ הנמשכים למינות עד שימשך אחריהם והתורה תצילהו משתיהן.
לשמרך – למען תשמור אותך.
החליקה – באופן שלא תמצא בהם פגימה, שלא תוכל להשיב עליהם.
תרגום כתוביםמדרש משלירס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״ירד״קרלב״גמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
For at the window of my house, I looked out through my lattice.
תרגום כתוביםמדרש משלירס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרד״קר״י אבן כספי ב׳רלב״גמצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
כי בחלון ביתי בעד אשנבי נשקפתי – בחלון רואים דברים הגלוים, והאשנב בו יביטו ענינים צפונים, ור״ל ראיתי במראה הגלויה ובמחזה נסתרת.
אשנבי – שרשו שנב קרוב לשלב, חלון סגור ע״י שליבת קוי ברזל, וכן פעל נשקפתי מגזרת שקופים אטומים (מלכים א׳ ו׳:ד׳) שפירשתיו דלתות החובטות על סביבות חלל החלון וזו על זו (רש״י פרשת מקץ, שקיפן קידום, חבוטות, וכן משקוף החבוט תמיד ע״י הדלת המכה עליו), רק שקופי המקדש היו אטומים כלומר סגורים וסוגרים בלי חלל בגופם, ושקופי אבימלך שבעדם השקיף וראה יצחק מצחק, היו כמו אלה הרמוזים כאן חלולים במקצת כמו שבאו לנו מארצות הקדם, שהנשים המשקיפות בעדם רואות ואינן נראות.
תרגום כתוביםמדרש משלירס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרד״קר״י אבן כספי ב׳רלב״גמצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
I saw among the simple ones. I discerned among the youths a young man void of understanding,
תרגום כתוביםמדרש משליילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״ירד״קרלב״גמנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
והנה: נער אחד חסר לב – כלומר בלי דעת ואין לו תבונה.
וארא בפתים – וראיתי בפתאים אשר דרכם להתפתות לסכלותם ובינותי בבנים קטני השנים והנה נער צעיר שנים חסר השכל ממנו והוא עובר בשוק אצל זויות והולך דרך בית האשה הזרה וזה הי׳ בנשף בערב יום בעת הנשף בערב יום בחשך לילה ואפלה והנה הוא הי׳ בא אל האשה הזאת.
בפתאים – נכתב באל״ף יו״ד האל״ף נחה והיו״ד נעה.
וארא בפתאים – ראיתי בחבורות הפתאים והנה הבנתי והכרתי בין הבנים ההם נער חסר לב.
וארא בפתאים – בעד החלון ראיתי בפתאים שאין להם שכל להסתיר מעשיהם, ובעד האשנב אבינה בבנים שאינם פתאים ומסתירים מעשיהם, אבינה ע״י ראיית האשנב, איך הוא נער חסר לב – ר״ל שחסר לו כח המושל לעצור בעד תאותו.
בפתאים – שהם ככלי פתוח (פתה־פתח) לקבל פִּתּוּי.
תרגום כתוביםמדרש משליילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״ירד״קרלב״גמנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
passing through the street near her corner, he went the way to her house,
תרגום כתוביםמדרש משלירס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״ירד״קר״י אבן כספי א׳מנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
next to her corner The corner of the harlot and of the pagan house of worship.
עובר בשוק – ראיתי אותו עובר הולך וסובב אצל פנת בית האשה הזונה.
פנה – במפיק הה״א, כמו פנתה. והוא מקראא קצר, וסמך על המבין.
ודרך ביתה יצעד – ילך בנחת שלא במרוצה.
א. בכ״י וטיקן 89: ״מקרה״.
אצל פנה – הוא רומז לאשה, והיה ראוי פנתה.
פנה – הה״א במפיק מסורת ושרשים.
פנה – זויות.
יצעד – ענין פסיעה והלוך.
עובר – כי ראיתיו עובר בשוק אצל פנתה של הזרה ולפי שאמר למעלה לשמרך מאשה זרה קצר כאן וסמך על המבין.
עובר בשוק – ראיתי שתחלה עובר בשוק, רק שנוטה אצל פנה – אצל הפנה שהיא יושבת שם, ואח״כ דרך ביתה יצעד – ומפרש.
עבר וגו׳ – לא במקרה אבל בכונה למען יראנה.
פנה – במקום פנתה, כמו ויהי בשלם סכו במקום סכתו (תהלים ע״ו:ג׳).
תרגום כתוביםמדרש משלירס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״ירד״קר״י אבן כספי א׳מנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
בנשף בערב יום – זכר כל העתים, כי האיש שהוא נפתה אל הזונה לא יוכל לשקוט כי בערה בו אש התשוקה, ואין לו מנוחה עד שיהיה עמה.
בנשף – הוא תחלת היום והלילה, כי אלו שתי העתים נקראים נשף. כמו ויקומו בנשף (מלכים ב ז׳:ה׳) – שהוא תחלת הלילה. ויכם דוד מהנשף (שמואל א ל׳:י״ז) – הוא תחלת היום.
ערב ויום – ידוע.
וזכר כל העתים שבהם מכונים האנשים הנואפים לעשות רצונם.
באישון לילה – בשחרות הלילה כמו באשון חושך (משלי כ׳:כ׳).
בנשף – בעת הנשף למען לא יראוהו אנשים.
בערב וגו׳ – הוא כפל ענין כדרך המליצה.
בנשף – תחלת היום והלילה, כמ״ש חז״ל (ברכות ד׳ ע״ב) תרי נשפי הוה, לכן פי׳ בערב יום.
בנשף – שתחלה עובר בשוק בעת הנשף, ר״ל בתחלת הלילה, ואחר שגם בעלות השחר יש נשף מפרש בערב יום – ר״ל הנשף שהוא בערב יום, ואח״כ דרך ביתה יצעד באישון לילה ואפלה.
בנשף – נקראת בשם זה שעה אחר עלות השחר עד זרוח השמש (שמואל א׳ ל׳:י״ז), ומשקיעת השמש עד צאת הכוכבים (כאן), ומקורו נשף או נשב, לפי שבשעות ההן תנשוב רוח קלה ועריבה; וכאן הוא הולך ומוסיף, ערב על נשף, אישון לילה על שניהם, ואפלה שענינו אידים גסים נופלים ועומדים בשטחי האויר השפלים ביותר (חשך אפלה, פרשת בא) מוסיף על שלשתם.
תרגום כתוביםמדרש משלירס״ג תפסיר ערביתרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרד״קמנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
Behold, there a woman met him with the attire of a prostitute, and with crafty intent.
תרגום כתוביםמדרש משליילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״ירד״קר״י אבן כספי א׳ר״י אבן כספי ב׳רלב״גמצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
שית, בתואר זונה שובה את הלבבות. והנה שית שרשו שות, לשון שיתה ושימה שהיא שותה עשויה ומתוקנת בתואר הזונה, וכלשון רבנו כתב כתב ר״י בן גנאח במלונו. ונצורת ענין לקיחה משיכה ושביה ואיני יודע לה דומה.
שית זונה – שימת זונה, כי תשים עיניה ולבה לאחוז החושק לה.
ונצֻרת לב – שמורת לב כי אָרבה בקרבה.
והנה האשה לקראתו – וגם האשה באה לקראתו ערות זונה ונצורת לב שערותה מגולה והלב מכוסה לבד כי עד הלב תגלה עצמה וזה מהפלג׳ המשל כי דרך הזונה לגלות כנף בגדיה שתהיה גלוית הערוה כדי שיתעוררו האנשים לבא עליה ולא תשאיר מגופה מכוסה בבגדיה כי אם מן הלב ולמעלה ולפי הנמשל הנה הלב מכוסה בזה הפועל כי לא יוכל השכל לעשות פעולתו עם המשך אל התאות.
שית – ענין שימה ותקון.
ונצורת – מלשון מצור וכן נוצרים באים (ירמיהו ד׳:ט״ז).
והנה אשה – ראיתי והנה אשה באה לקראתו.
שית זונה – ר״ל בתקון זונה.
ונצורת לב – ונותנת מצור על לבות בני אדם לכבשם תחת ידה.
שית – כמו וחשופי שת, מקום הערוה.
והנה אשה לקראתו – כמו שהתכוין ללכת דרך ביתה כן תצא היא לקראתו, שית זונה – ערותה טבועה בזנות מצד טבע גופה, ונצורת לב שאין לה כח המושל למשול על תאותה, כי לבה שהיא הכח המושל היא נצור מצורה, שהרהורי התאוה מקיפים את לבה בציורי עבירה תמיד ע״ד כי מצודים וחרמים לבה, והלב נשמר ונצור מהם.
שית – מה שֶׁשָּׁתָה עליה מבגדיה ותכשיטיה, או מאופן שהיא שָתָה ומניעה גופה ניכרת.
ונצרת לב – שאינה פותחת לבה לאהבת שום אדם ומכחשת אהבה לכל.
תרגום כתוביםמדרש משליילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״ירד״קר״י אבן כספי א׳ר״י אבן כספי ב׳רלב״גמצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
She is boisterous and defiant. Her feet don't stay in her house.
תרגום כתוביםמדרש משליילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״ירד״קרלב״גמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
and rebellious Heb. וסררת, turning away from the road.
הומיה היא וסוררת – ואותה האשה הומיה, כלומר בעלת תרעומת ומורדת לבעלה. והיא יוצאנית ואינה מתעכבת בביתה כדרך הנשים קלות הדעת.
הומיה היא וסוררת – הנה היא משמעת קולה בהפך חק האשה הצנועה והיא נוט׳ מבי׳ בעלה לא ישכנו רגלי׳ בביתה.
הומיה – היא משמעת קול המיה למען ימשכו הזונים אחר קולה.
וסוררת – מדברת דברי סרה ונאוף.
לא ישכנו – אינם שוכנים בביתה כדרך הנשים.
הומיה היא – שכל טבעה ותכונתה יוצאים מגדר השיוי, אם במדותיה היא הומיה וכועסת תמיד, ולא תאמר שתהמה על שפחותיה הסוררים, כי בהפך היא עצמה סוררת ומכעסת בעלה וב״ב, וגם יוצאת מן הצניעות כי בביתה לא ישכנו רגליה – רק.
המיה – מרימה קולה וגנאי הוא לה.
וסררת – אינה מקבלת מרדות שום אדם.
תרגום כתוביםמדרש משליילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״ירד״קרלב״גמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
פעם בחוץ – היא עומדת חוץ לביתה ופעם הולכת ברחובות כדי למצוא הנואף.
ואצל כל פנה – והיא אורבת לכל צד לראות מי יתפתה אליה, ושומרת מתי יעבור הנער הסכל שנתפתה אליה.
פעם בחוץ – אך תלך פעם בחוץ ופעם ברחובות ותארוב אצל כל פנה וזויות מהרחובות והחוצות אם תמצא שם נואף.
פעם בחוץ – פעם הולכת בחוץ פעם ברחובות לרדוף אחר מאהביה.
תארוב – תשב במארב עד אשר יעברו דרך הפנה ההיא.
חוץ רחובות – ע׳ לעיל (א׳ כ׳).
פעם בחוץ שהוא אחורי הבית, ופעם ברחובות במקום רשות הרבים שמלא אנשים, וגם אצל כל פנה תארב לצודד אנשים ההולכים מן הצד.
בחוץ – נפרד מן חוצות כמו מחוץ האפים (ירמיה ל״ז:כ״א), ור״ל בשבילי העיר; ורחובות ממקור רחב מקום רחב שבעיר, ושׁוּק ממקור שׁוֹק מקום שבני אדם הרבה עוברים עליו ומשתקשקים בו (נחום ב׳:ה׳) והוא המקום שמוכרים בו מיני מזונות.
תרגום כתוביםמדרש משליילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרד״קרלב״גמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
So she caught him, and kissed him. With an impudent face she said to him:
א. בּ֭וֹ =א?,ל,ש1,ק13,פטרבורג-EVR-II-B-55 (בטעם דחי) וכך הכריעו ברויאר (בשתי מהדורותיו הראשונות) ומג״ה, וכמו כן בדפוסים וקורן • א?=בּ֖וֹ (בטעם טרחא?) וכך הכריע ברויאר בכתר ירושלים; נראה שגם בכתר הכוונה לדחי, אך הקו נדחק קצת שמאלה למרכז האות בגלל ראש הלמ״ד מהשורה למטה.
תרגום כתוביםמדרש משליילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרד״קרלב״גמנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
"Sacrifices of peace offerings are with me. This day I have paid my vows.
תרגום כתוביםמדרש משלירס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״ירד״קר״י אבן כספי ב׳רלב״גמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
זבחי שלמים עלי – כלומר סעודה גדולה הכינותי כי היום הקרבתי נדרי – שלמיי.
I had to bring peace offerings I prepared a great feast, for today I sacrificed my vows and my peace offering.
זבחי שלמים – דרך משל. כלומר: היום לי יום שמחה, כי אשלם מה שנדרתי לך, והוא שנשכב כל הלילה בבטחה, ונתעלס באוהבים ונשמחה יחד, כי זה היום שקויתי מצאתי.
זבחי שלמים עלי – כבר הודעתיך בפירוש התורה, איך אני עושה עיקר גדול מטעמי בעלי המסורת, כי אין לנו אחריהם כלום, לכן בזה שׇמו האתנח במלת עלי, והוא הנכון והאמת, וְהַקש על זה תמיד.
זבחי שלמים – לא בושה מלאמר לו אלו הדברים הנה זבחי שלמים אצלי היום שלמתי נדרי בבית המקדש ולזה יש לי הרבה בביתי מבשר זבח השלמים.
זבחי שלמים עלי – מאז היה עלי זבחי שלמים והנה היום שלמתי נדרי והבאתים ויש א״כ עמדי בשר השלמים.
זבחי שלמים עלי – היא מספרת לו כי תזמן אותו לסעודת מצוה לאכול מבשר שלמים, ושאצלה היא שמחה של מצוה כי היום שלמתי נדרי – שהיצה״ר מתחיל במצוה.
זבחי שלמים וגו׳ – להשקיט המית לבו המוכיח על פניו החטאת שהוא מוכן לחטוא אומרת לו כן כאלו אשה יראת ה׳ היא ולא תעשה דבר עון; ויום זבחם שלמים הנאכלים לשני ימים רק עיקר מצותם ביום ראשון כדי שלא יבאו לידי סרחון (פרשת צו) היה להם ליום שמחה באכלם בו בשר לשובע, ומתוך אכילה מרובה אדם עלול לבוא לידי תאוות אחרות.
תרגום כתוביםמדרש משלירס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״ירד״קר״י אבן כספי ב׳רלב״גמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
Therefore I came out to meet you, to diligently seek your face, and I have found you.
תרגום כתוביםמדרש משלירס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״ירד״קרלב״גמצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
על כן יצאתי – ועל כן יצאתי לקראתך לספר לך כל זה כי באה העת שקוינו.
על כן יצאתי לקראתך – לדרוש פניך שתאכל עמי ואמצאך.
לשחר – ענין דרישה.
על כן – הואיל ויש עמדי בשר להאכילך לזה יצאתי לקראתך לשחר פניך לבוא אלי והנה מצאתיך.
על כן יצאתי – תחלה תאמר שע״י שראתהו אותו הולך יצאת לקראתו – מוספת להעיז ותאמר שיצאה לשחר פניו ולבקשו שבצאתה לא ידעה שיקרה לקראתה, והיה דעתה לבקשו.
לשחר פניך – ממקור שחר המקדים לזרוח, וא״כ היא מליצה דומה למליצת נקדמה פניו בתודה (תהלים צ״ה:ב׳).
תרגום כתוביםמדרש משלירס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״ירד״קרלב״גמצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
I have spread my couch with carpets of tapestry, with striped cloths of the yarn of Egypt.
תרגום כתוביםמדרש משלירס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״ירד״קר״י אבן כספי א׳רלב״גמנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
מרבדים – בגדי חופש ונוי, ודוגמתו בסוף הספר: מרבדים עשתה לה וגו׳ (משלי ל״א:כ״ב).
רבדתי – קישטתי.
חטובות אטון מצרים – מהוללות גדילי כליל פשתים חשובים הבאים ממצרים ששם הפשתן מצוי, כמה שנאמר בספר ישעיה: ובושו עובדי פשתים וגו׳ (ישעיהו י״ט:ט׳).א
א. כן בכ״י לוצקי 778, אוקספורד 165, אוקספורד 34, אוקספורד 142, וינה 220. בדפוסים נוסף כאן: ״אטון – תרגום מיתריהם (שמות ל״ה:י״ח) – אטוניהון.״
covers Heb. מרבדים. Garments of freedom and beauty; a similar term is found at the end of the book: "She made covers for herself" (31:22).
I have bedecked my couch Heb. רבדתי, I have adorned.
with superior braided work of Egypt Heb. חטבות אטון מצרים, praiseworthy, high quality linen garments coming from Egypt, where linen is common, as it is written in the Book of Yeshayahu: "And those who work at flax... shall be ashamed" (Yeshayahu 19:9). braided work Heb. אטון. The Aramaic translation of מיתריהם, their ropes (Bemidbar 4:32), is אטוניהון.
מרבדים – ועתה שבאה העת שאני יכולה למלאת תאותי עמך,
אני רבדתי ערשי – ביריעות תלויות לפני מטתי, במיתרי פשתן משובח הבא ממצרים. תרגום מיתריו (שמות ל״ט:מ׳) – אטונוהי.
חטובות – זקופות בהם למעלה, כמו וי״י האמירך (דברים כ״ו:י״ח) שתרגומו: חטבך.
מרבדים – הם היריעות שיושמו לפני המטות לנוי, לכן חטֻבות וטעמו מוגבהות מתרגום הֶאֱמִרְך.
אטון – מֵיתר, מתרגום מיתריהם, והיה ראוי לומר באטון, כי היריעות יגבהו בחבלים וישטחו לפני המטות.
מרבדים – הנה רבידים ותכשיטים יפים שמתי על מטתי והנה ערשי עשוי מכרותות ארזים או שאר עצים והחבלים המסורגים בו הם מיתרים ממצרים ר״ל שהם נעשים מהשש הנקי שבמצרים כי שם השש הנבחר.
אטון – כתוב בספר באר מים חיים בחלק שני ממנו הנקרא מקור חיים אטן חסר כתיב ועולה ששים ופירושו מרבדים רבדתי ערשי מפסוקי דרחמי של מנין ששים שבהם נכרתים המזיקים ע״כ. ובספרים שלנו נכתב בוא״ו.
מרבדים – מצעות נאים לקשוט כמו מרבדים עשתה לה (משלי ל״א:כ״ב).
מרבדים – ממקור בד, ומחלצות המטה הם מעשה בד לבן ורך.
חטבות אטון – מיתריו (פרשת תרומה) מתורגם אטוניהון, א״כ הוראתו כאן מיתרי בד הבא ממצרים והיה מנהג העשירים באותו זמן להעבירם תוך המחלצות לנוי (חטבות משרש חטב שענינו כרות לבקעים, ויש להניח ששם אטון הוא משפת מצרים, ומצאנו בלשון ארמי כותנא להוראת פשתן, ואולי הוראתו מעשה רקמה או קליעה.
תרגום כתוביםמדרש משלירס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״ירד״קר״י אבן כספי א׳רלב״גמנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
I have perfumed my bed with myrrh, aloes, and cinnamon.
תרגום כתוביםמדרש משלירס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״ירד״קר״י אבן כספי א׳רלב״גמצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
נפתי, וכבר בשמתי משכבי. מר, ״מסך״ והוא נוזל ריחני הנמצא בבטן חיה ממיני הצבאים. וכך פירש רבנו בכל מקום, וכן מפרש הרמב״ם מר שבסממני הקטורת, ודלא כהראב״ד בהשגתו בהלכות כלי המקדש פ״א הל׳ ג.
אהלים, ״ענבר״ וכתב הרמב״ם בפירושו למשנה כרתות פ״א מ״א שהוא כפת הירדן האמור בסממני הקטרת. ולזהויו ראה הערתי שם.
קנמון, ״עוד אלטיב״ עץ חום שחרחר שמתגמרים בו וריחו עז ונעים מאד.
I fanned Heb. נפתי. I fanned the scent as one fans with a scarf in a perfumery to bring the scent from above down below. Dunash (Teshuvoth Dunash p. 22) defines it as an expression of smoking, which he states has no comparison.
נפתי משכבי – כל זה עשיתי לכבודך. ועוד זרקתי על מטתי מיני בשמים טובי הריח.
נפתי – מלשון נפה, כלומר זרקתי מעפרם על משכבי כמו שעושים בנפה.
נפתי – מטעם הזלה והרויה.
נפתי משכבי – ושמתי בו מאבקת הבשמים טובי הריח כדי שיערב המשכב יותר.
נפתי – ענין הזלה והתכה כמו נופת תטופנה (משלי ה׳:ג׳).
מור אהלים וקנמון – שמות מיני בושם.
נפתי – התכתי על משכבי מור וגו׳ להביא הריח.
נפתי – הזלה ויציקה, כמו דבש ונופת.
נפתי משכבי – מוספת להעיז שישכב על משכבה, כי במ״ש רבדתי ערשי לא פרטה שישכב על משכבה, כי יכול לשכב על ערשה והיא תשכב במק״א, אבל במ״ש משכבי היינו מקום שהיא תשכב שם.
נפתי – לשון העברה ע״י מקטורת.
אהלים – Aloè.
קנמון – קנה בושם.
תרגום כתוביםמדרש משלירס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״ירד״קר״י אבן כספי א׳רלב״גמצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
Come, let's take our fill of loving until the morning. Let's solace ourselves with loving.
תרגום כתוביםמדרש משלירס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרד״קר״י אבן כספי ב׳רלב״גמנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
לכה נרוה דודים – לכה אחרי, כי על כן עשיתי כל ההכנה הזאת כדי שנהנה יחד בכל מיני תענוגים וחשק, ונשבעה דודים – כלומר נתעסק בכל עניני חשק, כגון נשיקה וחבוק ומשגל וכל מיני זמה המעוררים התאוה והיצר.
נרוה דודים – הוא המימות המושג מהפה והלשון בנשיקה, לכן נרוה, וכן כתיב כי טובים דודיך מיין (שיר השירים א׳:ב׳).
לכה נרוה דודים עד הבקר – יחד נשמח באהבים כי אין לנו מונע עתה.
באהבים – בכמה ספרים האל״ף בחטף פתח אבל רד״ק כתב בשרשים שהוא בחטף קמץ וכן הוא בס״ס המדוייקים.
נתעלסה – ענין שמחה כמו כחיל תמורתו ולא יעלוס (איוב כ׳:י״ח).
נרוה – נשבעה באהבים עד הבקר ונשמחה בה.
דדים, אהבים – שם אהבים מציין יותר אהבת המשכב (הושע ח׳ ט׳).
לכה נרוה דודים – ומוספת לאמר נתעלסה באהבים ששם אהבים בא בבאור על הזיוג והתשמיש.
נרוה – בחר בשרש זה מבשרש שבע לפי שהרויה מולידה שכרות.
נתעלסה – ממקור לס או לץ או רץ, שמחה רבה מולידה נענוע וריקוד Tripudiare, Esultare.
באהבים – הנפרד אֹהַב על משקל אֹהֶל, קֹדֶש, חֹדֶש.
תרגום כתוביםמדרש משלירס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרד״קר״י אבן כספי ב׳רלב״גמנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
כי אין האיש בביתו – ראיתם שסילק הקב״ה שכינתו וכל הטובה נתן לעובדי עבודה זרה.
For the man is not at home You have seen that the Holy One, blessed be He, has removed His Shechinah and has given all good to the pagans.
ואל תפחד משום אדם, כי אין האיש – אשי שאתה מתפחד ממנו איננו בבית, כי הלך בדרך מרחק – לקנות סחורה, ולא ישוב כבר זמן רב.
כי אין האיש וג׳ – הוא הבעל.
כי – אין בעלי בביתי וא״ת הוא קרוב ויבא הנה הלך בדרך מרחוק ואם תאמר אולי יבא הלילה מדרכו תדע באמת כי לקח צרור הכסף לקנות סחורות רבות לא יבא לביתו עד יום הכסה רוצה לומר בר״ה פי׳ הוא נקרא כסה כאמרו תקעו בחדש שופר בכסה ואולם נקרא כן כי אז הש״י ע״ד משל יושב על כסא לשפוט תבל בצדק.
כי אין האיש – אל תפחד מבעלי כי איננו בביתו כי הלך בדרך רחוק.
כי אין – בל יירא מאישה אמרה שאין האיש בביתו ולבל יירא פן ישוב לביתו אומרת שהלך בדרך למרחוק – ולבל יאמר כי יצטרך כסף למסחר וישוב לביתו, אומרת.
מרחוק – הלך בדרך עד מקום שהוא מרחוק לנו.
תרגום כתוביםמדרש משליילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״ירד״קר״י אבן כספי ב׳רלב״גמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
He has taken a bag of money with him. He will come home at the full moon."
תרגום כתוביםמדרש משלירס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״ירד״קר״י אבן כספי א׳ר״י אבן כספי ב׳מנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
ליום, לא יבוא עד יום הזבח. כלומר יום החג שבו זובחים זבחים, והנה כסא ארמית תרגום וישחט ונכס. וכן תרגם בתהלים פא ד בכסא ליום חגנו, ראה פירושו שם מהדורתי.
ב. כן בכ״י לוצקי 778, אוקספורד 165, אוקספורד 34, אוקספורד 142, וכן בהרבה כ״י של המקרא. בכ״י וינה 220, וכן בנוסח המקרא שלנו: ״בכסה״.
the bag of money He has slain the righteous among them.
on the appointed day Heb. ליום הכסא. At the fixed appointed time, and similarly, "At the appointed time for the day of our festival" (Tehillim 81:4).
צרור הכסף לקח בידו – כמו שהוא רגיל לעשות שלוקח כסף, וזה בכדי לקנות סחורה.
ולא ישוב עד שיקנה ליום הכסא – והוא יעיד לי זמן מתי יבא עד חדש או פחות כמו שהוא רגיל לעשות, ולא ישנה הסדר, ובאותו הזמן הוא רגיל לחזור.
צרור הכסף לקח – האיש הנזכר, והטעם הלך לקנות סחורה.
ליום הכסא – ראש החודש, שהוא יום שמחה, והעד בכסה ליום חגנו (תהלים פ״א:ד׳), לכן ישוב אז האיש הנזכר לביתו.
ליום הכסא – הוא יום ידוע, שהדיין או המושל יושב על כסא דין,1 כענין מה שנקרא שיד״ה במלכות צרפת, והכונה, כי תאמר: אין לנו להתפחד שיבא עלינו, לכן נשכבה בבשתינו.
הכסא – עניינו זמן קבוע כמו בכסה ליום חגנו (תהלים פ״א:ד׳).
צרור הכסף – אל תחוש פן בלילה יבוא מדרכו כי לקח בידו צרור כספו ויתאחר בדרך עד כי יתום הכסף לקנות בכולם סחורות רבות.
ליום הכסא – לזמן המיועד אשר קבע יבוא הנה והזמן עדיין לא בא.
יום הכסא – יום המוגבל.
צרור הכסף לקח בידו – ולבל יפחד פן יגמר המסחר במהרה וישוב לביתו, אומרת ליום הכסא יבא ביתו – יש לו עת קבוע מתי יבא ולא יבא קודם לכן.
ליום הכסא – שד״ל באוהב גר (דף 116) חוה דעתו שהוראת כסא הוא יום זביחת קרבן פסח, וכן בכסא ליום חגנו (תהלים פ״א:ד׳) מלשון במכסת נפשות, תכסו על השה; ויש להניח ג״כ שהוא ממקור נכס שענינו בלשון ארמי זבח ושחט; ויש לקבל גם דברי המפרש כסא יום שהלבנה מכוסה בו, יום ר״ח; רק שתהיה הוראתו יום מכוסה ובלתי ידוע אימתי יהיה הוא נגד הסברא הנכונה, שא״כ יוכל הבעל לבוא פתאם ולתפשם.
תרגום כתוביםמדרש משלירס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״ירד״קר״י אבן כספי א׳ר״י אבן כספי ב׳מנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
With persuasive words, she led him astray. With the smoothness of her lips, she seduced him.
תרגום כתוביםמדרש משלירס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״ירד״קרלב״גמצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
with all her talk with which she is accustomed to familiarize men.
she entices him from the road.
הטתו ברב לקחה – כל כך המתיקה לו דבריה בלבו, עד שהטתו מדעתו לדעתה והדחתו ללכת אחריה, כפל ענין.
לקחה – דברים לדעתה, שהיא מלומדת לדבר דברי חשק להבעיר הלבבות.
הטתו ברוב לקחה – דבריה הלוקחים לבו בחלק שפתיה הדיחה אותו מדרך הראוי ומשכה לבבו אל דרכי הניאוף הנה האויל הולך אחריה פתאום ודומה בזה אל השור אשר הולך מעצמו במהירות אל מקום שיטבחוהו בו וכמו הנשים שיבאו במהירות אל העכס לחשבם כי יתקשטו בו ולא ירגישו כי הוא מוכן למאסרם ר״ל לקשור אותם באופן שלא יוכל להם ללכת כי לא יוכלו להרחיב צעדיהם וגם הוא הוכן לשמרם מלפשק רגליהם למנאפי׳ ולא ירגישו בזה והנה העכסים הם כמו תכשיטין היו נושאות אותן ברגליהם כאמרו וברגליהם תעכסנ׳ והיתה הכוונ׳ בהם למה שזכרנו והנה ילך האויל אחריה פתאום כמו שזכרנו עד יפלח וגו׳.
לקחה – ענין למוד והרגל כמו הלוקחים לשונם (ירמיהו כ״ג:ל״א).
הטתו – אמר שלמה הן ראיתי שהיא הטתה אותו אחר דעתה ברוב הרגל דבריה אשר היא למודה לפתות בני אדם ובחלקת מאמר שפתיה הדיחה אותו מדרך הישר.
הטתו ראה שתחלה לא שמע אליה רק שברוב לקחה הטתה אותו שיפנה אליה, ואח״כ בחלק שפתיה ודברי חלקות תדיחנו ממקומו להתחיל לזוז ללכת אחריה.
הטתו – מדרך טובה לדרך רעה.
תדיחנו – בעל כרחו נָדְחָה אותו לרע.
תרגום כתוביםמדרש משלירס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״ירד״קרלב״גמצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
He followed her immediately, as an ox goes to the slaughter, as a fool stepping into fetters,
תרגום כתוביםמדרש משלירס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״ירד״קר״י אבן כספי א׳רלב״ג תועלותמצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
ראיתה מנטלקא וראהא והו גאפל, כת׳ור ידכ׳ל אלי אלקצאב, וכעאכס אלי אדב אלג׳האל.
הולך, ראיתיו הולך אחריה בפתיותו והנה פתאם מגזרת פתי.
וכעכס אל מוסר הסכלים. תרגם עכס ״עכס״ והוא גם האדם המובל בעל כרחו לדבר מסויים. ובאמו״ד מאמר י פ״ב כתב וכל שהלך האדם בדרך הרעה והשליט תאותו או כעסו על הבחנתו לא יהיה בעל מוסר, ואם העיז לקרוא למצב זה מוסר הרי הוא מוסר אוילים וכמ״ש וכעכס אל מוסר אויל.
אל מוסר אויל – כנחש הממהר לרוץ בשליחותו של מקום לייסר אויל המחוייב למקום כן זה רץ אחריה עד שנכשל בה ויפלח חצה את כבידו.
and as a viper Heb. וכעכס. This is the venom of a snake.
to the chastisement of a fool Like a snake that runs quickly as an agent of the Holy One, blessed be He, to chastise the fool who is condemned by the Omnipresent, blessed be He, so does this one run after her until he stumbles on her, and her arrow splits his liver.
הולך אחריה – כל כך דברה אליו, עד שראיתי שהלך אחריה במרוצה.
כשור אל הטבח – כלומר שאינו מרגיש ברעה הבאה אליו בהליכתו.
וּכְעֶכֶס אֶל מוּסָר אֶויל – עכס הוא מיני כבלים. ופירוש הפסוק כמו הפוך, כלומר כמו שמוליכין האויל אל בית הסהר במרוצה, ונותנים כבלים ברגליו לאסרו.
(כב-כז) הב׳ הוא להודיע מה שיקרה מהרע למי שימשך אחר התאוות ולזה אמר הולך אחריה פתאום כשור אל טבח יובא רבים חללים הפילה דרכי שאול ביתה.
וכעכס – הוא ארס הנחש וכן ברגליהם תעכסנה (ישעיהו ג׳:ט״ז).
הולך – והרי הוא הולך אחריה פתאום כמו השור הבא מעצמו אל מקום המטבח.
וכעכס – וכאשר ירוץ הנחש מהרה בשליחות המקום לייסר האויל בארסו כן חיש מהר נמשך אחריה.
עכס – הנחש המצלצל, וכן וברגליהם תעכסנה (ישעיהו ג׳) עיין שם.
הולך אחריה פתאום – ואחר שנדח ממקומו מתחיל פתאום ללכת, כי אם היה מתמהמה ושואל עצת שכלו היה מתאפק מלכת, אבל זה יתהוה פתאום ובכ״ז תחלה לבו נוקפו והולך מתוך הכרח כשור אל טבח יובל – שאינו הולך ברצון רק בהכרח, ואח״כ ילך ברצון, ובכ״ז ילך כעכס אל מוסר אויל – הנחש המצלצל ההולך ליסר את האויל, הגם שהולך ברצון בכל זה הוא מצלצל להזהיר את האויל המסתפק בכל דבר שידע להזהר מארסו, כן הגם שהולך ברצונו לבו מצלצל ומזהיר אותו מן הארס הטמון שם.
פתאם – בלי שום לב.
כשור – שאינו יודע להיכן מביאים אותו.
וכעכס – שלשלת (ישעיה ג׳:י״ח), ומקור התיבה כְסְ, Onomatopeia, וכן פירשתי עכשוב (תהלים ק״מ:ד׳) נחש הפעמונים (עכש־ב); וכאן ר״ל בשלשלאות שמביאין אותן פתאם למוסר איש אויל בעוד שבוטח הוא לבלתי בוא לידי עונש; ואין בין חצי הראשון שבפסוק לשני, רק שבראשון פתאם מוסב לשור שהוא הנושא, ובשני לעכס שהוא הנשוא, ויתר הפירושים נ״ל כולם נדחקים.
תרגום כתוביםמדרש משלירס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״ירד״קר״י אבן כספי א׳רלב״ג תועלותמצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
until an arrow strikes through his liver, as a bird hurries to the snare, and doesn't know that it will cost his life.
תרגום כתוביםמדרש משלירס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״ירד״קר״י אבן כספי א׳ר״י אבן כספי ב׳רלב״גרלב״ג תועלותמנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
אלי אן יפלע אלסהם כבדה, כסרעהֵ אלטיר אלי אלפך׳, ולא יעלם אנה בנפסה.
כמהר, כמהירות. ובאמו״ד מאמר י פ״ז, כתב שכאשר שוקע האדם בתאותנות יש שאינו מרגיש שכבר התדרדר לשפל המדרגה ויתברר לאדם שהוא מכר עצמו ודתו וכל חושיו ושכלו אחר חדירת החץ למקום שאין שום אפשרות להחזירו שנ׳ עד יפלח חץ כבדו וכו׳.
וילך אחריה במהרה כמו שממהר הצפור ללכת לאכול הגרגרים הזרוים על הרשת, והוא חושב לאכלם ואינו יודע כי ילכד ברשת ויאבד גופו, כי הצייד יתפשנו, כי לכך השליך הגרגרים כדי לתפשו. זה המשל המשיל לו.
א. כן צ״ל. בכ״י וטיקן 89: ״כבדה״.
עד יפלח – הטעם, ולא ירפנו עד יפלח חץ כבדי.
כמהר צפור – הטעם כי המשכו אליה הוא כמהר צפור אל פח, ותכליתו כתכליתו.
ולא ידע – הצפור, וכן ענין האיש הנער.
עד יפלח חץ – עד שיחתך חץ כבדו כמו שימהר הצפור לבא אל הפח שילכד בו ולא ידע כי בנפשו הוא והנה היה מחכמת זה המשל להיות׳ מסכים לנמשל אמרו כי בשוק או בחוץ הלך לזנות כי זה הפועל מהנפש המתאוה הו׳ מהדברי׳ אשר הם חוץ מעצם האדם במה שהוא אדם כי זה הכרח הוא לאדם מצד מה שהוא בהמה לא מצד מה שהוא אדם ויחס זה אל עת החשך כי לא יפותה האדם להמשך אל התאוות בשיאור לו באור השכל ולזה אמר בתחלה וארא בפתאים אבינה בבנים וגו׳ ועת׳ בנים שמעו לי וגו׳.
עד יפלח – עד אשר נכשל בה וחצה יפלח את כבדו כי מאבד עולמו על ידה.
כמהר – הרי הוא כצפור הממהר לעוף אל הפח בעבור הנאה מועטת לאכול מהזרעונים אשר בה ואינו יודע כי האכילה ההיא תהיה באבדן נפשו כן הוא מאבד עולמו בעבור הנאת שעה.
עד יפלח חץ כבדו – עד שחץ התאוה יפלח את כבדו וירתיח כסיר את דמו ששרשו בכבד, ואז לא ילך עוד בהכרח רק ברצון כמהר צפור אל פח שהולך במהירות ולא ידע כי בנפשו הוא – כן ילך ברצון טוב ואין לבו נוקפו עוד.
עד יפלח – הולך אחריה עד יפלח וגו׳.
כמהר וגו׳ – החושב למצוא שם אוכל לשבוע ונלכד בתמותו.
תרגום כתוביםמדרש משלירס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״ירד״קר״י אבן כספי א׳ר״י אבן כספי ב׳רלב״גרלב״ג תועלותמנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
Now therefore, sons, listen to me. Pay attention to the words of my mouth.
תרגום כתוביםמדרש משלירס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרד״קרלב״ג תועלותמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןעודהכל
(כד-כז) אשר לפי הפשט הרי כבר איבדו פשעי הזנות והשחיתות רבים, את דור המבול בגלל ויקחו להם נשים מכל אשר בחרו1, ואנשי סדום בגלל משכב זכור כמו שנאמר הוציאם אלינו ונדעה אותם2, ולוט3 וזמרי4 ושמשון5ואמנון6ואבשלום7ואלפי הניגפים בשטים8, והאלפים שנהרגו בגבעת בנימין9, ואנשי עיר שכם גם יחד10, זה ממה שנכתב לנו כדי ללמוד מכך, ומה שלא נכתב הרי הוא יותר ויותר. ואשר לסודו הרי כבר השמיד העולם הזה את הדורות הראשונים, ובפרט אותם שהחזיקו בו והסוברים קדמותו כאמרו הארח עולם תשמר11, אשר קמטו בלא עת. וכפי שידעת על פרעה וסנחריב ונבוכדנצר וחירם אשר הרבו לפשוע וטענו את האלהות12, היאך הביא ה׳ עליהם עונש חמור ועשאם לשנינה לכל שואל. והנה הרגה שאיפת החופש13 את העמים הקדמונים, ואשר לא נודע לנו ולא נזכר הרבה יותר.
1. בראשית ו ב.
2. שם יט ה.
3. בראשית יט לג-לח. והזכירו רבנו כי אחר אותו מעשה אבד זכרו ולא נזכר יותר.
4. במדבר כה יד.
5. שופטים טז.
6. שמואל ב יג כט.
7. שם יח טו.
8. במדבר כה ט.
9. שופטים כ.
10. בראשית לד כה.
11. איוב כב טו-טז, וראה פירוש רבנו שם מהדורתי. וראה הקדמת רבנו לספר יצירה מהדורתי עמ׳ יט. ופירושו לישעיה כח יד.
12. ראה שמות רבה ח ב. ותנחומא פרשת וארא. ושם איתא במקום סנחריב יואש מלך יהודה.
13. אפשר: ההפקרות.
(כד-כז) אמא עלי אלט׳אהר פקד אהלכת מעאצי אלזנא ואלפסאד כת׳ירא, פאמא גיל אלטופאן לחאל ויקחו להם נשים מכל אשר בחרו, ואהל סדום לחאל משכב זכור לקולה הוציאם אלינו ונדעה אותם, ולוט וזמרי ושמשון ואמנון ואבשלום, ואלאלוף אלהאלכין פי שטים, ואלאלוף אלמקתולין פי גבעת בנימין, ואהל קריה שכם אג׳מעין, הד׳א ממא דוון לנא ללאעתבאר, ומא לם ידוון פאכת׳ר ואכת׳ר. ועלי אלבאטן פאן אלדניא קד אהלכת אלקרון אלאואיל וסימא אלמתמסכין בהא ואלקאילין בדהרהא לקולה הארח עולם תשמר, אשר קמטו בלא עת. וכמא עלמת מן פרעה וסנחריב ונבוכדנצר וחירם אלד׳י שקו אלעצא ואדעו אלרבוביה, כיף אורד אללה עליהם עדאבא אלימא וג׳עלהם עברה ללסאילין. פקד קתל אלטמע פי אלחריה אלאחזאב אלאולין, ומן לם נערפה ולא נד׳כרה פאכת׳ר עדדא.
ועתה בנים – הוסיף עוד להזהיר, ואמר: בני הזהר מן האשה הזאת שאמרתי לך והשמר ממנה.
ועתה בנים – הואיל ושמעתם שכן הוא לזאת שמעו לי ואל תהיו כמוהו.
שמעו, הקשיבו – כנזכר לעיל (ד׳ א׳).
ועתה בנים שמעו לי – תחלה שמעו והבינו הטעם שדברי צודקים, ואח״כ הקשיבו אף לאמרי פי ולא תדרשו טעם כלל.
תרגום כתוביםמדרש משלירס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרד״קרלב״ג תועלותמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהכל
ואל תתע – תעה לבבי פלצות בעתתני בראותי ריבוי החילופים שנפלו בספרים כלנו כצאן תעינו. איש לדרכו פנינו. ואין מי יורה דעה. ידין כהלכה. בכמה ספרים חדשים וגם ישנים נכתבים ונדפסים בלא וא״ו ואף בס״א כ״י מוגה בוא״ו אע״פ שלא נכתב כן בראשונה ונסחא זו מאושרת בעיני מפני שמצאתי במ״ג כ״ג פסוקים בקריאה רישא ומציעתא אל אל וסימן נמסר בשמואל ב׳ א׳ ואין זה ממניינם וכן הוא עם וא״ו בתרגום ובפירש ן׳ עזרא ורלב״ג וקב ונקי ויחייא ועמנואל. ומאיר נתיב: אך קשה שבמ״ג נמסר סימן מן כ״ב יחידאין ו אל ולית להון זוגא ואין זה ממניינם השם יקיים בנו מקרא שכתוב וידעו תועי רוח בינה.
תתע – בטעם א׳ לבד בתי״ו בס״ס ואף בספרים שהם בב׳ טעמים שניהם בתי״ו ראשונה כי כן משפט המלה להיות מלעיל כמו ותלך ותתע (בראשית כא). תחת גערה במבין (משלי י״ז) וכל הקורא אותו מלרע אינו אלא תועה.
בנתיבותי׳ – מלא וא״ו במדוייקים.
ישט – ענין נטיה והסרה.
תתע – מלשון תועה.
אל ישט – אל יסור לבך אל הדרך ההולך לבית הזונה ואל תתע מדרך הישר ללכת בנתיבותיה.
דרכיה, נתיבותיה – הבדלם למעלה (א׳ ט״ו).
אל ישט אל דרכיה לבך – הדרך הוא דרך הרבים, והנתיב הוא נתיב היחיד, שלא לבד שלא ישט לבך אל דרכיה דהיינו לזנות עמה, כי גם אל תתע בנתיבותיה – שלא תטעה ללכת בנתיבות הקטנות שלה, כמו לדבר עמה ולהסתכל בה, שיוכל להיות שיאמר בלבו שמובטח שלא יחטא ויקבל שכר, כמ״ש ניזול אפתחא דזונות וניכוף יצרא ונקבל אגרא, שזה נתיב קטן מדרכיה.
בנתיבתיה – ענינו דרך ישרה (יציב) כמו והלכי נתיבות (שירת דבורה), ושמש כאן לפי דברי האשה המסברת לו פנים שדרכיה אינן עקומות; ותתע בא להורות שיתעה בדרך וגם אם יבקש לשוב לדרך הישרה לא ימצאנה.
תרגום כתוביםמדרש משלירס״ג תפסיר ערביתרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרד״קרלב״גרלב״ג תועלותמנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
כי רבים חללים הפילה – א״ר הונא אמר רב זה ת״ח שלא הגיע להוראה ומורה, ועצומים כל הרוגיה זה ת״ח שהגיע להוראה ואינו מורה, ועד כמה, עד ארבעין שנין, איני והא רבה גופיה אורי, בשוין.
דבר אחר: כי רבים חללים הפילה – זה העוסק בתורה שלא לשמה, וכן הוא אומר יערוף כמטר לקחי ואין עריפה אלא הריגה שנאמר וערפו שם את העגלה.
לאנהא אוקעת צרעא כת׳ירין, וקתלאהא עט׳ימין.
כי רבים, לפי שהפילה חללים רבים והרוגיה עצומים. נראה שר״ל עצומים במספרם. ועיין אמו״ד מאמר י פ״ז שם כתב שכאשר משתרש החשק החמרי בלב האדם יש שכאשר יראה חשוקו או ישמע זכרו יאנח וימות באמת שנ׳ כי רבים וכו׳ ע״ש.
כי רבים חללים הפילה – עתה מבאר לו הענש כדי להפחידו. ואומר: האשה הזאת הפילה חללים רבים מבני אדם שנטו אחריה, וגם הרגה בניאופיה ובזנותיה אנשים עצומים שפתתה אותם וסיבבה מיתתם.
כי רבים חללים הפילה – כי כבר השחיתה והרגה רבים ותקיפים.
ועצמים כל הרגי׳ – רבים ועצומים החילופים שנפלו על הרגיה ועל זוגה שבישעיה סוף סימן נ״ו והמסרות אומרות ב׳ חד מלא וחד חסר ולא מסיימי ואין לי להורות אך ע״פ הרוב הספרים שנזדמנו לפני דישעיהו מלא ודין חסר.
חללים – הרוגים.
הפילה – הזונה המחלקת אמריה.
ועצומים – מספר עצום ורב.
כי – מפרש שלא ישט אל דרכיה הגדולים כי רבים חללים הפילה – וגם אל יבטח בצדקתו שלא יבא לידי עבירה ויתע בנתיבותיה הקטנים, כי עצומים כל הרוגיה – אנשים שהרגה הם עצומים וגבורים בתורה וביראה, ובכ״ז לא עמדו בנסיון, ולכן לא תקרב אליה כלל, כמ״ש למעלה אל תקרב אל פתח ביתה.
ועצמים – מרובים, והוא מגזרת עץ המתחלק לכמה ענפים, ומן הריבוי באה לו הוראת הכח; ועֶצֶם גם ממקור עץ כי גם העצמות, ובפרט השדרה, מתחלקות לענפים.
תרגום כתוביםמדרש משליילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרד״קרלב״גרלב״ג תועלותמנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
Her house is the way to Sheol, going down to the chambers of death.
תרגום כתוביםמדרש משלירס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרד״קר״י אבן כספי א׳רלב״גרלב״ג תועלותמנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
דרכי שאול ביתה – ועוד תדע כי דרכי ביתה הם דרכים המביאים אל הקבר, לפי שהם דרכים יורדים אל המות – כלומר בעמקי שאול שהוא מקום ענש הרשעים.
דרכי – יורדות מות. הפך ארח חיים.
דרכי שאול בית – הנה הדרכים שילכו בהם אל ביתה הם דרכי המות והקבר והם יורדות אל חדרי המות כי לא יושג עמה חיים כמו שקדם אבל תסבב מיתת הגוף והנפש לכן סור מהתפתות בפתויה ושמע לפתוי החכמה והבינה שהם מפתים האדם לחקור בהם באופן שקדם ואמר ממשל בזה המקום להודיע הדברים אשר בהם יושגו החכמה והבינה ועצמותם ותועלתם באופן מה.
ביתה – דרך ההולך אל ביתה היא דרך שאול ויורדת אל חדרי מות כי בקל יתפתה ומאבד עולמו.
כי דרכי שאול ביתה – השאול הוא הבור העמוק ויצוייר שיפול בו קודם שימות ור״ל מי שהולך אפי׳ דרך ביתה כבר הולך בדרכי שאול ויפול בבור עמוק, ויצייר שבחדרים העמוקים של השאול יושב המות ומי שבא בשאול משם יורדות אל חדרי המות, ר״ל יבא לידי עבירה:
חדרי מות – חדר הוא מקום צנוע בבית שצריך לחתור אחריו והוא מקום השכיבה, וכאן כונתו לשאול תחתית.
תרגום כתוביםמדרש משלירס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרד״קר״י אבן כספי א׳רלב״גרלב״ג תועלותמנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.