ביאור דברי המענה הוסיף איוב לשאת משלו מתנצל שלא חטא ומתרעם על רעיו המיחסי׳ לו עול ורשע ואמר מי יתן אותי והייתי על האופן שהייתי בימים הקודמים אשר היה השם שומר אותי ר״ל שהייתי מצליח כאש׳ היה נרו מאיר על ראשי עד שלאורו הייתי הולך בחושך ואור לי, כאשר הייתי בנערותי בחבר׳ השם עלי אהלי ר״ל שלטוב הצלחתי הייתי נעזר בכל מה שארצנו, בעוד שהיה השם עמי היו סביבותי נערי לשמש אותי, ברחוץ דרכי בחמאה מרוב ההצלחה הבאה אלי והוציא לי הש״י שמן מצור, הנה אז כאשר יצאתי בשער על הקריה והכנתי מושבי ברחוב ראוני נערים ונחבאו לבשתם ממני וישישים קמו עמדו לכבדני, השרים והנגידים אשר היו מדברים מנעו דבריהם בבואי מיראתם ממני וכ״ש שאר האנשים, לפי שהאוזן אשר שמעה פעולתי וצדקתי היתה מאשרת אותי והעין אשר ראתה מעידה על צדקתי ותם לבבי, וזה שכבר הייתי ממלט העני כשהיה משוע מהחמס הנעשה לו והיתום אשר לא היה עוזר לו, האיש האוב׳ ממרירותי ועליו היתה באה ברכתו עלי רוצה לומר שהוא היה מברך אותי במה שהייתי חוננו והאלמנה המרת נפש הייתי מעמיד שמחה מרוב הטבתי לה, צדק לבשתי ומרוב שקדי בו וילבשני ר״ל שהוא בא אלי שאלבשהו וזה כי כשתתחזק זאת התכונה בלב האדם יבאו העניים והמרודים אליו ויהיה זה סבה אל שיחזיק יותר בזאת התכונה ובזה לבשתי משפט ויושר כמעיל וצניף שיסובבו האדם ויקיפו אותו, עינים הייתי לעור ורגלים לפסח ר״ל שהייתי עוזר אותם ומשלים חסרונם כפי היכולת, הנה הייתי לאביונים כאב להושיע אותם מחומסיהם וכאשר לא ידעתי הריב אחקרהו לאמתו, וכאשר מצאתי האמת הייתי מכריח העול בחזקת היד להשיב את העשוק מה שהיה חומסו, ומפני היות מעשי בזה האופן מהשיוד והצדק הייתי בוטח שאמות עם היותי בקיני רוצה לומר שלא ימותו בני בחיי ולא יחרב ביתי והייתי בוטח שיארכו ימי עד שיהיה מספר ימי חיי כחול אשר על שפת הים לרוב, ואומר כי בזכותי זה יהיה שרשי פתוח אלי מים וטל ילין בקצירי רוצה לומר שלא יחסר לי ההון אשר הייתי ניזון ממנו וחבא לי הטובה מכל צדדי ואצמח תמיד ואגדל בקנייני כצמוח האילן אשר יבא לו המזון מלמעלה ומלמטה, והייתי בוטח שיהיה כבודי מתחדש עמי תמיד ר״ל שלא די שיתקיים בי כבודי אבל יתוסף תמיד לטוב פעולתי וכחי וגבורתי יתחזק תמיד, הנה הנגידים והשרים שמעו אלי כשהייחי מדבר לעשות כדברי והם היו מיחלים ומקוים לדברי קודם דברי ויחרישו עד שתבא עצתי ובבא עצתי לא ישנו לקחת עצה אחרת אבל יקבלום ויקיימוה עליהם תטיף מלתי שיאמר אחד לאחד מה שאמרתי אני, והנה היו מיחלים לעצתי כמו שייחל האדם למטר ופיהם יפתחו לשאול עצתי כמו שישאלו האנשים המלקוש מאת הש״י, הנה כאשר אשחק ואלעג עליהם היו כאילו הם בלחי מאמינים שאני משחק ולא היו מפילים ומחסרים מפני יראתי אשר היתה על פניהם לשחוק עלי ולהתל בי, כאשר רציחי לבחור דרכם וללכת עמהם הייתי יושב בראש והייתי שוכן ביניהם כמלך בגדוד שהוא נורא וכאיש המנחם אבלים שהם נותנים לב לשמוע דבריו להסיר מעליהם יגונם או יהיה ביאור אבחר דרכם אני הייתי בוחר להם הדרך אשר ילכו בה בדבר דבר ממה שיעשוהו כי הם יבקשו עצה ממני והייתי יושב בראש כאשר הייתי יושב ביניהם.