×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(לח) וַיֹּ֥אמֶר פַּרְעֹ֖ה אֶל⁠־עֲבָדָ֑יו הֲנִמְצָ֣א כָזֶ֔ה אִ֕ישׁ אֲשֶׁ֛ר ר֥וּחַ אֱלֹהִ֖ים בּֽוֹ׃
Paroh said to his servants, "Can a man like this be found,⁠1 who has the spirit of God in him?⁠"
1. be found | הֲנִמְצָא – This assumes that "הֲנִמְצָא" is a passive construction. Alternatively: "can we find", reading "הֲנִמְצָא" as a verb in the future tense (with the "נ" marking the plural, first person speaker). See Ibn Ezra who notes both possibilities, and compare the similar ambiguity in Bereshit 29:27 regarding the meaning of the word "וְנִתְּנָה".
תורה שלמהתרגום אונקלוספרשגןתרגום ירושלמי (ניאופיטי)תרגום ירושלמי (יונתן)בראשית רבהמדרש אגדה (בובר)ילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתרש״ילקח טובשכל טוברשב״םאבן עזרא א׳ר״י בכור שוררד״קר׳ אברהם בן הרמב״םרמב״ןר׳ בחיימנחת יהודהטור הפירוש הארוךר״י אבן כספירלב״ג ביאור המילותעקדת יצחק פירושמזרחיאברבנאלגור אריהשפתי חכמיםמלאכת מחשבתאור החייםאדרת אליהו לגר״אר' נ״ה וויזלר׳ י״ש ריגייוהכתב והקבלהשד״למלבי״םנצי״בעודהכל
[עח] 1הנמצא כזה, אם מהלכים אנו מסוף העולם ועד סופו אין אנו מוצאים כזה. (בראשית רבה צ׳)
[עט] 2הנמצא כזה, מלכות ופלגשים ויהללוה (שיר השירים ו׳:ט׳) זה יוסף, ויאמר פרעה אל עבדיו הנמצא כזה. (בראשית רבה צ׳)
[פ] 3הנמצא כזה, מאויבי תחכמני מצותיך (תהלים קי״ט:צ״ח)), היא עמדה ליוסף בבית פרעה, שכן אמר לעבדיו הנמצא כזה. והיא עמדה לדניאל בביתו של נבוכדנצר, וכן משה אומר ושמרתם ועשיתם כי היא חכמתכם ובינתכם (דברים ד׳:ו׳). (מדרש תהלים קי״ט:מ״ב (בובר))
[פא] 4איש אשר רוח אלהים בו, פתר את חלום פרעה כששרתה רוח הקודש עליו שנ׳ ויאמר פרעה אל עבדיו הנמצא כזה איש אשר רוח אלהים בו. (פרקי דר״א פל״ט)
1. שהש״ר ו, ט. וכ״ה בלק״ט. ובב״ר מנח״י אם מהלכים אנו בסוף העולם אנו מוצאים כזה אתמהא. ראה באונקלוס הישתכח, ובפי׳ הריב״א כאן מכריח דהעיקר כגירסת רש״י הנשכח לשון עתיד ולא האשתכח או הישתכח.
2. וכ״ה בשהש״ר ו, ט.
3. ראה לעיל אות עז.
4. ראה לעיל אות י. ובשכל טוב אשר רוח אלהים בו, שמכווין ברוח הקדש ואומר באמת מה שלא ראה ולא שמע, זש״ה פלגי מים לב מלך ביד ה׳ על כל אשר יחפוץ יטנו. ובזהר ח״א קצה. רבי אבא אמר תא חזי בההוא רשע דפרעה דאיהו אמר לא ידעתי את ה׳ ופרעה חכים הוה מכל חרשוי אלא ודאי שמא דאלהים הוה ידע דהא כתיב הנמצא כזה איש אשר רוח אלהים בו, ובגין דמשה לא אתא לגביה אלא בשמא דה׳ ולא בשמא דאלהים ודא הוה קשיא קמיה מכלא, דאיהו הוה ידע דהא שמא דא איהו שליט בארעא ובשמא דה׳ לא הוה ידע. וראה לעיל אות נב. ומענין זה בכוזרי מאמר ד. אות טו. ועל זה הכחיש פרעה, ואמר לא ידעתי את ה׳, כאילו הבין ממלת ה׳ מפורש מה שיובן מהאור הנוקב והורה אותו על אלוה ידבק אורו בבני אדם ויעבור בם, והוסיף לאמור לו אלהי העברים, רמז אל האבות אשר העידו להם עדים בנבואה ובכבוד, אבל אלוהים הנך רואהו שם נוהג במצרים, כאשר אמר פרעה ליוסף אחרי הודיע אלוהים אותך את כל זאת, איש אשר רוח אלהים בו. [בילקוט המכירי תהלים מזמור עח, כב. (ח״ב יג.) מביא הפסוק שלפנינו בגרסת הגמ׳ יומא עו. וזה טעות סופר כי צריך להיות הפסוק במדבר כז, יח. איש אשר רוח בו.]
וַאֲמַר פַּרְעֹה לְעַבְדּוֹהִי הֲנַשְׁכַּח כְּדֵין גְּבַר דְּרוּחַ נְבוּאָה מִן קֳדָם יְיָ בֵּיהּ.
Pharaoh said to his servants, “Can [another] one like this be found, a man who has the spirit of prophecy from before Hashem in him?”
וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל עֲבָדָיו הֲנִמְצָא כָזֶה אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ אֱלֹהִים בּוֹ
וַאֲמַר פַּרְעֹה לְעַבְדּוֹהִי הֲנַשְׁכַּח כְּדֵין גְּבַר דְּרוּחַ נְבוּאָה מִן קֳדָם ה׳ בֵּיהּ.
הֲנִמְצָא – מבניין פָּעל או נפעל?
א. ניתן לפרש תמיהת ״הֲנִמְצָא כזה?⁠״ בשתי דרכים: [א] ״האם אי פעם היה נמצא איש כזה?⁠״ ולפי זה הֲנִמְצָא הוא נפעל נסתר, עבר (או בהווה במשמע: האם מצוי איש כזה?); [ב] ״האם אנחנו נמצא (= מסוגלים למצוא) איש כזה?⁠״, ולדרך זאת הֲנִמְצָא הוא מבניין פָּעל, עתיד, מדברים.⁠1
רש״י מכריע כאופן השני בהסתמך על התרגום: ״הנמצא כזה – הֲנַשְׁכַּח כְּדֵין, אם נלך ונבקשנו הנמצא כמוהו?⁠״. כלומר תרגום הֲנַשְׁכַּח כְּדֵין מוכיח שאונקלוס פירשו מבניין פָּעל ובלשון רבים: אילו סבר שהוא יחיד ומבניין נפעל היה לו לתרגם בפועל סביל ״הֲאִשְׁתַּכַּח כְּדֵין״ (עבר) או ״הֲמִשְׁתַּכַּח כְּדֵין״ (הווה).⁠2 והטעם שאונקלוס פירש הֲנִמְצָא, ״הֲנַשְׁכַּח כְּדֵין״, בלשון רבים נתבאר יפה ברמב״ן:
וטעם הנמצא כזה – בעבור שהיה עברי והם שנואי נפש המצרים, לא יאכלו מגעם ולא יתחברו עמהם, כי טמאים הם אצלם, על כן לא רצה למנותו משנה בלא רשותם, ולכך אמר להם שלא ימצאו מצרי כמוהו כי רוח אלהים בו.
כלומר, מאחר שפרעה עומד למנות איש צעיר, מה גם עברי ״משנואי נפש המצרים״, אין הוא יכול להלל אותו ולומר ״הֲנִמְצָא כזה?⁠״ במשמע ״האם מצוי איש כזה?⁠״, כי דבר זה לא יתקבל על ידי עבדיו. אבל אם יאמר ״הנמצא כזה״ בלשון רבים ובבניין קל, אין משמעו שאין כמוהו, אלא שקשה לנו למצאו במהירות הדרושה. ועוד, באמצעות דיבורו בלשון רבים מציג פרעה עצמו כמי שאינו מבטא את רצונו אלא את רצון עבדיו (אשר כמובן לא שאל את פיהם).⁠3
ב. לכבוד יוסף תרגם ״איש אשר רוח אלהים בו״ – ״גְּבַר דְּרוּחַ נְבוּאָה מִן קֳדָם ה׳ בֵּיה״ מן הטעם שנתבאר לעיל ״במחזה״ (בראשית טו א) ״בִּנְבוּאָה״.
ביאור הגרי״ז על פי ת״א
ג. על פי התרגום פירש הגרי״ז את הפסוק הבא ״אַחֲרֵי הוֹדִיעַ אֱלֹהִים אוֹתְךָ אֶת כָּל זֹאת אֵין נָבוֹן וְחָכָם כָּמוֹךָ״ שלכאורה אינו מובן:
אמר פרעה אל עבדיו הֲנִמְצָא כָזֶה אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ אֱלֹהִים בּוֹ ות״א: גְּבַר דְּרוּחַ נְבוּאָה מִן קֳדָם ה׳ בֵּיהּ. וא״כ הלא באמת אין ראיה מזה שידע הפתרון שהוא נבון וחכם, כיון שלא ידע זאת מדעתו וחכמתו רק בנבואה מאת ה׳. אבל אחרי שה׳ הודיע אותך כל זאת, אֵין נָבוֹן וְחָכָם כָּמוֹךָ, דהרי זהו מתנאי הנבואה שאינה שורה רק על חכם גבור ועשיר (נדרים לח ע״א), וא״כ כיון שסוף סוף נביא אתה – אֵין נָבוֹן וְחָכָם כָּמוֹךָ.⁠4
1. שתי הדעות הובאו בראב״ע מבלי שיכריע ביניהן: ״הנמצא כזה – בנין נפעל, והוא פועל עבר, כאומר הנמצא בעולם כזה. ויתכן להיות הנו״ן סימן המדברים, הנמצא אנחנו כזה, דברי פרעה אל עבדיו״. כעין זה, קל או נפעל, ראה לעיל ״ונתנה לך״ (בראשית כט יז).
2. ומה שהכריח את רש״י לקבל את ת״א, שאם כראב״ע והכוונה בשאלת פרעה היא לשלול את מציאותו של חכם כזה, היה לו לומר ״היש״ (רוו״ה ב״הבנת המקרא״, וראה גם רא״ם ולבוש האורה בדרך שונה).
3. נ׳ ליבוביץ, ״הוראת פרשני התורה – בראשית״, ירושלים תשס״ג, עמ׳ 214.
4. חידושי מרן רי״ז הלוי על התורה, ירושלים תשכ״ג (ומחדש בתוך ״חידושי מרן הגרי״ז הלוי החדשות על תנ״ך ואגדה מפי השמועה״, ירושלים תשמ״ו, סימן סח).
ואמר פרעה לשלטנוי אן אנן משכחין כוות דין גבר די רוח דקדש מן קדם י״י שרייה עלוי.
ואמר פרעה לעבדוי הנשכח כדין גבר דרוח נבואה מן קדם י״י ביה.
And Pharoh said to his servants, Can we find a man like this, in whom is the spirit of prophecy from the Lord?

פרשה צ

[א] וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל עֲבָדָיו הֲנִמְצָא כָזֶה – אַחַת הִיא יוֹנָתִי תַמָּתִי אַחַת הִיא לְאִמָּהּ וגו׳ (שיר השירים ו׳:ט׳). אַחַת הִיא יוֹנָתִי תַמָּתִי, זֶה אַבְרָהָם, שֶׁנֶּאֱמַר: אֶחָד הָיָה אַבְרָהָם וַיִּירַשׁ אֶת הָאָרֶץ (יחזקאל ל״ג:כ״ד). אַחַת הִיא לְאִמָּהּ, זֶה יִצְחָק, שֶׁהָיָה יָחִיד לְאִמּוֹ. בָּרָה הִיא לְיוֹלַדְתָּהּ, זֶה יַעֲקֹב, שֶׁהָיָה בָּרוּר לְיוֹלַדְתּוֹ שֶׁהוּא צַדִּיק. רָאוּהָ בָנוֹת וַיְאַשְׁרוּהָ, אֵלּוּ הַשְּׁבָטִים: וְהַקֹּל נִשְׁמַע בֵּית פַּרְעֹה (בראשית מ״ה:ט״ז). מְלָכוֹת וּפִילַגְשִׁים וַיְהַלְּלוּהָ, זֶה יוֹסֵף, וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל עֲבָדָיו הֲנִמְצָא כָזֶה, אִם מְהַלְּכִים אָנוּ מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ אֵין אָנוּ מוֹצְאִים כָּזֶה.
הנמצא כזה1אם אנו נשוט מסוף העולם ועד סופו לא נמצא כזה.
1. אם אנו נשוט. ב״ר פ״צ אות א׳ אם מהלכים אנו מסוף העולם ועד סופו אין אנו מוצאים כזה, וע״ש במ״כ.

רמז קמח

וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל עֲבָדָיו הֲנִמְצָא כָזֶה וְגוֹ׳ – (שיר השירים ו׳:ט׳) ״אַחַת הִיא יוֹנָתִי תַמָּתִי״ זֶה אַבְרָהָם, (יחזקאל ל״ד:כ״ג) ״אֶחָד הָיָה אַבְרָהָם״ ״אַחַת הִיא לְאִמָהּ״, זֶה יִצְחָק, שֶׁהָיָה יָחִיד לְאִמּוֹ. (שם) ״בָּרָה הִיא לְיוֹלַדְתָּהּ״, זֶה יַעֲקֹב, שֶׁהָיָה בָּרוּר לְאִמּוֹ שֶׁהָיָה צַדִּיק. ״רָאוּהָ בָּנוֹת וַיְאַשְׁרוּהָ״ אֵלּוּ הַשְּׁבָטִים, ״וְהַקֹּל נִשְׁמַע בֵּית פַּרְעֹה לֵאמֹר בָּאוּ אֲחֵי יוֹסֵף״ (שיר השירים שם) ״מְלָכוֹת וּפִילַגְשִׁים וַיְהַלְלוּהָ״, זֶה יוֹסֵף, וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל עֲבָדָיו הֲנִמְצָא כָזֶה אִישׁ, אִם אָנוּ מְהַלְּכִין מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ אֵין מוֹצְאִין כָּזֶה.
פקאל פרעון לקואדה הל נג֗ד מת֗ל הד֗א רג֗ל פיה רוח אללה עלמא.
ואמר פרעה למפקדיו: האם נמצא כמו זה איש אשר בו רוח דעת מאלוהים.
הנמצא כזה – הנשכח כדין, אם נלך ונבקשנו, [כלום נוכל למצוא כמותו],⁠א הֲנמצא כמותו.
הנמצא – לשון תמיהה, וכן כל ה״י שמשמשת בראש התיבה ונקודה בחטף פתח.
א. הביאור בסוגריים המרובעים מופיע בכ״י לייפציג 1, ובגיליון שם כתוב: ״זה הפיר׳ מצ׳ מוגה על הנמצ׳ כמותו״. הביאור בסוגריים המרובעים מופיע במקום המלים ״הנמצא כמותו״ (בהמשך) בכ״י אוקספורד 165, ליידן 1, אוקספורד 34. בכ״י מינכן 5, לונדון 26917 חסר גם הביאור בסוגריים המרובעים וגם המלים ״הנמצא כמותו״ בהמשך.
הנמצא כזה CAN WE FIND SUCH A ONE AS THIS? – The Targum renders it: "can we find like this one" – meaning, "If we go to seek one could we find anyone like him?⁠" הנמצא is a question, as is every ה prefixed to a word with the vowel Chataph Patach.
ויאמר פרעה אל עבדיו – ברצות ה׳ דרכי איש גם אויביו ישלים אתו (משלי ט״ז:ז׳).
אשר רוח אלהים בו1אמר להם אם מהלכים אנו מסוף העולם ועד סופו. אין אנו מוצאין כזה.
1. אמר להם אם מהלכים אנו וכו׳. ב״ר פ״צ וילקוט רמז קמ״ח.
ויאמר פרעה אל עבדיו הנמצא – ה׳ פתוחה וחטופה להתמיה המלה, וכך אמר להם אפילו אם היינו הולכים מסוף העולם ועד סופו לא נמצא:
אשר רוח אלהים בו – שמכווין ברוח הקדש ואומר באמת מה שלא ראה ולא שמע, זש״ה פלגי מים לב מלך ביד ה׳ (אל) [על] כל אשר יחפוץ יטנו (משלי כא א):
אשר רוח אלהים בו – בפתרון חלומות, וכל שכן לחכמת דרך ארץ.
'Asher A MAN IN WHOM THE SPIRIT OF GOD IS: as a [capable] interpreter of dreams, how much more so as a [capable] political administrator.
הנמצא כזה – מבנין נפעל, והוא פועל עבר, כאומר: הנמצא בעולם הזה כזה.
ויתכן להיות הנו״ן סימן המדברים: הנמצא אנחנו כזה – דברי פרעה אל עבדיו.
CAN WE FIND SUCH A ONE AS THIS. Nimtza (we find) is a nifal perfect and the meaning of ha-nimtza kha-zeh ish (can we find such a one as this) is, was such a one as this ever found in the world. It is also possible that the nun of nimtza is a first person plural prefix.⁠1 In this case the word ha-nimtza (can we find) relates to what Pharaoh said to his servants.⁠2
1. A nun is prefixed to the Hebrew root in the first person plural imperfect. According to this interpretation nimtza is a kal.
2. The meaning of the phrase is, can we find such a one as this. The point is that nimtza can either be a third person singular nifal perfect or a first person plural kal imperfect. In the first instance it means was found, and relates to kha-zeh ish (such a one as this); in the second, it means we will find, and it relates to Pharaoh and his servants.
הנמצא כזה – אם נבקש איש חכם לעשות מה שאמר, הנמצא כזה.
הנמצא כזה – CAN WE FIND LIKE THIS – If we seek a wise man to do what he said, can we find like this?
ויאמרהנמצא כזה – הנו״ן למדברים, אמר, הוא אמר שנשית איש חכם ונבון על ארץ מצרים ואנה נמצא כמוהו, כי חכמתו גדולה מכל החרטומים והחכמים, הנה אין זה כי אם רוח אלהים שיש בו.
הנמצא כזה, the letter נ in the word הנמצא was directed at the people who were talking about the whole subject. Pharaoh said to the assembled advisers: “Joseph has made certain suggestions. Can we possibly find someone better qualified to put these suggestions into practice? He is clearly superior in wisdom and acumen to all our local experts, and this can only be due to the fact that he enjoys Divine inspiration.”
איש אשר רוח אלהים בו – כלומר כח אלוהי – נוסף על כח המדע – אשר על ידו השיג מה שהשיג לגלות ולדעת נסתרות, אשר {כח זה} קרוב אל הנבואה1. וזו דוגמת מה שאמר בדניאל2 (דניאל ו:ד) די רוח יתירא בה3. ומאמר המתרגם רוח נבואה מן קדם יוי ביה {הוא} קיצור למה שביארנו4. ורוח נבואה אינה נבואה גמורה, אלא כח של נבואה.
1. סח. השוה פירוש רבנו להלן פר׳ כי תשא (לא:ג) שכ׳ בענין בצלאל: ׳רוח אלהים – רמז לכח השכלי׳. ונראה שהכל לפי הענין, שבכאן שהפגין יוסף כח על⁠־טבעי של ידיעת הנסתרות – כמו שמבאר רבנו בסמוך (פסוק לט) – מתפרש ׳רוח אלהים׳ ככח נבואי, ושם שמדובר ביכולת וכשרונות לעשות בכל מלאכת מחשבת, פירשו רבנו ככח מושכלי.
2. סט. עי׳ להראב״ע בפירושו לדניאל (א:יז) שכתב: ׳דניאל הוסיף עליהם שהיה מבין בכל חזון ופתרון חלומות כי הוא לבדו היה נביא׳. ולכאורה אומרו נביא היא בהשאלה, וגם הוא מתכוון אל כח נבואי כדברי רבנו ולא לנבואה גמורה, ועמש״כ להעיר בדברי רבנו לעיל פר׳ וישלח (לו:מ).
3. ע. תימה למה לו לרבנו להביא דוגמה רחוקה, הלא יש בדניאל כזה ממש ׳רוח אלהין בך׳ שאמר לו בלשאצר (שם ה:יד), וכעין זה ׳רוח אלהין קדישין׳ שאמרה עליו מלכתא (שם שם יא) ואמר לו נבוכדנצר (שם ד:ה-ו,טו), וכן הביא ר״ש בן חפני גאון. ואפשר שרבנו סבר כי אותם השמות חול [ולא כנראה מראב״ע שם ד:ה, אע״פ שאין קדישין לשון רבים ראיה שהכוונה ללשון חול, שהרי יש דוגמתו ׳קדושים׳ ביהושע כד:יט ושם הוא קודש] ואילו פרעה אמר אל יוסף אחרי הודיע וגו׳ בלשון יחיד. [הערות נהור שרגא]
4. עא. ר״ל שגם אונקלוס מפרש התפעלותו של פרעה מהכח האלהי שראה ביוסף המאפשר לו לדעת עתידות. ונראה שכן מבואר גם מתרגום אונקלוס לפסוק טז ׳בלעדי אלהים יענה את שלום פרעה׳: ׳לא מן חוכמתי אלהין מן קדם ה׳ יתתב ית שלמא דפרעה׳. וראה ביאורו של רבנו להך קרא דפרשת וישב ׳הלא לאלהים פתרונים׳ (מ:ח). וראה ספר פרשגן כאן שכתב שאונקלוס שתירגם כן רק לכבוד יוסף, ולא ראה דברי רבנו כאן.
(לח-לט) [וטעם הנמצא כזה – בעבור שהיה עברי והם שנואי נפש המצריים, לא יאכלו מגעם ולא יתחברו עמהם כי טמאים הם אצלם, על כן לא רצה למנותו משנה בלא רשותם. ולכך אמר להם שלא ימצאו מצרי כמוהו כי רוח אלהים בו, ואחרי שהודו אמר ליוסף]⁠א אחרי הודיע אלהים אותך את כל זאת, הנה מאשר היה הפתרון טוב ונכון בעיני פרעה ובעיני עבדיו היה בעיניהם כאלו כבר בא הכל כאשר פתר להם.
ויתכן שירמוז את כל זאת – גם למה שספר לו שר המשקים. וכמוהו: ויספר ללבן את כל הדברים האלה (בראשית כ״ט:י״ג), הברכות הנזכרות קודם. לכן אמר אחר שהודיע אלהים אותך את כל החכמה הגדולה הזאת לפתר כל החלומות הנעלמים והסתומים, ולא יפל דבר מכל דבריך, אין נבון וחכם בכל ענין כמוך וראוי אתה לנהוג שררה ומלכות ולהיות לי למשנה.
א. הביאור בסוגריים המרובעים הוא מהוספות רמב״ן במהדורה בתרא של פירושו. עיינו הוספות רמב״ן.
(38-39) CAN WE FIND SUCH A ONE AS THIS? Because he was a Hebrew, the members of which race were repugnant to the Egyptians, who would not eat of the things the Hebrews touched, or have any contacts with them as they considered them unclean, Pharaoh did not want to appoint Joseph viceroy without their permission. Therefore he said to them that they would find no Egyptian comparable to him, as the Spirit of G-d is in him. After they admitted it, he said to Joseph, Since G-d has made all this known unto thee,⁠1 for since the interpretation met with the approval of Pharaoh and all his courtiers,⁠2 they regarded everything he had said as if it had already been fulfilled.
It is possible that the expression, all this, alludes also to that which the chief of the butlers told Pharaoh. A similar case is the verse, And he [Jacob] related to Laban all these things,⁠3 meaning the blessings bestowed upon him by Isaac mentioned before. Pharaoh thus said: "Since G-d has imbued you with this great wisdom, thus enabling you to interpret all secret and hidden dreams, and not a word of yours has failed, there is none so understanding and wise in all matters as you are, and you are therefore fit to assume authority and rulership and to be second to me.⁠"
1. (39) here.
2. (37) here.
3. Above, 29:13.
הנמצא כזה איש אשר רוח אלהים בו – כן מצינו בנבוכדנצר שאמר לדניאל (דניאל ד׳:ו׳) די אנא ידעת די רוח אלהין קדישין בך.
הנמצא כזה איש אשר רוח אלו-הים בו, "can we find a man so filled with the spirit of God?⁠" We find something very similar in Daniel 4,6 after Daniel had interpreted the dream of Nebuchadnezzar.
הנמצא כזה – פרש״י כתרגומו הנשכח כלומ׳ לשון עתיד הוא כתרגו׳ שאם היה עבר היה תרגו׳ האשתכח ואם היה לשון בינוני היה תרגום המשתכח גם נקודתו מוכחת שאינו לשון עבר דא״כ היה נקוד פתח.
הנמצא כזה – פי׳ בעבור שהי׳ עברי והי׳ שנוי למצרים ולא היו חפצים בו ולא הי׳ רוצה למנותו משנה בלא רשותם אמר בעל כרחם צריכים למנותו כי לא נמצא כזה במצרים:
הנמצא כזה?, "can someone like this one be found elsewhere?⁠" The reason why Pharaoh felt he needed the consent of his ministers before appointing Joseph to such a position was the well-known animosity harboured by Egyptians generally against any Hebrew (Mesopotamians). The appointment to a position with such wide-ranging powers was something extraordinary even if Joseph had not been a slave and a Hebrew to boot.
הנמצא כזה – אחר שאנשי כנסת הגדולה שמו בו קמ״ץ הם קבלו ממשה שהוא תואר מנפעל.
הנמצא כזה – הוא עתיד, והרצון בו: מה שאמר יוסף שנבקש איש נבון וחכם, הנה אם נבקשהו לא נמצא איש נבון וחכם כזה שרוח אלהים בו.
ויאמר פרעה אל עבדיו הנמצא כזה איש אשר רוח אלהים בו – [ט] אמר שכבר הכיר בו ענין מעולה יותר מהם והוא היות בו רוח אלהים לדעת את אשר יעשה בארץ בו הכריח דברי החלום לסבול את אשר ידעהו מהאמת ושלא נמשך אחר דברי החלום כאשר אמרנו. ויש בכלל דבריו דרך מוסר מההמלכה עמהם כמו שאמרו חז״ל (ברכות נ״ה.) אין ממנין פרנס על הצבור אלא א״כ נמלכין בצבור שנאמר ראה קראתי בשם וכו׳. וזה מה שיחויב להם לקבל בסבר פנים. כמ״ש שם. א״ל הקב״ה למשה הגון עליך בצלאל א״ל רבש״ע אם לפניך הגון לפני לא כ״ש.
הנמצא כזה הנשכח כדין אם נלך ונבקשנו הנמצא כמותו. הורה לנו בזה שנו״ן הנמצא הוא נו״ן האיתן שאילו היה נו״ן הנפעל עבר היה התרגום שלו האישתכח כדין ואילו היה נו״ן הנפעל בינוני היה התרגום שלו המשתכח כדין ואשר הכריחו לתרגם הנו״ן הזה נו״ן האיתן ולא נו״ן הנפעל הוא מפני שאילו היה נו״ן הנפעל עבר או בינוני היה פירושו היתכן שנמצא בשום זמן כמוהו או היתכן שהיה נמצא בזה הזמן כמוהו וזה לא יתכן מפני שה״א התמיהה לא תבא רק על העבר כמו החייתם כל נקבה או על העתיד כמו הייטב בעיני ה׳ לא על הבינוני ואם כן א״א שתתפרש מלת הנמצא כזה המשתכח כדין להיותו בינוני ולא האישתכח כדין שהוא פועל עבר מפני שמה לו לפרעה לחקור אם נמצא בשום זמן כזה וכ״ש שהוא נמנע שלא נמצא בשום זמן כמוהו ויחוייב שיהיה פי׳ הנשכח כדין שהוא מורה על העתיד שאם נבקש בזה הזמן למצוא חכם כמוהו היתכן שנמצאהו ומה שהוצרך להוסיף אחר הנשכח כדין אם נלך ונבקשנו הנמצא כמותו ולא הספיק לו עם הנשכח כדין הוא מפני שבזולת התוס׳ הזאת לא יתכן לומר הנמצא אנחנו כזה כי זה לא יהי׳ אלא אחר הבקשה אבל אם היה הנו״ן של הנמצא נו״ן הנפעל עבר לא היה צריך לזה התוספת מפני שאין הכונ׳ בזה שישתדל במציאותו רק שהיה שואל אם נמצא איש כזה בשום זמן לפיכך אחר שהביא לשון המתרגם להורות על הנו״ן הזה שהוא נו״ן האיתן ולא נו״ן הנפעל הוצרך לומר שצריך להוסיף לפי הפי׳ הזה אם נלך ונבקשנו מפני שלא יתכן שנמצא אותו רק אחר הבקוש:
ומפני זה אמר פרעה לעבדיו הנמצא כזה איש אשר רוח אלהים בו כי הגיד להם פרעה כי זהו מה שראה באמת כמו שעשה נבוכדנצר כאשר הגיד לו דניאל את החלום אם היה כבר נשכח ממנו. ולכן לא יפעם האדם על חלום שחלם זולתו אף על פי שיתאוה לדעת פתרונו אמנם על חלום עצמו כבר יפעם האדם וענין ההתפעמות שיעמוד מחשב ונבהל לא יוכל לדבר מלשון נפעמתי ולא אדבר. כי כן הוא דרך מי שירצה להזדכר דבר מה שחשב שיעמוד להתבודד עליו ולזה נאמר בנבוכדנצר ותתפעם רוחו לדעת את החלום כי החלום כבר ידעו ושכחו ונשאר נפעם ומחשב כדי שיבא לזכרו וכן הוא הענין בכאן. ולמה שראה פרעה שיוסף הבין וידע אמתת השפע כמו שנשפע עליו ושנפל עליו לא כדרך הפותרים ידע בודאי כי רוח אלהים בו וכאשר עלה בדעתו בהשגחת השם לעשות ליוסף שר וגדול על כל ארץ מצרים חשש שמא יטיל קנאה בזה בין עבדיו וישנאו את פרעה עליו ולכן השתדל להתוכח עמהם כדי שיודו בפיהם מעלת יוסף מצורף שהיה מדרך המוסר שיהיה נמלך עמהם בדבר הגדול הזה וכמ״ש רז״ל אין ממנין פרנס על הצבור אלא א״כ נמלכים בצבור שנאמר ראה קרא י״י בשם בצלאל ולכן אמר לעבדיו הנמצא כזה איש ר״ל האם נמצא כשנבקש אותו בכל מצרים עיר מלאה כשופים ובכל העולם איש שיהיה בו רוח אלהים כזה ואין ספק שעבדיו חשבו שיעשה הדבר בעצמו ויפקד פקידים ושיהיו המה הפקידים ויקבלו בזה תועלת רב ולכך הודו בהיות רוח אלהים בו כי זה מה ששאל פרעה מהם לא אם היה יוסף חכם ונבון כי לא שאל מהם דבר מזה ולא עלה על דעתם שיעשה פרעה את יוסף ממונה על כל זה כי היה עברי שנוי אליהם והיותו נכון וחכם ועדין לא נתנסה והיו במצרים כמה חכמים ונבונים ומהיות בו רוח אלהים לפתור חלומות לא יתחייב שיתן לו הנהג׳ המלכות.
הנשכח כדין וכו׳. פירוש הא דכתיב ״הנמצא״ אין פירושו אם נמצא בעולם איש כזה, ותהיה נפעל בינוני או נפעל עבר, אלא פירושו אם אנו מוצאים איש כזה, והנו״ן הוא לעתיד למדברים בעדם. ואם היה פירושו אם נמצא בעולם איש כזה – היה תרגומו ׳המשתכח׳. ומה שהכריח את המתרגם לעשות אותו עתיד ולא בינוני – כתב הרא״ם מפני שהה״א התימה לא תבא על הבינוני, רק על עבר ועתיד. כך פירש הוא, וזה אינו, דהרי נמצא ״השומר אחי אנכי״ (לעיל ד, ט) דהוא בינוני, והכא נמי גם כן תוכל לבא ה״א התימה לבינוני נפעל. ועוד – למה לא נפרש אותו עבר, הנמצא עד היום איש כזה מיום שנברא העולם. אך מה שהכריח את המתרגם לפרש אותו כך, מפני שאילו היה פירושו אם נמצא כך במציאות – היה לו לפרעה לומר זה מיד אחר החלום, ולא לומר תחלה ״וייטב הדבר בעיני פרעה ובעיני עבדיו״ (ראו פסוק לז) ואחר כך אמר ״הנמצא כזה איש אשר וגו׳⁠ ⁠⁠״, אלא לא היה פרעה אומר ״הנמצא איש חכם ונבון״, שהוא מתמיה על פתרון החלום, רק שהוא מחובר אל דברי יוסף שאמר (ראו פסוק לג) ״ועתה ירא פרעה איש חכם ונבון״, וכתיב ״וייטב בעיני פרעה ובעיני עבדיו״, ועל זה אמר ״הנמצא כזה איש אשר רוח אלקים בו״ אם נלך ונבקשנו:
הנשכח כדין כו׳. לא כמו הנהיה כדבר הגדול או הנשמע כמוהו (דברים ד׳:ל״ב) שפירושו הנהיה כדבר הגדול הזה בכל העולם כו׳. דא״כ הוה ליה לתרגם האשתכח כדין ומדתרגם הנשכח משמע אם נלך וכו׳ ויהיה הנו״ן נו״ן האיתן מל׳ עתיד ולא נו״ן הנפעל מל׳ עבר. ועי״ל דאי הוה פירוש הנמצא בכל העולם כזה קשה למאי נפקא מיניה אמר פרעה זה בשלמא אי פירושו אם נלך כו׳ אתי שפיר דיוסף היה אמר לפרעה ועתה ירא פרעה איש נבון וחכם וגו׳. והיה אמר פרעה לעבדיו אם נלך ונבקשנו כלום נוכל למצא כמותו לכך אנו צריכין לפקוד את יוסף על זה:
אם נלך ונבקשנו הנמצא כמוהו כו׳. ולהכי מביא התרגום לפרש הנמצא כזה ר״ל עתה אם נמצא כזה ולא שיהיה פי׳ מעולם שזה אינו אמת שהרי היה אברהם יצחק ויעקב לכך צריך לפרש עתה וזה מבואר בתרגום יותר מבקרא דבתרגום אם בא לומר אם נמצא כבר הל״ל אם אשתכח כדין אבל במקרא אין חילוק בין ל׳ עבר בין ל׳ עתיד שהוא מלת הנמצא וכו׳. והתרגום מדקדק ג״כ מן הקרא שזה אינו ל׳ עבר מדכתיב הנמצא כזה וגו׳ היה לו לומר הנמצא איש אשר רוח אלהים בו כזה אלא מ״ה אמר כזה בתחילה כדי שיהא מוסב איש אשר רוח אלהים על כזה כלומר שאין איש כזה ברוח אלהים וגו׳ וכל זה כדי להורות לנו שקאי על נלך ונבקשנו עתה ודו״ק. [מהרש״ל]:
"Can we find another like this one"... I.e., the meaning of הנמצא here is not the same as in הנהיה כדבר הגדול הזה (Devarim 4:32), where it means, "Did such a great thing ever happen in the world?!⁠" Otherwise, Onkelos would have translated it here as האשתכח כדין (Did something like this ever exist?!) Since he translates it הנשכח, it means: "If we would go and search, would we find?⁠" Accordingly, the נ is of the active future tense, not of the passive past tense. Furthermore, if הנמצא meant: "Was there ever anyone in the world like this?!⁠" then a question arises: For what purpose did Pharaoh say this? But if it means, "If we would go and search, would we find?⁠" then it is understandable, for Yoseif said, "Pharaoh should seek a man of understanding and wisdom.⁠" Pharaoh thus said to his servants, "If we would go and search, would we find one like him? We should therefore appoint Yoseif for this.⁠"
If we would go and search for him, would we find another like him... Rashi cites Onkelos in order to say that הנמצא כזה means, "Would we now find one like him,⁠" rather than, "Would one like him ever have been found.⁠" The latter is not true since there was Avraham, Yitzchok and Yaakov. Thus it must mean "now,⁠" and this is seen more clearly from Onkelos: if Onkelos meant, "Ever have been found,⁠" he would have said אם אשתכח כדין (past tense). But in Scripture, הנמצא is conjugated in the same manner for both the past tense and the future tense. Onkelos deduced that it is not past tense because it is written הנמצא כזה איש אשר רוח אלהים בו, rather than הנמצא איש אשר רוח אלהים בו כזה. The verse placed כזה at the beginning in order to connect it with איש אשר רוח אלהים, conveying that no one has Hashem's spirit like he does. All this shows that it means, "Would we now find one like him?⁠" (Maharshal)
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק לג]

הנמצא כזה וגו׳ – טעם שלא אמר הנמצא איש אשר וגו׳ כזה, כי אז היה נשמע כי נמצא איש אשר בו רוח אלהים אלא שאינו בדומה ולא כן נתכוון לומר אלא שלא נמצא מין זה שיש בו רוח וגו׳ לא ממנו ולא מקצתו.
הנמצא כזה איש, "Can we find a man such as this one etc.?⁠" The reason that Pharaoh did not say הנמצא איש אשר "can we find a man who, etc.,⁠" is because he would then have created the impression that there were people with Holy Spirit only that they did not possess it in the degree that Joseph did. Pharaoh wanted to make it plain that he did not think anyone else possessed the Holy Spirit.
הנמצא כזה – לשון רש״י ז״ל הנשכח כדין אם נלך כו׳ לפי שמלת נמצא יש לו ב׳ פירושים לכך מבאר רש״י הפי׳ מן התרגום כדרכו דאל״כ הל״ל האשתכח כדין.
ויאמר פרעה אל עבדיו – כשראה פרעה חן יוסף ושמע את דבריו, והבין כי י״י אתו ורוחו דובר בו, הסכים בלבו מיד כי אותו יֵרֶא1 מכל חכמי מצרים ונבוניה, כי לו לבד נאוה השלטון. אבל שלא להקניא את שריו על בָּחֲרוֹ באיש נכרי לגדלו על כל השרים אשר אתו, ראה לשאול תחלה את פיהם, ואמר להם ״יען עצת הפותר טובה בעיני כולנו, וצריכין אנו לחפש למצוא איש נבון וחכם להיות נגיד בארץ, ואף כי נמצא בינינו אנשים נבונים וחכמים, הגידו לי הנמצא איש גדול בתבונה ובחכמה כזה האיש שפתר חלומותיו, בלי ספק? לא נמצא בינינו איש כערכו, כי הוא איש אשר רוח אלהים בו, ואין מלבדו בעל הסגולה הזאת. ולפי שאותו חנן אלהים ברוחו הטובה, יִוָּדַע בו שהוא נבון וחכם מכל אדם. ולפי שאנו צריכים לאיש מוכתר באלה, נאה לנו לבחור בו לָשׂוּם המשרה על שכמו2 כי על ידו תמלטנה ארץ ויושביה״. והכתוב קצר כדרכו, גם לא זכר מה שענו עבדיו. וממה שיספר בסמוך נדע שבלי ספק הסכימו כל עבדי פרעה לדברי המלך, שכמוהו לא יִמָּצֵא בכל הארץ, ושראוי למלך לגדלוֹ על כל השרים. וכל הדברים האלה דבר המלך בינו לבין עבדיו, ויוסף לא שמע בדברו אתם. ולכן כאשר שמע פרעה מפי כל עבדיו שמסכימים על גדולת יוסף, אז פנה המלך אל יוסף ודבר עמו כמו שיבוא בסמוך.
1. לשון המקרא בפסוק לג.
2. מליצה על פי ישעיה ט, ה.
הנמצא כזה – לשון תמיהה, הנמצא אנחנו כמהו אם נלך ונבקשהו:
איש אשר רוח אלהים בו – כי בכל סדר הדברים שפתר בשם האל, שהודיע לנו הצרה טרם תבא, ואיך נציל את העם ממנה נבין בלי ספק שרוח אלהים בו, כי אם היה פותר החלום בדרך השערה גרידא, לא היה נותן זמן קצוב לכל הקורות האלה, ולא היה אומר שיתחילו מיד שנות השבע מדאגה פן יוכחשו דבריו מן המציאות. גם מן הנמנע הוא כפי הטבע שעבד אחד בפעם הראשונה שיבא לפני המלך לא ימס לבבו, ותיכף ששמע החלום בלי לשאול לו זמן ב׳ או ג׳ ימים יתן מענה לשאלתו, ויכלכל דבריו בחכמה גדולה על מה שלא יכלו החרטומים והחכמים להגיד, ואיך ידע נער רך בשנים אופני הנהגת המדינה בסדר נכון להחיות עם רב, מכל זה אני שופט שרוח אלהים בו:
ויקבצו, ויצברו – שרש קבץ נאמר על התחברות דברים בבחינת היותם זה אצל זה, וזה ג״כ היראת שרש צבר, אלא שהדברים הצבורים קרובים זה לזה יותר מן הנקבצים, כמו ויצברו אותם חמרים חמרים; הנה תחלה קבץ יוסף אוכל שדה כל עיר ועיר ונתן אותו בתוך העיר אשר לוקח מסביבותיה, וזה לצורך בני אותה העיר, ואח״כ לקח מכל עיר ועיר היותר מצורך בני העיר ויצבור אותו באסמיו לצורך הנכרים בני ארצות אחרות, כי המצרים לא היו באים אל יוסף כי בעריהם הופקדו פקידים למכור להם האוכל אשר נשמר שם לצרכם, לכן אמר פרעה למצרים לכו אל יוסף אשר יאמר לכם תעשו, ולא אמר והוא יתן לכם שבר, כי הוא לא נתן להם, רק צוה להפתח כל האוצרות אשר בעריהם ולמכור להם, וזה טעם ויפתח יוסף את כל אשר בהם כל האוצרות אשר ביניהם ובעריהם, ושאר העמים כגון הכנענים ובני יעקב באו אל יוסף עיר המלוכה לשבור בר אשר נשבר בעיר ההוא לצורך בני הנכר לכן כתיב ויצבור יוסף בר ולא ויקבץ יוסף, כי הקבוץ היה בכל עיר ועיר, והצבור לא היה אלא אצל יוסף בעיר הממלכה, ויובן ג״כ מה שכתוב ויקבצו את כל אכל השנים הטובות הבאות האלה, ויצברו בר תחת יד פרעה אכל בערים ושמרו, תחלה יקבצו בכל עיר ועיר, ואח״כ יצברו תחת יד פרעה בעירו, ושמא תאמר כל מה שיקבצו בכל עיר ועיר יצברוהו אח״כ תחת יד פרעה, לכן הוסיף אוכל בערים ושמרו, כלומר לא את הכל יצברו תחת יד פרעה כי גם יניחו אוכל בערים, ושמרוהו לצורך בני העיר והזכיר האוכל אצל הקבוץ והבר אצל הצבור, כי ראה יוסף בחכמתו שאין ראוי לו למלא אוצרותיו אשר בעיר המלוכה לצורך כל הארצות בדברים פחותים הממלאים מקום מרובה, ואשר מחירם קל, ולא יתכן שיעמדו בני עיר המלוכה צפופים להניח מקום לאלף אוצרות של צמוקים וגרוגרות, ע״כ לא צבר באסמיו רק בר שהוא דגן נקי מן התבן, אשר הוא עיקר מזון האדם והוא זן הרבה ומקומו מועט בערך שאר מיני מאכל, אבל ביתר הערים שלא היה לו לשמור בתוכן רק לצורך בני העיר הניח את כל האוכל, כלומר כל דבר אשר יאכל בר ולחם ומזון וכל מיני זרעונים ואפי׳ גרוגרות וצמוקים (כדברי רב״ח) לכן כתיב ויקבץ את כל אוכל, ויצבור יוסף בר, והנה כל תיבה ותיבה בכתובים האלה מדוייקות בצמצום, וכל מעשי יוסף בחכמה ובדעת (רשד״ל).
תחת יד פרעה – תיב״ע תחות אפוטרופין דפרעה, וכפי׳ רשב״ם תחת ממונה פרעה, יראה שפי׳ יד מן כי אזלת יד ענין כח יכולת וממשלה, והממונה מפרעה הוא בא בכח פרעה (ערמאֶכטיגטער) שניתן לו הכח להיות מושל על הדבר.
איש אשר רוח אלהים בו – שהבין מן החלום דבר רב התועלת כזה, ומצא כל התקנות הראויות בענין.
רוח אלהים – רוח ושכל שהוא למעלה ממדרגת רוב בני אדם.
ויאמר פרעה הנמצא כזה – הנה יוסף סדר את הנהגת המדינה כפי שסדרה הטבע הנהגת גוף הפרטי במה שנוגע לענין המזון והכלכלה, שתחת כח הזן, נמצא כח המושך את המאכל אל המעים וכח המחזיק וכח המעכל והדוחה, וסדר שיהיו ממונים לקחת חומש ואוכל בערים אל האוצרות, שהוא הקבה והמעים הכללים שלתוכם ינתן המזון ע״י כח המושך, ושיחזיקו את המזון וישמרו אותו עד עת הצורך, שזה פעולת כח המחזיק הכללי, ועז״א ויצברו ת״י פרעה אוכל בערים ושמרו, ויחלקו אותו להרעבים אח״כ שזה פעולת המעכל והדוחה, שעז״א והיה האוכל לפקדון לשבע שני הרעב, וכן היה מטוב עצתו שסדר דבריו באופן שהתכלית הגם שהוא קודם המחשבה בא בעצה באחרונה כמו שהעיר זה בעקדה. וז״ש הנמצא כזה איש אשר רוח אלהים בו, ובמד׳ אם מבקשים אנו מסוף העולם ועד סופו לא נמצא כזה, מפרש שנו״ן נמצא הוא כנוי לרבים מדברים בעדם, ר״ל אם נרצה לחפש איש נבון וחכם וכי נמצא אנחנו איש כזה שרוח אלהים בו, והוא מדרגה יותר גדולה מן החכמה והתבונה הטבעית.
אשר רוח אלהים בו: אינו כפתרון של חכם שמבין מתוך החלום שכך פתרונו, וגם אינו כפתרון החרטומים שיודעים מאחורי הפרגוד מה שנאמר לו בחלום1, שבזה האופן אין ידיעתם בפרטות כל כך, אלא ״רוח אלהים בו״ שיודע הכל על פי רוח הקודש.
1. כפי שביאר רבינו לעיל פסוק כ״ה ד״ה את אשר האלהים עושה.
תורה שלמהתרגום אונקלוספרשגןתרגום ירושלמי (ניאופיטי)תרגום ירושלמי (יונתן)בראשית רבהמדרש אגדה (בובר)ילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתרש״ילקח טובשכל טוברשב״םאבן עזרא א׳ר״י בכור שוררד״קר׳ אברהם בן הרמב״םרמב״ןר׳ בחיימנחת יהודהטור הפירוש הארוךר״י אבן כספירלב״ג ביאור המילותעקדת יצחק פירושמזרחיאברבנאלגור אריהשפתי חכמיםמלאכת מחשבתאור החייםאדרת אליהו לגר״אר' נ״ה וויזלר׳ י״ש ריגייוהכתב והקבלהשד״למלבי״םנצי״בהכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×