×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(יט) וְהִנֵּ֞ה שֶֽׁבַע⁠־פָּר֤וֹתא אֲחֵרוֹת֙ עֹל֣וֹת אַחֲרֵיהֶ֔ן דַּלּ֨וֹת וְרָע֥וֹת תֹּ֛אַר מְאֹ֖ד וְרַקּ֣וֹת בָּשָׂ֑ר לֹֽא⁠־רָאִ֧יתִי כָהֵ֛נָּה בְּכׇל⁠־אֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם לָרֹֽעַ׃
And, behold, seven other cows were ascending after them, poor and very ill-formed, and thin of flesh.⁠1 I have not seen as such in all of the land of Egypt for ill.
1. thin of flesh | וְרַקּוֹת בָּשָׂר – See Radak who connects "רַקּוֹת" to the noun "רקיק", a thin, unleavened bread. Or, similarly: "meager of flesh" (Rashi, associating the adjective with the adverb "רק" which always has a restrictive, limiting function).
א. וְהִנֵּ֞ה שֶֽׁבַע⁠־פָּר֤וֹת =א(ס),ל,ל1,ב,ש,ש1,ק3,ו (״שבע״ מוקפת) <מונח? אינו כן אלא במקף ומתג בשי״ן במ״ש> וכמו כן בתיגאן
• דפוסים=<וְהִנֵּ֞ה שֶׁ֣בַע פָּר֤וֹת> (״שבע״ בטעם מונח)
מקבילות במקראתורה שלמהתרגום אונקלוספרשגןתרגום ירושלמי (ניאופיטי)תרגום ירושלמי (יונתן)רס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתרש״ישכל טובאבן עזרא א׳רד״קחזקונידעת זקניםטור הפירוש הקצרעקדת יצחק פירושמזרחיאברבנאלר״ע ספורנושיעורי ספורנוגור אריהמנחת שישפתי חכמיםר' נ״ה וויזלר׳ י״ש ריגייושד״לרש״ר הירשמלבי״םנצי״בעודהכל
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק יז]

[נז] 1דלות ורעות תאר, אמר ליה [יוסף] לא כך ראית אלא רעות מראה ודקות בשר. (תנחומא מקץ ג.)
1. ובספר צרור המור כאן מביא בשם אמרם ז״ל ״והנה שבע פרות אחרות בפרות הרעות לא הזכיר מן היאור כו׳ למה כן ללמדך שחלק פרעה הרשע כבוד לאלוה (היאור), והזכיר שמו על הטובה וכסהו על הרעה, ומנין לך שהוא אלוהו שנאמר לי יאורי ומכאן אתה דן ק״ו כלפי המקום כו׳ שצריך להזכיר שמו על הטובה ולא על הרעה״. וא״י מקורו. וראה לעיל פ״א אות תכא.
וְהָא שְׁבַע תּוֹרָן אָחֳרָנְיָן סְלִיקָא בָּתְרֵיהוֹן חַסִּיכָן וּבִישָׁן לְמִחְזֵי לַחְדָּא וְחַסִּירָן בְּסַר לָא חֲזֵיתִי דִּכְוָתְהוֹן בְּכָל אַרְעָא דְּמִצְרַיִם לְבִישׁוּ.
And behold seven other cows emerged after them, unpleasing to look at and lean of flesh. I never saw in the entire land of Egypt, such bad looking [cows].
וְהִנֵּה שֶׁבַע פָּרוֹת אֲחֵרוֹת עֹלוֹת אַחֲרֵיהֶן דַּלּוֹת וְרָעוֹת תֹּאַר מְאֹד וְרַקּוֹת בָּשָׂר לֹא רָאִיתִי כָהֵנָּה בְּכָל אֶרֶץ מִצְרַיִם לָרֹעַ
וְהָא שְׁבַע תּוֹרָן אָחֳרַנְיָן סְלִיקָא בַתְרֵיהֵן חֲסִיכַן וּבִישַׁן לְמֶחֱזֵי לַחֲדָא וְחַסִּירַן בְּסָר לָא חֲזֵיתִי דִכְוַתְהֵן בְּכָל אַרְעָא דְמִצְרַיִם לְבִישׁוּ
ת״א שומר על דמיון הצלילים
א. כשבמקרא באות תיבות שְׁווֹת צליל, שומר גם ת״א על דמיון הצלילים כגון ״תֹהוּ וָבֹהוּ״ (בראשית א ב) ״צָדְיָא וְרוֹקַנְיָא״. וכן כאן: בפסוק ד מופיעה תיבת דַקֹּת, בפסוקנו: דַּלּוֹת... וְרַקּוֹת ובפסוק הבא רַקּוֹת. דמיון הצלילים של שלש התיבות דַּלּוֹת, דַּקּוֹת, רַקּוֹת נשמר גם במילות התרגום ״חַסִּירַן, חֲסִיכַן... חֲסִיכָתָא״.⁠1
ועדיין צריך ביאור: מדוע תרגם כאן ״וְרַקּוֹת בָּשָׂר״ – ״וְחַסִּירַן בְּסָר״, ואילו ״הפרות הָרַקּוֹת״ (פסוקים כ, כז) תרגם ״תּוֹרָתָא חֲסִיכָתָא״? לדעת ״באורי אונקלוס״ רק במקום שהתואר נסמך למלת בָּשָׂר תרגם ״וְחַסִּירַן בְּסָר״ כי מבואר מהו שחסר. לכן תרגם גם ״וְדַקֹּת הבשר״ (פסוקים ג ד) ״וְחַסִּירָן בְּסַר״. אבל כאשר התואר בא ללא הסומך בָּשָׂר כגון ״פרות... דַּלּוֹת וְרָעוֹת״ שבפסוקנו או ״הפרות הָרַקּוֹת וְהָרָעוֹת״ שבפסוק הבא לא יכול לתרגם בלשון ״חסיר״ כי לא נכתב מהו החסר להן. לכן תרגם בלשון חֲסִיכַן או חֲסִיכָתָא שטעמו גרועות וכחושות כמו חֲשׂוּכֵי בָּנִים, וכראב״ע בביאור ״בַּל יִתְיַצֵּב לִפְנֵי חֲשֻׁכִּים (משלי כב כט) – עניים. ותרגום דַּלּוֹת – חֲשִׁיכַן, וּמִן הָעָם הַדַּלִּים (ירמיהו לט י) עַמָּא חֲשׁוֹכָא״. אבל רד״ק פירשו מלשון חושך: ״תרגום דַּלּוֹת וְרָעוֹת – חֲשִׁיכַן וּבִישַׁן״ (״שרשים״, חֹשֶׁךְ). והשווה תיוב״ע ״מַדּוּעַ אַתָּה כָּכָה דַּל בֶּן הַמֶּלֶך״ (שמואל ב יג ד) ״חֲשׁוֹךְ״ הקרוב ללשון ״וּמָה חַשְׁחָן״ (עזרא ו ט), לשון חסרון.⁠2
ב. כתב רש״י: ״דלות – כחושות, כמו מַדּוּעַ אַתָּה כָּכָה דַּל דאמנון״. דקדק להוכיח מאמנון כי שניהם מעניין דלות הגוף, ולא הזכיר ״וְאִם דַּל הוּא״ (ויקרא יד כא) שתרגומו ״וְאִם מִסְכֵּין הוּא״, כי הוא מעניין דלות הממון כמבואר שם.
1. ולא כתרגומו הקבוע ללשון ריק או דק כגון ״לא תלכו ריקם״ (שמות ג כא) ״לָא תְהָכוּן רֵיקָן״, ״שֵׂעָר צָהֹב דָּק״ (ויקרא יג ל) ״סְעַר סוּמָּק דַּעְדַּק״.
2. ״לחם ושמלה״.
והא שבע תורין אחרנין סלקן בתרהון דלילן ובישן מחמי לחדא וחסיין בבשרהון ולא חמת כוותיהון בכל ארעא דמצרים בישן.
והא שבע תורתי חורניין סלקן בתריהון חשיכן ובישן למיחמי לחדא וחסיין בבישריהון לא חמית דכוותהן בכל ארעא דמצרים לבישו.
And, behold, seven other oxen came up after them, wasted, and very evil-looking, and lean in their flesh. I have not seen the like of them in all the land of Mizraim for badness.
וכאן סבע בקראת אכ֗ר קד צעדן וראהן עג֗אף קביחאת אלחלי ג֗דא רקיקאת אללחם לם אר מת֗להא פי ג֗מיע בלד מצר פי אלקבח.
והיו שבע פרות אחרות שכבר עלו אחריהן, רזות ומכוערות המראה מאוד וכחושות בשר, לא ראיתי כמותן בכל ארץ מצרים בכיעור.
דלות – כחושות, כמו: מדוע אתה דל ככהא (שמואל ב י״ג:ד׳) דאמנון.
ורקות בשרבלשון כל רקיןג שבתורה – חסירןד בשר, ובלעז בלושיש.
א. כן בכ״י לייפציג 1, אוקספורד 165, אוקספורד 34, וכן ברש״י תהלים מ״א:ב׳, וכן בהרבה כ״י של המקרא. בכ״י לונדון 26917, דפוס רומא, וכן בנוסח המקרא שלנו: ״ככה דל״.
ב. כן בכ״י לייפציג 1, מינכן 5, אוקספורד 34, לונדון 26917, המבורג 13. בכ״י המבורג 37, וכן בכ״י שהיה בידי שד״ל, נוסף כאן: ״לשון חסר״.
ג. כן בכ״י לייפציג 1, אוקספורד 165, מינכן 5, המבורג 13, ליידן 1, אוקספורד 34, לונדון 26917. בדפוס רומא: ״רקות״.
ד. כן בכ״י לייפציג 1, והשוו תרגום אונקלוס. בכ״י מינכן 5, המבורג 13, ליידן 1, אוקספורד 34: ״חסירין״. בכ״י אוקספורד 165: ״חסרים״. בכ״י לונדון 26917: ״חסירי״. בדפוס רומא: ״חסרי״.
דלות – means LEAN, as "Why are you thus becoming (דל) lean?⁠" (Shemuel II 13:4) which occurs in the narrative of Amnon.
ורקות בשר AND LEAN-FLESHED – wherever רקות is found in Scripture it means spare (literally, deficient) of flesh; flouet in old French.
והנה שבע פרות אחרות – עד שהראשונות רועות באפר הרי האחרות עולות אצלם:
דלות – כחושות במראיהן:
ורעות תואר מאד – יותר מכל מה שראיתי הראשונות משובחות:
(ודקות) [ורקות] – כלומר מעוטות בבשר שהיו רזות:
לא ראיתי כהנה – בודאי בכל ארץ מצרים:
לרע – אבל כמותן של טובות ראיתי בודאי:
הוסיף דלות,⁠1 ותחת: מראה (בראשית מ״א:ג׳) אמר: תאר – כי זה קרוב מזה.
1. כלומר: כתוב ״דלות״ רק בסיפור פרעה ולא בסיפור הכתוב בבראשית מ״א:ג׳.
[POOR AND VERY ILL-FAVORED.] In relating the dream Pharaoh added the word dallot (poor), and in place of mareh (favored) he used the term to'ar (favored) because their meanings are similar.⁠1
1. In verse 3 we read that Pharaoh saw ill-favored (ra'ot mareh) and lean fleshed kine in his dream. In our verse Pharaoh describes them as poor and very ill-favored (ve-ra'ot to'ar me'od) and lean fleshed. Ibn Ezra says there is no discrepancy in the descriptions because adding a word or using a synonym does not change the meaning. He further expands on this point in his comments on Ex. 20:1 where he uses this argument to explain why there are two different versions of the Ten Commandments in the Pentateuch.
והנֵהוהנֵהורקות בשר – ברי״ש, שרשו רקק, מן ורקיקי מצות.
ורקות בשר, with the letter ר instead of the letter ד the meaning is derived from רקק, as in רקיקי מצות, in Exodus 29,2 where it means “unleavened wafers.”1
1. the author refers to the thinness of wafers describing the thinness of the flesh on these cows.
דלות ורעות תאר מאד ורקות בשר – ותאכלנה הפרות הרקות (בראשית מ״א:כ׳), ושבע הפרות הרקות (בראשית מ״א:כ״ז), ושבע השבלים הריקות (בראשית מ״א:כ״ז), ארבעתן ברי״ש ורי״ש בתראה בצירי.
חלומו של פרעה נכפל משום כבודו של יוסף.
דלות ורעות תואר מאד ורקות בשר, "very thin, badly formed, and meatless;⁠" in verse 20,27, both the cows and the stalks that were inferior are described as רקות, instead of as דקות. The reason that Pharaoh's dream is spelled out twice was as compliment to Joseph.
ורקות בשר – סי׳ דדקות ורקות אותו שכתוב רעות הוא רקות והאחרים דקות וסימניך רק רע כדכתיב בפרשת בראשית.
ורקות בשר, "of poor quality flesh.⁠" The descriptions of these cows/ears of corn as either רקות or דקות are nuances of רעות, how poorly they appeared to Pharaoh in his dream.⁠1
1. [Personally, I have always thought that by varying the adjectives applicable, Pharaoh wanted to test Joseph to see if he had really been shown his dream by G–d. Ed.]
כהנה – ב׳ במסורה הכא ואידך ואם מעט ואוסיפה לך כהנה. שאומר הכתוב ומוצא אני מר ממות את האשה וזהו ואוסיפה לך כהנה שאם היתה רעה לא ראיתי כהנה לרוע.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק יז]

דלות כחושות כמו מדוע אתה ככה דל דאמנון. לא מלשון עוני כפי׳ כל דלות שבמקרא:
ורקות בשר כל רקות שבמקר׳ חסרים בשר. פי׳ כל רקו׳ בלתי יו״ד בין הרי״ש וקו״ף דפעלי הכפל והם מלשון חסרון בשר ולא מלשון ריקות כי הריקו׳ מעלומי העי״ן ולא מפעלי הכפל ואמר חסרון בשר ולא סתם חסרון מפני שלא נמצאת זאת המל׳ רק על חסרון הבשר:
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק יז]

לא ראיתי כהנה – לא קרה זה, על דרך ״רעיונך על משכבך סליקו״ (דניאל ב׳:כ״ט).
לא ראיתי כהנה, Pharaoh meant that such a dream as he had did not reflect anything that he might have thought about during the preceding day, as is usual for most dreams. For what he had seen in his dream was beyond anything he had ever experienced while awake. (compare Daniel 2,29).⁠a
a. the novelty of Seforno’s approach is that he does not understand the word כהנה as referring merely to the frightening appearance of the lean cows.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק יז]

כחושות. ואינו מלשון עני:
כל לשון רקות שבמקרא חסרי בשר. פירש כשאין יו״ד בין הרי״ש ובין הקו״ף, ואז הוא מפעלי הכפל מלשון ׳רקק׳, אבל יש הרבה ריקות במקרא ביו״ד שהוא מנחי עין הפעל – שיבא על כל דבר שהוא ריק, אבל זה שהוא מפעלי הכפל לא נמצא רק על חסרון בשר:
והנה שֶֽבַע⁠־פרות: מאריך בשי״ן ומקף בין שבע לפרות. [שֶֽׁבַע⁠־פָּר֤וֹת].
דלות ורעות תאר מאד וְרַקוֹת בשר, ותאכלנה הפרות הָרַקוֹת, ושבע הפרות הָרַקוֹת, ושבע השבלים הָרֵקוֹת: ארבעתם ברי״ש, ורי״ש בתראה בצירי, חזקוני. [וְרַקּוֹת, הָרַקּוֹת, הָרַקּוֹת, הָרֵקוֹת].
כחושות כמו כו׳. ולא מלשון עוני:
כל לשון רקות שבמקרא חסרי בשר. פירוש משום דאמרי׳ כל אכין ורקין מעוטין הן ורקות דהכא נמי מיעוט הוא ומאי ממעט. ממעט בשר אבל אין פי׳ כמו ריק בציר״י ומעלומי העי״ן:
Meaning lean, as in... I.e., דלות does not mean impoverished.
All terms of רקות that appear in Scripture [refer to] lacking of flesh. Meaning: the words אך and רק always come to exclude something. Here, too, רקות comes to exclude. What does it exclude? Flesh. It does not mean רֵק (empty), because that word is missing the middle letter of the root [and thus would not take a dagesh in the ק].
עולות אחריהן – למעלה (פסוק ג׳) הוסיף ״מן היאור״ מטעם שפירשנו, להודיענו שגם בשבע שנות הרעב היה היאור עולה ומשקה את הארץ כדרכו. אבל פרעה שנעלם ממנו הפתרון לא חשש להגיד זאת ליוסף, כי מובן מאליו.
דלות – [רש״י] תרגמו ״כחושות״. ואם כדבריהם איך אומר אחריו ״ורקות בשר״ ושתיהן ענין אחד? ולדעתי, ״דלות״ חסרון הבריאות. וכן ״מדוע אתה ככה דל בן המלך״1 כי אמנון היה חולה אהבה. כי ראה הפרות האלו כמו חולות, כפופות, וכאין כח בהם ללכת.
ורעות תאר מאד – כמו שראה הראשונות ״יפות מראה״ סימן על הברכה והשובע, ראה השניות המורות על הרעב שהן ״רעות תאר״. וכבר אמרנו שאין מליצת ״יפות תאר״ נאותה על תוארי הבהמה וקומתה, ורק בחלום הראוהו תמונות כאלה. וכן הוא לענין ״רעות תאר״ שלא תֵאָמֵר על הבהמה ורק בחלום הראוהו זאת לסימן על פלא הרעב והפלגתו. והוסיף [פרעה] מלת ״מאד״ ולא אמר כן אצל ״יפות תאר״, לפי דמלת ״מאד״ יורה גם על הקצה האחרון שאפשר להיות בדבר ההוא. וזה יתכן לומר בפרות הרעות כי בשני הרעב לא היה חריש וקציר ולא צמחה אפילו שבולת אחת, וזהו תכלית הרעב שאפשר להיות. אבל בפרות הטובות אעפ״י שתאמר שעשת הארץ תבואתה על מספר שנים, אין גבול בטובה. כי אם חפץ השם יתן כפלים וכפלי כפלים כהנה.⁠2
ורקות בשר – שרשו ״רק״, שהוא על האפס אם לא נשאר דבר. ואמר ״וכדים רקים״.⁠3 וכן הפרות הרעות הראוהו שאין עליהן בשר כלל, רק עצמות ועור. וזה רע ממלת ״רעות״, ולא תוציא האדמה בשנות הרעב שום דבר לאכלה.
לא ראיתי כהנה... לרוע – בפרות הטובות לא אמר ״לא ראיתי כהנה״ וגו׳. ולפי שפרות בריאות בשר שראה תמצאנה לפעמים מעטות, בריאות בשר בהפלגה, כאותן שראה, ואם אלו היו יפות תאר להיות רמז לְהַשָׂבָע שיהיה בדרך פלא, לא חשש לזה. אבל הפרות הרעות לא ראה מלפנים כהנה ״רקות בשר״ אפילו בגלילות שאין המזון טוב ויש בה לפעמים מקצת פרות כחושות ודלות בשר, לא ראה גם אחת ״כהנה״, וזהו שהוסיף ״בכל ארץ מצרים״, וכאומר נפלא זאת בעיני לראות תמונה בחלום שלא ראיתי ולא דמיתי מעולם.
{וכותב התורה שידע פתרון החלום הוסיף ״ותעמודנה אצל הפרות על שפת היאור״ להורות שתהיה עמידה וקיום לארץ בשנות הרעב ע״י שנות השובע. אבל רואה החלום שלא ידע מזה דבר לא חשש להודיע הפרט הזה ליוסף, כי מסיפורו ״ותאכלנה הפרות״ וגו׳ ידענו שעמדו קרוב לפרות הראשונות}.
1. שמו״ב יג, ד.
2. כלומר ברעב יש גבול של אפיסה מוחלטת. אבל בטובה אין לדבר שיעור, כי תמיד אפשר שיוסיף ה׳ עוד ועוד.
3. שופטים ז, טז.
לא ראיתי כהנה – זה לא היה ראוי לאמרו למעלה, כי שם סיפר רק ראיית החלום כמו שהיה, וכאן הוסיף בו פרעה מה שחשב בלבו כשראה הדברים ההם:
רקות – יבשות, ומזה רקיק, דברי רש״י ז״ל כאן קשין, כי לא נמצא רקות חוץ מכאן, וברש״י כ״י שבידי כך הוא הלשון – ורקות בשר, לשון חסר, כל רקין שבתורה חסרין בשר; ונראה לי מלת בשר טעות סופר, וכוונת רש״י על מלת רק שהיא תמיד למעֵט ולהורות חסרון.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק יז]

לא ראיתי כהנה – בל יאמר רעיונך על משכבך סליקו, כמ״ש אין מראין לו לאדם אלא מהרהורי לבו, עז״א לא ראיתי כהנה, כמ״ש מעולם לא חזי אדם פילא דמעיילא בקופא דמחטא.
דלות ורעות תאר מאד: ההיפוך מנפוחות1, היינו שהצדדין נפולות בין העצמות, ולא עוד אלא ״ורקות בשר״ – שאין בשר כלל בין עור לעצם2.
1. בהריון, המוגדרות ״יפות תואר״.
2. ההיפך של ״בריאות בשר״.
מקבילות במקראתורה שלמהתרגום אונקלוספרשגןתרגום ירושלמי (ניאופיטי)תרגום ירושלמי (יונתן)רס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתרש״ישכל טובאבן עזרא א׳רד״קחזקונידעת זקניםטור הפירוש הקצרעקדת יצחק פירושמזרחיאברבנאלר״ע ספורנושיעורי ספורנוגור אריהמנחת שישפתי חכמיםר' נ״ה וויזלר׳ י״ש ריגייושד״לרש״ר הירשמלבי״םנצי״בהכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×