Eikhah 3 – איכה ג‏ – Mikraot Gedolot

מִפִּי אֱלָהָא לָא תִיפּוֹק בִּישָׁתָא אֱלָהֵן עַל בְּרַת קָלָא רְמִיזָא בְּגִין חֲטוּפִין דְאִתְמְלִיאַת אַרְעָא וּבְעִידַן דְבָעֵי לְמִגְזַר טוּבָא בְּעַלְמָא מִן פּוּם קְוּדְשָׁא נַפְקָא.

מִפִּי עֶלְיוֹן לֹא תֵצֵא הָרָעוֹת וְהַטּוֹב – אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר מִשָּׁעָה שֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: רְאֵה נָתַתִּי לְפָנֶיךָ הַיּוֹם אֶת הַחַיִּים וְאֶת הַטּוֹב וְאֶת הַמָּוֶת וְאֶת הָרָע (דברים ל׳:ט״ו), לֹא יָצָאת טוֹבָה לְעוֹשֵׂה רָעָה, וְרָעָה לְעוֹשֵׂה טוֹבָה, אֶלָּא טוֹבָה לְעוֹשֵׂה טוֹבָה וְרָעָה לְעוֹשֵׂה רָעָה, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר: יְשַׁלֵּם ה׳ לְעֹשֵׂה הָרָעָה כְּרָעָתוֹ (שמואל ב ג׳:ל״ט).

מן קול אלעאלי לא תכ׳רג אלשרור, בל אלכ׳יר.

והטוב – כי אם הטוב (וכיוצא בזה תרגם המתרגם ארמית.

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק לז]

[An interpretation of this verse is included in the commentary on Verse 37]

מפי עליון לא תצא – אמר ר׳ אלעזר משעה שאמר השם למשה ראה נתתי לפניך היום את החיים ואת הטוב (דברים ל׳:ט״ו) מאותה שעה מפי עליון לא תצא הרעות והטוב – כלומר מיום שנתנה התורה מיד נתן ענשה ושכרה ועל לא שמרו ברית י״י אלהים גלו ולכך נאמ׳ מפי עליון לא תצא כלומר מפי השם אינן יוצאין אלא מפי התורה.

הואיל וי״י לא צוה, מפי עליון לא תצא הרעות והטובות – אלא מיום שאמר הקב״ה בהר סיני: ראה נתתי לפניך היום את החיים ואת הטוב את המות ואת הרע (דברים ל׳:ט״ו), מפי עליון לא תצא הרעות והטובות, אלא מאיליה באה הרעה על עושי רעה והטובה על עושי טובה. נמצינו למידין שהאדם גורם רעה לעצמו וגורם טובה לעצמו.

From the mouth Most High, neither evil or good come – but from the day that the Holy One, blessed be He, said on Mount Sinai, See, I have placed before you today, life and prosperity, death and evil (Deuteronomy 30:15),⁠¹ from the mouth of the Most High neither evil or good come, but by itself² comes evil things upon those who do evil, and good things upon those who do good. From this we may conclude that man harms himself, and since iniquity causes the bringing of evil upon those who do evil, when torments come upon the man he should not complain (but) to someone about the torments, and about the severe punishment. But, Why should a living man complain, a man for his sins? (Lamentations 3:39); because they have brought evil upon him, and so he should confess and say Let us search and examine our ways, and return to HaShem (ibid. v.40).

1. Compare with Lamentations Rabbah 3.38.9.

2. Lamentations Rabbah 3.38 quotes from R. Eleazar, whom RY Kara follows here. Rashi quotes from R. Johanan, also paraphrasing Lamentations Rabbah.

תשובה לדבר: מפי עליון לא תצא הרעות והטוב – אלא משעה שאמר הקב״ה ראה נתתי לפניך היום את החיים ואת הטוב (דברים ל׳:ט״ו), מפי עליון לא תצא הרעות והטוב, אלא מאיליה באה הרעה על עושי הרעה, והטובה על עושי הטובה. נמצינו למדין שהאדם הוא גורם רעה לעצמו וגורם טובה לעצמו. מאחר שהעון גורם להביא הרעה על עושי הרעה, כשייסורין באים על האדם אין לו להתאונן על הייסורין ועל מידת פורענות.

From the mouth of the Most High neither evil nor good come – But observing that the Holy One, blessed be He, said See, I have placed before you today life and prosperity (Deuteronomy 30:15). From the mouth of the Most High neither evil nor good come, only by itself come evil things upon those who do evil deeds, and good things upon those who do good deeds. From this we may conclude that it is man bringing evil to himself, and bringing good to himself.

השם לא יגזור רע או טוב מהמעשים רק הם ברשות אדם.

HaShem does not decide the good or evil of the deeds, they are only in the control of humankind.

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק לז]

ההקדמה שנייה שהיא הפכית לזאת היא מפי עליון לא. כי אם נאמר שהוא מעצמו פועל החוב והרע למי שקבלם. כבר יסתלק האדם ממה שיגיע אליו ע״ד שכר ועונש וא״כ תתבטל התורה בכללה אשר נמצאה לזה. ואם כן חוייבה הפשרה ביניהם והיא שהאלהים עשאם אבל לפי מה שימשך ממעשיהם. ואם כן יהיה האדם הפועל הרע לעצמו בעצם וראשונה ויכולת האל ית׳ פועל אותו ע״ד השניות.

לא תצא – שתיהן כאחת הרעות והטובות; מכל מפעליו נראה כי טוב הוא א״כ הרעות לא תצאנה מאתו, כלו׳ הוא אינו חפץ להרע ולענש, רק האדם מכריחו לכך ע״י חטאיו.

תצא – ל׳ יחיד והרעות ל׳ רבים וכמוהם עוד לנקבות כי תקראנה מלחמה (פרשת שמות), ונחתה קשת נחשה זרועתי (תהלים י״ח:ל״ה).

מפי עליון וגו׳ – מפי עליון לא תצא הרעות והטוב, א״ר אלעזר, משעה שאמר הקב״ה ראה נתתי לפניך היום את החיים ואת הטוב ואת המות ואת הרע לא יצאה טובה לעושה רעה ורעה לעושה טובה אלא טובה לעושה טובה ורעה לעושה רעה, כמש״נ (שמואל ב ג׳) ישלם ה׳ לעושה הרעה כרעתו ¹ (שם).

1. ויהיה לפי״ז המשך לשון הכתובים, דאחרי דמפי עליון לא תצא טובה לעושה רעה ורעה לעושה טובה א״כ מה יתאונן אדם חי, כלומר על מי יתאונן, גבר על חטאיו, כיון דכל מה שבא עליו הכל הוא רק באשמתו הוא, והוא מעין ענין הכתוב במשלי אולת אדם תסלף דרכו ועל ה׳ יזעף לבו, ועיין תענית ט׳ א׳ וע״פ זה יש לכוין מש״כ הרעות בלשון רבים, דמרמז לשני ענינים האחד דלעושה טוב לא תצא רעה, והשני דאפילו למי שיגיע רעה, לא מפי עליון יצאה, כ״א באשמת האדם עצמו וכמש״כ.

ואף שהכל בגזירת הקב״ה, מכל מקום¹ מִפִּי עֶלְיוֹן – מפיו של הקב״ה² לֹא תֵצֵא הָרָעוֹת וְהַטּוֹב³ ללא סיבה, אלא כפי האמור בתורה, הרעה באה מאליה למי שעובר על דברי התורה⁴ ובאה הרעה על עושי הרעה, והטובה על עושי הטובה,⁵ לפיכך⁶:

1. פלגי מים.

2. תרגום.

3. ומה שאמר הרעות בלשון רבים והטוב בלשון יחיד היות ואין הקב״ה סיבה לא לרוע המעשה ולא לרוע העונש, מה שאין כן בטוב, שם הקב״ה הוא סיבה לטוב התגמול ולא לטוב המעשה, פלגי מים.

4. לקח טוב, רש״י.

5. ר״י קרא. ובמדרש א״ר אלעזר, משעה שאמר הקב״ה (דברים ל, טו) ״רְאֵה נָתַתִּי לְפָנֶיךָ הַיּוֹם אֶת הַחַיִּים וְאֶת הַטּוֹב וְאֶת הַמָּוֶת וְאֶת הָרָע״ לא יצאה טובה לעושה רעה ורעה לעושה טובה, אלא טובה לעושה טובה ורעה לעושה רעה, כמו שנאמר (שמואל ב׳ ג, לט) ״יְשַׁלֵּם יְהוָה לְעֹשֵׂה הָרָעָה כְּרָעָתוֹ״, מדרש רבה.

6. רש״י, ר״י קרא.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון