×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(יג) וַיָּבֹ֨א שְׁלֹמֹ֜ה לַבָּמָ֤ה אֲשֶׁר⁠־בְּגִבְעוֹן֙ יְר֣וּשָׁלַ֔͏ִם מִלִּפְנֵ֖י אֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד וַיִּמְלֹ֖ךְ עַל⁠־יִשְׂרָאֵֽל׃
So Solomon came to the high place that was at Gibeon, from before the tent of meeting, to Jerusalem; and he reigned over Israel.
תרגום כתוביםילקוט שמעונירד״קרלב״גמצודת דודמלבי״םעודהכל
וַאֲתָא שְׁלמה לְרַמָתָא דִבְגִבְעוֹן וּמִתַּמָן לִירוּשְׁלֵם לִקֳדָם מַשְׁכַּן זִמְנָא וּמְלַךְ עַל יִשְרָאֵל.

רמז תתרפג (המשך)

תנן גבי כ״ג יצא ובא לו דרך בית כניסתו מה״מ אר״ש בר נחמני א״ר יונתן אמר קרא ויבא שלמה וגו׳ לבמה אשר בגבעון לירושלים – וכי מה ענין גבעון אצל ירושלים, אלא מקיש יציאתו מגבעון לירושלים לביאתו מירושלים לגבעון, מה ביאתו מירושלים לגבעון עיניו כלפי במה כדרך ביאתו אף יציאתו מגבעון לירושלים פניו כלפי במה כדרך ביאתו.
ויבא שלמה לבמה אשר בגבעון ירושלם1אין למ״ד ״לבמה״ במקום מ״ם כמו שכתב ר׳ יונה (הרקמה נ״ה-נ״ו), כי זה הפך זה! כי הלמ״ד מורה הקירוב, והמ״ם מורה הריחוק – ואיך יהיה זה במקום זה? 2אלא פירושו כך: ״ויבא שלמה״ – שהלך ל״במה אשר בגבעון״; בא ״ירושלם״ – 3מלפני אהל מועד שהיה בגבעון בא לו לירושלם; וימלך על ישראל. 4ורבותי׳ ז״ל דרשוהו כך (בבלי יומא נ״ג.): כשבא שלמה מגבעון לירושלם, 5היו פניו לבמה אשר בגבעון כמו שהיו פניו כשהלך לשם; כלומ׳ כי כשיצא מהבית שהיתה שם הבמה, מהלך לאחוריו ופניו לבמה מפני כבוד הבמה. ולמדו מזה (שם): וכן כהנים בעבודתם ולוים בדוכנם וישראל במעמדם – כשהיו נפטרין לא היו מחזירין פניהם והולכין, אלא מצדידין פניהם והולכין; וכן תלמיד הנפטר מרבו.
1. אין למ״ד ״לבמה״ במקום מ״ם וכו׳. דעת ריב״ג היא שפירוש הפסוק: בא שלמה מהבמה שבגבעון לירושלים; וטוען רד״ק שלא יתכן לפרש ״לבמה״ – שמשמעותו הפשוטה היא קירוב אל הבמה – במובן של יציאה מהבמה. השוו ניסוחו הדומה בפירושו על שמואל ב ו׳:ב׳, אשר שם הוא מדגיש שגם לא תתכן מ״ם במקום למ״ד.
2. אלא פירושו כך וכו׳. לפי פירוש זה, המילה ״ויבא״ מתפרשת הן על ביאת שלמה לבמה הן על ביאתו לירושלים אחר כך. (כשכותב רד״ק ״ויבא שלמה שהלך לבמה אשר בגבעון״, נדמה אמנם שהביטוי ״שהלך...⁠״ מפרש, באופן חלקי, את הפועל ״ויבא״ [בהתאם לפיסוק שהכנסתי כאן], לא את שם-העצם ״שלמה״ באופן שיתפרש: אותו שלמה שהלך לבמה אשר בגבעון בא לירושלים.) וכן הוא לפי התרגום. הבנת מ׳ אייזמן (דברי הימים ב ע׳ 6) בדעת רד״ק מבוססת על הנוסחה המוטעית שבנדפס (עיינו בחילופים).
3. מלפני אהל מועד שהיה בגבעון. אבל בתרגום: ״ומתמן לירושלם לקדם משכן זמנא״, משמע ש״אהל מועד״ בפסוק מתייחס למשכן שבירושלים.
4. ורבותי׳ ז״ל וכו׳. מכאן עד סוף הדיבור חסר בכת״י פריס ומינכן, וסביר שהוא מתוספותיו של רד״ק.
5. היו פניו לבמה אשר בגבעון כמו שהיו פניו כשהלך לשם. ובכן, הביטוי ״ויבא שלמה לבמה אשר בגבעון ירושלם״ שיעורו: שלמה בא לירושלים באותו אופן שבא לבמה אשר בגבעון, היינו עם פניו לכיוון הבמה. אבל מדברי רש״י על הגמרא נשמע שגם לפירוש רז״ל – כמו לפירושו של רד״ק – נרמזים שני משפטים כאן, ושהכוונה: בא שלמה לבמה אשר בגבעון, ובאותו אופן גם הלך בחזרה לירושלים.
Solomon went la-bamah asher be-Giv‘on to Jerusalem. The lamed of la-bamah is not in place of a mem as R. Jonah [ibn Janaḥ] has written (Riqmah 55–56), for one is the opposite of the other! After all, lamed indicates movement toward, while mem indicates movement away from—so how could one be in place of the other? Rather, the meaning is as follows: Solomon went—that is, he [first] went—la-bamah asher be-Giv‘on (=to the shrine at Gibeon); he [then] went to Jerusalem, [meaning] from before the Tent of Meeting that was in Gibeon he went to Jerusalem; and he reigned over Israel. In a midrashic vein, our Sages, of blessed memory (b. Yoma 53a), explain [the phrase] as follows: When Solomon went from Gibeon to Jerusalem, his face was la-bamah asher be-Giv‘on (=toward the shrine at Gibeon), just as it was when he went there; that is, out of respect for the shrine, when he left the building that it was in, he walked backward, facing the shrine. They derive from this (ibid.) that the same was true when the priests would take leave of their service, the Levites their stands, and the Israelites their posts: they would not turn back their faces and go but would turn them sideways. And the same holds true for a student taking leave of his mentor (ibid.).
ויבא שלמה לבמה אשר בגבעון וגו׳ – ירצם לפי מה שאחשוב שהוא בא אל הבמה אשר בגבעון לזבוח זבחים לי״י ולתת לו תודה על מה שיעד לו מהטוב ובא אל ירושלים וסר מלפני אהל מועד אשר היה בגבעון ומלך על ישראל מפני מה שנתפרסם להם מחכמתו בענין הזונות אשר באו לפניו כמו שנזכר בספר מלכים (מלכים א ג׳) כי אז מלך שלמה על כל ישראל כי הכירו כלם כי חכמת אלהים בקרבו לעשות משפט.
לבמה וכו׳ – ר״ל מהדרך אשר הלך לבמה וכו׳ שב ובא לירושלים מלפני אוהל מועד.
וימלוך – ר״ל קבלוהו למלך באהבה רבה בעבור רוב החכמה הנתונה בו בלילה ההוא.
ויבא שלמה לבמה – הלמ״ד מורה תמיד הגבול שאליו בא, וזה כמ״ש למעלה שאז לקח את מזבח הנחושת מגבעון ופרק את א״מ והביאו לירושלים. ושיעור הכתוב, ויבא מלפני אהל מועד ירושלים לבמה אשר בגבעון – שבבואו ירושלים היתה שם הבמה אשר בגבעון, וזה פירוש עמ״ש במלכים (שם ט״ו) ויקץ שלמה והנה חלום ויבא ירושלים וכו׳ ויעל עולות ויעש שלמים, שיפלא מאד אחר שהלך לגבעון להעלות עולות על מזבח הנחשת שם, ושם ראה את המראה, היה לו להקריב את קרבנותיו שם, ולא לשוב ירושלים להקריב בבמת יחיד נגד מצות התורה. לכן פירש עזרא שאז פרק את אהל מועד, שעז״א ויבא מלפני אוהל מועד, והביא את הבמה אשר בגבעון לירושלים, ושם הקריב על מזבח הנחושת או על במת יחיד (שהיה מותר אחר שנתפרק המשכן). והנה עזרא דלג הספור של נשים זונות, שלא היה לו בו דבר חדש, רק רשם וימלוך על ישראל שהוא התחלת סימן ד׳ שם, ושם בארתי מה רצה בזה, ודלג כל הנאמר שם בסימן ד׳ ובסימן ה׳ עד פסוק י׳, שבו גלה לנו דבר חדש כמו שיתבאר.
תרגום כתוביםילקוט שמעונירד״קרלב״גמצודת דודמלבי״םהכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144