בלילה – סיפור זה נזכר במלכים (א׳ ג), וכבר הודעתי פעמים רבות, כי הספר הזה כשחוזר סיפור שכבר נמצא בספרים הקודמים, כונתו להשלים או לפרש איזה דבר, וכל מה שאין לו בו חידוש יקצר כי יתר הדברים יראה הקורא בספרים הקודמים, ולכן מכל מה שהאריך שם (פסוק ז-ח) בדברי שלמה אל ה׳, כתב הבקשה בקצור, כי הקורא בס׳ מלכים ימצא יתר הדברים, לבד הוסיף מ״ש עתה ה׳ אלהים יאמן דברך עם דויד אבי – שלא נמצא שם, ללמד כי אם לא יתן לו ה׳ לב חכם לשמוע משפט לא נתקיים דברו והבטחתו לדוד שבנו ימלך תחתיו, כי תכלית המלוכה הוא לעשות משפט ולהנהיג את העם בחכמה והוא פרי המלוכה, ואם לא יהיה זה אינו מלך על העם ולא נתקיימו דברי ה׳. גם תחת מש״ש ונתת לעבדך לב שומע לשפוט את עמך להבין בין טוב לרע, כתב עזרא חכמה ומדע תן לי ואצאה לפני העם הזה ואבואה – באר כי לשיהיה לו לב שומע לשפוט צריך חכמה ומדע. שכבר בארנו בפי׳ ס׳ משלי, שהחכמה הוא לדעת דרכי ההנהגה בכל הדברים שיפול עליהם שם טוב ורע, והמדע הוא לדעת ידיעה ברורה מכל דבר שיוכל להשיג ע״י החושים או מושכלות ראשונות וכדומה. והנה אל המשפט צריך שידע חקי המשפט, מה צדק ומה עול, מה טוב ומה רע, וא״א שידע זאת מעצמו רק ע״י הקבלה מה׳ כמו שבארתי בכ״מ, וע״ז בקש חכמה. זאת שנית, צריך שיכיר את האמת ואת השקר בין האנשים הנגשים לריב, כמו במשפט של שתים נשים זונות, שהשיג האמת ע״י המדע בחוש ובמושכל ראשון, וע״ז צריך מדע. וכן לצאת ולבא לפני העם בכל הנהגתם צריך חכמה ומדע.