וילכו שלמה – במ״א (ג׳:ג׳) אמר ויאהב שלמה את ה׳ ללכת בחקות דוד אביו רק בבמות הוא מזבח ומקטיר וילך המלך גבעונה לזבח שם, וכבר גליתי שם דעתי שאחר שהעלה שם העולות בגבעון ולן שם, לקח את מזבח הנחשת וכלי אוהל מועד מגבעון והביאם ירושלים, וכמו שנ״ל מלשון הכתוב (פסוק י״ג), שכן תראה שבמלכים (א׳ ח׳:י״ד) ויעלו את ארון ה׳ ואת אהל מועד ואת כל כלי הקדש אשר באהל, שמשמע שכולם היו נמצאים בירושלים ששם הארון, ומשם העלה אותם ביחד, שאל״כ היל״ל שהעלו אותם מגבעון, וכן אמר לקמן (ה׳:ה׳), וא״כ יפלא מתי העלו את האהל וכליו מגבעון, וע״כ שזה היה תכף אחר שהקריב את העולות, באשר ראה שהוא חטא להקריב בבמות כ״ז שאהל מועד עומד על מכונו, והיה טורח לו לעלות בכל פעם לגבעון, העלה אותו לירושלים, ואז או שהקריב בירושלים על מזבח הנחשת, או שהותרו הבמות אחר שלקחו כלי האהל והמזבח מגבעון. ולתכלית זה אסף את כל הראשים לכבוד אהל מועד וכליו בעת פרוקו, והעלה שם אלף עולות בעת סלוקו, כמו שהרבה בעולות בעת חנוכו, ועז״א אבל ארון האלהים העלה דוד – ר״ל שאותו העלה כבר, ועתה לא הוצרכו להעלות רק כלי א״מ לבדם, שמזבח הנחשת נשאר שם לפני משכן ה׳, וע״כ דרש אותו בעולות לפני סלוקו משם.