Yehoshua 12 – יהושע יב‏ – Mikraot Gedolot

(א) וְאֵ֣לֶּה׀ מַלְכֵ֣י הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁ֨ר הִכּ֤וּ בְנֵֽי⁠־יִשְׂרָאֵל֙ וַיִּֽרְשׁ֣וּ אֶת⁠־אַרְצָ֔ם בְּעֵ֥בֶר הַיַּרְדֵּ֖ן מִזְרְחָ֣ה הַשָּׁ֑מֶשׁ מִנַּ֤חַל אַרְנוֹן֙ עַד⁠־הַ֣ר חֶרְמ֔וֹן וְכׇל⁠־הָעֲרָבָ֖ה מִזְרָֽחָה׃

Now these are the kings of the land whom the Children of Israel smote and possessed their land beyond the Jordan toward the sunrise, from the valley of Arnon to mount Hermon and all the Arabah eastward:

מקבילות במקראתרגום יונתןרש״ירלב״גרלב״ג תועלותאברבנאלמנחת שיהואיל משהמקראות שלובותעודהכל

(א-ו) התנחלות שנים וחצי שבטים (קישור לעיון, קישור לעיון) – במדבר ל״ב:ל״ג-מ״ב, דברים ג׳:י״ב-י״ז, יהושע י״ג:ח׳-י״ב, יהושע י״ג:ט״ו-ל״ב, דברי הימים א ה׳:ח׳-כ״ו

(א-ח) גבולות א״י – בראשית י׳:י״ט, בראשית ט״ו:י״ח, שמות כ״ג:ל״א, במדבר ל״ד:ב׳-י״ב, דברים י״א:כ״ד, יהושע א׳:ד׳, יהושע י״ג:א׳-ו׳, יחזקאל מ״ז:ט״ו-כ׳, יחזקאל מ״ח:א׳, יחזקאל מ״ח:כ״ח

וְאִלֵין מַלְכֵי אַרְעָא דִמְחוֹ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וִירִיתוּ יַת אַרְעֲהוֹן בְּעִבְרָא דְיַרְדְנָא מַדְנַח שִׁמְשָׁא מִנַחֲלָא דְאַרְנוֹן עַד טוּרָא דְחֶרְמוֹן וְכָל מֵישְׁרָא מַדִינְחָא.

אשר הכו בני ישראל – בימי משה.⁠^א

א. הביאור על פסוק א׳ מופיע בכ״י מינכן 5, סנקט פטרבורג I.12, לונדון 26879, אוקספורד אופ׳ 34, פרמא 3260. הוא חסר בכ״י לוצקי 777 ובכ״י הדומים לו.

That the Bnei Yisroel struck. In the days [lifetime] of Moshe.

ואלה מלכי הארץ עד סוף הספר – זכר תחלה מה שנעשה ע״י משה מזאת המלחמה ואמר בזה תחלה אשר הכו בני ישראל והנה ראוי שייחס זה למשה עמהם כי על ידו נעשה ולזה זכר בסוף כי משה עבד י״י ובני ישראל עשו זה והנה לא הזכיר בזה תחילה שם משה להורות כי משה אעפ״י שגדלה מעלתו מאד הנה היה נצוחו אלה המלכים בזכות ישראל מצד ברית השם יתעלה כרות עם אבותיהם כמו שנזכר בתורה, ואחר זה זכר מלכי הארץ אשר הכה יהושע ובני ישראל בעבר הירדן ימה ושכבר נתנה יהושע לשבטי ישראל ירושה כמחלקות׳ לפי האופן הנזכר בתורה.

ואולם התועלות המגיעות מזה הספור הם אלו:

הא׳ הוא לפרסם עוצם השגחת הש״י לישראל ושכבר קיים מה שנשבע לאבותינו ולזרעם שיתן להם את הארץ ולזה זכר מה שירשו מהארץ ע״י משה וע״י יהושע והמלכים הרבים אשר נפלו בידם.

ואלה מלכי הארץ אשר הכו בני ישראל וגו׳. כשרצה לזכור המלכים והארץ שכבש יהושע רצה לזכור בתחלה מה שכבש משה בעבר הירדן, אחר זה יספר מלכי הארץ אשר הכה יהושע וכל בני ישראל וגו׳ ועם היות שבסוף ספור מה שכבש משה אמר משה עבד ה׳ ובני ישראל הכום, עדיין יקשה למה בתחלה לא אמרו גם כן כמו שזכרו ביהושע בתחלה? ואפשר לומר שלפי שמשה השמיד שני מלכים לבד ויהושע אחד ושלשים מלכים, לא היה כבוד ומעלה למשה שיהיה כבוש סיחון ועוג על ידו, ולכן יחסם לבני ישראל בראש הדברים. ואני אחשוב שאמרו ואלה מלכי הארץ אשר הכו בני ישראל וירשו את ארצם, הוא כלל למה שכבשו ישראל בימי משה ובימי יהושע גם כן, אחר זה יפרט ויאמר מעבר הירדן מזרחה השמש וגו׳, משה עבד ה׳ ובני ישראל הכום ויתנה משה ירושה לראובני ולגדי ולחצי שבט המנשה, כאלו אמר אמנם אשר היה מעבר הירדן שהיא כך וכך משה ובני ישראל הכום, ומשה כמו שהוא כבשה ככה הוא חלקה לשבטים אשר נתן אותה. ואחר שזכר במשה זכר מה שקרה ליהושע, וזהו אמרו עוד ואלה מלכי הארץ אשר הכה יהושע ובני ישראל וגו׳, והוא עצמו יהושע חלקם ונתנם לישראל ירושה במחלקותם, וממה שראוי שתתבונן הוא, אם היה שכאן בא לזכור המלכים שהכה משה, למה הביא הארצות שכבש מהם? והיה ראוי שיאמר לבד סיחון מלך חשבון ועוג מלך הבשן, כמו שעשה במלכים שזכר שהכה יהושע. והאמת הוא שרצה להודיע שעם היות שמשה הכה שני מלכים לבד, היו אותם השנים שקולים כנגד עשרים מלכים מאותם שהכה יהושע, ולזה הזכיר רבוי ארצותם ועריהם הרבים, ומפני זה אמר אחר זה ואת נשיאי מדין את אוי ואת רקם ואת צור ואת חור ואת רבע נסיכי סיחון יושבי הארץ, ואמר זה להודיע שהיו תחת ממשלת סיחון נסיכים שהיו כמו מלכים מאשר כבש יהושע. וכבר נפלו חכמינו זכרונם לברכה בזה כמו שאזכור (יהושע כ׳ ז׳) בערי המקלט, והותרה בזה השאלה הששית:

וירשו – חסר יו״ד על פי המסורת והיו״ד במאריך עיין מ״ש (במלכים ב׳ י״ז).

וכל הערבה מזרחה – מלבד הערבה שהיא ארץ לא נושבת ובה לא היו מלכים, אבל מ״מ היתה לתועלת, או מפני המלח והזפת Asfalto שמוצאים בה על שפת ים המלח או מפני עצי היער שבה, אולי היה בה גם מקום מרעה צאן, וגם משה היה רועה את צאן יתרו במדבר סיני.

בטרם הזכיר הכתוב את המלכים ואת הארץ שכבש יהושע, הזכיר תחילה את מה שכבש משה בעבר הירדן¹; וְאֵ֣לֶּה | מַלְכֵ֣י הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁ֨ר הִכּ֤וּ בְנֵֽי-יִשְׂרָאֵל֙ בימי משה², וַיִּֽרְשׁ֣וּ אֶת-אַרְצָ֔ם אשר היתה בְּעֵ֥בֶר הַיַּרְדֵּ֖ן מִזְרְחָ֣ה הַשָּׁ֑מֶשׁ בצידו המזרחי³, שניתנה ע״י משה ירושה לראובני ולגדי ולחצי שבט המנשה⁴, מִנַּ֤חַל אַרְנוֹן֙ שבדרום עַד-הַ֣ר חֶרְמ֔וֹן שבצפון, וְכָל-הָעֲרָבָ֖ה בקעת הירדן מִזְרָֽחָה ממזרח הירדן:

1. רלב״ג, אברבנאל.

2. רש״י, אברבנאל. ולא הזכיר הכתוב תחילה שם משה כדי להורות כי אע״פ שגדלה מעלתו של משה מאד, נצחונו על המלכים היה בזכות ישראל מצד ברית השם יתעלה שכרת עם אבותיהם כמו שנזכר בתורה, רלב״ג.

3. מקום זריחת השמש, רש״י דברים ד, מא.

4. אברבנאל.

מקבילות במקראתרגום יונתןרש״ירלב״גרלב״ג תועלותאברבנאלמנחת שיהואיל משהמקראות שלובותהכל

(ב) סִיחוֹן֙ מֶ֣לֶךְ הָאֱמֹרִ֔י הַיּוֹשֵׁ֖ב בְּחֶשְׁבּ֑וֹן מֹשֵׁ֡ל מֵעֲרוֹעֵ֡ר אֲשֶׁר֩ עַל⁠־שְׂפַת⁠־נַ֨חַל אַרְנ֜וֹן וְת֤וֹךְ הַנַּ֙חַל֙ וַחֲצִ֣י הַגִּלְעָ֔ד וְעַד֙ יַבֹּ֣ק הַנַּ֔חַל גְּב֖וּל בְּנֵ֥י עַמּֽוֹן׃

Sihon king of the Amorites, who dwelled in Heshbon, and ruled from Aroer, which is on the edge of the valley of Arnon, and the middle of the valley, and half Gilead, even to the river Jabbok, the border of the children of Ammon,

מקבילות במקראתרגום יונתןרש״יר״י קראמצודת דודמלבי״םהואיל משהמקראות שלובותעודהכל

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

(ב-ג) מלחמה עם סיחון (קישור לעיון) – במדבר כ״א:כ״א-ל״א, דברים ב׳:כ״ד-ל״ז, דברים ד׳:מ״ז-מ״ט, יהושע כ״ד:ח׳, שופטים י״א:י״ט-כ״ב

סִיחוֹן מַלְכָּא אֱמוֹרָאָה דְיָתֵיב בְּחֶשְׁבּוֹן שַׁלִיט מֵעֲרוֹעֵר דְעַל כֵּיף נַחֲלָא דְאַרְנוֹן וְגוֹ נַחֲלָא וּפַלְגוּת אֲרַע גִלְעָד וְעַד יוּבְקָא דְנַחֲלָא תְּחוּמָא דִבְנֵי עַמוֹן.

^אעד יבוק הנחל ששם גבול בני עמון – סוף ארץ בני עמון, ומשם והלאה היו בני עמון מושלים.⁠^ב

א. בכ״י לוצקי 777 ועוד כ״י הביאור על י״ב:ב׳ מופיע לפני הביאור על י״א:י״ח.

ב. המלים ״ומשם והלאה היו בני עמון מושלים״ מופיעות בכ״י מינכן 5, סנקט פטרבורג I.12, לונדון 26879, אוקספורד אופ׳ 34, פרמא 3260. הוא חסר בכ״י לוצקי 777 ובכ״י הדומים לו.

To the Yabok river, which was the border of the land of the Bnei Amon, the end of the territory of the land of Bnei Amon. From there [the Yabok River] and further the Bnei Amon had dominion.

ותוך הנחל – אילו נסין שבנחל.

EVEN UNTO THE RIVER JABBOK. The reference is to the islands in the river.⁠¹

1. Even unto (ve-ad) the river Jabbok is to be understood as, including the Islands in the river Jabbok.

יבק הנחל – שם מקום סמוך להנחל, והיה מגבול בני עמון.

סיחון – עתה מפרש סיחון בפני עצמו כמ״ש (במדבר כא, כד; דברים ב, לו):

ותוך הנחל – עיר ערוער בנויה חציה על היבשה וחציה על רפסודות תוך נחל ארנון וכן בנויות ערים הרבה באסיא ובפרט בארץ סינים (China), ואולי מזה שם העיר ערוער ער וער, והמואבים המדברים לשון קרובה ללשון הקדש היו קוראים לעיר ער שכן העיר הגדולה בארצם קראוה ער מואב ומזה בלשון הקודש ערים במקום עירים, וערוער ר״ל שתי ערים אחת ביבשה ואחת תוך הנחל.

מלך אחד היה¹, סִיחוֹן֙ מֶ֣לֶךְ הָאֱמֹרִ֔י הַיּוֹשֵׁ֖ב אשר היה יושב בְּחֶשְׁבּ֑וֹן שהיתה ארץ חזקה², וסיחון זה היה מֹשֵׁ֡ל מֵהעיר³ עֲרוֹעֵ֡ר אֲשֶׁר֩ היתה עַל-שְׂפַת-נַ֨חַל אַרְנ֜וֹן וְמשל על חלקי הארץ שהיו בת֤וֹךְ הַנַּ֙חַל֙ ומוקפות על ידו⁴, וַחֲצִ֣י הַגִּלְעָ֔ד היה שייך לממלכתו שהתפרסה משם וְעַד֙ יַבֹּ֣ק הַנַּ֔חַל שהיה סמוך לנחל יבוק⁵, שם היה⁶ גְּב֖וּל בְּנֵ֥י עַמּֽוֹן⁷:

1. מלבי״ם.

2. כלי יקר.

3. כלי יקר.

4. כלי יקר.

5. מצודת דוד.

6. רש״י.

7. ומשם והלאה היו בני עמון מושלים, רש״י.

מקבילות במקראתרגום יונתןרש״יר״י קראמצודת דודמלבי״םהואיל משהמקראות שלובותהכל

(ג) וְהָעֲרָבָה֩ עַד⁠־יָ֨ם כִּנְר֜וֹת מִזְרָ֗חָה וְ֠עַ֠ד יָ֣ם הָעֲרָבָ֤ה יָם⁠־הַמֶּ֙לַח֙ מִזְרָ֔חָה דֶּ֖רֶךְ בֵּ֣ית הַיְשִׁמ֑וֹת וּמִ֨תֵּימָ֔ן תַּ֖חַת אַשְׁדּ֥וֹת הַפִּסְגָּֽה׃

and the Arabah to the sea of Chinneroth, eastward, and to the sea of the Arabah, even the Salt Sea, eastward, the way to Beth-Yeshimoth; and on the south, under the slopes of Pisgah;

מקבילות במקראתרגום יונתןמנחת שימצודת דודהואיל משהמקראות שלובותעודהכל

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ב]

וּמֵישְׁרָא עַד יַם גִינוֹסַר מַדִינְחָא וְעַד יַמָא דְמֵישְׁרָא יַמָא דְמִלְחָא מַדִינְחָא אוֹרַח בֵּית יְשִׁמוֹת וּמִדָרוֹמָא תְּחוֹת מַשְׁפַּךְ מֵרָמָתָא.

עד ים כנרות – עיין מ״ש לעיל סימן י״א.

הישמות – יש מחלוקת בספרים ובמסורת ד׳ וסימנהון ויחנו על הירדן מבית (פרשת מסעי). והערבה עד ים דהכא, ובית פטור ואשדות סימן י״ג דסיפרא. הנני פתח את כתף מואב (יחזקאל כ״ה). סימן אורייתא הישמת כתיב. יהושע הישמות כתיב. יחזקאל הישימות. כן מצאתי במסרה כ״י והובאה גם כן במסרה גדולה (פרשת מסעי) וביחזקאל סימן הנזכר ומ״ש שם ד׳ כתיבין כן נראה שצריך למחוק דבנסחאות כ״י איננו ואפשר לומר על צד הדוחק ד׳ כתיבין כן בתי״ו לבסוף והם ד׳ האמורים א׳ של תורה וג׳ של נביאים ודלא כאחריני דכתיבין הישימן בנו״ן ועיין מ״ש (בפרשה מסעי).

והערבה – גם היא היתה ממשלת סיחון.

ומתימן – ומפאת הדרום, משל תחת אשדות הפסגה.

עד... ועד – מצד צפון עד ים כנרות ומצד דרום עד ים המלח ושני הימים למזרחה של א״י.

אשדות הפסגה – בל״א שדא הוראתו שפך והאל״ף נוספת והיחיד ממנו אשד (ואשד הנחלים, פרשת חקת) מקום ישָפכו שם נחלים קטנים והיו לנחל גדול הוא נחל ארנון, וגם בלשון איטלקי נקראים גבנוני ההר שמהם ירדו נחלים Versante.

וְהָעֲרָבָה֩ היתה גם היא תחת ממשלת סיחון¹; בצד הצפוני עַד-יָ֨ם כִּנְר֜וֹת הכנרת מִזְרָ֗חָה לצד מזרח² וְ֠בדרום עַד יָ֣ם הָעֲרָבָ֤ה היא יָם-הַמֶּ֙לַח֙ מִזְרָ֔חָה לצד מזרח, וממשלתו עברה דֶּ֖רֶךְ בֵּ֣ית הַיְשִׁמ֑וֹת בצפון מזרח ים המלח, וּמִ֨תֵּימָ֔ן ומצד דרום משלתו היתה עד³ תַּ֖חַת אַשְׁדּ֥וֹת הַפִּסְגָּֽה⁴:

1. מצודת דוד.

2. תרגום יונתן.

3. מצודת דוד.

4. ועיין ברמב״ן (במדבר כא, יד) שם ביאר כי ״אשדות״ פירושו המקום אליו נשפכים הנחלים הזורמים מההר.

מקבילות במקראתרגום יונתןמנחת שימצודת דודהואיל משהמקראות שלובותהכל

(ד) וּגְב֗וּל ע֚וֹג מֶ֣לֶךְ הַבָּשָׁ֔ן מִיֶּ֖תֶר הָרְפָאִ֑ים הַיּוֹשֵׁ֥ב בְּעַשְׁתָּר֖וֹת וּבְאֶדְרֶֽעִי׃

and the border of Og, king of Bashan, of the remnant of the Rephaim, who dwelled at Ashtaroth and at Edrei,

מקבילות במקראתרגום יונתןמצודת ציוןמצודת דודמלבי״םמקראות שלובותעודהכל

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

(ד-ה) מלחמה עם עוג (קישור לעיון) – במדבר כ״א:ל״ג-ל״ה, דברים ג׳:א׳-י״א, יהושע כ״ד:ח׳

וּתְחוּם עוֹג מַלְכָּא דְמַתְנָן מִשְׁאַר גִבָּרַיָא דְיָתֵיב בְּעַשְׁתָּרוֹת וּבְאֶדְרְעִי.

הרפאים – הענקים, על שם שמרפים ידי רואיהם, כי יפחדו מהם.

גבול עוג וכו׳ – רצה לומר, גם גבול עוג ירשו.

וגבול עוג – מפרש עוג בפני עצמו:

וכעת מתאר הכתוב את כיבוש ממלכת עוג¹; וּכמו שירש ישראל את סיחון, גם את גְב֗וּל תחום² ממלכת ע֚וֹג מֶ֣לֶךְ הַבָּשָׁ֔ן אשר היה מִיֶּ֖תֶר מהנותרים של³ הָרְפָאִ֑ים הענקים⁴, ירשו ישראל בימי משה⁵, הַיּוֹשֵׁ֥ב הוא היה יושב בְּעַשְׁתָּר֖וֹת וּבְאֶדְרֶֽעִי במזרחה של ממשלת סיחון⁶, כאשר אדרעי היתה עיר ממלכתו⁷:

1. מלבי״ם.

2. תרגום יונתן.

3. תרגום יונתן. והיה הוא הנותר מהרפאים כי הרגם כדרלעומר והמלכים אשר אתו, כמו שנאמר (בראשית יד, ה) ״וַיַּכּוּ אֶת רְפָאִים בְּעַשְׁתְּרֹת קַרְנַיִם״, רש״י להלן בפרק יג פס׳ יב.

4. ונקראים כך על כי מרפים הם את ידי רואיהם, כי יפחדו מהם, מצודת ציון.

5. מצודת דוד.

6. כלי יקר.

7. ראה רש״י (דברים א, ד) המתאר כי היו אלה שני הרים זה ליד זה, ושיני ההר בולטין בראשן בגובה, כמין קרנים, וישראל כבשו אותם על אף שהארץ היתה קשה לכיבוש והמלך היה חזק.

מקבילות במקראתרגום יונתןמצודת ציוןמצודת דודמלבי״םמקראות שלובותהכל

(ה) וּ֠מֹשֵׁ֠ל בְּהַ֨ר חֶרְמ֤וֹן וּבְסַלְכָה֙ וּבְכׇל⁠־הַבָּשָׁ֔ן עַד⁠־גְּב֥וּל הַגְּשׁוּרִ֖י וְהַמַּעֲכָתִ֑י וַֽחֲצִי֙ הַגִּלְעָ֔ד גְּב֖וּל סִיח֥וֹן מֶֽלֶךְ⁠־חֶשְׁבּֽוֹן׃

and ruled in mount Hermon, and in Salcah, and in all Bashan, to the border of the Geshurites and the Maacathites, and half Gilead, even to the border of Sihon king of Heshbon.

מקבילות במקראתרגום יונתןרש״ימצודת דודהואיל משהמקראות שלובותעודהכל

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ד]

וְשַׁלִיט בְּטוּרָא דְחֶרְמוֹן וּבְסַלְכָה וּבְכָל מַתְנָן עַד תְּחוּם גְשׁוּרָאָה וְאַפְקֵירוֹס וּפַלְגוּת אֲרַע דְגִלְעָד תְּחוּם סִיחוֹן מַלְכָּא דְחֶשְׁבוֹן.

וחצי הגלעד גבול סיחון^א – שם היה מצר ממשלת סיחון, כמו שאמרנו למעלה שחצי הגלעד היה שלו, וזה חצי השיני של עוג.

א. כן בפסוק ובכ״י פריס 162. בכ״י לוצקי 777: ״סיחן״.

Half of the Gilod, the boundry of Sichon. That was the border of Sichon's domain, as we said above,⁠¹ that half of Gilod was his, and this second half was Og's.

1. See (2).

גבול סיחון – אצל גבול סיחון, כי חצי הגלעד השנית של סיחון היתה.

הגשורי והמעכתי – לפי דברי החכם שווארץ בתבואות הארץ שלו גשור היא ארץ Itura מבני יטור בן ישמעאל, ומעכה מבני נחור בן מלכה (סוף פרשת וירא).

וּ֠מֹשֵׁל היה עוג בְּהַ֨ר חֶרְמ֤וֹן שבצפון וּבְעיר סַלְכָה֙ שהיתה דרום מזרחית לחרמון, וּבְכָל ארץ -הַבָּשָׁ֔ן עַד-גְּב֥וּל הַגְּשׁוּרִ֖י וְהַמַּעֲכָתִ֑י, וַחֲצִי֙ ארץ¹ הַגִּלְעָ֔ד גם היתה תחת ממשלתו עד ליד² גְּב֖וּל סִיח֥וֹן מֶֽלֶךְ-חֶשְׁבּֽוֹן אשר משל במחצית השניה של הגלעד³:

1. תרגום יונתן.

2. מצודת דוד.

3. רש״י, מצודת דוד. כלי יקר ביאר כי לאחר שנהרג סיחון חשב עוג בדעתו שימלוך גם על חלקו של סיחון, כי לא חשב שישראל יהרגו גם אותו, ודייק זאת מכך שכתוב ״וחצי הגלעד״ ולא כתוב ״עד חצי הגלעד״.

מקבילות במקראתרגום יונתןרש״ימצודת דודהואיל משהמקראות שלובותהכל

(ו) מֹשֶׁ֧ה עֶבֶד⁠־יְהֹוָ֛היְ⁠־⁠הֹוָ֛ה וּבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל הִכּ֑וּם וַֽ֠יִּתְּנָ֠הּ מֹשֶׁ֨ה עֶבֶד⁠־יְהֹוָ֜היְ⁠־⁠הֹוָ֜ה יְרֻשָּׁ֗ה לָרֽאוּבֵנִי֙ וְלַגָּדִ֔י וְלַחֲצִ֖י שֵׁ֥בֶט הַֽמְנַשֶּֽׁה^א׃

Moses, the servant of Hashem, and the Children of Israel smote them. And Moses, the servant of Hashem, gave it for a possession to the Reubenites, and the Gadites, and the half-tribe of Manasseh.

א. הַֽמְנַשֶּֽׁה א=הַֽמֲנַשֶּֽׁה (חטף)

מקבילות במקראתרגום יונתןמנחת שימלבי״םמקראות שלובותעודהכל

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

מֹשֶׁה עַבְדָא דַייָ וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל מְחוּנוּן וְיַהְבָהּ מֹשֶׁה עַבְדָא דַייָ יְרוּתָא לְשִׁבְטָא דִרְאוּבֵן וּלְשִׁבְטָא דְגָד וּלְפַלְגוּת שִׁבְטָא דִמְנַשֶׁה.

לראובני – הרי״ש במאריך ונקודתה שורק והאל״ף נחה כמ״ש פעמים רבות.

ולחצי שבט הַמְנַשֶׁה כל המנשה רפי.

משה עבד ה׳ – ר״ל שעשה זאת עפ״י ה׳ (הגם שלא היה שייך אל ארץ ישראל והיו מצווים שלא לכבוש ח״ל קודם א״י, כמ״ש בספרי סוף עקב). וכן מה שנתנה לראובני עשה זאת מצד שהיה עבד ה׳ ובפקודתו:

מֹשֶׁ֧ה עֶֽבֶד-יְהוָ֛ה וּבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל הִכּ֑וּם היכו אותם וכבשו את ארצם¹, וַֽ֠יִּתְּנָהּ ונתן אותה מֹשֶׁ֨ה עֶֽבֶד-יְהוָ֜ה יְרֻשָּׁ֗ה ע״פ פקודת ה׳², לָרֻֽאוּבֵנִי֙ לשבט ראובן וְלַגָּדִ֔י ולשבט גד וְלַחֲצִ֖י שֵׁ֥בֶט הַֽמְנַשֶּֽׁה: (ס)

1. מלבי״ם.

2. הכתוב בא לבאר כי למרות שלא היה שייך חבל ארץ זה לארץ ישראל והיו מצווים שלא לכבוש מחוץ לארץ לפני ארץ ישראל, מה שנתן משה לראובני לגדי וחצי שבט מנשה, עשה זאת מצד שהיה עבד ה׳ ובפקודתו, מלבי״ם. וכדי להגדיל את משה רבינו, הכתוב סיפר כי חלקי ארץ אלו אשר היו חשובים לגויים נתנם משה במתנה כדבר קל, כלי יקר.

מקבילות במקראתרגום יונתןמנחת שימלבי״םמקראות שלובותהכל

(ז) וְאֵ֣לֶּה מַלְכֵ֣י הָאָ֡רֶץ אֲשֶׁר֩ הִכָּ֨ה יְהוֹשֻׁ֜עַ וּבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל בְּעֵ֤בֶר הַיַּרְדֵּן֙ יָ֔מָּה מִבַּ֤עַל גָּד֙ בְּבִקְעַ֣ת הַלְּבָנ֔וֹן וְעַד⁠־הָהָ֥ר הֶחָלָ֖ק הָעֹלֶ֣ה שֵׂעִ֑ירָה וַיִּתְּנָ֨הּ יְהוֹשֻׁ֜עַ לְשִׁבְטֵ֧י יִשְׂרָאֵ֛ל יְרֻשָּׁ֖ה כְּמַחְלְקֹתָֽם׃

And these are the kings of the land whom Joshua and the Children of Israel smote beyond the Jordan westward, from Baal-Gad in the valley of Lebanon even to the bare mountain that goes up to Seir; and Joshua gave it to the tribes of Israel for a possession according to their divisions;

מקבילות במקראתרגום יונתןר״י קראר״י אבן כספימלבי״םמקראות שלובותעודהכל

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

וְאִלֵין מַלְכֵי אַרְעָא דִי מְחָא יְהוֹשֻׁעַ וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּעִבְרָא דְיַרְדְנָא מַעַרְבָא מִמֵישַׁר גָד בְּבִקְעַת לִבְנָן וְעַד טוּרָא פְלִיגָא דְסָלִיק לְשֵׂעִיר וְיַהֲבָהּ יְהוֹשֻׁעַ לְשִׁבְטָא יִשְׂרָאֵל יְרוּתָא כְּפַלְגוּתְהוֹן.

ויתנה יהושע לשבטי ישראל ירושה כמחלקותם – ועד^א ההר החלק, תרגומו טורא פליגא שחולק בין הר יהודה להר שעיר, והר זה משופע מחציו כמין גג, כל ששופע ויורד כלפי דרום קרוי הר שעיר, כל ששופע ויורד כלפי צפון נקרא הר יהודה והר אפרים.

בעל גד – טירייל בלע׳.

א. כך תיקן עפנשטיין. בכ״י (לפי עדותו): ״מן״.

AND JOSHUA GAVE IT UNTO THE TRIBES OF ISRAEL FOR A POSSESSION ACCORDING TO THEIR DIVISIONS – EVEN UNTO THE BARE MOUNTAIN. The Targum renders har he-chalak (the bare mountain) "the divided mountain,⁠"¹ for it divided the mountain of Judah from Mount Se'ir. Half of this mountain was inclined like a roof.⁠² The side that sloped down facing south all the way [down] was called Mt. Se'ir. The side that sloped down all the way facing north was called the Mountain of Judah and the Mountain of Ephraim.

Baal-gad. Tiyryyl in the vernacular.

1. The word chalak can have the meaning of smooth, or divided. Hence the two interpretations.

2. It sloped down like the inclined roof of a house.

אשר הכה יהושע – נכון ג״כ אם אמר אשר הכו יהושע ובני ישראל.

ואלה – עתה מפרש כבוש יהושע:

אשר הכה – כי פה לא חשב כל הארץ, רק החלק שכבש יהושע בחייו, כי עוד נשאר הרבה לרשתה כמ״ש בסימן שאח״ז:

כעת לאחר תיאור כיבוש משה רבינו, מספר הכתוב על כיבושי יהושע¹; וְאֵ֣לֶּה מַלְכֵ֣י הָאָ֡רֶץ אֲשֶׁר֩ הִכָּ֨ה² יְהוֹשֻׁ֜עַ וּבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל בְּעֵ֤בֶר הַיַּרְדֵּן֙ יָ֔מָּה מערבה³, מִבַּ֤עַל ממישור⁴ גָּד֙ אשר בְּבִקְעַ֣ת הַלְּבָנ֔וֹן וְעַד-הָהָ֥ר הֶחָלָ֖ק⁵ הָעֹלֶ֣ה שֵׂעִ֑ירָה אל שעיר, כל ארץ זו כבש יהושע, וַיִּתְּנָ֨הּ ונתן אותה יְהוֹשֻׁ֜עַ לְשִׁבְטֵ֧י יִשְׂרָאֵ֛ל יְרֻשָּׁ֖ה, כְּמַחְלְקֹתָֽם כסדר חלוקתם ע״פ התורה⁶:

1. מלבי״ם.

2. וסיפר המקרא כאן רק על החלק שכבש יהושע בחייו, כי עוד נשאר לרשתה, מלבי״ם.

3. תרגום יונתן.

4. תרגום יונתן.

5. והר זה משופע מחציו כמין גג, כל ששופע ויורד כלפי דרום קרוי הר שעיר, כל ששופע ויורד כלפי צפון נקרא הר יהודה והר אפרים, ר״י קרא. וראה ביאור בפרק יא פס׳ יז.

6. רלב״ג.

מקבילות במקראתרגום יונתןר״י קראר״י אבן כספימלבי״םמקראות שלובותהכל

(ח) בָּהָ֣ר וּבַשְּׁפֵלָ֗ה וּבָֽעֲרָבָה֙ וּבָ֣אֲשֵׁד֔וֹת וּבַמִּדְבָּ֖ר וּבַנֶּ֑גֶב הַֽחִתִּי֙ הָאֱמֹרִ֔י וְהַֽכְּנַעֲנִי֙ הַפְּרִזִּ֔י הַחִוִּ֖י וְהַיְבוּסִֽי׃

in the hill country, and in the Lowland, and in the Arabah, and in the slopes, and in the wilderness, and in the South; the Hittite, the Amorite, and the Canaanite, the Perizzite, the Hivite, and the Jebusite:

מקבילות במקראתרגום יונתןר״י קראמקראות שלובותעודהכל

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

בְּטוּרָא וּבַשְׁפֶלְתָּא וּבְמֵישְׁרָא וּבְמַשְׁפַּךְ מְרָמָתָא וּבְמַדְבְּרָא וּבְדָרוֹמָא חִתָּאֵי וֶאֱמוֹרָאֵי וּכְנַעֲנָאֵי וּפְרִיזָאֵי וְחִוָאֵי וִיבוּסָאֵי.

בהר ובשפלה ובערבה ובאשדות ובמדבר ובנגב – כך תהא מצרף את שתי מקראות הללו, כעיניין הזה נתנה יהושע ירושה במחלקותם שלא היה אחד מישראל שלא היה לו בהר ובשפלו של הר למטעת כרמים בהר ובשפילו וכן בערבה לזרע השדה, וכן באשדות משפך מים היוצאים בבקעה ובהר להשקות את השדות וכן במדבר למרעה בהמה גסה וכן בארץ הנגב למרעה בהמה דקה.

החתי והאמורי – כך חילק להם כל ארץ שבעת עממים הללו.

IN THE HILL COUNTRY, AND IN THE LOWLAND, AND IN THE ARABAH, AND IN THE SLOPES, AND IN THE WILDERNESS, AND IN THE SOUTH. The following is the way that you should combine these two verses:⁠¹ This is what Joshua gave Israel for possession of their share of the land. No one in Israel failed to receive a portion in the hill country and in the lowlands of the mountain, a place where he could plant vineyards, in the hill country and the lowlands. He was similarly given a place in the Arabah for the seeding of fields. He was likewise given a place on the slopes² (ashdot) which contain sources of water, fountains that water the valley and the mountain, to water their fields. So too, in the wilderness for grazing large cattle and in the southern country to pasture small cattle.

THE HITTITE, THE AMORITE. This is how Joshua divided the land of these seven nations.

1. The end of verse 7 and verse 8.

2. See RY Kara on 10:40.

בָּהָ֣ר וּבַשְּׁפֵלָ֗ה וּבָֽעֲרָבָה֙ וּבָ֣אֲשֵׁד֔וֹת וּבַמִּדְבָּ֖ר וּבַנֶּ֑גֶב ובדרום¹, בארץ הַֽחִתִּי֙ הָֽאֱמֹרִ֔י וְהַֽכְּנַעֲנִי֙ הַפְּרִזִּ֔י הַחִוִּ֖י וְהַיְבוּסִֽי כך חילק להם יהושע כל ארץ שבעת העממים הללו²: (פ)

1. תרגום יונתן.

2. שלא היה אחד מישראל שלא היה לו בהר ובשפלו של הר חלקה למטע כרמים, וכן בערבה לזרע השדה, וכן באשדות משפך מים היוצאים בבקעה ובהר להשקות את השדות, וכן במדבר למרעה בהמה גסה, וכן בארץ הנגב למרעה בהמה דקה, ר״י קרא.

מקבילות במקראתרגום יונתןר״י קראמקראות שלובותהכל

(ט) מֶ֥לֶךְ יְרִיח֖וֹ אֶחָ֑ד מֶ֧לֶךְ הָעַ֛י אֲשֶׁר⁠־מִצַּ֥ד בֵּֽית⁠־אֵ֖ל אֶחָֽד׃

the king of Jericho, one; the king of Ai, which is beside Bethel, one;

תרגום יונתןילקוט שמעונירד״קמנחת שימצודת דודמלבי״םמקראות שלובותעודהכל

מַלְכָּא דִירִיחוֹ חָד מַלְכָּא דְעַי דְבִסְטַר בֵּית אֵל חָד.

מלך יריחו אחד – ר׳ זעירא ורבי ירמיה בשם רב שירת הים ושירת דבורה נכתבין אריח על גבי לבנה ולבנה על גבי אריח, עשרת בני המן ומלכי כנען אריח ע״ג אריח ולבנה ע״ג לבנה, מאי נדון למצוה או לעכב. אמר ר׳ יוסי בר חנינא בר אחוי דר׳ אושעיא נהיר את כד הוינן קיימין קומי חנותא דר׳ אושעיא חביבך עבר רבי אבא בר זבדא ושאלינן ליה ואמר בשם רב לעכב. רבי חייא בריה דרבי אחא דיפו רבי ירמיה בשם רבי זעירא צריך לאומרו בנשימה אחת, ועשרת בני המן עמהם.

אמר רבי שמואל בר נחמני כל אותם שנים (ושלשים) [וששים] מלכים שהרג יהושע כלם היו במשתה של אברהם אבינו שנאמר ויעש אברהם משתה גדול (בראשית כ״א:ח׳) משתה גדולים היו שם. ולא שלשים ואחד היו, אלא כי ההיא דאמר רבי ברכיה ורבי חלבו ורבי פרנך בש״ר יוחנן מלך יריחו אחד שאין תלמוד לומר אחד אלא הוא ואנטיקסר שלו. א״ר יהודה וכי ל״א מלכים היו כלם בא״י אלא כדרך שעשו ברומי עכשו שכל מלך ומלך שלא קנה פלטרין ברומי לא עשה כלום כך כל מלך ומלך שלא קנה פלטריות וחוליות בא״י לא עשה כלום הה״ד ואתן לך ארץ חמדה נחלת צבי צבאות גוים (ירמיהו ג׳:י״ט).

מלך יריחו אחד – כל אלה שלשים ואחד מלכים שזוכר, לא היה מלך על עיר אחת לבדה, אלא כל עיר ועיר שזוכר היתה ראש ממלכתו, והיה מושל על עיירות וכפרים אחרים.

(ט-כד) מלכי כנען ובני המן אריח על גבי אריח ולבנה על גבי לבנה כדאיתא בשילהי פ״ק דמגילה וכמ״ש בשירת הים ושירת האזינו ובירושלמי פרק בני העיר ר׳ זעירא ור׳ ירמיה בשם רב שירת הים ושירת דבורה נכתבים אריח על גבי לבינה ולבינה על גבי אריח עשרת בני המן ומלכי כנען נכתבים אריח על גבי אריח ולבינה על גבי לבינה דכל בניין דכן לא קאים מאי נדון למצוה או לעיכוב א״ר יוסי בר חנינא בר אחוי דרב הושעיא נהיר את כד הוינן קיימין קמי תניתא דרבי אושעיא חביבך עבר ר׳ בא בר זבדא ושאלון ליה ואמר בשם רב לעיכוב ע״כ. ועיין בהלכות סופרים שהביא בעל הלכות גדולות.

מלך יריחו אחד – מוסב על המקרא שלפני פניו: ואלה מלכי הארץ וכו׳ מלך יריחו וכו׳ (פסוק ז).

מלך יריחו אחד – בין המלכים שחשב פה היו רבים שלא כבש את ארצם בחייו רק המלכים נהרגו ע״י יהושע במלחמה, והם: מלך ירושלים (שופטים א, כא), מלך גזר (לקמן טז, יוד; שופטים א, כט), בית אל לא נכבש בחייו (שופטים א, כב), אפק לא נכבש (שם, לא), תענך מגידו דור (שם, כז). וכן מן המלכים הנחשבים פה קצתם התבארו בספר, והם מלך יריחו, עי (סי׳ ח), ירושלים, חברון, ירמות, לכיש, דביר, עגלון, גזר, לבנה, מקדה (כולם הכה בפעם א׳) (סי׳ יוד), וכן מלך חצור, מדון, שמרון, אכשף (סי׳ יא), וכן מלך בית אל (הגם שלא נתבארה מיתתו) בודאי נהרג בעת הלך לעזר לעי, הרי י״ז שמצאנו, וי״ד הנותרים הוא בכלל מ״ש (סי׳ יא יב) ואת כל מלכיהם לכד יהושע ויכם:

ואלו הם שלושים ואחד המלכים שהרג יהושע במלחמה¹, מֶ֥לֶךְ יְרִיח֖וֹ אֶחָ֑ד, מֶ֧לֶךְ הָעַ֛י אֲשֶׁר-מִצַּ֥ד בֵּֽית-אֵ֖ל אֶחָֽד:

1. ראה בפי׳ הגר״א שמפרט היכן מצינו כאן במקראות ל״א מלכים. כל אחד משלושים ואחד המלכים המוזכרים כאן לא היה מלך רק על עיר אחת לבדה, אלא העיר המוזכרת כאן היתה ראש ממלכתו של אותו מלך והוא היה מושל על עוד עיירות וכפרים אחרים, רד״ק. ובין המלכים הללו היו רבים שלא כבש יהושע את ארצם בחייו אלא הם רק נהרגו על ידו במלחמה, והם: מלך ירושלים (שופטים א, כא), מלך גזר (לקמן טז, י; שופטים א, כט), בית אל לא נכבש בחייו (שופטים א, כב), אפק לא נכבש (שם, לא), תענך מגידו דור (שם, כז). וכן מן המלכים הנחשבים פה קצתם התבארו בספר, והם מלך יריחו, עי (סי׳ ח), ירושלים, חברון, ירמות, לכיש, דביר, עגלון, גזר, לבנה, מקדה, וכן מלך חצור, מדון, שמרון, אכשף, וכן מלך בית אל (הגם שלא נתבארה מיתתו) בודאי נהרג בעת הלך לעזר לעי, הרי י״ז שמצאנו, וי״ד הנותרים הוא בכלל מ״ש ואת כל מלכיהם לכד יהושע ויכם, מלבי״ם.

תרגום יונתןילקוט שמעונירד״קמנחת שימצודת דודמלבי״םמקראות שלובותהכל

(י) מֶ֤לֶךְ יְרֽוּשָׁלַ֙͏ִם֙ אֶחָ֔ד מֶ֥לֶךְ חֶבְר֖וֹן אֶחָֽד׃

the king of Jerusalem, one; the king of Hebron, one;

תרגום יונתןמנחת שימקראות שלובותעודהכל

מַלְכָּא דִירוּשְׁלֵם חָד מַלְכָּא דְחֶבְרוֹן חָד.

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ט]

מֶ֤לֶךְ יְרוּשָׁלִַ֙ם֙ אֶחָ֔ד מֶ֥לֶךְ חֶבְר֖וֹן אֶחָֽד:

תרגום יונתןמנחת שימקראות שלובותהכל

(יא) מֶ֤לֶךְ יַרְמוּת֙ אֶחָ֔ד מֶ֥לֶךְ לָכִ֖ישׁ אֶחָֽד׃

the king of Jarmuth, one; the king of Lachish, one;

תרגום יונתןמנחת שימקראות שלובותעודהכל

מַלְכָּא דְיַרְמוּת חָד מַלְכָּא דְלָכִישׁ חָד.

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ט]

מֶ֤לֶךְ יַרְמוּת֙ אֶחָ֔ד מֶ֥לֶךְ לָכִ֖ישׁ אֶחָֽד:

תרגום יונתןמנחת שימקראות שלובותהכל

(יב) מֶ֤לֶךְ עֶגְלוֹן֙ אֶחָ֔ד מֶ֥לֶךְ גֶּ֖זֶר אֶחָֽד׃

the king of Eglon, one; the king of Gezer, one;

תרגום יונתןמנחת שימקראות שלובותעודהכל

מַלְכָּא דְעֶגְלוֹן חָד מַלְכָא דְגֶזֶר חָד.

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ט]

מֶ֤לֶךְ עֶגְלוֹן֙ אֶחָ֔ד מֶ֥לֶךְ גֶּ֖זֶר אֶחָֽד:

תרגום יונתןמנחת שימקראות שלובותהכל

(יג) מֶ֤לֶךְ דְּבִר֙ אֶחָ֔ד מֶ֥לֶךְ גֶּ֖דֶר אֶחָֽד׃

the king of Debir, one; the king of Geder, one;

תרגום יונתןמנחת שימקראות שלובותעודהכל

מַלְכָּא דִדְבִיר חָד מַלְכָּא דְגֶדֶר חָד.

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ט]

מֶ֤לֶךְ דְּבִר֙ אֶחָ֔ד מֶ֥לֶךְ גֶּ֖דֶר אֶחָֽד:

תרגום יונתןמנחת שימקראות שלובותהכל

(יד) מֶ֤לֶךְ חׇרְמָה֙ אֶחָ֔ד מֶ֥לֶךְ עֲרָ֖ד אֶחָֽד׃

the king of Hormah, one; the king of Arad, one;

מקבילות במקראתרגום יונתןמנחת שימקראות שלובותעודהכל

מלחמה עם מלך ערד בחרמה – במדבר כ״א:א׳-ג׳, במדבר ל״ג:מ׳, שופטים א׳:י״ז

מַלְכָּא דְחָרְמָה חָד מַלְכָּא דַעֲרָד חָד.

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ט]

מֶ֤לֶךְ חָרְמָה֙ אֶחָ֔ד מֶ֥לֶךְ עֲרָ֖ד אֶחָֽד:

מקבילות במקראתרגום יונתןמנחת שימקראות שלובותהכל

(טו) מֶ֤לֶךְ לִבְנָה֙ אֶחָ֔ד מֶ֥לֶךְ עֲדֻלָּ֖ם אֶחָֽד׃

the king of Libnah, one; the king of Adullam, one;

תרגום יונתןמנחת שימקראות שלובותעודהכל

מַלְכָּא דְלִבְנָא חָד מַלְכָּא דַעֲדֻלָם חָד.

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ט]

מֶ֤לֶךְ לִבְנָה֙ אֶחָ֔ד מֶ֥לֶךְ עֲדֻלָּ֖ם אֶחָֽד:

תרגום יונתןמנחת שימקראות שלובותהכל

(טז) מֶ֤לֶךְ מַקֵּדָה֙ אֶחָ֔ד מֶ֥לֶךְ בֵּֽית⁠־אֵ֖ל אֶחָֽד׃

the king of Makkedah, one; the king of Beth-el, one;

תרגום יונתןמנחת שימקראות שלובותעודהכל

מַלְכָּא דְמַקֵדָה חָד מַלְכָּא דְבֵית אֵל חָד.

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ט]

מֶ֤לֶךְ מַקֵּדָה֙ אֶחָ֔ד מֶ֥לֶךְ בֵּֽית-אֵ֖ל אֶחָֽד:

תרגום יונתןמנחת שימקראות שלובותהכל

(יז) מֶ֤לֶךְ תַּפּ֙וּחַ֙ אֶחָ֔ד מֶ֥לֶךְ חֵ֖פֶר אֶחָֽד׃

the king of Tappuah, one; the king of Hepher, one;

תרגום יונתןמנחת שימקראות שלובותעודהכל

מַלְכָּא דְתַּפּוּחַ חָד מַלְכָּא דְחֵפֶר חָד.

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ט]

מֶ֤לֶךְ תַּפּ֙וּחַ֙ אֶחָ֔ד מֶ֥לֶךְ חֵ֖פֶר אֶחָֽד:

תרגום יונתןמנחת שימקראות שלובותהכל

(יח) מֶ֤לֶךְ אֲפֵק֙ אֶחָ֔ד מֶ֥לֶךְ לַשָּׁר֖וֹן אֶחָֽד׃

the king of Aphek, one; the king of the Sharon, one;

תרגום יונתןמנחת שיהואיל משהמקראות שלובותעודהכל

מַלְכָּא דַאֲפֵק חָד מַלְכָּא דְלַשָׁרוֹן חָד.

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ט]

לשרון – לא מצאנו בשום מקום עיר שנקראת בשם זה, א״כ מוכרחים אנו לומר שהלמ״ד נוספת ומדבר בעמק השרון שהוא בין הר הכרמל וארץ פלשתים על שפת הים הגדול.

מֶ֤לֶךְ אֲפֵק֙ אֶחָ֔ד מֶ֥לֶךְ לַשָּׁר֖וֹן אֶחָֽד:

תרגום יונתןמנחת שיהואיל משהמקראות שלובותהכל

(יט) מֶ֤לֶךְ מָדוֹן֙ אֶחָ֔ד מֶ֥לֶךְ חָצ֖וֹר אֶחָֽד׃

the king of Madon, one; the king of Hazor, one;

תרגום יונתןמנחת שימקראות שלובותעודהכל

מַלְכָּא דְמָדוֹן חָד מַלְכָּא דְחָצוֹר חָד.

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ט]

מֶ֤לֶךְ מָדוֹן֙ אֶחָ֔ד מֶ֥לֶךְ חָצ֖וֹר אֶחָֽד:

תרגום יונתןמנחת שימקראות שלובותהכל

(כ) מֶ֣לֶךְ שִׁמְר֤וֹן מְרֹאון֙ אֶחָ֔ד מֶ֥לֶךְ אַכְשָׁ֖ף אֶחָֽד׃

the king of Shimron-Meron, one; the king of Achshaph, one;

תרגום יונתןמנחת שימקראות שלובותעודהכל

מַלְכָּא דְשִׁמְרוֹן מְראוֹן חָד מַלְכָּא דְאַכְשָׁף חָד.

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ט]

(כ) מלך שמרון מראון – חד מן מ״ח מלין דנסבין אל״ף באמצעות תיבותא ולא קרייא.

מֶ֣לֶךְ שִׁמְר֤וֹן מְרֹאון֙ אֶחָ֔ד מֶ֥לֶךְ אַכְשָׁ֖ף אֶחָֽד:

תרגום יונתןמנחת שימקראות שלובותהכל

(כא) מֶ֤לֶךְ תַּעְנַךְ֙ אֶחָ֔ד מֶ֥לֶךְ מְגִדּ֖וֹ אֶחָֽד׃

the king of Taanach, one; the king of Megiddo, one;

תרגום יונתןמנחת שימקראות שלובותעודהכל

מַלְכָּא דְתַעְנַךְ חָד מַלְכָּא דִמְגִדוֹ חָד.

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ט]

(כא) מלך תענך – במקצת ספרים כתיבת יד ובדפוסים ישנים העי״ן בשו״א לבדו והנו״ן בפתח וכן (ביהושע י״ז וכ״א ושופטים סימן א׳ וסימן ה׳ ומלכים א׳ ד׳).

מֶ֤לֶךְ תַּעְנַךְ֙ אֶחָ֔ד מֶ֥לֶךְ מְגִדּ֖וֹ אֶחָֽד:

תרגום יונתןמנחת שימקראות שלובותהכל

(כב) מֶ֤לֶךְ קֶ֙דֶשׁ֙ אֶחָ֔ד מֶלֶךְ⁠־יׇקְנְעָ֥ם לַכַּרְמֶ֖ל אֶחָֽד׃

the king of Kedesh, one; the king of Jokneam in Carmel, one;

תרגום יונתןמנחת שימצודת דודמקראות שלובותעודהכל

מַלְכָּא דְקֶדֶשׁ חָד מַלְכָּא דְיָקְנְעָם לְכַרְמְלָא חָד.

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ט]

מלך יקנעם לכרמל – יקנעם שם עיר המלוכה, והיתה סמוכה לעיר כרמל ואליה תחשב וכן מלך דור וכו׳ וכן מלך גוים וכו׳.

מֶ֤לֶךְ קֶ֙דֶשׁ֙ אֶחָ֔ד מֶֽלֶךְ-יָקְנֳעָ֥ם עיר המלוכה אשר היתה סמוכה¹ לַעיר² כַּרְמֶ֖ל אֶחָֽד:

1. מצודת דוד.

2. מצודת דוד.

תרגום יונתןמנחת שימצודת דודמקראות שלובותהכל

(כג) מֶ֥לֶךְ דּ֛וֹר לְנָפַ֥ת דּ֖וֹר אֶחָ֑ד מֶלֶךְ⁠־גּוֹיִ֥ם לְגִלְגָּ֖ל אֶחָֽד׃

the king of Dor in the region of Dor, one; the king of Goiim in the Gilgal, one;

תרגום יונתןרש״ימנחת שימצודת ציוןמקראות שלובותעודהכל

מַלְכָּא דְדוֹר לְפִלְכֵי דוֹר חָד מַלְכָּא דְעַמְמִין לְגִלְגָלָא חָד.

לנפת דור – לפילכי דור.

The Dor region. The provinces of Dor.

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ט]

לנפת דור – למחוז דור.

גוים – מקום נקבצו שמה מכמה גוים, וכן: תדעל מלך גוים (בראשית י״ד:א׳).

מֶ֥לֶךְ דּ֛וֹר הסמוכה¹ לְנָפַ֥ת למחוז² דּ֖וֹר אֶחָ֑ד מֶֽלֶךְ-גּוֹיִ֥ם³ הסמוכה⁴ לְגִלְגָּ֖ל אֶחָֽד:

1. מצודת דוד בפס׳ כב.

2. רש״י, מצודת ציון.

3. מקום נקבצו שמה מכמה גוים, מצודת ציון.

4. מצודת דוד בפס׳ כב.

תרגום יונתןרש״ימנחת שימצודת ציוןמקראות שלובותהכל

(כד) מֶ֥לֶךְ תִּרְצָ֖ה אֶחָ֑ד כׇּל⁠־מְלָכִ֖ים שְׁלֹשִׁ֥ים וְאֶחָֽד׃

the king of Tirzah, one. All the kings thirty-one.

תרגום יונתןמנחת שימקראות שלובותעודהכל

מַלְכָּא דְתִרְצָה חָד כֹּל מַלְכַיָא תְּלָתִין וְחָד.

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ט]

מֶ֥לֶךְ תִּרְצָ֖ה אֶחָ֑ד מספרם של כָּל-מְלָכִ֖ים אלו היה שְׁלֹשִׁ֥ים וְאֶחָֽד: (פ)

תרגום יונתןמנחת שימקראות שלובותהכל

רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון