ואמר
בצאתו וגבאיו ולא ירפאו למלח ניתנו מלת בצאתו היא מלשון בצים וכתוב באל״ף במקום וא״ו ופירושו מקום הביצה, וגבאיו מלשון לחשוף מים מגבא והיא חפירה שמתאספים בה המים, וכנוי בצאתו וגבאו חוזר אל הים שזכר כלומר כשירפאו מי הים לא ירפאו הגבים שיבאו שם מימיהם ויתאספו בהם ביצות שגבאי אותם מים לא ירפאו כי הם למלח נתנו וצריך העולם המלח כדי להטעים התבשילים ולמלוח כל דבר, וגם זה מיופי המליצה שכל בני אדם שהם בעולם כדגים בימים וכמאמר חבקוק
(חבקוק א, יד) ותעשה אדם כדגי הים בזמן הגאולה העתידה כשיבא עליהם מי המקדש והיא האמונה השלימה לקרא כולם בשם ה׳ ולעבדו שכם אחד הנה ירפאו מחלאי אמונותיהם הנפסדות ויעמדו עליהם דייגים מלכיהם ורוזניהם שיישירו אותם לעבוד את השם, האמנם כבר ישארו מקומות שלרחקם מהארץ הקדושה לא ירדו עליהם מי המקדש ולכן לא יתרפאו למלח ניתנו כי ישארו לעבוד את המאמינים כבהמות עובדות לבני אדם, הנה זהו מה שראוי שיאמר בפירוש הנבואה הזאת כפי הפן הראשון מהרמז:
ואמנם הפן השני מהרמז הוא שהמים האלו הם משל ורמז לתורה ולאמונה שלעתיד לבוא תצא מירושלם לא לבד לישראל כי אם גם לכל העמים והאומות שיקבלו אותה וכמו שאמר ישעיהו
(ישעיה ב, ב) והיה באחרית הימים נכון יהיה הר בית ה׳ בראש ההרים ונשא מגבעות ונהרו אליו כל הגוים והלכו עמים רבים ואמרו לכו ונעלה אל בית אלהי יעקב ויורנו מדרכיו ונלכה באורחותיו כי מציון תצא תורה ודבר ה׳ מירושלם, כי תמיד הנביאים יכנו הדעות האמתיות בשם מים כמ״ש ישעיהו
(שם נה, א) הוי כל צמא לכו למים וקרא את המשתוקק ללימוד התורה ואמונותיה צמא וכמ״ש המשורר
(תהלים מב, ב) כאיל תערוג על אפיקי מים כן נפשי תערוג אליך אלהים צמאה נפשי לאלהים כי השאיל שם מים על התורה האלהית ידיעותיה ואמונותיה ושם צמא על המשתוקק להשיגם, ועל הדרך הזה אמר ישעיהו עצמו
(ישעיה יב, ג) ושאבתם מים בששון ממעיני הישועה, וכן הוא דעת השלם יב״ע באמת שתרגמו ותקבלון אולפן הדת מבחירי צדיקיא הנה ביאר שהמים הוא לימוד התורה ומעייני הישועה הם המלמדים למועיל, וכבר ביארו חכמים ז״ל במסכת תעניות (ז, א) למה נמשלה תורה למים ועשו עליו דמויים שזכרו שם, ובספרי עשו דמויים אחרים ובפסיקתא רבתי עשו דמויים אחרים ובשוחר טוב עשו דמויים אחרים וירבו שם מהחכמה ויופי המליצה וכבר זכרתי כל זה בפירוש ישעיהו בפרשת הוי כל צמא לכו למים, ושם נאמר שהצד השוה שבכלם הוא ששם מים השאילו הנביאים לתורה ועל זה אמר יואל ומעין מבית ה׳ יצא והשקה את נחל השטים כאילו אמר שהאמת האלהי והדעות האמתיות יצאו מירושלם מבית ה׳ לכל העולם כי זהו המעין שמבית ה׳ יצא והשקה את נחל השטים כלומר את העולם כולו שהוא נחלת השוטים באמונותיהם וגם השטים והסרים מאחרי השם בדתיהם, ולפי שיהיה ראש המלמדים והמדריכים באמונותיו יתברך מלך המשיח בן דוד לכן אמר זכריה ביום ההוא יהיה מקור נפתח לבית דוד לחטאת ולנדה והמקור הוא מעין המתגבר מהמים הקדושים המדעים ההמה:
וכבר פירשתי שם שאומרו לחטאת ולנדה הלמ״ד משמשת במקום תמורה, וכבר זכרו המדקדקים השמוש הזה ללמ״ד והביאו ממנו ותהי להם הלבנה לאבן והחמר היה להם לחומר
(בראשית יא, ג), יאמר שבמקום שהיתה ירושלם למלכי בית דוד לחטאת ולנדה כדבר הטמא והגרוע בקרב העמים כמו שאמר המקונן
(איכה א, ח) חטא חטאה ירושלם על כן לנדה היתה תמורת זה תהיה בזמן תשועתם מקור ומעין נפתח לטהר את כל העולם בתורתה ואמונותיה לפי שמן הזמן ההוא והלאה יכרית את שמות העצבים מן הארץ, ועל זה הדרך פירשו גם כן יונתן בעידנא ההיא יהא אולפן אוריתא כמבוען דמיא לבית דוד: וזהו גם כן מה שאמר זכריה בסוף נבואותיו
(זכריה יד, ח) והיה ביום ההוא יצאו מים חיים מירושלם שהוא רמז לתורה האלהית ולאמונות האמונות ולכן אמר מיד אחריו
(שם ט) והיה ה׳ למלך על כל הארץ ביום ההוא יהיה ה׳ אחד ושמו אחד רוצה לומר כי בראות העמים ואומות העולם את מעשה ה׳ כי נורא הוא אשר יעשה עם עמו ועם חסידיו במלחמת האומות שזכר יכירו וידעו כי ה׳ הוא האלהים והוא המולך על כל הארץ משגיח בתחתונים משנה הטבעים ועושה בהם כרצונו, ומשם והלאה לא תהיה מלכותו לבד על ישראל אבל גם על כל הארץ ועל כל הגוים ימלוך לפי שכלם ישובו לעבדו שכם אחד לכן אמר שיהיה ביום ההוא אצל כל אדם ה׳ אחד ושמו אחד לפי ששם אלהים אחרים לא יזכירו ולא ישמע על פיהם, וכמו שאמר הנביא צפניה
(צפניה ג, ח - ט) לכן חכו לי נאם ה׳ ליום קומי לעד כי משפטי לאסוף גוים לקבצי ממלכות לשפוך עליהם זעמי וגומר כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרא כולם בשם ה׳ לעבדו שכם אחד:
ומהמים המדעיים האלה דיבר באמת הנביא יחזקאל פה והנה מים יוצאים מתחת מפתן הבית קדימה שראה החכמה והמדע והאמונות האלהיות המדעיות שיהיו בזמן ההוא נשרשות בכל ישראל פה אחד כמו שאמר ירמיהו
(ירמיה לא, לג) כי כולם ידעו אותי למקטנם ועד גדולם ולפי שהשפע הזה יבא מהשכינה אשר תבא בבית קדש קדשים לכן ראה בהמשלו המים יוצאים מתחת מפתן הבית קדימה שהוא מאמצע שער המזרח הסגור שה׳ אלהי ישראל בא בו, וראה עוד המים ההם יורדים מכתף הבית הימנית מנגב למזבח לרמוז שהחכמה והמדע האלהי תחול בעצם וראשונה על ישראל בסבת המזבח אשר הם זובחים עליו לה׳, ואחרי שראה שפע ישראל שכנה לצד הימנית הישרה והחזקה ראה עוד שגם כן מהמדע ההוא יצא לאומות העולם בשלימות האמונות ועל זה אמר ויוציאני דרך שער צפונה שהוא צד שמאל המורה על האומות ולכן אמר שהיה דרך חוץ אל שער החוץ כי הם היו חיצוניים לארץ ישראל אבל היה דרך הפונה קדים לפי שמשם היה יוצא השפע כמו שזכר, ומפני ששלימות האומות באמונותיהם יקבלו באמצעות ישראל ומידיהם כמו שאמר זכריה הנביא
(זכריה ח, כג) בימים ההמה אשר יחזיקו עשרה אנשים מכל לשונות הגוים והחזיקו בכנף איש יהודי לאמר נלכה עמכם כי שמענו אלהים עמכם, הנה לרמוז לזה אמר יחזקאל פה והנה המים מפכים מן הכתף הימנית רוצה לומר שהיו המים עולים על האומות ובאים עליהם בהיותם לצד שמאל מן הכתף הימנית המיוחדת לישראל כי מהם תבא הידיעה והלמוד לאומות, והדעת הישר והטוב נותן שאין המים הנזכרים פה גשמים כפשוטן אלא שהם משל ורמז לדבר אחר ויורה עליו אומרו וימד אלף באמה ויעבירני במים אם היו המים כפשוטם והעברה בהם גם כן איך יאמר יחזקאל ויעבירני כי הייעוד הזה הוא לעתיד לבוא ואיך יהיה מיחס הנביא ההעברה הזאת לעצמו שיעברו אלפים מהשנים שהוא מת כאשר יתקיים הייעוד הזה, אלא שהענין הזה כולו הוא רמז לידיעה ולחכמה שיתחדש בעולם לעתיד לבא בבוא כבוד ה׳ אל הבית ולכן היה שהמשיך עוד הנביא משלו לרמוז הידיעות והאמונות ההמה מאיזה נושא יהיו אם בלבד מעניני עולם השפל וידיעת הדברים הטבעיים על שלמותם, ואם מעניני הגרמים השמימיים השמים וכל צבאם, או אם יהיה הלמוד והידיעה ההיא מהעולם הרוחני מלאכי אלהים היושבים ראשונה במלכות, או אם תקיף הידיעה והלמוד ההוא בחשמל שהיא השגת הבורא יתברך ועצמותו כי אין לנו יותר מארבעת סוגי ההשגות האלה מהנבראים בשלשת העולמות ומהבורא, ולזה ראה הנביא כאילו האיש הדובר בו יצא לדרך הקדים וימד בקנה אשר בידו אלף אמה בארך המים והעבירהו בהם וקראם מי אפסים ומלת אלף מלשון ואאלפך חכמה
(איוב לג, לג) ואפסים הוא מלשון אפיסה והעדר, רמז בזה שהראהו האיש שהלימוד בעניני עולם השפל שהוא מי אפסים שהוא עולם ההויה וההפסד יעבור בו וישיגו בימים ההם הענינים הטבעיים ההויה וההפסד בשלמות והוא אומרו ויעבירני במים מי אפסים.
עוד אמר וימד ויעבירני במים מי ברכים רצה בזה שהראהו עוד האיש הלמוד ואולפן אוריתא כדברי יונתן בסוג השני מידיעות הגרמים השמימיים, והעבירהו בהם שבישרו שיזכה כל חכם לב להשיגם בשלימות וקראם מי ברכים לפי שהם כלי התנועה והגרמים השמימיים הם מתנועעים תמיד. עוד הראהו שמדד אלף שלישי והעבירהו בהם וקראם מי מתנים והוא רמז לסוג השלישית מהשגות השכלים הנבדלים כי הלימוד והאולפן ההוא יזכו אליו בימים ההמה וקראם מי מתנים לפי שהמלאכים הם גבורי כח עושי דברו והכח יוחס למתנים כמו שאמר
(מלכים א יח, מו) וישנס מתניו, הנה נא כחו במתניו
(איוב מ, טז), וגם בהשגת השכלים הנבדלים אמר הנביא הזה עצמו ממראה מתניו ולמטה הנה ביאר ששלשת סוגי ההשגות והלמודים רוצה לומר השגת האפסים שהם הנפסדים והשגת הברכים שהם המתנועעים והשגת המתנים שהם הנבדלים גבורי כח בכולם יזכו השלמים בזמן הגאולה, אמנם הסוג הרביעית מההשגה והלמוד והוא מעצמות האל ומהותו אמר שאין דרך להגיע אליה לא בשום צד ולא בשום זמן כי הוא דבר בלתי מושג לשום נברא כמו שאמר
(שמות לג, כג) ופני לא יראו, ועל אומרו וימד אלף נחל אשר לא אוכל לעבור כי גאו המים רוצה לומר ששער הלימוד והאולפן הרביעית אשר בנחל שהוא רמז לנמצא בהחלט וראה שלא יוכל לעבור אותו לפי שגבהו המים ואותו המושג הוא עמוק עמוק מי ימצאנו, והוא מי שחו רוצה לומר מים שלא יוכל אדם לעבור ברגליו אלא כשוחה שהוא הולך על פני המים ואינו נכנס לתוכם, ואמר שלא יהיה זה לחסרון דעת האנשים בזמן ההוא אלא מפני שהוא נחל אשר לא יעבור כלומר שהוא נמצא אשר לא יושג בשום פנים, ולכן כשהראה האיש כל זה לנביא אמר אליו הראית בן אדם רוצה לומר הלא הודעתיך אמתת מה שיהיה ואיך יהיה, ואמנם אומרו ויוליכני וישיבני אל שפת הנחל הוא להגיד שאחרי שהראהו הידיעות והאמתיות שידעו וילמדו בזמן ההוא עוד הראהו הטובות הגשמיות אשר יזכו בהן גם כן באופן שישתלמו בשכליות ובגשמיות ועל זה אמר וישיבני אל שפת הנחל והנה עץ רב מאד שהוא רמז לעושר ולכבוד לבנים ולתרופה.
ואחרי שהגיד ענין המים וענין העץ חזר לדבר בכל אחד מהם ואמר בענין המים המים האלה יוצאים אל הגלילה הקדמונה וירדו על הערבה רוצה לומר שאותם המים לא לבד ישקו את הארץ אבל גם על הימים הגדולים ממנו ישפך כי הם ילכו אל הגלילה הקדמונה שהיא מזרח וירדו על הערבה שהיא מערב ובזה יוכלל העולם כולו ממזרח שמש עד מבואו, ואמר ובאו הימה להגיד שכאשר יצאו באותן הפאות יבאו בים אם הים המזרחי ואם הים המערבי ויהיה תועלת גדול לימים בזה כי במקום שעתה מי הימים הם מלוחים ומרים משם והלאה ירפאו וימתקו המים, וכן אמר זכריה
(זכריה יד, ח) והיה ביום ההוא יצאו מים חיים מירושלם חצים אל הים הקדמוני וחצים אל הים האחרון, והרמז בכל זה מבואר שענינו שלימוד הידיעה והאמונות יצא מירושלים לכל האומות ממזרח וממערב באופן שידיעותיהם ואמונותיהם ירפאו מחלאי שבושיהם וימתקו מרירותם ומליחותם מהפסד דעותיהם, ואמר והיה כל נפש חיה אשר ישרץ אל כל אשר יבא שם נחלים יחיה והיה הדגה רבה מאד להגיד שבזמן הזה מפני חילוף הדתות והפכיות בני אדם בסברות אמונותיהם יש תמיד ביניהם ריב ומדון מכת חרב והרג ואבדן, אמנם לעתיד לבוא כשיכירו האומות אלהות הש״י יהיה שלום בארץ כמו שאמר ישעיהו
(ישעיה ב, ד) לא ישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה, הנה אם כן הימים הגדולים שהוא רמז למחוזות ארצות הגוים בבוא עליהם המים הקדושים מהתורה והאמונות שיצאו מהמקדש כל נפש חיה אשר ישרץ באותם הימים שהוא רמז לגוים והעמים יחיה כי יהיה ביניהם שלום ולא מלחמה, ותהיה הדגה רבה מאד רומז לבני אדם שירבו ולא יהרגו אלו לאלו, וכל זה לפי שבאו שמה המים הקדושים האלה מהדעות והאמונות והמה ירפאו וחי כל אשר יבא שמה הנחל הקדוש ממי המקדש ובם מלכי האומות יכנעו לדת השם כמו שאמר ישעיהו
(ישעיה ס, י) ובנו בני נכר חומותיך ומלכיהם ישרתונך, ולרמוז לזה אמר יחזקאל והיה יעמדו עליו דוגים והם ציידי הדגים רומז למלכי האדמה, ועשה משל מעין גדי עד עין עגלים שהוא מקום בארץ ישראל שיצודו שם דגים הרבה והציידים ישטחו שם רשתותיהם, כן אמר שיהיו מלכי האומות בארצותם לגויהם בעמדם על נחל מי המקדש ישטחו חרמים שהם הרשתות לקבל מן העמים מסי פרנסותיהם ויהיה צידתם רבה מאד למינה רוצה לומר לכל מיני הדגה יצודו כדגת הים הגדול כי לא יחסר עשרם וטובם בהכנעם לתורת אלהים: האמנם כבר ישארו חלקי יישוב שיהיו שם גם כן ביצי הדגים וגבים מים מלוחים שלא עליהם יהיו מי המקדש ואלו לא יקבלו רפואה ועל זה אמר
בצאתו וגבאיו ולא ירפאו כי מלת בצאתו הוא מלשון ביצה וכתוב בלא יו״ד וקרי ביו״ד וכתוב באל״ף במקום וא״ו, ופירושו מקומות הביצה וגבאיו מלשון עשה הנחל גבים גבים
(מלכים ב ג, טז) והיא חפירה שמאספים בה המים והכנוי חוזר אל הים שזכר כמו שפירשתי למעלה שמקום בצאת והגבים של אותו ים יהיו מקומות שלא ירפאו ולכן לא יקבלו מתיקות אבל למלח ניתנו שיהיו תמיד מלוחים לפי שלא ירדו עליהם מי למוד המקדש ואמונתיו: