(א-ג) וזאת הבחינה1 תיעשה בזה האופן2: כי הנה יום בא, ויכנסו הגויים וישללו3 ויגלו קצת העיר4, ואז תהיה מלחמת ה׳5 להגין על הנותרים6: [ויתר העם לא יכרת מן העיר]7:
1. מה שאמר בפסוק הקודם (יג ט) ׳ובחנתים׳, שאת אותו השליש שיישאר מישראל יבחון ה׳.
2. שיבאר כאן.
3. ׳וחולק שללך בקרבך׳ - יחלקו הגויים שלל העיר בקרבה (רד״ק), כן פירש הרד״ק ׳ונשסו הבתים׳, ששרשו שסס, מלשון ׳מי נתן למשיסה יעקב׳, שעניינו ביזה ושלל.
4. הוא שכתוב ׳ויצא חצי העיר בגולה׳. ובישעיה
(ל כז-כח) כתוב עוד על יום מלחמת גוג ומגוג: ׳הנה שם ה׳ בא וגו׳, ורוחו כנחל שוטף עד צוואר יחצה להנפה גוים בנפת שוא ורסן מתעה על לחיי עמים׳. ופירש רבינו ׳וְרוּחוֹ – רצונו, יֶחֱצֶה - ׳חצי העיר בגולה׳ [כלומר, שביום זה יגרום ה׳ ברצונו שייצאו חצי מירושלים בגולה, וזה יהיה] לַהֲנָפָה - קולטת את הסולת [כלומר, רצון ה׳ אז יהיה כמו נפה שמוציאה את הפסולת וקולטת את הקמח, כן יגלו מירושלים הרשעים ויישארו בה רק הצדיקים], גוֹיִם - גוג ומגוג, בְּנָפַת של שָׁוְא, שאין שם סולת בלול שתישאר בנפה [כלומר, רק בישראל יהיה כמו נפה שקולטת את הסולת, אבל גוג ומגוג יישמדו לגמרי כי אין בהם אלא פסולת]׳. וראה עוד שם (לז לב-לג). והיינו כי רק אלה שעדיין אינם ראויים לשבת בירושלים יגלו למרק את חטאם, ואילו ׳יתר העם׳ הצדיקים יישארו בירושלים, ועליהם נאמר ׳הנותר בירושלים קדוש יאמר לו׳ (אלשיך), כי לומדי התורה שאינם זקוקים לבירור נוסף לא יצאו לגלות (רמ״ד וואלי).
5. ׳ויצא ה׳ ונלחם בגויים׳. ונראה שרבינו מפרש ׳יום בא לה׳ ׳, כדרך הרד״ק, ׳לה׳ יהיה אותו היום שכבודו וגבורתו באותו הזמן יראה׳, וזה יהיה במלחמה שיעשה בגוג ומגוג. וראה פירוש רבינו לישעיה
(כו כ–כא) מה שביאר ׳כִּי הִנֵּה ה׳
יֹצֵא מִמְּקוֹמוֹ׳ על אותה המלחמה המדוברת כאן, וביאר שהכוונה שה׳ ייצא מהנהגתו הרגילה, שמנהיג את העולם באמצעות מערכת הכוכבים והמזלות, ואז יבטל את ממשלת שרי מעלה, ולפי זה גם כאן הפירוש כן, ולכן נאמר לשון ׳יציאה׳, וביותר מתפרש בפירוש הרד״ק שביום הזה יתגלה כבודו של ה׳, והיינו כי אז ינהיג בעצמו את העולם ללא אמצעי של שרי מעלה. והרד״ק שם לא פירש כרבינו, אך השווה לכתוב כאן ׳על דרך משל כמו שאמר גם כן
ויצא ה׳ ונלחם בגויים ההם׳. ופשוט שכפירושו שם יפרש רבינו גם כאן.
6. על אלה שלא גלו מן העיר, ׳וימלט כל הכתוב בספר ויקבל הצרה בלב טוב׳ (רד״ק). ובישעיה
(ד ג) כתוב ׳והיה הנשאר בציון והנותר בירושלים קדוש יאמר לו כל הכתוב לחיים בירושלים׳, ובב״ב
(עה:) ׳מאי ועל מקראיה, אמר רבה א״ר יוחנן, לא כירושלים של עולם הזה ירושלים של עולם הבא, ירושלים של עולם הזה כל הרוצה לעלות עולה, של עולם הבא אין עולין אלא המזומנין לה׳. וכן פירש רבינו בכמה מקומות שלא יזכו להיות מבני ירושלים לעתיד אלא הצדיקים, ומפרש שזהו ׳הכתוב לחיים [הנצחיים] בירושלים׳, וראה מש״כ לעיל (ב ט, יב ו) ובביאור שם.
7. כתב רבינו בפירושו לתהלים
(קכה): ׳בזה המזמור התפלל המשורר על בני קיבוץ גליות שלא יוסיף האל להגלותם, ויסיר מתוכם את אומות העולם שלא יסיתו את ההמון ויטו לבבם לדעותם, אמר,
הבוטחים בה׳, יושבים באין חומה בקיבוץ גליות, יהי רצון שיהיו
כהר ציון - כמו שיהיה הר ציון לימות המשיח,
לא ימוט לעולם ישב, אפילו במלחמת גוג, כאמרו ׳ויתר העם לא יכרת מן העיר׳, כי אמנם
ירושלים לשעבר
הרים סביב לה, ובהם היתה נשמרת, אמנם עתה בקיבוץ גליות
ה׳ יהיה
סביב לעמו לשמרם מכל מזיק
מעתה ועד עולם, גם בבוא מלחמת גוג, וזה, כי לא ינוח שבט הרשע על גורל הצדיקים, שכבר אבדו ממשלות האומות ותקפם, כאמרו
(דניאל ז יב) ׳ושאר חיותא העדיו שלטנהון׳, [ותכלית כל זה]
למען לא ישלחו הצדיקים בעולתה ידיהם, כמו שעשו בשנים קדמוניות, כאמרו
(תהלים קו לה) ׳ויתערבו בגויים וילמדו מעשיהם׳. ושם (עו ו) עה״פ ׳אלהים בקרבה בל תמוט׳ פירש ׳כאמרו
ויצא חצי העיר בגולה ויתר העם לא יכרת מן העיר, יעזרה אלהים לפנות בוקר - כשיתחיל לסור חושך גוג ומגוג׳.