תרגום כתוביםמדרש תהליםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג'יקטילהרש״ירד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
For praise; concerning the distress in the time when David said, “Do no harm”; composed by David, humble and innocent.
(א-ב)למנצח אל תשחת – האמנם אלם צדק. אמר שלמה (משלי כ״א:ח׳) הפכפך דרך איש וזר. הפכפכים הם הרשעים ואינם עומדים בדבורם אומרים ומבטלים. כך היה שאול הפכפך. אמש אמר לדוד (שמואל א כ״ד:י״ז) צדיק אתה ממני. אני עשיתיך צדיק שיצאתי לבקש את נפשך ואילו מצאתיך הרגתיך. ואני נפלתי בידך ולא הרגתני. הוי צדיק ממני. וכן הוא אומר (משלי י״ב:כ״ו) יתר מרעהו צדיק. מרעהו זה שאול. שנאמר (שמואל א כ״ח:י״ז) לרעך לדוד. צדיק זה דוד שאמר לו לשאול (שמואל א כד כא-כב) ועתה השבעה לי. וישבע דוד לשאול. כיון שהלך שאול אמרו לו גבוריו לשאול וכי בשביל שלא הרגך דוד במערה נעשה צדיק. כי יודע היה שאם היה שולח בך יד היינו נכנסין ומוציאין אותו משם ומחתכין אותו אבר אבר ונתיירא. מיד שמע וקיבל מהם ורדף אחריו. מיד (שם כ״ו:ב׳) ויקם וילך אל מדבר זיף. (שם ז׳) ויבא דוד ואבישי לילה ושאול שוכב ישן במעגל. הוא שוכב הוא ישן אלא שניתן להם תרדמה. וכן הוא אומר (שם י״ב) כי תרדמת ה׳ נפלה עליהם. הוי שוכב ישן. (שם ח-ט) ויאמר אבישי אל דוד סגר אלהים את אויבך. ויאמר אל תשחיתהו. הוי למנצח אל תשחת. (שם י׳) ויאמר דוד חי ה׳ כי ה׳ יגפנו. ולמה שני פעמים ה׳ אלא אמר לו חי ה׳ אל תהרגהו ואם תהרגהו חי ה׳ אני אהרוג אותך. דבר אחר נשבע על יצר הרע וגער בו. (שם י״ב) ויקח דוד את החנית ואת צפחת המים. (שם י״ד) ויקרא דוד אל העם וגו׳ הלא תענה אבנר. אמר לו מה יש לך לענות. הרי אמרת על דבר המערה אילו היה עושה לך מאומה היינו נכנסין לשם ומחתכין אותו אבר אבר. או אימר בסירה הועדה. בחנית וצפחת מה יש לענות. הלא תענה אבנר. לא היה לו מה לענות נעשה אלם. לכך אמר להם אלם צדק תדברון מישרים תשפטו. אמר להן בצדק רדפתם אחרי שאמרה תורה (דברים ט״ז:כ׳) צדק צדק תרדוף. או צדק שפטתם שכן כתיב (ויקרא י״ט:ט״ו) בצדק תשפוט עמיתך. יפה עשיתם כך עושים מישרים תשפטו בני אדם. לכך אלם צדק תדברון. אף בלב עולות תפעלון. זרו רשעים מרחם. מרחם זריתם. תעו מבטן. מבטן הצדיקים. אמר להם הלב הזה אינו נברא אלא לאמת. שנאמר (תהלים ט״ו:ב׳) ודובר אמת בלבבו. ואתם לא כך הייתם אלא אף בלב עולות תפעלון. ורוח הקודש אומר על ידי ירמיה (ירמיהו א׳:ה׳) טרם אצרך בבטן ידעתיך. וכן ישעיה אומר (ישעיהו מ״ט:א׳) ה׳ מבטן קראני. ומרחם הרשעים ניכרים. וכן אתה מוצא בעשו הרשע עד דהוה במעי דאימיה הוה מגיח עם אחיו. שכן הוא אומר (בראשית כ״ה:כ״ב) ויתרוצצו הבנים בקרבה. שהיה מרצץ עם אחיו במעי אמו. אמר אף אתם מרחם זריתם. זרו רשעים מרחם. למה חמת למו כדמות חמת נחש. אשר לא ישמע לקול מלחשים חובר חברים מחוכם. אמר להם אין אתם יודעים מה עשה הקדוש ברוך הוא לנחש שיבר את שיניו ועכשיו אוכל עפר. כך הקדוש ברוך הוא עושה לכם (הרוס) [הרס] שנימו בפימו. אמר להם הקדוש ברוך הוא אמרתם לשון הרע אתם נופלים לגיהנם ואש אוכלת אתכם. שנאמר כמו שבלול תמס יהלך נפל אשת. אין אתם רואים שמש לעולם בל חזו שמש. אבל הצדיקים (מלאכי ג׳:כ׳) וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה. וכן הוא אומר ישמח צדיק כי חזה נקם.
טרק לדאוד יסבח בה אלמואט׳בין, וכאן סבח בה אסתקאלה וסאל פיה לא תהלך.
תיפוף לדוד שבו משבח את המתמידים וכבר שבח כשהתחיל בשבח [באומרו]: אל תשחת (אל תחסל).
מכתם לדוד ישירו בו המתמידים במשמרותם, והוא שר אותו דרך אמירה, ובקש בו אל תשחת. לפירוש ״מכתם״ ראה בפירושו לעיל טז א.
למנצח אלתשחת לדוד מכתם.
מכתם – שם נעימות שיר.
michtam The name of the melody of a song.
למנצח אל תשחת.
(הקדמה) זה המזמור אמר על דואג ואחיתופל ודומיהם, שהיו גדולים בתורה ומורים לרבים דת ודין1, ועם זה היו רשעים גמורים. אמר:
1. דואג האדומי אדם גדול בתורה היה (ירושלמי סנהדרין י ב). תיאור הפסוק עליו: ׳וְשָׁם אִישׁ מֵעַבְדֵי שָׁאוּל בַּיּוֹם הַהוּא נֶעְצָר לִפְנֵי ה׳ וּשְׁמוֹ דֹּאֵג הָאֲדֹמִי אַבִּיר הָרֹעִים אֲשֶׁר לְשָׁאוּל׳. חז״ל מבארים שתואר ׳אביר הרועים׳ הוא כינוי לאב בית דין (עיין תנחומא שופטים א). במדרש שמואל (יח ד) אמרו שדואג היה שקול כנגד כל ישראל. בסנהדרין (קו:) איתא ׳ואמר רבי יצחק, מאי דכתיב (ישעיהו לג יח) איה סופר איה שוקל איה סופר את המגדלים, איה סופר כל אותיות שבתורה, איה שוקל ששוקל כל קלים וחמורים שבתורה, איה סופר את המגדלים, שהיה סופר שלוש מאות הלכות פסוקות במגדל הפורח באוויר, אמר רבי, ארבע מאה בעייא בעו דואג ואחיתופל במגדל הפורח באויר ולא איפשט להו חד׳. ובברכות (ג:) מיד יועצים באחיתופל ונמלכין בסנהדרין ושואלין באורים ותומים... אחיתופל זה יועץ וכן הוא אומר +שמואל ב׳ ט״ז+ ועצת אחיתפל אשר יעץ בימים ההם כאשר ישאל (איש) בדבר האלהים׳. ובסנהדרין (קד:) יהודה מחקקי זה אחיתופל.
(א-ג)לַמְנַצֵּחַ אַל תַּשְׁחֵת לְדָוִד מִכְתָּם, הַאֻמְנָם אֵלֶם צֶדֶק וגו׳. אמר דוד כנגד שרי שאול העוינים אותו בחברת שאול, כאילו תאמר דואג ואחיתופל, הַאֻמְנָם אֵלֶם צֶדֶק תְּדַבֵּרוּן, ועוד מֵישָׁרִים תִּשְׁפְּטוּ בְּנֵי אָדָם, ואַף בְּלֵב עוֹלֹת תִּפְעָלוּן. כלומר, היתכן זה שתדרשון ברבים ׳אלומות׳ ואגודות ׳צדק׳ כיראי ה׳ וחושבי שמו ו׳תשפטו מישרים׳, ועוד ׳בלב עוול תפעלון׳, הלוא דרכיכם לא יתכנו, לעשות החסיד והצדיק1 ועם זה לפעול עוולה2. ומילת ׳האמנם׳ – היא כאילו יאמר ׳האפשר זה׳, ׳היהיה זה׳. ׳אלם׳ – מלשון ׳מאלמים אלומים׳ (בראשית ל״ז:ז׳). ׳עולות׳ – הקיבוץ3 מ׳עוולה׳: חֲמַס יְדֵיכֶם תְּפַלֵּסוּן. שהרעה שאתם עושים, מקיימים אותה בדברים ניצוחיים ומראים על טהור שהוא טמא4:
1. להתנהג כלפי חוץ כחסיד וצדיק. כנראה צורה מושאלת משפת האיטלקית.
2. כ״כ בנדפס: ׳זה המזמור אמר על דואג ואחיתופל ודומיהם, שהיו גדולים בתורה ומורים לרבים דת ודין, ועם זה היו רשעים גמורים׳.
3. לשון רבים של.
4. ׳וכשאתם עושים חמס להנאתכם, תפלסון ותַראו פנים שלא כהלכה לקיים שהחמס שעשיתם הוא בפלס ובמשקל ישר׳ (נדפס).
למנצח אל תשחת – מיוסד על אנשי שאול שהסיתו לשאול שירדוף שנית אחרי דוד ואמרו שמצא את כנף מעילו, וע״ז ציין גם מזמור זה בשם אל תשחת ונסמך למזמור הקודם, והוסד נגד אנשי כזב ובעלי לה״ר אלה.
למנצח וגו׳ – גם מזמור זה נגד דואג וחביריו העושים עצמם כצדיקים אוהבי מישרים ונאמנים למלכם משיח ה׳.
תרגום כתוביםמדרש תהליםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג'יקטילהרש״ירד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
Do you indeed speak as a righteous company? Do you judge with equity the sons of men?
א. ‹ר4› פרשה פתוחה
תרגום כתוביםמדרש תהליםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתר׳ משה אבן ג'יקטילהרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
In very truth are you silent, O righteous ones, in the time of strife? It is fitting that you speak righteousness, that you judge uprightly the sons of men.
למנצח אל תשחת לדוד מכתם האמנם אלם צדק תדברון – אמר לו דוד לאבנר בצדק רדפתם אותי כמו שנאמר בתורה צדק צדק תרדוף, או שפטתם אותי בצדק שאמרה תורה בצדק תשפוט עמיתך הלא תענה אבנר כך עשיתם מישרים תשפטו בני אדם לכך נאמר האמנם אלם צדק.
האמנם אלם צדק תדברון – אמר רבי יצחק מה אומנותו של אדם בעוה״ז ישים עצמו כאלם, יכול אפילו לדברי תורה, ת״ל צדק תדברון, יכול יגיס דעתו, ת״ל מישרים תשפטו.
אחקא יא בני אדם יא אלג׳מע אלד׳י יג׳ב אן תתכלמוא באלעדל, ותחכמון באלמסתקים תרכתמוהא.
ואמת. בני אדם! קבוצת אנשים! (אלם לשון אלומה) אתם אלה שצריכים לדבר בצדק ולשפוט לפי היושר! בשביל מה עזבתם את שניהם [את היושר ואת הצדק].
האמנם, האם באמת שאתם בני אדם אתם הקהלה אשר ראוי שתדברו בצדק ותשפטו במישרים עזבתם אותם את הצדק והמישרים. והמלים ״בני אדם״ שבסוף הפסוק עברו לתחלתו.
אלם צדק ואלם רחוקים, קבוצה, כמו והנה אנחנו מאלמים1, שהוא אגוד וקבוץ.
(ב-ג) קו׳ האמנם אלם צדק תבדרון ואתבעה בקו׳ אף בלב עולות תפעלון יעני אי ימכן אן יכון קולכם צאדקא וחכים1 עדלא מע מא תצֺמרונה מן אלגלﹼ ותצﹺ׳רﹼון עליה מן אלאחנה.
וקד ביﹼינא תפסיר אלם צדק יעני אנה גמאע אלצדק וקרנﹼﹶא בה אלם רחוקים (תהלים נו:א) פי מא תקדם.
1. וחכמים
(2-3) The phrase; “O mighty one, do you decree a righteous company” and it is followed by the phrase; “in your mind you devise wickedness.” Its meaning is possibly that your words are true and the wise are just, so why do you conceal malice and hurt him out of deep-seated hatred?
We have already explained righteous, it is a righteous company and we wrote about “distant company” (Ps.56:1) previously.
האמנם – לשון אמונה הוא.
האומנם אלם צדק תדברון וגו׳ – מזמור זה אמר על שבא אל המעגל אשר שאול שוכב שם ולקח את החנית ואת הצפחת והלך לו וקרא הלא תענה אבנר (שמואל א כ״ו:י״ד) כלומר הלא יש לך עתה להוכיח לשאול ולהראותו שעל חנם הוא רודפני שאילו רציתי הרגתיו וכך אמר בשירו האמנם נאלם מפיכם הצדק שהיה לכם לדבר והמישרים שיש לכם לשפוט הצדק אשר תדברון.
Is it true Heb. האמנם. This is an expression of truth.
Is it true that you were silent about the righteousness that you should have spoken, etc. He recited this psalm concerning [the incident] when he entered the barricade where Saul was lying, took the spear and the jug, went away, and called, "Will you not answer, Abner?" (I Sam. 26:14). That is to say, "Shouldn't you now prove to Saul and show him that he pursues me for no reason? For had I wished, I would have killed him." And so did he say in his song: Is it true that the righteousness that you should have said and the equities with which you should have judged have been silenced from your mouth? The righteousness that you should have spoken.
אלם צדק – כל עת אתם נאלמים מדבר צדק ומלשפוט מישרים.
למנצח – האומנם אלם – יש אומרים: כי אלם קהל, כמו: מאלמים אלומים (בראשית ל״ז:ז׳).
ור׳ משה אמר: בעבור שנאלמתם מדבר הצדק הזה הוא הדבור באמת.
DO YE INDEED SPEAK AS A RIGHTEOUS COMPANY? Some say that the word elem (company) in [ha-umnam elem tzedek tedabberun (do ye indeed speak as a righteous company)] means a congregation.1 Compare, me’allemim allumim (binding sheaves) (Gen. 37:7).2 Rabbi Moses says that the meaning of ha-umnam elem tzedek tedabberun (do ye indeed speak as a righteous company) is, because you are dumbstruck3 from speaking this righteous thing, that is, [from] speaking the truth.4
1. Or a group or company.
2. This opinion renders me’allemim allumim, gathering a group of sheaves.
3. According to Rabbi Moses, elem (company) means, dumbstruck. He believes that our verse literally reads; because dumbstruck righteous you speak. Hence his interpretation.
4. According to Rabbi Moses, our verse should be understood as follows: because you are dumbstruck from speaking the truth and judging people with equity. [Yea, in your heart ye work wickedness...]
האמנם אלם צדק תדברון – אמר זה כנגד אבנר בן נר ושאר שרי שאול שהיו שופטים את דוד כדין מורד במלכות והיו אומרים כי בדין היה שאול רודף אחריו להמיתו כי אלו היו הם מונעים אותו לא היה שאול רודף אחריו.
אלם – פירושו קבוץ מן מאלמים אלמים. אמר: כשתתקבצו לשפט על משפטי ועל משפטי, שאר בני אדם שהם עשוקים כמוני, אם באמת תדברון צדק ותשפטו מישרים לא תעשו כן.
האמנם. איך אפשר זה שתדברו אלומות של צדק ותורו תורה הרבה, מישרים תשפטו בני אדם, כאשר אינכם נוגעים בדבר1:
1. רד״ק: ׳אלם, פירושו קיבוץ, מן (בראשית לז, ז) מאלמים אלמים. אמר: כשתתקבצו לשפוט על משפטי ועל משפטי שאר בני אדם שהם עשוקים כמוני אם באמת תדברון צדק ותשפטו מישרים, לא תעשו כן׳.
האמנם – כשבא דוד אל המעגל במקום שהיה שאול שוכב שם ולקח משם חנית המלך וצפחת המים והלך לו ומרחוק קרא ואמר הלא תענה אבנר וכו׳ כמ״ש בשמואל א׳ ולזה אמר האמנם נאלמתם מלדבר צדק שיש לכם לדבר והמישרים שיש לכם לשפוט בני אדם כי הלא עתה תוכלו להראות לשאול שאינני אויבו שהרי היה מסור בידי ולא הרגתיו.
אלם – מענין מאלמים אלומים, איך תאגדו ותחברו שני הפכים.
צדק תדברון, מישרים תשפטו – הצדק לפי חקות המשפט, והמישרים הם לפי היושר, וצדק נופל על משפט והמישרים על הדבור והתוכחה, כמ״ש ושפט בצדק דלים והוכיח במישור (ישעיהו י״א) ופה יספר שהם הוסיפו לעשות שגם בדבורם יוכיחו על הצדק, וגם במשפט ישפטו ע״פ היושר שהוא יותר מן הצדק, כמ״ש (למעלה ט׳) על ישפוט תבל בצדק ולאומים במישרים.
(ב-ג)האמנם אלם – וכי אפשר להאמין שיתאלמו באלומה ובאגודה אחת שני הפכים בנושא אחד, והכתובים, מקבילים צדק תדברון אף בלב עולות תפעלון, מישרים תשפטו בני אדם אף בארץ חמס ידיכם תפלסון – שבפיכם תדברו צדק ותוכיחו את האנשים לעשות צדק, ובלב תפעלו עולה, והרי הלב סותר אל הדבור, וגם תשפטו בני אדם לעשות מישרים ושלא יחמסו ויגזלו, ואתם בעצמכם תפלסון בארץ בפרהסיא את חמס ידכם, והרי המעשה סותר אל הדבור.
אלם – נ״ל שהוא מלשון ובריא אולם (למטה ע״ג:ד׳) שענינו חוזק ואומץ, ואולי ממנו שם אולם לבנין נכון על עמודים ואלם צדק ר״ל נכון ונאמן, וכי אמת הוא שמה שאתם מדברים יהיה דבר צדק ותושיה שאך במישרים תשפטו בני אדם, ואין מרמה בלבבכם?
תרגום כתוביםמדרש תהליםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתר׳ משה אבן ג'יקטילהרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
Yes, in heart you work wickedness; you weigh out in the earth the violence of your hands.
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג'יקטילהרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
ומעני קו׳ חמס [75 א] ידיכם תפלסון יעני בה אנכם תצֺעון גורכם פי מוצֺע אלעדל ותנזלון טﹸ׳למכם מנזלה אלאٕﹺס(ת)קאם.
ועולות אסם מעתל אלעין פי מעני עול ועולה.
[An interpretation of this verse is included in the commentary on Verse 2]
The meaning of the verse “with your hands act cruelly” is you carry out cruelty instead of justice. You dispense injustice in place honesty.
“ʾôlôth” is a hollow verb meaning ‘wicked’ and ‘injustice.’
אף בלב עולות תפעלון – ולא עוד אלא שבלבכם אתם חורשים רעה לפעול עול.
עולות – כמו עוולות כאשר יאמר משור – שוורים, ומעיר – עיירים, ושלשים עיירים להם (שופטים י׳:ד׳) שהם לשון עיר וקריה.
בַאַרץאחמס ידיכם תפלסון – בתוך הארץ אתם מכריעים חמס ידיכם שהוא שוקל משקל רב.
[תפלסון – קונטערפיישץ בלעז.]
א. כך הניקוד בכ״י לוצקי 778 (בצפון צרפת לא תמיד הבחינו בין קמץ ופתח – עיינו בהערה על רש״י בראשית י״ד:י׳), והוא בא להדגיש שהמלה אינה מנוקדת: ״בְאֶרֶץ״. בנוסח המקרא שלנו: ״בָּאָרֶץ״.
Even in your heart, you plot injustice And not only that, but in your heart you plot evil, to do injustice.
injustice lit. wrongs, like עַוָלוֹת as one says from שוֹר, שורים, and from עיר, עירים: "and they had thirty cities (עירים)" (Shofetim 10:4), which is an expression of עיר, a city.
in the earth, you weigh down the violence of your hands Inside the earth, you weigh down the violence of your hands until it is very heavy. תְפַלֵּסוּן is contrepesez or contrepezeres in Old French, you outweigh. (See Yeshayahu 26:7.)
אף בלב – לא דיי שלא תדברו צדק, כי אם רע, כי אף בלב תפעלו עולה.
עולות – וכן: ועולתה תקפץ פיה (עמידה לימים נוראים).
אף – עולות – כמו: ועולתה קפצה פיה (איוב ה׳:ט״ז), בלבבכם העול שתעשו. וזה המזמור נאמר על השופטים.
חמס ידיכם – זה השוחד.
וטעם תפלסון – תשקלו אותו, עד שלא ירגיש אדם בחמס שתעשו. והטעם תעשו חמס כאילו הוא מפולס.
YEA, IN HEART YE WORK WICKEDNESS. [Olot means wickedness.] Compare, And iniquity (olatah) stoppeth her mouth(Job 5:16). In heart ye work wickedness means, the evil that you do is in your hearts.1 This Psalm speaks of the judges.
THE VIOLENCE OF YOUR HANDS. The reference is to the bloodshed, caused by graft. The meaning of ye weigh out [the violence of you hand] is, you weigh out the violence committed by your hands, so that no man is aware of it. The violence that you commit appears to be justly weighed out.2
1. In other words, you do not do evil inadvertently. You plan it.
2. You convince people that you acted justly and that your decisions were weighed in just scales. Radak.
אף בלב עולות – בו״ו נחה, כמו עולות בו״ו נעה, מן לא תעשו עול (ויקרא י״ט:ט״ו).
ואמר אף – כלומר אף על פי שהלב בעל המחשבה ואינו בעל המעשה, אתם תעשוהו בעל המעשה, כלומר, כל כך יחשב לבבכם העול תמיד כאלו הוא פועל ועושה אותו.
ובדרש: למה אמר אף? אמר להם: הלב לא נברא אלא לאמת, שנאמר ודובר אמת בלבבו (תהלים ט״ו:ב׳) ואתם לא כן אלא אף בלב עולות תפעלון בארץ חמס ידיכם תפלסון, והחמס שתעשו בידיכם תשמיעו בארץ ותטעימו אותו לבני אדם בטענות חזקות כאלו נעשה בפלס ובמשקל וביושר.
אף בלב עולות תפעלון. ועם כל חכמתכם זאת, תפעלו חמסים1 בלבבכם לחשוב אל ה׳ תועה בלי ספק: בארץ חמס ידיכם תפלסון. וכשאתם עושים ׳חמס׳ להנאתכם, ׳תפלסון׳ ותַראו פנים שלא כהלכה לקיים שהחמס שעשיתם הוא בפלס ובמשקל ישר2:
1. עולות - כמו עוולות כאשר יאמר מן שור שוורים (רש״י).
2. ׳והחמס שתעשו בידיכם תשמיעו בארץ ותטעימו אותו לבני אדם בטענות חזקות כאילו נעשה בפלס ובמשקל וביושר׳ (רד״ק). ובזכריה (ה ו) כתב רבינו: זאת עינם בכל הארץ. עין הגוזל והנשבע הוא להראות שכל עניינם במידת יושר ואיפת צדק, כענין ׳בארץ חמס ידיכם תפלסון׳ (תהלים נח ג).
אף בלב – בעוד שמלבד העול שאתם מוציאים מן הכח אל הפעל הנה מזומן בלבבכם עול נוסף ומזומן להעשות בכונה ודיוק (שזה הוראת שרש פעל).
בארץ – לפני בני אדם הרואים לעינים אתם מראים חמס ידיכם כאילו שקול בפלס ומאזני משפט.
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג'יקטילהרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
The wicked are estranged from the womb; the speakers of lies go astray as soon as they are born.
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתר׳ משה אבן ג'יקטילהרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
כך הרשעים נזהרו מקרוביהם. והמדברים שקר תעו בתוך הבטן שלהם.
זרו, כן התרחקו הרשעים מקרוביהם ותעו דוברי הכזב בבטניהם. וראה בפירושו לעיל מ, ט, ובהערות.
ופירשתי מרחם ״ד׳וי אלרחם״ כלומר הקרובים, ומחה בהם במה שהתרחקו מקרוביהם ואף הרעו להם. וכך ״בטונהם״ שהוא פירוש תעו מבטן הכוונה גם בו על הקרובים. והנה רחם הוא כאמרו ישכחהו רחם1, ובטן כמו מבטנו יורישנו אל2.
1. איוב כד כ. וכן תרגם שם ״ותנסאה אלקראבאת״ וישכחוהו הקרובים.
2. שם כ, טו.
ופסרת מרחם, מן ד׳וי אלרחם, אעני אלקראבאת, ואנכר עליהם במא בעדו ען אקרבאיהם בל ט׳למוהם. וכד׳לך בטונהם אלד׳י הו תעו מבטן ישיר בה אלי אלקראבה איצ׳א. פאמא רחם פהו כקולה ישכחהו רחם, ובטן מת׳ל מבטנו יורישנו אל.
וזורו רשעים פעל מאץׄ אי צארוא זרים.
And “you dealt out lawlessness” is like perfect verb; as in dealt lawlessness.
זורו רשעים מרחם – ממעי אמן הם נעשים זרים להקב״ה כדרך שעשה עשו, ויתרוצצו הבנים בקרבה1(בראשית כ״ה:כ״ב).
The wicked become estranged [even] from the womb From their mother's womb they become strange to the Holy One, blessed be He, in the way that Esau did: "And the children moved violently against each other in her womb" (Bereshit 25:22).1
become estranged Heb. זֹרו, like נזורוּ, the same construction as: "O heavens (שֹֹֹמו), be astonished" (Yirmeyahu 2:12); "they heaped bitter abuse upon him and became [his] opponents (ורֹבו)" (Bereshit 49:23); "They are taken away (רוֹמוּ) in a second" (Iyyov 24:24). All these are in the passive voice.
1. Rashi is alluding to the Midrash he quotes on that verse saying whenever she [Rivkah] passed by the gate of a pagan temple Esau moved convulsively in his efforts to come to birth (Bereshit Rabbah 63:6). See Rashi Bereshit 25:22.
זורו – לשון זרים.
מרחם, מבטן – כלומר: מקטנותם חזרו לרשעם.
חמת – ארס.
זורו – פועל עבר, על משקל כי אורו עיניי (שמואל א י״ד:כ״ט). והטעם כי מעת הולדם הם זרים בתולדתם משאר הילודים.
ותעו – כפול בטעם.
ESTRANGED. Zoru (estranged) is a verb in the perfect. It follows the paradigm of oru (brightened) in how mine eyes are brightened(Samuel I 14:29).1 The meaning of The wicked are estranged from the womb is, the wicked are different in nature at birth from other new born children.
[The speaker of lies] go astray [as soon as they are born] repeats the idea earlier mentioned.2
1. The first letter of verbs in the kal perfect is usually vocalized with a kametz. Hence Ibn Ezra’s comment.
2. In the first part of the verse.
זורו רשעים מרחם – זורו – פעל עבר מנחי העי״ן על משקל מה טובו אהליך (במדבר כ״ד:ה׳), אורו עיני, כלומר טבעם ותולדותם לעשות מעשה זר ורע, וכן תעו מבטן, והוא כפל ענין במלות שונות.
זורו רשעים מרחם. הנה זה אין ראוי שיקרה לזרע הקודש, אבל יש פסול בזרעכם בלי ספק1:
1. ׳זורו רשעים מרחם - ממעי אמם הם נעשים זרים להקב״ה׳ (רש״י). מדחציף אולי האי, או ׳שמץ פסול׳ בפסחים? וכתבתי באוצרות רות: עצם שמו ׳דואג האדומי׳ מעורר מחשבה שאולי גם הוא לא היה מגזע יחס טהור. אך נחלקו בזה רבותינו. בילקו״ש (שמואל א׳ רמז קלא) אמרו: ׳ולמה נקרא שמו אדומי, רבי יהושע בן לוי אמר על שם עירו, ר׳ שמואל אמר שקנא בדוד שנקרא אדמוני, ר׳ אבא בר כהנא אמר שהתיר דם נוב עיר הכהנים, ר׳ נחמיה בנו של רבי שמואל בר נחמני אמר שהתיר דמו של דוד ואשתו מותרת לאחר, בר קפרא אמר שאסר דמו של אגג לשאול ואמר לו ושור או שה אותו ואת בנו וגו׳, ר׳ יצחק אמר שהיה מאדים פני הכל בהלכה, ר׳ חנינא אמר מה אדום מבלע זכיותיו של ישראל כך דואג מבלע זכיותיו של דוד, רבותינו אמרו מה אדום נוקם ונוטר ושונא אף דואג כך לדוד׳. הרי ששם זה אינו אלא כינוי על שם מעשיו, אם לטוב אם למוטב. אך בפסיקתא דרב כהנא (זכור פיס׳ ג טז) איתא שה׳ נשבע שלא יקבלו גרים מעמלק, וממשיך ׳אף דוד עשה כן, ויאמר דוד אל הנער המגיד לו אי מזה אתה ויאמר בן איש גר עמלקי אנכי, א״ר יצחק, דואג האדומי היה, ויאמר לו דוד דמך על ראשך, א״ר יצחק דמיך כתב, אמר לו הרבה דמים שפכת בנוב עיר הכהנים׳. וכן הוא בפסיקתא רבתי (זכור יב), וכן בתנחומא (כי תצא יא), אלא ששם איתא: ׳אמר ר׳ יצחק בנו של דואג האדומי היה׳ . עולה מכאן שדואג בעצמו היה גר עמלקי, ופשוט שלכן היה נקרא ׳דואג האדומי׳, שכן היה צאצא של אדום, וחלו עליו כל דיני גר אדומי שרק דור שלישי הותר לבוא בקהל.
(ד-ו)זֹרוּ רְשָׁעִים מֵרָחֶם וגו׳. אמר הגאון, שלפי שידיעת ה׳ היא אמיתית ואינה מכרחת1, בראות שהאדם עתיד בבחירתו הרעה להיות על דרך משל רץ להרוג ולשפוך דם, יולידנו חיגר, ותכלית דברים ירועע אותו האבר שבו עתיד לחטוא, לא שח״ו יקח בחירתו, אבל ברוב חסדיו כי לא יחפוץ במות המת ולא אל חפץ רשע הוא, יוליד רוע אותו האבר שיהיה סיבה לפעמים למונעו מאותו החטא, וזהו אמרו ׳זורו רשעים מרחם׳ וגו׳. וזהו מאמר הפילוסוף בספר ׳סוד הסודות׳: ׳השמר ממי שהוא חסר היצירה כאשר אתה נשמר מהאפעים ההורגים׳. וכן בהיפך נאמר (ירמיה א׳:ה׳) ׳בטרם אצרך בבטן ידעתיך׳ וגו׳. ועל זה הדרך הכהנים בעלי מומים לא יעבודו ׳כי משחתם בהם׳ (ויקרא כ״ב:כ״ה)2, כמבואר במקומו3. יאמר, כל כך תָּעוּ מִבֶּטֶן והוכנו לרוע המזג, באופן שחֲמַת לָמוֹ כִּדְמוּת חֲמַת נָחָשׁ וגו׳, אֲשֶׁר לֹא יִשְׁמַע וגו׳:
1. שאין הבחירה מבטלת את הבחירה.
2. שם נאמר כן על מומי הבהמות הפוסלות לקרבן.
3. בשיעורים לויקרא (כב כ-כה): ׳נותן טעם לכל המומים שכתב לעיל, ואמר, לא כאשר יראה האדם שטוב אחד סריס גדול ושָׁמֵן משֶׂה כבשים קטן רזה תמים, כי ה׳ יראה בתוכיות הצורה, ברוך הוא שהוא בעל הטבע, וטוב לו שה תמים מסריס בעל מום, לפי שהבעלי מומים ׳משחתם בהם׳, ר״ל השחתתם בהם בתוכם, היינו בצורותם העצמית׳.
תעו מבטן – מלרע כמשפטו בשאינו סמוך למלה זעירא או מלעיל כמו ביין שגו ובשכר תעו (ישעיהו כ״ח) וכן כל תעו שבמקרא מלרע חוץ מן תעו מדבר ישעיה מ״ו שהוא מלעיל וכן נמסר עליו לית מלעיל וגם במכלול דף קכ״א כתוב ובאו מהם מלעיל תעו מדבר. כלו בעשן כלו. ויודעיו לא חזו ימיו (איוב כ״ד).
זורו – הרשעים הללו נעשו זרים לה׳ מעת צאתם מן הרחם.
תעו – המדברים עלי כזב תעו מדרך הטובה מעת צאתם מבטן.
מרחם. מבטן – הבטן מצייר בעוד הולד בבטן אמו, והרחם מציין יציאתו לחוץ כמ״ש (ירמיהו א׳).
זרו – אומר שאנשי כזב האלה הצבועים והחנפים הם גרועים מן הרשעים בפרהסיא, כי הרשעים הם זורו מעת שיצאו מרחם – דהיינו אחר לידתן, אבל דוברי כזב הם תעו מבטן אמם, גם בטרם נולדו ויצאו מרחם, ור״ל שהרשעים אין רשעתם טבעי להם, כי האדם לא נברא שיהיה רשע, ותולדות האדם נוטה אל הצדק, רק ירשיע אח״ז ע״י חברים ושכנים ומורים רעים וכדומה, אבל בעלי הכזב תכונתם וטבעם רע, ורעתם אינו דבר מקרי רק עצמי וטבעי להם.
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתר׳ משה אבן ג'יקטילהרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
Their venom is like the venom of a serpent; they are like the deaf asp that stops her ear;
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג'יקטילהרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
Poison is theirs like the poison of the serpent; like the deaf adder that stops up his ears.
חמת למו כדמות חמת נחש וגו׳ – אשר לא ישמע לקול מלחשים, אמר להם אין אתם יודעים מה עשה הקב״ה לנחש (לא) שבר את שניו ועכשיו הוא אוכל עפר כך הוא עושה להם שנאמר הרס שנימו בפימו, אמר להם הקב״ה אמרתם לשון הרע אתם הולכים לגיהנם והאש אוכלת אתכם שנאמר כמו שבלול תמס יהלוך נפל אשת ואין רואין השמש לעולם שנאמר בל חזו שמש, אבל הצדיקים וזרחה לכם יראי שמי.
ואתה יכול לראות שיש להם כעס כמו כעס הנחש. וכמו הפתן החרש כך הם אוטמים את האזנים שלהם.
חמת, ותמצא להם חמה בדומה לחמת הנחש וכמו הפתן החרש כך הם אוטמים אזניהם. בדברים לב לג, איוב כ יד. ישעיה יא ח תרגם רבינו פתן ״רקש״ והוא ממיני הנחשים מרוקם ארסי מאד. ולקמן צא יג. איוב כ טז תרגם ״שג׳אע״ וגם הוא ממיני הנחשים אמיץ ורב כח. וכאן וגם בבראשית מט יז תרגם ״מטרון״ שהחושבים שיש לחברים שליטה על הנחשים ונשיכותיהם אומרים שאין להם שליטה על מין זה.
וקו׳ חמת למו מצֺאף מע בקא אללאם פי למו מן דון קו׳ חמתם או חמה למו מתֺל אם אתן שנת לעיני (תהלים קלב:ד) מימין לבית (יחזקאל י:ג).
וקו׳ יאטם אזנו ליס אן דֺלך מנה עמד לכן לאסתילא קוה אלסם עליה פצארת אלרקיה לא תנגע פיה פגעלה כאלאצםﹼﹶ ען תלך אלמנאגﹶאה מן חיתֺ לם תנגﹺ׳ע פיה.
וכדֺלך אקול פי אם ישוך הנחש בלא לחש (קהלת י:יא) אנה יריד בלא שמע לחש או מן דון אן יקבל אלרקיה פלא פצֺל לדֺי אללסאן אן יעני אלראקי אדֺא לם תטיעה אלחיה פהו מתֺל צֺרבה למﹶן עאנﹶי תחת אמרא לם יﹶחסן תנאוۥלא או פאת קדרתה פכאב סעיה ונﹶילה כקו׳ דברי פי חכם חן ושפתות כסיל1 תבלענו (קהלת י:יב) והו מן אלבאב אלמתקדם אי אן אלחכים אנמא חﹸטֺי ענד אלנא[יב] [75 ב] במא אטﹼרד עלי לסאנה מן אלחכמה צֺד מא הדם אלגאהל אלחטֺוה במא נטק בה מן עורה ופאחשה.
1. כסילים
The phrase “their venom (ḥamaṯ lāmô)” is annexed [muḍâf] to the following L (Lāmęḏ) of “their (lāmô)” without inserting ‘their’ (after) venom (ḥamaṯām) or in the separated form1 (ḥamâ lāmô) as in “I will not give my sleep to my eyes (šenāṯ)” (Ps. 132:4) and “on the south side of the House” (Ez. 10:3).
It states “stop his ears,” this does not mean his strongholds but the power of the venom to overpower him therefore the charm had no effect upon him and so he became deaf to those whisperings as it was ineffectual upon him.
So too it was said, “If the snake bites because no charm was uttered” (Ecc. 10:11). That is to say, without hearing the whispering or without hearing or receiving the charm then it is no benefit to the snake-charmer, for the snake is disobedient. He compares the bite (of the snake) to one who strives to do something to which he unsuited or is beyond his power. Consequently, his effort is worthless and empty as stated, “A wise man’s talk brings him favor, but a fool’s lips are his undoing” (Eccl. 10:12). It is (connected to) the preceding matter, as in the wise man. He enjoyed the authority of good grace so that wisdom flowed uninterruptedly off his tongue unlike the fool who destroyed his grace by uttering falsehoods and obscenities.
1. i.e. substitution of the Ṯ (Ṯāw) for the H (Hē).
חמת למו – ארס יש להם להרוג את הבריות כדמות ארס הנחש.
כמו פתן חרש אשר אוטם אזנו – הנחש כשהוא מזקין נעשה חרש באזנו אחת ואוטם אזן השנית בעפר שלא ישמע את הלחש שהחבר משביעו שלא יזיק.
They have venom They have venom to kill people, like the venom of a serpent.
like a deaf cobra that closes its ear When the snake ages, it becomes deaf in one ear, and closes the other ear with dust so that it should not hear the incantation of the charmer, adjuring it not to cause injury.
(ה-ו)כמו פתן חרש – יש נחש ששמו פתן, כשלוחשיןא אותו, אוטם אזנו שלא ישמע אליו. הרשעים דומים לפתן גדול וחזק שעשה את עצמו חרש שלא ישמע לקול חברים ולחשים.
א. בכ״י ס״פ: כשלוחצין.
(ה-ו)חמת – סמוך, ולא נכתב למי נסמך, כדרך: ושכורת ולא מיין (ישעיהו נ״א:כ״א).
וטעם חמת – סם ממית.
וטעם אוטם אזנו – הוא שיספר אחרי כן: אשר לא ישמע ולא לקול חובר חברים.
(5-6) THEIR VENOM. The word chamat (venom) is in the construct.1 However, Scripture omits the word to which it is connected. Compare, u-shekhurat ve-lo mi-yayin (And drunken, but not with wine) (Isaiah 51:21).2Chamat means a fatal poison.3Stoppeth her ear refers to what follows,4 namely, Which hearkeneth not to the voice of charmers, Or the most cunning binder of spells (v. 6).
1. Our verse reads chamot lamo (their venom). Chamat means, venom of. Our verse thus literally reads: [The] venom of …is theirs; it is like the venom of a snake.
2. Shekhurat is in the construct. However, Scripture omits the word to which it is connected. Shekhurat ve-lo mi-yayin literally reads, drunken of... but not with wine.
3. Reading sam rather than shem. Filwarg.
4. Lit. The meaning of Stoppeth her ear refers to what the psalmist goes on to say.
חמת למו – רשעם ניכר בפניהם שמטילין ארס מפיהם ומפניהם בהתרגזם, כמו הנחש המטיל ארס. ובא חמת בתי״ו שלא בסמיכות, וכן חלת מצה אחת (ויקרא ח׳:כ״ו), והדומים להם.
כמו פתן חרש – לפי שדמה אותם לנחש אמר שהם כמו הנחש הקשה שבמין והוא הפתן החרש שיאטם אזנו. לפי שאומרים, לחש ידוע לנחש שלא יזיק אחר כן, וזה הנחש לא יועיל בו הלחש כאלו הוא חרש וכאלו יאטם אזנו שלא ישמע מה שלוחשים לו.
כדמות חמת נחש. שהטיל זוהמא בזרעה של חוה, כמו שסיפרו חכמינו ז״ל (שבת קמו.), ואותו ׳חמת נחש׳ יאטם אזנו מלקבל מוסר התורה שראו וידעו1:
1. בסנהדרין (קי.) איתא ׳אמר רבי יוסי, כל החולק על מלכות בית דוד ראוי להכישו נחש׳, ובאוצרות יוסף שנביא להלן מבואר באריכות כי בית דוד בחינת מלכות העליונה, וההיפך מזה הוא הנחש שהוא מלכות דטומאה [ויש להוסיף על דבריו מדברי הבן יהוידע ביבמות (עו:) על יתרא שחגר חרבו כישמעאלי, שביאר שבא לבטל קליפה דנחש המתנגד למלכות דוד, ע״ש, ולעיל הערנו שגלית היה דומה למגדף שלגלג על לחם הפנים, שזה בחינת עמלק, ושו״מ שבספר הגלגולים הביא שגלית היה בו שורש הנחש, ואכמ״ל. גם ראיתי שהשל״ה הק׳ בכמה מקומות מזכיר מאמר ׳כל החולק על מלכות בית דוד כחולק על השכינה׳, ולא מצינו מאמר זה בגמרא, אלא בסנהדרין שם נאמר כן על החולק על רבו, ולפי משנ״ת להלן שמלכות בית דוד בבחינת שכינה, ונחש היפך זה, א״ש שצירף שתי המימרות].
כמו פתן חרש – המה כמו פתן אשר לעוצם רעתו לא יועיל לו הלחש כאלו היה חרש ואוטם אזנו לבל ישמע כי כן הרשעים הללו לא יועיל בם המוסר כאילו היו חרשים וכו׳.
חמת – כמו אם אתן שנת לעיני.
(ה-ו)חמת למו כדמות חמת נחש – הנחש נושך את האדם שלא להנאתו רק מצד האיבה שהושת בינו ובין האדם, שהאדם ישופנו ראש ולכן הוא ישופנו עקב מיראתו פן יהרוג אותו, וכן ידמה חמתם של בעלי לה״ר אלה, כאילו הם מתיראים ממני שלא אעשה להם רעה ולכן ידברו עלי לה״ר, שנדמה לנשיכת נחש כמ״ש אם ישוך הנחש בלא לחש ומה יתרון לבעל הלשון, אולם לעומת זה הנחש שומע לחש ואינו מזיק, והוא במליצה שמלחשים לו שלא יירא מן האדם כי אינו אויב לו ולא דורש רעתו, ואז לא ישוך, וכן היה ראוי שאחר שלחשתי להם ע״י מה שהראיתי ע״י כריתות כנף המעיל שאיני דורש רעת שאול היה ראוי שישמעו לחש אבל הם דומים כפתן חרש יאטם אזנו אשר לא ישמע לקול מלחשים הגם שהחובר חברים הוא מחוכם ויודע לחש, כן הם האטימו אזנם משמוע לחש.
כמו חמת נחש – הנושך וממית בלי הועיל לו כי לא יאכל מבשר נשוכיו וכן כתוב (קהלת י׳:י״א) אם ישך הנחש בלוא לחש ואין יתרון לבעל הלשון.
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג'יקטילהרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
which does not listen to the voice of charmers, or of the most cunning binder of spells.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג'יקטילהרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קשיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
[An interpretation of this verse is included in the commentary on Verse 5]
אשר לא ישמע לקול מלחשים חובר חברים מחכם – מי שיודע חכמת הלחש חובר חברים ועושה מעשים, ובהם יועיל הלחש, ומחכם הוא מי שהוא חכם מאד בהם, ואפילו הוא לא יועילו בו מעשיו ולחשו. כן הם, אלה האנשים, לא ישמעו ולא יאזינו לקול הצדיק העשוק במשפטו, וישפטו עליו כפי לבם ורצונם.
אשר לא ישמע וגו׳ – גם אני קראתי להם לשלום והם העלימו אזנם לדברי, וכן במקום אחר (למטה ק״כ ו׳־ז׳) הוא קובל עליהם, רבת שכנה לה נפשי עם שונא שלום, אני שלום וכי אדבר המה למלחמה.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג'יקטילהרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קשיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
Destroy their teeth, O God, in their mouth. Break the fangs of the young lions, Hashem.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג'יקטילהרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
“malteʾôth” [jaw] and “methalleʾôth” (Job 29:17, Joel 1:6, Prov. 30:14) are like KSB-KBS, SML-SLM. It is possibly I found examples that derive from “trust a knife into your gullet” (Pro. 23:2) and “drink and their speech grow thick” (Oba. 1:16), thus it was said; they are both missing second radical of the root whilst the tāws are additional. The morphological forms are maphteʾelôth for malteʾôth and mephthaʾlôth for methalleʾôth in the strong form.
מלתעות – שִנַיִם הפנימיות שקורין מיישליש.
molars The inner teeth, called messelers in Old French, molars, grinders.
שינמו – שפתי׳.
אלהים – בעבור שהם טורפים בפיהם ידמה אותם לכפירים כי הלשון בינות השיניים.
O GOD. The psalmist compares the wicked1 to young lions because they tear with their teeth. The psalmist makes this comparison because the tongue is between the teeth.
1. Literally, them.
אלהים הרס שנימו בפימו – לפי שאמר במזמור למעלה: שניהם חנית וחצים (תהלים נ״ז:ה׳), אמר: הרס שנימו בפימו שלא יזיקוני דבריהם הרעים.
ומלתעות הם השינים הגסות, והמשילם לכפירים שהם האריות, לפי שהם טורפים כמו הם.א
א. כן בכ״י פרמא 1872. בכ״י פריס 207, פרמא 2063 חסר כל הביאור.
(ז-ח)הרס שינימו. אשר בהם ׳חמת נחש׳ להמית1: מלתעות כפירים. גדולתם אשר בה אוכלים וגוזלים2, נתוץ ה׳ - השפילם, באופן שימאסו כמו מים אשר יתהלכו למו על עפר: ידרוך חציו כמו יתמוללו. האל יתברך ׳ידרוך חציו׳ של אותו ׳חמת נחש׳ היורה זיקים בהבל פיו, כמו שתרמסנה המלילות שיתמוללו ויתפרכו:
1. רד״ק: ׳לפי שאמר במזמור למעלה (נז, ה): שניהם חנית וחצים, אמר הרס שנימו בפימו שלא יזיקוני דבריהם הרעים. ומלתעות הם השיניים הגסות, והמשילם לכפירים, שהם האריות, לפי שהם טורפים כמוהם׳.
2. מלתעות - שנים הפנימיות (רש״י). ראה אבע״ז: ׳בעבור שהם טורפים בפיהם ידמה אותם לכפירים כי הלשון בינות השנים׳.
והתפלל אחר כך ואמר, אֱלֹהִים הֲרָס שִׁנֵּימוֹ בְּפִימוֹ. לפי (שהרס) [שארס] הנחש הוא בין שיניו: מַלְתְּעוֹת כְּפִירִים נְתֹץ ה׳, ו׳כפירים׳ הם המל[שינים] ובני רצפה שגידלם מירב, שהם המוקעים1:
1. ראה להלן (תהלים נט ג-ד) שנקראו המוקעים ׳עזים׳, וכ״כ בנדפס שם ׳עזים – שבעת בני שאול שהוקיעום הגבעונים׳. בשמואל ב׳ (כא ח-ט) ׳ויקח המלך את שני בני רצפה בת איה אשר ילדה לשאול את ארמוני ואת מפיבושת ואת חמשת בני מיכל בת שאול אשר ילדה לעדריאל בן ברזלי המחלתי, ויתנם ביד הגבעונים ויוקיעם בהר׳. ובסנהדרין (יט:) ׳הכתיב את חמשת בני מיכל בת שאול, אמר לך רבי יהושע, וכי מיכל ילדה, והלא מירב ילדה, מירב ילדה ומיכל גידלה, לפיכך נקראו על שמה׳.
אלהים הרס – בגעיא בס״ס.
נתוץ ה׳ – יש פסוק בין נתוץ לשם מפני כבודו של שם.
מלתעות – הם השנים הגדולים והוא מתהפך כמו ומאכלות מתלעותיו (משלי ל׳:י״ד).
אלהים הרס שנימו בפימו – מדמה הלה״ר שלהם כשינים שבם יאחזו החיות הטורפות את טרפם,
וכמלתעות כפירים שבם ידיקו את הטרף, ובקש מה׳ שיהרוס שניהם בל יוכלו לאחוז את הטרף, ואף שכבר הוא בפיהם יתוץ מלתעותיהם בל יוכלו להשחיתו.
שנימו – שעל ידם הם מכניסים הארס בבשר נשוכם, שכן שני הנחש חלולים ומנוקבים בראשם, ובעוד שהנחש נושך בהם דוחק בועת הארס שיש לו בחכו, ומכניס ארסה לתוך השנים ומשם תוך ערקי בשר.
מלתעות – וביואל א׳:ו׳ ומתלעות לביא לו, ונראה שזה השני הוא נכון וכאן בא בהיפוך אותיות, ומקורו לעַ כמו בשרש בלע, א״כ המתלעות הם החניכים שהם העצמות שבהן נשרשות השנים.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג'יקטילהרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
Let them melt away as water that flows away. When he aims his arrows, let them be as though they were cut off.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתר׳ משה אבן ג'יקטילהרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
(ח-ט) ואלאלף פי ימאסו כמו מים מזידה מתֺלהא פי והאזניחו נחרות (ישעיהו יט:ו) והו אנפעאל מן אלמעתל אלעין מתֺל עוד יקנו בתים (ירמיהו לב:טו).
ואלצֺמיר פי ידרך חציו עאיד עלי אללה יקול מא הו אלא אן יותר קוסה פינקצפון קבל וצול אלסהם אליהם.
ולמא קאל כמו מים אבדל מנה כמו שבלול והו אלסיל כמא קאל שבולת מים (תהלים סט:טז) והו מצֺאעﹶף מן לאמה.
(8-9) The ʾaleph of “let them melt, like water” is additional as in “channels turn foul as they ebb” (Is. 19:6). It is a Niphʿal, hollow verb as in, “Houses, field shall again be purchased” (Jer. 32:15).
The suffix of “let Him aim His arrows,” refers to God, it says of him that He (God) promptly treads (bends) His bow, yet they will be cloven in two before the arrow reaches them.
When it says “like water,” it is in place of ‘like a snail.’ It is a flow as stated “floodwater” (Ps. 69:16). L (Lāmęḏ) of the root is geminate (Š-B-L-L).
[ימאסו – לעצמם שיהיו נמאסים בעיניהם מדאגה וכמו במים יתהלכו דוגמתו כל ברכים תלכנה מים (יחזקאל כ״א:י״ב) – מדמעות.]
ידרוך חציו – הקב״ה לנגדם כדי שיתמוללו.
[יתמוללו – שיאנט פרוייאייץ בלעז.]
Let them be rejected by themselves, that they will be rejected in their own eyes from worry, and as [if] in water let them walk. Similar to this is: "and all knees will go [as in] water" (Yechezkel 7:17), from tears.
He will aim His arrows i.e., the Holy One, blessed be He, so that they will be cut off. יתמֹללוּ is soyent preciz, let them be cut off.
(ח-ט)ידרך בהם חיציו – עד שיעשו כאילו נתמוללו ביד.
שבלול – שבולת מים.
וכפל לשון הוא שאמר: ימ{א}סו כמו מים, כמו שבלול תמס יהלך.
נפל אשת – טלפא.א
א. בלעז. וכן ברש״י.
ימאסו – האל״ף תחת אות הכפל, כדרך: אשר בזאו נהרים ארצו (ישעיהו י״ח:ז׳).
יתהלכו למו – עד אשר לא ימצאו.
וטעם ידרוך חציו – תחסר מלת הדורך, כמו: ויאמר ליוסף (בראשית מ״ח:א׳). כאילו הוא כתוב ידרוך הדורך חציו אליהם.
והזכיר חציו – מקום קשתו, כי דריכת הקשת היא בעבור לירות החצים.
LET THEM MELT AWAY. The alef of yimmasu (let them melt away) is in place of the double letter.1 Compare baze’u (divide) in Whose land the rivers divide(Isaiah 18:2).2
THAT RUNNETH APACE. Until they cannot be found.
The word “archer” is missing [in the phrase: when he aimeth (yidrokh)].3 It is similar to he said to Joseph(Gen. 48:1).4 Our verse should be interpreted as if written, “As the archer aims his arrows at them.” The psalmist mentions “his arrows” in place of his bow,5 because the one who treads (bends) the bow, does so, to shoot the arrows.
THEY WERE CUT OFF. The word yitmolalu (they were cut off) is similar to yemolel (it is cut down) in it is cut down, and withereth(Psalms 90:6).6
1. A samekh. The root of yimmasu is mem samekeh, samekh. Yimmasu might be connected to the root mem, alef, samekh (disgusted). Rashi makes this connection. Rashi renders our clause; Let them be despised in their own eyes from distress. Hence Ibn Ezra’s comment.
2. The alef in baze’u is in place of a zayin, for the root of baze’u is bet, zayin, zayin.
3. The noun which aimeth governs is omitted.
4. Translated literally. Here too Scripture omits the subject.
5. Our verse reads yidrokh chitzav (aimeth his arrows). Yidrokh means treads. Yidrokh chitzav literally means, treads his arrows. Hence Ibn Ezra’s comments.
6. Both words come from the root, mem, lamed, lamed.
ימאסו כמו מים – האל״ף במקום אות הכפל, והוא כמו ימססו, על דרך וימס לבב העם ויהי למים (יהושע ז׳:ה׳), ר״ל שיהיו
מעשיהם בטלים.
ידרך חציו – כל אחד מהם כשידרך קשתו לירות חציו, יהיו החצים ההם כמו אם יתמוללו – שלא יוכלו להרע לי.
והחצים הם דבריהם הרעים, והקשת הוא הפה, וכמוהו דרכו חצם (תהלים ס״ד:ד׳) – דרכו קשתם לירות חצם.
יִמָּאֲסוּ כְמוֹ מַיִם יִתְהַלְּכוּ לָמוֹ. יהי רצון שבלכתם למלחמה ׳ימאסו׳ כמו המים שמתהלכים אנה ואנה ולא ילכו בקו ישר1, באופן שאין להם כח ליקוב הארץ ולעשות חריץ בה כמו אילו היו הולכים בדרך ישרה: יִדְרֹךְ חִצָּיו כְּמוֹ אילו יִתְמֹלָלוּ, מלשון ׳ימולל ויבש׳ (תהלים צ׳:ו׳)2. ׳ידרוך חיציו׳ – היינו שישליך חיציו לארץ וידרוך על במותימו, כאילו ׳יתמוללו׳:
1. ׳יתהלכו׳ – ובשיעורים לבראשית (יז א-ב) ׳אמר הגאון, לשון ׳התהלך׳ – אינו לשון הליכה ממש, רק לשון טיול פה ופה׳, וראה לעיל (תהלים ל״ה:י״ד) ובמצויין שם.
2. כ״כ אבע״ז.
חצו – חציו קרי וכן נמנה במסורת עם מלין דחסרים יו״ד באמצע תיבותא וקריין.
ימאסו – ימססו ובאה האל״ף במקום אות הכפל וכן אשר בזאו (ישעיהו י״ח:ז׳) ומשפטו בזזו.
ידרוך – המקום ידרוך עליהם חציו ויהיו כדברים הנכרתים חיש מהר.
ימאסו – האל״ף תמורת הכפל כמו עורי רגע וימאס (איוב ז׳) ימססו.
כמו יתמללו – כמו ימולל ויבש ועי׳ ישעיה (כ״ד) שבא על קטיפת ראש הדבר שיקטפו ראשי החצים וכראש שבולת ימלו, וע״ד המליצה יל״פ מענין מלל ודבור, שבעת ידרוך חציו יהיה דומה כאלו החצים ימללו וידברו לאמר, כמו שבלול תמס יהלך, ר״ל שע״י שידרוך חציו יכרת ויאבד.
ימאסו וימסו,
כמו מים אשר יתהלכו למו כי אינם מדובקים יחד ויתפרדו לטפות טפות, כן יתפרד קבוצם, וגם בעת שידרוך חציו יהיו דומה כמו יתמוללו כדבר הנמלל שנקטף ראשו, כן יקטף ראש החד של החצים.
ימאסו – שרש מאס ומסס מקור אחד להם, שדבר נמס נמאס מנגוע בו.
ידרך חציו – כאשר ידרכו בלשונם שהיא קשתם (ירמיה ט׳:ב׳) חצי שקרם, יהיו חציהם מתמוללים וכרותי חחיהם באופן שלא יזיקו ולשונם הרע בל יעשה רושם.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתר׳ משה אבן ג'יקטילהרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
Let them be as a snail which melts and passes away, like the stillborn children of a woman that have not seen the sun.
א. אֵ֝֗שֶׁת א=אֵ֝שֶׁת (השמטת נקודת הרביע)
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתר׳ משה אבן ג'יקטילהרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
Like the crawling snail whose path is disgusting, like the abortion and the mole who are blind and have not seen the sun;
נפל אשת בל חזו שמש – מאי אשת בריה שאין לה עינים. אמר רבי ברכיה בר שלמיא ואי תימא רב יימר בר שלמיא מאי קראה כמו שבלול וכו׳. כמו שבלול תמס יהלוך נפל אשת בל חזו שמש כהדין כיליי סיליי לומצון, כשלשול הזה שהוא נמחה בצואה, כאישות הזאת שאינה מספקת לראות עד שחוזרת לעפרה, כאשת איש שזינתה והיא מתביישת שלא תראה עוברה והיא משליכתו בלילה שלא תחזנו השמש הה״ד השמש יצא על הארץ. כמו שבלול תמס יהלך, כשם שהשבולת הזו שוטפת כל מה שהיא מוצאה כך תורינוס שהוא עומד במדינה כל מי שנמצא נשטף עמו כיון שהוא מת אינו רואה עוד שמש למה שהוא תורינוס,
דבר אחר מדבר באנשי סדום כשם שהשבולת נשטף כך אנשי סדום. תמס יהלוך שהמסה אותם הקב״ה באש, נפל אשת בל חזו שמש שלא חזו אנשי סדום אלא השמש יצא על הארץ, מה כתיב שם וה׳ המטיר על סדום.
מת׳ל אלסנבלה, יתמאסון ויד׳הבון מת׳ל סקט אמראה לם ירי אלשמס.
כמו השבולת הם יהיו נמסים וילכו [לאיבוד]. או כמו נפל של אשה [שמעולם] לא ראה את השמש.
כמו, כמו שבולת. יתמוססו ויכלו כמו נפל של אשה שלא ראה את השמש.
והסמכתי כמו שבלול למה שלפניו והוא כמו יתמולל כמו קטפת מלילות בידך1. והסבתי תמס יהלוך למה שאחריו והוא נפל אשת.
1. דברים כג כו.
ווצלת כמו שבלול אלי מא קבלה והו כמו יתמוללו נט׳יר וקטפת מלילות בידך. ואצ׳פת תמס יהלוך אלי מא בעדה והו נפל אשת.
[An interpretation of this verse is included in the commentary on Verse 8]
And “melts- away [‘temes’] as it moves,” is a description of mucous. It is the manner in which it travels, since the manner of their movement is to move by dissolving. It is a hollow noun following the same morphological pattern as “they have committed incest” [‘tevel’] (Lev. 2:12).
The intent [yaʿnî] of the phrase “a woman’s stillbirth” is ‘like a woman’s stillbirth,’ as in they (the enemies) are like the falling baby which never sees the light. And “woman (ʾeŝęṯ)” is like ʾiŝŝâ, as stated “a beautiful woman (ʾeŝęṯ)” (Deut. 21:11).
שבלול – יש פותרים: לימצא. ויש פותרים: כמו שיבולת מים (תהלים ס״ט:ט״ז).
תמס – נמס והולך תמס שם דבר הוא, המ״ם יסוד ועיקר הוא והתי״ו בו יסוד נופל כמו תי״ו של תבל עשו (ויקרא כ׳:י״ב).
נפל אשת – טלפא בלעז, שאין לה עינים והיא תנשמת דמתרגמינן אשותא, כך פירשוהו רבותינו.
ויש פותרים נפל של אשה [כמו אשת הזמה (יחזקאל כ״ג:מ״ד), ויש תי״ו בלא דבקות, כמו: עטרת תפארת תמגנך (משלי ד׳:ט׳), כמו נפל של אשה שלא חזו הנפלים שמש, וללשון ראשון הוי נפל ואשת, כמו: ואני ככבש אלוף (ירמיהו י״א:י״ט) שהוא כמו כבש ואלוף, ופירש מנחם ככבש ואלוף הוא שור אף כאן נפל ואשת. צוה להגיה.]א
א. תוספת זו חסרה בכ״י לוצקי 778, אוקספורד 165, אך היא מופיעה בכ״י קמברידג׳ A3 (בלי ״צוה להגיה״, ובמלואה בכ״י מוסקבה 104 ובדפוסים.
a snail Heb. שבלול. Some interpret it as limace in Old French, a snail (Vayikra 11:30). Others interpret it as שבֹּלת, a current of water (Tehillim 69:16). The "lammed" is doubled, as from: "his branch will be cut off (ימל) (Iyyov 18:16); "will be cut off (ימולל) and will dry up" (Tehillim 90:6).
melts it continuously melts. תֶּמֶס is a noun, the "mem" being the fundamental radical and the "tav" a defective radical, like the "tav" of: "they committed a disgraceful act (תבל)" (Vayikra 20:12).
a mole Heb. נפל אשת, talpe in Old French, which has no eyes. It is identified as תִּנְשֶׁמֶת (Vayikra 11:30), translated [by Onkelos] as אשותא. So did our Sages explain it (Moed Katan 6b). Others explain it as a stillbirth of a woman. אשת is like: "women of (אשת) lewdness" (Yechezkel 23:44). There is a "tav" without the construct state, as: "she will transmit to you, a crown of glory (עטרת תפארת)" (Mishlei 4:9), like "a stillbirth of a woman (אשה)," for the stillbirths born did not see the sun. According to the former explanation, it is like נפל ואשת, a stillbirth and a mole, as: "And I was like a lamb a bull (ככבש אלוף)" (Yirmeyahu 11:19), which Menachem explained: like a lamb and a bull (ככבש ואלוף). That is, a bull; here too, a stillbirth and a mole נפל ואשת. It is proper to emend.
כמו שבלול – בדברי הקדמונים ז״ל: ברא שבלול, והוא כדמות דג במים שימס בהליכתו.
ויש אומרים: כי למ״ד שבלול כפול, והוא כמו: שבולת מים (תהלים ס״ט:ט״ז), גם הוא נכון.
ועתה אומר דקדוק אשת – דע כי הה״א סימן לשון נקבה, עטרה, תפארה. וכאשר יחליפו הה״א בתי״ו, תשוב המלה מלעיל, בין שתהיה המלה סמוכה, כמו: תפארת ישראל (איכה ב׳:א׳), או איננה סמוכה. וככה: עטרת תפארת, וככה: אשת, בתחלה אשה ואחר כן אשת, בין שתהיה סמוכה כמו: אשת איש (ויקרא כ׳:י׳), או לא תהיה סמוכה כאשת יפת תואר.
AS A SNAIL. The word shabbelul (snail) is found in the words of our ancients of blessed memory. Compare, bara shabbelul (he created the snail).1 The shabbelul is a fishlike creature in the water that melts when it walks. There are those who say that the lamed of shabbelul is doubled and that the word is similar to shibbolet (flood) in shibbolet mayim (water flood) (Psalms 69:16).2 This interpretation is also correct.
I will now grammatically explain the word eshet (a woman).3 Know that that the heh is the sign of the feminine. Compare, atarah (crown), tifarah (glory).4 When the heh is switched with a tav the word is penultimately sounded both when the word is in the construct as in tiferet yisra’el (the beauty of Israel) (Lam. 2:1), and also when the word is not in the construct. This is the case in ateret tiferet (a crown of beauty) (Isaiah 62:3).5 The same applies to eshet (a woman).6 Its primary form is ishah (a woman). It is pronounced eshet whether in the construct as in eshet ish (another man’s wife) (Lev. 20:10) or in the absolute as in eshet yefat to’ar7 (a women of goodly form) (Deut. 21:11).
1. Midrash Shochar Tov; 58:3.
2. Shibbolet is spelled with one lamed. According to this interpretation our verse reads, As a stream of water melts and passes away.
3. Our verse reads: nefel eshet bal chazu shemesh (the untimely births of a woman that have not seen the sun). Eshet appears to be a construct form. Thus nefel eshet chazu shemesh should be rendered, the untimely births of a women of, that have not seen the sun. This does not seem to make any sense. Hence Ibn Ezra goes on to explain that the word eshet which appears to be a construct is not really in the construct, for its tav is in place of a heh. In other words eshet is a variant of isha and nefel eshet bal chazu shemesh should be rendered, the untimely births of a woman (ishah), that have not seen the sun.
4. So Ha-Keter. Other printed versions have ateret tiferet. The Ha-Keter reading is to be preferred. The reading ateret tiferet probably arose because a scribe or printer wanted to “correct” the text which read atarah tifarah to ateret tiferet because Ibn Ezra later goes on to cite Isaiah 62:3 which reads ateret tiferet.
5. The word ateret looks like a construct but it is not. It is a variant of atarah.
6. It is not in the construct.
7. Eshet yefat to’ar is a variant of ishah yefat to’ar.
כמו שבלול – ויהיו כמו שבלול שהולך ונמס.
ותמס הוא שם מפעלי הכפל, מן מסס, בשקל תבל עשו, מן בלל.
ושבלול הוא שרץ הנקרא בלעז לימסא. ויש אומרים: קאראקול.
נפל אשת בל חזו שמש – ויהיו כמו נפל האשה כי זה וזה לא ראו שמש, השבלול שהוא מתכסה בתוך קלפתו שהיא לו כמו לבוש, וכן הנפל כמו שאמר: כעוללים לא ראו אור (איוב ג׳:ט״ז).
ורז״ל פרשו: נפל אשת – בריה שאין לה עינים, שאמרו במשנה: צדין את האישות והעכברים משדה האילן ומשדה הלבן כדרכו במועד ובשביעית. ואמרו בגמרא: מאי אישות? אמר רבי יהודה: בריה שאין לה עינים. אמר רבא בר ישמעאל ואיתימא רב יימר בר שלמיא: מאי קראה? כמו שבלול תמס יהלך נפל אשת בל חזו שמש, והוא התנשמת, דמתרגמינן: אשותא.
כמו שבלול תמס יהלוך. ו׳יהלוך׳ הלוך וחסור ׳כמו שבלול׳ שהיא נמסית בלכתה1, ויהיה ׳כמו׳ נפל ו׳כמו׳ אשת - שהוא עכבר חונה בבטן הארץ2, אשר בל חזו שמש, שלא ראו מאורות מימיהם, שתשתכח תורתם:
1. עי׳ שוח״ט. שבלול - יש פותרין לימצ״א בלעז, תמס - נמס והולך תמס שם דבר הוא (רש״י).
2. נפל אשת - טלפ״א בלעז, שאין לה עינים והיא תנשמת דמתרגמינן אשותא כך פירשוהו רבותינו (רש״י). ורז״ל פירשו (מו״ק ו, ב): נפל אשת, בריה שאין לה עינים, שאמרו במשנה: צדין את האישות והעכברים משדה האילן ומשדה הלבן כדרכו במועד ובשביעית. ואמרו בגמרא: מאי אישות? אמר רבי יהודה: בריה שאין לה עינים. אמר רבא בר ישמעאל ואיתימא רב יימר בר שלמיא: מאי קראה, כמו שבלול תמס יהלך נפל אשת בל חזו שמש, והוא התנשמת, דמתרגמינן אשותא.
כְּמוֹ שַׁבְּלוּל תֶּמֶס יַהֲלֹךְ. יהי רצון שיהלוך למלחמה כמו החומט, שהוא השבלול שהולך ונמס בדרך1, ובכל מקום יעזוב מן לחלוחיתו עד שתמס לגמרי, ולזה הכין הטבע הלבוש אשר עליה. כן זה שאול, ׳יהלוך׳ למלחמה הלוך ונמס, ׳כמו שבלול׳ אשר ׳תמס׳. ועוד, יהי רצון שיהיה כנֵפֶל ושיהיה כאֵשֶׁת, היינו אישות או תנשמת, אשר שניהם בַּל חָזוּ שָׁמֶשׁ2:
1. רש״י.
2. ראה רש״י, ובמו״ק (ו:). וראה קהלת (ו ג-ה) בעניין הנפל.
תמס יהלך – התי״ו בסגול.
חזו שמש – מלעיל.
שבלול – שם שרץ מה.
תמס – מלשון המסה.
כמו שבלול – כשבלול הזה אשר דרכו להיות נמס והולך בזרוח עליו השמש וכמו הנפל של אשה אשר אינו רואה השמש כן הרשעים הללו לא יראו השמש ר״ל אור הישועה.
תמס – שם, שרשו מסס, והתי״ו למשקל השם.
אשת – מין שרץ בדברי חז״ל, ואני פירשתי לפי ענינו.
כמו שבלול (שנעקע) שסגולתו שכמעט שיגעו בם ימלטו מקרבם ליחה רבה עד שידמה כאלו הם נמסים – (וידוע שע״י הריר שבם יתנועעו בקל ועל זה אמר תמס יהלך) – ויהיו דומים כנפל אשת שרץ שתום העין אשר בל חזה שמש – (וי״ל נפל אשת מין נחש עור (בלינדע שלייכע) שסגולתו שבנגוע איש בו יתקשה כאבן ויפול לחתיכות, ונקרא נפל ע״י נפילתו לחתיכות, ואשת ע״ש עורונו, אישון לילה ואפלה), ור״ל או שימס כמים בנגעו בו, והנמשל ע״י הוכוח של דוד בעת שכרת כנף המעיל, או יהיה עור בלתי רואה ויתקשה כאבן, ואם לא ירף ידיו יפול לחתיכות.
שבלול – שהוא בתוך לול, מלשון ובלולים יעלו אל התיכונה (מלכים א׳ ו׳:ח׳), דבר מקיף והולך ומתקצר, ושם הוראתו סולמות עשוים כמין בין השבלול, ותבלל בעינו (פרשת אמור) ר״ל שנוטף מעינו ריר כריר הנוטף מגוף השבלול.
תמס – תאר הפעל, הולך ונמס.
אשת – כמו אשת יפת תאר (פרשת תצא) בא הסמוך במקום הנפרד.
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתר׳ משה אבן ג'יקטילהרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
Before your pots can feel the thorns, He will sweep it away with a whirlwind, the raw and the burning alike.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתר׳ משה אבן ג'יקטילהרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
לפני שהקוצים שלהם יהיו [קשים] כמו האטד. ולפי היכולת שלהם ולפי העונש [שמגיע] להם. באותה מדה כך הם יועברו ויתלשו.
בטרם, ובטרם יהיו קוציכם הרכים לאטד וכפי ערכם וכפי ערך ענשם כך יסולקו וייעקרו. תרגם חרון ״עקובה״ וראה לעיל לז א.
ואמרו בטרם יבינו סירותיכם, כוונתו בכך שהאנשים הרשעים איו הקב״ה מאריך להם עד שיתחזקו בכך, אלא ממהר את ענשם, כמו שהסירים קטנים והאטד גחל שאינו מאריך לו עד שיהא אטד אלא עוקרו בעודו צעיר כעין אמרו ובליעל כקוץ מנד כלהם1, ויהיה זה בהשגחה וכפי הראוי להם מן הנעירה אז יעקרם והוא אמרו כמו חי וכפי העונש הראוי להם. ופירשתי ישערנו, יעבירנו, כעיו אמרו ואסערם על כל הגוים2, וכמו וישערהו ממקומו3.
1. שמואל ב׳ כג ו.
2. זכריה ז יד.
3. איוב כז כא.
וקולה בטרם יבינו סירותיכם, יעני בה אן אלקום אלט׳אלמין לא ימהל אללה להם חתי יבאלגון פי ד׳לך, בל יעאג׳להם אלעקאב, כמא אן אלשוך צגיר ואלעוסג׳ כביר פלא ימהלה חתי יציר עוסג׳א בל יקלעה והו צגיר מת׳ל קולה ובליעל כקוץ מנד כלהם, ויכון ד׳לך עלי תדביר במקדאר מא יחתאג׳ מן אלבעת׳ה פיקלעה והו קולה כמו חי וכמקדאר אסתחקאקהם מן אלעקובה.
ופסרת ישערנו, ינקלה, מת׳ל קולה ואסערם על כל הגוים, ומת׳ל וישערהו ממקומו.
וקו׳ בטרם יבינו סירותיכם אטד יקתצֺי אנה בעד מא וצפהם באלתלאשי ואלדֺהאב מתֺל סיול אלמא שבההם באלשוך פי הדֺא אלפסוק ואלשוך אנמא תפעל פיה אלנאר. פשרחה קבל אן יסערוא אנהם שוך וחסך תסתערהם אלנאר צחאחה מן קבל אן יטֺהר עליהם אתֺרהא והדֺא אגראק אכׄר אלי ידרוך חציו כמו יתמוללו(תהלים נח:ח) פתקדירה בטרם יבינו כי הם סירות ואטד יסערהם אש חיים וייחרו.
The phrase “Before the thorns grow into a bramble,” intends after he has described them in a state of melting and dwindling like mucous (of a snail). He compares them to thorns in this verse for indeed the thorns are consumed by fire. He explained it previously; he consumed them; the thorns and spikes were consumed by fire entirely prior to Him conquering them immediately afterwards. Now, this (verse) is an extreme hyperbole “he Him aim His arrows that they be cut down.” It is approximately ‘before they grow, for they are the thorns and stillborn, he rages at them with a burning fire and they were anger.’
And “brambles” as in “”it is like the crackling of brambles (Eccl. 7:6) In the feminine from of “cistern of Sirah” [Sirāh] (2 Sam. 3:26) and “in fish baskets” [Sirāh] (Amos 4:2).
בטרם יבינו סירותיכם אטד – אשר בטרם ידעו קוצים רכים שלכם להיות אטדים קשים כלומר עד שלא יגדלו בני הרשעים.
כמו חי כמו חרון – כלומר בגבורה ובחוזק ובחרון יסערם הקב״ה, חי לשון גבורה.
Before your tender briars develop into hardened thorns lit. before your tender briars know hardened thorns. That before your tender briars know to be hardened thorns, i.e., before the children of the wicked grow up.
with vigor, with wrath i.e., with might, with strength, and with wrath will the Holy One, blessed be He, drive them away as [with] a storm wind.
with vigor חי is an expression of might.
בטרם יבינו – עד שלא ידעו להבין יהו נשמדים, שיהו מתים בקטנותם.
סירתכם אטד – בטרםא יהיו הסירם אטד קוצים קטנים.
כמו חי – כשאתה חי וקיים.
כמו חרון – כגודל חרונך.
יסערנו – לשון רוח סערה, לומר: לא יחיו עד שיהיו גדולים אותם שעתידין להיות רשעים.
א. בכ״י ס״פ: כטרם.
בטרם יבינו – אמר רב האיי ז״ל: כי גמילת פרח העץ כמו קשות.א ובדברי חכמי ישראל אביונות. והנה הטעם: בטרם שיגמילו הסירות וישובו אטד, יסעַרנו השם ממקומם.
וטעם חי – כאשר הם בכח החי שהם לחים.
כמו חרון – כאדם שיסער העץ ממקומו בחרון.
ויש אומרים: בטרם יבינו המבינים שיגדלו סירותיכם שהם קוצים קטנים וישובו כמו אטד שהם גדולים, כמו שיעשה החי בחרות אפו כן יסערם השם.
א. כן בכ״י פרמא 1870, לונדון 24896. בכ״י מנטובה 13: ״קשור״.
BEFORE YOUR POTS1 CAN FEEL THE THORNS. Rabbi Hai of blessed memory says that the mature buds of the tree2 are hard.3 The wise men of Israel refer to them4 as evyonot (caper berries) in their writings.5Be-terem yavinu sitrotekhem atad… [ke-mo charon yisarenu]) (before your pots can feel the thorns, [He will sweep it away with a whirlwind]) means, before the buds mature and turn into thorns, God will remove them with a whirlwind from their place.
Chai (the raw) means, when they have the power of life in them that is, when they are moist.
AND THE BURNING ALIKE. Kemo-charon yisarennu (and the burning alike) means, like a man who uproots a tree from its place in his anger.6
1. Hebrew, sirotekhem.
2. The thorn bush.
3. Our verse reads: be-terem yavinu sirotekhem atad (before your pots can feel the thorns). According to Rabbi Hai, sirotekhem means your flowers. It refers to the flowers of the thorn bush, which turn hard when they mature.
4. The product of the flowers.
5. Mature buds. See Talmud Yerushalmi; Ma’asarot 4:5.
6. Literally, like a man storms a tree from its place in his anger. According to this interpretation our verse should be rendered as follows: Before your buds mature and turn into thorns, while they are yet full of sap, they will be uprooted [by God]. [God will act] like a man who in his anger uproots a tree.
בטרם יבינו סירותיכם – ענינו דודים, כמו ועשית סירותיו (שמות כ״ז:ג׳). ואמר דרך משל למהירות אבדם מן העולם. אמר בטרם ירגישו הסירות מאש האטד אשר תחתיהם, שהוא אש שאין לו קיימא.
כמו חי כמו חרון ישערנו – כמו שהבשר אשר בסירות עודנו חי כי לא הרגישו הסירות מחמימות האטד ולא נתבשל הבשר כן יבוא חרון האל להם פתאום בעודם בשלותם וישער כלאחד מהם.
ויש מפרשים: סירותיכם – קוצים, מן כקול הסירים, ודמה הרשעים לקוצים. והקוצים הרכים יקראו סירים, וכשיגדלו והם קשים יקראו אטדים. ואמר בטרם שיגיעו הסירים שיהיו אטדים כמו שהם חיים, כלומר לחים, כן חרון האל ישערם בעודם בחזקם ובבריאותם.
ופירוש יבינו – יפריחו, וכן במשנה: הסיאה והאזוב משיבינו.
בטרם יבינו סירותיכם אטד. קודם שירגישו ׳סירותיכם׳1 את אש ה׳אטד׳ הבוער תחתם, בטרם שיבוא יום המוות הטבעי: [כמו חי כמו חרון ישערנו].׳יסערנו׳ האל יתברך ׳כמו׳ שיסוער ׳חי׳ עומד בתקפו2, ׳כמו חרון׳ בלתי הדרגה, כן ׳יסערנו׳ גם אחר המות3:
1. נראה שמפרש לשון סיר שמבשלים, וכ״כ רד״ק: ׳סירותיכם עניינו דודים, כמו (שמות כז, ג): ועשית סירותיו. ואמר דרך משל למהירות אבדם מן העולם, אמר: בטרם ירגישו הסירות מאש האטד אשר תחתיהם, שהוא אש שאין לו קיימא׳. ויש מקום שפירש ׳סיר׳ קוצים ויל״ע.
2. ׳חי לשון גבורה׳ (רש״י).
3. כמו חי כמו חרון ישערנו, שכמו שהבשר אשר בסירות עודנו חי כי לא הרגישו הסירות מחמימות האטד ולא נתבשל הבשר, כן יבוא חרון האל להם פתאום בעודם בשלוותם וישׂער כל אחד מהם (רד״ק).
והתפלל עוד ואמר לנגד שאול ואנשיו, יהי רצון שבְּטֶרֶם יָבִינוּ סִּירֹתֵיכֶם אָטָד, כלומר, ׳בטרם׳ שחניתותיהם שהם כסירות דוגה1 ׳יבינו׳, ׳אטד׳, שהוא חנית האויב שהוא יותר חזק2, ואותו ׳אטד׳ האויב כְּמוֹ חַי, כאילו היה הוא חי ובעל חָרוֹן, יִשְׂעָרֶנּוּ לזה שאול או דואג או יהי מה. והוא כאילו יתפלל שאנשי שאול יאבדו בפתע פתאום בלי עיכוב, שלא כמנהג המלחמות:
1. לשה״כ בעמוס (ד ב), ׳היא ספינה קטנה של ציידי דגים, ולפי שקטנה היא קורא לה סיר׳ (רש״י שם).
2. כלומר, עוד לפני שהחניתות שלכם הקטנים כמו סירות דוגה, שהם אניות קטנות, יבינו, כבר יפגע בכם ׳אטד׳ – החניתות הגדולות והחזקות של האויב.
סירותיכם – ענפי הקוצים כמו עד סירים סבוכים (נחום א׳:י׳).
אטד – הוא מצבת אילן הקוץ וכן ויאמר האטד אל העצים (שופטים ט׳:ט״ו).
בטרם – עד לא יבינו ענפי הקוצים להיות מתקשים כמצב אילן הקוץ ר״ל עד לא ובינו בני הרשעים להרשיע כאביהם.
כמו חי – כמו דבר הנעקר ע״י אדם בריא וכמו הנעקר בחרון אף כי אז לא ישאר מאומה כן יעקרם ה׳ ברוח סערה לבל ישאר שארית.
יבינו – במליצה ייחסו תבונה וכל כחות נפשיים לעצמים בלתי בע״ח, כמו אף אם יבין מפרשי עב (איוב ל״ו).
סירותיכם – הסירות שמבשלים בהם.
חי – בשר שלא נתבשל וכן נקרא בדברי חז״ל.
חרון – שרשו חרה, דבר הנחרה וחרר מני אש.
ישערנו – כמו יסערנו בס׳, או שמתחלף עם שי״ן ימנית כמו כתאנים השוערים, דבר מאוס שמשליכין אותו.
בטרם יבינו סירותיכם אטד – האטד בוער תחת הסירות, כמ״ש כקול הסירים תחת הסיר, ובעת יתחיל הבשר שבסיר להתבשל ירגיש הסיר כי יש אטד תחתיו המחמם אותו, ומעלה רתיחות כנגדו, וימליץ שאז יבין הסיר את האטד, אולם בטרם שיבין הסיר את האטד, היינו בעוד שלא התחמם מן אש האטד, הבשר עדיין חי, ויאמר שגם בטרם שיבינו הסירות את האטד, הגם שהוא כמו חי – ר״ל כבשר חי שלא נתבשל בכ״ז כמו חרון ישערנו – יסער וישליך אותו כמו חרון, היינו כבשר שחרה ונחר ונשרף מן האש שמשליכין אותו, והמליצה שפורעניות הרשע ידמה כבישול הסיר כמ״ש (יחזקאל כ״ד) שפות הסיר שפות, וכשבא הפורעניות בזמנו ימשיל שנתבשל הבשר, ויצייר שיבא הפורעניות לפני זמנו בעודו דומה כמו חי, ובכ״ז יהיה כדבר הנחרר ונשרף מרוב האש, ואז
בטרם יבינו – ע״ד לא יחרך רמיה צידו (משלי י״ב:כ״ז), בטרם סירותיכם יחמו בקוצים וסירים שמדליקין תחתיהם להחם אותן.
כמו חי – בעוד שהבשר עודנו חי ולא נתבשל עוד.
כמו חרון – כאשר התחיל חרון האש האל ישערנו – יטרוף בשר צידתכם מסירותיכם בסערה.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתר׳ משה אבן ג'יקטילהרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
The righteous will rejoice, for he has seen retribution on them; he will wash his feet in the blood of the wicked man.
ישמח צדיק כי חזה נקם – זה יעקב כשנשאוהו ממצרים ליקבר בארץ כנען בא עשו ולא הניחו וקפץ נפתלי למצרים והביא שטר המערה לקבור את אביו, עד שהוא הולך בא לו חושים בן דן והיה חרש, כשראה שהיו מונעין לקבור את יעקב הכהו בידו על צוארו והתיז את ראשו ונפלו שני אזניו על מטתו של יעקב ופתח עיניו וראה נקמה ושמח הדא הוא דכתיב ישמח צדיק כי חזה נקם ונתקיימה נבואת רבקה למה אשכל גם שניכם יום אחד. ד״א ישמח צדיק זה משה, כי חזה נקם זה נקמת מדין, פעמיו ירחץ בדם הרשע זה בלעם, ד״א זה מרדכי שראה נקמה מהמן.
The righteous shall rejoice is in contrast to “the righteous are dumbstruck (v. 2).”1
1. See Ibn Ezra on verse 2.
ישמח צדיק – אז בבוא להם חרון האל.
ישמח צדיק. 1 הנרדף ממנו: פעמיו ירחץ. לעתיד לבוא, כאמרו (מלאכי ג כא) ׳ועסותם רשעים כי יהיו אפר תחת כפות רגליכם׳2:
1. כי חזה נקם. כמקנא לכבוד קונו [ס שמות יח ט]
2. בדפו״ר: ׳רגליהם׳. שם כתוב ׳כי הנה היום בא בוער כתנור והיו כל זדים וכל עשה רשעה קש וליהט אותם היום הבא אמר ה׳ צבאות אשר לא יעזב להם שרש וענף, וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה ומרפא בכנפיה ויצאתם ופשתם כעגלי מרבק, ועסותם רשעים כי יהיו אפר תחת כפות רגליכם ביום אשר אני עושה אמר ה׳ צבאות, זכרו תורת משה עבדי אשר צויתי אותו בחורב על כל ישראל חוקים ומשפטים, הנה אנכי שולח לכם את אליה הנביא לפני בוא יום ה׳ הגדול והנורא, והשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם פן אבוא והכיתי את הארץ חרם׳.
יִשְׂמַח צַדִּיק. על עצמו קרא ׳צדיק׳: כִּי חָזָה נָקָם, אשר אותו הנקם פְּעָמָיו יִרְחַץ בְּדַם הָרָשָׁע:
חזה – ראה.
פעמיו – רגליו אשר צועד בהם.
כי חזה – כאשר יראה נקמת ה׳.
פעמיו ירחץ – בדרך הלוכו ירחץ רגליו בדם הרשע הנשפך בארץ.
חזה נקם – יש הבדל בין ראה ובין חזה, שראה הוא בעין, וחזה הוא מה שחוזה ברוח ובלב, כמ״ש ישעיה (ל׳ י׳) ובכ״מ, ועל עצמיים הגיונים ראוי לבא מלת חזה, ופה בא הנקם כעצם מופשט, והצדיק חוזה אותו במחזה הלב, איך ירחץ פעמיו בדם הרשע אשר הרג.
ישמח צדיק כי חזה נקם – המליץ יצייר את הנקם כעצם מופשט חי, שהוא הורג את הרשע, ואחר שהרג אותו אז הנקם ירחץ את פעמיו בדמו, ועז״א הצדיק יחזה, איך שהנקם הוא ירחץ את פעמיו בדם של הרשע, (ועז״א לשון חזה כי הנקם הוא עצם הגיוני שאין רואים אותו בעין רק במחזה הלב).
בדם הרשע – הזב על פני האדמה ירחץ פעמיו כלומר רגליו, מליצה להוראת בזיונו לרשע כזה, איש צבוע ומתנכל.
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
And men shall say, "Truly there is a reward for the righteous; truly there is a God that judges in the earth."
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג'יקטילהרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
“Truly there is a good reward for the righteous, truly there is a God whose judgments extend to the earth.”
אך יש אלהים שופטים – רבי שמעון בן אלעזר אומר כל השוקד על דברי תורה מוסרין לו שקדנין כנגדו, וכל המבטל מדברי תורה מוסקין לו בטלנין כנגדו, ואלו הן, זאב ארי ונמר דוב וברדלס ונחש וגייסות וליסטים באין ומקיפין אותו ונפרעין ממנו.
ויקול אלנאס חקא אן לאלצאלח ת׳ואבא, וחקא אן אללה לקאצ׳י פי אלעאלם.
ואז יאמרו האנשים: אמת שיש שכר לצדיק. ואמת שה׳ שופט בעולם.
ויאמר, ויאמרו בני אדם אמת שיש גמול לצדיק ואמת שה׳ שופט בעולם.
ונסל הנא קבל שרחנא הדֺא אלמזמור אלתאלי להדֺא כיף נסתגיז דוד על אלם״ אן נצף שאול פיה בהדֺא אלאוצאף אלקביחה וידעו עליה בתלך אלאדעיה אלבאלגה פי אלסו והו אלמלך אלממסוח באמר אללה אלמﹸרתﹶצֺיﹶ וליﹼאﹰ [76 ב] עלי אۥמﹼתה. ונגיב ען דֺלך אנה מרפע ען כל דֺלך לכנה אלמזמור משתרך לשאול ולגירהם מן אעדאיה פאלדֺי יצלח אן יצֺאף אלי שאול מנה מתֺל קו׳ הצילני מאויבי אלהי ממתקוממי תשגבני (תהלים נט:ב).
And “justice on earth,” appears as in “God had revealed Himself to him” (Gen. 35:7) and “for He is a holy God” (Jos. 24:19).
We shall ask (the question) here before we explain the Psalm following. How could David, peace be upon him, be permitted to describe Saul in such blasphemous [qabîḥa] terms and cry out against him in the same manner, as he does against the violent wicked enemies when Saul is anointed at God’s command, who desired him as a leader [walî] of His people? We answer thus: The Psalm is directed against Saul and others who were David's enemy. It is the henchmen who joined Saul to whom the words of the Psalmist are directed against, as stated “Save me from my enemies, O God; secure me against my assailants” (Ps. 59:2).
ויאמר אדם אך פרי לצדיק – ואז יאמרו הבריות ודאי יש פירות ותשלום שכר במעשה הצדיקים שנקם הקב״ה נקמתם.
יש אלהים – דיין שופט רשעים בארץ.
And man will say, "Truly, the righteous man has reward" Then people will say, "Surely there is reward and recompense in the deeds of the righteous, since the Holy One, blessed be He, avenged their wrongs."
there is a God A Judge, Who judges the wicked on the earth.
ואז יאמר אדם – למעלה כת׳ בראש המזמור: האמנם אלם צדק תדברון ומישריםא {תשפטו} בני אדם (תהלים נ״ח:ב׳) – שאינם עושין צדק ומשפט.
אך עתה יאמרו בני אדם: אך יש פרי לצדיק – למדבר צדק.
ואכן יש בני אדם שהושיב אלהים לעשות משפטים בארץ.
א. כן בכ״י ס״פ. בפסוק: מישרים.
ויאמר – שפטים – המלאכים, כי ממכון שבתם תבואנה הגזרות על כל הארץ בדבר השם הנכבד.
A GOD THAT JUDGETH. Elohim (God) refers to the angels. For, from the place that is established for the angels1 to dwell in,2 come the decrees from the command of God the glorious, that befall the earth.
1. Lit., them.
2. Heaven.
ויאמר אדם – אז יאמר כל אדם כי יש פרי לצדיק – ממעשיו הטובים שעשה, שיראה נקמתו באויביו, ויאמרו כי יש אלהים שופטים בארץ – לפי שתדינם. אמר כי ישפטו עול כי יחשדו כי אין י״י רואה ואין י״י יודע אותם, ואז ידעו הכל כי אלהים משגיח בעניני בני אדם בארץ ושופט אותם לפי מעשיהם.
ואמר שופטים לשון רבים דרך כבוד, כמו אלהים קדושים הוא (יהושע כ״ד:י״ט).
או אמר אלהים שופטים – על המלאכים, שהם שופטים בארץ בשליחות האל וברצונו.
ויאמר אדם אך פרי לצדיק. אף על פי שאין שכר מצוות בעולם הזה, מכל מקום אוכל פירותיהם1: אךיש אלקים שופטים בארץ. מה שלא ישפטו בית דין, כי דין ארבע מיתות לא בטלו2:
1. ׳ואז יאמרו הבריות ודאי יש פירות ותשלום שכר במעשה הצדיקים שנקם הקב״ה נקמתם׳ (רש״י).
2. כתובות (ל.): אמר רב יוסף, וכן תני רבי חייא: מיום שחרב בית המקדש, אף על פי שבטלו סנהדרין, ארבע מיתות לא בטלו; לא בטלו? הא בטלו להו! אלא, דין ארבע מיתות לא בטלו, מי שנתחייב סקילה - או נופל מן הגג או חיה דורסתו, ומי שנתחייב שריפה - או נופל בדליקה או נחש מכישו, ומי שנתחייב הריגה - או נמסר למלכות או ליסטים באין עליו, ומי שנתחייב חנק - או טובע בנהר או מת בסרונכי׳.
וְיֹאמַר אָדָם אַךְ פְּרִי לַצַּדִּיק. אז יאמר האדם, הלוא אמת הוא שיש תקווה ופרי לצדיק, על דרך ׳אך עצמי ובשרי אתה׳ (בראשית כ״ט:י״ד)1, ורבים המודים כאלו יאמרו, הלוא אמת הוא מה שאומר שיש ׳פרי לצדיק׳ וכיוצא, וכן יאמרו, אמת הוא שיֵשׁ אֱלֹהִים שֹׁפְטִים בָּאָרֶץ, בראותם שאלה יאבדו ברגע ביום קרב שלא כמנהג העולם:
1. בנדפס שם פירש: ׳אף על פי שתוכל להתפרנס בלעדי במלאכת המרעה או בזולתה מכל מקום אתה עצמי ובשרי׳, וגם בנדפס כאן פירש ׳אך׳ על דרך זה, ולא ׳הלוא אמת׳.
ויאמר אדם – אז יאמר כל אדם אך סוף הדבר הוא אשר יש פרי ותשלום גמול לצדיק ויש אלהים שופטים לשפוט את הרשע כרשעתו ואם ייטב לו בראשיתו אך סוף הדבר לקבל גמול.
ויאמר אדם – הוא שם הקריאה, הנקם יאמר אתה אדם כי כשידבר עצם שאינו אדם אל האדם קוראהו בשם אדם, כמו שקרא ליחזקאל בן אדם.
ויאמר – והנקם יאמר אל הצדיק ובני אדם העומדים שם, יאמר להם אדם אתה אדם, ראה כי אך פרי לצדיק – שיש שכר טוב לצדיק, וכן ראה כי יש אלהים שופטים בארץ לשלם לעושי רע כרעתו, כי ממה שיראו עונש הרשע ואיך ה׳ רב ריב הצדיק מידו, יכירו כולם שיש אלהים משגיח, ושיש שכר ועונש.
ויאמר אדם וגו׳ – יתר בני אדם שאינם צדיקים ולא רשעים אלא בינונים.
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג'יקטילהרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל