×
Mikraot Gedolot Tutorial
תנ״ך
פירוש
הערותNotes
E/ע
בראשית י״דתנ״ך
א֣
אָ
(א) {רביעי} וַיְהִ֗י בִּימֵי֙ אַמְרָפֶ֣ל מֶֽלֶךְ⁠־שִׁנְעָ֔ר אַרְי֖וֹךְ מֶ֣לֶךְ אֶלָּסָ֑ר כְּדׇרְלָעֹ֙מֶר֙א מֶ֣לֶךְ עֵילָ֔ם וְתִדְעָ֖ל מֶ֥לֶךְ גּוֹיִֽם׃ (ב) עָשׂ֣וּ מִלְחָמָ֗ה אֶת⁠־בֶּ֙רַע֙ מֶ֣לֶךְ סְדֹ֔ם וְאֶת⁠־בִּרְשַׁ֖ע מֶ֣לֶךְ עֲמֹרָ֑ה שִׁנְאָ֣ב׀ מֶ֣לֶךְ אַדְמָ֗ה וְשֶׁמְאֵ֙בֶר֙ מֶ֣לֶךְ צְבֹיִ֔יםב וּמֶ֥לֶךְ בֶּ֖לַע הִיא⁠־צֹֽעַר׃ (ג) כׇּל⁠־אֵ֙לֶּה֙ חָֽבְר֔וּ אֶל⁠־עֵ֖מֶק הַשִּׂדִּ֑ים ה֖וּא יָ֥ם הַמֶּֽלַח׃ (ד) שְׁתֵּ֤ים עֶשְׂרֵה֙ שָׁנָ֔ה עָבְד֖וּ אֶת⁠־כְּדׇרְלָעֹ֑מֶרג וּשְׁלֹשׁ⁠־עֶשְׂרֵ֥ה שָׁנָ֖ה מָרָֽדוּ׃ (ה) וּבְאַרְבַּע֩ עֶשְׂרֵ֨ה שָׁנָ֜ה בָּ֣א כְדׇרְלָעֹ֗מֶרד וְהַמְּלָכִים֙ אֲשֶׁ֣ר אִתּ֔וֹ וַיַּכּ֤וּ אֶת⁠־רְפָאִים֙ בְּעַשְׁתְּרֹ֣ת קַרְנַ֔יִם וְאֶת⁠־הַזּוּזִ֖ים בְּהָ֑ם וְאֵת֙ הָֽאֵימִ֔יםה בְּשָׁוֵ֖הו קִרְיָתָֽיִם׃ (ו) וְאֶת⁠־הַחֹרִ֖י בְּהַרְרָ֣םז שֵׂעִ֑יר עַ֚ד אֵ֣יל פָּארָ֔ן אֲשֶׁ֖ר עַל⁠־הַמִּדְבָּֽר׃ (ז) וַ֠יָּשֻׁ֠בוּ וַיָּבֹ֜אוּ אֶל⁠־עֵ֤ין מִשְׁפָּט֙ הִ֣וא קָדֵ֔שׁ וַיַּכּ֕וּ אֶֽת⁠־כׇּל⁠־שְׂדֵ֖ה הָעֲמָלֵקִ֑י וְגַם֙ אֶת⁠־הָ֣אֱמֹרִ֔י הַיֹּשֵׁ֖ב בְּחַֽצְצֹ֥ן תָּמָֽר׃ (ח) וַיֵּצֵ֨א מֶֽלֶךְ⁠־סְדֹ֜ם וּמֶ֣לֶךְ עֲמֹרָ֗ה וּמֶ֤לֶךְ אַדְמָה֙ וּמֶ֣לֶךְ צְבֹיִ֔יםח וּמֶ֥לֶךְ בֶּ֖לַע הִוא⁠־צֹ֑עַר וַיַּֽעַרְכ֤וּ אִתָּם֙ מִלְחָמָ֔ה בְּעֵ֖מֶק הַשִּׂדִּֽים׃ (ט) אֵ֣ת כְּדׇרְלָעֹ֜מֶרט מֶ֣לֶךְ עֵילָ֗ם וְתִדְעָל֙ מֶ֣לֶךְ גּוֹיִ֔ם וְאַמְרָפֶל֙ מֶ֣לֶךְ שִׁנְעָ֔ר וְאַרְי֖וֹךְ מֶ֣לֶךְ אֶלָּסָ֑ר אַרְבָּעָ֥ה מְלָכִ֖ים אֶת⁠־הַחֲמִשָּֽׁה׃ (י) וְעֵ֣מֶק הַשִּׂדִּ֗יםי בֶּֽאֱרֹ֤תיא בֶּאֱרֹת֙ חֵמָ֔ר וַיָּנֻ֛סוּ מֶֽלֶךְ⁠־סְדֹ֥ם וַעֲמֹרָ֖ה וַיִּפְּלוּ⁠־שָׁ֑מָּה וְהַנִּשְׁאָרִ֖ים הֶ֥רָהיב נָּֽסוּ׃ (יא) וַ֠יִּקְח֠וּ אֶת⁠־כׇּל⁠־רְכֻ֨שׁ סְדֹ֧ם וַעֲמֹרָ֛ה וְאֶת⁠־כׇּל⁠־אׇכְלָ֖ם וַיֵּלֵֽכוּ׃ (יב) וַיִּקְח֨וּ אֶת⁠־ל֧וֹט וְאֶת⁠־רְכֻשׁ֛וֹ בֶּן⁠־אֲחִ֥י אַבְרָ֖ם וַיֵּלֵ֑כוּ וְה֥וּא יֹשֵׁ֖ב בִּסְדֹֽם׃ (יג) וַיָּבֹא֙ הַפָּלִ֔יט וַיַּגֵּ֖ד לְאַבְרָ֣ם הָעִבְרִ֑י וְהוּא֩ שֹׁכֵ֨ן בְּאֵֽלֹנֵ֜י מַמְרֵ֣א הָאֱמֹרִ֗י אֲחִ֤י אֶשְׁכֹּל֙ וַאֲחִ֣י עָנֵ֔ר וְהֵ֖ם בַּעֲלֵ֥י בְרִית⁠־אַבְרָֽם׃ (יד) וַיִּשְׁמַ֣ע אַבְרָ֔ם כִּ֥י נִשְׁבָּ֖ה אָחִ֑יו וַיָּ֨רֶק אֶת⁠־חֲנִיכָ֜יו יְלִידֵ֣י בֵית֗וֹ שְׁמֹנָ֤ה עָשָׂר֙ וּשְׁלֹ֣שׁ מֵא֔וֹת וַיִּרְדֹּ֖ף עַד⁠־דָּֽן׃ (טו) וַיֵּחָלֵ֨ק עֲלֵיהֶ֧ם ׀ לַ֛יְלָה ה֥וּא וַעֲבָדָ֖יו וַיַּכֵּ֑ם וַֽיִּרְדְּפֵם֙יג עַד⁠־חוֹבָ֔ה אֲשֶׁ֥ר מִשְּׂמֹ֖אל לְדַמָּֽשֶׂק׃ (טז) וַיָּ֕שֶׁב אֵ֖ת כׇּל⁠־הָרְכֻ֑שׁ וְגַם֩ אֶת⁠־ל֨וֹט אָחִ֤יו וּרְכֻשׁוֹ֙ הֵשִׁ֔יב וְגַ֥ם אֶת⁠־הַנָּשִׁ֖ים וְאֶת⁠־הָעָֽם׃ (יז) וַיֵּצֵ֣א מֶֽלֶךְ⁠־סְדֹם֮ לִקְרָאתוֹ֒ אַחֲרֵ֣ייד שׁוּב֗וֹ מֵֽהַכּוֹת֙טו אֶת⁠־כְּדׇרְלָעֹ֔מֶרטז וְאֶת⁠־הַמְּלָכִ֖ים אֲשֶׁ֣ר אִתּ֑וֹ אֶל⁠־עֵ֣מֶק שָׁוֵ֔ה ה֖וּא עֵ֥מֶק הַמֶּֽלֶךְ׃ (יח) וּמַלְכִּי⁠־צֶ֙דֶק֙ מֶ֣לֶךְ שָׁלֵ֔ם הוֹצִ֖יא לֶ֣חֶם וָיָ֑יִן וְה֥וּא כֹהֵ֖ן לְאֵ֥ל עֶלְיֽוֹן׃ (יט) וַֽיְבָרְכֵ֖הוּיז וַיֹּאמַ֑ר בָּר֤וּךְ אַבְרָם֙ לְאֵ֣ל עֶלְי֔וֹן קֹנֵ֖ה שָׁמַ֥יִם וָאָֽרֶץ׃ (כ) וּבָרוּךְ֙ אֵ֣ל עֶלְי֔וֹן אֲשֶׁר⁠־מִגֵּ֥ן צָרֶ֖יךָ בְּיָדֶ֑ךָ וַיִּתֶּן⁠־ל֥וֹ מַעֲשֵׂ֖ר מִכֹּֽל׃ (כא) {חמישי} וַיֹּ֥אמֶר מֶֽלֶךְ⁠־סְדֹ֖ם אֶל⁠־אַבְרָ֑ם תֶּן⁠־לִ֣י הַנֶּ֔פֶשׁ וְהָרְכֻ֖שׁ קַֽח⁠־לָֽךְ׃ (כב) וַיֹּ֥אמֶר אַבְרָ֖ם אֶל⁠־מֶ֣לֶךְ סְדֹ֑ם הֲרִמֹ֨תִייח יָדִ֤י אֶל⁠־יְהֹוָה֙יְ⁠־⁠הֹוָה֙ אֵ֣ל עֶלְי֔וֹן קֹנֵ֖ה שָׁמַ֥יִם וָאָֽרֶץ׃ (כג) אִם⁠־מִחוּט֙ וְעַ֣ד שְׂרֽוֹךְ⁠־נַ֔עַליט וְאִם⁠־אֶקַּ֖ח מִכׇּל⁠־אֲשֶׁר⁠־לָ֑ךְ וְלֹ֣א תֹאמַ֔ר אֲנִ֖י הֶעֱשַׁ֥רְתִּי אֶת⁠־אַבְרָֽם׃ (כד) בִּלְעָדַ֗י רַ֚ק אֲשֶׁ֣ר אָֽכְל֣וּכ הַנְּעָרִ֔ים וְחֵ֙לֶק֙ הָֽאֲנָשִׁ֔יםכא אֲשֶׁ֥ר הָלְכ֖וּ אִתִּ֑י עָנֵר֙ אֶשְׁכֹּ֣ל וּמַמְרֵ֔א הֵ֖ם יִקְח֥וּ חֶלְקָֽם׃נוסח המקרא מבוסס על מהדורת מקרא על פי המסורה (CC BY-SA 3.0), המבוססת על כתר ארם צובה וכתבי יד נוספים (רשימת מקורות וקיצורים מופיעה כאן), בתוספת הדגשת שוואים נעים ודגשים חזקים ע"י על־התורה
הערות
א כְּדׇרְלָעֹ֙מֶר֙ =א⁠(ס),ל,ש1,ק3 <א⁠(ס)=חדא מלה? כן> והכוונה לכאורה לכולם (יד,א [כאן]; יד,ד; יד,ה; יד,ט; יד,יז); וכמו כן בתיגאן ובכתבי⁠־יד ספרדים. מ"ג-ש1 על במדבר א׳: <[מלין] דכתב חדה וכן קורין ומצאנו אותם במעשה המלמד הגדול אהרן בן משה בן אשר במעשיו במחזור המכונה באלתאג': ...כדרלעמר>.
• ש,ו=כְּדׇר⁠־לָעֹ֙מֶר֙ (בכל המקומות); בכתי"ו קשה להבחין במקף בחלק מהמקומות, אבל הוא ברור בפסוקים ט, יז. גם בכתי"ל בפסוק י"ז השם כתוב כשתי מילים, וראו שם בהערה.
ב צְבֹיִ֔ים ל-כתיב=<צְבֹיִי֔ם> (מקום הטעם) והשוו להלן פסוק ח' ובפרשת נִצבים (דברים כט,כב).
• (צביים) [צְבוֹיִ֔ם] =ו (כתיב "צְבֹיִ֔ים" ומסור עליו <חס' ו'>); וכמו כן בתיגאן ובכתבי⁠־יד ספרדים ובדפוסים. ומשמע כמו כן ב-ש1,ק3: כתיב="צְבֹיִ֔ים" אמנם אין בהם הערת קרי.
• הערות ברויאר והמקליד
ג כְּדׇרְלָעֹ֑מֶר ראו בהערה לעיל על פסוק א'.
ד כְדׇרְלָעֹ֗מֶר ראו בהערה לעיל על פסוק א'.
ה הָֽאֵימִ֔ים ל=הָֽאֵימִ֔ים בגעיה ימנית
ו בְּשָׁוֵ֖ה =א⁠(ס),ל <א⁠(ס)=צֵרי? כן>
ז בְּהַרְרָ֣ם =א⁠(ס),ל <א⁠(ס)=בְּהַֽרְרָ֣ם מתג? אין בה מתג>
ח צְבֹיִ֔ים ל,ש-כתיב=<צְבֹייִ֔ם> (מקום החיריק והטעם), והשוו הערה לעיל (פסוק ב') ובפרשת נִצבים (דברים כט,כב).
ט כְּדׇרְלָעֹ֜מֶר ראו בהערה לעיל על פסוק א'.
י הַשִּׂדִּ֗ים =ש,ק3,ו ובדפוסים
• ל!=הַשִׂדִּ֗ים (חסר דגש באות שי"ן)
• הערות ברויאר והמקליד
יא בֶּֽאֱרֹ֤ת ל=בֶּֽאֱרֹ֤ת בגעיה ימנית
יב הֶ֥רָה =א⁠(ס),ל,ש,ק3,ו <א⁠(ס)=הֵרָה צֵרי? אינו כן אלא בסגול>
יג וַֽיִּרְדְּפֵם֙ ל=וַֽיִּרְדְּפֵם֙ בגעיה ימנית
יד אַחֲרֵ֣י ש,ש1,ק3,ו וכמו כן בתיגאן ובכתבי⁠־יד ספרדים ובדפוסים
• ל!=אַחַרֵ֣י (חסרות נקודות החטף בחי"ת) והמקליד תיקן בלי להעיר
טו מֵֽהַכּוֹת֙ מֵֽהַכּוֹת֙ בגעיה ימנית
טז כְּדׇרְלָעֹ֔מֶר ראו בהערה לעיל על פסוק א'.
• ל=כְּדָר⁠־לָעֹ֔מֶר (שלא כמו בפעמים הקודמות), ורואים את המקף בבירור בהגדלה (כך דעתו של המקליד בגירסה 4.14 ודעתנו); אבל שתי התיבות כל-כך קרובות, עד כדי כך שאולי לא היה צורך לתקן, ורק הוספת השווא נשכחה (וכן דעתם של ברויאר במהדורותיו האחרונות, ושל דותן, ושל המקליד בגירסה 4.16).
• הערות ברויאר ודותן והמקליד
יז וַֽיְבָרְכֵ֖הוּ ל=וַֽיְבָרְכֵ֖הוּ בגעיה ימנית
יח הֲרִמֹ֨תִי =ש,ק3,ו ומסורת טברנית ורמ"ה (כתיב חסר יו"ד)
• ל=הֲרִימֹ֨תִי (כתיב מלא יו"ד)
• הערת ברויאר
יט וְעַ֣ד שְׂרֽוֹךְ⁠־נַ֔עַל =א⁠(ס),ל <א⁠(ס)=וע֣ד שרוך מונח? כן>
כ אָֽכְל֣וּ ל=אָֽכְל֣וּ בגעיה ימנית
כא הָֽאֲנָשִׁ֔ים ל=הָֽאֲנָשִׁ֔ים בגעיה ימנית
E/ע
הערותNotes
(א) ויהי בימי – באותם הימיםא שהיו אלה המלכים כל אחד במקומו היו המלחמות האלה שהולך ומספר, וכן ויהי בימי אחשורוש (אסתר א׳:א׳), והדומים לו. ונכתב הספור הזה בתורה להודיע יושר לבב אברם עם האל ובטחונוב בו בכל לב, כי במעט אנשים רדף אחר ארבעה מלכים, ולהודיע כי ראוי לאדם למסור עצמו למקום סכנה להציל קרובו כמו שעשה אברהם אבינו.⁠1 כדרלעמר – מלה חדא. מלך גוים – מקום ששמו גוים, לפי שנתישב אותו המקום מעמים מאוספים מזה ומזה. (ב) עשו מלחמה – עתה מספר המלחמה שהיתה ביניהם בעמק השדים לא המלחמות הראשונות שהיו ביניהם עד שהכניעו ארבעה מלכים את החמשה – עד שהיו להם עבדים. (ג) כל אלה – הארבעה עם חמשה. אל עמק – כמו בעמק, וכן אל הארון תתן את העדות (שמות כ״ה:כ״א). השדים – כתרגומו חקליא, והדגש לחסרון הכפל, כי בשני השרשים נמצא הענין: שדה, שדוד,⁠ג מן שדה ומן שדד, ישדד לי יעקב (הושע י׳:י״א). השדים הוא ים המלח – הוא העמק היה סמוך לים המלח, או הוא עצמו נעשה אחר כן ים, והוא הנקרא היוםד ים המלח, והוא גבול ארץ ישראל כמו שכתוב. (ד) שתים עשרה שנה עבדו – שהיו לו עבדים נושאי מנחה. ושלש עשרה שנה – פירושו ובשנת שלש עשרה. מָרַדו – מרדו בו ולא הביאו לו מנחה.⁠2 וכדרלעומר היה ראש לשלשה המלכים. (ה) ובארבע עשרה שנהאת רפאים בעשתרות קרנים – הכו הענקים שהיו בעשתרות קרנים, והמקום הזה הוא בין שני הרים גבוהים ולכן נקרא קרנים, וכבר זכרוהו רבותינו ז״ל. והמקומות האלה שזוכר הםה קרובים לארץ סדם ועמרה, ואולי היו בעזרתם לפיכך הכו אותם כדרלעומר והמלכים אשר אתו. (ו) ואת החרי בהררם שעיר – והכו את החרי בהר שלהם והוא הר שעיר כמו שאמר אלה בני שעיר החרי ישבי הארץ (בראשית ל״ו:כ׳). בהררם – שם, הנפרד הרר בשקל ארץ, גפן. ואלו היה מקור מן הדגוש כמו שאומרים קצת המפרשים (ראב״ע) היתה הה״א קמוצה והנה היא פתוחה. וכן תרגם אנקלוס: בטוריא דשעיר. איל פארן – כתרגומו: מישר פארן. על המדבר – הסמוך למדבר, כמו ועליו מטה מנשה (במדבר ב׳:כ׳). וכן הוא אומר: במדבר פארן (בראשית כ״א:כ״א). (ז) וישובו ויבאו – אחר שפשטו על המקומות האלה עד המדבר שבו להם כלפי ארץ סדם ובאו להם אל עין משפט – ידוע היה אצלם למה נקרא כן, כמו שאר המקומות כי כלם נקראו על ענין ידוע אצלם. ויש דרש: נקרא כן על שם שעתידים משה ואהרן להשפט על מי אותו העין, והם מי מריבה. שדה העמלקי – מישור גדול שערים בנויות בו נקרא שדה, וכן שדה אדום (בראשית ל״ב:ד׳), שדה מואב. ואמר העמלקי – כי כשכתב משה רבינו זה כבר נולד עמלק ורבו תולדותיו, שהרי יצא על ישראל למלחמה בצאתם ממצרים ולא נקרא זה על שם סופו. (ח) ויצא מלך סדוםויערכו אתם מלחמה – אלה החמשה שיצאו ערכו אתם מלחמה כי חשבו להתחזק עליהם אולי נעזרו בעם אחר, כי לפיכך מרדו בהם. (ט) ואלה לא היו אלא ארבעה הנזכרים לפיכך חזר ואמר את כדרלעמר – כי כבר אמר אותם מה צורך לאמר עוד את כדרלעמר, אלא בא לומר כי אלה החמשה נעזרו בעם אחר ואלה לא היו אלא הארבעה שזכר ואף על פי כן נצחום כי מי״י היתה3 כדי שיעשה אברהם שם במלחמה ההיא כמו שהבטיחו ואמר לו ואגדלה שמך. וכדי להראות לעולם צדקת אברהם ובטחונו באל בכל לב, כי הם נצחו חמשה מלכים ואף על פי כן רדף אחריהם במעט עם. ועליו ועל כיוצא בו נאמר ובוטח בי״י ישוגב (משלי כ״ט:כ״ה). וכדי להגדיל המעשה עוד, הוסיף עוד ואמר ארבעה מלכים את החמשה. את כדרלעמר – מבואר הוא. (י) ועמק השדים בארות בארות – נשתנה בסמיכות. ולא נשתנה את בארות המים (בראשית כ״ו:י״ח). חֵמַר – הוא הטיט. וינוסו מלך סדום ועמורה – ושאר המלכים נסו אל ההר זהו שאמר והנשארים, אולי היו קלים יותר מאלה השנים שלא היה בהם כח לנוס אל ההר ונסו בעמק מה שיכלו לנוס, ובנוסם נבהלים לא נשמרו מהבארות ונפלו בהם ולא מתו אבל טבעו בטיט והוציאום אחר כן. אולי היתה סבה שלא מתו שם כדי שיראו בנס שעשה האל לאברהם לפי שהיה אוהבו. הרה – כמו אל ההר, כי הה״א הנוספת בסופה מורה על למ״ד בתחלתה כמו בשאר השמות ובא הה״א בסגול כמו סלה. (יא) ויקחוסדם ועמרה – כי עמק השדים הוא בגבולם ושם היתה המלחמה אבל אדמה וצבוים ובלע לא היו מאותו הצד. ולקחו את כל רכוש סדם ועמורה מהערים האלה ובנותיהן, ורכוש כולל המטלטלין והמקנה. ואת כל אכלם – שהיה להם בבתים, ואת העם שבו. (יב) ויקחווהוא ישב בסדם – כמו שאמר למעלה: ויאהל עד סדם (בראשית י״ג:י״ב) ועדין היה יושב שם כאשר היתה המלחמה הזאת. (יג) ויבא הפליט – אחר שנמלט מהשבי בא והגיד לאברם על בן אחיו שנשבה. העברי – מבני בני עבר, וכלם התיחשו אליו, אבל אברהם וזרעו התיחדו ביחש הזה כי להם נשאר לשון עבר, והאחרים מבניו ובני בניו אחזו בידם לשון ארמי ונקראו ארמים כמו לבן הארמי (בראשית כ״ה:כ׳) וזולתו, וזרע אברהם אשר ליעקב נקראו עברים. והוא שוכן – כלומר היה שוכן עם אלה האחים והיו בעלי בריתו ועזרוהו, והוא היה יושב בארץ אחד מן האחים והוא ממרא. (יד) וישמעאחיו – קרובו ובני אחים הרי הם כאחים, כמו שאמר: כי אנשים אחים אנחנו (בראשית י״ג:ח׳). וירק – נתן להם כלי מלחמה, והוא יוצא לשלישי. והרק חנית (תהלים ל״ה:ג׳), וחרבותם יריקו (יחזקאל כ״ח:ז׳), יוצא לשני. חניכיו – שם תאר בשקל שכיריו, פליטיו, ופירושו מלומדיו, שלמדם בדרך האמת לעבוד את י״י, מן חנוך לנער (משלי כ״ב:ו׳). ילידי ביתו – שנולדו בביתו מהנפש אשר עשה בחרן (בראשית י״ב:ה׳) ובארץ כנען והיו שמנה עשר ושלש מאות. ובדרש (בראשית רבה מ״ג): אליעזר לבדו לקח עמו וחשבון אותיותיו שי״ח, ואם כן מה יהיה ילידי ביתו אם לא ירצה לומר: ויליד ביתו. וירדף עד דן – על שם סופו, כי כשכתב משה רבינו זה לא נקרא עדין כן, אלא לֶשֶם היה נקרא וכשכבשוהו בני דן קראו לו דן בשם דן אביהם (שופטים י״ח:כ״ט). ואפשר שהיה מקום אחר נקרא באותם הימים כן. (טו) ויחלק עליהם לילה – כשנחלק עליהם לילה, כלומר בחצי הלילה השיגם, ובא עליהם פתאוםו הוא ועבדיו שהם חניכיו. ומה שאמר: עליהם, ולא אמר: ויהי בחצי הלילה,⁠4 ר״ל כי הלילה נחלק עליהם, כי עד חצי הלילה היו אלה ארבעה מלכים הולכים בטח ומחצי הלילה ואילך היו נסים לנפשם כשבא עליהם אברהםז והכה אותם שהשיג. ואותם שהיו נסים רדפם עד המקום שנקרא חובה והוא משמאל לדמשק, והיה מכה מה שהיה משיג והם נסים לנפשם והניחו כל הרכוש והעם. ואברם שב מחובה מרדוף אחריהם עוד והשיב את כל הרכוש (בראשית י״ד:ט״ז). (טז) וישבוגם את לוטוגם את הנשים ואת העם – האנשים אשר שבו הכל השיב להודיע כי הם לא המיתו איש5 מהשביה. (יז) ויצאאל עמק שוה – היה המקום ההוא מרוצת הסוסים לפי שהיה שוה לא עולה ולא יורד. ונקרא עמק המלך – לפי שהמלך ופרשיו היו מנסים שם סוסיהם למרוצה. ותרגום אנקלוס: שוה – מפנא, ר״ל שהיה פנוי לא היו שם אבנים ולא עצים ועשבים. ותרגם: עמק המלך – בית ריסא דמלכא, והריס הוא שלשים קנים בקנה המדה, והקנה שש אמות באמה (יחזקאל מ׳:ה׳) בת ששת טפחים,⁠ח וכן הוא שעור מרוצת הסוסים. (יח) ומלכי צדק מלך שלםשלם – הוא ירושלם, וכן כתוב ויהי בשלם סכו (תהלים ע״ו:ג׳) ונקראו מלכי ירושלם מלכי צדק או אדני צדק וכן כתוב בספרט יהושע: אדני צדק מלך ירושלם (יהושע י׳:ג׳), כי ירושלם הוא מקום הצדק והשלום לא יסבול עול וחמס ומעשה תועבה זמן ארוך, לפיכך מקיא החטאים היושבים בה. כמו שאמר ולא תקיא הארץ אתכם בטמאכם אותה כאשר קאה את הגוי אשר לפניכם (ויקרא י״ח:כ״ח). ואמר אלהי נכר הארץ (דברים ל״א:ט״ז) כי היא כנגד קו השוה ואוירה מזוג. וכן אמר עליו יפה נף משוש כל הארץ (תהלים מ״ח:ג׳). ואמרו בדרש (בראשית רבה נ״ו, נדרים ל״ב): כי מלכי צדק זה הוא שם בן נח. הוציא לחם ויין – לפי שהיו באים מן המלחמה עיפים הוציא להם לחם ויין. והוא כהן לאל עליון – לא לכוכבים ולמזלות אלא לאל עליון לבדו היה משרת ועובד כמו אברהם והנלוים אליו. (יט) ויברכהוקונה – אינו לשון קניה מאחר, אלא הרי הוא כאלו אמר, עושה או ממציא,⁠י וכן: קניתי איש את י״י (בראשית ד׳:א׳) כמו שפירשנו.⁠יא (כ) וברוך – שנה בזה השם לאמר אל עליון, ואברם נשבע גם כן בזה השם להוציא מלב השומעים אותם העובדים לאלהים אחרים, וכי אין לעבוד אלא לו לבדו והוא עליון על כל עליונים ואדון התחתונים והעליונים. מגן צריך – מסרם בידיך, וכן אמגנך ישראל (הושע י״א:ח׳). ואמר צריך ואף על פי שהם לא היו בני מלחמתו ולא היה לו דבר עמהם, כיון ששבו בן אחיו ורכושו הרי הם צריו כי אברם בעל השם היה ולוט היה ידוע שהוא בן אחיו ולא הניחוהו לאהבת אברם. ויתן לו מעשר מכל – המפרשים (רש״י, ראב״ע) פרשו, כי אברםיב נתן למלכי צדק מעשר מהמקנה והרכוש אשר הציל לפי שהיה כהן לאל עליון (בראשית י״ד:י״ח). ואדני אבי ז״ל פרש: כי מלכי צדק נתן לאברהם בדברויג המעשר מן הדין, כי מלך סדום אמר לאברם: תן לי הנפש והרכוש קח לך (בראשית י״ד:כ״א), ואברם אמר: אם מחוט ועד שרוך נעל (בראשית י״ד:כ״ג). אמר מלכי צדק לאברם: מן הדין תוכל לקחת המעשר מן הכל ולא תקח דבר ממלך סדם, כי שלך הוא המעשר מן הדין, כי כל מציל ממון חברו המעשר הוא שלו על שטרח להצילו. ונכון הוא הפרוש, כי יש לתמוה לדעת המפרשים איך היה נותן אברם משל מלך סדם למלכי צדק, והוא לא רצה לקחת לעצמו ויתן לאחרים, זה לא יתכן. (כא) ויאמר מלך סדם – לפרוש אדוני אבי ז״ל פרושו: וכבר אמר, קודם שאמר מלכי צדק כי המעשר לאברם. (כב) ויאמרהרמתי ידי – הנני מרים, וכן נתתי כסף השדה (בראשית כ״ג:י״ג), עם הרמת היד היא השבועה, וכן וירם ימינו ושמאלו אל השמים וישבע (דניאל י״ב:ז׳) ופעם לא יזכר השבועה אלא הרמת היד לבד, כמו הרמתי אשר נשאתי את ידי (במדבר י״ד:ל׳). (כג) אם מחוטואם אקח – טעם הו״ו ר״ל אם לקחתי ואם אקח. (כד) בלעדי – היו״ד לרבים ואיננה לכנוי, ובאה נראית ובלא מ״םיד כיו״ד וחשופי שת (ישעיהו כ׳:ד׳) אורגים חורי (ישעיהו י״ט:ט׳) והדומים להם. והחכם ר׳ אברהם פירש: כי היו״ד לכנוי, כלומר אך בלעדי לקחו, והוא מה שאכלו נערי.⁠טו הנערים – הם חניכיו ילידי ביתו (בראשית י״ד:י״ד) והם לא יהיה להם אלא מה שאכלו. וחלק האנשים – כי אני אין לי רשות לעזוב חלקם, כי הם טרחו בזה וראוי הוא שיקחו מהשלל אשר הצילו חלקם הראוי להם כפי המנהג והחק.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
1 השוו מורה נבוכים ג׳:נ׳ ״וכן סיפור מלחמת תשעת המלכים - להודיע המופת בניצוח אברהם באנשים מתי מספר ואין מלך עליהם ארבעה מלכים גדולים; ועוד הודיענו איך חם לבבו על קרובו בעבור שגדל על אמונתו ומסר נפשו לסכנת המלחמה כדי להצילו״.
2 השוו ללשון הפסוק בשמואל א י׳:כ״ז.
3 השוו ללשון הפסוק במלכים א ב׳:ט״ו.
4 השוו ללשון הפסוק בשמות י״ב:כ״ט.
5 השוו ללשון הפסוק בשמואל א ל׳:ב׳.
א כן בכ״י מוסקבה 495, מינכן 28. בכ״י פריס 193: ״הזמנים״.
ב כן בכ״י מינכן 28. בכ״י מוסקבה 495, פריס 193: ״ובוטח״.
ג כן בכ״י מוסקבה 495. בכ״י מינכן 28: ״שדה שדות״. בכ״י פריס 193: ״שדה ושדות״.
ד כן בכ״י מינכן 28. בכ״י מוסקבה 495, פריס 193: ״הים״.
ה כן בכ״י מינכן 28, פריס 193. בכ״י מוסקבה 495 חסר: ״הם״.
ו כן בכ״י מינכן 28, פריס 193. בכ״י מוסקבה 495 חסר: ״ובא עליהם פתאום״.
ז כן בכ״י מינכן 28, פריס 193. בכ״י מוסקבה 495 חסר: ״ומה שאמר ויחלק... עליהם אברהם״.
ח כן בכ״י מינכן 28, פריס 193, והשוו רד״ק ירמיהו ל״א:ל״ט. בכ״י מוסקבה 495 חסר: ״והקנה שש אמות באמה בת ששת טפחים״.
ט כן בכ״י פריס 193, מינכן 28. בכ״י מוסקבה 495 חסר: ״בספר״.
י כן בכ״י מינכן 28, פריס 193. בכ״י מוסקבה 495 חסר: ״או ממציא״.
יא כן בכ״י מינכן 28, פריס 193. בכ״י מוסקבה 495 חסר: ״כמו שפירשנו״.
יב כן בכ״י פריס 193. בכ״י מוסקבה 495, מינכן 28: ״אברהם״.
יג כן בכ״י מוסקבה 495, מינכן 28, פריס 193. בדפוס ראשון תיקנו: ״בשכרו״.
יד כן בכ״י פריס 193, מינכן 28. בכ״י מוסקבה 495 חסר: ״ובלא מ״ם״.
טו כן בכ״י מינכן 28, פריס 193. בכ״י מוסקבה 495 חסר: ״⁠ ⁠״.
E/ע
הערותNotes
הערות
Tanakh
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144