Radak Bereshit 13 – רד"ק בראשית יג‏ – Mikraot Gedolot

תנ״ך

פירוש

(א) וַיַּ֩עַל֩ אַבְרָ֨ם מִמִּצְרַ֜יִם ה֠וּא וְאִשְׁתּ֧וֹ וְכׇל⁠־אֲשֶׁר⁠־ל֛וֹ וְל֥וֹט עִמּ֖וֹ הַנֶּֽגְבָּה׃ (ב) וְאַבְרָ֖ם כָּבֵ֣ד מְאֹ֑ד בַּמִּקְנֶ֕ה בַּכֶּ֖סֶף וּבַזָּהָֽב׃ (ג) וַיֵּ֙לֶךְ֙ לְמַסָּעָ֔יו מִנֶּ֖גֶב וְעַד⁠־בֵּֽית⁠־אֵ֑ל עַד⁠־הַמָּק֗וֹם אֲשֶׁר⁠־הָ֨יָה שָׁ֤ם אׇֽהֳלֹה֙ בַּתְּחִלָּ֔ה בֵּ֥ין בֵּֽית⁠־אֵ֖ל וּבֵ֥ין הָעָֽי׃ (ד) אֶל⁠־מְקוֹם֙ הַמִּזְבֵּ֔חַ אֲשֶׁר⁠־עָ֥שָׂה שָׁ֖ם בָּרִאשֹׁנָ֑ה וַיִּקְרָ֥א שָׁ֛ם אַבְרָ֖ם בְּשֵׁ֥ם יְהֹוָֽהיְ⁠־⁠הֹוָֽה׃ (ה) {שלישי} וְגַ֨ם⁠־לְל֔וֹט^א הַהֹלֵ֖ךְ אֶת⁠־אַבְרָ֑ם הָיָ֥ה צֹאן⁠־וּבָקָ֖ר וְאֹהָלִֽים׃ (ו) וְלֹא⁠־נָשָׂ֥א אֹתָ֛ם הָאָ֖רֶץ לָשֶׁ֣בֶת יַחְדָּ֑ו כִּֽי⁠־הָיָ֤ה רְכוּשָׁם֙ רָ֔ב וְלֹ֥א יָֽכְל֖וּ לָשֶׁ֥בֶת יַחְדָּֽו׃ (ז) וַֽיְהִי⁠־רִ֗יב^ב בֵּ֚ין רֹעֵ֣י מִקְנֵֽה⁠־אַבְרָ֔ם וּבֵ֖ין רֹעֵ֣י מִקְנֵה⁠־ל֑וֹט וְהַֽכְּנַעֲנִי֙ וְהַפְּרִזִּ֔י אָ֖ז יֹשֵׁ֥ב בָּאָֽרֶץ׃ (ח) וַיֹּ֨אמֶר אַבְרָ֜ם אֶל⁠־ל֗וֹט אַל⁠־נָ֨א תְהִ֤י מְרִיבָה֙ בֵּינִ֣י וּבֵינֶ֔ךָ^ג וּבֵ֥ין רֹעַ֖י וּבֵ֣ין רֹעֶ֑יךָ כִּֽי⁠־אֲנָשִׁ֥ים אַחִ֖ים אֲנָֽחְנוּ׃ (ט) הֲלֹ֤א כׇל⁠־הָאָ֙רֶץ֙ לְפָנֶ֔יךָ הִפָּ֥רֶד נָ֖א מֵעָלָ֑י אִם⁠־הַשְּׂמֹ֣אל וְאֵימִ֔נָה וְאִם⁠־הַיָּמִ֖ין וְאַשְׂמְאִֽילָה׃ (י) וַיִּשָּׂא⁠־ל֣וֹט אֶת⁠־עֵינָ֗יו וַיַּרְא֙ אֶת⁠־כׇּל⁠־כִּכַּ֣ר הַיַּרְדֵּ֔ן כִּ֥י כֻלָּ֖הּ מַשְׁקֶ֑ה לִפְנֵ֣י׀ שַׁחֵ֣ת יְהֹוָ֗היְ⁠־⁠הֹוָ֗ה אֶת⁠־סְדֹם֙ וְאֶת⁠־עֲמֹרָ֔ה כְּגַן⁠־יְהֹוָה֙יְ⁠־⁠הֹוָה֙ כְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם בֹּאֲכָ֖ה צֹֽעַר׃ (יא) וַיִּבְחַר⁠־ל֣וֹ ל֗וֹט אֵ֚ת כׇּל⁠־כִּכַּ֣ר הַיַּרְדֵּ֔ן וַיִּסַּ֥ע ל֖וֹט מִקֶּ֑דֶם וַיִּפָּ֣רְד֔וּ אִ֖ישׁ מֵעַ֥ל אָחִֽיו׃ (יב) אַבְרָ֖ם יָשַׁ֣ב בְּאֶֽרֶץ⁠־כְּנָ֑עַן וְל֗וֹט יָשַׁב֙ בְּעָרֵ֣י הַכִּכָּ֔ר וַיֶּאֱהַ֖ל עַד⁠־סְדֹֽם׃ (יג) וְאַנְשֵׁ֣י סְדֹ֔ם רָעִ֖ים וְחַטָּאִ֑ים לַיהֹוָ֖הי⁠־⁠הֹוָ֖ה מְאֹֽד׃ (יד) וַֽיהֹוָ֞הי⁠־⁠הֹוָ֞ה^ד אָמַ֣ר אֶל⁠־אַבְרָ֗ם אַחֲרֵי֙ הִפָּֽרֶד⁠־ל֣וֹט מֵֽעִמּ֔וֹ^ה שָׂ֣א נָ֤א עֵינֶ֙יךָ֙ וּרְאֵ֔ה מִן⁠־הַמָּק֖וֹם אֲשֶׁר⁠־אַתָּ֣ה שָׁ֑ם צָפֹ֥נָה וָנֶ֖גְבָּה וָקֵ֥דְמָה וָיָֽמָּה׃ (טו) כִּ֧י אֶת⁠־כׇּל⁠־הָאָ֛רֶץ אֲשֶׁר⁠־אַתָּ֥ה רֹאֶ֖ה לְךָ֣ אֶתְּנֶ֑נָּה וּֽלְזַרְעֲךָ֖ עַד⁠־עוֹלָֽם׃ (טז) וְשַׂמְתִּ֥י אֶֽת⁠־זַרְעֲךָ֖ כַּעֲפַ֣ר הָאָ֑רֶץ אֲשֶׁ֣ר׀ אִם⁠־יוּכַ֣ל אִ֗ישׁ לִמְנוֹת֙ אֶת⁠־עֲפַ֣ר הָאָ֔רֶץ גַּֽם⁠־זַרְעֲךָ֖^ו יִמָּנֶֽה׃ (יז) ק֚וּם הִתְהַלֵּ֣ךְ בָּאָ֔רֶץ לְאׇרְכָּ֖הּ וּלְרׇחְבָּ֑הּ כִּ֥י לְךָ֖ אֶתְּנֶֽנָּה׃ (יח) וַיֶּאֱהַ֣ל אַבְרָ֗ם וַיָּבֹ֛א וַיֵּ֛שֶׁב בְּאֵלֹנֵ֥י מַמְרֵ֖א אֲשֶׁ֣ר בְּחֶבְר֑וֹן וַיִּֽבֶן⁠־שָׁ֥ם מִזְבֵּ֖חַ לַֽיהֹוָֽהי⁠־⁠הֹוָֽה^ז׃נוסח המקרא מבוסס על מהדורת מקרא על פי המסורה (CC BY-SA 3.0), המבוססת על כתר ארם צובה וכתבי יד נוספים (רשימת מקורות וקיצורים מופיעה כאן), בתוספת הדגשת שוואים נעים ודגשים חזקים ע"י על־התורה

הערות

^א וְגַ֨ם⁠־לְל֔וֹט =ש,ה,ק3,ו ושיטת-א ובתיגאן ובכתבי⁠־יד ספרדים ובדפוסים וקורן (מתיגה), וכך אצל ברויאר.
• ל=וְגַם⁠־לְל֔וֹט (אין מתיגה), וכך גם במג״ה
• הערת ברויאר

^ב וַֽיְהִי⁠־רִ֗יב ל=וַֽיְהִי⁠־רִ֗יב בגעיה ימנית

^ג וּבֵינֶ֔ךָ =ו,ש,ש1,ק3 ומסורות טברניות ורמ״ה
• ל=וּבֵינֶ֔יךָ (כתיב מלא יו״ד ומלא יו״ד)

^ד וַֽיהֹוָ֞הי⁠־⁠הֹוָ֞ה ל=וַֽיהוָ֞הי⁠־⁠הוָ֞ה בגעיה ימנית

^ה מֵֽעִמּ֔וֹ ל=מֵֽעִמּ֔וֹ בגעיה ימנית

^ו גַּֽם⁠־זַרְעֲךָ֖ =א⁠(ס),ל <א⁠(ס)=מקף ומתג? כן ואין מתג ב״ז>

^ז לַֽיהֹוָֽהי⁠־⁠הֹוָֽה ל=לַֽיהוָֽהי⁠־⁠הוָֽה בגעיה ימנית

E/ע

הערותNotes

(א) ויעל – וכל אשר לו – שלא נפקד ממנו דבר. ולוט עמו – אף על פי שהשבע במצרים לא רצה להפרד מאברם. הנגבה – פרשנוהו. (ב) ואברם כבד מאד – הוא היה כבד מצד מקנהו ורכושו שהיה רב וכבד מאד. וכן: כאלה נובלת עליה (ישעיהו א׳:ל׳) – מצד עליה שהם נובלים יאמר על האלה שהיא נובלת, וכן: קרועי בגדים (מלכים ב י״ח:ל״ז), מגלחי זקן (ירמיהו מ״א:ה׳), והדומים להם. (ג) וילך למסעיו – מסע אחר מסע, מעט מעט, לפי שהיה כבד מאד במקנה (בראשית י״ג:ב׳) והלך דרך הדרום זהו פירוש מנגב, כי מצד נגב היו מסעיו והלך עד בית אל עד המקום – והוא ההר. אהלה – בה״א כמו בו״ו. בתחלה – כמו שאמר ויט אהלה (בראשית י״ב:ח׳). (ד) אל מקום המזבח – הוסיף לבאר עוד להודיע כי לא נטה אהלה במקום אחר באותו ההר אלא באותו מקום שעשה שם המזבח בראשונה, וכל זה להודיע כי ראוי לאדם לקבוע מקום לתפלתו ולעבודתו את י״י, כי יותר לבו נכון במקום שהוא רגיל בו. ויקרא – וקרא שם פעם אחרת בשם י״י. (ה) וגם ללוט – וגם לרבות על מה שאמר: ואברם כבד מאד (בראשית י״ג:ב׳). ההלך את אברם – להודיע כי בזכות אברם היתה לו הטובה ההיא לפי שהיה הולך אתו ונשמע אליו. ואהלים – להודיע כי מטלטלין רבים היו לו ובני בית רבים והיה צריך לאהלים רבים, ומלת ואהלים בחלם האל״ף וכן: איש לאהליו (שמואל א ד׳:י׳), ויששכר באהליך (דברים ל״ג:י״ח), ועל דרך משקל אהל היה האל״ף בקמץ חטף, כמו מן קדש – קדשים, מן חֺדֶש – חֲדַשים, וכן בא: באהלים תשבו (ירמיהו ל״ה:ז׳), השכוני באהלים (שופטים ח׳:י״א). אולי זה שבא האלף בחלם הוא משקל גוֺזַל, תוֺלַע. (ו) ולא נַשָא – בא ארץ בלשון זכר וכמוהו: נעתם ארץ (ישעיהו ט׳:י״ח). לשבת יחדו – כי היה צר להם מקום המרעה שם לרעות מקניהם יחד עם מקנה אנשי הארץ. כי היה רכוש אברם ולוט רב – לפיכך היה ריב בין רועיהם, כי אלה אומרים אנחנו נרעה מקננו ואלה אומרים אנחנו נרעה מקננו והיה המקום צר להם ודוחקים זה את זה. (ז) ויהי ריב – טעם והכנעני – פרשנוהו, והוסיף הנה והפרזי, כי גם הפריזי היה יושב בארץ הזאת שהיה שם בית אל והעי. (ח) ואמר ביני וביניך – כי אם יריבו רועינו, אי אפשר שלא נריב אנחנו. (ט) הלא כל הארץ לפניך – כמו לפני, כי בכל מקום אשר תהיה שם יאספוך אנשי המקום ולא ירעו לך, כי עזרת האל תהיה עמך בעבורי ובעבור שהלכת בדרכי להכיר הבורא. הפרד נא מעלי – כי בעבורי אתה בארץ הזאת ואתה ראוי להפרד מעלי ולא אני מעליך, כי אני העקר ואתה טפל לי ולי הבחירה, עוד אני אומר לך כי נפשי רחבה לכל וכל שכן לאחי אתן לך הבחירה. אם השמאל ואימינה ואם הימין ואשמאילה – אם תרצה אתה ללכת לצפון הארץ אני אהיה לדרום הארץ בזו הפיאה שאנחנו בה היום, כי לדרום ארץ ישראל היו כמו שאמר: הלוך ונסוע הנגבה (בראשית י״ב:ט׳), וילך למסעיו מנגב (בראשית י״ג:ג׳) ואם הימין – ואם תרצה אתה להשאר בזה שהוא הדרום אני אהיה נדחה מפניך ואלך לצפון הארץ. (י) וישא לוט את עיניו – מההר שהיו שם כי בהר היו יושבים, כמו שאמר, ונשא משם את עיניו כי מקום גבוה היה לראות הארץ לפניו וראה את כל ככר הירדן שהיתה ארץ מקנה כי כלה משקה, ואמר כלה אחר שאמר כל להגדיל הדבר, וכן, כל מלכי גוים כלם (ישעיהו י״ד:י״ח). ככר – כתרגומו מישר, וכן בככר הירדן יצקם (מלכים א ז׳:מ״ו). והככר הזה היה סמוך לארץ סדום ועמרה כמו שאמר: ואת כל הככר (בראשית י״ט:כ״ה). והיתה הארץ לפני שנשחתה כמו גן י״י, והוא גן עדן שהיו ארבעה הנהרות משקין אותו, או כמו ארץ מצרים שהנהר משקה אותה כלה. באכה צער – הה״א כה״א הנצבת עמכה (שמואל א א׳:כ״ו) וזולתו. והכ״ף איננה נוספת כאשר חשבו, וכן כ״ף כערכך (ויקרא כ״ז:י״ב,י״ז), הערכך (ויקרא כ״ז:כ״ג) כי כף באכה לנכח היא, ככל כ״ף הנמצא וכנגד יודע המקום ידבר, וכן ערכך כנגד הכהן ידבר, כמו שאמר כערכך הכהן. ואמר: כי עד צער היה המקום משקה. (יא) ויבחר – את כל ככר הירדן – אחד מן המקומות שיהיה בכל הככר, כמו שיזדמן לו כי כל^א המקומות אשר בכל הככר טובים. ויסע לוט מקדם – כלפי מזרח מהמקום שהיה בו, כי הירדן מזרח לארץ כנען, כלומר מסעיו היו מצד מזרח, וכן וילך למסעיו מנגב ועד בית אל (בראשית י״ג:ג׳), כמו שפרשנו, וזהו טעם המ״ם. ויפרדו איש מעל אחיו – ולוט היה שנפרד מעל אברם^ב כמו שאמר לו הפרד נא מעלי (בראשית י״ג:ט׳), ואיך אמר איש מעל אחיו, אלא אחר שנסע לוט היו נפרדים זה מעל זה כי רחוק היה המקום ביניהם, כי בעודם יחד היו זה על זה ודוחקין זה את זה. וכשנסע לוט הנה כל אחד נפרד מעל חברו. (יב) אברם בארץ כנען – באיזה מקום שבחר. וכן לוט ישב בערי הככר – זמן בזה וזמן בזה, ונסע ממקום למקום עד שהגיע עד עיר סדום ושם קבע מושבו, ואף על פי שהיו רעים וחטאים לא חשש על אנשי המקום, כי המקום ישר בעיניו והוא היה כל כך חזק באמונה וביושר שלא למד ממעשיהם. ויאהל – נטה אהלו ממקום למקום עד שהגיע עד סדום. (יג) ואנשי סדום רעים וחטאים – רעים לשמים ורעים לבריות והכל הוא לי״י – כי עברו על מצותיו שצוה לאדם ולנח והם שבע מצות כמו שפרשנו, ובהם עבודה זרה שהיא^ג חטא לי״י, ובהם גזל ועריות ושפיכות דמים שהם חטא ורעה איש לחברו, והכל הוא חטא לי״י שעוברים על מצותיו ובוזים דבריו. ואמר מאד – כי פרוצים היו בהם עושים הרעות בפרהסיא ורגילים בהם. (יד) וי״י אמר אל אברם – בעוד שהיה לוט עמו, שמא היה סבור אברם כי גם ללוט יהיה חלק בארץ, כי קרובו היה ועמו יצא כמו שאמר לו: הלא כל הארץ לפניך (בראשית י״ג:ט׳) עתה אחר שנפרד לוט מעמו אמר לו אל תחשוב כי לאחר יהיה חלק בארץ, אלא לך לבדך ולזרעך אתננה ואל תחשוב כי ללוט ולזרעו יהיה חלק עם בניך בארץ, כי אמרת לו: אם השמאל ואימנה ואם הימין ואשמאילה (בראשית י״ג:ט׳) אלא הצפון והימין לך ולזרעך יהיה וכן המזרח והמערב. והקדים הצפון והדרום לפי דבריו שאמר ללוט, כי לוט בעבור שהוא קרובך אתן לו גם כן ירשה במקום אחר, והוא ארץ בני עמון. כמו שאומר כי לבני לוט נתתיה ירושה (דברים ב׳:י״ט). (טו) כי את כל הארץ – ואף על פי שהוא לא היה רואה אותה כלה אמר לו שיביט לארבע רוחותיה וכמו שהיא כלה על גבולותיה כן יתננה לו, וכן אמר למשה וראה את הארץ (במדבר כ״ז:י״ב) ר״ל מקצתה, והרי הוא כמי שראה כלה, וכן אשר אתה רואה – שאתה רואה מקצתה לך אתננה כלה,⁠^ד כלומר לך אתננה מעתה כי היא מתנה לך, אף על פי שהיא ברשות הגוים לך היא וממך יירשוה בניך ויגרשו הגוים ממנה. עד עולם – כי אף על פי שיגלו ממנה סופם לחזור אליה. (טז) ושמתי את זרעך כעפר הארץ – על דרך הפלגה, וכן: כחול, ככוכבי השמים. ובדרש: המשילם לעפר והמשילם לכוכבי השמים, בזמן שאין עושין רצונו של מקום יהיו כעפר לדוש, ובזמן שעושין רצונו של מקום, ככוכבים לרום. גם זרעך ימנה – אם יהיה זה יהיה זה, ואם לא לא, כלומר כמו שזה אי אפשר גם זה כמו כן, וכן היהפך כושי וגו׳ ואמר: גם אתם תוכלו להיטיב (ירמיהו י״ג:כ״ג). (יז) קום – לארכה – ממזרח למערב. ולרחבה^ה – מצפון לדרום. (יח) ויאהל – העתיק משם אהלו ונטה אהלו ממקום למקום עד שבא וישב באלוני ממרא, ואין זה אלון מורה שזכר למעלה, כי אותו היה מישור אחר ושם בעל המקום מורה וזה היו מישורים שנים או יותר היו לאדם הנקרא ממרא אחי אשכל ואחי ענר (בראשית י״ד:י״ג). אשר בחברון – בגבול חברון. ויבן שם מזבח לי״י – שהיה קורא שם לבני אדם לשם י״י אל מקום המזבח אשר בנה, ובכל מקום שהיה קובע שם מקום היה בונה שם מזבח וקורא בשם י״י.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

הערות

^א כן בכ״י פריס 193, מינכן 28. בכ״י מוסקבה 495: ״בכל״.

^ב כן בכ״י פריס 193. בכ״י מוסקבה 495, מינכן 28: ״אברהם״.

^ג כן בכ״י פריס 193. בכ״י מינכן 28: ״שהוא״. בכ״י מוסקבה 495: ״שהיה״.

^ד כן בכ״י פריס 193, מינכן 28 (״כולה״). בכ״י מוסקבה 495 חסר: ״כלה״.

^ה כן בכ״י פריס 193, מינכן 28. בכ״י מוסקבה 495: ״ולמערב״.

E/ע

הערותNotes

הערות

Tanakh

Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון