×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(כו) וְיָרׇבְעָם֩ בֶּן⁠־נְבָ֨ט אֶפְרָתִ֜י מִן⁠־הַצְּרֵדָ֗ה וְשֵׁ֤ם אִמּוֹ֙ צְרוּעָה֙ אִשָּׁ֣ה אַלְמָנָ֔ה עֶ֖בֶד לִשְׁלֹמֹ֑ה וַיָּ֥רֶם יָ֖ד בַּמֶּֽלֶךְ׃
And Jeroboam the son of Nebat, an Ephraimite of Zeredah, a servant of Solomon, whose mother's name was Zeruah, a widow, he also lifted up his hand against the king.
תרגום יונתןילקוט שמעונירש״יר״י קרארד״קרלב״גרלב״ג תועלותאברבנאלמצודת דודמלבי״םהואיל משהמקראות שלובותעודהכל
וְיָרָבְעָם בַּר נְבָט אֶפְרָתִי מִן צְרֵדָה וְשׁוּם אִמֵיהּ צְרוּעָה אִתְּתָא אַרְמַלְתָּא עַבְדָא לִשְׁלֹמֹה וַאֲרֵים יְדָא בְּמַלְכָּא.
וירבעם בן נבט – שנו רבותינו למה נקרא שמו ירבעם, שעשה מריבה בעם. דבר אחר שעשה מריבה בין ישראל לאביהם שבשמים. בן נבט בן שנבט ולא ראה. תאנא הוא נבט הוא מיכה הוא שבע בן בכרי. נבט שנבט ולא ראה. מיכה שנתמכמך בבנין, ומה שמו שבע בן בכרי שמו. שנו רבותינו שלשה נבטו ולא ראו, ואלו הן, נבט, ואחיתופל, ואצטגניני פרעה. נבט ראה אש יוצאה מאמתו סבר איהו מליך ולא ידע דירבעם הוא דנפק מיניה. אחיתופל ראה צרעת זרחה לו על אמתו הוא סבר איהו מליך ולא ידע דבת שבע היא דנפקא מיניה דנפק מינה שלמה. אצטגניני פרעה דאמר רבי חנינא מאי דכתיב המה מי מריבה המה שראו אצטגניני פרעה וטעו, ראו שמושיען של ישראל נלקה במים אמרו כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו והם לא ידעו שעל עסקי מריבה הוא לוקה. ומנא לן דלא אתי ירבעם לעלמא דאתי דכתיב ויהי הדבר הזה לחטאת בית ירבעם להכחיד ולהשמיד, להכחיד בעוה״ז ולהשמיד בעוה״ב.
וירם יד במלך – הוכיחו ברבים.
And he raised his hand against the king. He rebuked him in public.⁠1
1. He was correct in rebuking him about building up the Millo, but he was wrong for doing it in public. See Maseches Sanhedrin 101b and Rashi there.
וירם יד במלך – הוכיחו ברבים.
ע״א: וירם יד במלך – שהיה מושל בעבדות המלך כמדתמ׳א ובלעדיך לא ירים איש את ידו (בראשית מ״א:מ״ד).
א. כן צ״ל. במהדורת עפנשטיין: ״כמדתנ׳⁠ ⁠⁠״.
וירבעם בן נבט – אמרו בדרש: הוא נבט, הוא מיכה, הוא שבע בן בכרי. והנה שבע בן בכרי משבט בנימין, ונבט משבט אפרים.
אפרתי – משבט אפרים.
וירם יד במלך – מרד בו, שדבר בו ולא ירא ממנו. וכבר הפקיד אותו שלמה לכל סבל בית יוסף (מלכים א י״א:כ״ח) לקבל המס ממנשה ואפרים כי ראה כי עושה מלאכה (מלכים א י״א:כ״ח), כלומר ראהו זריז במלאכתו, ובעת ההוא קודם שהרים יד במלך מצא אותו אחיה השילוני (מלכים א י״א:כ״ט) ובשרהו במלכות. על כן, על הפקידות שהיה לו מתחילה ועל בשורת המלכות שאמר לו אחיה, גבה לבו ודבר מה שדבר בשלמה. ושלמה כאשר הוגד לו בקש להמיתו, וברח למצרים. כן הוא סדר הענין הזה. אבל בין: וירם יד במלך, ובין: ויבקש שלמה להמית את ירבעם (מלכים א י״א:מ׳) הושמו הדברים למה גבה לבו להרים יד במלך.
וירבעם בן נבט אפרתי – רוצה לומר: שהוא משבט אפרים.
עבד לשלמה וירם יד במלך – רוצה לומר: כי מפני ששמהו שלמה מעבדיו ושריו גבה לבו עד שכבר הרים יד במלך כאילו היתה מעלתו למעלה ממדרגת המלך וזאת ההרמת יד היתה מה שלקחה לבו לגנות מעשיו ולהוכיחו עליהם כמו שיספר אחר זה והנה אחר זה יספר באיזה מנוי שמהו שלמה וסבה אחרת לגובה לבו ספר ג״כ והוא מה שיעד אותו אחיה השילוני שיהיה מלך על עשרת השבטים אך קודם זה ספר מה היא הרמת ידו והוא שהוא אמ׳ מגנה אותו ראו מה עשה הנה שלמה בנה את המלוא אשר לא רצה לבנותו דוד אביו למען יהיה בו תועלת להאסף שם ישראל ועולי רגלים ועוד עשה דבר מגונה אחר סגר את פרץ דוד אביו שהיה שם מקום היתה החומה בו פרוצה כדי שיוכלו ישראל לבא אל המלך כשירצו להגיש לפניו דברי ריבותיהם כן נראה זה בעיני וכבר פירשו בו שכבר הניח שם מקום פרוץ שיוכל לברוח ממנו אם ימרדו בו ישראל וכאילו אמר ששלמה לגובה לבו לא ירא שימרדו בו ישראל, והנה בזה חטא ירבעם לשלמה בשני צדדין האחד מפני שגנהו על מעשיו והוכיחו עליהם והשנית שלא חלק לו כבוד אך קראו בשמו ואמר שלמה בנה את המלוא וכן קרא דוד בשמו ולא קרא אחד מהם מלך.
(כו-מ) השלשים ושמנה הוא להודיע שאין ראוי לאדם שיתגאה מפני היותו קרוב למלכות להטיח דברים כנגד המלך הלא תראה כי מפני הדבור שאמר ירבעם כנגד שלמה היו עליו אימות מות עד יום מות שלמה ולא הועיל לו בזה הענין השררה אשר מנהו המלך עליה ובעבור הדבור מהייעוד שיעדו הנביא שימלוך על עשרת השבטים לא היה לו להתגאות כנגד המלך פן יסיר סכלותו ממנו הטוב ההוא הלא תראה כי דוד אף על פי שייעדו שמואל שימליך על ישראל לא נתגאה על שאול וגם בנפלו בידו בעת שהיה רודפו חלק לו כבוד בדבריו ולא הניח איש מעבדיו להרע לו.
וזכר אחרי כן שטן שלישי והוא ירבעם בן נבט אפרתי, שלהיותו מבני עמו היה קשה מכלם, כמו שאמר (ישעי׳ מ״ט י״ז) מהרסיך ומחריביך ממך יצאו. וחז״ל אמרו בפרק חלק (סנהדרין דף ק״א ע״ב) שזה היה שבע בן בכרי. (א״ה גם הרב ניבט ולא ראה בזה, מתמיה ואינו יודע על מה, כי הנה לא אמרו חז״ל בגמרא שירבעם עצמו היה שבע בן בכרי כי אם נבט אביו, ואף עליו לא הבינו כפשוטו, כ״א להיותו דומה לו במעשיו כמו שהרב עצמו פירש בסמוך) ותמהתי ממאמרם זה, כי הנה שבע בן בכרי העיד הכתוב שנהרג באבלה, שנאמר (שמואל ב כ׳ כ״ב) ויכרתו את ראש שבע בן בכרי וישליכו אלא יואב ויתקע בשופר וגומר, כל שכן ששבע בן בכרי היה משבט בנימן וירבעם היה אפרתי. אבל אחשוב שלא כוונו שהיה הוא עצמו, כי אם שהיה עושה מעשיו, לפי שגם כן נאמר בשבע בן בכרי שהרים יד במלך לפי שדבר נגדו. יהיה מי שיהיה הודיע הכתוב שהרים יד במלך שלמה.
א. כן בפסוק. בדפוס פיזרו: ״את״.
אפרתי – מבני אפרים.
וירם יד – מרד בו, בעוד היה עבד לו.
וירבעם עוד העמיד לו שטן מבית ישראל, והגם שהיה בן אשה אלמנה והיה עבד לשלמה נכנע תחתיו הרים יד במלך ר״ל שמרד בו וקשר עליו קשר.
מן הצרדה – עיר זו איננה נזכרת בשום מקום אחר.
עבד לשלמה – מן הסרים אל משמעתו.
וירם יד במלך – דבר נגדו באזני העם והטה לבבם לקנטר נגד שלמה.
וְעוד העמיד הקב״ה שטן נוסף לשלמה מישראל הוא1 יָרָבְעָם בֶּן נְבָט2 אֶפְרָתִי – משבט אפרים3 מִן הַצְּרֵדָה, וְשֵׁם אִמּוֹ צְרוּעָה אשר היתה אִשָּׁה אַלְמָנָה, והיה ירבעם עֶבֶד לִשְׁלֹמֹה שמינהו שלמה לקבל המס4, ובהיותו עבד5 וַיָּרֶם יָד – מָרַד6 בַּמֶּלֶך7 ע״י שהוכיחו ברבים8:
1. מלבי״ם.
2. אמרו במדרש (סנהדרין קא:) נבט הוא מיכה הוא שבע בן בכרי. וראה רד״ק בעניין. ובמדרש, שנו רבותינו, למה נקרא שמו ירבעם? שעשה מריבה בעם, דבר אחר שעשה מריבה בין ישראל לאביהם שבשמים. בן נבט בן שנבט ולא ראה... ראה אש יוצאה מאמתו סבר איהו מליך ולא ידע דירבעם הוא דנפק מיניה, ילקוט שמעוני.
3. רד״ק, רלב״ג, מצודת דוד.
4. רד״ק.
5. מצודת דוד.
6. רד״ק, מצודת דוד.
7. שגבה ליבו על תפקידו ועל נבואת אחיה השילוני שבישר לו שימלוך, רד״ק, רלב״ג. ובמדרש, אמר רבי יוחנן מפני מה זכה ירבעם למלכות? מפני שהוכיח את שלמה, ומפני מה נענש? מפני שהוכיחו ברבים שנאמר (מלכים א׳ יא, כז) ״וְזֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר הֵרִים יָד בַּמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה בָּנָה אֶת הַמִּלּוֹא סָגַר אֶת פֶּרֶץ עִיר דָּוִד אָבִיו״, א״ל דוד אביך פרץ פרצות בחומה כדי שיעלו ישראל לרגל ואתה גדרת אותם כדי לעשות אנגריא לבת פרעה?! ומאי ״אשר הרים יד במלך״?, שחלץ תפליו בפניו, ילקוט שמעוני, סנהדרין קא, ב.
8. רש״י, רלב״ג.
תרגום יונתןילקוט שמעונירש״יר״י קרארד״קרלב״גרלב״ג תועלותאברבנאלמצודת דודמלבי״םהואיל משהמקראות שלובותהכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×