×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(לא) כִּ֣י אֵ֤ל רַחוּם֙ יְהֹוָ֣הי״י֣ אֱלֹהֶ֔יךָ לֹ֥א יַרְפְּךָ֖ וְלֹ֣א יַשְׁחִיתֶ֑ךָ וְלֹ֤א יִשְׁכַּח֙ אֶת⁠־בְּרִ֣ית אֲבֹתֶ֔יךָ אֲשֶׁ֥ר נִשְׁבַּ֖ע לָהֶֽם׃
For Hashem your God is a merciful God; He will not fail you or destroy you, or forget the covenant of your fathers which He swore to them.
תרגום אונקלוסתרגום ירושלמי (ניאופיטי)תרגום ירושלמי (יונתן)דברים רבהילקוט שמעוניאגן הסהר - מלוקט מספר הזהררס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתרש״ילקח טובאבן עזראר״י בכור שורפירוש מחכמי צרפתר״י אבן כספירלב״גרלב״ג תועלותעקדת יצחק פירושמזרחיאברבנאלצרור המורגור אריהשפתי חכמיםר׳ י״ש ריגייורש״ר הירשמלבי״םנצי״בהואיל משהרד״צ הופמןתורה תמימהעודהכל
אֲרֵי אֱלָהָא רַחְמָנָא יְיָ אֱלָהָךְ לָא יִשְׁבְּקִנָּךְ וְלָא יְחַבְּלִנָּךְ וְלָא יִתְנְשֵׁי יָת קְיָמָא דַּאֲבָהָתָךְ דְּקַיֵּים לְהוֹן.
because the Lord your God is a merciful God; He will not forsake you, nor destroy you, nor forget the covenant of your fathers which He swore to them.
ארום אלה חנן ורחמן י״י אלהכון לא מרפי יתכון ולא מחבלא יתכון ולא מנשי ית קיים אבהתכון די קיים להון.
א. בגיליון כ״י ניאופיטי 1 מובא (במקום ״מחבל״) גם נוסח חילופי: ״משבק״.
ארום אלקא רחמנא י״י אלקכון לא ישביקנכון ולא יחבלכון ולא יתנשי ית קימא דאבהתכון דקיים להון.
for the Lord our God is a merciful God; He will not forsake you, nor destroy you, nor forget the covenant of your fathers which He swore unto them.
כִּי אֵל רַחוּם ה׳ אֱלֹהֶיךָ – הֲרֵי מִתּוֹךְ רַחֲמִים.
וְלֹא יִשְׁכַּח אֶת בְּרִית אֲבֹתֶיךָ – הֲרֵי מִתּוֹךְ זְכוּת אָבוֹת.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק כה]

כִּי אֵל רַחוּם ה׳ אֱלֹהֶיךְ וְגוֹ׳.
משום אותם רחמים הקב״ה גם מוחה עוונות
מֹחֶה פְשָׁעֶיךְ, לֹא כָתוּב מַעֲבִיר פְּשָׁעֶיךְ אֶלָּא מוֹחֶה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְרָאוּ לְעוֹלָמִים. לְמַעֲנִי, מַה זֶּה לְמַעֲנִי? מִשּׁוּם אוֹתָם הָרַחֲמִים שֶׁתְּלוּיִים בִּי, שֶׁכָּתוּב (דברים ד) כִּי אֵל רַחוּם ה׳ אֱלֹהֶיךְ וְגוֹ׳.
(זוה״ק בראשית פז)
לִאַןַ אללַהַ רַבַּךַּ טַאאִקֹ רַחֻוםֹ לַא יֻכַ׳לִיךַּ וַלַא יַתּרֻכֻּךַּ וַלַא יַנסַי׳ עַהדַ אַבַּאאךַּ אַלַּדִ׳י קַסַםַ בִּהִ לַהֻם
כי ה׳ אלהיך, בעל⁠־הכח⁠־והיכלת, רחום, לא ישאיר אותך ולא-יעזוב אותך ולא-ישכח את ברית אבותיך, אשר ב נשבע ה להם.⁠1
1. [כי אל רחום ה׳ אלהיך לא ירפך ולא יעזבך. והנה לא יתכן שנעלה על לבנו שאיננו יודע מה שאנחנו בו, ולא שאינו נפרע לנו, ולא שאיננו מרחם, וכמו שהוכיחנו ואמר (ישעיה מ, כז): למה תאמר יעקב ותדבר ישראל נסתרה דרכי מה׳ וגו׳. ולא שאיננו יכול להושיענו ולשמע תפלתנו, כמו שאמר (שם נט, א): הן לא קצרה יד ה׳ מהושיע וגו׳. ולא שמאסנו ועזבנו, אלא אך כמו שאמר אל רחום ה׳ אלהיך לא ירפך ולא יעזבך (האמונות והדעות׳ רבי סעדיה גאון, מאמר שמיני).]
לא ירפך – מלהחזיק בך בידיו. ולשון לא ירפך – לשון לא יפעיל הוא, לא יתן לך רפיון, לא יפריש אותך מאצלו. וכן: אחזתיו ולא אַרפנו (שיר השירים ג׳:ד׳) – שלא ננקד אֶרפנו. כל לשון רפיון מוסב על לשון מפעיל ומתפעל, כגון: הרפה לה (מלכים ב ד׳:כ״ז) – תן לה רפיון, הרף ממני (דברים ט׳:י״ד) – התרפה ממני.
לא ירפך – means, He will not let loose of you so as not to hold you fast by His hands. The expression לא ירפך is an expression signifying: He will not cause something (our Hiphil) – He will not give you any looseness, i.e. He will not separate you from Him. Similar is "I hold him fast, and I will not let him loose (אַרְפֶּנוּ)" (Shir HaShirim 3:4), which is not vowelled אֶרְפֶּנוּ (which is Kal and an impossible form of the root רפה "to be loose"). Always the expression "letting slack (רפה)" in the Hiphil refers to one who causes looseness to others or to one who causes it to himself. For example (Melakhim II 4:2) הרפה לה means, "give her looseness"; (Devarim 9:14) הרף ממני means, "Give looseness to yourself from off me".
פס׳: כי אל רחום ה׳ אלהיך לא ירפך – בהבל.
ולא ישחיתך – בין האומות. החושבים בכל דור ודור להשכיח את שם ישראל.
ולא ישכח את ברית אבותיך – בימי גוג ומגוג:
ירפך – הפך יחזקך.
HE WILL NOT FAIL THEE. Yarpekha (fail thee) is the opposite of strengthen thee.⁠1
1. Thus yarpekha (fail thee) means will cause you to weaken.
כי אל רחום ה׳ אלהיך – ומרחם אותם השבים לפניו בתשובה שלימה, אף על פי שמרדו לפניו בתחילה. ואם תאמר: מפני מה הקב״ה מקפיד על פשיעתינו יותר משאר אומות? לפי שעשה לך ניסים מה שלא עשה לשום אומה.
כי אל רחום ה׳ אלהיך – FOR HASHEM YOUR GOD IS A MERCIFUL GOD – and has mercy on those who repent before Him with complete repentance, even though they rebelled before Him initially. And if you say: Why is the Blessed Holy One stricter about our transgressions than [about those of] the rest of the nations? Since He did for you miracles that He did not do for any nation.
כי אל וגו׳ – ולפי שהוא רחום לא ירפך ולא יעזבך. ועוד דבר אחר: כדי הוא ברית שנשבע לאבותיך שלא יעזבך.
כי אל רחום י״י – זה טעם למה שקדם ומצאת (דברים ד׳:כ״ט).
ולא ישחיתך – השחתה כוללת על עונותיך ולא ישכח את ברית אבותיך אשר נשבע להם לתת לזרעם אחריהם ארץ כנען ומבריתו את האבות יתחייב שלא יכלה אתכם כי תופר בריתו בזה. העניין והראיה לך על שומרי בריתו את האבות הנפלאות אשר עשה לך בצאתך ממצרים שלא היו מצד זכותך שתדבק בך כמו זאת ההשגחה הנפלאה אבל יהיו מצד ברית השם יתעלה עם האבות כמו שנתבאר בפרשת ואלה שמות.
(לא-לח) התועלת השמנה עשרה הוא להודיע שכבר ימשך מההשגחה הפרטית ענין דומה למה שנמשך מההשגחה הכוללת, רוצה לומר: שכמו שימשך לאדם מההצלחה מההשגחה הכוללת שיושגחו בה הוא וזרעו זמן ארוך מאד גם כן יקרה זה מצד ההשגחה הפרטית כאשר היתה שלמה ולזה תמצא שספר כי מפני השגחת השם יתעלה על האבות יושגחו זרעם אחריהם תמיד בדרך שלא יכלו ומפני זאת ההשגחה השגיח השם יתעלה על ישראל בהיותם במצרים והוציאם משם באותות ומופתים נפלאים לקרבם לעבודתו כדי שיהיו ראויים לירושת הארץ ולזאת הסבה נתן להם התורה התמימה ונתנה להם בזה האופן הנפלא שהיה במעמד הר סיני להביאם על כל פנים אל שימשכו אחר תורתו השלמה כדי שיזכו שתנתן להם הארץ שנשבע השם יתעלה לאבותינו לתתה לזרעם.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ל]

לא ירפך. לשון לא יפעיל הוא לא יתן לך רפיון לא יפריש אותך מאצלו. פי׳ מפני שהקל ממנו פועל עומד הנה נא רפה היו לערו׳ רפתה רוחם יחוייב בהכרח שיהיה פי׳ לא ירפך שהוא מבנין הפעיל יוצא לשני ופירושו לא ית׳ לך רפיון:
ואפשר לומר שגלה אליהם בזה שהכונה האלהית בהצרו להם אינה כדי להנקם מהם רק כדי שישובו אליו מתוך דוחק וישמעו בקולו כי עם היות התפלה ההיא מתוך צרה. הנה השם יתברך יקבל אותה לרוב רחמיו וזה שאמר כי אל רחום ה׳ אלהיך לא ירפך רוצה לומר אחרי שכבר אחז בך ולקחך לו לעם לא ירפך עוד ולא ישחית מעשיו. וזו היא סבה אחת מפאת רחמי השם יתברך ומה שכבר היטיבו עמהם. עוד זכר סבה שנית לשיקבל תשובתם והוא בזכות אבותיהם שישמור אליהם והוא אמרו ולא ישכח את ברית אבותיך אשר נשבע להם. הנה אם כן אמרו כי אל רחום ה׳ אלהיך הוא לנחמם ולדבר על לבם שישובו עד ה׳. כי עם היות תשובתם מתוך צרה הנה הוא יקבל אותה ברחמיו וברוב חסדיו. והותר בזה הספק החמשה עשר:
ובמדרש דברים רבה משל לבן מלך שהיה מבקש לפרוש בים אמר לו אביו אי אפשר לפרוש עכשיו שהוא סכנה למי שהוא פורש עכשיו והיה הבן דוחק. כיון שדחקו הרבה אמר לו אביו הוי יודע שאם תפרוש סופך ליאבד אלא הריני אומר לך מעכשיו שאם תעבור על דברי ויארעוך כל אלה שסוף הספינה להשבר וכל אשר יהיה לך בה עתיד להאבד. אבל כשיהיה זה אל תתבייש לחזור אצלי לאמר שמא אינו מקבלני אלא חזור ואני מקבלך. כך אמר הקדוש ברוך הוא לישראל העידותי בכם היום כי אבד תאבדון מהר. והרי אמרתי לכם מעכשיו בצר לך ומצאוך ושבת עד ה׳ אלהיך. ובזה השלים אדונינו משה לבאר אליהם ההנהגה הפרטי׳ הרפואיית לנפשותם אשר יעשו בבא אליהם חולי הגלות והחרבן אשר ימשוך לרוע הנהגתם כמו שזכר:
ואז השם יושיעך מצד ב׳ דברים. הא׳ כי אל רחום ה׳ והוא מלך רחמן. והב׳ מצד זכות האבות כאומרו ולא ישכח את ברית אבותיך:
לשון לא יפעיל וכו׳. פירוש, שלשון ״לא ירפך״ לא יתכן לפרש אלא בלשון יפעיל, מפני שהוא מרפה אחר, ואם הוא בנין הקל קאי הרפיון עליו בעצמו, וזה לא יתכן לפרש, כיון שהכוונה שלא יתן לך רפיון שתהיה אתה רפה. ומה שאמר ׳כל לשון רפיון מוסב על לשון מפעיל וכו׳⁠ ⁠׳, היינו טעמא, מפני שלשון רפיון אינו נמצא בפועל כלל, אלא במי שמקבל הפעולה של רפיון, והוא לאותו שמחזיקין בו, אבל למחזיק לא שייך בו רפיון, לפיכך לא יתכן לשון קל אלא בלשון הפעיל, כדי שיתפרש הרפיון על המקבל הפעולה:
לא יתן לך רפיון כו׳. פירוש מפני שהקל ממנו פועל עומד, כמו הנה נא רפה היום לערוב (שופטים י״ט:ט׳), רפתה רוחם (שם ח׳:ג׳), ע״כ פירש לא ירפך שהוא מבנין הפעיל יוצא לשני, ופירושו לא יתן לך רפיון. [ר׳ אליהו מזרחי]:
שלא ננקד ארפנו כו׳. שו״א תחת האל״ף ופת״ח תחת הרי״ש, דהוי רפואה. אבל השתא דנקוד ארפנו בפת״ח תחת האל״ף ושו״א תחת הרי״ש, לשון רפיון הוא:
הרפה לה תן לה רפיון כו׳. דפירושו תן לה רפיון, היינו מפעיל:
הרף ממני התרפה ממני. דפירושו התרפה ממני, התפעל:
He will not cause you to be weakened, etc. I.e., the word ארפנו [erpenu], is the simple (קל), intransitive verb form. For example, "Behold, the day faded (רפה) into evening (Shoftim 19:9),⁠" and, "Their spirit subsided (רפתה) (ibid. 8:3).⁠" Therefore, Rashi explains that לא ירפך [yarpecha, rather than yerpecha], is the causative (הפעיל), transitive verb form. Its meaning is, "He will not cause you to be weakened.⁠" (Re"m).
The word ארפנו [arpenu] is not vocalized ארפנו [erpenu], etc. I.e., the word ארפנו should not be vocalized with a shva under the aleph, and a patach under the reish, it would be a form of the word, "heal (רפא).⁠" But now that ארפנו is vocalized with a patach under the aleph and a shva under the reish, it is a form of the word, "weaken (רפה).⁠"
"Leave her alone" — let her be released, etc. Its meaning is, "Let her be released,⁠" which is an example of the causative verb form.
"Leave Me alone" — release yourself from Me. Its meaning is, "Leave Me alone,⁠" which is an example of the reflexive verb form.
כי אל רחום – הוא נותן טעם למה שאמר ושבת עד ה׳ אלהיך, ואמר כי בלי ספק יעבור הזעם באחרית הימים, לפי שהשם הוא רחום וחנון, ולא ייסר אותנו רק לטובתנו כאשר ייסר איש את בנו, אך לא יזנח לעולם:
לא ירפך – מבנין הפעיל, והענין, לא יניח אותך להיות רפה משולח ונעזב:
כי א–ל רחום ה׳ – ראה פירוש, שמות לג, יט–כ. ה׳ לא יעזוב אותך, משום שכבר עשה כל כך הרבה עבורך, ומשום שקיומך הוא תוצאה של השגחתו המיוחדת.
ואכן ״רחמים״ הם אהבת הבורא לבריאתו משום שהיא בריאתו. רעיון זה בא לידי ביטוי גם בבקשת המשורר: ״זְכֹר⁠־רַחֲמֶיךָ ה׳ וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה״ (תהילים כה, ו); הוא מזכיר לה׳ את כל הרחמים והחסדים שהראה לנו בעבר, ולכן הוא סמוך ובטוח שה׳ לא יסיר את אהבתו מאתנו.
לא ירפך – לאחר שה׳ אחז אותך בזרועותיו, הוא לא יניח אותך מהן; זוהי משמעות ״הרפה את⁠־״. הא לך: ״אֲחַזְתִּיו וְלֹא אַרְפֶּנּוּ״ (שיר השירים ג, ד), ״בְּצִדְקָתִי הֶחֱזַקְתִּי וְלֹא אַרְפֶּהָ״ (איוב כז, ו). ה׳ לא יפקיר אותך. ה׳ כבר נטל אותך בזרועותיו לצורך מטרותיו המיוחדות; ולמען תפקיד זה כבר עשה דברים גדולים בעבורך. משום כך הוא ימשיך לאחוז בך בחוזקה למען מטרות אלה, גם אם הרבית לחטוא כלפיו.
ולא ישחיתך – הוא לא ישליך אותך לקבר, לא ייתן לך ללכת לאבדון, אלא ימשיך לשמור אותך למען עתיד ייעודך.
ולא ישכח וגו׳ – נצחיות ייעודך נשענת על ״ברית אבתיך״; היא נוסדה בברית שנכרתה עם אבותיך. שכן כל דבר שמבוסס על ברית וכל דבר שהוכרז כ״ברית״ יתקיים ללא תנאי (עיין פירוש, בראשית ו, יח).
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק כה]

[א] כי אל רחום ה׳ אלהיך ויעשה זאת מצד מדת הרחמים וזאת שנית יעשה זאת מצד שלא ישכח את ברית אבותיך:
לא ירפך ולא ישחיתך: אין הלשון מדויק לכאורה, כי אחר שלא ירפך מכל שכן שלא ישחיתך שהוא גרוע הרבה מרפיון. אלא הכי פירושו, ״לא ירפך״ – מעבודת ה׳ והתחזקות בסירוב על ההכרח לעבודה זרה, ״ולא ישחיתך״ – לא תועיל פעולת הגוים אשר יכריחוך לעבודה זרה בכמה מיתות משונות, מ״מ לא יגיעו להשחתה חס ושלום.
ולא ישכח את ברית אבותיך אשר נשבע להם: להגיעך ב״אחרית הימים״ למעלה עליונה שהבטיח במקרא הקודם, בזה ש״לא ישחיתך״, כמבואר בשבועות ה׳ לאברהם אבינו בשעת עקידה שבאה בשביל שעת השמד, עיי״ש.
ולא ישכח את ברית אבותיך וגו׳ – מהפרשה הזאת והדומות לה ראיה עצומה לאלהות תורת משה; ודבר זה שאומה אחת תלך שבי בין העמים ולא תתערב בהם, ובשבתה בקרבם תעזוב את האלילים שבני ארצה עובדים אותם, לעבוד היא את אלהי אבותיה, ותתקיים בשביה ועבדותה, זה דבר חדש שלא היה מעולם ולא יהיה לעולם, לא בימי משה ולא מהימים ההם והלאה, כי אומות הרבה כבשו ארץ לא להם ונשתעבדו ביושביה, אבל היו לאומה אחת ולא נשאר שום הבדל והפרש בין המשעבדים והמשועבדים; ומאחר שלא נהיתה ולא נראתה כזאת, איך יעלה על לב אדם שתהיה, והיא דבר שנגד הטבע (ואם בני ישראל ברדתם למצרים לא נתערבו עם המצרים הוא מפני שמושבם ארץ גשן היה נוהג במנהגי כנען ושפת כנען היה בפי יושביו); ובראותנו אנחנו שנתקיימו דברי משה, וגם סוף שעבודנו הולך וקרב יום יום, הלא יש לנו להאמין באמתת הנבואות בלי הטות אוזן למדוחי פילוסופיאה כוזבת המכחשת הנסים ובתוכם גם מעמד הר סיני ונבואת הנביאים; ועיקרי תורת משה אינם צריכים באמת לנסים לאות ומופת על אמתתם, כי השכל לא יכחישם ולא יתנגד להם, רק יודה עליהם ויקיימם; רק אין להכחיש כי בהיות בני ישראל שפלים עד מאד במצב שכלם באופן שלא היו יכולים לקיים עיקרי דתם מצד הרעיון והמחשבה, נשתמש ה׳ בנסים למען יאמינו בשליחות משה ונבואתו ובתורתו, וזה דבר ידוע ומפורסם בכל התורה, ויספיקו המקראות הבאים (ל״ב:מ׳) ובפרט פסוק אתה הראת להורות כי כן הוא; סוף דבר עיקרי התורה אינם צריכים חזוק אחר מבלעדי השכל, אבל האל חזקם ויסדם ע״י נסים לפי שבדור ההוא הוצרך לעשות כן; ועכשו שבאתי לדבר על אמתת עיקרי דתנו, אוסיף שפעם ושתים באו אלי מן הנערים המתפלספים, ותפשוני על ענין תחית המתים שהוא אחד מעיקרי דתנו (ואין להחליפה בהשארת הנפש אחר המות כי זה דבר מקויים מן השכל, והשארת הנפש לחוד ותחית המתים לחוד), ואמרו שאין לה סמך מן השכל כי גם יכחישהו מכמה וכמה טעמים, וכל מי שהואיל לקיימו במופתים מושכלים לא הצליח, ותהי להפך כי נראה יותר ויותר כבלתי אפשר ובלתי מועיל; וזה אמת, וכבר קמו הרבה מחכמינו וקיימו שלשה עיקרים בלבד, יחוד ה׳, תורה מן השמים, ושכר ועונש, שמהם ישתרשו כל יתר העיקרים שהניח הרמב״ם ז״ל חוץ מתחיית המתים; אבל אין להכחיש כי קדמונינו מימי משה עד מלאכי היו מאמינים בה, ובדבריהם היו מחזיקים לב העם באמונתם, ומדברים עליה כעל אמונה מפורסמת ומקובלת מפי האל, והדבר ידוע ואין צורך להאריך; וא״כ אחר שתונח אמתת הנבואה (ונבואת משה בפרשה זו וכמה וכמה נבואות אחרות מפי יתר הנביאים הדומות לה תכריח להאמין באמתתה, ואם נאמין באחת ושתים נאמין בכולן כי מה שאפשר להיות פעם אחת אפשר שיהיה פעמים הרבה) תונח ג״כ אמתת עיקר תחיית המתים המקויים בחזיוני הנביאים ובמליצותם, גם כי השכל יכחישהו ולא יקיימהו.
ב״ושבת עד ה׳⁠ ⁠⁠״ כלול ממילא גם ה״ומצאת״ שבפסוק כט, וכאן ניתן הטעם לכך — בגלל רחמי ה׳. אף על פי שבמדת הדין היו ישראל ראוים להאבד, מכל מקום נוהג הקדוש ברוך הוא במדת רחמים.
לא ירפך – לא ירף ממך, לא יתייאש ממך, יגן עליך תמיד בהשגחה פרטית.
ולא ישחיתך – כאן פירושו: ״לא יתן להשחיתך״, כלומר, אף על פי שכל המסיבות היו מחייבות להשחית את ישראל ח״ו.
ברית... אשר נשבע – זו ברית האבות, שהקדוש ברוך הוא חיזקה בשבועה. השוה בראשית כ״ב:ט״ז, כ״ו:ג׳, שמות ל״ב:י״ג ועוד.
ולא ישכח וגו׳ – א״ר אחא, זכות אבות לעולם קיימת, שנאמר כי אל רחום ה׳ אלהיך ולא ישכח את ברית אבותיך, מלמד שהברית כרותה לשבטים.⁠1 (ירושלמי סנהדרין פ״י ה״א)
1. ר״ל שתהא קיימת לעולם, והראיה מדכתיב לעיל באחרית הימים ובכ״ז לא ישכח את ברית אבותיך. ובירושלמי איתא עוד, ר׳ יודן אמר, אמר הקב״ה לישראל, בני אם ראיתם זכות אבות שמטה, לכו והתדבקו בחסד, מאי טעמא, כי ההרים ימושו והגבעות תמוטינה (ישעיהו נ״ד) כי ההרים ימושו זה זכות אבות והגבעות תמוטינה זה זכות אמהות, מכאן ואילך וחסדי מאתך לא ימוש וברית שלומי לא תמוט אמר מרחמך ה׳, ע״כ. ולכאורה משמע דר׳ יודן פליג על ר׳ אחא דאמר זכות אבות לעולם קיימת, שהרי נותן עצה מה לעשות בעת שתמוט זכות אבות, וי״ל דס״ל דאע״פ שקיים הוא בכ״ז צריך להתעוררות וכמש״כ בר״פ עקב והיה עקב תשמעון וגו׳ ושמר ה׳ אלהיך לך את הברית ואת החסד אשר נשבע לאבותיך. ומה שכינה זכות אבות בהרים ואמהות בגבעות – נראה דסמיך על אגדה כיוצא בזו בר״ה י״א א׳ עה״פ קול דודי הנה זה בא מדלג על ההרים בזכות אבות מקפץ על הגבעות בזכות אמהות, ומבואר ענין זה אצלנו במק״א [ע׳ פ׳ בראשית פ׳ זכר ונקבה ברא אותם, א׳ כ״ז].
תרגום אונקלוסתרגום ירושלמי (ניאופיטי)תרגום ירושלמי (יונתן)דברים רבהילקוט שמעוניאגן הסהר - מלוקט מספר הזהררס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתרש״ילקח טובאבן עזראר״י בכור שורפירוש מחכמי צרפתר״י אבן כספירלב״גרלב״ג תועלותעקדת יצחק פירושמזרחיאברבנאלצרור המורגור אריהשפתי חכמיםר׳ י״ש ריגייורש״ר הירשמלבי״םנצי״בהואיל משהרד״צ הופמןתורה תמימההכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×