Tehillim 95 – תהלים צה‏ – Mikraot Gedolot

אֱתוּן נְשַׁבַּח קֳדָם יְיָ נְיַבֵּב קֳדָם תַּקִיף פּוּרְקָנָא.

Come, let us sing praise before the LORD, let us shout aloud before the Mighty One of our redemption.

לכו נרננה לה׳ – זה שאמר הכתוב (צפניה ג׳:י״ד) רני בת ציון הריעו וגו׳ בת ירושלים. על איזה דבר (שם ט״ו) הסיר משפטיך פנה אויבך. הכל שמחין במפלתן של רשעים. וכן הוא אומר (ישעיהו יד ה-ו) שבר ה׳ מטה רשעים וגו׳ מכה עמים בעברה מה כתיב (שם ז׳) נחה שקטה כל הארץ פצחו רנה. ואומר (יחזקאל ל״ה:י״ד) כשמוח כל הארץ שממה אעשה לך. אימתי הארץ שמחה כשאעשה אותך שממה. וכן הוא אומר וישב עליהם את אונם. מיד לכו נרננה לה׳. וכן הוא אומר (משלי י״א:י׳) באבוד רשעים רנה. נקדמה פניו בתודה בזמרות. גדול כח התודה. וכן יונה אומר (יונה ב׳:י׳) ואני בקול תודה אזבחה לך.

רמז תתנב

לכו נרננה לה׳ נריעה לצור ישענו – זה שאמר הכתוב רני בת ציון הריעי ירושלים, על איזה דבר הסיר ה׳ משפטיך פנה אויבך הכל שמחין במפלתן של רשעים, וכן הוא אומר שבר ה׳ מטה רשעים שבט מושלים מה כתיב בתריה נחה שקטה כל הארץ פצחו רנה, ואומר כשמוח כל הארץ שממה אעשה לך, אימתי הארץ שמחה כשאעשה אותך שממה, וכן הוא אומר וישב עליהם את אונם מיד לכו נרננה לה׳, וכה״א ובאבוד רשעים רנה.

תעאלוא נרנן ללה, ונג׳לב למעתמד גות׳נא.

בואו נרנן לה׳. ובואו נרעיש למבטח ישועתינו.

לכו נרננה – לכו אלי, כמו מלת סורו. דברי המשורר לישראל.

O COME, LET US SING UNTO THE LORD. Lekhu (come) means “Come to me.”¹ It is similar to suru (turn aside) (Gen.19:2).⁠² The poet addresses Israel.⁠³

1. Lekhu literally means, go. Ibn Ezra explains that in our context it means “go (come) to me.”

2. According to Ibn Ezra, the meaning of suru is “turn aside and come to me.” See Ibn Ezra on Gen 19:2.

3. Literally, “These are the words of the poet to Israel.”

לכו נרננה לי״י נריעה לצור ישענו – כן יאמרו ישראל בימות המשיח איש לאחיו שירננו לאל שהושיעם. וכבר פירשנו כי מלת לכו ולכה הוא במקומות ענין זירוז המעשה, לא הליכה ממש, כמו: לכה נא אנסכה בשמחה (קהלת ב׳:א׳), לכה נשקה את אבינו (בראשית י״ט:ל״ב), לכו ונחשבה על ירמיהו מחשבות (ירמיהו י״ח:י״ח), והדומים להם, וכן: לכו נרננה לי״י.

רוב המפרשים ראיתי שפירשו כוונת המזמור לזמן הגאולה שיאמרו איש לאחיו נלכה להודות לאל ולזמר לפניו. ולי נראה שכוונת המזמור היא ללמד בני דורו ולהשקיע לבבם באמונות התוריות. ורמז על אמונת החידוש והשגחתו ית׳ והיות עיניו משוטטות במעשינו אם טוב ואם רע, לתת לאיש כדרכיו וכפרי מעלליו.

ואמר לכו נרננה וכו׳, ונאמר כאן לשון הליכה על זירוז מעשה, כמו לכה נשקה את אבינו וכו׳ (בראשית יט, לב), לכו ונחשבה על ירמיהו מחשבות (ירמיה יח, יח). כלומר, הזדרזו להתרחק מהאמונות הרעות מתת חסרון בחוקי ית׳, ונעבדהו בשירה ובזמרה ובשמחה ובטוב לבב, כי התרועה משל לשמחה.

לכו נרננה לה׳. אתם בני קיבוץ גלויות, ׳לכו נרננה׳ בקול תודה על שהוציאנו מקרב האומות: נריעה. ׳תרועת מלך׳¹, שגבר על צבאות מעלה², שזה עשה נגד המערכות:

1. לשה״כ בבמדבר (כג כא) ׳ותרועת מלך בו׳, ופירש רבינו ׳בנסוע המחנות הם תוקעים תרועה בנסוע המשכן לשמחה שיגילו במלכם׳. וראה איוב לח ז.

2. וכן כתב לעיל (פא א-ב) ׳הרנינו לאלקים עזנו. עשו באופן שתרנינו הכל בהיגלות מלכות האל יתברך עלינו, ולא יאמרו שבחר ב׳עם נבל ולא חכם׳ : הריעו. תרועת מלך לשמחה בהיגלות מלכותו, שכבר נלחם באויביו ואיבדם׳.

לכו – הוא ענין זרוז כמו ועתה לכו ונהרגהו (בראשית ל״ז:כ׳) והלא בא אצלם.

נריע – מלשון תרועה.

לכו נרננה לה׳ – לעתיד יזרזו זא״ז ויאמרו לכו נרננה וכו׳.

לכו – מזמורים אלה עד סימן ק׳ כולם מדברים מענין אחד, מדבר על שני מיני הנהגות שיניהג ה׳ עולמו,

א. השגחה באמצעות הטבע,

ב. השגחה נסיית שלא באמצעות הטבע, ומזמור צ״ה הוא הוצעה למזמורים הבאים אחריו, מודיע הבדל בענין זה בין ישראל לעכו״ם, ואח״ז ידבר במזמור צ״ו צ״ז, מענין הנהגה הראשונה באמצעות הטבע שבזה יעשה נסים נסתרים, ובמזמור צ״ח צ״ט ידבר מן ההנהגה השניה ובאו בם דברים נמרצים ונשגבים מאד, השני פסוקים הראשונים, הם כעין מפתח אל כל הענין. - אמר לכו נרננה לה׳ שנרנן לו,

א. מצד שהוא ה׳ בורא העולם וממציא כל המציאות,

ב. נריעה ביחוד, מצד שהוא צור ישענו – שהוא מצד ההשגחה הפרטיית, שהתרועה תהיה עת שבא המלך בתוך העם שאז יריעו תרועה גדולה, כמ״ש מה קול התרועה הגדולה הזאת במחנה העברים וידעו כי ארון ה׳ בא אל המחנה (שמואל א ד׳), ויריעו העם ויאמרו יחי המלך (שם י׳), והנה הכרת ה׳ והשגחתו תהיה ע״י שני אופנים,

א. הכרת מעשיו המיוחדים ע״י הכוללים, ר״ל שע״י שיכירו תחלה ע״י כלל הבריאה שיש בורא שהוא סבת הסבות, עי״כ יחקרו במעשיו הפרטיים איך כולם ערוכים בחכמה ובחסד וברחמים על בריותיו, וידעו שהוא המשגיח ג״כ והמנהיג את העולם, והכרה זו היתה מיוחדת אל העכו״ם, ובזה קורא לבני העולם,

לרנן לה׳ תחלה – ששם הויה מורה על הבריאה הכוללת, ועי״כ נכיר גם השגחתו ונריעה לצור ישענו.

לכו – חמשה מזמורים אלה הם שני שירים, הראשון בעל ג׳ חלקים והשני בעל שנים, וענינם דומה, ומליצות הרבה שונות בשניהם, ונראה שחוברו ע״י דוד אחר תשועת ה׳ לו מבני עמון שחרפו מלאכיו ואח״כ התאזרו ג״כ להלחם נגדו ובטחו על אליליהם שיעזרו על ידם, וה׳ השונא חמס עשה בהם שפטים.

נרננה – רנן קרוב לרמם (תמוט⁠־תנוט) הרים קול, ונריעה – מוסיף עליו, ופעל הריע ורעע שניהם ממקור אחד, ותרועה היא קול גדול המשבר ומרועע לב שומעו, וגם גופים קשים על ידו יִשָּׁברו בהפרד חלקיהם זה מזה.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון