Tehillim 94 – תהלים צד‏ – Mikraot Gedolot

וַאֲתִיב עֲלֵיהוֹן יַת שְׁקָרֵיהוֹן וּבְבִישָׁתְהוֹן יְגַמְרִינוּן יְגַמְרִינוּן יְיָ אֱלָהָנָא.

And he has turned their lies against them, and he will destroy them¹ in their evil; the LORD our God will destroy them.

1. Destroy them: overthrow them.

וישב עליהם את אונם – אר״י בן חלפתא אותו היום שחרב בית המקדש מוצאי שבת היה ומוצאי שמטה היה ומשמרתו של יהויריב היתה בראשונה ובשניה ובזה ובזה היו הלוים עומדין על דוכנן ואומרים וישב עליהם את אונם. ולא הספיקו לומר יצמיתם ה׳ אלהינו עד שבאו אויבים ותפשום.

וישב עליהם את אונם – תניא ר׳ יוסי אומר מגלגלין זכות ליום זכאי וחובה ליום חייב, אמרו כשחרב בית ראשון אותו יום ט״ב היה ומוצאי שבת היה ומוצאי שביעית היתה ומשמרתו של יהויריב היתה, והיו הלוים עומדים על דוכנם ואומרים שירה, ומה שירה היו אומרים וישב עליהם את אונם וברעתם יצמיתם ולא הספיקו לומר יצמיתם ה׳ אלהינו עד שבאו אויבים וכבשוה, וכן בשני, האי שירה מאי עבידתיה אילימא דעולת חובה, מי הואי בי״ז בתמוז בטל התמיד, אלא לאו דעולת נדבה, ותסברא מאי שנא דעול חובה דלא הואי ועולת נדבה הויא, הא לא קשיא בן בקר דעלמא הוא דאתרמי להו. אמר רבא ואיתימא רב אשי ותסברא שירה דיומיה לה׳ הארץ ומלואה, וישב עליהם את אונם שירה דארבע בשבת הוא, אלא אילייא בעלמא דנפל בפומייהו, והא עומדים על דוכנן קתני, שירה שלא על הקרבן.

וירד עליהם גלהם ובשרהם יעטבהם, כד׳אך יעטבהם אללה רבנא.

והוא ישיב עליהם (עושי המרמה שמתאספים נגד נפש הצדיק) את המרמה שלהם. וברוע שלהם הוא [ה׳] ישחית אותם. כך ה׳ אלוהינו ישחית אותם (ע״י שיחזיר עליהם את המרמה שלהם וישחית אותם ברוע שלהם.

וישב, וישיב, וו וישיב נקוד בשוא ולא בפתח.

אונם – אונסם, כמו: ייצפון לבניו אונו (איוב כ״א:י״ט).

their violence Heb. אונם, their violence, as: "Should God lay away his violence (אונו) for his sons?⁠" (Iyyov 21:19).

וברעתם יצמיתם י״י אלהינו.

וישב אונם – כמו ועולתה קפצה פיה (איוב ה׳:ט״ז) מן עול מגזרת און מה שחשבו לעשות לי הביא השם עליהם.

וטעם יצמיתם – פעמים שיש מהם שהצמיתה אותם הרעה שחשבו לעשות לי^א ויש מהם שיצמיתם – השם בדרך אחרת שלא עלתה על לבם.

א. כן בכ״י פרמא 1870, לונדון 24896. ״הביא השם... לעשות לי״ הושמט ע״י הדומות בכ״י מנטובה 13.

AND HE HATH BROUGHT UPON THEM THEIR OWN INIQUITY.

The word onam (their own iniquity) is related to the word aven (iniquity) (verse 4).⁠¹ It is similar to the word olatah (iniquity) in and iniquity stoppeth her mouth (Job 5:16), which is related to the word avel (iniquity) (Psalms 7:4).⁠²

God brought upon them what they intended to do to me.

The meaning of And will cut them off in their own evil; The Lord our God will cut them off is, “at times, the evil that they intended to do to me cut them off. At other times, God cut them off in a manner that they did not conceive of.” This is the reason why will cut them off is repeated.

1. Onam and aven come from the same root (ayin, vav, nun), even though the vav is not sounded in onam.

2. Olatah and avel come from the same root (ayin, vav, lamed), even though the vav is not sounded in olatah.

וישב עליהם את אונם – וישב – עבר במקום עתיד, ורבים כמהו בדברי הנבואה. אמר: אותי יצילני מידם, וישב עליהם – האון והעמל שעשו וברעתם יצמיתם.

ואונם – מן: עמל ואון (תהלים י׳:ז׳), ואף על פי שהו״ו נחה. וכן: עולתה ועולתה, פעם נחה הו״ו, ופעם נעה.

וכפל עוד לחזק ואמר: יצמיתם י״י אלהינו.

וכן ישב עליהם אונם ר״ל שיקרותם, מענין עמל ואון (תהלים י, ז), ויצמיתם ברשעתם. ואמר דרך תפילה, ימהר יחישה מעשהו כאמרם (עי׳ ישעיה ה, יט), יצמיתם ה׳, ויושיענו מידם ביד חזקה ובזרוע נטויה.

וישב עליהם את אונם. [על הממציאים את דעותם ודתיהם]⁠¹ השיב את ׳אונם׳², שנהרגו על ידי שאר האומות³: וברעתם יצמיתם. לחיי עד: יצמיתם ה׳ אלהינו. יצמית צריו הנשארים גם בעולם הזה:

1. אינו בדפו״ר.

2. אוֹנָם מן (מזמור צ, י) עמל וָאָוֶן (רד״ק), ולא לשון כח.

3. רמז לאותו האיש שנהרג ע״י הרומאים.

אונם – ענין כח כמו מצאתי און לי (הושע י״ב:ט׳).

יצמיתם – ענין כריתה כמו אותו אצמית (תהלים ק״א:ה׳).

וישב עליהם – עליה׳ ישיב את גמול החמס שעשו בכח הזרוע.

וברעתם – בהרעה עצמה שהביאו עלי בה יכריתם ה׳.

יצמיתם ה׳ – כאומר אף אם יתמהמה בוודאי יכריתם ולא יהיו נקיים מן ההכרתה.

וישב – ועל הרשעים ישב את אונם וחמסם, ולא שיהיה העונש ע״י סבה שחוץ להם, רק ברעתם יצמיתם שהרעה עצמה תכרית אותם, ולא יהיה ע״י דרך הטבע רק יצמיתם ה׳ אלהינו – כמ״ש טבעו גוים בשחת עשו נודע ה׳ משפט עשה כמו שפרשתי שם, גם יאמר שיכרתו משני טעמים,

א. מצד רעתם,

ב. מצד שהוא אלהינו המשגיח עלינו ויריב רבינו מני צר.

יצמיתם ה׳ אלהינו – כאן סוף השיר, ולכו נרננה ושני המזמורים שאחריו הם שיר בפני עצמו.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון