×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(ה) עַל⁠־כֵּ֤ן׀ לֹא⁠־יָקֻ֣מוּ רְ֭שָׁעִים בַּמִּשְׁפָּ֑טוְ֝חַטָּאִ֗ים בַּעֲדַ֥ת צַדִּיקִֽים׃
Therefore the wicked shall not stand in the judgment, or sinners in the congregation of the righteous.
תרגום כתוביםמדרש תהליםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג׳יקטילהר״י קראאבן עזרא א׳אבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
מְטוּל הֵיכְנָא לָא יִזְכּוּן רַשִׁיעֵי בְּיוֹמָא רַבָּא וְחַיָבִין בְּסִיעַת צַדִיקַיָא.
Therefore the wicked will not be acquitted1 in the great day,⁠2 nor sinners in the band of the righteous,
1. Be acquitted: stand.
2. Great day: + of judgment.
על כן לא יקומו רשעים במשפט – זה שאמר הכתוב (משלי ט״ו:ז׳) שפתי חכמים יזרו דעת. אלו ישראל שעשו זר לארון שנאמר (שמות כ״ה:י״א) ועשית עליו זר זהב. ולב כסילים לא כן אלו אומות עכו״ם שנעשו זרים למקום.
דבר אחר: שפתי חכמים יזרו דעת. אלו ישראל שממליכין למקום תמיד בכל יום ומיחדים שמו ערב ובקר. ולב כסילים לא כן אלו המינין שאומרים טומטום הוא העולם.
דבר אחר: ולב כסילים לא כן. ר׳ יודן ור׳ פנחס אמרי אמר הקב״ה לרשעים אני בראתי את העולם שנאמר (בראשית א׳:ז׳) ויהי כן. ואתם אומרים לא כן. חייכם על כן לא יקומו רשעים במשפט. והא טב להון אם אינם עומדין ונותנין דין אלא כאיניש דאמר קם פלניא בדינא ולא הוה ליה הקמת רגל. רבי אבא בר כהנא אמר רשעים שנים וחטאים שנים. אלו ארבע מלכיות שאין להם הקמת רגל ליום הדין. ר׳ שמואל בר נחמני אמר פורעניות אחת מכלה אותן ואית לה הדין קרייא. על כן לא יקומו רשעים במשפט. במשפטים אין כתיב אלא במשפט. הדא הוא דכתיב (ירמיהו י׳:ח׳) ובאחת יבערו ויכסלו. (תהלים ל״ד:כ״ב) תמותת רשע רעה. (משלי כ״ד:ט״ז) כי שבע יפול צדיק וקם ורשעים יכשלו ברעה אחת ולא בשתים.
על כן לא יקומו רשעים במשפט – והא טב להון אם אינן עומדין ונותנין דין, אלא כאינש דאמר קם פלוני בדינא ולא הוי ליה הקמת רגל ליום הדין, רבי אבא בר כהנא אמר לא יקומו רשעים שנים וחטאים שנים, אלו ארבע מלכיות שאין להם הקמת רגל ליום הדין, רשב״ג אמר פורענות אחת מכלה אותם ואית לן קריין סגיאין. על כן לא יקומו רשעים במשפטם אין כתיב כאן אלא במשפט, ובאחת יבערו ויכסלו, תמותת רשע רעה, כי שבע יפול צדיק וקם ורשעים יכשלו ברעה, רחת ולא שתים.
כד׳לך לא ת׳באת להם פי מוקף אלחכם, ולא ללכ׳אטיין פי מחצ׳ר אלצאלחין.
כך (בענין הזה שרוחות דוחפות אותם וכו׳) אין לרשעים עמידה במעמד המשפט. וגם החוטאים אין להם קיום במושב הצדיקים.
לא יקומו, אין להם קיום ויציבות במעמד המשפט, ולא חטאים.
ויעני בקו׳ לא יקומו רשעים במשפט לא יפלגׄון פי אלחכם ולא יתׄבתוך.
The meaning of the phrase “they do not oppose the judgment(Psalms 1:5) is they neither contest the judgment nor defy You.⁠1
1. The meaning of yaQûMû is either contest or defy. The wicked are like helpless chaff blown in whichever direction the wind blows, whereas the righteous remain where they are like grain after winnowing. Ibn Ezra cites this explanation anonymously ad. loc. RASAG translates and explains yaQûMû as תׄאבת with the sense to withstand, (Seʿadyah, Psalms, 38, 58).
על כן לא יקומו {רשעים} במשפט – ליום הדין. פתרונו: אין להם תקומה ליום הדין.
ולא רשעים יקומו בעדת צדיקים.
עליקומו – כמו וקם לו (ויקרא כ״ז:י״ט), לא יוכלו לעמוד ביום המשפט לעתיד לבא, או לא יעמדו במקום המשפט.
ויהיה וחטאים בעדת צדיקים – בטעם כפול כמשפט.
על כן – הזכיר כי תאבדנה נפשות הרשעים וזכר זרעם בעולם הזה, על כן מלת לא יקומו שטעמו יעמדו.
וטעם במשפט – כמו: את כל מעשה האלהים יביא במשפט (קהלת י״ב:י״ד).
ונפתח בי״ת במשפט להורות על חסרון הדעת,⁠א כדרך בשמים י״י (תהלים י״ח:י״ד), בהשמים חסדך (תהלים ל״ו:ו׳), בעבור שהוא יום הדין לכל יום אחד או לכל אחד במותו.
וטעם בעדת צדיקים – כי התחברותם טוב לכלם הפך חבורת רשעים.
א. כן בכ״י מנטובה 13, פרמא 1870, לונדון 24896. בכ״י פרמא 2062: ״ה״א הידיעה״.
THEREFORE. Scripture notes that the souls of the wicked will be destroyed and the memory of their children will be blotted out in this world. Hence Scripture reads: lo yakumu (shall not stand). The latter means shall not last.
The word ba-mishpat (in the judgment) is similar in meaning to the word be-mishpat (into the judgment) in For God shall bring every work into the judgment (Ecc. 12:14). The bet in the word ba-mishpat is vocalized with a pattach to indicate that the definite article is missing.⁠1 It is similar to the word ba-shamayim (in the heavens).⁠2 Compare, “O Lord, in the heavens (ba-shamayim) is Thy loving kindness.”3
The judgment refers to a day set aside as a day of judgment for all.⁠4 It may also relate to the judgment following an individual’s death.⁠5
[IN THE CONGREGATION OF THE RIGHTEOUS.] When the righteous gather together it is well with all of them.⁠6 The opposite is true when the wicked gather together.
1. A heh vocalized with a pattach. Thus ba-mishpat is short for be-ha-mishpat.
2. The word ba-shamayim is vocalized with a pattach beneath the bet because it is short for be-ha-shamyim. In other words the pattach beneath the bet compensates for the missing direct object (the heh).
3. Ps. 36:6. It should be noted that Ps. 36:6 reads: Adonai be-ha-ha-shamayim chasdekha (O Lord in the heavens is Thy loving kindness). It is possible that Ibn Ezra intended to quote Ps.103:19 which reads ba-shamayim, and accidentally quoted Ps. 36:6 omitting the heh. See Ibn Ezra’s comment on Ps. 36:6 where he notes that in contradistinction to Ps. 103:19, which reads ba-shamyim, Ps. 36:6 reads be-ha-shamayim.
4. A day set aside for the judgment of all people upon earth. The reference is to Rosh Ha-Shanah. See Ibn Ezra on Exodus 33:34. Ibn Ezra’s point is that Scripture reads ba-mishpat (the bet vocalized with a vowel indicating the definite article) because it refers to a specific judgment,
5. Literally, “the judgment of each individual following that person’s death.”
6. Hence the wicked are excluded from their company.
על כן לא יקמו רשעים – על כן שהולכים הרשעים בדרך רע בעולם הזה לא יקמו.
במשפט – רצונו לומר: ביום הדין, והוא יום המיתה, לא תהיה להם תקומה.
וחטאים – גם כן, והוא הדין ללצים, לא תהיה להם תקומה.
בעדת צדיקים – כי הצדיקים במותם תהיה להם תקומה, אבל הרשעים לא תהיה להם תקומה, אלא תאבד נפשם עם גופם ביום המיתה. ואמר: בעדת כי כשימות הצדיק נפשו עם נפשות הצדיקים מתענגת בכבוד העליון.
Therefore wicked men shall not rise up – Therefore, since the wicked walk in an evil way in this world, they shall not rise up in the Judgment: He means to say, in the Day of Judgment, and that is the day of death, they shall have no rising again.
Nor sinners – likewise; and it is the judgment on the scornful – they shall have no rising again. in the congregation of righteous men: for the righteous, when they die shall have a rising again; but as for the wicked, for them there is none, but their soul shall perish with their body in the day of death. And he says in the congregation, for when the righteous dies his soul is with the souls of the righteous rejoicing in the glory of the Most High.
על כן לא יקומו רשעים במשפט1. אבל נחתמים לאלתר לאבדון2: וחטאים. הנמשכים אחר התאוות3, אף על פי שקנו איזו חכמה4, לא יקומו בעדת צדיקים בדין5, אבל יהיו נענשים איזה עונש כפי פשעם, כאמרם ז״ל (ראש השנה יז.) ׳מצפצפים ועולים׳6:
1. ׳על כן׳ – לפי שהרשעים הולכים בדרך רע בעולם הזה׳ (רד״ק), ולא כפירוש רש״י ש׳על כן׳ מוסב על פסוק הבא.
2. הלשון הוא ע״פ ראש השנה (טז:) המובא בסמוך. ו׳הרשעים׳ שכל עיסוקם רק למען הגוף, לא הוציאו את כח שכלם אל הפועל, ולכן נחתמים לאבדון במותם, לא כעונש, אלא כי לא קנו חיי הנצח. ובשיעורים פירש ׳למשפט׳ – לוויכוח שלפני הדין, כי ׳לא יצטרכו לוויכוח, כי מה דין יש אצלם אשר עליהם יסמוכו׳.
3. כמבואר (פסוק א) ׳ובדרך חטאים׳.
4. ולכן אין דינם באבדון, כי אינם ׳מוץ׳ כמו ה׳רשעים׳ שלא הוציאו את שכלם אל הפועל.
5. על משקל ה׳רשעים׳ ש׳לא יקומו במשפט׳, אמר שגם ה׳חטאים׳ ׳לא יקומו בעדת צדיקים׳, אלא שהרשעים לא יישפטו כלל, כמבואר שיכלו מאליהם מכיון שלא קנו לעצמם מציאות נצחית, ואילו החטאים לא יקומו להיות עם עדת הצדיקים שיזכו בדין, אלא ייענשו.
6. בראש השנה (טז:) איתא: ׳תניא, בית שמאי אומרים, שלוש כתות הן ליום הדין, אחת של צדיקים גמורין, ואחת של רשעים גמורין, ואחת של בינוניים, צדיקים גמורין - נכתבין ונחתמין לאלתר לחיי עולם, רשעים גמורין - נכתבין ונחתמין לאלתר לגיהנם, שנאמר ורבים מישני אדמת עפר יקיצו אלה לחיי עולם ואלה לחרפות לדראון עולם, בינוניים - יורדין לגיהנם ומצפצפין ועולין [- צועקים ובוכים מתוך יסורין שעה אחת ועולין]׳. ומשמע שרבינו מפרש ש׳יום הדין׳ האמור שם הוא יום הדין של כל אחד בבוא שעתו למות. וכן מפרש הרד״ק כאן ׳לא יקומו במשפט - רצונו לומר ביום הדין, והוא יום המיתה, לא תהיה להם תקומה׳. אך המפרשים בראש השנה שם פירשו שהכוונה לתחיית המתים, ראה תוספות שם. ואבע״ז הביא את שני הפירושים ׳שהוא יום הדין לכל יום אחד או לכל אחד במותו׳. ועולה שרבינו מפרש האמור שם ׳רשעים׳ – הם רשעים גמורים, ואילו ׳בינונים׳ האמור שם הם ה׳חטאים׳, שקנו קניין נצחי לנפשם, אך יש להם חטאים.
והוסיף ואמר, עַל כֵּן, בשביל זה שאמרנו, לֹא יָקֻמוּ רְשָׁעִים בַּמִּשְׁפָּט. ו׳משפט׳ הוא הוויכוח שנעשה קודם גמר דין, כאמרו (ישעיה מ״ג:כ״ו) ׳נשפטה יחד׳1, כי ה׳רשעים׳ ששָׂמו כל מגמתם לקנות הון עתק, לא יצטרכו לוויכוח, כי מה דין יש אצלם אשר עליהם יסמוכו: וְחַטָּאִים בַּעֲדַת צַדִּיקִים. וכאמרם ז״ל (משנה סנהדרין י׳:ג׳) ׳בעדת צדיקים לא יקומו, אבל קמים הם בעדת רשעים׳2:
1. ופירש שם: ׳השיבני ונתווכח׳. וראה בשיעורים לדברים (כה א).
2. בדיון על דור המבול ואנשי סדום: ׳רבי נחמיה אומר, אלו ואלו אין עומדין בדין, שנאמר על כן לא יקומו רשעים במשפט וחטאים בעדת צדיקים, על כן לא יקומו רשעים במשפט – זה דור המבול, וחטאים בעדת צדיקים – אלו אנשי סדום, אמרו לו, אינם עומדים בעדת צדיקים, אבל עומדין בעדת רשעים׳. והיינו שקמים בתחייה לקבל את עונשם, כמו שפירש רש״י שם ׳שחיין ונידונים׳.
על כן – בעבור כי נכון בידם מכאובים רבים לזה לא תהיה להם תקומה בעת בא המשפט כשתתמלא סאתם כי המכאובים ההם יבואו עליהם אחד באחד יגשו.
וחטאים – מלת לא הנאמר בתחלת המקרא משמשת בשתים כאומר החוטאים לא יהיו נכללים בעדת צדיקים להיות מושגחים מה׳ כמוהם.
וחטאים – (לא יקומו במשפט) בעדת צדיקים.
על כן, הרשעים לא יקומו במשפט אף בפני עצמם,
והחטאים שהם החוטאים מצד התאוה והם קלים מן הרשעים, הגם שיקומו כשישפטו בפני עצמו, כי ימצאו אמתלא שטבע הבשר נוטה אל התאוה כמ״ש הן בעוון חוללתי, ויזכור כי בשר המה, מכל מקום לא יקומו בעדת צדיקים כשישפטו במשפט הצרופיי לערך הצדיקים, כי אז יצאו חייבים, בהראות להם כי אלה כבשו יצרם וגברו על תאותם.
על כן – אין הוראת מליצה זו כמו מליצת לכן, שזו הוראתה כמו אם כן, ועל כן הוראתה מטעם זה; ולכן יבא עם העתיד, ועל כן עם העבר וההווה, ויקומו כאן הוא לשון הווה, כמו ככה יעשה איוב (שם א׳:ה׳).
לא יקומו – רק יפלו וינדפו כי לא הִשְׁרִישוּ באדמה.
במשפט – כשיבא האל לשפוט מי הוא הצדיק ומי הוא הרשע, והצדיקים יבחר לו לעדה כלומר לקרובים אליו ואנשי עצתו; וזאת הוראת שם עדה והראיה הוא וכל ישראל עמו וכל העדה (פינחס) ואח״כ הושאל שם זה גם להמון העם, כמו חודש שעיקר הוראתו הוא יום חידוש הלבנה ואח״כ הושאל לכל ימי תקופתה, ושרש יעד ממקור מלת עַד (מורי שחז״ל) הוא הפוך מן ידע וקרוב לו בענין, ע״ד כי ידעתיו למען אשר יצוה וגו׳ (וירא) אלופי ומידעי (למטה נ״ה:י״ד) ואולי הוא קרוב ג״כ לשרש יעץ ולמעלה פסוק א׳ הבאתי דעה אחרת על מקור שם עצה.
תרגום כתוביםמדרש תהליםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג׳יקטילהר״י קראאבן עזרא א׳אבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144