Iyyov 21 – איוב כא‏ – Mikraot Gedolot

תּוֹרֵיהּ מַבְטִין וְלָא יְפַלֵט תְּשַׁזֵב תּוֹרְתֵיהּ וְלָא תַתְכֵּל.

ת׳ורה אן לקח לם יזלק, ואן ולדת בקרתה לם תת׳כל.

שורו, שורו אם עבד לא יפיל ואם ילדה פרתו לא תשכל. וכ״כ בבאורו לשבעים מלים בודדות: ומפרשים שורו עבר ענין הריון כמו שאמרו הראשונים אשה מעוברת.

קוראים במשנה את ההרה מעוברת¹, ואומרים על הלידה מילוט ופילוט כמו תפלט פרתו, והמליטה זכר².

1. נדה פ״א מ״ג.

2. ישעיה סו ז.

יסמון פי אלמשנה אלחאמל מעוברת, ויקולון ללולאד מילוט ופילוט מת׳ל תפלט פרתו, והמליטה זכר.

שורו עבר – את הנקבה.

ולא יגעיל – לא יורה בה זרע פסולת שיהא חוזר ונפלט מגופה בלא הריון כל לשון הגעלה פליטה הוא, וכן בלשון משנה: מגעילן ברותחין, וכן: כי שם נגעל מגן גבורים (שמואל ב א׳:כ״א) – נפלט משיחתו והיה כאילו לא נמשח בשמן שהיו רגילין למשוח מגיני עור כדי שיהא חלק ומחליק את הרומח והחנית המכה בו והוא, כמו: שרים משחו מגן (ישעיהו כ״א:ה׳).

תפלט פרתו – בעת תלד את וולדה.

ולא תשכל – בלא עת.

His bull impregnates a female.

and does not fail He does not eject into her inferior sperm, which would be cast out of her body without impregnating her. Every expression of געילה means casting out, and so it is in the language of the Mishnah (Avodah Zarah 75a), One must purge them (מגעילן) with boiling water. Similarly, "for there the shield of the mighty was rejected (נגעל)" (II Sam. 1:21). Its anointing was cast out, and it was as though it had not been anointed with oil, for they were accustomed to anointing the leather shields in order that it be smooth and cause the spear or javelin that strikes it to glide off. It is like, "princes, anoint a shield" (Yeshayahu 21:5).

his cow bears young She gives birth to her young at the proper time.

and does not abort before its time.

שורו עיבר ולא יגעיל – עיבר – את הנקבה, ולא ירה בה זרע פסולת שיהא נפלט ונגעל מגופה בלא הריון. כל לשון הגעלה, פליטה היא, וכן בלשון משנה: מגעילו ברותחין (פסחים ל׳:ב׳). וכן: כי שם נגעל מגן גיבורים (שמואל ב א׳:כ״א) – פלט את משיחתו, והיה כאילו לא נמשח. שהיו רגילין למשוח בשמן מגיני עור, כדי שיהא חלק ומחליק הרומח והחנית מהכה בו, וכן הוא^א אומר: קומו השרים משחו מגן (ישעיהו כ״א:ה׳).

תפלט פרתו – בעתה את וולדה. ולא תשכל – נפל בלא עת.

תפלט פרתו – דוגמת: בטרם יבא חבל לה והמליטה זכר (ישעיהו ס״ו:ז׳). תפלט – כמו: תמלט.

א. כן בכ״י אוקספורד הונט׳ 225, ס״פ I.20. בכ״י פריס 162, דפוס ברסלאו (במקום ״וכן הוא״): ״ויהוא״.

שורו – של רשע.

תפלט פרתו – דוגמת: בטרם יבא חבל לה והמליטה זכר (ישעיהו ס״ו:ז׳).

תפלט – כמו: תמלט. אשקמוצייר בלעז.

עיבר – כמו הריון.

יגעיל – בלשון רבנן ז״ל: מגעילן ברותחין, והענין: שלא יפלוט, שיקפא זרע הקרי.

שורו עבר ולא יגעיל – מן ׳מגעילי ברותחין׳ לשון תלמוד (בבלי עבודה זרה ע״ה.). ויגעילו בודד לזר,⁠^א ולא ימח כי יקפא מיד.

א. כן בכ״י לוצקי 985. ואולי צ״ל: ״לזרע״.

ולא יגעיל – לשון ׳מגעילן ברותחין׳.

עבר – כטעם הריון או כטעם העביר.

יגעיל – מן ותגעל נפשי וזה פועל יוצא לשלישי.

ויש אומ׳ שהמלה מן מגעילו ברותחין והראשון קרוב.

עִבַר – נתן העיבור כטעם הריון וכן הורי נותני ההריון. או עִבַּר – יגעיל פועלים יוצאים לשלישי ופי׳ שור הרשע יעבירהו אלוה אל פרתו.

ולא יגעיל – והטעם לא ימאס השור כי יחפוץ לרבעה אותה.

תפלט – ותציל פרתו בנה ולא תשכלהו בלדתה אותו, כאילו היא חכמה ללדת.

ולא יגעיל – ולא יוציא הזרע חוץ לרחם.

תפלט פרתו – תלד לזמן ראוי והוא מענין ותסג ולא חפליט.

ולא יגעל – אין דגש בגימ״ל.

יגעיל – ענין השלכה אל החוץ ובדרז״ל געולי עכו״ם (בבלי נזיר ל״ז).

תפלט – גם הוא ענין הוצאה אל החוץ ובדרז״ל פולטת שכבת זרע (בבלי שבת פ״ו) ומעניינו אל יצא פליט מן העיר (מלכים ב ט׳:ט״ו).

תשכל – מי שבניו אבודים קרוי שכול כמו כאש׳ שכלתי שכלתי (בראשית מ״ג:י״ד).

שורו עבר – מעבר את נקבתו כי ישליך זרעו בעומק רחמה ולא יפליט כלפי החוץ ופרתו תפלט העובר בזמנו ולא תשכל את הולד להפילו נפל.

שור – נאמר לזכר ולנקבה, עיין משתדל דברים י״ד.

עבר – יוצא, מעבר את הנקבה ולא יגעיל הזרע.

שורו הזכר עבר ולא יגעיל הזרע, ופרתו תפלט את הולד ולא תשכל. ואתם אמרתם שהוא מתחבא ומתירא מבני אדם כמ״ש וישכון ערים נכחדות, והלא ראינו כי.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון