×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(א) וַיִּקְרָ֥א יִצְחָ֛ק אֶֽל⁠־יַעֲקֹ֖ב וַיְבָ֣רֶךְ אֹת֑וֹ וַיְצַוֵּ֙הוּ֙ וַיֹּ֣אמֶר ל֔וֹ לֹֽא⁠־תִקַּ֥ח אִשָּׁ֖ה מִבְּנ֥וֹת כְּנָֽעַן׃
Yitzchak called Yaakov and blessed him. He commanded him and said to him, "Do not take a wife from the women of Canaan.
תורה שלמהתרגום אונקלוסתרגום ירושלמי (ניאופיטי)תרגום ירושלמי (יונתן)בראשית רבהבראשית רבתימדרש אגדה (בובר)ילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתלקח טובשכל טוברד״קר׳ אברהם בן הרמב״םעקדת יצחק פירושצרור המורר׳ נ״ה וויזלר׳ י״ש ריגייורש״ר הירשנצי״ברד״צ הופמןעודהכל
[א] 1ויקרא יצחק אל יעקב ויברך אתו, ר׳ אבהו אמר לפי שהיו הברכות מפוקפקות בידו והיכן נתאששו בידו כאן, ויקרא יצחק אל יעקב, אמר ר״א אין קיום הגט אלא בחותמיו, שלא תאמר אלולי שרימה יעקב באביו לא נטל ברכותיו ת״ל ויקרא יצחק אל יעקב ויברך אותו, א״ר ברכיה משל לבן מלכים שהיה חותר לאביו ליטול ליטרא אחת של זהב אמר לו למה במטמוניות בא וטול לך בפרהסיא. (בראשית רבה סז)
[ב] 2ויקרא יצחק אל יעקב ויברך אתו, וכי מאחר שברכו הקב״ה, אביו ואמו למה חזרו וברכוהו שנאמר ויקרא יצחק אל יעקב ויברך אותו, אלא שראה יצחק ברוח הקדש שעתידין בניו להגלות לבין האומות, אמר לו בא ואברכך ברכות של גליות שיחזור עליך הקב״ה ויקבצך מבין הגליות ומה בירכו בשש צרות יצילך (איוב ה׳:י״ט) לכך נאמר ברכות לראש צדיק (משלי י׳:ו׳). (בראשית רבה עה)
[ג] 3ויקרא יצחק אל יעקב, עמד יצחק ובירך את יעקב בנתינה שנאמר ויתן לך האלהים מטל השמים (בראשית כ״ז:כ״ח) וחתם בקריאה, ויקרא יצחק אל יעקב ויברך אותו. (מדרש תהלים מזמור ד.)
[ד] 4ויצוהו, אמר ר׳ שמעון אשריהם לצדיקים שאין נפטרין מן העולם עד שהן מצווין את בניהם אחריהם על דברי תורה כו׳ וכן יצחק צוה את יעקב שנאמר ויקרא יצחק אל יעקב ויברך אותו ויצוהו. (מדרש תנאים דברים א׳:א׳)
[ה] 5ויצוהו, שנה לו המסורת (אור האפלה כת״י)
[ו] 6ויצוהו, הזהירו על בנות ענר אשכול וממרא (בראשית רבה סז)
1. מפוקפקות מתמוטטות רפויות בידו שנתברך תחלה שלא מדעת אביו והיכן נתאששו נתחזקו בידו כאן ויברך אותו שבירכו ברצונו וקיים את הברכות וכדאמר ר״א אין קיום הגט וכו׳ (פי׳ ב״ר) ראה לעיל פכ״ז מאמר קנז. ולקמן בב״ר פע״ח. ועי׳ בערוך עי׳ פק. משל, ראה לעיל פכ״ה מאמר ע. ובספר יחוסי הצדיקים לעיל פכ״ז מאמר קיט. מביא כל דרש הנ״ל וכ׳ ע״ז קבלה ביד חכמי הדור כי זה הדרש מהני קראי משבואל בן גרשם קיבלום.
2. בילק״ש הגי׳ וכי מאחר שברכו הקב״ה ואמו, אביו למה חזר וברכו ויש ספרים שאין גורסים אמו. ובמדרש הגדול וכי מאחר שברכו הקב״ה ואביו ואמו מפני מה חזר אביו ובירכו שנייה כו׳ ומה הן ברכות של גליות כו׳ ועליו נאמר וברכה לראש משביר זה יעקב אבינו ופי רשעים יכסה חמס זה עשו הרשע.
3. ראה לעיל פכ״ז מאמר קיד. – קטו. תנחומא ויחי טז. תנ״י ויחי יז. דב״ר יא. מדרש תהלים פ״א.
4. לקמן מאמר ו. וראה לעיל פי״ח מאמר קצה.
5. ראה לעיל פכ״ה מאמר מג. פכ״ד מאמר קנא.
6. בלקח טוב ויקרא יצחק אל יעקב ויצוהו ויאמר לו לא תקח אשה מבנות כנען. כדרך שאמר אברהם לאליעזר לא תקח אשה לבני מבנות הכנעני. ובשכ״ט אפילו מבנות ענר אשכול וממרא שהן צדקניות. ראה לעיל פכ״ד מאמר מו.
וּקְרָא יִצְחָק לְיַעֲקֹב וּבָרֵיךְ יָתֵיהּ וּפַקְּדֵיהּ וַאֲמַר לֵיהּ לָא תִּסַּב אִתְּתָא מִבְּנָת כְּנָעַן.
Yitzchak called Yaakov and blessed him. He commanded him and said to him, “Do not marry a woman of the daughters of Canaan.
וקרא יצחק ליעקב וברך יתה ופקד יתיה ואמר ליה לא תסב אתה מן בנתהון דכנענעאי.
וקרא יצחק ליעקב ובריך יתיה ופקדיה ואמר ליה לא תיסב איתא מבנתהום דכנענאי.
And Izhak called Jacob, and blessed him, and commanded him, and said to him, You shalt not take a wife from the daughters of the Kenaanaee.
[יב] וַיִּקְרָא יִצְחָק אֶל יַעֲקֹב וַיְבָרֶךְ אֹתוֹ – רַבִּי אַבָּהוּ אָמַר לְפִי שֶׁהָיוּ הַבְּרָכוֹת מְפֻקְפָּקוֹת בְּיָדוֹ, וְהֵיכָן נִתְאוֹשְׁשׁוּ בְּיָדוֹ, כָּאן, וַיִּקְרָא יִצְחָק אֶל יַעֲקֹב.
אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר אֵין קִיּוּם הַגֵּט אֶלָּא בְּחוֹתְמָיו, שֶׁלֹא תֹאמַר אִלּוּלֵי שֶׁרִמָּה יַעֲקֹב בְּאָבִיו לֹא נָטַל בִּרְכוֹתָיו, תַּלְמוּד לוֹמַר: וַיִּקְרָא יִצְחָק אֶל יַעֲקֹב וַיְבָרֶךְ אֹתוֹ, אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה מָשָׁל לְבֶן מְלָכִים שֶׁהָיָה חוֹתֵר לְאָבִיו לִטֹּל לִטְרָא אַחַת שֶׁל זָהָב, אָמַר לוֹ לָמָּה בְּמַטְמוֹנִיּוֹת בּוֹא וְטֹל לְךָ בְּפַרְהֶסְיָא, וַיִּקְרָא יִצְחָק אֶל יַעֲקֹב וַיְבָרֶךְ אֹתוֹ. וַיְצַוֵּהוּ, הִזְהִירוֹ עַל בְּנוֹת עָנֵר אֶשְׁכּוֹל וּמַמְרֵא.
ויקרא יצחק אל יעקב ויברך אותו – הה״ד ברכות לראש צדיק (משלי י׳ ו׳), בשעה שנתברך יעקב מאביו בתחלה אמר שיר של פגעים עליו ואמר יושב בסתר עליון, אמר לה׳ מחסי, כי הוא יצילך גו׳ לא תירא גו׳ עד רק בעיניך תביט (תהלים צ״א א׳ - ח׳) ברכו אביו. ואף רבקה אמרה ברכתה כנגדן ואמרה כי אתה ה׳ מחסי וגו׳, לא תאנה וגו׳ עד על שחל וגו׳ (שם ט׳ - י״ג) ברכתו... לעשות חזקה בזה המקום התחילו לעשות עמו מריבה.
[פרק כח]
פרשת ויצא
ויקרא יצחק אל יעקב וגו׳ – 1אמר ר׳ אלעזר אין השטר מתקיים אלא בחותמיו, שלא יאמרו במרמה לקח יעקב מעשו את הברכות, והנה ברכו באחרונה ברצונו.
1. אמר ר׳ אלעזר. ב״ר פס״ז אות ב׳ וילקוט ולק״ט.
וַיִּקְרָא יִצְחָק אֶל יַעֲקֹב וְגוֹ׳ – לְפִי שֶׁהָיוּ הַבְּרָכוֹת מְפוּקְפָּקוֹת בְּיָדוֹ, וְהֵיכָן נִתְאוֹשְׁשׁוּ בְּיָדוֹ, כָּאן וַיְבָרֶךְ אֹתוֹ. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, אֵין קִיּוּם הַגֵּט אֶלָּא בְּחוֹתָמָיו וְגוֹ׳ כְּדִלְעֵיל. אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה, לְבֶן מְלָכִים שֶׁהָיָה חוֹתֵר לְאָבִיו לִטֹּל לִיטְרָא שֶׁל זָהָב. אָמַר לוֹ לָמָּה בְּמַטְמוֹנִיּוֹת, בּוֹא וְטוֹל בְּפַרְהֶסְיָא, כָּךְ וַיִּקְרָא יִצְחָק אֶל יַעֲקֹב וַיְבָרֵךְ אֹתוֹ.
וַיְצַוֵּהוּ – הִזְהִירוֹ עַל בְּנוֹת עָנֵר אֶשְׁכֹּל וּמַמְרֵא.
פדעי יצחק ביעקוב ובארכה ואוצאה וקאל לה לא תתכ׳ד׳ זוג׳ה מן בנאת כנעאן.
קרא יצחק ליעקב וברך אותו וציווה אותו ואמר לו: אל תיקח אישה מבנות כנען.
ויקרא יצחק אל יעקב ויצוהו ויאמר לו לא תקח אשה מבנות כנען – כדרך שאמר אברהם לאליעזר. לא תקח אשה לבני מבנות הכנעני (שם כ״ד:ג׳).
ויקרא יצחק אל יעקב ויברך אותו – א״ר אבהו לפי שהיו הברכות מפוקפקות בידו היכן נתאוששו בידו כאן ויברך אותו כדאמר ר׳ אליעזר אין קיום הגט אלא בחותמיו:
ויצוהו ויאמר לו לא תקח אשה מבנות כנען – ואפי׳ מבנות ענר אשכול וממרא שהן צדקניות:
ויקראויברך אתו – והברכה הוא מה שאמר: ואל שדי יברך אותך (בראשית כ״ח:ג׳).
ויקרא ..ויברך אתו, the text of the blessing commences with the words: וא-ל שדי יברך אותך (verse 3).
ויקרא יצחק וג׳ ויברך אתו – אין זה – לפי הנראה לי – רמז לברכה שלא נכתבה, אלא רמז לברכה שיבאר אחר זה, והיא [ו]אל שדי וג׳1.
1. רט. וכ״פ הרד״ק ׳והברכה היה מה שאמר ואל שדי יברך אתך׳.
Esau's reaction is proof that Rebecca's plan worked. "Esau saw that Isaac had blessed Jacob and sent him to Padan Aram to get himself a wife.⁠" Esau then proceeded to look for another wife, someone more pleasing to his parents. This shows that the matter of the blessing was no longer uppermost in his mind. The explicit instructions to go to Laban "who was such and such" all served to underline the purposeful, constructive nature of this journey. Laban, after all, was the uncle of Esau as well as of Jacob, and could hardly be expected to side with Jacob in the latter's dispute with his brother. When, many years later, Jacob says to Esau, "I have remained a stranger with Laban throughout all these years,⁠" he may well have referred to the fact that Laban could never have been viewed as a haven from Esau's anger, as a place of refuge.
והנה בכאן הזכיר קריאה וברכה וצואה ואמירה. סימן שיקבלו בניו התורה בקריאה ואמירה וצואה וברכה. כי כולם נזכרו בתורה. וכולם רמוזים בכאן בדבריו. קריאה לשון חבה שחבבו בדבריו ובברכותיו. אמירה ויאמר לו לא תקח אשה מבנות כנען לכלול כולם. צואה שהוא לשון זירוז הוא מה שאמר קום לך פדנה ארם בזריזות וקח לך משם אשה מבנות לבן הכשרות הראויות לך. וזהו וקח לך משם אשה יראת ה׳ ברוכה ואל שדי יברך אותך. ואולי הברכה והצואה הוא דבר אחד כי אחר שציוהו שלא יקח אשה מבנות כנען אין לך ברכה גדולה מזאת. וזהו ויברך אותו ויצוהו לא תקח אשה. אבל ואל שדי יברך אותך ויתן לך את ברכת אברהם אינה ברכת יצחק. אלא ברכת השם שיברך אותו לעתיד בברכת אברהם. ואולי שבירך אותו באל שדי שהוא שם חזק לשדד המערכות והמזיקים. לפי שהיה הולך לפדן ארם אצל לבן הארמי שהיה מכשף וקוסם. והיה צריך זה השם לשדד ולשבר ולבטל כישופיו וקסמיו. וזהו ואל שדי יברך אותך ויפרך וירבך בבנים ובבנות ולא תשאר בארץ טמאה. אלא מיד תבא לארצך שהיא ארץ קדושה. וזהו ויתן לך את ברכת אברהם לרשתך את ארץ מגוריך:
ויקרא יצחק אל יעקב ויברך אותו – לדעתי קרא אותו לבוא לפניו, ועשו אחיו עומד שם. כי רבקה בחכמתה עשתה זאת שלא ירגיש עשו שיעקב בורח מפניו, אבל יִרְאֶה מעשה יצחק שמצוה עליו ללכת אל ארץ ארם לקחת לו אשה, והוא צריך ללכת במצות אביו. ואחר הנשואין ישוב לביתו. ואילו הבין עשו שהוא בורח ושלא ישוב אל ארץ מולדתו מפחד אחיו היה רודף אחריו ונוקם ממנו {וגם יצחק חשב כן שהולך הוא לקחת אשה ושישוב אחר הנשואין} והכתובים יעידו על זה כמו שיבא לפנינו.
ויברך אותו – זוהי שאילת שלום, כמו ״ויברכהו״1 ושם פירשנוהו על כן לא נזכר בכתוב במה ברכו ואין זאת הברכה האמורה בענין.
ויצוהו – צוהו על דברים שלא נזכרו בכתוב, וכן ״וצויתה אותו לעיניהם״.⁠2 ונאמר ״ויסמוך ידיו עליו ויצוהו״.⁠3 כי צוהו על הנהגת הנגיד בעם. וכן כאן צוהו בדרכי ההנהגה, ובתוך הדברים שצוהו ואמר לו ״לא תקח אשה מבנות כנען״, אסר עליו להתחתן עם בנות כנען כמו שאסר אותן אברהם על יצחק. ולא שישא אשה ממשפחתו ויקח עליה אחר כן מבנות הכנענים, אלא חייבו לקחת אשה מבנות לבן, והרשות בידו להוסיף עליה מבנות עמי הארצות, זולתי מבנות כנען, והיה זה ברוח הקודש שנאסר לאבות הקדושים להתחתן בם.
1. מל״ב י, טו. הרב פירש בבראשית (יד, יט).
2. במדבר כז, יט.
3. שם כז, כג.
ויברך אתו – אמר בדרך כלל שברכהו, ואח״כ מפרט ואומר ואל שדי יברך אותך וכו׳, והיא הברכה עצמה שאמר כאן:
לא תקח אשה מבנות כנען – כי זכר מה שצוה אביו לאליעזר בעבורו, ולפי שיעקב יירש את ברכת אברהם, ראוי שיתרחק גם הוא מבנות כנען:
ויברך אתו, הפעם, בכוונה גמורה ובהכרה מלאה. תחבולתה של רבקה פקחה את עיניו לחלוטין.
ויברך אותו1: באשר היה יעקב בוש לבוא לאביו, שרימהו, ומשום הכי לעיל (כז,מב) כתיב ״ותשלח ותקרא ליעקב״ הרי שלא היה בבית אביו, על כן כאשר קרא לו יצחק, מתחילה אישר חילו2 על התחבולה שעשה, וכי טוב עשה, ואין בלבו עליו כלום. {ומשום הכי כתיב כאן ״אל יעקב״, ולא כמו לעיל (שם) כתיב ״ליעקב״. משום ד״אל״ משמע שקראו בעמדו אצלו בשמו משום חביבות, כמו שכתבתי בספר שמות (ח,כא)3, עיי״ש, ורבקה לא הוצרכה לכך.}
ויצוהו ויאמר לו4: גם הזהירו גם אמר לו בעצה. היינו, ״לא תקח אשה מבנות כנען״ הוא אזהרה, ״וקום לך וגו׳⁠ ⁠⁠״ הוא עצה. וכמבואר ברבה (סז,יב) על זה: ״ושומע לעצה חכם״ (משלי יב,טו) זה יעקב. ועיין בסמוך פסוקים ו,ז.
1. מה מקום לברכה נוספת על כל שבירכו לעיל, ועוד, בפסוקים ג-ד מוזכרת ברכה נוספת.
2. זהו ״ויברך אותו״. כפי שפירש רבינו לעיל כז,כג. כז,כז. אך ברד״ק כתב: והברכה היא מה שאמר ״ואל שדי יברך אותך״ (פסוק ג׳).
3. עה״פ ״ויקרא פרעה אל משה ולאהרן״. ועיין גם בקדמת העמק אות ט׳. ולהלן מט,א.
4. ולא ׳ויצוהו לאמר׳. ועיין בב״ר סז,יב: ר׳ אבהו אמר, לפי שהיו הברכות מפוקפקות בידו, והיכן נתאוששו בידו, כאן, שלא תאמר אילולי רימה יעקב...
ויברך וגו׳ – בשעת הפרידה שב יצחק ומברך את יעקב, ובמיוחד הוא מברכהו ברוב בנים; השווה כ״ד:ס׳.
תורה שלמהתרגום אונקלוסתרגום ירושלמי (ניאופיטי)תרגום ירושלמי (יונתן)בראשית רבהבראשית רבתימדרש אגדה (בובר)ילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתלקח טובשכל טוברד״קר׳ אברהם בן הרמב״םעקדת יצחק פירושצרור המורר׳ נ״ה וויזלר׳ י״ש ריגייורש״ר הירשנצי״ברד״צ הופמןהכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144