Tehillim 64 – תהלים סד‏ – Mikraot Gedolot

(א) לַמְנַצֵּ֗חַ מִזְמ֥וֹר לְדָוִֽד׃ ^א

For the leader. A Psalm of David.

א. ‹ר4› פרשה פתוחה

תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג'יקטילהרד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומלבי״ם ביאור העניןעודהכל

לְשַׁבָּחָא תּוּשְׁבַּחְתָּא לְדָוִד.

For praise, a psalm of David.

מג׳ד לדאוד יסבח בה אלמואט׳בין.

הלל לדוד בו משבח בו את המתמידים.

מזמור לדוד ישירו בו המתמידים במשמרותם.

למנצח מזמור לדוד

(א-ב) למנצח מזמור לדוד. שמע אלהים קולי – גם זה המזמור בברחו אמרו.

(הקדמה)
בזה המזמור התפלל על דבר הָמָן שביקש להכרית את ישראל בהלשנותיו עליהם לפני אחשורוש, כמו שביקשו מלשיני דוד עליו. ואמר:

(א-ב) לַמְנַצֵּחַ מִזְמוֹר לְדָוִד, שְׁמַע אֱלֹהִים וגו׳. זה המזמור כולו תפילה על צרת המן הרשע בימי בית שני¹, כי ראה זה דוד ע״ה ברוח קדשו². ואמר, שְׁמַע אֱלֹהִים קוֹלִי בְשִׂיחִי – ר״ל בתפילת התענית, שכך ציותה אסתר לצום שלושה ימים, לילה ויום (אסתר ד׳:ט״ז): מִפַּחַד אוֹיֵב תִּצֹּר חַיָּי. וקרא להמן ׳אויב׳, לפי שבא מזרע עמלק³ שהוא מן הג׳ גויים [הנקראים] אויבים לה׳, שהם עמון ומואב ועמלק⁴. ואמר ׳מפחד אויב תצור חיי׳, כי לולי ח״ו גזרו עתה גזירה כזאת, לא היו ממתינים הגויים שונאיהם של ישראל עד יום הנועד, רק היו ח״ו מקדימים⁵:

1. שמעשה המן היה אחרי הפקידה הראשונה, שהחלו בבניין בית שני.

2. ׳שביקש להכרית את ישראל בהלשנותיו עליהם לפני אחשורוש, כמו שביקשו מלשיני דוד עליו׳ (נדפס).

3. נראה כתוב במקום מחיקה, כנראה היה כתוב ׳אדום׳.

4. כנ״ל. גם לעיל (תהלים מ״ד:ז׳) נקרא עמלק בשם ׳אויב׳. אך לעיל (תהלים כ״א:ט׳) כתב שאומות אלו נקראים ׳שונא׳ שהוא יותר מ׳אויב׳. ובאסתר (ז ו) נאמר על המן ׳איש צר ואויב׳.

5. הרי שיש סכנה לא בגזירה בלבד אלא אף בפחד ממנה.

למנצח – אמרו כנגד דואג האדומי וריעיו אשר חרשו עליו רעה ונוקשו בפח אשר הכינו לו.

תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג'יקטילהרד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומלבי״ם ביאור העניןהכל

(ב) שְׁמַע⁠־אֱלֹהִ֣ים קוֹלִ֣י בְשִׂיחִ֑י מִפַּ֥חַד א֝וֹיֵ֗ב תִּצֹּ֥ר חַיָּֽי׃

Hear my voice, O God, in my complaint. Preserve my life from the terror of the enemy.

תרגום כתוביםמדרש תהליםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל

שְׁמַע אֱלָהָא קָלִי בְּעִדָן צְלוֹתִי מִדְלוּחָא דִבְעֵל דְבָבִי תִּנְטוֹר חַיָי.

Hear my voice, O God, in the time of my prayer; guard my life from the fear of the enemy.

למנצח מזמור לדוד – שמע אלהים קולי בשיחי. זה שאמר הכתוב (עמוס ג׳:ז׳) כי לא יעשה ה׳ אלהים דבר כי אם גלה סודו אל עבדיו הנביאים. הודיע הקב״ה לדוד מה עושים לדניאל ואלו היו יכולין לעלות למעלה לעשות עם הקב״ה מלחמה היו עושין. וכן בני קרח אומרים (תהלים ע״ד:ז׳) שלחו באש מקדשך. ואילו היו יכולין לחתור ברקיע היו חותרין. שנאמר (שם ו׳) בכשיל וכילפות יהלומון. ובשביל שאינם יכולים לעלות למעלה עושין למטה. שנאמר (תהלים ב׳:ב׳) יתיצבו מלכי ארץ ורוזנים נוסדו יחד. ובשביל שלא יכלו למעלה נטלו עצה בדניאל. שנאמר (דניאל ו׳:ח׳) אתיעטו כל סרכי מלכותא וגו׳. (שם ט׳) כען מלכא תקים אסרא ותרשם כתבא. אמרו לו אי אתה מלך. כל המלכים גוזרין גזירות ונותנין דתין. שנאמר (אסתר א׳:י״ט) בדתי פרס ומדי. ואתה לא גזרת מימיך. כיון ששמע כן השלים עמהן. שנאמר (דניאל ו׳:ט׳) כען מלכא תקים וגו׳. (שם י״א) דניאל כדי ידע די רשים כתבא על לביתיה וכוין פתיחן ליה בעליתיה. ודניאל אומר שמע אלהים קולי בשיחי. היו מבקשין את דניאל מצאו אותו עומד ומתפלל. (שם י״ב) אדין גובריא אלך הרגישו והשכחו לדניאל בעא. אמר לפניו רבונו של עולם הרי הרגישו. תסתירני מסוד מרעים מרגשת פועלי און. כיון שמצאו ידיהם קרבו אליו. שנאמר (שם י״ג) באדין קריבו ואמרין קדם מלכא וגו׳ (שם ט״ו) מלתא שגיא באש עלוהי ועל דניאל שם בל לשיזבותיה. כיון שאמרו עליו אמר להם אין אתם נאמנין והיו דוממין כל היום. כיון שהגיע המנחה התחיל להתפלל. אמר בשביל אלו הרשעים איני מתפלל. לכך נאמר (שם) ועד מעלי שמשא. מה אם בשביל התפלה שאין חייבין לא מיתה ולא כרת עשו כך. שאר המצוות שהן חייבין עליהן מיתה וכרת על אחת כמה וכמה. ואף המלך היה מבקש להצילו ולא היה יכול. אמרו לו ולא אמרת לנו אין אתם נאמנין. הרי ראית בעיניך. לכך נאמר (שם ט״ז) דע מלכא די דת למדי ופרס די כל איסר וקים די מלכא יהקים די לא להשניא. כיון שאמרו לו כן (שם י״ז) באדין מלכא אמר והיתיו לדניאל ורמו לגובא די אריותא. (שם י״ח) והיתית אבן חדא ושומת וגו׳. וכי מהיכן היו אבנים בבבל. אלא מארץ ישראל פרחה וישבה לה על פי הבאר. רב הונא בשם ר׳ יוסי אמר מלאך בא בדמות ארי וישב על פי הבאר. שנאמר (שם כ״ג) אלהי שלח מלאכיה וסגר פום אריותא. (שם י״ט) אדין אזל מלכא להיכליה. אמר מה הצרה הזאת שתבוא על ידי שימות האיש הזה. (שם כ׳) אדין מלכא בשפרפרא יקום וגו׳. ולדניאל בקל עציב זעיק. מצאו שהיה קורא קריאת שמע ולא היה יכול לענות. אמר אלהי שלח מלאכיה. למה שהיה דניאל יורד אצל האריות ונעשו כבהמה. שנאמר (משלי ל׳:ל׳) ליש גבור בבהמה. אמר הקב״ה יבוא אריה ויציל אריה מפי אריה. (שם כ״ד) באדין מלכא שגיא טאב עלוהי. (שם כ״ה) והיתיו גובריא די אכלו קרצוהי די דניאל. אמרו לו שבעים הם לכך לא אכלוהו. אמר להם אם הם שבעים לכו ורדו אתם ולינו שם הלילה ונראה אם הם שבעים. כיון שהשליכום מיד נאכלו. שנאמר ויורם אלהים חץ פתאום. לכך נאמר (שם) לגוב אריותא רמו אינון בניהון ונשיהון. כמה הוו. הרי הוא אומר (שם ב׳) ושפר קדם מלכא והקם על מלכותא לאחשדרפניא מאה ועשרים. (שם ג׳) ועילא מנהון סרכין תלתא ודניאל חד מנהון. הרי מאה ועשרים ושנים וקכ״ב נשים וקכ״ב בנים. שנאמר אינון בניהון ונשיהון. הרי שס״ו. לכל אחד ואחד ארבע אריות שהיו עושין אותן ארבע ארבע איברים אבר אבר לכל חיה וחיה. שחטפו אותן ולא ירדו לבור. שנאמר (שם כ״ה) לא מטו לארעית גובא. הרי אלף תס״ד. הוי ישמח צדיק כי חזה נקם וגו׳. ואומר ישמח צדיק בה׳ וחסה בו ויתהללו כל ישרי לב.

רמז תשפז

למנצח מזמור לדוד שמע אלהים קולי בשיחי מפחד אויב תצור חיי – נדרש על דניאל כשנשלך לגוב האריות שנאמר אתיעטו כל (רברבי) [סרכי] מלכותא וגו׳ כען מלכא תקים אסרא וגו׳, אמרו לו לכך אי אתה מלך, כל המלכים גוזרין גזרות ונותנין דתין שנאמר כדת מדי ופרס ואתה לא גזרת מימיך, כיון ששמע כן השלים עמהם אמר דניאל שמע אלהים קולי בשיחי וכוין פתיחן ליה בעליתיה אדין גובריא אלך הרגישו והשכחו לדניאל בעה ומתחנן קדם אלהיה, אמר הרי הרגישו, תסתירני מסוד מרעים מרגשת פועלי און, ועד מעלי שמשא הוה משתדר להצלותיה, א״ל אין אתם נאמנים, כשהגיע המנחה הפך פניו להתפלל אמר בשביל רשעים הללו איני מתפלל והתפלל, אמרו הרי אמרת אין אתם נאמנים הרי ראית אתה לכך נאמר באדין מלכא אמר והיתיו לדניאל ורמו לגובא די אריותא וגו׳ והיתית אבן הדה ושומת על פום גובא. וכי מהיכל היו אבנים בבבל אלא מארץ ישראל פרחה וישבה לה על פי הבור, רב הונא בשם רבי יוסי אמר מלאך בא בדמות ארי של אבן וישב לו על הבור, מאי טעמא, אלהי שלח מלאכיה וסגר פום אריותא אדין אזל מלכא להיכליה ובת טות, אמר מה ראה הצרה הזאת לבא על ידי שימות האיש הזה, וכמקרביה לגובא לדניאל בקל עציב זעיק, מצאו שהיה קורא קריאת שמע ולא ענהו, אלהי שלח מלאכיה וסגר פום אריותא, למה שהיה אריה יורד אצל האריות ונעשו כבהמה שנאמר ליש גבור בבהמה, אמר הקב״ה יבא אריה ויציל אריה מפי אריה, באדין מלכא שגיא טאב עלוהי וגו׳ ואמר מלכא והיתיו גובריא אלך די אכלו קרצוהי די דניאל, אמרו לו לפי ששבעים היו, אמר להם רדו ולינו שם הלילה ונראה אם שבעים הם, כיון שהשליכם מיד אכלום שנאמר ויורם אלהים חץ פתאום היו מכותם, כמה הוו, הרי הוא אומר שפר קדם דריוש והקים על מלכותא לאחשדרפניא מאה ועשרין וגו׳ ועלא מנהון סרכין תלתה די דניאל חד מנהון הרי קכ״ב, מאה וכ״ב נשים מאה וכ״ב בנים שנאמר אינון בניהון ונשיהון הרי שס״ו, לכל אחד ואחד מהם ארבעה אריות שהם עושין אותם ארבעה ארבעה אברים אבר אבר לכל ארי וארי שחטפו אותן ולא הגיעו לבור שנאמר ולא מטו לארעית גובא הרי אלף ותס״ד, הוי ישמח צדיק בה׳ וחסה בו ויתהללו כל ישרי לב.

אללהם אסמע צותי פי נת׳י, ומן פזע אלעדו אחפט׳ חיותי.

ה׳! תשמע את קולי בשיחי [בהגייתי]. וגם תשמור את חיי מפחד האויב.

שמע אלהים קולי בשיחי – מזמור זה דרשוהו בעלי אגדת תהלים על דניאל שהושלך לגוב אריות ויפה נופל כל לשון המזמור על האגדה צפה דוד ברוח הקדש כל המאורע לו והתפלל עליו שדניאל מזרעו היה, כמו שנאמר לחזקיה: ומבניך אשר תוליד יקחו והיו סריסים בהיכל מלך בבל (ישעיהו ל״ט:ז׳), אילו דניאל חנניה מישאל ועזריה.

מפחד אויב – אילו האחשדרפנים שנתייעצו עליו, שנאמר: אדין סרכיא ואחשדרפניא הוו בעין עילא לאשכחא^א לדניאל (דניאל ו׳:ה׳).

א. כן בכ״י לוצקי 778, אוקספורד 165, אוקספורד 142, ברלין 122. ועיין להלן בפסוק ז׳ שכתב: ״עילא להשכחא״, וכן בכ״י אוקספורד 34 גם בפסוק ב׳, וכן במספר כ״י של המקרא. בנוסח המקרא שלנו: ״עלה להשכחה״.

Hear, O God, my voice in my prayer The authors of Aggadoth Tehllim (Midrash Tehillim) interpreted this psalm as referring to Daniel, who was cast into the lions' den. The language of the psalm fits the Aggadah very well. David foresaw with the holy spirit all that would happen to him [Daniel], and prayed for him, because Daniel was his descendant. As was said to Hezekiah: "And they shall take [some] of your sons, etc., whom you shall beget, and they shall be officers in the palace of the king of Babylon" (Yeshayahu 39:7). These are Daniel, Hananiah, Mishael, and Azariah.

from fear of the enemy These are the satraps, who plotted against him, as it is stated: "Then the viziers and the satraps sought to find a pretext against Daniel" (Dan. 6:5).

בשיחי – בקינתי.

תצור – תנצור.

למנצח – שמע אלהים קולי בשיחי – טעם קולי שתצור חיי.

HEAR MY VOICE, O GOD, IN MY COMPLAINT. The meaning of hear my voice is, [hear my voice which implores You to] preserve my life.⁠¹

1. The meaning of our verse is; hear my voice that implores you to preserve my life.

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

בשיחי – שיח הוא ספור התלאות. וכן אריד בשיחי (תהלים נ״ה:ג׳), מרוב שיחי.

מפחד אויב – הוא שאול שהיה שמבקש נפשו.

שמע אלהים קולי בשיחי. בצום ותפילת מרדכי ואסתר¹: מפחד אויב. המן ׳צורר היהודים׳² שהפחיד בגזירתו: תצור חיי. שהיו ׳להשמיד ולהרוג׳³:

1. אין שיחה אלא תפילה.

2. לשה״כ באסתר (ג י).

3. ע״פ לשה״כ שם (ג יג).

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

בשיחי – ענין ספור התלאות.

שמע אלהים קולי – ארז״ל שאמרו דוד בעבור דניאל על שהושלך לגוב אריות על ידי תחבולות השרים ולפי שהיה מזרעו אמר כמדבר בעדו.

בשיחי – בעת אספר תלאותי.

מפחד אויב – הם שרי מלך דריוש.

שמע אלהים קולי בעת אשפוך שיחי, ותצור חיי מפחד אויב.

בשיחי – יש בלשון זה הוראת דבור והוראת אנחה, ומקורו שח מקור שרש שחה ושחח, אע״פי ששנים אלה הם בשי״ן ימנית, וגם מקור שיח השדה הכופלים ענפיהם למטה לארץ, ובן אדם הולך לשוח תחתם ולבו הולך והוגה.

מפחד אויב וגו׳ – שמרני מהתפחד ממנו יותר ממה שראוי ובזה אשים עצות בנפשי להמלט, ופחד ר״ל יראה גדולה בלי דעת בבירור מה היא הרעה המאיימת עלינו.

(ג) תַּ֭סְתִּירֵנִי מִסּ֣וֹד מְרֵעִ֑ים מֵ֝רִגְשַׁ֗ת פֹּ֣עֲלֵי אָֽוֶן׃

Hide me from the council of evildoers, from the tumult of the workers of iniquity,

תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל

תִּטְמְרִנַנִי מֵרָזְהוֹן דְמִבְאֲשִׁין מֵאִתְרְגוּשַׁת עָבְדֵי שְׁקַר.

You will hide me from the secret [council] of those who do evil, from the turmoil of those who practice deceit.

ואסתרני מן עצבהֵ אלאשראר, וצ׳ג׳ה פעלהֵ אלגל.

ותסתיר אותי מקשר [קבוצת] הרשעים. ומרעש עושי המרמה.

תסתירני, והסתירני מאגודת הרשעים. סוד–אגודה, ראה לעיל ב ב.

מרגשת פעלי און – שהם מתרגשים לבקש לי עלילות מות, כדכתיב: ארגישו על מלכא וגו׳ (דניאל ו׳:ט״ז).

from the gathering of workers of iniquity For they gather seeking against him a pretext of death, as it is written: "...assembled about the king, etc.⁠" (Dan. 6:7).

תסתירני מסוד – הסוד הוא בסתר, על כן תסתירני.

מרגשת – כמו: למה רגשו גוים (תהלים ב׳:א׳).

HIDE ME FROM THE COUNCIL.⁠¹ The Council [of evil doers] takes place in secret. Hence Scripture reads, Hide me.⁠²

TUMULT. Rigshat (tumult) is similar to rageshu (uproar) in Why are the nations in an uproar (Psalms 2:1).⁠³

1. Hebrew, sod. Literally, the secret, that is, the secret council. See Radak.

2. Rather than save me. Hide me in a secret place from the council taken in secret is more poetic than, save me in a secret place from the council taken in secret.

3. Ibn Ezra translates rigshat (tumult) as a gathering. See Ibn Ezra on Ps. 2:1. He renders me-rigshat po’ale aven (from the tumult of the workers of iniquity) “from the gathering of the workers of iniquity.”

תסתירני מסוד מרעים – מקבוץ מרעים וכן לא ישבתי בסוד משחקים (ירמיהו ט״ו:י״ז) ועל סוד בחורים יחדיו (ירמיהו ו׳:י״א) ונקרא הקבוץ סוד לפי שמתקבצים בעלי הסוד והעצה יחדיו במקום שיאמרו כל אחד סודו ועצתו ותצא ההסכמה מביניהם כאחד.

מרגשת – מהמון. תרגום והשבתי את המון מצרים (יחזקאל ל׳:י׳) ואבטיל ית אתרגושת מצרים.

(ג-ד) מסוד מרעים. המן ואחשורוש, כשגזרו להכרית את ישראל: מרגשת פועלי און. עבדי המלך שהגידו להמן ש׳אין מרדכי כורע ומשתחוה לו׳¹, ובכן דרכו חיצם - הסיתו את המן, וכמו כן ׳דרכו׳ דבר מר², ש׳הגיד להם אשר הוא יהודי׳ (ג ד), שונא לעמלק:

1. לשה״כ (ג ה), ולפני כן (ג-ד) ׳ויאמרו עבדי המלך אשר בשער המלך למרדכי מדוע אתה עובר את מצות המלך, ויהי באמרם אליו יום ויום ולא שמע אליהם ויגידו להמן לראות היעמדו דברי מרדכי כי הגיד להם אשר הוא יהודי׳, ואז ׳וירא המן כי אין מרדכי כורע ומשתחוה לו וימלא המן חמה׳.

2. בדפו״ר נכפל ׳דבר מר מר׳, וי״ג ׳דבר מר – מה שהגיד׳, ויל״ע בכת״י.

תַּסְתִּירֵנִי מִסּוֹד מְרֵעִים. מאותן העצות שהיו יועצים כדי להוציא הדבר לפועל: מֵרִגְשַׁת פֹּעֲלֵי אָוֶן. מהמון העם הקם על ישראל, וזה פירוש מה ששאל (פסוק ב) ׳מפחד אויב תצור חיי׳:

מסוד – ענין עצה הנעשה בסוד.

מרגשת – ענין הקבוץ כמו למה רגשו גוים (תהלים ב׳:א׳).

מסוד – מעצת העם.

מרגשת – מהקבוץ שקבצו יחד להתיעץ בדבר.

מרגשת – המרד בקול המיה והוא הפך הסוד, כמו למה רגשו גוים.

תסתירני מסוד מרעים – מה שמחרישים עלי סוד בסתר, וכן תסתירני מרגשת פועלי און – שמתקבצים ברגש ומרד בכנופיא בגלוי.

סוד – ורגשת לשון אסיפה שניהם, וכן למעלה בסימן ב׳ רגשו גוים ונוסדו יחד.

(ד) אֲשֶׁ֤ר שָׁנְנ֣וּ כַחֶ֣רֶב לְשׁוֹנָ֑ם דָּרְכ֥וּ חִ֝צָּ֗ם דָּבָ֥ר מָֽר׃

who have whet their tongue like a sword, and have aimed their arrow, a bitter word;

תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג'יקטילהרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל

דִי שְׁנִינוּ הֵיךְ סַיְפָא לִישָׁנְהוֹן נְגַדוּ קַשְׁתְּהוֹן מְשַׁחוּ גִרְרֵיהוֹן סַמָא דִקְטוֹל וּמְרִיר.

Who have sharpened their tongue as a sword, bent their bows, smeared their arrows with deadly and bitter poison.

אלד׳ין קד סנוא אלסנתהם כאלסיף וג׳עלוא כלאמהם מרא כאלסהם אלמותר.

אשר חדדו את הלשונות שלהם כמו החרבות. ועשו את הדבורים שלהם המרים כמו החצים המורכב [הנמתח] על המיתר.

דרכו, ועשו דבריהם מרים כחץ הדרור.

ובעד ק׳ דרכו חצם ביין אן דֺלך אלחץׄ הו דבר מר.

Following the verse “they aim their arrows,” he explained that the arrows are “cruel words.”

דרכו חצם – הוא לשונם הרע.

who aimed...their arrow That is their slander.

דרכו חיצם – לשון דריכה נופל בקשת, שנאמר: דרך קשתו (איכה ב׳:ד׳).

אשר שננו – כחץ שנון.

דרכו חצם – כבר פירשתיו, ידרך חציו (תהלים נ״ח:ח׳) כי הטעם דרכו קשתם בחצם.⁠^א

יש אומרים: כי דבר מר – שב אל לשונם או פעלם זה.

א. כן בכ״י פרמא 1870, לונדון 24896. בכ״י מנטובה 13: ״חצם בקשתם״.

WHO HAVE WHET. The word shananu (who have whet) is similar to the word shan-nun (sharp) in and a sharp sword (Prov. 25:18).

AND HAVE AIMED THEIR ARROW.⁠¹ The meaning of darekhu chitzam² (and have aimed their arrow) is, they bend their bow with arrows.⁠³ I have previously explained the aforementioned in my comments on the verse reading When he bends (yidrokh) his arrows (Psalms 58:8).

Some say that a poisoned word⁴ refers back to their tongue. However, it is possible that the meaning of davar mar (a poisoned word) is; this act⁵ is a poisoned thing.⁠⁶

1. Hebrew, darekhu chitzam. The latter literally means; they bend their arrow. Hence Ibn Ezra’s comment.

2. The latter literally means; they bend their arrow.

3. They bend their bow in order to shoot their arrows (Ibn Ezra on Ps. 58:8). Thus to bend the arrow is another way of saying, to aim the arrow.

4. Heb. Davar mar.

5. The term davar can mean a word or a thing.

6. According to this interpretation our verse reads: Who have whet their tongue like a sword, and have aimed their arrow. [They committed] a poisoned deed.

אשר שננו – הם הזיפים וכיוצא בהם שהיו מלשינים אותו אל שאול.

דרכו חצם – דרכו קשתם לירות החץ, וכן ידרך חציו (תהלים נ״ח:ח׳). והחץ הוא דבר מר והקשת הוא הפה.

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ג]

(ד-ה) אֲשֶׁר שָׁנְנוּ כַחֶרֶב לְשׁוֹנָם. והיו מטילים קנאה ושנאה בין מרדכי והמן בהלשנות [שקריות] ונראות כאמתיות, באופן שדָּרְכוּ חִצָּם – שהוא המן, והוא דָּבָר מָר, כדי לִירוֹת בַּמִּסְתָּרִים תָּם, פִּתְאֹם יֹרֻהוּ באופן שלֹא יִירָאוּ, שזה יעשה סייג וגדר לצרה¹, כי היה שולח בכל מדינות מלכותו שביום אחד נועד יכריזו בפתע פתאום לעמוד על היהודים, באופן שבפתע לא יוכלו לעשות גדר לדבר:

1. היראה הבאה לפני בוא הצרה תאפשר להיערך ולהשתדל להינצל מפניה. ובנדפס פירש ששונאי היהודים לא ייראו כשיבואו עליהם פתאום.

שננו – חדדו כמו חציך שנונים (תהלים מ״ה:ו׳).

שננו – חדדו לשונם כחרב להבאיש אותי בעיני המלך.

דרכו – הכינו לשונם כחץ המושם על הקשת בעת הדרכו.

דבר מר – להמית אותי בגוב אריות.

אשר שננו לשונם כחרב ההורגת מקרוב, וכן דרכו חצם בדבר מר (שהוא הארס שמושחים בו את החץ), שהחץ הורג למרחוק, ר״ל שדוברים עתק בפני ומלשינים עלי רעה בסתר כחץ המורה מרחוק.

דרכו חצם – לשון קצר, דרכו קשתם וירו בה נגדי דבר מר שהוא חצם ואולי המשל לקוח ממנהג הקדמונים (ועוד היום בין היעריים יושבי האיים) לְטַבֵּל חחי חציהם בארס מה שבאופן כל מחיצה תמית.

(ה) לִירֹ֣ת בַּמִּסְתָּרִ֣ים תָּ֑ם פִּתְאֹ֥ם יֹ֝רֻ֗הוּ וְלֹ֣א יִירָֽאוּ׃

that they may shoot in secret places at the blameless. Suddenly they shoot at him, and do not fear.

תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןעודהכל

לְגָרָאָה בְּטוּמְרַיָא דְלָא מוּם בִּתְכֵּף יִגָרוּן לֵיהּ וְלָא יִדְחֲלוּן.

To shoot in secret, without blame;¹ suddenly they will shoot him and they will not fear.

1. Without blame: or, at the one without blame.

לינשבוה פי אלצחיח פי אלסואתר, פהם ירמונה בה בגתה, ולא יכ׳אפון אללה.

לירות אותו [את החץ] על התמים בסתר. כי הם יורים את החץ בפתע ואינם יראים את ה׳.

לירות, כדי לירות אותו בתם במסתרים, והם יורוהו בו פתאום ולא ייראו אלהים.

לירות במסתרים תם – יורוהו בחציהם.

To shoot at the innocent in secret places They will shoot him with their arrows.

לירות במסתרים – על כן תסתירני.

ולא ייראו – מאת השם שהוא רואם.

THAT THEY MAY SHOOT IN SECRET PLACES. I therefore ask: hide me (v. 3).

AND FEAR NOT. God who sees them.

לירות במסתרים תם – על עצמו אמר שהיה הולך בתמימות ולא הרע לאחד מהם.

ירהו – יורו בו החצים פתאום כלומר כאדם שיורו בו חץ פתאם שלא ישמר ממנו כך אני לא הייתי נשמר מהמלשינים אותי אל שאול.

ולא ייראו – הם אומרים במסתרים ולא ייראו מהאל הרואה אותם.

לירות במסתרים תם. להשמיד את כל זרע ׳יעקב איש תם׳, וזה בגזירה שנעשית ׳במסתרים׳ בין אחשורוש והמן: פתאום יורוהו. ובגזירה¹ היתה ששונאיהם יורו עליהם ׳חיצם פתאום׳², ׳ביום אחד בכל המדינות׳³: ולא ייראו. מחרב היהודים שיעמדו על נפשם, בהיות אז המן גדול:

1. עיין כת״י אולי הגזירה.

2. כאדם שיורו בו חץ פתאום שלא ישָׁמר ממנו (רד״ק).

3. ע״פ לשה״כ (ח יב).

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ד]

לירות במסתרים – במקצת מדוייקים חסר וא״ו אבל לירות במו אפל סימן י״א מלא והמסרה תבוא עליהם ב׳ א׳ מלא וא׳ חסר.

לירות – להשליך כמו ירה בים (שמות ט״ו:ד׳).

לירות – להשליך החץ במסתר על התם ופתאום ישליכו ולא ייראו מה׳.

לירות – שדרכו חיצם לירות את התם במסתרים שלא יראה אותם ולא ישמר מפניהם, וכן פתאום יורוהו – עד שלא יהיה לו פנאי להנצל, ועי״כ לא יראו מפני שאעמוד נגדם כי מעשיהם בהסתר, והנה חושב בזה ג׳ ענינים (ראשונה) מה שדברו עליו לה״ר. (זאת שנית) כי יכינו לו מוקשים בפועל, ועז״א.

תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהכל

(ו) יְחַזְּקוּ⁠־לָ֨מוֹ׀ דָּ֘בָ֤ר רָ֗ע יְֽ֭סַפְּרוּ לִטְמ֣וֹן מוֹקְשִׁ֑ים אָ֝מְר֗וּ מִ֣י יִרְאֶה⁠־לָּֽמוֹ׃

They encourage one another in an evil matter; they converse of laying snares secretly. They ask, "Who can see them?⁠"

תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג'יקטילהרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל

יִתְקְפוּן לְהוֹן פִּתְגָם בִּישׁ יִשְׁתָּעוּן לְמִכְמַן תַּקְלִין אָמְרִין מַן חָמֵי לְהוֹן.

They will strengthen themselves with an evil word; they will talk of hiding traps, saying, “Who sees them?”

בל ישדדון אלאמר אלסו ויתשאורון פי דפן אלוהוק, וקד קאלוא מן יעלם בנא.

אלא הם מחזקים [נותנים תוקף ותקיפות] לדברים רעים. ויתייעצו בהסתרת המוקשים. וכבר אמרו: מי ידע עלינו.

יחזקו, ואף יחזקו את הדבר הרע ויתלחשו היאך לטמון את המוקשים, ואמרו מי יודע אותנו. וכתב רבינו בספרו אמו״ד מאמר י פי״ג כי הרשעים מדמים כי הם מחוץ להנהגתו יתעלה וכמו שנ׳ יחזקו למו דבר רע וכו׳.

וקו׳ אמרו מי יראה למו. יחתמל וגהין אחדהמא אן יכון אלצֺמיר עאידא עלי אלמוקשים אי אנהא אכׄפי מן אן תﹸרי פיושך ללמקצוד בהא אן יתורט פי אשראכהא אדֺא לם ישער באלתחפטֺ מנהא.

ואלוגה אלתֺאני אן יעתקדוא אן אללה תע׳ לא יטלע עלי סי מדֺאהבהם פיאמנוא מן עקאבה ויאסו מן עדֺאבה נחו קול אלנבי והיה במחשך מעשיהם (ישעיהו כט:טו).

It states, “they think, Who will see them?” It has two explanations. One of them; is that the subject refers to “conceal a trap” as in they, the wicked, are conceal from sight. Or it is with the aim of placing him in their traps, thereby making him unaware of their (true) intentions.

The second explanation is that they believe God, may He be exalted, does not rise up against their evil beliefs. They are safe from infliction of punishment and griefs of its pain, as the prophet say; “Who do their work in dark places” (Is. 29:16).

יספרו לטמון מוקשים – ידברו אל המלך בערמה דברים טמונים שאפילו המלך לא הבין למה היו עושים כן והם היו מתכוונים לטמון לדניאל מוקשים להלכד בהם שאמרו לדריוש אתייעטו כל סרכי מלכותא וגו׳ לקיימא קיים מלכא וגו׳ (דניאל ו׳:ח׳) שלא יתפלל אדם תפלה לפני שום אלוה חוץ ממך עד שלשים יום.

they tell to hide snares They speak cunningly to the king secret words, for even the king did not know why they were doing this. But they intended to hide snares to entrap Daniel, for they said to Darius, "All the viziers of the kingdom, etc., have conferred to establish the king's law, etc.⁠" [stating] that no one should offer up prayer to any god except you until thirty days [have passed].

יחזקו – זה יחזק את זה לעשות הרע.

THEY ENCOURAGE. One another¹ to do evil.

1. Our verse reads yechazzeku lahem. This literally means: They encourage (or they strengthen) to them. Ibn Ezra explains that this is to be interpreted as, they encourage each other.

יחזקו למו – הדבר הרע שידברו עלי לשאול יחזקו אותו בטענות חזקות ובאים לדבר אליו פעם אחר פעם.

מוקשים – פירושו ללכדני בהם ואותם המספרים עלי רע במסתרים חשבו בלבבם מי יראה למו? כי לא יחשבו שהאל רואה אותם ולא יראו ממנו. ואף על פי שהיו בהם שהיו אומרים הדברים הרעים בגלוי כמו דואג האדומי והזיפים. היו בהם אנשים גם כן שהיו יראים לספר רע על דוד בגלוי כי היו חושבים שיסופר לו והיום או מחר כשימלך ויהיה הכח בידו יגמלם כרעתם.

יחזקו למו דבר רע. ׳יחזקו׳ גזירתם בטעמי הלשנותם¹: לטמון מוקשים. בלשון הרע: אמרו מי יראה למו. ׳כי אלקים מאסם׳ (לעיל נג ו):

1. יחזקו למו. הדבר הרע שידברו עלי יחזקו אותו בטענות חזקות ובאים לדבר אליו פעם אחר פעם (רד״ק).

יְחַזְּקוּ לָמוֹ דָּבָר רָע. אלה הכלבים המשסים אחשורוש על ישראל ׳יחזקו דבר רע׳, כלומר יחזקו הלשנותיהם באמרם שלא בשביל זאת יעשה קרחה בתוך מלכותו¹, שהרי הוא ׳עם מפוזר ומפורד׳ (אסתר ג׳:ח׳), וכיוצא בזה: יְסַפְּרוּ לִטְמוֹן מוֹקְשִׁים. יאמרו למלך שיטמין ׳מוקשים׳ להם, ואז יראה כי כנים דבריהם, כמו מה שאמרו (מגילה יג:) שאם המלך יגע בכוסם – לא ישתו, ואם זבוב יפול בו – לא יעמדו מלשתותו², ועלילות ברשע כיוצא: אָמְרוּ מִי יִרְאֶה לָּמוֹ. כלומר, מי ישגיח עליהם להצילם מרעתם, שהרי אלקים עזבם בשביל חטאתם³:

1. במגילה (יג:) ׳ליכא דידע לישנא בישא כהמן וכו׳, שמא תאמר קרחה אני עושה במלכותך – מפוזרין הם בין העמים׳.

2. ׳ולמלך אין שוה להניחם – דאכלו ושתו ומבזו ליה למלכות, ואפילו נופל זבוב בכוסו של אחד מהן – זורקו ושותהו, ואם אדוני המלך נוגע בכוסו של אחד מהן – חובטו בקרקע ואינו שותהו׳.

3. שם: ׳אמר ליה [אחשורוש להמן], מסתפינא מאלהיו דלא ליעביד בי כדעבד בקמאי, אמר ליה – ישנו מן המצוות׳.

יספרו – בגעיא בקצת ס״ס.

למו – להם.

יחזקו למו – היו מחזקים ביניהם את הדבר הרע והעצה היעוצה ויספרו זה לזה להטמין מוקש על דניאל ואמרו מי יראה מחשבתם ר״ל שאמרו אין המלך מרגיש שכל עצתם היא על דניאל.

יחזקו למו דבר רע – שיחזקו מוקש רע שילכד בו דוד,

ויספרו זה לזה איך לטמון מוקשים תחת רגלי דוד שיהיו המוקשים טמונים עלי נתיב ובזה יאמרו מי יראה למו להמוקשים אחר שהם טמונים, ולא ירגיש דוד בהם, (זאת שלישית)

יחזקו למו – ע״י דבר רע זה הם סוברים להתחזק במצבם.

(ז) יַ֥חְפְּֽשׂוּ עוֹלֹ֗ת תַּ֭מְנוּ חֵ֣פֶשׂ מְחֻפָּ֑שׂ וְקֶ֥רֶב אִ֝֗ישׁ^א וְלֵ֣ב עָמֹֽק׃

They search for pretexts, they have done a diligent search in the inward thought of every one, and the deep heart.

א. אִ֝֗ישׁ א=אִ֝ישׁ (השמטת נקודת הרביע)

תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג'יקטילהרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל

יִבְלְשׁוּן לְמִשְׁכַּח עִילִין לְשֵׁיצָאָה זַכָּאִין בְּלוּשָׁא דְמִתְבְּלָשׁ בְּגוּף בַּר נָשָׁא וְהִרְהוּרֵי לִבָּא עֲמִיקָא.

They will search to find pretexts to destroy the pure, a search carried out in the body of a son of man, and the thoughts of a secret heart.

ויפתשון אנואע אלג׳וד תפתישא באלגא, יקצדון אלי אן תפנא, ובואטנהם וקלובהם ד׳ואת ראי עמיק.

והם מחפשים את סוגי העולות [לשון עולה] חיפוש מושלם. הם מתכונים עד שירוקנו כל מה שיש בבטנם ולבותיהם בעלי מחשבה עמוקה.

יחפשו, ויחפשו מיני עוול חפוש מדוקדק ומתכוונים למצות הכל, ומצפונם ולבותם בעלי מחשבה עמוקה, הכוונה שאותם הארורים משתדלים בכל לבם ומחשבתם המפותחת להרע ולהזיק.

וקו׳ יחפשו עולות מן מעני עַולה (שמואל ב ז:י) ושרח אלפסוק בחתֺון ען אלגש ויסתועבון אלפתש מפתש צֺמיר אלאנסאן ואפכארהם עמיקה. ותקדירה יחפשו עולות תמנו חפש מחפש ויחפשו תמנו קרב איש ולבם עמוק.

It states, “Let the iniquities they seek” meaning “iniquities” (1 Sam. 7:10). The translation of the verse is, they seek the iniquities and unearth the secrets; the secret mind of men and their profound thoughts. “let the iniquities they seek and unearth, the secrets thoughts” is ‘they seek they unearth, each one inside, their profound thought.’

יחפשו עולות – מבקשים עלילות כעיניין שנאמר: הוו בעין עילא להשכחא^א לדניאל (דניאל ו׳:ה׳).

טמנו^ב – בלבם ולא גלו דעתם את חפש העלילה המחופש על ידם וקרב מחשבותם ועומק לבם.

וקֵרב איש – איש מהם כל אחד טמן מחשבתו.

א. כן בכ״י לוצקי 778, אוקספורד 165, אוקספורד 142, וכן במספר כ״י של המקרא. בנוסח המקרא שלנו: ״עלה להשכחה״.

ב. כן בכ״י לוצקי 778, אוקספורד 165, פריס 154, ברלין 122, אוקספורד 34, מוסקבה 104, וכן בהמון כ״י של המקרא. בדפוסים וכן בנוסח שלנו: ״תמנו״.

They seek pretexts Heb. עולות. They seek pretexts (עלילות), as it is stated: "sought to find a pretext against Daniel" (Dan. 6:5).

they hid Heb. טמנו. They hid their thoughts in their heart and did not reveal the search for a pretext, which was searched out through them, and the midst of their thoughts and the depth of their heart.

hidden within man Each man of them. Each one concealed his thought.

תמנו חפש – השלמנו אותו חפש, צרפנו מחשבה למעשה.

יחפשו – מבניין הקל, ונפתח סימן העתיד בעבור אות הגרון, כמו: יעלזו חסידים בכבוד (תהלים קמ״ט:ה׳).

עולות – מגזרת עול, כמו: ועולתה קפצה פיה (איוב ה׳:ט״ז).

ודעת מדקדקי ספרד: כי חסדי י״י כי לא תמנו (איכה ג׳:כ״ב) כמו: תממו, והנו״ן במקום אות הכפל. והעד על זה: כי לא כלו רחמיו (איכה ג׳:כ״ב). ועד שיני כי לא מצאנו מזאת הגזרה בפעלים עלומי העי״ן שקראום חכמי צרפת שניים. ועד שלישי כי תמנו חפש מחופש שאיננו באתנח הוא פתוח, ואלו היה כמו: כי עתה שבנו (בראשית מ״ג:י׳) היה קמוץ. והנה טעמו שיתמו לחפש המחופש, וכל זה בסתר. וזה טעם וקרב איש ולב עמוק.

THEY SEARCH OUT. Yachpesu (they search out) is a kal. The yod prefix that indicates that yachpesu is an imperfect is vocalized with a pattach because it precedes a guttural.⁠¹

Compare ya’alzu (exult) in Let the saints exult in glory (Psalms 149:5).⁠²

INIQUITIES. The word olot (iniquities) is related to the word avel (iniquity) (Lev. 19:15).⁠³ Compare, ve-oloto (and iniquity) in And iniquity stoppeth her mouth (Job 5:16).

[ACCOMPLISHED (Tammenu).] According to the Spanish grammarians⁴ the word tammenu (consumed) in Surely the Lord’s mercies are not consumed (Lam. 3:22) is a variant of tammemu (consumed).⁠⁵ The nun of tammenu is in place of the doubled letter.⁠⁶ The fact that Scripture goes on to say Surely His compassion fail not (khalu) (ibid.) is proof of this.⁠⁷ The fact that we do not find this root⁸ among the verbs whose middle letter is silent⁹ is a second proof.⁠¹⁰ The wise men of France call such stems¹¹ two letter roots. A third proof of the aforementioned¹² is the fact that tammenu (accomplished) in they have accomplished a diligent search which does not have an etnach¹³ is vocalized with a kametz.⁠¹⁴ If tammenu was similar to the word shavnu¹⁵ (returned) in we had now returned (Gen. 43:10), then tammenu would have been vocalized with a pattach.⁠¹⁶

The meaning of tammenu chefes mechupas (they have accomplished a diligent search) is they have concluded seeking that which they sought. All of this in secret.⁠¹⁷ This is the meaning of even in the inward thought of every one, and the deep heart.

1. The chet.

2. A yod prefix in the kal is usually vocalized with a chirik. Hence Ibn Ezra’s comment.

3. Both words come from the root ayin, vav, lamed.

4. Rabbi Jonah ibn Janach; Sefer Ha-Rikamh. Also see Radak.

5. From the root tav, mem, mem. If tammenu comes from the root tav, vav, mem then the word is a first person plural in the perfect, with the meaning of, we have finished. If it comes from the root tav, mem, mem, then it means they have finished, or they have accomplished.

6. A mem.

7. Tammenu (consume) is parallel) to khalu (fail not). Khalu is a third person plural perfect. Hence tammenu in is a variant of tamemu (consumed).

8. If the suffix nu in the word tammenu is a first person plural, then the word tammenu comes from the root tav vav, mem. However, the root tav vav mem does not seem to exist.

9. A root whose middle letter is a vav.

10. That tammenu (consumed) is a variant tammemu.

11. Roots whose middle letter is a vav.

12. That tammenu (consumed) is a variant tammemu.

13. A note that indicates a break in the sentence. If tammenu had an etnach beneath it, then it would be possible to explain the word as coming from the root tav, vav, mem, for in such cases the pattach changes into a kametz.

14. So Filwarg. The first stem letters of verbs in the third person plural perfect are vocalized with a kametz. Tammenu is spelled with a pattach in our version of Scripture. However, it was spelled with a kametz in Ibn Ezra’s version of Scripture. See Minchatt Shai. Also see Radak.

15. A first person plural perfect, from the root shin, vav, bet.

16. Like shavnu. So Filwarg. The printed texts have kametz. This is an obvious error, for the word shavnu is vocalized with a pattach.

17. They have secretly accomplished seeking that which they sought.

יחפשו עולות – כמו עולות בהראות הוי״ו. אמר כי אלה המלשינים והמספרים רעות הם אנשי תוך ומרמה ועול ויחפשו ויחקרו בלבם עולות ומרמות.

תמנו חפש מחפש – תמנו כמו תממו הנו״ן במקום אות הכפל כמו לשמיד מעזניה (ישעיהו כ״ג:י״א) והוא פעל יוצא פירושו כולו חפש מחפש.

וקרב איש ולב עמק – כלומר כל מה שיכל אדם לחפש ולחקר בלבו וכל עמקי המחשבות כל מה שיוכל להתחשב בקרב איש הכל כלו בתחבולותם שלא יוכל שום אדם להעמיק יותר מהם בתחבולות הלב ובמחשבותיו.

יחפשו עולות. המן וחכמיו בעצת גזירתם חפשו כל פעולות רעות ו׳עוול׳ שהיו בישראל¹, למצוא סיבה להכריתם, וכמו כן ׳יחפשו׳ דברי הימים למצוא איך תמנו וגלינו מארצנו², כאמרם (אסתר ג ח) ׳מפוזר ומפורד בין העמים׳, וזה בסיבת חפש מחופש - שחיפש האל יתברך עוונינו ועוונות אבותינו, כאמרו (ישעיה סה ו-ז) ׳ושלמתי על חיקם עונותיכם ועוונות אבותיכם יחדו׳, וחיפש גם כן קרב איש שהיה בעת החורבן, כאמרו (ירמיה ט ז) ׳בפיו שלום את רעהו ידבר ובקרבו ישים ארבו׳: ולב עמוק. כאמרו (שם יז ט) ׳עמוק³ הלב מכל ואנוש הוא׳⁴:

1. אבע״ז: עולות - מגזרת עול כמו ועולתה קפצה פיה. עולות, כמו: עַוְלוֹת, בְּהֵרָאוֹת הוי״ו (רד״ק).

2. ראה אבע״ז מה שהתקשה בביאור ׳תמנו׳ שהוא בלשון נסתר לרבים, ולרבינו הוא לשון על עצמם.

3. לשה״כ ׳עקוב׳, ויל״ע כת״י.

4. רד״ק: כלומר, כל מה שיוכל אדם לחפש ולחקור בלבו וכל עמקי המחשבות, כל מה שיוכל להתחשב בקרב איש הכל הוא בתחבולותם, שלא יוכל שום אדם להעמיק יותר מהם בתחבולות הלב ובמחשבותיו.

(ז-ח) יַחְפְּשׂוּ עוֹלֹת. יחפשו ויבקשו ׳עולות׳, קיבוץ מן ׳עולה׳¹, ויאמרו למלך שאינם פורעים המכס וכיוצא: טָמְנוּ² חֵפֶשׂ מְחֻפָּשׂ. יאמר, פעמים רבות אחרים, כמו סנחריב וכיוצא, ׳טמנו חפש מחופש׳ בקֶרֶב אִישׁ וְלֵב עָמֹק, כלומר בעצה עמוקה להרע לנו, ולא עלה בידם, אדרבה, וַיֹּרֵם אֱלֹהִים ממעלה למטה, וחֵץ פִּתְאוֹם הָיוּ מַכּוֹתָם – שלא יכלו להינצל³:

1. כ״כ לעיל (תהלים נח א-ג).

2. לפנינו: ׳תַמנו׳, אך גם רש״י גרס ׳טמנו׳, ראה מנחת שי.

3. בנדפס פירש לפי נוסח הכתוב לפנינו ׳תמנו׳, ומפרש שהמן ויועציו יחפשו באיזה עוולות שעשינו גלינו מארצנו, ועל זה הדרך מפרש את המשך הפסוק.

יחפשו עולת – בס״ס מדוייקים יש במלת יחפשו שתי געיות אחד ביו״ד וא׳ בפ״א.

תמנו – בדפוס קדמון וגם במקרא כ״י ספרדית כתוב טמנו בטי״ת קמוצה וכן הוא לפי רש״י ז״ל ולראב״ע ורד״ק בתי״ו פתוחה ובמסורת הגדול תמנו ג׳ וסימן האם תמנו לגוע. חסדי ה׳ כי לא תמנו. תמנו חפש מחופש ע״כ. וקשה בעיני למה לא נמנה עמהם וברעב תמנו ירמיה מ״ד.

עמק – ס״א עמוק מלא.

עולות – עלילות.

תמנו – כמו תממו וכן חסדי ה׳ כי לא תמנו (איכה ג׳:כ״ב) והוא מלשון תם והשלמה.

יחפשו – היו מחפשים למצוא עלילה להמיתו וכאשר תמו את החיפוש שהיו מחפשים ומצאו העצה היה כ״א מסתירה בקרבו בעומק הלב לבל ירגיש מי.

עולת – כמו עולות.

תמנו – הנו״ן תחת אות הכפל תממו עמ״ש (ישעיהו כ״ג).

מחפש – המקום הראוי לחפש שם, ומלת יחפשו נמשך גם לבסוף יחפשו קרב איש.

יחפשו על דוד עולות – מחפשים להראות שעשה עול כדי להצדיק מעשיהם, שרוצים להצטדק שדוד חייב מיתה, ואחר כי תמנו חפש מחופש – שכבר חפשו בכל מקום מחופש, היינו כל מקום שאפשר לחפש שם ולא מצאו עול בגלוי על דוד, (יחפשו עולות) בקרב איש ובלב עמוק – יחפשו עליו עולה בקרב לבו ובמצפוניו שאומרים כי מצפוניו רעים.

תמנו – נראה שגרסת רש״י היתה טמנו בטי״ת (וכן נמצא לדברי בעל מנחת שי בדפוס קדמון ובמקרא כ״י ספרדים) ונכון, החפש זה המחופש ביותר טמנו בקרבם ולבם של כל א׳ מהם שהוא עמוק, רק היה להטעימו וקרב איש ול֜ב עמֽק, ולפי הכתוב לפנינו נו״ן במקום מ״ם, וכן חסדי ה׳ כי לא תמנו (איכה ג׳:כ״ב) הם כִלּוּ והתמו חפושם עד הקצה היותר אחרון, גם מה שיוכל לחשוב קרב כל איש, אפילו החכם שבמין והעמוק שבלבבות.

(ח) וַיֹּרֵ֗ם אֱלֹ֫הִ֥ים^א חֵ֥ץ פִּתְא֑וֹם הָ֝י֗וּ מַכּוֹתָֽם׃

But God shoots at them with an arrow suddenly; thus are their wounds.

א. אֱלֹ֫הִ֥ים =ל
• א!=אֱ֫לֹהִ֥ים (סימון ה״עולה״ באות אל״ף במקום באות למ״ד)

תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג'יקטילהרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל

וְיִגְרֵי עִלַוֵיהוֹן אֱלָהָא גִרְרָא בִּתְכֵף וְיִתְנוּן עַל מְחָתֵיהוֹן.

But God will shoot arrows at them suddenly; and they will tell of their wounds.

פאד׳א נשב אללה פיהם סהאמה גפלה, ותכון הי צ׳רבאתהם.

ואם ה׳ יורה [ישלח] את החצים שלו בהם בפתע פתאום. [אלו יהיו] המכות שלהם.

וירם, וכאשר יורה ה׳ בהם חציו פתאום יהיו אלה מכותם.

תֺם קאל ויורם אלהים חץ פתאום יקול בעד מא אסתועבוא אפכארהם וגאצוא פי אלשרﹼﹶ ואלגלﹼﹺ ואשרפוא עלי בלוגהם אלמראד פגאٓתהם בליﹼﹺה [81 ב] עקובה מן אללה חאלת בינהם ובין מא ישתהון.

Then it states, “God shall shoot them with arrows.” It states after they confounded their designs that they are filled with malice and hate so they fire an arrow. They oversaw an attempt to attain their aims. But it ended in catastrophic punishment by God befalling them and their aims.

ויורם אלהים – ירה אותם לגוב אריות, כדכתיב: ואמר מלכא והיתיו לגובריא אליך די אכלו קרצוהי די דניאל ולגוב אריותא רמו (דניאל ו׳:כ״ה).

And God cast them down He cast them into the lions' den, as it is written: "And the king commanded, and they brought these men who had slandered Daniel, and they cast them into the lions' den, etc.⁠" (Dan. 6:25).

ויורם – כנגד לירות (תהלים ס״ד:ה׳).

חץ פתאום – כנגד פתאום יורוהו (תהלים ס״ד:ה׳).

BUT GOD DOTH SHOOT AT THEM. But God doth shoot at them is in contrast to That they may shoot (v. 5).

SUDDENLY. The latter is in contrast to suddenly do they shoot at him (5).

וירם אלהים – בפתח הוי״ו עבר במקום עתיד. וכן הוי״ו ויכשילהו וייראו ויגידו הכל עבר במקום עתיד. כמו שהוא מנהג הלשון בדברי הנבואות ברוב אמר כמו שהורו לי הם חץ דבריהם פתאם כן יורם אלהים חץ פתאם ויהיו מכותם פתאם ופתאם משמש לפניו ולאחריו.

(ח-ט) ויורם אלקים. ראה המשורר ברוח הקודש שלבסוף ירה אלקים חציו עליהם: חץ פתאום היו מכותם, ויכשילוהו עלימו. כי אמנם מכות מועצותם היו כ׳חץ פתאום׳, כאמרו (אסתר ה יד) ׳ותאמר לו זרש אשתו וכל אוהביו יעשו עץ [וגו׳] ובבוקר אמור למלך ויתלו את מרדכי עליו׳, והנה הכשילו את החץ ׳עלימו׳, שנתלו המן ובניו עליו: לשונם. וכמו כן הכשילו ׳לשונם׳, באמרם (שם ו יג) ׳כי נפול תפול לפניו׳:

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ז]

פתאום – ברוב המדויקים מלא.

ויורם – וסוף הדבר היה שה׳ השליכם לגוב האריות תמורת דניאל ומכותם בא פתאום כחץ הממית.

היו – מוסב על המוקשים (הנזכר בפסוק ו׳), וכן מלת עלימו, ר״ל על המוקשים.

ויורם – אבל פתאום ירה אלהים עליהם חץ, (כמו שהם רצו לירות במסתרים תם),

היו מכותם – ר״ל שהמוקשים שהכינו על דוד הם עצמם היו המכה שלהם שבם הוכו, ומפרש כי

פתאום – עמד במקום שנים וירם אלהים חץ פתאום, פתאום היו מכתם.

(ט) וַיַּכְשִׁיל֣וּהוּ עָלֵ֣ימוֹ לְשׁוֹנָ֑ם יִ֝תְנֹדְד֗וּ^א כׇּל⁠־רֹ֥אֵה בָֽם׃

So their own tongue causes them to stumble; all those that see them shake the head.

א. יִ֝תְנֹדְד֗וּ א=יִ֝תְנֹדֲד֗וּ (חטף)

תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתר׳ משה אבן ג'יקטילהרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל

וְיִתְקְלוּן לְהוֹן לִישָׁנְהוֹן יְטַלְטְלוּן כָּל דְחָמֵי בְהוֹן.

And their tongue will make them stumble; all who see them shall move aside.¹

1. Move aside: shake their heads.

פתכון אלסנהם הי אלתי עת׳רתהם, וינוד עליהם כל מן יראהם.

[וכך] כאילו הלשונות שלהם הם אלה שמכשילות אותם. וכל מי שיראה אותם יספידו אותם.

ויכשילהו, ותהיה לשונם היא אשר תכשילם וינוד להם כל רואיהם. ושני הפסוקים ח-ט קשורים יחד וכאשר יורה וכו׳ ויכשלו אז ייראו.

אמרו ויכשילוהו עלימו לשונם, הוא לשון מהופך וסדרו ויכשילוהו לשונם עלימו.

קולה ויכשילוהו עלימו לשונם הו כלאם מנעכס ונט׳אמה ויכשילוהו לשונם עלימו.

ותקדיר ויכשילוהו עלימו לשונם ויכשילום לשונ⁠[ותם] עליהם אן¹ נטק לסאנהם במא נטק מן אלפחשאٓ ואלעורא או חקתהם² ואנשבהם פאפרד כמא אפרד פי יגירוהו עלי ידי חרב (תהלים סג:יא).

וגמע לשונם פי קו׳ ויכשילוהו עלי אלמעני לאן אלקום כתֺירון מתֺל פימו דברו בגאות (תהלים יז:י).

(ט-י) ומעני קו׳ יתנודדו כל רואה בם אן מן כאן בהם שאמתא מן אעדא⁠[הם] עאד נאדבא להם ומתחזנא עליהם לשדה כﹶ׳טבהם ואתקוא אללה ומיﹼﹶזוא אפעאלה והדתֺוא במא פהמוא מן אעמאלה אלרתבה אן יתקוע ומעשהו השכילו עלי ויגידו פעל אלהים לאן אלאכב׳אר לא יכון אלא בעד אלפהם.

1. אן appears twice.

2. הקתהם

The approximate reading of “Their tongue shall be their downfall.” ‘their tongues shall bring them down’ Their tongues utter either abominations and falsity or truths. He ensnared them and He quartered them as he quartered them in “May they be gutted by the sword” (Ps. 63:11).

“their tongues” is linked to “shall be their downfall” based upon the meaning that the nations are many as “their fat closed up their mouths.” (Psalm 17:10).

(9-10) The meaning of “all whose see them shall recoil in horror” pertains their rejoicing over their enemies. He returns mourning them and grieving for them because of the severity their misfortune. They fear God and acknowledge His actions. They declare; they comprehend the (incomparable) quality His actions to be fearful “and His deed which they perceived” following “they shall proclaim the work of God” as the proclamation (of God’s action) cannot take place except after its comprehension.

ויכשילוהו עלימו לשונם – הכשלון שדימו להכשילו עלימו נהפך לשונם.

יתנודדו – בראשם להניע ראש ולשחק עליהם כל ראה בם.

That which they hoped would make him stumble, their tongue brought upon them The stumbling they planned to inflict on him, their tongue turned over upon them.

will shake their heads Heb. יתנודדו, will shake their head; all who see them should nod their head and laugh about them.

ויכשילהו לשונם – של כל אחד עליהם.

ויכשילוהו – כנגד שננו לשונם (תהלים ס״ד:ד׳).

SO THEY MAKE… A STUMBLING. So they make their own tongue a stumbling refers to those¹ who have whet [their tongue] like a sword (v.4).

1. Lit. Is parallel to, or stands in contrast to.

ויכשילהו – גם כן עבר במקום עתיד הכנוי טרם זכר המכונה והיא לשונם כמו ותראהו את הילד (שמות ב׳:ו׳) וזהמתו חיתו לחם (איוב ל״ג:כ׳) והדומים להם. אמר הם הכשילו לשונם על עצמם כלומר דבריהם הרעים שדברו עלי עליהם ישובו ע״ד ויפל בשחת יפעל (תהלים ז׳:ט״ז) ואמר לשון בלשון זכר כמו ולשוני מודבק מלקוחי (תהלים כ״ב:ט״ז).

יתגודדו כל רואה בם – מרוב מהומתם ומעלתם יתנודדו ויחרדו כל הרואים אותם המהומות ויראו האלהים.

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ח]

(ט-יא) וַיַּכְשִׁילוּהוּ עָלֵימוֹ. כלומר, הכשילוהו לאותו החץ ׳עלימו׳, ועוד הכשילו ׳עלימו׳ לְשׁוֹנָם, כי השיב ה׳ רעתם בראשם, באופן שיִתְנֹדֲדוּ כָּל רֹאֵה בָם וילעגו למו¹, באופן שראו כָּל אָדָם התשועות ההווה לישראל פתאומיות², וַיַּגִּידוּ פֹּעַל אֱלֹהִים וּמַעֲשֵׂהוּ הִשְׂכִּילוּ, וראו שלא היו במקרה. וגם עתה בצרת המן, יהי רצון שיִשְׂמַח צַדִּיק בַּה׳ וְחָסָה בוֹ – כמו ׳ויחסה בו׳, וְיִתְהַלְלוּ כָּל יִשְׁרֵי לֵב:

1. ראה רש״י.

2. כאן מפרש על הקמים על ישראל לפני המן, ומתפלל שכן יעשה בהמן. ואילו בנדפס פירש על המן, שכבר ראה המשורר את התשועה שתבוא.

ויכשילהו – ס״א ויכשילוהו מלא וא״ו.

יתנודדו – ס״א יתנדדו. חסר וא״ו.

ראה בם – ס״א ראה בסגול.

יתנודדו – מלשון נדידה.

ויכשילוהו עלימו לשונם – הביאו מכשול על עצמם וכל הרואה ינודד עליהם בראש דרך לעג.

ויכשילהו – בא לשון בלשון זכר, כמו לשוני מודבק מלקוחי.

ויכשילהו עלימו לשונם – שלשונם הכשיל אותם ללכת על המוקשים, שע״י לשונם נוקשו במה שרצו ללכוד את דוד, (וכמו שדואג נהרג ע״י לשונו, כמ״ש פיך ענה בך, שמה שאמר תחלה שדוד רוצה להרוג את שאול נוקש ואמר שהוא הרג את שאול ונהרג עי״ז) יתנודדו כל רואה בם – שכל רואיהם יתנודדו ויאמרו כי לשונם הכשיל אותם.

ויכשילהו וגו׳ – לשונם יכשיל כל אחד מהם (לפי הכתיב ויכשילֵהו) עליהם, כל המכות האלה ע״י לשונם יוכו באופן זה, או עלימו כמו עליו כמו ישפק עלימו בפימו (איוב כ״ז:כ״ג) ויכשילוהו מוסב אל שאול, והכינוי של עלימו מיותר ככנוי ותראהו את הילד, ויכשילוהו עֲלֵי לשונם ע״י לשונם הרע הסיתונו לרדפני.

יתגודדו – בראשם, לשון מי ינוד לך (ישעיה נ״א:י״ט) או יתנודדו יתרחקו מהם.

(י) וַיִּֽירְא֗וּ כׇּל⁠־אָ֫דָ֥ם וַ֭יַּגִּידוּ פֹּ֥עַל אֱלֹהִ֗ים וּֽמַעֲשֵׂ֥הוּ הִשְׂכִּֽילוּ׃

And all men fear; and they declare the work of God and understand His doing.

תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג'יקטילהאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל

וְיִדַחֲלוּן כָּל בְּנֵי נָשָׁא וִיחַווּן עוֹבָדָא דַייָ אֱלֹהִים וְעוֹבָדֵיהּ יֶהֱווּן מִתְבַּיְנִין.

And all the sons of men will be afraid, and tell of the work of the LORD God; and his works will be understood.

יכ׳אף אללה באקי אלנאס ויכ׳ברון באפעאלה, ואעמאלה יעקלון.

ושאר בני אדם יפחדו מה׳ ויגידו את את פעליו ויבינו את מעשה ה׳.

וייראו, יירא את ה׳ שאר בני אדם ויגידו פעולותיו ומעשיו ישכילו.

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ט]

[An interpretation of this verse is included in the commentary on Verse 9]

וייראו כל אדם – שראו מעשה השם, שגמל המרעים כפי מחשבתם לעשות לצדיקים ולתמימים.

AND ALL MEN FEAR. The reference is to every person, who saw the acts of God, in punishing the wicked, for intending to do evil to the righteous and blameless.

ויראו – אז ייראו כל אדם אלהים כי ראו כל הנקמה שעשה בהם.

ויגידו פעל אלהים ומעשהו השכילו – שיבינו וישכילו כי אלהים שופט ומשגיח בבני אדם ויגמלם כפי מעשיהם לא כמו שהיו אומרים אלה מי יראה למו (תהלים ס״ד:ו׳).

ויגידו פועל אלקים. במקרא מגילה¹: ומעשהו השכילו. שהיה מדה כנגד מדה:

1. ׳פועל אלקים׳ – ולא פועל ה׳, כי במגילה מתגלה ה׳ בתוך הטבע שהוא הנהגת אלקים, כי ׳אלקים׳ בגי׳ ׳הטבע׳ וכידוע.

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ט]

וייראו – מאז והלאה כל אדם יפחד לנפשו מעשות כזאת ויספרו זה לזה פועל אלהים וישכילו מעשיהם איך נלכדו בשחת אשר טמנו.

פעל, ומעשהו – פועל הוא העסק בדבר, ומעשהו הוא גמר המעשה, כמ״ש למעלה (סי׳ כ״ח), שישכילו שלא לבד שה׳ עסק בדבר כי גם הוא גמר את הדבר.

ויראו כל אדם איך שהיה ענשם מדה כנגד מדה, ועל ידי זה יגידו פועל אלהים שעי״כ יכירו שענשם זה בא מה׳ ושיש השגחה ומשפט,

וישכילו מעשהו – ועי״כ

ומעשהו השכילו – מה שנראה להם כמשפט עול מאתו שאני מורדף בהיותי נקי הבינו כי היה לטובתי ולרעת רודפי.

(יא) יִשְׂמַ֬ח צַדִּ֣יק בַּ֭יהֹוָהי״י וְחָ֣סָה ב֑וֹ וְ֝יִתְהַלְל֗וּ^א כׇּל⁠־יִשְׁרֵי⁠־לֵֽב׃

The righteous shall be glad in Hashem and shall take refuge in Him; and all the upright in heart shall glory.

א. וְ֝יִתְהַלְל֗וּ א=וְ֝יִתְהַלֲל֗וּ (חטף)

תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל

יֶחְדֵי צַדִיקָא בַּיָי וְיִתְרְחֵץ בְּמֵימְרֵיהּ וְיִשְׁתַּבְּחוּן כָּל תְּרִיצֵי לִבָּא.

The righteous man will rejoice in the LORD, and trust in his word, and all the upright of heart will boast.

ויפרח בה אלצאלח ויסתדים אלאסתכאן אליה, וימתדח בה אלמסתקים אלקלב.

ובו [בה׳] ישמח הצדיק וגם ירבה לחסות בה׳. וישרי הלבב יתהללו בה׳.

ישמח, וישמח בו הצדיק ויתמיד לחסות בו ויתהללו בו כל ישרי לב. וכתב רבינו בפירושו למשלי כא כח כאשר יאבד עד השקר הרי כל השומע ענינו [ומה שאירע לו] חייב לספר לדורות כדי שילמדו בני אדם מוסר וכמו שאמר דוד ויכשילוהו עלימו וכו׳ ויראו כל אדם וכו׳.

ישמח צדיק – דניאל.

ויתהללו כל ישרי לב – יתפארו על יושר לבם וישתבחו בעצמם כי בטוחים הם שהקב״ה בעזרתם.

The righteous will rejoice This is Daniel.

and all upright of heart will boast They will boast about the uprightness of their heart, and they will praise themselves because they are confident that the Holy One, blessed be He, will help them.

ישמח צדיק – שהוא תם, כנגד לירות במסתרים תם (תהלים ס״ד:ה׳), ויוסיף אומץ.

THE RIGHTEOUS SHALL BE GLAD. The righteous, that is, the blameless shall be glad and grow in courage. Our clause is in contrast to that they may shoot in secret places at the blameless (v. 5).

ישמח צדיק – אמר על עצמו כמו שאמר תם כי צדיק היה בריבו ולחנם היו רודפים אחריו.

וחסה בו – עוד יחסה בו יותר כי ראה נקמתו באויבים.

או פירוש וי״ו וחסה כמו כי. או כאשר, כמו וי״ו ושפתי רננות שפרשנו. כלומר עתה בראותו נקמת האויבים ישמח כאשר חסה בתחלה באל כי לא היה לו חסותו לבשת ולא אבדה תקותו.

וכן כל ישרי לב יתהללו בו – כמו שאתהלל אני בו.

ובדרש מפרש זה המזמור על דניאל. אמרו דוד ברוח הקדש על לשון דניאל שהתפלל לאל ואמר שמע אלהים קולי בשיחי (תהלים ס״ד:ב׳) כשהלשינו עליו והושלך בבור אריות והמלשינים הושלכו בו אח״כ זהו וירם אלהים חץ פתאם (תהלים ס״ד:ח׳) ויגידו פעל אלהים (תהלים ס״ד:י׳) זה שנאמר באדין דריוש מלכא כתב לכל עממיא אומיא ולשניא די דארין בכל ארעא (דניאל ו׳:כ״ו) ופירוש כל המזמור נכון על דניאל.

ישמח צדיק. מרדכי: כל ישרי לב. צדיקי ישראל, שנתנו תודה לשמו יתברך:

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ט]

בה׳ – בתשועת ה׳.

וחסה בו – ע״י זה יחסה בו בכל עת.

ויתהללו – וישבחו א״ע על שהשכילו לדעת שה׳ הוא האלהים.

ויתהללו כל ישרי לב – עמ״ש למעלה (ס״ס ל״ב).

ישמח צדיק בה׳ – כי שמחה לצדיק עשות משפט,

וחסה בו – כי יראה שה׳ מושיע חוסיו,

ויתהללו כל ישרי לב – במה שהם עובדים את ה׳ ונושעים בו ובשמו יתהללו.

ויתהללו – בישרת לבם.

רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

תהלים סד – נוסח המקרא מבוסס על מהדורת מקרא על פי המסורה (CC BY-SA 3.0), המבוססת על כתר ארם צובה וכתבי יד נוספים (רשימת מקורות וקיצורים מופיעה כאן), בתוספת הדגשת שוואים נעים ודגשים חזקים ע"י על⁠־התורה, תרגום כתובים תהלים סד, מדרש תהלים תהלים סד, ילקוט שמעוני תהלים סד, רס"ג תפסיר ערבית תהלים סד, רס"ג תפסיר תרגום לעברית תהלים סד, הערות הרב קאפח על תפסיר רס"ג תהלים סד, רס"ג פירוש תהלים סד – מהדורת הרב יוסף קאפח, באדיבות מכון מש"ה (כל הזכויות שמורות), רס"ג פירוש ערבית תהלים סד – מהדורת הרב יוסף קאפח, באדיבות מכון מש"ה ובסיוע פרויקט פרידברג (כל הזכויות שמורות), ר׳ משה אבן ג'יקטילה תהלים סד – ההדיר ותרגם ד"ר דניאל יצחק, ברשותו האדיבה (כל הזכויות שמורות). לדוקטורט שלו על הפירוש, הקליקו כאן., רש"י תהלים סד, מיוחס לרשב"ם תהלים סד, אבן עזרא ב׳ תהלים סד, רד"ק תהלים סד, ר"ע ספורנו תהלים סד – מהדורת הרב משה קרביץ (בהכנה), ברשותו האדיבה (כל הזכויות שמורות), שיעורי ספורנו תהלים סד – מהדורת הרב משה קרביץ, ספר אמר הגאון: שיעורי רבינו עובדיה ספורנו מכתב יד תלמידו על ספר תהלים (בית שמש, תש"פ), ברשותו האדיבה (כל הזכויות שמורות), מנחת שי תהלים סד, מצודת ציון תהלים סד, מצודת דוד תהלים סד, מלבי"ם ביאור המילות תהלים סד, מלבי"ם ביאור הענין תהלים סד, הואיל משה תהלים סד

Tehillim 64 – Translated and annotated by Neima Novetsky (all rights reserved), Targum Ketuvim Tehillim 64 – The Psalms Targum: An English Translation, by Prof. Edward M. Cook, with the gracious permission of the copyright holder, © 2001 Edward M. Cook, Midrash Tehillim Tehillim 64, Yalkut Shimoni Tehillim 64, R. Saadia Gaon Tafsir Arabic Tehillim 64, R. Saadia Gaon Tafsir Hebrew Translation Tehillim 64, Rav Kapach Notes on Tafsir Rasag Tehillim 64, R. Saadia Gaon Commentary Tehillim 64, R. Saadia Gaon Commentary Arabic Tehillim 64, R. Moshe ibn Chiquitilla Tehillim 64 – Translated and annotated by Dr. Daniel Isaac (all rights reserved). This is a first draft of a forthcoming critical edition – all comments and corrections are greatly appreciated. For his dissertation about this commentary, click here., Rashi Tehillim 64 – The Judaica Press complete Tanach with Rashi, translated by Rabbi A.J. Rosenberg (CC BY 3.0), Attributed to Rashbam Tehillim 64, Ibn Ezra Second Commentary Tehillim 64 – Translated and annotated by Rabbi Chaim (H. Norman) Strickman, with the gracious permission of Academic Studies Press (all rights reserved) and Touro University Press (all rights reserved), Radak Tehillim 64, Sforno Tehillim 64, Shiurei Sforno Tehillim 64, Minchat Shai Tehillim 64, Metzudat Zion Tehillim 64, Metzudat David Tehillim 64, Malbim Beur HaMilot Tehillim 64, Malbim Beur HaInyan Tehillim 64, Hoil Moshe Tehillim 64

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון