You shall give to the priests the Levites who are of the seed of Zadok, who are near to Me, to minister to Me,' says Adonai Elohim, 'a young bull for a sin offering.
תרגום יונתןרש״יר״א מבלגנצירד״קאברבנאלמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
מזרע צדוק – לפי שהיה כהן גדול ששימש ראשון במקדש בימי שלמה נקראו על שמו.
the priests, the Levites [i.e.,] who are of the tribe of Levi.
who are of the seed of Zadok Since he was the High Priest who was the first to serve in the Temple, in the days of Solomon, they are [all] called by his name.
ונתתה אל הכהנים – לחנכתו.
ועל כל ישראל אומר ונתת – וכל הציווים הללו הראוי לישראל לישראל כגון זה, והראוי לכהנים לכהנים כגון ולקחת מדמו. כיוצא בו ואכלת לפני י״י וגו׳ (דברים י״ד:כ״ג) – הראוי לישראל לישראל ולכהנים לכהנים.
ונתת – ליחזקאל אומר שהוא כהן ואמר שהוא יתן הקרבן לכהנים להקריבו והוא יזרוק הדם ויכפר על המזבח כי לעתיד יהיה הוא כהן גדול ואע״פ שיהיה אהרן שם או יהיה הוא משנה לו וגם זה הפסוק יורה על תחיית המתים לעתיד ולדברי רז״ל שאמרו כי זה המזבח הוא אשר עשו בבית שני אפשר כי יחזקאל היה מעולי הגולה אלא שאומרים בקבלה שקברוהו בארץ בבל ועוד כי סדר הקרבנות שעשו עולי הגולה אינו כסדר זה והם בנו המזבח קודם ההיכל.
מזרע צדוק – כבר פירשנו למעלה למה זכר צדוק.
פר בן בקר לחטאת – וכן במלואים שעשה משה.
ואומרו ונתת אל הכהנים הלוים צוה ליחזקאל הנביא שהיה כהן שיתן הקרבן הזה לכהנים להקריבו ובזה הודיע לנביא שתי הודעות לעתיד לבוא, האחת שבבית עולמים לא ישרתו כי אם הכהנים שהם מזרע צדוק כי לפי שנמשח צדוק לכהן גדול כאשר נמשח שלמה למלך קרה לו ולזרעו בכהונתו מה שקרה לזרע דוד במלכותו והוא שכאשר פרקו ישראל מעליהם עול מלכות שמים פרקו גם כן מעליהם מלכות בית דוד וכהונת בני צדוק ועשה ירבעם כהנים מקצה העם כלבבו, אמנם לעתיד לבוא ישובו בני ישראל ובקשו את ה׳ אלהיהם את דוד מלכם וכמו שישוב ביניהם האלהות ומלכות בית דוד כן תשוב הכהונה לזרע צדוק ולכן צוה בזה שיתן הקרבן הזה לעשותו אל הכהנים הלוים אשר הם מזרע צדוק וכבר ביאר הנביא שבימים ההם השם יתברך יצרוף ויזקק את בני לוי.
ונתתה וגו׳ – בשרו שיעמוד בתחיה ויהיה החנוך נעשה על ידו כי הוא היה כהן.
אל הכהנים הלוים – אל הכהנים הבאים משבט לוי.
אשר הם מזרע צדוק וגו׳ – כי הם יהיו נבחרים לעתיד לעשות עבודת המזבח וכמ״ש והכהנים הלוים בני צדוק וגו׳ המה יקרבו אלי לשרתני (יחזקאל מ״ד:ט״ו).
לשרתני – מוסב על הקרובים אלי.
פר בן בקר – מוסב על ונתתה וגו׳.
ונתתה אל הכהנים מזרע צדוק – כמו שיבואר (בסי׳ מ״ד) שרק בני צדוק יהיו כשרים אז לעבודה, מפני שהם קרובים אל ה׳ שלא עבדו ע״ז, והודיע לו ה׳ כי הוא יקום בתחיה בעת ההיא והוא ימסור פר החטאת להכהנים.
ונתתה – מצייר כאלו הנביא יראה בעיניו בנין הבית, ומאחר שהוא מצוה להם לקחת הפר הרי הוא כאלו נתנו להם הוא בעצמו, וכן באליהו (מלכים א׳ י״ח:כ״ג) בראשונה הוא אומר ויתנו לנו שנים פרים ויבחרו להם הפר האחר, וכן עשו (שם פסוק כ״ו), ואומר ויקחו את הפר אשר נתן להם.
הקרבים – יותר מיתר משפחות הכהנים; וכן ולקחת מדמו וגו׳ הכהנים שיהיו בזמן בנין הבית יקחו ויתנו במצות ה׳ אל יחזקאל שהיה גם הוא כהן, ואם היה אז קיים בודאי היה הוא הכהן הגדול.
תרגום יונתןרש״יר״א מבלגנצירד״קאברבנאלמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל