Tehillim 76 – תהלים עו‏ – Mikraot Gedolot

(א) לַמְנַצֵּ֥חַ בִּנְגִינֹ֑ת מִזְמ֖וֹר לְאָסָ֣ף שִֽׁיר׃ ^א

For the conductor, to be accompanied by music. A psalm of Asaf. A song.⁠¹

1. a song | שִׁיר – This psalm is a song of praise to Hashem, describing how He took vengeance on Israel's enemies. Rashi and others suggest that it speaks of the defeat of Sancheriv, while Radak maintains that it refers to the future wars with Gog and Magog. It is also possible that, like many psalms, it can fit various different events and is meant to be a general song of praise to God for His many salvations.

א. ‹ר4› פרשה פתוחה

תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג׳יקטילהאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל

לְשַׁבָּחָא בְּתוּשְׁבַּחְתָּא תוּשְׁבְּחָא עַל יְדָא דְאָסָף שִׁירָא.

For praise, as a psalm; a psalm composed by Asaph, a song.

למנצח בנגינות מזמור לאסף שיר נודע ביהודה אלהים, אמר רבי יוחנן בן נורי בשעה שגלו עשרת השבטים שבט יהודה ובנימן לא גלו, התחילו עו״א לומר אין זה אלא חנופת פנים לפי שהם בני אכסניא שלו נשא להם פנים ולא הגלה, הודיע הקב״ה נאמנות בעולם שנאמר בשבטי ישראל הודעתי נאמנה, אותה שעה נודע ביהודה אלהים, אמר רבי יודן ברבי אלעאי בשעה שהיו ישראל עומדין על הים וכו׳ (כדכתוב ברמז ת״ת).

מג׳ד יסבח בה אלמואט׳בין מן אל אסף באלחאן.

הלל לדוד בלחנים בו [בהלל] משבח את המתמידים.

מזמור ישירו בו המתמידים במשמרותם מפני אסף בנגינות.

למנצח בנגינת

למנצח בנגינות – על נגינות שונות.

או נועם פיוט תחלתו כן.

WITH STRING-MUSIC. A psalm to be played according to a variety of tunes.⁠¹ Or, a psalm to be played according to a tune beginning with the word bi-neginot (with string-music).⁠²

1. Bi-neginot literally means, upon tunes. Hence this interpretation.

2. See Ibn Ezra on Ps. 4:1.

למנצח בנגינות מזמור לאסף שיר.

זה המזמור נאמר על מלחמת גוג ומגוג. אמר:

לַמְנַצֵּחַ בִּנְגִינֹת וגו׳. [זה המזמור] סובב על מלחמת גוג ומגוג:

למנצח – יסדו אסף בימי חזקיה על נס של מפלת סנחריב.

למנצח וגו׳ – חובר מזמור זה על תשועה נפלאה שהיתה לישראל מן אויב עצום שבא למלחמה עליו ואח״כ נמס לבו ונגף, ובין המלחמות שהיו בימי דוד יתכן מזמור זה על תשועת ישראל מיד פלשתים המסופרת בשמואל א׳ סימן י״ד.

ואף כי דוד בימים ההם לא סר עדין אל משמעת שאול אולי חבר שיר זה אחרי ששמע מיהונתן סיפור כל המאורע, ואחרים יחסו המזמור לנגיפת סנחריב מפני נמו שנתם שבפסוק ו׳, ונראה לי שאין זו ראיה חותכת לשלול מזמור זה מדוד, מלבד שבפסוק ב׳ הוא אומר בישראל גדול שמו ועשרת השבטים גלו כבר, ומנהג הכתוב להזכיר גם בספרי שמואל, יהודה לעצמו וישראל לעצמו.

ומליצות אשתוללו אבירי לב ולא מצאו כל אנשי חיל ידיהם (פסוק ו׳) לא תתכננה להורות מגפה שהמיתה אנשי חיל סנחריב רובם ככולם, ונרדם ורכב וסוס (פסוק ז׳) יתכן על מלחמת פלשתים הנ״ל שכתוב שפלשתים נאספו להלחם כשלשים אלף רכב (גוזמא) וששת אלפים פרשים (שמואל א׳ י״ג:ה׳) וגם בפסוק ויהי בשלם סכו ומעונתו בציון אע״פי שבימי שאול עדין לא בחר ה׳ בירושלים לא יכחיד השערתנו אם חבר דוד המזמור אחר שמלך, וגם אם לא תקובל השערתנו נאמר שחובר המזמור על תשועה אחרת בימי דוד כגון תשועת ישראל מבני עמון ועוזריהם (שמואל ב׳ י׳) ולא על מפלת סנחריב.

(ב) נוֹדָ֣ע בִּיהוּדָ֣ה אֱלֹהִ֑ים⁠ בְּ֝יִשְׂרָאֵ֗ל גָּד֥וֹל שְׁמֽוֹ׃

God is known in Yehuda. In Israel His name is great.

תרגום כתוביםמדרש תהליםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג׳יקטילהמיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןעודהכל

אִתְיְדַע בִּדְבֵית יְהוּדָה אֱלָהָא בִּדְבֵית יִשְׂרָאֵל רַב שְׁמֵיהּ.

God has become known among those of the house of Judah; his name is great among those of the house of Israel.

למנצח בנגינות – נודע ביהודה אלהים בישראל. זה שאמר הכתוב (הושע ה׳:ט׳) אפרים לשמה תהיה ביום תוכחה בשבטי ישראל הודעתי נאמנה. בשעה שגלו עשרת השבטים ושבט יהודה ובנימין לא גלו התחילו אומרים אומות העכו״ם אין זה אלא כמי שנושא להם פנים לפי שהם בני אכסניא שלו ועל זה לא הגלם כיון שגלו הודיע אמונים בעולם שנאמר (שם) בשבטי ישראל הודעתי נאמנה. באותה שעה נודע ביהודה אלהים בישראל גדול שמו. א״ר יהודה בר אלעי בשעה שהיו ישראל עומדין על הים היו עומדין ומדיינין זה עם זה זה אומר אני ארד תחלה וזה אומר אני ארד תחלה מתוך כך קפץ נחשון בן עמינדב לתוך גלי הים ועליו הוא אומר (תהלים ס״ח:ב׳) הושיעני אלהים כי באו מים עד נפש. משה עמד בתפלה אמר לו הקב״ה משה בני עומדים בצרה ואתה מאריך בתפילה עת לקצר ועת להאריך. (שמות ט״ו:ט״ז) דבר אל בני ישראל ויסעו ואתה הרם את מטך לפיכך זכה יהודה למלכות בישראל שנאמר (תהלים קי״ד:ב׳-ג׳) היתה יהודה לקדשו וגו׳ מאי טעמא משום דהים ראה וינס. הוי נודע ביהודה אלהים בישראל גדול שמו. שהוא בישראל גדול. אמר לו בשעה שאתה עושה חסד עם יהודה כאילו אתה עושה חסד עם כל ישראל שכל ישראל נקראו על שבט יהודה. דבר אחר נודע ביהודה מפני מה זכה יהודה למלכות שאלה זו שאלו תלמידיו לרבי טרפון בצילה של שובך ביבנה מפני מה זכה יהודה למלכות מפני שהודה במעשה תמר. אמרו לו דיה להודיה שתכפר על הביאה מפני מה מפני שאמר (בראשית ל״ז:כ״ו) מה בצע כי נהרוג. אמרו לו דיה הצלה שתכפר על המכירה אמר על ידי שאמר (שם מ״ד:ל״ג) ישב נא עבדך תחת הנער. אמרו לו בעיא ערבא דמקיים ערבותיה אמר להם ובאיזה זכות לפי שקפץ לתוך גלי הים. שהיו כל השבטים עומדין ולא ירדו אחד מהן לים אלא זה אומר אני ארד תחלה וזה אומר אני ארד תחלה בין כך רצה שבט בנימין לירד בא נחשון בן עמינדב עם שבטו והיו מרגמין אותו וקפץ לפניו וירד לתוך גלי הים שנאמר (תהלים ס״ח:כ״ח) בנימין צעיר רודם רד ים. שרי יהודה רגמתם שהיו מרגמין אותו והקדימו שנאמר (הושע י״ב:א׳) ויהודה עוד רד עם אל ועם קדושים נאמן. והשלים להקב״ה וקידש את שמו וירד ובזכות זה זכה למלכות שנאמר (תהלים קי״ד:ב׳) היתה יהודה לקדשו לפיכך ישראל ממשלותיו של יהודה. הוי נודע ביהודה אלהים.

יקאל קד ערף אן אללה סאכן פי חוז יהודה, ופי אסראיל אסמה אלכביר.

וכבר נודע שה׳ שוכן בנחלת יהודה [וכבר נודע] ששמו הגדול בתוך בני ישראל.

נודע, ויאמרו כבר ידוע כי ה׳ שוכן בנחלת יהודה ובישראל שמו הגדול.

נודע ביהודה. מעני נודע שהרה אלפעל ועלאניה אלסר כמא קאל לא נודעתי להם (שמות ו:ג) אי לם ישהר להם מן פעלי מא שהר לך ולא בדא להם מן ברהאני מא בדא אליך ואמﹶנוא וקד ופיתﹸ להם במא ועדתהם בעד מותהם ואנא קד ועדתך וסניכׄא בקולי בהוציאך את העם ממצרים (שמות ג:יב) ואריתך אלבראהין אלמעגזה וקד צֺגרת בקולך והצל לא הצלת (שמות ה:כג). וכדֺלך כי נודע דוד (שמואל א כב:ו) יענﹺי שﹸהﹺר [96 ב] פי אלבאס ואלנגדה וכדֺלך הנא נודע ביהודה אלהים יעני שהר נצרה לנא במא כׄפאנא מן מוٴונה עדונא.

“has made Himself known in Judah” means the famous actions and the public secrets as it said “but I did not make Myself to them” (Ex. 6:3). As in His actions were unrevealed to them (patriarchs) as He revealed to you (Moses). My proofs did not appear to them (the patriarchs) but appeared to you yet they believe. I redeemed them because of what I promised to them following their (the patriarchs’) deaths yet I have promise you (Moses) and (your) ancestors “And when you have freed the people from Egypt” (Ex. 3:12). Therefore, I will show you proof of the miracles, for already I am angered by your (Moses’s) response. “and still You have not delivered” (Ex. 5:23). Also, “David had renown” (1 Sam. 22:6) means he was famous for being brave and courageous. So too “Go has revealed Himself known in Judah.” His provision of assistance to us is known for he provides us with a sanctuary from our enemies (attacks).

נודע ביהודה – בימי חזקיה, שבימיו נודע הקב״ה ביום מפלת סנחריב.

נודע – כדרך כי נודע דוד (שמואל א כ״ב:ו׳) לכל.

וטעם ביהודה – שהם יושבי ירושלם.

KNOWN. Compare this to David was known¹ to all.⁠²

The meaning of In Judah is “among the inhabitants of Jerusalem.”

1. David’s might was known. So too, “In Judah is God known” means, “In Judah is God’s might known.” – Filwarg. However, see next note.

2. Translated literally. The reference is to Samuel I 22:6. However, the latter reads David was known. What Ibn Ezra probably means is that David was known implies that David was known to all. Similarly, “In Judah is God known” means, “In Judah God is known to all.”

נודע ביהודה – זה המזמור נאמר על מלחמת גוג מגוג, ואמר אז נודע ביהודה ויהיה בישראל גדול שמו כשיראה נקמתו בגוים הנאספים על ירושלם, וזכר יהודה בפרט לפי שירושלם לשבט יהודה ושם תהיה המלחמה.

נודע ביהודה אלהים. אפילו בגלות, לפיכך בישראל בלבד גדול שמו לעתיד, שיגדיל לעשות עמהם גדולות ונפלאות¹:

1. שלעולם ידעו ישראל את ה׳, ובשמות (לג יג) בתפילת משה רבינו פירש רבינו:׳וראה כי עמך הגוי הזה - כי בתוכם נודע שמך ולא בין האומות, כאמרו נוֹדָע בִּיהוּדָה אֱלֹהִים בְּיִשְׂרָאֵל גָּדוֹל שְׁמוֹ׳. הרי שאף שחטאו, רק הם ׳עמך׳ המכירים ויודעים את שם ה׳, ולכן ראויים הם שגם לעתיד יהיה שמו גדול בישראל, שתשרה שכינה ביניהם. וראה ויקרא יג מז מש״כ. והרד״ק כתב: ׳זה המזמור נאמר על מלחמת גוג ומגוג. ואמר: אז נודע ביהודה ויהיה בישראל גדול שמו, כְּשֶׁיַּרְאֶה נקמתו בגוים הנאספים על ירושלים. וזָכַר יהודה בפרט, לפי שירושלם לשבט יהודה ושם תהיה המלוכה׳.

והתחיל ואמר, נוֹדָע בִּיהוּדָה אֱלֹהִים. ׳אלקים׳ נודע במלכי יהודה ו⁠[במלכי] יִשְׂרָאֵל גָּדוֹל שְׁמוֹ, כלומר, שלעולם ידעו ישראל את ה׳, וה׳ שכן בתוכם¹:

1. ראה מש״כ בשיר השירים (א ה). ובשמות (לג יג): ׳וראה כי עמך הגוי הזה – כי בתוכם נודע שמך ולא בין האומות, כאמרו נוֹדָע בִּיהוּדָה אֱלֹהִים בְּיִשְׂרָאֵל גָּדוֹל שְׁמוֹ׳. וראה מש״כ בויקרא (מז יג) ובשמות (ד כב).

נודע – אז בעת מפלת סנחריב יהיה אלהים נודע ומפורסם ביהודה.

בישראל – כפל הדבר במ״ש.

אלהים, שמו – התבאר בכ״מ, ששמו מורה על הפרסום והוא מדרגה קטנה מן נודע אלהים, שהוא ידיעת עצמו שזה ביהודה שהשכינה שם, ובישראל רק שמו גדול.

נודע ביהודה אלהים – כי שבט יהודה עבדו את ה׳ ונודע ביניהם עפ״י מעשיו, וגם בישראל שהם יתר השבטים, שביניהם לא נודע אלהים כ״כ, בכ״ז גדול שמו ביניהם.

(ג) וַיְהִ֣י בְשָׁלֵ֣ם סוּכּ֑וֹ וּמְע֖וֹנָת֣וֹ בְצִיּֽוֹן׃

In Shalem¹ is His covert, and His den² – in Zion.

1. in Shalem | בְשָׁלֵם – This appears to refer to Yerushalayim (as per the parallel, Zion), and see Ibn Ezra that it is so called either because it is a place of perfection (שלימות) or as a prayer that it be full of peace (שלום).

2. His covert, and His den | סוּכּוֹ וּמְעוֹנָתוֹ – See Sforno that in Tanakh these terms are often associated with the lairs of predatory animals (of the 8 other occurrences of the word "מעונה" six are explicitly connected to wild animals). The verse metaphorically depicts Hashem as setting his den in Zion, from which He will come forth to prey on Israel's enemies. [Compare the similar imagery in verse 5]. Cf. Malbim that a "מעון" is alternatively often associated with a spiritual dwelling, referring to the abode of Hashem. As such, the verse might translate as: "His shelter, and His habitat", with the verse perhaps referring to the Temple (Radak).

תרגום כתוביםמדרש תהליםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גמיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל

וַהֲוָה בִירוּשְׁלֵם בֵּית מַקְדְשֵׁיהּ וּמְדוֹר בֵּית שְׁכִינַת קוּדְשֵׁיהּ בְצִיוֹן.

And his sanctuary has come to be in Jerusalem, and the dwelling of the house of his holy presence is in Zion.

ויהי בשלם סוכו ומעונתו בציון – אמר רבי ברכיה מתחלת ברייתו של עולם עשה הקב״ה סוכה בירושלים כביכול שהיה מתפלל בתוכה ואומר יהי רצון מלפני שיהו בני עושין רצוני כדי שלא אחריב ביתי ומקדשי שנאמר ויהי בשלם סוכו ומעונתו. כיון שגרם החטא מה כתיב (איכה ב׳:ו׳) ויחמוס כגן סוכו שיחת מועדו. מקום שהיה מתוועד בתפלה. וכיון שחרב מתפלל יהי רצון מלפני להכרית יצר הרע שמחטיא את בני ויעשו תשובה ואקרב בנין ביתי ומקדשי. הוי ויהי בשלם סוכו. את מוצא שנקרא בית המקדש שלם שנאמר (בראשית י״ד:י״ח) ומלכי צדק מלך שלם. והוא שם בן נח שנאמר (שם) והוא כהן לאל עליון. וכתיב (שם ט׳:כ״ז) יפת אלהים ליפת וישכון באהלי שם. ששיכן באהלו שיהיה משמשו הוי זה הוא שם. ואברהם קרא לבית המקדש יראה שנאמר (שם כ״ב:י״ד) ויקרא שם המקום ההוא ה׳ יראה. מהו ה׳ יראה אמר אברהם רבונו של עולם יהא יום זה זכור לפניך שיש לי להשיבך. תמול אמרת לי (שם כ״א:י״ב) כי ביצחק יקרא לך זרע. ועכשיו אתה אומר (שם כ״ב:ב׳) קח נא את בנך. ולכשיבאו למדה זו זכור להם זה היום ושא להם פנים. אמר הקב״ה אם אני קורא אותו כמו שאמר שם אני מבטל דברי אברהם אוהבי שקראו יראה. ואם אני קורא אותו יראה אני מבטל דברי שם הצדיק. מה עשה הקב״ה שיתף מה שקראו שניהם וקרא אותו ירושלים. הוי ויהי בשלם סוכו. דבר אחר אימתי נודע ביהודה אלהים כשתתקיים אותה הסוכה שנאמר (עמוס ט׳:י״א) והיה ביום ההוא אקים את סוכת דוד הנופלת. הוי ויהי בשלם סוכו.

ויהי בשלם סוכו – אמר רבי ברכיה מתחלת בריתו של עולם עשה לו הקב״ה סוכה בירושלים כביכול היה מתפלל בתוכה ואומר יהי רצון שיעשו בני רצוני כדי שלא אחריב ביתי ומקדשי, וכיון שחרב הוא מתפלל ואומר יהי רצון שיעשו בני תשובה שאקרב בנין ביתי, תדע לך שכן הוא שנאמר והביאותים אל הר קדשי וגו׳ בית תפלתם לא נאמר אלא בית תפלתי מלמד שהקב״ה מתפלל (כתוב ברמז תפ״ח).

רמז תתיד

ד״א אימתי נודע יהודה באלהים כשתקים אותה סוכה שאמרת והיה ביום ההוא אקים את סוכת דוד הנופלת. אמר הקב״ה אברהם קרא אותו יראה שנאמר ויקרא אברהם שם המקום ההוא ה׳ יראה אשר יאמר היום בהר ה׳ יראה, ושם קרא אותו שלם שנאמר ומלכי צדק מלך שלם הוציא לחם ויין וגו׳, אם אני קורא אותו יראה כדרך שקראו אברהם, שם צדיק ומתרעם, ואם אני קורא אותו שלם כדרך שקראו שם, אברהם צדיק ומתרעם, אלא הריני קורא אותו בדרך שקראו אותו שניהם ירושלים יראה שלום.

רמז תתטו

דבר אחר: ויהי בשלם סוכו – מה ראה להחזיר לה שם הראשון, לפי שהוא ואמר כי על אפי ועל חמתי היתה לי העיר הזאת למן היום אשר בנו אותה עד היום הזה להסירה מעל פני, יכול אף עכשו הרי היא באף ובחמה, תלמוד לומר ההר חמד אלהים לשבתו. ישכון לבטח הרי היא בחמדה ובתאוה, מלמד שכפר לה חרבנה, ומנין שאין השכינה חוזרת לתוכה עד שתעשה הר שנאמר ויקרא אברהם שם המקום ההוא ה׳ יראה אשר יאמר היום בהר ה׳ יראה. ואומר זכור ה׳ לבני אדום את יום ירושלים אימתי לכשיעקרו יסודותיה ממנה האומרים ערו ערו עד היסוד בה.

ויצח אן ט׳לאלה פי מדינהֵ אלסלאם, ומוטנה פי ציון.

והתאמת שהסיכוך שלו בעיר השלום (ירושלים). [והתאמת גם] שהמעון שלו בתוך [עיר] ציון.

ויהי, ונתברר כי סוכתו בירושלם ומעונו בציון תרגם כן כי בתחלה לא נודע באיזה מקום יהיה הבית ורק בימי נתן ודוד נודע מקום הבית.

בשלם – בעיר שלם.

ויהי בשלם – היא ירושלם. אולי נקראה כן כי היא שלימה כנגד שער השמים.

או שהיא ראויה להיות בשלום.

או קראוה כן על דרך תפלה, כדרך: שאלו שלום ירושלם (תהלים קכ״ב:ו׳).

IN SALEM.⁠¹ The reference is to Jerusalem. Jerusalem is possibly called shalem² (Salem) because it is a perfect place, for it is located facing the gates of heaven.⁠³ Or it may called shalem because it is fitting for Jerusalem to be at peace.⁠⁴ On the other hand, the psalmist might have referred to

Jerusalem by the term shalem by way of prayer. Compare this to Pray for the peace of Jerusalem (Psalms 122:6).

1. Hebrew, shalem.

2. Whole or complete.

3. See Ibn Ezra on Ps. 24:2.

4. Shalom means “peace.”

ויהי בשלם סכו – ואז יהיה בשלם סכו שיבנה בה בית המקדש.

וזכר ציון – בפרט לפי שהוא מקום המלך.

ושלם – היא ירושלם, כמו שכתוב: ומלכי צדק מלך שלם (בראשית י״ד:י״ח). ובמדרש: את מוצא שנקרא בית המקדש שלם, שנאמר: ומלכי צדק מלך שלם (בראשית י״ד:י״ח) – זהו הוא שם בן נח שקראו שלם. ואברהם קרא לבית המקדש יראה, שנאמר: ויקרא אברהם שם המקום ההוא י״י יראה (בראשית כ״ב:י״ד). אמר הקב״ה: אם אקרא אותו כמו שקרא אותו שם אני מבטל דברי אברהם,⁠^א ואם אקרא אותו יראה אני מבטל דברי שם. קרא אותו ירושלם.

א. כן בכ״י פרמא 1872, פרמא 3239. בכ״י פריס 207 נכפל כאן: ״ואם אקרא אותו יראה אני מבטל דברי אברהם ואם אקרא אותו יראה אני מבטל דבר אברהם״.

ויהי בשלם סוכו. מקום מארב האריה יקרא ׳סוכו׳¹, כאמרו (לעיל י ט) ׳יארוב במסתר כאריה בסכה׳. אמר שתהיה מלחמת האל יתברך, שישרה אז שכינתו ׳בשלם׳ - שהיא ירושלים², על גוג ומגוג כמלחמת האריה בסוכו, שלא ירגישו בו שאר החיות³: ומעונתו בציון. שמשם יפול פחדו על כל העמים על ידי מלך המשיח שישלוט בכולם⁴:

1. והוא ה⁠[מערה שבו] עומדים החיות לטרוף טרף מהחיות האחרות העוברים שם (שיעורים).

2. ושלם הוא ירושלם, כמו שנאמר (בראשית יד, יח): ומלכי צדק מלך שלם, זהו שֵׁם בן נח שׁקראוֹ שָׁלֵם (רד״ק ע״פ שוחר טוב).

3. שכשאריה נסתר במערתו לארוב, אין החיות מרגישים בו, וכך יכול הוא לצוד אותן כשעוברים שם.

4. ׳סוכו׳ ששם אורב לטרוף, הוא על גוג ומגוג שעליהם תצא המגיפה מירושלים (ראה בשיעורים), ואילו ׳מעונתו׳ נאמר על שאר האומות שלא ימותו, אלא ישלוט מלך המשיח עליהם. ולגבי גוג ומגוג נחשב כמארב, שיוצא ממנו כשהטרף עובר, ואילו לשאר העמים תהיה ירושלים ׳מעונתו׳, שישלוט בהם מבלי לצאת למלחמה נגדם.

וַיְהִי בְשָׁלֵם – שהוא ארץ ישראל שקראו יעקב ׳שלם׳¹, סֻכּוֹ – מארבו, והוא ה⁠[מערה שבו] עומדים החיות לטרוף טרף מהחיות האחרות העוברים שם², כך ה׳ יתברך תמיד ׳סוכו׳ ומארבו היה בירושלים לטרוף טרף אויבי ישראל, כי מירושלים [יצאו] כל מגפות האומות, כמו מכת סנחריב³ וכיוצא: וּמְעוֹנָתוֹ בְצִיּוֹן. ולעתיד, ׳מעונתו׳ – והוא מקום מושב החיות היושבות שם בלילה עם גו⁠[ריהם] – התמדתו, יהיה ׳בציון׳, ומשם תצא מכה ומגיפה לגוג⁴:

1. נראה שמפרש מש״כ בבראשית (לג יח) ׳ויבוא יעקב שלם עיר שכם׳ – שבא לארץ ישראל הנקראת ׳שלם׳, לעיר שכם שבה. ואין פירושו שם כן, וגם לפירוש זה, לא מצאנו שיעקב קראה כן, אלא התורה בספרה מיעקב, וצ״ע. ולפי הנדפס ׳שלם׳ היא ירושלים.

2. בנדפס: ׳מקום מארב האריה יקרא ׳סוכו׳, כאמרו (תהלים י׳:ט׳) יארוב במסתר כאריה בסכה׳.

3. במלכים ב׳ (יט לה) ׳ויהי בלילה ההוא ויצא מלאך ה׳ ויך במחנה אשור מאה שמונים וחמשה אלף וישכימו בבוקר והנה כולם פגרים מתים׳, ומשמע שמפרש ׳ויצא׳ – שיצא מירושלים.

4. ראה כן לעיל (תהלים ס״ח:ו׳, ע״א:ג׳). ובזכריה (יד ג) נאמר על מלחמת גוג ומגוג ׳ויצא ה׳ ונלחם בגויים׳. ובהמשך שם ׳והיה ה׳ למלך על כל הארץ וגו׳, וזאת תהיה המגפה אשר יגוף ה׳ את כל העמים אשר צבאו על ירושלים׳, ולפירוש רבינו שם המגפה היא תוצאה מכך ש׳ביום ההוא יהיה ה׳ אחד ושמו אחד׳, שיתגלה שמו, ושמו זה ייצא מירושלים ויסובב בכל הארץ, ׳וזאת תהיה המגפה אשר יגוף ה׳ את כל העמים׳, ע״ש. הרי שהמכה תצא מאת ה׳ השוכן בירושלים. וראה בביאור שם (פסוק א-ג) ע״פ פירוש ישעיה (כו כ–כא) עה״פ ׳כִּי הִנֵּה ה׳ יֹצֵא מִמְּקוֹמוֹ׳. וראה עוד במאמר ׳חג הסוכות ומצוותיו במשנת רבינו׳ הנדפס עם פירוש זכריה.

בשלם סוכו – בהרבה מדוייקים נכתב בוא״ו עם הדגש וכן במסורת (ירמיהו כ״ה) סכו ג׳ בקריאה וסימן עזב ככפיר סכו כן כתיב. ויהי בשלם סוכו כן כתיב. ויתמם כגן שכו כן כתיב בשי״ן.

בשלם – הוא ירושלים כמ״ש ומלכי צדק מלך שלם (בראשית י״ד:י״ח).

ומעונתו – מלשון מעון ומדור.

ויהי בשלם – אז ידעו הכל אשר סוכו ומדורו של המקום הוא בציון ובירושלים.

סוכו, מעונתו – הסוכה ארעי והמעון קבוע, ושם מעון בא לרוב על דברים הגיונים, או מעון חיתו טרף הנוראים.

ויהי בשלום סוכו – בירושלים ששם ישבו ההמון, שם היה סוכתו של ה׳, שהסוכה היא דירת עראי,

ומעונתו בציון – בציון שם ישבו המלך והסנהדרין וכהני ה׳, שם היה מעונתו בקביעות כי שם היה מקדש ה׳.

סכו – סכה ומעונה שתיהן דירת עראי ור״ל שה׳ עוזב לפעמים השמים ובא ודר בירושלים בהודיעו גבורתו להצלת ישראל.

(ד) שָׁ֭מָּה שִׁבַּ֣ר רִשְׁפֵי⁠־קָ֑שֶׁת⁠ מָגֵ֬ן וְחֶ֖רֶב וּמִלְחָמָ֣ה סֶֽלָה׃

There He smashed fiery shafts of the bow,⁠¹ shield and sword and battle.⁠² Selah.

1. fiery shafts of the bow | רִשְׁפֵי קָשֶׁת – See Metzudat Zion and Hoil Moshe, and compare Shir HaShirim 8:6 where the word "רֶשֶׁף" is associated with fire. Cf. Rashi: "flying arrows of the bow,⁠" pointing to Iyyov 5:7, where "בְנֵי רֶשֶׁף" are said "to fly upward".

2. and battle | וּמִלְחָמָה – See Ibn Ezra that the connotation is: "weapons of battle", though it is also possible that the verse refers to the war itself; once bow, arrow, sword and shield are broken, so, too, is the war. [Compare our verse to Hoshea 1:7 and 2:20 which also mentions the threesome of "בְקֶשֶׁת וּבְחֶרֶב וּבְמִלְחָמָה", with the meaning of "וּבְמִלְחָמָה" similarly ambiguous.]

תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג׳יקטילהרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל

כַּד עֲבַדוּ בֵית יִשְׂרָאֵל רְעוּתֵיהּ אַשְׁרֵי שְׁכִנְתֵּיהּ בֵּינֵיהוֹן תַּמָן תְּבַר גִרְרִין וְקַשְׁתִּין דְעַמַיָא מְגִיחֵי קְרָבָא תְּרִיסָא וְסִדְרֵי קְרָבָא בַּטֵל לְעַלְמִין.

When the house of Israel did his will, he made his presence abide among them; there he broke the arrows and bows of the Gentiles who were making war; he made forever the shields and battle-lines of no account.

שמה שבר רשפי קשת – אימתי נודע ביהודה אלהים כשתקיים שמה שבר רשפי קשת מגיד הכתוב כשבא הקב״ה ליפרע מעובדי אלילים שמו מתגדל בעולם שנאמר ואכבדה בפרעה ובכל חילו וידעו מצרים כי אני ה׳ ואומר ושמתי בהם אות ושלחתי מהם פליטים אל הגוים תרשיש פול ולוד מושכי קשת תובל ויון האיים הרחוקים אשר לא שמעו את שמעי ולא ראו את כבודי והגידו את כבודי בגוים, כה אמר ה׳ יגיע מצרים וסחר כוש וגו׳ אחריו מהו אומר אכן אתה אל מסתתר, וכן הוא אומר ונשפטתי אתו בדבר ובדם ואח״כ והתגדלתי והתקדשתי.

אד׳ כסר הנאך מן להיב אלקסי, וסיראת אלמג׳ן ואלסיף וסאיר אלה אלחרב סרמדא.

[כל זה] כאשר תמיד ישברו שם כלי הקשתות (החצים) והמגן והחרב ושאר אמצעי הלחימה.

שמה, כי שכר שם מרשפי הקשתות ונושאי המגנים והחרבות ויתר כלי המלחמה סלה. תרגם רשפי ״להיב״ להבות, והכוונה על החצים אשר ראשיהם דומים ללהב הסכין.

פיושך אן יקאל פי גזאה בעץׄ מלוך אלאעדא בלד אלקדס פכפית שרה ווקית צֺרה וען דֺלך קיל שמה שבר רשפי קשת שבה אלסהאם באלשראר לסרעה טיראנהא וגעל כסרהא כפאיה אלעדו קאל וקשת וחרב¹ ומלחמה אשבר מן הארץ (הושע ב:כ).

1. וחמ

Then he continues to states with regards to an invasion by some enemy kings of the Holy Land. You protect (them) from calamity and guard (them) from harm; “There he broke the fiery arrows of the bow.” He compares the arrows to sparks, because of the speed of their flight. He (God) brought about the breaking of them the enemy’s capability (in the form of arrows); “I will also banish bow, sword, and the war from the lands” (Hos. 2:20).

שמה שבר רשפי קשת – של סנחריב ואוכלוסיו, רשפי קשת אין רשפי קשת לשון רשפי אש שאין לשון רשפי אש נופלים בקשת, וזה רפי, ורשפי אש דגש, ורשפי קשת לשון ולחומי רשף (דברים ל״ב:כ״ד) דמתרגמינן עוף, וכן בני רשף יגביהו עוף (איוב ה׳:ז׳) [וכן ומקניהם לרשפים (תהלים ע״ח:מ״ח) לצפרים, וכן ובני רשף בני עפיפה הם שדים יגביהו לעוף] אף זה לשון חצים המעופפים, כעניין שנאמר: ומחץ יעוף יומם (תהלים צ״א:ה׳), שמה שבר רשפי קשת חצים שהקשת מעופף.

[וכל המזמור הזה מדבר במפלת סנחריב שלא מצינו אויב נופל בירושלם אלא הוא.]⁠^א

א. הביאור בסוגריים המרובעים מופיע כאן בכ״י ליידן 1, ברלין 122. בכ״י לוצקי 778, אוקספורד 142, הוא מופיע להלן בפסוק י״ב. בכ״י אוקספורד 165, אוקספורד 34, פריס 154 הוא חסר.

There He broke the arrows of the bow of Sennacherib and his hosts.

the arrows of the bow Heb. רשפי. רִשְׁפֵי is not an expression of sparks of fire, because sparks of fire are not appropriate to a bow. Moreover, this word has no "dagesh,⁠" yet רִשְׁפֵּי does have a "dagesh.⁠" Rather, רִשְׁפֵי is an expression of: "fought by demons (רשף)" (Devarim 32:24), which is translated as עוֹף, flying creatures, as: "but flying creatures fly (רשף) upward" (Iyyov 5:7). Similarly (Tehillim 78:48): "and their cattle to the flying creatures (לרשפים). to the birds. Similarly, בְּנֵי רֶשֶׁף are flying creatures, demons, who fly upward. This one too is an expression of arrows, which fly, as the matter that is stated: "from an arrow that flies by day" (Tehillim 91:5). There He broke the arrows (רִשְׁפֵי) of the bow, the arrows that the bow lets fly, and this entire psalm speaks of the downfall of Sennacherib, for we find no enemy falling in Jerusalem but he.

רשפי קשת – חיצי קשת, רשפים מעופפים, כמו: ולחומי רשף (דברים ל״ב:כ״ד).⁠¹

1. השוו רשב״ם דברים ל״ב:כ״ד.

שמה – אמר ר׳ משה: כי זה המזמור נאמר על מלחמת אויב שצר על ירושלם ונחלש. ודמה החצים לרשפים וכניצוצות שהם עפים.

ושבר – ישרת בעבור אחר, ושבר מגן וחרב וכלי מלחמה באמת.

THERE HE BROKE THE FIERY SHAFTS OF THE BOW. Rabbi Moses says that this psalm was said regarding an enemy who was defeated while waging war against Jerusalem. The psalmist compares the arrows to coals and sparks that fly. The word shibbar (broke) serves two phrases. The last part of our verse should be interpreted as if it were written, “He broke the shield, and the sword, and the weapons of battle. He truly did so.”¹

1. Ibn Ezra renders selah as “in truth.” See Ibn Ezra on Ps. 3:9.

שמה שבר רשפי קשת – הפ״א רפה, רשפי אש שלהבת יה – הפ״א דגושה. ורשפי קשת הם החצים. אמר כי באותה המלחמה ישבר האל יתברך כלי מלחמות הגוים החצים והקשת והמגן והחרב וכל כלי המלחמה.

שמה שבר רשפי קשת. ובמצוותו¹ יסיר כל תוקף כלי זיין², כאמרו (ישעיה ב ד) ׳לא ישא גוי אל גוי חרב׳³:

1. של מלך המשיח שישלוט בכולם, כמבואר בפסוק הקודם. ובפיו בלבד כמבואר לעיל ב׳ ועוד.

2. כי באותה מלחמה ישבר האל יתברך כלי מלחמת הגוים, החיצים והקשת והכידון והמגן והחרב וכל כלי מלחמה (רד״ק).

3. תחילת הפסוק שם הוא ׳ושפט בין הגויים׳, וכתבו המפרשים שהכוונה למשיח.

שָׁמָּה שִׁבַּר רִשְׁפֵי קָשֶׁת מָגֵן וְחֶרֶב וּמִלְחָמָה סֶלָה – לנצח, שישבור כלי המלחמה והמלחמ⁠[ות]⁠¹, ו׳לא ישא גוי אל גוי חרב׳ וגו׳ (ישעיה ב׳:ד׳)²:

1. ׳שיבר קשת וגו׳ ומלחמה׳, שישבור את עניין המלחמה.

2. בנדפס פירש שמשיח יעשה כן, ואילו כאן משמע שעולה על ה׳.

רשפי קשת – הפ״א רפה על פי המסורת וכן כתב רש״י ז״ל ועיין שיר השירים ח׳.

רשפי – גחלים כמו רשפיה רשפי אש (שיר השירים ח׳:ו׳) והוא מושאל לזוהר ברזל החיצים וכמו שיאמר בלהב חרב וברק חנית (נחום ג׳:ג׳).

שמה – סביבות ירושלים שבר וביטל להב ברזילי חצי הקשת.

מגן וחרב – גם שבר מגן וחרב ואת המלחמה עד עולם מבלי תקומה.

שמה שבר רשפי קשת – סנחריב שהלך בקשת וחרב ומלחמה לכבוש את כל העולם כשהגיע לציון שבר ה׳ כלי מלחמתו ונחה שקטה כל הארץ,

סלה סיום הענין.

שמה שבר וגו׳ – כי דעת האויב היתה לכבוש כל א״י ובפרט עיר המלוכה ובנגיפתו נבערה עצתו, ואחר נגיפת חנון לא מצאנו עוד מלחמה על ישראל כל ימי דוד ושלמה, ותתכן מליצת שבר מגן וחרב ומלחמה סלה.

רשפי קשת – חצים מזופתים ובוערים שהיה דרכם לירות בקשת.

(ה) נָ֭אוֹר אַתָּ֥ה אַדִּ֗יר⁠ מֵֽהַרְרֵי⁠־טָֽרֶף׃

Dazzling¹ are You, mightier than mountains of prey.⁠²

1. Dazzling are You | נָאוֹר אַתָּה – See Radak that "נָאוֹר" relates to the word "אוֹר", light. Cf. Rashi and opinions in Ibn Ezra and Radak that it stems from the root "נאר", found in Eikhah 2:7, a word whose meaning is unclear but might mean "to destroy" or "nullify", so that our clause would read: "Devastating are You".

2. mountains of prey | מֵהַרְרֵי טָרֶף – See Hoil Moshe that the verse refers to mountains from which animals descend to prey, a metaphor for enemy nations.

תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתר׳ משה אבן ג׳יקטילהרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל

נְהִיר דְחִיל אַתְּ אֱלָהָא מְשַׁבַּח מִן בֵּית מַקְדְשָׁךְ יְזוּעוּן מִן קֳדָמָךְ מַלְכַיָא דְיָתְבִין בִּכְרַכֵּי טוּרַיָא אֲתַר בֵית כְּנִישׁוּת בִּזַתְהוֹן.

Bright [and] awful are you, O God, acclaimed from your sanctuary; the kings who dwell in the mountain fortresses, the place where their spoil is gathered, will tremble in your presence.

ויעלם אנך אלמכ׳ווף, אלאג׳ל מן אלמלוך אלמפתרסה.

ויודע [לכולם] שאתה הנורא והנכבד יותר מכל המלכים הטורפים.

נאור, ויודע כי אתה הנורא האדיר מכל המלכים הטורפים. ומלת נאור - נורא, ככל המלים המהופכות, וראה במבוא.

פירשתי הררי טרף. המלכים, לפי שהוא ממשילם להרים כאמרו הנני אליך הר המשחית¹.

1. ירמיה נא כה.

פסרת הררי טרף, אלמלוך, לאנה ימת׳להם באלג׳באל כקולה הנני אליך הר המשחית.

(ה-ז) וק׳ אדיר מהררי טרף אדֺא כאן אלעדו אלמתקﹼﹶי צֺרה ותחצן פי אלגבאל אלתי ינתטֺר מנהא אלותֺוב עלי פריסה פאנת אעטֺם מנהא ואמנﹶע מן אלגבאל אלתי ימתנעון פיהא. וקד קאל בעץׄ שערא אלערב פאסתרזק אללה פפי אללה גני אללה כׄיר לך מן אב חרב עלי מעני אן אלאב אלחרב קד לא יזרקך ואנמא אלדֺי ירזקך פהו אללה וכדֺלך אראד הנא אן אלגבאל לא תקי אלצֺר ואנמא אלואקי אללה תֺם וצף מא ערץׄ האולי אלמטאלבין מע שדה באסהם כקו׳ אשתוללו אביר לב גו׳ מגערתך אלהי יעקב.

[97 א] פקו׳ אשתוללו אפתעאל מן שלל ואלפה בדל מן הא.

וקו׳ נמו שנתם יעני נמו וישנו.

וקו׳ ורכב וסוס מעטוף עלי אבירי לב.

ואנשי חיל ונרדם פי מוצֺע נרדמו מתֺל עמל הכסילים תיגענו (קהלת י:טו).

והנא ג מנאזל פי אלנום תנומה ושינה ותרדמה פאקלהא תנומה אלא תראה יקול אם אתן שנת לעיני לעפעפי תנומה (תהלים קלב:ד) וקאל וישנו שנת עולם ולא יקיצינו [נאם ייי] (ירמיהו נא:לט) ואמא קו׳ הנאך לא ינום ולא יישן (ישעיה ה:כז, תהלים קכא:ד) פעלי מעני פצֺלאﹰ ען אן יישן ואעטֺמהא תרדמה כמא קאל פי תרדמת ייי נפלה עליהם (שמואל א כו:יב). וקד ימכן אן יעם אלגמיע אסם שינה פאקלהא נומה ואכברהא תרדמה.

(5-7) It states, “glorious, on the mountains of prey.” The enemies are wary of harming him and fortify themselves in the mountain biding their time until they launch an attack upon their prey [David]. However, [God] is mightier than them and more forbidding than the mountains in which they are hold up. An Arab poet said; ‘therefore he asks of God a means of sustenance, for in God is wealth, God is better for you than the equipment of war’,⁠¹ as if intending; strong or the mightiest mediastinum. Meaning; the equipment of war will not provide you with a means of sustenance rather God will furnish you with it. Similarly, here, the mountain will not protect the wicked, rather God is the protector. It then describes what befalls those who are held accountable together with the distress of their suffering “the stout-hearted were despoiled” and “At your blast, O God of Jacob.”

It states, “were despoiled” a Hithpaʾēl from SH-L-L. The ʾāleph replaces the Hē.

“they were in a stupor” meaning ‘they sleep and slumber.’

It states; “horse and chariot” is connected to “the stout-hearted.”

And “the bravest of men” and “stunned” in place of “they were stunned” as in “A fool’s exertions tire him out” (Ecc. 10:15).

There are three levels of sleep in Hebrew; ‘Nôm,’ ‘Tenūmāh,’ and ‘Shēnāh,’ ‘Tardēmāh.’ ‘Tenūmāh’ is the lightest, ‘Tenūmāh,’ do you not see “I will not give sleep to my eyes or slumber to my eyelids” (Ps. 132:4) and “And then sleep an endless sleep, never to awake” (Jer. 51:39). Indeed, it states in “they never sleep or slumber” (Is. 5:27, Psalms 121:4). ‘Shēnāh’ is sufficient whilst ‘Tardēmāh’ is the heaviest as in “a deep sleep from the Lord had fallen upon them” (1 Sam. 26:12). It is possible the noun ‘Shēnāh’ includes all of them and ‘Nôm’ is the lightest and the deepest is ‘Tardēmāh.’

1. Samuel Poznanski following Goldzier identifies this as Zamakhshari, (Poznański 1895, 111, 170; Poznański 1912, 52). However, the verse appears in Abū ʿAlī Ismaʿīl b. al-Qāsim al-Qālī al-Baghdadī, Kitāb al-Amālī, (Al-Qālī and Bakrī 1950, 1/191), http://islamport.com/d/3/adb/1/17/49.html.

נאור אתה אדיר – לשון נאר מקדשו (איכה ב׳:ז׳), נארת ברית עבדך (תהלים פ״ט:מ׳), מנאר את אויביך וקמיך ומטאטאן מן העולם, נאור על שם מעשיו נקרא, כמו: חנון, רחום, קנוא, על שם שהוא חונן שהוא מרחם שהוא מקנא.

אדיר מהררי טרף – חזק מענקים טורפים הגבוהים כהרים ולנגדך אין גבורתם נודעת.

You are destructive; mightier Heb. נאור, an expression of: "He destroyed His Sanctuary" (Lam. 2:7); "You abolished the covenant of Your servant" (Tehillim 89:40). You destroy Your enemies and those who rise up against You and sweep them from the world. Because of His deeds, He is called נאור, destructive, like חנוּן, gracious; רחום, merciful; קנוא jealous, because He grants, because He pities, because He acts with zeal.

mightier than the mountains of prey Stronger than the predatory giants, who are as tall as mountains, but against You, their might is not known.

נאר – כמו: נאר מקדשו (איכה ב׳:ז׳).

אדיר – אתה יותר, מהררי טרף – רשעים, כדכתיב: הכפירים שאגים לטרף (תהלים ק״ד:כ״א). ומצינו בהקב״ה שנמשל כאריה.⁠¹

1. השוו ישעיהו ל״א:ד׳, הושע י״א:י׳, עמוס ג׳:ח׳.

נאור – אין דבר נראה שהוא נכבד שאיננו גוף והוא עצם דבר, רק האור לבדו.

ומלת נאור – כמו נכון. והנה זה כנגד הכבוד ואדיר, כמו: אדיר במרום י״י (תהלים צ״ג:ד׳).

וטעם מהררי טרף – שלא יוכל אדם לעלות שם.

אמר ר׳ משה הכהן: אם הצר שנפחד ממנו ישגב בהרים שמשם ירדו החיות לא ינצל. ואין טעם בדבריו.

גם מפרשים אמרו: כי נאור מגזרת נאר מקדשו (איכה ב׳:ז׳), כמו משחית, והנו״ן שרש. והנה שם התואר כמו קרוב ורחוק, אך הוא פועל יוצא, כמו: ושבח אני (קהלת ד׳:ב׳).

GLORIOUS.⁠¹ There is nothing that is a glorious essence and is non-physical and visible aside from the light.⁠²

The word na’or (glorious) is similar to the word nakhon (correct).⁠³ Na’or refers to God’s glory. The word adir (might) is like adir (mighty) in The Lord on high is mighty (Psalms 93:4).

The meaning of The mountains of prey is, “mountains that a person cannot go up to.”⁴

Rabbi Moses says that the meaning of The mountains of prey is, “If the enemy whom we fear shall fortify himself in the mountains from which the beasts descend, he will not be saved.”⁵ However, his interpretation is meaningless.⁠⁶

There are also those who explain the word na’or as similar to the word ni’er (destroyed) in He hath destroyed His sanctuary (Lam. 2:7).⁠⁷ It means “destroys.”⁸ The nun is a root letter.⁠⁹ Na’or has the form of an adjective. Compare this to karov (close) and rachok (far). However, it is a transitive verb.⁠¹⁰ It is like ve-shabe’ach (wherefore I praise) in wherefore I praise the dead (Eccl. 4:2).⁠¹¹

1. The Hebrew word here is na’or. This interpretation connects na’or to or (light) from the root alef, vav, resh. It renders na’or as “luminous.”

2. God’s glory is compared to light. See The Kuzari 2:10.

3. They both have a vav as their middle root letter and are similarly vocalized. Nakhon comes from the root kaf, vav, nun. Na’or comes from the stem alef, vav, resh.

4. People can’t go up on these mountains because of the wild animals that inhabit them.

5. God is mightier than the animals on mountains of prey and will bring down Israel’s enemies from their hiding places those mountains.

6. For our verse is not to be taken literally.

7. Translated according to Ibn Ezra

8. This interpretation renders our phrase as “You are a destroyer”; that is, “You destroy the enemy” (See Rashi on this verse).

9. According to this interpretation, na’or comes from the root nun, alef, resh.

10. Na’or has the form of an adjective. However, it should not, for the word, according to this interpretation, means “destroys.” It should read no’er.

11. Shabe’ach, an infinitive, is used in the sense of a present form, meshabe’ach. Similarly, in our verse the psalmist employs an adjective in the sense of the present form. Thus na’or should be rendered as no’er. See Filwarg.

נאור – יש מפרשים: הנו״ן שרש מן נאר מקדשו, והוא תאר בשקל גדול קרוב, ר״ל שיהיה נאור ומשחית באויבים.

והנכון: שהוא מן אור, והוא נפעל בשקל נכון. אמר: נאור אתה, כמו: נודע ביהודה (תהלים ע״ו:ב׳), כי במלחמה ההיא יודע ויגלה כאור הבהיר לישראל וילחם מלחמותם.

אדיר מהררי טרף – ואתה אדיר על האויבים כמו האריה היוצא מהררי טרף לטרף, כן תטרף האויבים כלם. וההרים ששוכנים בהם האריות והדבים והחיות הטורפים יקראו הררי טרף.

(ה-ו) נאור [אתה]. ׳אתה׳ הר ציון ה׳נאור׳ באור פני מלך המשיח¹, אתה אדיר מהררי טרף, אתה יותר נורא² מהררי החיות הטורפות, כי אמנם מן החיות הטורפות תהיה איזו תחבולה להמלט ולהכניעם, אמנם במלחמה היוצאת מאתך³ בקללת המשיח ובשבט פיו⁴, אשתוללו - הלכו שולל ועירום מכל עצה: [נמו] שנתם. כחולמים: ולא מצאו [כל אנשי חיל] ידיהם. לא מצאו אופן להלחם ולהתייצב מנגד⁵:

1. ׳נאור - מן אור, כי במלחמה ההיא יוודע וְיִגָּלֶה כאור הבהיר בישראל וילחם מלחמותם׳ (רד״ק), אלא שכאן מפרש רבינו על אור של משיח, לא של ה׳, אך ראה שיעורים.

2. אדיר – נורא.

3. מהר ציון.

4. ע״פ לשה״כ בישעיה (יא ד) ׳והכה ארץ בשבט פיו וברוח שפתיו ימית רשע׳, וראה מש״כ רבינו בזה לעיל (ב).

5. ׳כי לא ידעו על מי הם נלחמים׳ (שיעורים), ואילו נגד חיות טורפות לפחות רואה מי בא לטרוף אותו.

נָאוֹר אַתָּה אַדִּיר מֵהַרְרֵי טָרֶף. יאמר לציון, שהוא יותר ׳נאור׳ – היינו בעל אור, ויותר ׳אדיר׳ ׳מהררי טרף׳ – מ⁠[מלכי האומות] שמהם תפתח רעות לגויים אחרים¹:

1. ראה רש״י.

נאור – מלשון הארה.

אדיר – חוזק.

נאור אתה – אתה הוא המנהיר והמצהיל ויותר חזק מההרים אשר בהם חיות הטורפים והוא משל על חיל סנחריב.

נאור – מענין אור, והוא שם הקריאה.

נאור – מפלת סנחריב היתה בלילה, עפ״ז ימליץ את ה׳ היוצא מהר ציון להכות במחנה אשור כאריה וככפיר היוצא בלילה מהררי טרף להכות בעדר צאן, (וכן המשילו ישעיה כאשר יהגה האריה והכפיר על טרפו) וקראו בשם נאור – כאומר שלא יחשך לך בלילה בלכתך אל מחנה האויב, ואתה אדיר מהררי טרף – לטרוף את הבאים לצור על הר ציון.

מהררי טרף – מהרים שמהם תרדנה החיות לטרוף ואדם ירא לקרבה אליהם וזה דרך משל על ארצות האויב שמהם היו יוצאים גדודיו לשלול שלל ולבוז בז בא״י והשבטים השוכנים על הגבול היו תמיד בדאגה על זה, עד שבאו שאול ודוד והשפילו גאון אויבי ישראל וישבו איש תחת גפנו לבטח.

(ו) אֶשְׁתּֽוֹלְל֨וּ׀ ^אאַבִּ֣ירֵי לֵ֭ב נָמ֣וּ שְׁנָתָ֑ם⁠ וְלֹֽא⁠־מָצְא֖וּ כׇל⁠־אַנְשֵׁי⁠־חַ֣יִל יְדֵיהֶֽם׃

The staunch of heart were crazed;⁠¹ they fell senseless;⁠² and all the men of valor could not find their way.⁠³

1. were crazed | אֶשְׁתּוֹלְלוּ – The root "שלל" refers to removing something, and is often used in the context of despoiling and plundering, but it can also mean "to lose sense" or "go mad", as per its usage in Iyyov 12:17 (Rashi, Hoil Moshe). [The informal "they lost it" might capture the meaning.] Cf. Radak that the word takes its more prevalent connotation of being plundered.

2. they fell senseless | נָמוּ שְׁנָתָם – Literally: "they dozed / slept their sleep", but see Hoil Moshe that the connotation is that they were paralyzed with fear as one who is asleep. Cf. the commentary attributed to Rashbam that sleep here is a metaphor for death, as in Yirmeyahu 51:39 "וְיָשְׁנוּ שְׁנַת עוֹלָם וְלֹא יָקִיצו". Alternatively, the phrase might be understood literally, perhaps referring to an anxiety-filled, fitful sleep (where one dozes rather than slumbers), or as Malbim suggests, to a regular sleep, with the verse speaking of Sancheriv's army who were killed by an angel at night, as they slept.

3. could not find their way | וְלֹא מָצְאוּ... חַיִל יְדֵיהֶם – Literally: "could not find their hands"; however, the phrase appears to be an idiom expressing that the people were so confused and panicked that they could not figure out what to do. [See the commentary attributed to Rashbam who compares the phrase to the similar one in Bavli Yevamot 77b "לֹא מָצָא יָדָיו וְרַגְלָיו בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ", speaking of someone who is mixed up]. The phrase might alternatively mean that they grew weak from fear, and were unable to take action: "they could not lift a hand" (NJPS translation).

א. אֶשְׁתּֽוֹלְל֨וּ׀ א=<אֶשְׁתּֽוֹלֲל֨וּ
• > (חטף)
• חסר ברשימת ברויאר (אולי בגלל שהמקום מטושטש)

תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג׳יקטילהרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל

אַשְׁלִחוּן מֵעִלַוֵיהוֹן זְיָנֵי קְרָבָא גִבָּרֵי לִבָּא אִתְנַמְנַמוּ בְּשִׁנְתְּהוֹן וְלָא סַפִּיקוּ כָּל גַבְרֵי חֵילָא לְמֵחַד זְיָנֵיהוֹן בִּידֵיהוֹן.

The mighty in heart have stripped from them the weapons of war; they have slumbered in their sleep; and all the men¹ of might have not been able to grasp their weapons in their hands.

1. Men: warriors.

אשתוללו אבירי לב – אלו משה ואהרן ששלחו מרגלים ואמרו לשון הרע על הארץ ולא היו יודעין מה לעשות, ואף משה ואהרן נתרשלו ידיהן עמד כלב ושתק כל אותן האוכלוסין שנאמר ויהם כלב את העם לאמר עלה נעלה וירשנו אותה כי יכול נוכל לה.

אד׳ סלבו אבטאל אלקלוב, ונאמוא פי צרעתהם, ולם יג׳ד ד׳וי אלחיל קדרתהם.

כאשר נבזזו גבורי הלב והושכבו חללים. ובעלי הכח לא מצאו את היכולת שלהם מ.

אשתוללו, כאשר נשללו אבירי הלבבות ונמו בעלפונם ולא מצאו אנשי החיל את יכלתם. ותיבת אשתוללו לשון שלילה והעדר כלומר נשלל ונעדר מהם כחם. וכן משמע לשונו בספרו האמו״ד מאמר י פ״ד.

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ה]

[An interpretation of this verse is included in the commentary on Verse 5]

אשתוללו – כמו השתוללו, כמו: ואחרי כן אתחבר אחזיה וגו׳ (דברי הימים ב כ׳:ל״ה) – כמו התחבר. ונגזר אשתוללו מגזרת מוליך יועצים שולל (איוב י״ב:י״ז), והוא לשון משגה ושלו כשוטים שוגים והתי״ו נופלת בלשון המתפעל באמצע התיבה בכל תיבה שתחילתה שי״ן.

נמו שנתם – נרדמו בשינה לשון תנומה.

ולא מצאו – ידיהם וכחם כשבאת להפרע מהם.

became mad Heb. אשתוללו, like השתוללוּ. As: "And afterwards, Jehoshaphat the king of Judah joined (אתחבר) Ahaziah the king of Israel" (Divrei HaYamim II 20:35), like התחבר. [The word] אשתוללוּ is derived from: "He leads counselors away with madness (שולל)" (Iyyov 12:17). It is an expression of error and tranquility, as madmen err, and the "tav" falls into the middle of the word in the reflexive, as in every word beginning with "shin.⁠"

slumbered in their sleep They Heb. נמו. They fell into a deep sleep, an expression of תנוּמה slumber.

and none...found their hands and their strength when You came to punish them.

(ו-ז) אשתללו – כמו: השתללו.

נמו שנתם – ישנו שנתם בכל עת שנת עולם,⁠¹ ולא מצאו ידיהם ורגליהם.

וזהו שהכם המלאך בלילה – מגערתך אלהי יעקב נרדם.

1. השוו לשון הפסוק בירמיהו נ״א:ל״ט.

אשתוללו – האל״ף תחת ה״א התפעל, כמו: אתחבר (דברי הימים ב כ׳:ל״ה).

ויחסר בי״ת ממלת שנתם.

ARE BEREFT OF SENSE. The alef in eshtolelu (are bereft of sense) is in place of the heh of the hitpa’el. Compare this to etchabbar (did join himself) (2 Chron. 20:35).⁠¹

A bet is missing from in front of the word shenatam (their sleep).⁠²

1. Eshtolelu is a variant of hishtolelu. Similarly, etchabbar is a variant of hitchabber.

2. Our verse literally reads they slumber (namu) their sleep (shenatam). Hence Ibn Ezra suggests that our verse be interpreted as “they slumber in their sleep” (be-shenatam).

אשתוללו אבירי לב – האל״ף במקום ה״א התפעל, והוא כמו השתוללו, וכן: כל מלבושי אגאלתי כמו הגאלתי.

ואשתוללו – מן שלל, אומר: כי הגוים אבירי לב שנאספו להלחם על ירושלם יהיו לשלל לישראל.

נמו שנתם – לא היה להם כח להלחם, כאלו נמו שנתם, כלומר שנתם העתידה לבא להם שהוא שנת המות, כך היו כאלו הם מתים, והגבורים ואנשי חיל שבהם לא מצאו ידיהם להלחם בם.

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ה]

אֶשְׁתּוֹלְלוּ אַבִּירֵי לֵב. יאמר כי מכת גוג תהיה במהומה¹ ושגעונות², כי ה׳אבירי לב׳ – והם השרים, תהיה [בם מגיפה] וישתגעו³: נָמוּ שְׁנָתָם. יתחילו לנום, כמו שעושה החולה קרוב למיתה, שיתעלף ונראה כמתחיל להתנמנם: וְלֹא מָצְאוּ כָל אַנְשֵׁי חַיִל יְדֵיהֶם. לא ימצאו ידיהם להילחם ולהגין על עצמם, כי לא ידעו על מי הם נלחמים:

1. ראה זכריה (יד יג) ׳והיה ביום ההוא תהיה מהומת ה׳ רבה בהם׳, והמצויין בביאור שם.

2. בזכריה (יב ד) ׳ביום ההוא נאם ה׳ אכה כל סוס בתמהון ורוכבו בשגעון׳.

3. אשתוללו – השתוללו (רש״י).

אשתוללו – ענין סכלות כמו מוליך יועצים שולל (איוב י״ב:י״ז).

נמו – מלשון תנומה.

אשתוללו – חיל סנחריב שהיו אבירי לב למלחמה נעשו שוטים לבלי דעת לערוך מלחמת ונרדמו בשינה וכל אנשי החיל לא מצאו ידיהם לערוך מלחמה והוא ענין מליצה לומר שכולם נפלו פגרים מתים.

(ו-ז) אשתוללו – הא׳ במקום ה׳ השתוללו, וכן כל מלבושי אגאלתי (ישעיהו ס״ב) ופי׳ מענין שכחה, וכן וסר מרע משתולל (שם נ״ט) לפירושי.

נמו שנתם, נרדם – תנומה קלה משינה, ותרדמה היא השינה העמוקה, שנמו קצת ובאו לשינה ומן השינה נרדם בתרדמה עמוקה ע״י גערת אלהי יעקב, הפך מגערת אנשים שמעיר מן השינה, נרדם הוא ורכב שלו.

אשתוללו – ואיך אבירי לב אלה חיל סנחריב, השתוללו ונשכח מהם דבר זה, שהטורף האדיר מכל יבא עליהם בלילה מהר ציון להשחיתם, ואיך נמו שנתם ושכבו לישן בלילה הזאת, עד שאח״כ לא מצאו כל אנשי חיל ידיהם – יצייר שנאבדו ידיהם מהם, ובעת בא הטורף עליהם לא היו להם ידים ללחום כנגדו, איך היה זה משיב

אשתוללו – מלשון מוליך יועצים שלל (איוב י״ב:י״ז) לשון שגעון והוא ממקור של, בשגגה מתורגם בשלו.

נמו שנתם – לשון משל, שרי החיל נבעתו ועמדו במקומם בלי עצה כאילו נרדמו בשינה.

ולא מצאו וגו׳ – מתוך שהשרים נבעתו גם שאר אנשי החיל נמס לבם.

(ז) מִ֭גַּעֲרָ֣תְךָ אֱלֹהֵ֣י יַעֲקֹ֑ב⁠ נִ֝רְדָּ֗ם וְרֶ֣כֶב וָסֽוּס׃

From your rebuke, O God of Yaakov, chariot¹ and horse were stunned.⁠²

1. chariot | וְרֶכֶב – Literally: "and chariot" but see Rashi that the "ו" is meaningless, pointing to another example of the phenomenon in Bereshit 36:24. Cf. Radak that there is an assumed additional subject: "[the king and chariots…"].

2. were stunned | נִרְדָּם – Literally: "fell asleep" but the connotation seems to be that they were paralyzed from fear (see the note on the similar image in verse 6, "נָמוּ שְׁנָתָם").

תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג׳יקטילהרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל

מִמְזוּפְתָךְ אֱלָהָא דְיַעֲקֹב דְמַכוּן אַרְתִיכִין וּפְרָשִׁין אִתְעֲקַרוּ.

At your rebuke, O God of Jacob, the chariots have fallen asleep, and the cavalry have been disabled.

מן זג׳רתך יא אלאה יעקוב אסכת אלמוכב ואלכ׳יל.

ומהשאגה שלך. אלוהי יעקוב! הושתקו קבוצת רכבים [נ״א: הרכב] והסוס.

נרדם, שותקו הרכב והסוס.

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ה]

[An interpretation of this verse is included in the commentary on Verse 5]

נרדם ורכב וסוס – ו״ו של ורכב טפילה היא, כמו: אלה בני צבעון ואיה וענה (בראשית ל״ו:כ״ד) – ו״ו של ואיה טפילה.

chariot and horse were stunned Heb. ורכב וסוס. The "vav" of ורכב is superfluous, as: "These are the sons of Ziv'on: Ayyah (ואיה) and Anah" (Bereshit 36:24). The "vav" of ואיה is superfluous.

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ו]

מגערתך – טעם אלהי יעקב – כאשר הזכיר בתחלה בישראל, גדול שמו (תהלים ע״ו:ב׳).

וטעם נרדם – כל אחד מאנשי חיל הנזכרים בפסוק ראשון, והוא הוא נרדם כל איש חיל ורכב וסוס.

AT THY REBUKE. Scripture reads O God of Jacob, in keeping with its earlier statement His name is great in Israel (verse 2).

Nirdam (they are cast into a dead sleep)⁠¹ indicates that each one of the men of might mentioned in the previous verse was cast into a dead sleep.

The meaning of our clause is, “Each one of the men of might is cast into a deep sleep and so, too, are the rider and horse.”

1. Literally, he is cast into a dead sleep. This reference is to the “mighty” mentioned in the previous verse. According to Ibn Ezra, whenever a singular is connected to a plural, the reference is to each one of the plural. Hence Ibn Ezra’s comment.

מגערתך – נרדם – המלך שהוא גוג נשיא משך ותובל. ולפי שזכר אבירי לב (תהלים ע״ו:ו׳) אמר נרדם סתם על המלך שהוא ראש האבירים, וכן הרכב והסוס נרדמו.

מגערתך אלהי יעקב. על גוג ומגוג: נרדם. כאמרו¹ (זכריה יד יב) ׳[וְזֹאת תִּהְיֶה הַמַּגֵּפָה אֲשֶׁר יִגֹּף ה׳ אֶת כָּל הָעַמִּים אֲשֶׁר צָבְאוּ עַל יְרוּשָׁלִָם] הָמֵק² בְּשָׂרוֹ וְהוּא עֹמֵד עַל רַגְלָיו׳:

1. בעניין מלחמת גוג ומגוג.

2. בדפו״ר ׳תמק׳.

(ז-יא) מִגַּעֲרָתְךָ אֱלֹהֵי יַעֲקֹב נִרְדָּם. אחר התנומה, ישכב וירדם¹ שנת עולמים². ומן הרֶכֶב והסוּס אַתָּה נוֹרָא אַתָּה³, ׳אתה׳ לבדך אז תהיה ׳נורא׳⁴, וּמִי יַעֲמֹד לְפָנֶיךָ מֵאָז אַפֶּךָ, בעת כי מִשָּׁמַיִם הִשְׁמַעְתָּ דִּין, על דרך ׳יקרא אל השמים מעל ואל הארץ לדין עמו׳ (תהלים נ׳:ד׳): אֶרֶץ יָרְאָה – בתחילה, ולבסוף שָׁקָטָה, ׳יראה׳ – בְּקוּם לַמִּשְׁפָּט אֱלֹהִים, שאותו המשפט תכליתו יהיה לְהוֹשִׁיעַ כָּל עַנְוֵי אֶרֶץ סֶלָה, ׳ושקטה׳ – כִּי חֲמַת אָדָם תּוֹדֶךָּ⁵. ויהי רצון ששְׁאֵרִית חֵמֹת תַּחְגֹּר⁶, שלא יכלו גם כל הנותר בציון במשפט ההוא⁷. ואמר ׳כי חמת אדם תודך׳, שיצר רע באדם יודך, שיהיו כולם קדושים וכהני ה׳ אז⁸, ו׳שארית חמות תחגור׳, שגם יצר הרע של שאר בהמות וחיות יכלה, על דרך ׳וגר זאב עם כבש׳ וגו׳ (ישעיה י״א:ו׳):

1. תרדמה עמוקה משינה, ראה אבע״ז (בראשית ב׳:כ״א).

2. שימותו גוג ומגוג. ובנדפס ציין לפסוק בזכריה על מות גוג ומגוג במגיפה.

3. ׳ורכב וסוס׳ אינו מחובר למעלה, אלא להמשך, ואין צריך לפרש כרש״י שוי״ו של ׳ורכב׳ נוספת.

4. ׳שתסיר שולטן עליונים ותחתונים, כאמרו והיה ה׳ למלך על כל הארץ׳ (נדפס).

5. בנדפס פירש ׳ושקטה׳ כשקם ה׳ למשפט להושיע כל ענוי ארץ, ואילו היראה היה לפני המשפט, מפחד הדין.

6. שתחגור ותעצור את שארית החימה.

7. אותם השרידים שעליהם נאמר (ישעיה ד׳:ג׳) ׳והיה הנשאר בציון והנותר בירושלים קדוש יאמר לו כל הכתוב לחיים בירושלים׳.

8. כמו שאמר (ישעיה ס״א:ו׳) על אותם השרידים ׳ואתם כהני ה׳ תקראו׳.

ורכב – הוי״ו יתירה.

מגערתך – שגערת בחיל סנחריב נרדם ונשתקע בשינה הרכב והסוס.

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ו]

מגערתך אלהי יעקב נרדם – לא ישנים היו, רק ע״י גערת האריה האדיר הזה נפל עליהם תרדמה מרוב הפחד, עד שנרדם הוא ורכב וסוס שלו – הגם שדרך הסוס להיות נעור בלילה.

נרדם ורכב – אולי היה ראוי להפריד נרדמו רכב וסוס.

(ח) אַתָּ֤ה׀ נ֥וֹרָא אַ֗תָּה⁠ וּמִֽי⁠־יַעֲמֹ֥ד לְפָנֶ֗יךָ מֵאָ֥ז אַפֶּֽךָ׃

You! Fearsome are You! And who can stand before You once Your anger burns?⁠¹

1. Your anger burns | אַפֶּךָ – See Radak and others that the verb "יחרה" (burns) must be supplied.

תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל

אַנְתְּ דְחִיל אַנְתְּ הוּא אֱלָהָא וּמַן יְקוּם קֳדָמָךְ מְעִדָן דְיִתְקוֹף רוּגְזָךְ.

You are awesome, you are God; and who will stand before you from the time your anger becomes strong?

אנך אלמכ׳יף אנת, ומן ד׳א יקף בין ידיך מן חין תגצ׳ב.

אתה הנורא אתה. ומי זה שיעמוד לפניך בזמן הכעס שלך.

מאז אפך – משעה שאתה כועס.

once You are angry From the time You became angry.

אתה^א – הטעם אתה^ב – לבדך נורא. והיה האחד מספיק, וכמוהו:⁠^ג י״י מעון אתה^ד היית לנו, כי היה מספיק י״י מעון היית לנו.

ומאז – כמו מאז^ה הפקיד אותו.

א. כן בכ״י פרמא 2062. בכ״י מנטובה 13, פרמא 1870, לונדון 24896 חסר: ״אתה״.

ב. כן בכ״י פרמא 1870, פרמא 2062, לונדון 24896. בכ״י מנטובה 13: ״לאתה״.

ג. כן בכ״י פרמא 1870, לונדון 24896. בכ״י מנטובה 13 חסר: ״וכמוהו״.

ד. כן בכ״י פרמא 1870, לונדון 24896. בכ״י מנטובה 13 חסר: ״אתה״.

ה. כן בכ״י פרמא 2062. בכ״י מנטובה 13, פרמא 1870, לונדון 24896: ״אז״.

THOU, EVEN THOU. The meaning of this is, “You alone are terrible.” One Thou would have sufficed.⁠¹ Similarly, consider Lord, Thou, Thou hast been our dwelling place² (Psalms 90:1). Scripture could have read Lord, Thou hast been our dwelling place.

WHEN ONCE. Me-az (when once) is to be interpreted like me-az (from the time) in from the time (me-az) that he appointed him (Gen. 39:5).⁠³

1. Scripture reads attah nora attah – literally, You are terrible, You. Hence Ibn Ezra’s comment.

2. Translated literally.

3. The word az usually means “then.” Hence Ibn Ezra’s comment.

אתה נורא אתה – נורא שייראוך כל הגוים מן היום ההוא והלאה, והדין עליהם שייראוך^א כי מי יעמד לפניך מאז שיחרה אפך.

א. כן בכ״י פרמא 1872, פרמא 3239. בכ״י פריס 207 הושמט ע״י הדומות: ״כל הגוים... עליהם שייראוך״.

אתה נורא אתה. לבדך¹, שתסיר שולטן עליונים ותחתונים, כאמרו (שם פסוק ט) ׳והיה ה׳ למלך על כל הארץ׳²: ומי יעמוד לפניך מאז אפך. שהוא כעס עולם³:

1. לכן כפל ׳אתה׳, רק אתה.

2. ופירש רבינו שם ׳שיסיר שולטן האומות ושריהם׳, ׳שמלכות כל האומות תכלה לעתיד כאמרו (דניאל ז יב) וּשְׁאָר אומיא ולישניא הֶעְדִּיו שָׁלְטָנְהוֹן׳ (פירוש רבינו לבמדבר כד כ), ׳כי אז אמנם יסיר שלטון כל שרי מעלה ומטה, כאמרו (ישעיה כד כא) יִפְקֹד ה׳ עַל צְבָא הַמָּרוֹם בַּמָּרוֹם וְעַל מַלְכֵי הָאֲדָמָה עַל הָאֲדָמָה׳ (לשון רבינו בדברים לב לז-לח). וכיון שיתבטלו שרי מעלה ומלכי האומות למטה, יהיה ה׳ המלך היחיד על כל הארץ.

3. ע״פ ברכות (כח:) ׳מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא שהוא חי וקיים לעולם ולעולמי עולמים שאם כועס עלי כעסו כעס עולם׳.

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ז]

ומי יעמוד – מי יוכל להתקיים.

מאז אפך – משעה שחרה אפך משא״כ מחרון אף ב״ו שלפעמים תשש כחו.

אתה ה׳,

נורא אתה, ומי יעמוד לפניך מאז ששלחת אפך – ר״ל שאשור שהיה שבט אפו של ה׳, כמ״ש הוי אשור שבט אפי, מאז ששלח ה׳ את אפו על הארץ, לא היה ממלכה שתעמוד לפניו, והיית נורא מאד, אבל בעת אשר

מאז – יחרה אפך.

תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל

(ט) מִ֭שָּׁמַיִם הִשְׁמַ֣עְתָּ דִּ֑ין⁠ אֶ֖רֶץ יָֽרְאָ֣ה וְשָׁקָֽטָה׃

From the heavens You made judgment heard. The earth feared and was silent,

תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתר׳ משה אבן ג׳יקטילהרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל

מִן שְׁמַיָא אַשְׁמַעְתָּא דִין אַרְעָא דְעַמְמֵי דְחִילַת אַרְעָא דְיִשְׂרָאֵל שְׁדוֹכַת.

From heaven you proclaimed judgment on the land of the Gentiles; the land of Israel was afraid [and] became silent.

משמים השמעת דין ארץ יראה ושקטה – אם יראה למה שקטה וכו׳ (כתבו לעיל ברמז תתי״א). רבי לוי בשם רבי יוחנן אם יראה למה שקטה ואם שקטה למה יראה, אלא אמרה הארץ מצוה אחת נצטוה אדם הראשון ועבר עליה ונתקללתי בעבורה שנאמר ארורה האדמה בעבורך, כאן רמ״ח מצות עשה ושס״ה מצות לא תעשה עאכ״ו. אמר רבי יהושע דסכנין בשם רבי לוי אעפ״כ חזר הקב״ה ופייסה שנאמר ארץ ארץ ארץ שמעי דבר ה׳ שמעת שאמרתי ארורה האדמה ולא שמעת שאמרתי ולא אוסיף לקלל עוד את האדמה, כיון ששמעה כך מיד שקטה, רבי פנחס בשם רבי יוחנן אם יראה למה שקטה ואם שקטה למה יראה, אלא אמרה הארץ תאמר שהגיעה עונתה של תחית המתים והקב״ה תובע מידי מה שהפקיד אצלי שנאמר וגלתה הארץ את דמיה, כיון ששמעה אנכי מיד שקטה.

תסמע מן אלסמא אלחכם, פיכ׳אף בעץ׳ אהל אלארץ׳ ובעצ׳הם יקרון.

ואתה משמיע מהשמים את המשפט שלך וכך חלק מאנשי הארץ יפחדו וחלק מהם יהיו רגועים.

ארץ, וייראו מקצת אנשי הארץ ומקצתם ישקוטו.

ואמרו ארץ יראה ושקטה, כלומר יראו מקצת אנשיה והם הרשעים כאמרו אשתוללו אבירי לב, ושאננו מקצת אנשיה והם העשוקים אשר נחו ממצב שהיו בו כאמרו להושיע כל ענוי ארץ סלה.

וקולה ארץ יראה ושקטה, יעני כ׳אף בעץ׳ אהלהא והם אלט׳אלמין כקולה אשתוללו אבירי לב, ואטמאן בעץ׳ אהלהא והם אלמט׳לומין אד׳ אסתראחוא ממא כאנוא פיה כקולה להושיע כל ענוי ארץ סלה.

ואמא קו׳ ארץ יראה ושקטה קיל פיה תהרגת וקרן בה בהשקיט ארץ מדרום (איוב לז:יז) לאנה דֺכר אולא ריח אלשמאל פי קו׳ רוח עברה ותטהרם (איוב לז:כא) מצפון זהב יאתה (איוב לז:כב) וקד פסרנאה פי מוצֺעה וקלנא אנה יריד בהדֺא אלקול צפא אלגו ברוח אלשמאל ואן אלקר ילהבהא פדֺכר ריח אלגנוב איצֺא אן בתחרכהא יכון אלדפיﹶ בקולה [97 ב] אשר בגדיך חמים (איוב לז:יז)

ויגוז איצֺא הדֺא אלקול ויגוז פי קו׳ ארץ יראה ושקטה איצֺא אן יכון מענאה למא אסמעת מן אלסמא אחכאמך אלסמאויה אלי כׄלקך אתקוך פאמתתֺלוהא תֺם אתפקוא עליהא בעד אכׄתלאפהם פתודעוא בעד אצֺטראבה⁠[ם] ותהדנוא אתֺר אהתיאגהם וכדֺלך פי קולה בהשקיט ארץ מדרום (איוב לז:יז) יעני אלזמאן אלדֺי תנקל פי אלשמס מן אٓכׄר אלגנוב אלי אול אלשמאל והו אכٓר זמאן אלקרﹼﹶ.

Now it states “when the land was numb with fright” one states, (the earth) became agitated¹and this related to “When the land was calmed by the south wind” (Job 37.17), as it first mentions the north wind in the verse “Until the wind comes and clears them (of clouds).” (Job. 37:21). “By the north wind the golden rays emerge” (Job. 37:22). And we explained it in its place (commentary), we said, that is to say, this verse is the attribute of the north wind of the sky; the coolness inflames them. Meaning the blowing of the warm wind of the south in the verse “whose clothes are hot” (Job. 37:17).

It is possible for that verse [Job. 37:17] and for this verse, “the land was numb with fright.” Furthermore, its meaning is what is heard from Heaven; You pronounced Your heavenly sentence upon Your creations that fear You and they accepted it. Thereafter, they feared Him, follow their dispute, quietened down follows their agitation, and became calm follows their commotion. So too for “When the land was numbed by the south wind” (Job 37.17). It means the time when the sun moves from it place in the extreme south to its former place in the north [corner], this is after the cold period.

1. The Arabic translation of Job misattributed to Ibn Chiquitilla reads hâjat for taharajat which could be an error, for hârajat (Bacher 1909, 48). There are no translations for the other verses.

משמים השמעת דין – כשנתנבא ישעיה על פורענותו של סנחריב ונתקיים בו, ארץ ישראל שיראה ממנו ומאוכלוסיו אז שקטה.

From heaven, You let judgment be heard When Yeshayahu prophesied concerning the retribution of Sennacherib and it was fulfilled in him, then Eretz Israel, which feared him and his hosts, became calm.

ארץ יראה ושקטה – יושבי הארץ שקטו ויראו, שנאמר בדבורה: ותשקט הארץ (שופטים ה׳:ל״א).

משמים – כי כל הגזרות באות משמים.

וטעם השמעת – כאשר ישמעו כל יושבי הארץ שישבת לכסא ודנת באמת אז יראו הנשארים ממך וישקוט כל אחד במקומו, ולא יבואו לעיר קדשך להלחם עליה.

ויש אומרים: כי טעם ארץ יראה – הרשעים. ושקטה – הצדיקים.

FROM HEAVEN. For all the decrees come from heaven.

The meaning of Thou didst cause sentence to be heard [from heaven; the earth feared, and was still] is, “When all the inhabitants of the earth will hear that You sat on Your throne and You judged truthfully, then those who remain¹ will fear You.” Each one of them will be still in his place. They will not come to Your holy city to wage war against it.

Some say that the meaning of the earth feared, and was still is, “the wicked feared and the righteous were still.”²

1. Those who were not visited by God’s judgment.

2. They were undisturbed.

משמים השמעת דין – כמו שאמר אש וגפרית אמטיר עליו ועל אגפיו (יחזקאל ל״ח:כ״ב), ואמר ואתנה אבני אלגביש תפלנה (יחזקאל י״ג:י״א) לפיכך^א אמר משמים השמעת דין – הדין שתעשה בהם משמים תשמיע אותו.

ארץ יראה ושקטה – לפיכך ארץ העמים יראה מהאל ושקטה מלהלחם עוד בישראל.

א. כן בכ״י פרמא 1872, פרמא 3239. בכ״י פריס 207: ״לפכך״.

(ט-י) השמעת דין. לשפוט את כל הגוים: ארץ יראה. מאימת הדין, ושקטה בקום למשפט אלקים להושיע כל ענוי ארץ:

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ז]

ושקטה – ענין מנוחה.

משמים – כאשר השמעת מן השמים דין משפט סנחריב אז כל יושבי הארץ יראו מישראל ושקטו מלהלחם בהם.

משמים השמעת דין – בעת שבא על ציון שאז שלחת מלאך משמים לדון אותו ולשפוט משפט עמך נגד הצר הצורר, כמ״ש והיה כי יבצע ה׳ את כל מעשהו בהר ציון ובירושלים אפקד על פרי גודל לבב מלך אשור, אז ארץ אשר יראה עד עתה,

שקטה מיראתה, והטעם ששקטה, כי

נשמים השמעת דין – בתתך תשועה לעם הראית שהדין אתם.

יראה – מעונשך ושקטה.

(י) בְּקוּם⁠־לַמִּשְׁפָּ֥ט אֱלֹהִ֑ים⁠ לְהוֹשִׁ֖יעַ כׇּל⁠־עַנְוֵי⁠־אֶ֣רֶץ סֶֽלָה׃

when God rose to judge, to save all the humble of the earth. Selah.

אֲמַרִין צַדִיקַיָא יְקוּם לְדִינָא עִם רַשִׁיעַיָא אֱלָהָא לְמִפְרַק מִן יְדֵיהוֹן כָּל עִנְוְתָנֵי אַרְעָא לְעַלְמִין.

The righteous say, “Let God arise for judgment with the wicked, to redeem from their hands all the meek of the earth forever.”

אד׳א קאם אללה באלחכם, ליגית׳ ג׳מיע אלכ׳אשעין סרמדא.

אם ה׳ עמד למשפט. כדי להושיע את היראים תמיד.

בקום למשפט אלהים – לעשות משפט באויביו, להושיע חזקיהו וסיעתו.

When God rises for judgment to execute judgment upon His enemies, to save Hezekiah and his company.

(י-יא) בקום – זה הפסוק דבק עם הבא אחריו.

אמר ר׳ משה: כן פירוש הפסוק: כאשר תעשה דין בבעלי החמות תודה לך כל חמת אדם – והטעם כל אדם בחמתו ירא ממך.

ולפי דעתי: כאשר תודה לך חמת אדם – והם הצרים על ירושלם, אז שארית חמות תחגור – ותקשר ותהיינה ברשותך להתיר מהם כפי חפצך.

(10-11) This verse [verse 10] is connected to the verse that follows.

Rabbi Moses says the following is the meaning of our verse: “When You will execute justice,⁠¹ then all the wrath of man [verse 11] will fear You; that is, all people in their wrath² will fear You.”³

According to my opinion, the wrath of man refers to the people who lay siege to Jerusalem. The meaning of Surely the wrath of man shall praise Thee; the residue of wrath shalt Thou gird upon Thee [ibid.] is, “When those who lay siege to Jerusalem will praise You, then You will gird and tie the remnant of the wrathful; that is, they will be in Your power and You will release those whom You want to free.”

1. Our verse.

2. The nations who want to harm the humble.

3. The next verse.

בקום למשפט – אז כשיקום אלהים במשפט העמים להושיע ישראל מידם שהם ענוי ארץ אז ייראו כל העמים וישקטו (תהלים ע״ו:ט׳).

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ט]

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ז]

בקום – בעת קום אלהים לעשות משפט סיבה היא להושיע כל ענוי ארץ לעולם כי בזה יפחדו מלהרע להם.

בקום – מה שקם אלהים למשפט – הלא הוא להושיע כל ענוי ארץ כי המשפט האלהי לא יבא לתת תוקף להעריץ העושק וחומס, רק להושיע את הענוים הנדכאים תחת ידו, ולכן עת ששמעה שבא ה׳ למשפט שקטה מיראתה,

סלה סיום הענין.

על ענוי ארץ – מאיזה עם שיהיו.

(יא) כִּֽי⁠־חֲמַ֣ת אָדָ֣ם תּוֹדֶ֑ךָּ שְׁאֵרִ֖ית חֵמֹ֣ת תַּחְגֹּֽר׃

Indeed, man's wrath shall cast itself before You;⁠¹ wrath's remnants You shall restrain.⁠²

1. man's wrath shall cast itself before You | חֲמַת אָדָם תּוֹדֶךָּ – See Hoil Moshe, pointing to this usage of the root "ידה" in Ovadiah 1:1; he explains the phrase to mean that the fury of the wicked will surrender before God. Others suggest: "the wrath of man will acknowledge You", with the connotation perhaps being that when Hashem enacts justice, the men who had been filled with anger and waged war will come to acknowledge Him (Radak).

2. You shall restrain… | שְׁאֵרִית חֵמֹת תַּחְגֹּר – See Rashi, Radak and others that the root "חגר", often translated as "to belt" or "girdle", can also take the meaning of "restrain" or "close", as seen in Melakhim I 20:11. The psalmist says that Hashem will restrain whatever wrath remains among Israel's enemies. One might alternatively translate: "You will gird Yourself with the remnant of wrath" (or perhaps: "with wrath to no end", שארית being understood to mean: "until nothing remains"), with the connotation being that Hashem will gird Himself in anger to avenge Himself on his enemies.

כַּד אַנְתְּ רָגֵז עַל עַמָךְ אַנְתְּ מְרַחֵם עֲלֵיהוֹן וְהִנוּן יוֹדִין לִשְׁמָךְ וּשְׁאָרָא דְרִתְחָא דְאִשְׁתְּאַר לָךְ מִן רוּגְזָא דִי רַגֵזְתָּא. (ת״א אֲרוּם כַּד יִתְקוֹף רוּגְזָךְ עַל עַמָךְ יְתוּבוּן וְיוֹדוּן לִשְׁמָךְ.

When you are angry at your people, you show mercy to them, and they will give thanks to your name; but the remainder of fury that is left to you, out of the wrath that you showed, you will gird on to destroy the Gentiles.

[Another Targum: For when your anger grows strong against your people, they will repent and give thanks to your name, and you turn from anger; but against the remnant of the Gentiles you will gird on the instruments of anger.]

צארת חמיה אלנאס אלתי כאנת אלאן תשכרך, אד׳ תתקלד פיהם בג׳מיע אלחמיאת.

וכך נתהפך בני אדם הכעסנים ונהיו מודים לך [לשון: תודה). כאשר תשליט בהם כל הכעסים שלך.

כי, תהיה חמת בני אדם שהיתה אז, עתה תודו כאשר תחגור בהם ברשעים ותשפוך עליהם כל החימות.

וענין כי חמת אדם תודך, הוא שהרשעים כל זמן שהיה ה׳ מאריך להם היו בני אדם מצטערים ומתעוררת חמתם, וכאשר נקם ה׳ מהם חזרו בני אדם להללו ולהודות לפניו במקום החמה.

ומעני כי חמת אדם תודך, הו אן אלט׳אלמין מא דאם כאן אללה ממהל להם כאן אלנאס יחתדון ותדאכ׳להם אלחמייה, פאד׳א אנתקם אללה מנהם רג׳ע אלנאס יסבחונה וישכרונה בדלא מן אלחמייה.

ומעני קו׳ כי חמת אדם תודך למא דֺכר אקלאע אלעדו בעד שדה באסה וקוה עזמה וצורתה דֺכר אלעלה פי דֺלך אן כל צורה מקרﹼﹶה לך באנך אלמחתוי עלי גמיע אלצוראת.

וקולה תודך יעני בה תודה לך מתֺל ויעידוהו לאמר (מלכים א כא:י) בשלם הבשר (מלכים א יט:כא) יעני ויעידו בו בשל להם. וקד יגוז אן יכון מתֺלה וגם אני אודך (איוב מ:יד) אי אקרﹼﹶ לך וקד יגוז שרחה איצֺא אחמדך.

The meaning of; “The fiercest of men shall acknowledge You” when he recalls the departure of the enemy following the strength of His (God's) punishment, the might of His determination and damage, he recalls the purpose for that; (name) each one of His creation will acknowledge You. As in You include every creation

It states; “acknowledge You” (Tôdhekā) means ‘Tôdheh lekhā’ (to) as in “and let them testify against him” (I Kings 21:10), “he boiled the meat” (I Kings 19:21); meaning ‘and let them testify against him he boiled their meat.’ It is possible that it is also like “Then even I would praise you” (Job 40:14); as in acknowledge You. It might also mean I will praise You.

כי חמת אדם תודך – כעסן של רשעים גורם שהבריות מודים להקדוש ברוך הוא, כשהם מראים כעסם והקב״ה נפרע מהם הכל מקלסין לפניו, ואף הם עצמם מקלסים לפניו כשהם רואים שאין כעסם כלום, כמו שמצינו בנבוכדנצר כשהשליך את חנניה מישאל ועזריה לכבשן האור מה נאמר שם שמיה דאלהא מברך וגו׳ (דניאל ב׳:כ׳, ג׳:כ״ח). ועל ידי כן שארית החמות^א תחגור – תעכב ותחדול, שאר הרשעים מעוכבים ונמנעים מלהראות גאותם וחמתם.

תחגור – לשון עכבה, בלשון משנה (בבלי חולין י״ח.): פגימת הסכין כדי שתחגור בה צפורן. ושמעתי משמו של רבי אלעזר הגאון בר יצחק שהיה מביא המקרא הזה עדות לאותה משנה.

ויש עוד לפתור חגירה זו כמשמעה לשון אזירה, ופירושו: לך נאה לחגור חימה ולעטות קנאה כי הכח והיכולת שלך. ולשון שארית זה הוא מאחר שחמת אדם אינה כלום נשארו כל חגורות חמה לך.

א. כן בכ״י לוצקי 778, ברלין 122. בכ״י אוקספורד 165: ״חמות״.

For man's anger will thank you The anger of the wicked results in the creatures thanking the Holy One, blessed be He. When they show their anger and the Holy One, blessed be He, punishes them, everyone praises Him when they see that their anger is of no avail. As we find (Dan. 3:28) concerning Nebuchadnezzar, when he cast Hananiah, Mishael, and Azariah into the fiery furnace, what is said there? "Blessed be the God of Shadrach, etc.⁠" And thereby...it will prevent the residue of wrath Heb. תחגר. It will prevent and stop; the remaining wicked men are prevented and restrained from showing their pride and their wrath. תחגר is an expression of restraint in the language of the Mishnah (Chulin 18a): "The nick in a knife must be deep enough to catch (תחגר) the nail to disqualify it from slaughtering].⁠" I heard in the name of Rabbi Eleazar the Gaon, the son of Rabbi Isaac, who brought this verse as testimony to that Mishnah. It is also possible to interpret this according to its usual meaning of an expression of girding, and can be explained as follows: It is fitting for You to gird Yourself with wrath and to enwrap Yourself with zeal, for strength and ability are Yours; the expression of "residue" is that since man's wrath is of no account, the girding of all wrath is reserved for You.

כי חמת אדם תודך^א – צרה, שמתוך חימה ורוגז ויראת אויביו שיש לו מבקש רחמים, וגם עתה על שאר האומות המתרגשות לבא עליו, תסתפק מלבא עליו.

כל לשון חגירה – לשון סגירה, כדכתיב: אל יתהלל חוגר כמפתח^ב (מלכים א כ׳:י״א).

א. כן בפסוק. בכ״י ס״פ: תורך.

ב. בכ״י ס״פ: במפתח.

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק י]

[An interpretation of this verse is included in the commentary on Verse 10]

כי חמת אדם תודך – אמר כנגד האל: אותם בני אדם שנאספו על ירושלם להלחם והיתה חמתם אליך הם יודו לך על כרחם כלומר חמתם תשוב הודאה לך.

שארית חמות תחגור – כשתעשה הנקמה הגדולה במחנה גוג תחגור ותאסר שארית חמות, שארית הגוים כי ייראו ממך ולא יהיה להם חמה עוד על ישראל.

כי חמת אדם תודך. והטעם שגם אומות העולם ישמחו אז בתשועת ׳ענוי ארץ׳, שהם שארית ישראל¹, הוא כי בה² תהיה משבית מלחמות ו׳חימות אדם׳ זה על זה³, ועם זה⁴ שארית חימות - שהם מלחמות החיות וטרפם, תחגור ותעצור באופן ש׳לא ירעו ולא ישחיתו׳ (ישעיה יא ט)⁵:

1. כי פירש ׳ארץ יראה ושקטה׳, ששקטה כאשר עשה ה׳ דין להושיע את ענוי ארץ שהם ישראל, הרי שהארץ כולה שקטה ושמחה בכך.

2. בתשועת ישראל.

3. כמו שביאר שאז ׳לא ישא גוי אל גוי חרב׳, ויתבטלו המלחמות שהם החימות והכעסים שבאים בידי אדם. הרי שיודו אותך על החימות אדם שהשבת מהם.

4. ובנוסף על כך שלא יהיו עוד מלחמות בין האומות.

5. שם כתוב שכשיבוא משיח ׳וגר זאב עם כבש ונמר עם גדי ירבץ וגו׳, ושעשע יונק על חר פתן ועל מאורת צפעוני גמול ידו הדה, לא ירעו ולא ישחיתו׳. הרי שאף בעלי החיים לא יזיקו עוד. ולכן אף הגויים ישמחו בתשועת ישראל, כי גם הם לא יסבלו עוד ממלחמות ומנזקי בעלי החיים.

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ז]

שארית – מלשון שיור.

תחגור – מלשון חגורה.

חמת אדם – החמה היא המביא ההודאה לה׳ כי סוף הדבר אשר יענשו.

שארית חמות – ובעבור זאת תחגור מסביב לאסור ולקשור שארית החמה ר״ל לא יכעסו עוד מעתה.

תחגר – תעצור, כחגור על דבר שלא ימוש ממקומו ולפי׳ הב׳ הוא נסתר לנקבה. חמת אדם היא תחגור ותעצור שארית חמת ה׳.

כי חמת אדם תודך – החמה של בני אדם תשבח אותך, כי אתה יש לך כח לחגור ולעצור בעד שארית חמות – שלא תעיר כל חמתך, מה שאין זה ביד אדם, גם ר״ל שע״י חמת אדם, וחמת סנחריב שרצה להשחית הכל בחמתו, עי״כ עצר ה׳ שארית חמתו ולא שלח עוד להחריב גוים וממלכות.

תודך – ממקור ועל ירושלים ידו גורל (עובדיה א׳:י״א) לשון השלכה לארץ והשתחויה, תשפל חמת אדם מפניך.

תחגר – תשים לה רסן וגבול.

(יב) נִ֥דְר֣וּ^א וְשַׁלְּמוּ֮ לַיהֹוָ֢הי⁠־⁠הֹוָ֢ה אֱֽלֹהֵ֫יכֶ֥ם⁠ כׇּל⁠־סְבִיבָ֑יו⁠ יֹבִ֥ילוּ שַׁ֝֗י^ב לַמּוֹרָֽא׃

Make vows to Hashem, your God, and fulfill them; all those around Him shall bring a gift to the Fearsome One.

א. נִ֥דְר֣וּ א=נִ֥דֲר֣וּ (חטף)

ב. שַׁ֝֗י א=שַׁ֝י (השמטת נקודת הרביע)

תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג׳יקטילהרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל

נְדַרוּ נִדְרִין וְשַׁלִימוּ קֳדָם יְיָ אֱלָהָכוֹן כָּל דְיָתְבִין חֲזוֹר חֲזוֹר לְמַקְדְשֵׁיהּ יַיְתוּן קוּרְבְּנַיָא לְבֵית מִקְדָשׁ דְּחִיל.

Make vows and fulfill [them] in the presence of the LORD your God, all you who dwell around his sanctuary; let them bring offerings to his awesome temple.

יקולון אנד׳רוא ללה רבכם וסלמוא לה אד׳ תשאהדון ג׳מיע אלמחיטין בקדסה יג׳לבון הדאיא לכ׳ופה.

הם אומרים: תדרו לה׳ אלוהיכם ותשלמו את הנדרים שלכם כאשר תראו את כל אלה שסובבים את המקדש שלו מביאים [לו] מתנות מחמת יראתו.

נדרו, יאמרו נדרו לה׳ אלהיכם ושלמו לו בראותכם כל הסובבים את מקדשו מובילים מנחות מיראתו.

תֺם אנה אשאר אלי אלקום אלדֺין [.]⁠וא מן מכר אלעדוא בקו׳ נדרו ושלמו לייי אלהיכם וכמא כאן הדֺא אלקול פי וקת אל⁠[צֺי]⁠ק [98 א] קבל כפאיה אלעדו פיקול א⁠[נד]⁠ר⁠[ו] אלאן כמא תודונה ענד פרגכם כמא יקול אבוא ביתך בעולות אשלם לך נדרי אשר פצו שפתי ודברי פי בצר לי (תהלים סו:יג-יד).

וקו׳ למורא קיל פיה מן אגל אלתקוי ואנא אקול פיה אנה מן צפאת אלבאר⁠[י] אי מסתחק אלתקוי כמא קאל והוא מוראכם והוא מעריצכם (ישעיהו ח:יג).

Then Psalmist turns to the people who were (fooled) by deceit of the enemy; “Make vows and pay them to the Lord your God.” Just as this stated was made during a time of oppression, (and) a very powerful enemy, therefore it states vow now. Similar they wished demonstrate their release from distress as stated; “I enter Your house with burnt offerings, I pay my vows to You, [vows] that my lips pronounced, that my mouth uttered in my distress.” (Ps. 66:13-14)

It states, “the Awesome One.” An anonymous opinion says it means 'The Awesome One', however, I think it is an adjective describing the Creator, who is deserving of fear, as it says in “Give reverence to Him alone, hold Him alone in awe” (Is. 8:13).

נדרו ושלמו – נדריכם.

כל סביביו – השומעים תשועה זו וכן עשו כמה שכתוב: יהיו חמש ערים בארץ מצרים מדברות שפת כנען ונשבעות לי״י צבאות (ישעיהו י״ט:י״ח).

[וכל המזמור הזה מדבר על מפלת סנחריב שלא מצינו אויב נופל בירושלם אלא הוא.]⁠^א

יובילו שי למורא – למה?

א. הביאור בסוגריים המרובעים מופיע כאן בכ״י לוצקי 778, אוקספורד 142. בכ״י ליידן 1, ברלין 122, הוא מופיע לעיל בפסוק ד׳. בכ״י אוקספורד 165, אוקספורד 34, פריס 154 הוא חסר.

Vow and pay your vows.

all those around Him who hear of this salvation, and so they did, as it is stated: "there will be five cities in the land of Egypt speaking the language of Canaan and swearing to the Lord of Hosts" (Yeshayahu 19:18).

will bring a gift to Him Who is to be feared Why? Because at the time of His desire...

למורא – לבית המקדש, שנאמר: ומקדשי תיראו (ויקרא י״ט:ל׳, כ״ו:ב׳).

נדרו – יתכן שאמרו כן אנשי ירושלם בעת צרתם.

או כאשר תחגור שארית חמות, יאמרו אלה לאלה: נדרו ושלמו.

למורא – בעבור המורא.

ור׳ משה אמר: כי הוא תאר, כמו: הוא מוראכם.

VOW AND PAY UNTO THE LORD YOUR GOD. The men of Jerusalem probably said this when they were in distress. On the other hand, it is possible that its meaning is, “When You gird the residue of wrath, people will say each other,⁠¹ ‘Vow² and pay [unto the Lord].’”³

UNTO HIM WHO IS TO BE FEARED. La-mora (who is to be feared) is to be rendered “because of the fear.”⁴ Rabbi Moses says that mora (feared) is an adjective.⁠⁵ Compare this to mora’akhem (the one of whom you are frightened) in and let him be the one of whom you are frightened (Isaiah 8:13).⁠⁶

1. People will say, one to another.

2. To bring an offering.

3. Fulfill your obligation to God.

4. That is, “out of fear of God” (See Metzudat David on this verse). The lamed usually means “to.” Here it means “because.”

5. Frighful. Rabbi Moses explains La-mora (who is to be feared) as to the one who is fearsome.

6. Translated according to Ibn Ezra

נדרו – ואז יאמרו ישראל זה לזה: נדרו ושלמו לי״י אלהיכם שעשה עמכם הנפלאות האלה.

כל סביביו יובילו שי למורא – וכן כל סביביו האומות שהם סביב ארץ ישראל יובילו מנחה לאל שהוא מורא, כמו הוא מוראכם, ואז יהיה מורא לכל העולם כי כלם ייראוהו.

ואמר: סביביו – שפרושו סביב האל כי כיון שהאל שוכן בארץ ישראל סביבי ארץ ישראל הם סביביו.

נדרו ושלמו. אתם ישראל, יהיו קרבנותיכם בנדבת לב מאהבה, אבל כל סביביו - אומות העולם מכל צד, יובילו שי למורא - מיראת עונש¹, לא בנדבת לב ונדר:

1. למורא - בעבור המורא (אבע״ז).

(יב-יג) יאמר, בעת מלחמת גוג, נִדֲרוּ לה׳, שנודרים בעת צרה¹, ואחר כך שַׁלְּמוּ, שאף על פי שלא תקיימו את הנדר בשעת הנדר, אפילו הכי, מאז – נשמעה תפילתם², ובלבד שאחר כך ישלמו הנדר: כָּל סְבִיבָיו יוֹבִילוּ שַׁי לַמּוֹרָא. שכל האומות יגישו מנחה לה׳ צבאות בעבור יראתם³ בעת שיִבְצֹר ויחתוך רוּחַ נְגִידִים, שאז יהיה נוֹרָא לְמַלְכֵי אָרֶץ⁴, אבל אתם לא תביאו מ⁠[יראה], כי אם מאהבת ה׳:

1. ע״פ ב״ר (ע א).

2. ראה תענית (ח:) ׳בימי רבי זירא גזור שמדא וגזור דלא למיתב בתעניתא, אמר להו רבי זירא, נקבליה עילוון ולכי בטיל שמדא ליתביה וכו׳, דכתיב ויאמר אלי אל תירא דניאל כי מן היום הראשון אשר נתת את לבך להבין ולהתענות לפני אלהיך נשמעו דבריך׳.

3. ׳למורא׳ – בגלל היראה (אבע״ז).

4. כאן מפרש על ה׳, ואילו בנדפס מפרש על מלך המשיח.

נדרו – הנו״ן מעמדת בגעיא מכלול דף י״ט ויש ספרים שהדל״ת בשוא ופתח.

לה׳ אלהיכם – האל״ף בגעיא בס״ס.

יבילו שי – בספרים מדוייקים חסר וא״ו אחר יו״ד וכן במסורת ב׳ חד מלא וחד חסר יובילו מלכים שי. נדרו ושלמו קדמאה מלא.

יובילו – יביאו כמו לרקמות תובל למלך (תהלים מ״ה:ט״ו).

שי – תשורה ודורון.

נדרו – אתם בני ישראל נדרו נדרים ושלמו אותם לה׳.

כל סביביו – העובדי כוכבים היושבים סביבות ירושלים בשומעם מפלת סנחרב יביאו מנחה בעבור המורא של ה׳ ופחד גאונו.

שי למורא – השמות שנוסף בם מ״ם האמנתי״ו מורים על המקום המיוחד לאיזה דבר, כמו מקדש מושב וכדומה. כמ״ש באילת השחר (כלל ז׳). ומלת שי לא נמצא רק במנחה שמביאים לה׳ אל היכלו לרצותו. (ישעיהו י״ח. למעלה ע״ב).

נדרו נדרים לה׳ אלהיכם – ושלמו נדריכם, עד שכולם יובילו שי למורא – ר״ל אחר שעקר מקור היראה הוא בה׳, שכחו של אשור ומה שהתיראו כולם מפניו היה ע״י שה׳ חלק לו חלק מיראתו, וה׳ הוא המורא, ר״ל המקור של היראה, שמשם קבל אשור את היראה, שהטיל על מלכי ארץ, וא״כ למה תובילו שי לאשור,

הובילו שי אל מקור שמשם בא היראה,

למורא למקום היראה ומקורה.

כל סביביו יובילו שי למורא – כל היושבים סביב לאל הנורא השוכן בציון יובילו קרבן לו, ושי כמו שה.

(יג) יִ֭בְצֹר ר֣וּחַ נְגִידִ֑ים⁠ נ֝וֹרָ֗א לְמַלְכֵי⁠־אָֽרֶץ׃

He cuts off¹ the spirit of leaders; He is fearsome to the kings of the earth.

1. cut off | יִבְצֹר – The root "בצר" mean to cut off or make inaccessible, used both with regards to harvesting grapes and to fortifying cities.

יַזְעֵר גַסוֹת רוּחֲהוֹן דְרַבְרְבָנַיָא דְחִילָא עַל כָּל מַלְכֵי אַרְעָא:

He will diminish the arrogant spirits of the leaders; [he is] dreadful to all the kings of the earth.

וממא יפות אלמדברין אראהם, יציר מכ׳ופא ענד מלוך אלארץ׳.

וגם ממה (שתראו) [מזה גם תדרו ותשלמו וכו׳] שאלה שיוזמים במחשבותיהם הוא מפספס להם את המחשבות שלהם [נגידים (לשון נגד)] רוח (מחשבה) וכך יהיה ה׳ נורא על כל יושבי הארץ.

יבצר, וכאשר ימנע ויכיר מהמנהיגים את רוח בניתם יהיה ירוי בעיני אנשי הארץ.

וגזרתי יבצור ממה שנאמר ועתה לא יבצר מהם¹ לפיכך עשיתיו ׳פותא׳.

1. בראשית יא ו.

ואשתקקת יבצור מן קולה ועתה לא יבצר מהם פג׳עלתה פותא.

וכﹶנא בקו׳ יבצר רוח נגידים ען אלמלך אלמנאזל להם פי תלך אלוהלה ומעני יבצר כתרם והו מגאז מן אלקטף.

The synecdoche of the phrase “he curbs” as in the kings, their crowns in their terror. And “he curbs” signifies their crowns. It is figurative from the act of cutting.

לפי שבעת חפצו יבצור רוח – גסה של נדיבים וממעט גאותם.

יבצור – ימעט, כמו: לא יבצר מהם (בראשית י״א:ו׳).

He will cut down the spirit the spirit of haughtiness of the princes and lessen their arrogance. יבצֹר means "He will lessen,⁠" as: "will it not be withheld (יבצר) from them?⁠" (Bereshit 11:6).

יבצר רוח נגידים – למי מביאים שיי? להקב״ה שמונע רצון נגידים.

יבצר – מונע, כמו: ועתה לא יבצר מהם (בראשית י״א:ו׳).

יבצור – דרך משל, כטעם יכרות, מגזרת בציר.

וזה דבק, כי כל סביבות ירושלם יובילו שי בראותם כי השם יבצור רוח נגידים שהוא נורא למלכי ארץ – כמו: על כל מלכי ארץ.

HE DIMINISHETH. This is said metaphorically. The word yivtzor (diminisheth) means “to cut.” It is related to the word batzir¹ (vintage) (Lev. 26:5). Our verse is connected to the previous one. The meaning of our verse is that all the environs of Jerusalem will bring gifts when they see that God will cut off the spirit of princes, for the Lord is terrible to the kings of the earth. The kings of the earth is to be interpreted as “all the kings of the earth.”

1. That which is cut.

יבצר – מן וכרמך לא תבצר, ר״ל יקטף ויכרת האל רוח הנגידים – כלומר גאותם ויהיה נורא למלכי ארץ.

וכבר פרשתי זה המזמור על מחנה אשור כשבא על ירושלם ופרשתי אותו בספר מכלל בחלק השרשים בשרש חגר. אבל עתה נראה לי לטעם המזמור אשר למעלה ממנו לפרש אותו על גוג מגוג.

כי אמנם יבצור רוח נגידים נורא למלכי ארץ. וטעם יראתם אז תהיה כי המלך המשיח שיהיה ׳נורא למלכי ארץ׳, ׳יבצור׳ ויכרות ׳רוח נגידים׳ ואומץ לבבם¹, כאמרו (לעיל ב ה) ׳ובחרונו יבהלמו׳, וכן כאמרו (ישעיה יא ד) ׳והכה ארץ בשבט פיו׳, וזולת אלה:

1. ׳ כי כל סביבות ירושלם יובילו שי בראותם כי השם יבצור רוח נגידים שהוא נורא למלכי ארץ כמו על כל מלכי ארץ׳ (אבע״ז).

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק יב]

יבצור – ענין מניעה כמו ועתה לא יבצר מהם (בראשית י״א:ו׳).

רוח – ענינו כעס וגאוה כמו ומושל ברוחו (משלי ט״ז:ל״ב).

נגידים – שרים ומושלים.

יבצור – כי כאשר ימניע הגאוה והכעס של המושלים אז הוא נורא ומאויים למלכי ארץ כי יפחדו שלא יקרה להם כמקרם.

יבצור – יקטוף, כמו כי תבצור כרמך או מענין מניעה כמו לא יבצר מהם כל אשר יזמו לעשות. ויבצור רוח נמשך גם למטה יבצור רוח נורא למלכי ארץ.

יבצור – כדי שהמורא יבצור רוח נגידים – שהם שרי אשור, (ויבצור רוח) של סנחריב שהוא נורא למלכי ארץ – שאחר שהרוח העריץ של סנחריב ונגידיו ושריו קבלו מאת המורא, היינו מה׳ שהוא מקור המורא, שהוא נתן חתיתו על כולם הובילו אליו שי, שיבצור ויקטן את רוחם, ובל יוסיף עוד לערוץ אנוש מן הארץ.

יבצר – כבוצר זה המגדע הסעיפים הארוכים ביותר, כן ה׳ יגדע קרנות גאות נגידים, הם שרי החיל המושכים חילם אחריהם, נגד בלשון ארמי משך (משכו וקחו לכם, פרשת בא, מתורגם נגידו) וכל המזמור הוא קיום מזמור הקודם, כי אלהים שופט זה ישפיל וזה ירים.

רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון