בור כרה ויחפרהו – כל שהרשעים חופרין לנפשם הן חופרין. ובסוף יפול בשחת יפעל. ישוב עמלו בראשו זה המן שכל מה שחשב למרדכי נעשה לו.
אודה ה׳ כצדקו – מהו עליון בשמים. אמר ר׳ לוי כשתעשה אותנו עליונים בעולם על הכל שנאמר
(דברים כ״ח:א׳) ונתנך ה׳ אלהיך עליון. מאי טעמא אודה ה׳ כצדקו. א״ר יהושע בן לוי כל מקום שאת מוצא מפלתן של רשעים הודייה מלמעלה והודייה מלמטה. שנאמר אודה ה׳ כצדקו. מה כתיב בתריה למנצח על הגתית זה אדום. מה כתיב אחר המזמור
(תהלים ט׳:א׳) למנצח על מות לבן. ומה כתיב בתריה אודה ה׳ בכל לבי. הודייה מלמעלה והודייה מלמטה.
(א-יח)
דבר אחר:
שגיון לדוד – ר׳ טרפון אומר הרבה שיבח דוד להקב״ה על הנסים שעשה לו. אמר הקב״ה לדוד דוד שירה אתה אומר לפני על מפלתו של שאול אלמלי אתה שאול והוא דוד אבדתי כמה דוד מפניו. וזהו שגיון לדוד. אמר לפניו רבונו של עולם לא אמרו לך ישראל שירה על שהעליתם מן הים ואף אני אף על פי שהיה שאול רודפני לא זזה שירתי מפי. ולמה אני קורא אותך שהוא מתחלף עלי בכל שעה ורודפני. אמר רבי יצחק כשם שהיה דוד מתפלל שלא יפול ביד שאול כך היה מתפלל שלא יפול שאול בידו. וכן הוא אומר
(תהלים קמ״ד:י׳) הנותן תשועה למלכים. זה דוד ושאול. ואחר כך הפוצה את דוד עבדו. שלא שלח יד בשאול. אמר דוד הרבה אויבים היו לי וכולם גדולים ולא עמדו לנגדי אלא שאול. לכך אמר
(שם י״ח:א׳) ביום הציל ה׳ אותו מכף כל אויביו ומיד שאול. שהיה שקול כנגד כל אויביו.
דבר אחר:
על דברי כוש – זו כנגד ישראל. כשישראל חוטאין הקב״ה קורא אותם כושים שנאמר
(עמוס ט׳:ז׳) הלוא כבני כושיים אתם לי.
דבר אחר:
על דברי כוש – לא דברה מרים במשה על אשתו אלא בכושית שנאמר
(במדבר י״ב:א׳) על אודות האשה הכושית. וכי כושית היתה אלא מה כושית משונה בעורה כך צפורה משונה במעשיה. וכן היה שאול משונה וגבוה מכל העם. ואם רצונך לידע מה יופיו ראה מה כתיב
(שמואל א ט׳:י״א-י״ג) המה עולים במעלה העיר והמה מצאו נערות יוצאות לשאוב מים ויאמר להם היש בזה הרואה. ותענינה אותו ותאמרנה יש הנה לפניך מהר עתה כי היום בא לעיר וגו׳ כבואכם העירה. ראה כמה דברים דברו עמו ולמה מסיחות עמו כדי להסתכל ביופיו. ועל זה היו מעסיקות אותו עד שיבוא שמואל. לכך נאמר כושי.
דבר אחר משל לאחד שהיה מהלך בדרך והיה אחד רודפו ברח ויצא מידו וניצל תפסו אחר וניצל. עד שלא יצא מידו מיל אחד יצא השלישי לתופסו התחיל צועק בואו הצילוני מידו. וכך דוד היה שאול רודפו עשה לו הקב״ה נס ומלטו מידו הדא הוא דכתיב (שם י״ט:י״ח) ודוד ברח וימלט. כיון שברח עמד עליו דואג ואמר לשאול (שם כב ט-י) ראיתי את בן ישי בא נובה וגו׳ וצידה נתן לו. אמר לו הקב״ה שמא משלך נתן לו והלא מלחם הפנים שלי נתן לו. אמר לו דואג ואת חרב גלית הפלשתי נתן לו. אמר לו הקב״ה והלא אני כלכלתי בה. מיד סכר הקב״ה את פיו. ועליו נאמר
(תהלים ל״א:י״ט) תאלמנה שפתי שקר. הרי הוצל מדואג בא אחיתופל. התחיל צועק
(שמואל ב ט״ו:ל״א) סכל נא את עצת אחיתופל ה׳. כיון שהצילו משלשתן התחיל אומר שירה. אשר שר לה׳.
דבר אחר:
שגיון – על שגיאות שעשיתי מחול לי. וכן הוא אומר
(תהלים י״ט:י״ג) שגיאות מי יבין. אתה יודע שלא עשיתי לאדם רעה ולאותם שעשו לי רעה לא גמלתים רעה. שנאמר אם גמלתי שולמי רע. ירדוף אויב נפשי. אמר לו הקב״ה היכן השיגוך אויבך. אמר לו ולא השיגני במערה. אמר לו הקב״ה ולא פתחתי לך פתח בתוכו והצלתיך מידו. אמר לו דוד ולכך אמרתי לך שירה. אשר שר לה׳.
דבר אחר:
שגיון לדוד – אמר שלמה המלך
(משלי כ״א:כ״ג) שומר פיו ולשונו. וכן הוא אומר
(קהלת ה׳:א׳) אל תבהל על פיך. אמרו הנביאים לפני הקב״ה למה אתה מטיב לאומות העכו״ם בעולם הזה. אמר להם לפי שכתבתי
(דברים ז׳:י׳) ומשלם לשונאיו. וכן הוא אומר
(ישעיהו מ״ה:ט׳) הוי רב את יוצרו חרש את חרשי אדמה. בא חבקוק כך עשה לו צורת עוגה בארץ ואמר איני זז מכאן שנאמר
(חבקוק ב׳:א׳) על משמרתי אעמודה ואתיצבה על מצור. מהו על מצור שהיצר לו צורה. ואצפה. אמר הקב״ה אני מחזר על כל מי ששבר קרדומו יבוא אצלי. התחיל צווח
(שם א׳:ב׳) עד אנה ה׳ שועתי ולא תשמע. ענהו הקב״ה ואמר לו בן תורה אתה ולא עם הארץ כתוב לך בלוח אחד אל״ף בי״ת ואחר כך תאמר הודיעני את הקץ. וכן הוא אומר
(שם ב׳:ב׳) ויענני ה׳ ויאמר כתוב חזון ובאר על הלוחות. אמר לו הקב״ה כשאמרתי לך בגלות ראשון כי לפי מלאת לבבל שבעים שנה כיון ששלמו שבעים שנה מה כתיב
(דברי הימים ב לו כב-כג) כורש מלך פרס וגו׳. אף עכשיו כשיגיע הקץ אני גואלכם. וכן הוא אומר
(ישעיהו ס״ג:ד׳) כי יום נקם בלבי ושנת גאולי באה. כששמע חבקוק נפל על פניו והיה מתחנן לפני הקב״ה ואומר לפניו רבונו של עולם אל תדין אותי מזיד אלא שוגג שנאמר
(חבקוק ג׳:א׳) תפלה לחבקוק הנביא על שגיונות. וכן דוד אומר שגיון לדוד. אימתי שגה כשהיה רודפו שאול. וכן הוא אומר
(שמואל א כ״ו:ב׳) ויקם שאול וירד אל מדבר זיף. כשבא אחריו להרגו אמר לו אבישי אלך ואהרגנו שכן הוא אומר
(שם ח׳) ויאמר אבישי אל דוד סגר אלהים את אויבך. ולא הניחו דוד להרגו שנאמר
(שם י׳) ויאמר חי ה׳ כי אם ה׳ יגפנו. כשירד שאול למלחמה בקש דוד על אותו הדבר שהוציא מפיו אמר לפניו רבונו של עולם אל תדין אותי מזיד אלא שוגג שנאמר שגיון לדוד.
על דברי כוש – וכי כושי היה והלא כתיב (שם ט׳:ב׳) ולו היה בן ושמו שאול בחור וטוב. אלא שהיה משונה ביופיו ככושי הזה שהוא משונה בעורו. כיוצא בו אתה אומר
(במדבר י״ב:א׳) על אודות האשה הכושית. וכי כושית היתה אלא כושית במעשיה כושית בשמה. יש אשה כשרה ואינה נאה ויש נאה ואינה כשרה. אבל צפורה נאה וכשרה. יש נאה בפני אחרים ואינה נאה בפני בעלה או נאה בפני בעלה ואינה נאה בפני אחרים אבל צפורה נאה בפני בעלה ונאה בפני הכל. כיוצא בו
(עמוס ט׳:ז׳) הלא כבני כושיים אתם לי. וכתיב
(שיר השירים ו׳:א׳) יפה את רעיתי כתרצה. וכי שאול כושי היה שאמר לו
(שמואל א י׳:ח׳) וירדת לפני הגלגל. והוא עשה כן. אלא
(שם ט׳) ויהפך לו אלהים לב אחר). על ה׳ חטאות נהרג אותו צדיק. על שהרג נוב עיר הכהנים. ועל אשר חמל על אגג ועל מיטב הצאן שכל המרחם על אכזרי סופו להתאכזר על הרחמנים. ועל אשר לא שמע לשמואל שנאמר
(שמואל א י״ג:י״א) ויאמר שמואל מה עשית הרי אחת. ועוד אמר לו
(שם ט״ו:ג׳) לך והכית. והוא לא עשה כן אלא
(שם ט׳) ויחמול שאול והעם על אגג. לכך נאמר שגיון לדוד. שקול היה שאול כנגד כל אויביו וכן הוא אומר
(תהלים י״ח:א׳) למנצח לעבד ה׳ לדוד. ללמדך ששקול היה כנגד כל אויביו. ה׳ אלהי בך חסיתי הושיעני והצילני. הוא הדבר. אלא אמר דוד הושיעני שלא אפול בידו והצילני שלא יפול שאול בידי. ואם עשית כן
(שם ל״ה:י׳) כל עצמותי תאמרנה ה׳ מי כמוך.