For the leader, upon Jonathelem-rehokim. By David. Michtam, when the Philistines took him in Gath.
א. ‹ר1› פרשה סתומה
תרגום כתוביםמדרש תהליםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג'יקטילהרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור המילותהואיל משהעודהכל
For praise, concerning the congregation of Israel which is likened to a quiet dove when they are far from their cities, yet they repeatedly praise the Lord of the World, like David, humble and innocent, when the Philistines seized him in Gath.
למנצח על יונת אלם – זה שאמר הכתוב (דברים ג׳:כ״ד) אשר מי אל בשמים ובארץ. וכן דניאל אומר (דניאל ו׳:כ״ח) משזיב ומציל ועביד אתין ותמהין. אמר דוד עשה לי יותר מן הכל והנצחון שלך יותר מן הכל. מה עשה לדוד שהיה עומד אצל אכיש ואחיו של גלית שומר ראשו של אכיש. לפיכך אמר למנצח על יונת אלם. על אותו המעשה. וכן הוא אומר (שמואל א כ״ו:י״ט) עתה ישמע אדוני המלך את דברי עבדו. (שם כ״ג) אשר נתנך היום ה׳ בידי. משה אמר (שמות כ״ב:א׳) אם במחתרת ימצא הגנב. ואתה נמצאת במערה עמי ומן התורה מותר דמך. וכן הוא אומר (ויקרא י״ט:ט״ז) לא תעמוד על דם רעך. אם אדם בא להורגך ויכולת לו אל תעמוד על דם רעך ואל תאמר מתחייב אני בדמו. אל תמלך אלא הרגהו מיד. והמשל אומר קטליה עד דלא ליקטלך. לכך נאמר (שמואל א כ״ד:י׳) ואמר להרגך ותחס עיני עליך ואומר לא אשלח ידי בו כי משיח ה׳ הוא. ואומר (שם י״א) אבי ראה גם ראה. אמר לו ראה מה אתה לי ומה אני לך. שאם היית מוצא אותי הרגתני. ואני לא עשיתי כך. באלהים אהלל דבר בה׳ אהלל דבר. מהו באלהים. מהו בה׳. מקום שכתוב אלהים זה מדת הדין. ומקום שכתוב ה׳ זו מדת רחמים. שנאמר (שמות ל״ד:ו׳) ה׳ ה׳ אל רחום וחנון. אמר דוד לפני הקב״ה אם במדת הדין אתה בא עלי אני מקלסך באלהים אהלל דבר. אם במדת רחמים אני מקלסך בה׳ אהלל דבר.
למנצח על יונת אלם רחוקים לדוד מכתם – אמר רבי יוחנן בשעה שנתרחקו סימניה לתמר נעשית כיונה אלמית וכדרבי אלעזר היא מוצת, לאחר שנמצאו סימניה בא סמאל ורחקן בא גבריאל וקרבן.
דבר אחר שהיתה מכתו תמה שנולד כשהוא מהול. לדוד מכתם שיצא ממנה דוד שהיה מך ותם לכל.
דבר אחר מכתם כשם שבקטנותו הקטין עצמו אצל מי שגדול ממנו ללמוד תורה (כתוב בירמיה ברמז רס״א). למנצח על יונת אלם רחוקים וגו׳ באחוז אותו פלשתים בגת, ואחיו של גלית רואין אותו לא היה זה נצוח גדול. ד״א כשאמר ישמע נא אדוני המלך את דברי עבדו וגו׳ אשר נתנך ה׳ היום ביד (כתוב בשמואל ברמז קצ״ח).
והד׳א טרק לדאוד יסבח בה אלמואט׳בין, וכאן הו סבח בה עלי אט׳האר אלג׳מע אלבעידין, חין מסכה אלפלסטיניין פי ג׳ת.
וזה תיפוף לדוד שמשבח בו את המתמידים הוא שבח בו על גלויי האסיפות הרחוקים בזמן שתפשו אותו פלשתים בגת.
וזה מכתם לדוד ישירו בו המתמידים במשמרותם. והוא שר אותו על עזרת הקהלות הרחוקות כאשר תפשוהו הפלשתים בגת. על תיבת מכתם ראה לעיל טז א. תרגם יונת ״אט׳האר״ ואם כי למלה זו מובנים שונים בערבית הרי לדעתי זהו המובן הנכון כאן. ומלת יונת מלשון ״און״ כח, עזרה שהושיטו לו. ואלם ״ג׳מע״ קבוצה. קהלה. מן מאלמים אלומים וכמו שכתב בפירושו לקמן נח.
למנצח על יונת אלם
פסר פי יונת אלם רחוקים חמאמה קצר אלאבעדין והדֺא מא לא יעקל ולא יוٴדי מעני ואלדֺי ארﹶי פיה אן אלחמאמאת מן אלאגאני קד אסתעמלת פי שגי אלאלחאן ופי מעני אלפראק וקד כאן דוד פי וקת אלתקבץׄ עליה פי גת מפארקא לאהלה ומתשוקא אליהם פסמי אלחמאמה אלתי אבתאחהא וחמאמה אﹸלפה אלאבעאד.
ואלם משתק מן מאלמים אלומים (בראשית לז:ז) אלם צדק (תהלים נח:ב) וי׳גוז איצֺא אן ינסב אלאלפה ואלאגתמאע ללחמאמה מן חיתֺ כאנת אולא לא ללגראב חין אטלקהמא נות ועאדת אליה [69 ב] מן דונה פנסבת אלי אלאיתלאף ב[מ]א מא נﹸסב אל[...] אלבין ואלפראק.
He explains “Yônaṯ ʾElem Reḥôqîm” as Doves of the distance palace; unable to understand and unable to reach him. Meaning: I am of the opinion that the doves represent the singers (friends) which use melancholic melodies and with a sense of separation. It is about the time David was captured in Gath. He was separated from his family and yearning to return to them. He calls the doves to let them know. They represent his most distant friends.
And “Ēlem” is derives its mean from “we were binding sheaves” (Gen. 37:7). It is also possible “righteous company” (Ps. 58:2) he relates friendship and human society to the doves inasmuch as they were initial not far away when they were released from the starting point. (However,) they returned (home) despite of it. Therefore, it applies to the agreement which was not connected to the … to separation and parting. (C.f. I Samuel 20:42.)
יונת אלם רחוקים – על עצמו אמר שהיה רחוק מארץ ישראל אצל אכיש והיו אחיו של גלית מבקשים רשות מאכיש להורגו, שנאמר: הלא זה דוד מלך הארץ (שמואל א כ״א:י״ב) והוא היה ביניהם כיונה אלמת.
yonath elem rehokim He said this concerning himself, for he was with Achish, far from the land of Israel, and Goliath's brothers were requesting permission from Achish to kill him, as it is said: "Is this not David, the king of the land?" (I Sam. 21:12) And he was among them as a mute dove.
יונת אלם – כלי שיר.
רחוקים – שבא מארץ מרחקים.
מכתם – מין נגון.
למנצח על יונת אלם – על נועם פיוט, תחלתו: יונת אלם רחוקים.
FOR THE LEADER; UPON JONATHAN-ELEM-REHOKIM. A psalm that is to be performed to the tune of a song opening with the words Yonat-elem-rechokim.1Michtam means something precious.2 It is related to the word ketem (gold) in the most fine gold(Song of Songs 5:11).
1. See Ibn Ezra on Ps. 4:1.
2. Mikhtam thus means a precious psalm.
למנצח על יונת אלם – קרא עצמו דוד יונת אלם, בהיותו בגת שברח מפני שאול.
ואמר: באחוז – שחשבו פלשתים לאחזו ולהמיתו כשאמרו לאכיש: הלא זה דוד מלך הארץ (שמואל א כ״א:י״ב), עד שמרוב פחדו התהולל בידם ועשה עצמו משוגע. לפיכך קרא עצמו יונת אלם – כיונה שגולה ממקומה, והיה אלם ביניהם, שלא היה יכול לדבר וכמשפטו ודעתו אלא כדברי משוגע.
או קרא עצמו יונה – לפי ששם עצמו כאלו אין לו דעת, כמו יונה, כמו שאמר עליה: כיונה פותה אין לב (הושע ז׳:י״א).
באחוז אותו פלשתים בגת. שברח שם מפני שאול1. אמר:
1. רש״י פירש ׳על עצמו אמר שהיה רחוק מארץ ישראל אצל אכיש והיו אחיו של גלית מבקשים רשות מאכיש להרגו שנאמר הלא זה דוד מלך הארץ׳. ורד״ק: ׳קרא עצמו דוד יונת אלם, בהיותו בגת שברח מפני שאול. ואמר באחוז, שחשבו פלשתים לאחזו ולהמיתו כשאמרו לאכיש (ש״א כא, יב): הלא זה דוד מלך הארץ, עד שמרוב פחדו התהולל בידם ועשה עצמו משוגע׳.
לַמְנַצֵּחַ עַל יוֹנַת אֵלֶם רְחֹקִים וגו׳. ׳אלם׳ – מלשון ׳מאלמים אלומים׳ (בראשית ל״ז:ז׳). יאמר ׳יונת אלם רחוקים׳, כי כמו שהיונה תאלם אלומים ועצים דקים מארץ מרחקים לעשות קן לה, כן [אני] כמו היונה הנודדת פה ופה ללקט ציבים קטנים לקינה:
למנצח על יונת – הטעם ביו״ד.
על יונת אלם – בעבור כי היה אז כיונה פותה אין לב והיא נאלמה ואף היה אז רחוק מארצו והיה מן הנמנע לברוח.
מכתם – המזמור הזה היה חביב בעיניו ככתם פז.
באחוז אותו – כאשר אחזוהו פלשתים בגת להרגו על אשר הרג בפלשתים בהיותו עם שאול.
יונת אלם – פי׳ שהיה כיונה אלמית ובארץ רחוקה, וי״ל שהוא שם כלי זמר.
על יונת אלם רחוקים – נראה שהיה שגור בפיהם שיר המתחיל בתיבות יונת אלם רחוקים, ובנגונו היו מזמרים גם מזמור זה, וכן על אילת השחר ואל תשחת ושושן עדות.
כי שאפני אנוש – אדם גרוע צופה לבלעני כרגע, שרש שאף שאב נשף נשב ממקור אחד, הברה טבעית יוצאת מפי נושב, ושף בלשון ארמי קופץ דשף מדוכתיב (חולין מ״ב).
לחם – נגש להרע עמדי חנם.
תרגום כתוביםמדרש תהליםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג'יקטילהרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור המילותהואיל משההכל
ה׳ תחוס עלי לפי שהאנשים כבר התפרצו אלי בפתע ובהרבה מלחמות הם לחצו אותי.
חנני, חנני ה׳ כי בני אדם כבר דחקוני ובהרכה מן הזמנים מלחמות ילחצוני.
שאפני – מצפים לבלעיני, גולושיר בלעז, כמו שאפה רוח (ירמיהו ב׳:כ״ד).
[לחם – לשון מלחמה.]
yearn Heb. שאפנו, yearn to swallow me up, goloseir or goloser, to long, to be impatient. (Cf. Rashi to Amos 2:7.) As: "that snuffs up (שאפה) the wind" (Yirmeyahu 2:24).
the warrior Heb. לחם, an expression of war (מלחמה).
כל היום – בכל מקום שאלך. הייתי בארץ ישראל – לחצני שאול, בארץ פלשתים – אחזני אכיש ועמו, ויורד רירו על זקנו (שמואל א כ״א:י״ד).
חנני – שאפני – כדרך משל הוא אבימלך או עבדיו.
WOULD SWALLOW ME UP. Would swallow me up is metaphoric. The reference1 is to Avimelekh2 or to his servants.3
1. The one who would swallow up David.
2. King of Gath. See Ibn Ezra on Ps. 34:1.
3. See Samuel I 21:12.
חנני אלהים כי שאפני – אכיש ועבדיו היו שואפים לו ומביטים אליו לרעה עד שהתהולל בידם.
לוחם ילחצני – שאול שלוחם אותי כל היום עד שהצריכני לצאת מארץ ישראל, זהו הלחץ.
חנני אלקים. להושיעני, אף על פי שיצאתי מערי ישראל לערי פלשתים1: כי שאפני אנוש. כי הוכרחתי לעשות זה, מפני ששאף לבלעני ׳אנוש׳ - שהוא שאול, וזה כי כל היום לוחם ילחצני, כי בכל יום הוא לוחץ אותי במלחמתו:
1. והרי ׳אסור לצאת מארץ ישראל לחוצה לארץ לעולם׳ (רמב״ם מלכים פ״ה ה״ט, ע״פ ב״ב צא.).
(ב-ג) ואמר חָנֵּנִי אֱלֹהִים כִּי שְׁאָפַנִי אֱנוֹשׁ. שהרי אחזו אותו הפלישתים1. ואמר ששאפוהו, שהוא מלשון כסיפה ושאוף, כאמרו (ירמיה ב׳:כ״ד) ׳באות נפשה שאפה רוח׳, לפי שאחר שאחזוהו – הניחוהו, ואפילו הכי כָּל הַיּוֹם לֹחֵם יִלְחָצֵנִי, כלומר, אף על פי שיש לי אויבים ואחזוני, אפילו הכי שאול ואנשיו עוד כ׳לוחם ילחצני׳2.
ו׳חנני׳ – אמרנו שהוא לשון מתנת חינם, וזה שיהיה שואל מה׳ יתברך שיחזירהו לארץ ישראל שגרשוהו משם, כאמרו (שמואל א׳ כ״ו:י״ט) ׳כי גרשוני מהסתפח בנחלת ה׳ ׳ וגו׳.
ואמר, אני אמרתי ׳חנני׳, לפי ששָׁאֲפוּ שׁוֹרְרַי כָּל הַיּוֹם כִּי רַבִּים לֹחֲמִים לִי מָרוֹם, שאינם מתי מספר, רק רבים הם. ו׳מרום׳ – הוא על צד הקריאה, ולה׳ קרא ׳מרום׳3, כאמרו (תהלים צ״ב:ט׳) ׳ואתה מרום לעולם ה׳ ׳:
1. ׳אכיש ועבדיו היו שואפים לו ומביטים אליו לרעה׳ (רד״ק). אבל בנדפס פירש שהכוונה לשאול.
Those that lie in wait for me would trample me all day; for they are many that fight against me, O Most High,
א. שׁ֭וֹרְרַי א=שׁ֭וֹרֲרַי (חטף)
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג'יקטילהרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
My oppressors crush my bones all the day, for many are the oppressors fighting against me, O God Most High, whose throne is on high.
וקד זחף מצ׳אדיי פי כת׳יר מן אלזמאן, וכת׳יר ילאחמוני ממן הם ארפע מני.
בהרבה זמנים התפרצו אויבי נגדי. ונלחמו בי כאלה שהם יותר נכבדים ממני.
שאפו, וככר דחקוני מתנגדי בהרבה זמנים והרבה נלחמים כי מי שהם גבוהים ממני הכוונה רמים בתקפם חזקם ושלטונם.
וקו׳ שאפו שוררי יריד אנהם יתשופון אבדא אן ינזל בה מא יתמנון לה ולם ישערו באן אלמחארבין ענה מן גנד אלסמא כתֺיר כמא קאל כי רבים אשר אתנו מאשר אתם (מלכים ב ו:טז)
לאן לגה מלחמה אדֺא קארנהא אלבא או על או עם פאלחרב ואקע עלי מן יתצל בה אחדהא וילחם בה (יהושע י:לא, שמואל ב יב:כט, מלכים א כ:א) להלחם עליה (דברים כ:ידברים כ:יט) וילחם את1 אפרים (שפטים יב:ד) ותבין את מכאן עם מתֺל לחם את לחמו (תהלים לה:א) ועלי2 אנה יגוז פי הדֺא תעדיה בלא וסיט כמא וגדנא בנא אלנפעאל מנה אעני וילחמוני חנם (תהלים קט:ג) פתכן את הנא עלי אלמעפולין ואדֺא אנצֺאף אלי ל[ג]ה מלחמה אללאם פאלחרב עמן תתצל בה ואקעה עלי צֺדה כקו׳ ייי ילחם לכם (שמות יד:יד) נלחם להם (שמות יד:כה)כי רבים לחמים לי מרום.
1. Mss עם.
2. Ms. Heb. e. 99 42r-43v
The phrase “My watchful foes” that is to say, they (the enemies) always look out expectantly, hoping for what they wish to befall him. However, they do not realize that his soldiers from the heavenly host are many as it says; “there are more on our side than their” (II Kings 6:16).
If the word milḥamâ [war] can be written with a [following particle] Beṯ, ʿal or ‘im then the war is against those who are joined with them [the particles, as in] “and attack it” (Jos. 10:31, 2 Sam. 12:29, I Kings 20:1) “to attack it” (Deut. 20:10) “fought the [eṯ] Ephraimites” (Jud. 12:4). Explain that eṯ is in place of ‘im as in “God, strive with [‘im] my adversaries,” (Ps. 35:1). It is possible for it to be transitive without an intermediary as we found in the Nip̄ʿal form, I mean, “they attack me without cause” (Ps. 109:3), wherein eṯ has two objects, but it can connect the word milḥamâ [war] to the lāmeḏ, and consequently, the war, when connected by it, is prosecuted against Him as stated “will battle for you” (Ex. 14:14), “fighting for them” (ibid. 14:25) and “for many are my adversaries, O Exalted One.”
מרום – הקב״ה שהוא יושב מרום.
O Most High The Holy One blessed be He, Who dwells on High.
שררי – עוייני.
מרום – אתה ששמך מרום עלינו, ולך אני צועק עליהם. לכך אני אומר: מרום, מפני האויבים שלא היו יריאים מן הקב״ה והיה מתפלל דוד שירום עליהם וישמידם, וכן: ואתה מרום לעולם י״י עד כי הנה אויביך (תהלים צ״ב:ט׳-י׳).
שאפו – הטעם כמו: מלעיג. למה שאפו צוררי כל היום, ויש לי מלאכים רבים במרום נלחמים בעבורי. כי מלתא מלחמה ואחריה למ״ד היא לעזר.
כי – הטעם בעבורו הוא, כמו: הנלחם לכם. רק עם מלת עם, לגנאי.
א. כן בכ״י פרמא 1870, לונדון 24896. בכ״י מנטובה 13 חסר: ״מלת״.
WOULD SWALLOW ME UP. David mocks his enemies and says: Why do my enemies spend all the day desiring to swallow me up, when I have many angels above who fight for me?1 [Our text is to be so interpreted,] because when the word milchamah (war) is followed by a lamed it indicates [a war that is waged] to help [a friend in distress].2 Compare, ha-nilcham la-khem (that fighteth for you) (Deut.3:22). However when the word milchamah is followed by the word im (with) it has a negative connotation.3
1. Ibn Ezra interprets of lochamim li (fight against me) as meaning, fight for me.
2. Hence the meaning of lochamin li (fight against me) is, fight for me.
3. It means fight with or fight against.
שאפו שוררי – בין מישראל בין מאומות העולם אשר אני גולה ביניהם.
ומלת מרום כנגד האל יתברך. אמר: אתה רואה, מרום, כי רבים לוחמים אותי והבריחוני מארץ ישראל והפלשתים שבאתי להסתופף ביניהם לוחמים לי גם כן, שחשבו להמיתני.
ועם זה1, שאפו שוררי - המסיתים את שאול נגדי, כי רבים לוחמים לי, מרום, ובהיות כי אתה ׳מרום׳2, ידעת כי ׳רבים׳ מ׳שוררי׳ אלה היו ׳לוחמים לי׳ - בשבילי ובמצותי, בתוך החיל שלי3, ואז4, יום אירא - כאשר הייתי ירא מלחמת האומות, אני אליך אבטח - הייתי תמיד בוטח בך:
1. בנוסף על כך ששאול עצמו שואף לבלעני.
2. ׳מרום - הקב״ה שהוא יושב מרום׳ (רש״י). רד״ק: ׳ומלת מרום כנגד האל יתברך. אמר: אתה רואה, מרום, כי רבים לוחמים אותי והבריחוני מארץ ישראל, והפלשתים שבאתי להסתופף ביניהם לוחמים לי גם כן, שחשבו להמיתני׳.
3. מוה״ק מציינים לעיל לה א, ויל״ע אם זו הכוונה שם.
מרום – ר״ל אתה ה׳ היושב בשמי מרום ראה כי רבים לוחמים עמי והם שאול ופלשתים.
מרום – ממרום.
שאפו שוררי כל היום – הם שואפים ומצפים לאמר,
כי רבים לוחמים לי ממרום – הם חושבים שמן השמים מסכימים להרגני ושמשם לוחמים לי, וזה שקר, כי רק אנוש שאפני לא ממרום, כי בהפך
מרום – תאר הפעל, ירימו ויגדילו מלחמתם, ע״כ שוררי המביטים ומקוים לראות ברעתי, שואפים וצופים מתי אנגף לפני לוחמי.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג'יקטילהרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
(ד)י֥וֹםאִירָ֑אאֲ֝נִ֗יאֵלֶ֥יךָאֶבְטָֽח׃
On the day that I am afraid, I will put my trust in You.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גאבן עזרא ב׳רד״קשיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
יוֹמָא דְאִדְחַל אֲנָא עֲלָךְ אֶתְרְחֵץ.
In the day that I am afraid, I will put my trust in you.
פיום אכ׳אפהם, אנא בך את׳ק.
וביום שאני מפחד מהם אני בוטח בך.
יום, ובכל יום אשר אירא מהם אני בוטח בך.
יום – אליך – כמו: עליך, כמו: אל הנער הזה התפללתי (שמואל א א׳:כ״ז).
IN THEE. The word elekha is to be rendered in Thee.1 Compare el (for)2 in For this child I prayed(Samuel I 2:27).
1. Hebrew, alekha, literally “on you.” The word elekha literally means, to you. Hence Ibn Ezra’s comment.
2. El usually means, to. However, in Samuel I 2:27 it has the meaning of al, for (literally, on).
יום אירא אני אליך אבטח – כמו עליך, וכן בטח אל י״י בכל לבך (משלי ג׳:ה׳).
(ד-ו) ואמר דוד, ה׳ יתברך, יוֹם אִירָא אֲנִי אֵלֶיךָ אֶבְטָח, בֵּאלֹהִים אֲהַלֵּל דְּבָרוֹ ממה שהעיד ואמר שהשב אליו ישמענו תמיד, כאמרו (דברים ד׳:כ״ט) ׳ומצאת כי תדרשנו וגו׳, ובקשת[ם] משם׳ וגו׳1. יאמר, אני אהלל תמיד דברו זה, ממה שעצה טובה קמל״ן: בֵּאלֹהִים בָּטַחְתִּי לֹא אִירָא מַה יַּעֲשֶׂה בָשָׂר לִי. כלומר, מה יעשו לי אלה האומות אשר אני הולך להלחם עמהם. אמר אם כן, בלכתי למלחמה הייתי מתפלל לך ומהלל דבריך, ואלה החנפים אנשי צר ומצוק ואנשי בליעל, בהתפללי – כָּל הַיּוֹם דְּבָרַי יְעַצֵּבוּ, באמרם, רשע, מה לך להתפלל, שה׳ לא ישמע לתפילתך – שאינה זכה, כדי להכעיסני, על דרך ׳וכעסתה צרתה גם כעס בעבור הרעימה׳ (שמואל א׳ א׳:ו׳), וכל זה הם עושים לפי שכָּל מַחְשְׁבֹתָם לָרָע:
1. בנדפס: ׳והייתי מהלל ׳דברו׳ שאמר בתורה (ראה דברים א ל, כ׳:ד׳) ׳כי ה׳ אלקיכם הוא ילחם לכם עם אויביכם׳, וזה כי יעשה דין נגד האויבים׳.
יום אירא – אבל ביום שתגדל מוראי אבטח אליך כי בידך להצילני מיד כולם.
יום אירא אני אליך אבטח – שידעתי שממרום יבא עזרי, וזה משני טעמים,
א. כי
יום אירא – שהיה לי לירא.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גאבן עזרא ב׳רד״קשיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
I will praise the attribute of the justice of God; in the word of God I will put my trust, I will not be afraid. What will flesh do to me?
ובאללה אמתדח עלי כלאמה, ובה ות׳קת פלא אכ׳אף מא יעמל אלבשריון בי.
על כל דבר אני מתהלל בה׳. ואם כך לא אפחד מה יעשו לי בני אדם.
ויעני בקו׳ באלהים אהללאהלל דבר(תהלים נו:יא) אנה מא כאן מן נצרי וטֺפרי לם אגעל לנפסי פכׄסא מן [... ...]צאפת[..] נאצﹶרי ונסבתה אלי מטֺפרי.
The meaning of “in God, I praise” pertains to “I praise His word” my aid and my victor, which were not for my sake for He (God) drove away … He aided me but they attribute it to my triumph.
באלהים אהלל דברו – אף בשעה שהוא בא עמי במדת הדין אהלל דברו ואבטח בו.
With God, I will praise His word Even when He deals with me with the Divine standard of justice I will praise His word and trust in Him.
(ה-ז)באלהים אהלל דבר{ו} – כאשר קוו לנפשי – מקום שהמתינו אותי כי אני אעבר שם וילכדוני.
באלהים – טעם דברו שהתנבא עליו שמואל שימלוךא על ישראל, על כן באלהים בטחתי – שימלא דברו.
א. כן בכ״י פרמא 1870, לונדון 24896. בכ״י מנטובה 13: ״שימלך״.
IN GOD – I WILL PRAISE HIS WORD. The reference1 is to God’s word, which Samuel prophesied concerning David. Samuel prophesied that David would be king over Israel. Therefore I trust in God means, I trust that the Lord will fulfill His word.2
1. In God.
2. Since the first part of the verse speaks of God’s word.
בי״ת באלהים טעמה למלת אבטח שזכר, כלומר אבטח באלהים ואהלל דברו – כלומר אהללנו על דברו שאמר לי על ידי שמואל שאמלוך, כי ידעתי כי יקיים אותו הדבר לי, ואף על פי שאני נרדף וגולה ממקום למקום אני בוטח בו ולא אירא ממה שיעשה בשר לי.
באלקים אהלל דברו. והייתי מהלל ׳דברו׳ שאמר בתורה (ראה דברים א ל ושם כ ד) ׳כי ה׳ אלקיכם הוא ילחם לכם עם אויביכם׳, וזה כי יעשה דין נגד האויבים1. ומהללי בזה היה, באלקים בטחתי שיעשה כדברו, מה יעשה בשר לי בהיותי נלחם בשמו, והם אז כל היום דברי יעצבו - היו מתנגדים לדברי אלה, באמרם שאין לבטוח בזה2: עלי כל מחשבותם לרע. והנה עתה, ׳כל מחשבותם עלי׳ הם ׳לרע׳, כי אמנם יגורו – יתקבצו, יצפונו - לארוב לי3, המה - שהיו עבדי, עקבי ישמורו - כדי לרגל לשאול: כאשר קוו נפשי על און פלט למו - באף עמים הורד אלקים. יהי רצון, ש׳כאשר קיוו׳ שבהטותם ׳נפשי על און׳ מועצותם והפחדתם יהיה מפלט למו ממלחמת האומות שהיו יראים ממנה ובלתי בוטחים בה׳ - שתורידם ותפילם עתה ׳באף עמים׳ וביד האומות:
1. ורש״י פירש ׳באלהים אהלל דברו - אף בשעה שהוא בא עמי במדת הדין אהלל דברו ואבטח בו׳.
2. אבע״ז: ׳יעציבוני בעבור דבר שאני בוטח בשם׳.
3. יצפונו – יארובו (רש״י). רד״ק: ׳יגורו יצפונו - יתקבצו ויארבו וישמרו עקבי במקום שאלך בו ללכדני. יגורו, ענין אסיפה וקיבוץ, כמו (מזמור נט, ד): יגורו עלי עזים, (ישעיה נד, טו) הן גור יגור. יצפונו, ענין מארב, כמו (משלי א, יא): נצפנה לנקי חנם. כלומר, יארבו במקום צפון׳.
All day long they trouble my affairs; all their thoughts are against me for evil.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג'יקטילהרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קשיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
All day on my account they toil; against me all their thoughts are for evil.
ופי כת׳יר מן אלזמאן ישאקוני פי אמרי, ועליי אכת׳ר עזומהם לשר.
ובהרבה זמנים הם בענינים שלי גורמים לי סבל. ועלי מרבית האשמות הרשע שלהם.
כל, ובהרבה מן הזמנים העציבוני בעניני וכל מחשבותם עלי לרע.
וקו׳ דברי יעצבו יחתמאל אן יעני בה אנהם יכדֺבונני במא כׄאטב [70 א] בה מן סו אלמ[...]ה וקבחהא.
ויכון תאויל דברי דברים אלתי תכן מנהם אלי כקו׳ ואנכי מעשיהם ומחשבותיהם (ישעיהו סו:יח) יעני מעשי בהם ומחשבותי עליהם לאנה אראד פעל אללה בהם ומדֺהבה פיהם והו אלגאלב אלאמם אלמתבאעדה לתשאהד עזה וגלאלה לא פעלהם הם ואפכארהם כקו׳ באה לקבץ את כל הגוים והלשונות (ישעיהו סו:יח) ויגוז פיה אנהם יכדֺבון אנפסהם באחואלי אלתי טֺהרת עליהם ואליהם פירגעון אלי אגﹶתיאלי כאנה קאל בדברי יעצבו נפשם.
It states, “they cause me grief in my affairs.” It means they mislead me with evil … and infamous speech.
“My actions” could be explained [taʾwîl] as ‘actions which pertains to them as stated “For I [know] their deeds and purposes” (Is. 66:18). Meaning “my actions” for “their actions” and “my thoughts” that is to say; the action of God is with them and His doctrine is in them. (Proof of this is that) He (God) brought the various nations to acknowledge His (God’s) might and honor. Not their exploits, them or their thoughts as in “[The time] has come to gather all the nations and tongues” (Is. 66:18). It is possible they deluded themselves regarding my state which was victorious against them. Until they tried again to murder me as if it were written as ‘my action they cause them grief.’
כל היום דברי יעצבו – מעציבים אותי רודפי עד שכל דברי פי עצב וצעקה.
All day long, my words grieve [me] My pursuers grieve me until all the words of my mouth are grief and cries.
כל – יעצבו – מגזרת עצבון. והטעם יעציבוני בעבור דבר שאני בוטח בשם.
ALL THE DAY THEY TROUBLE MINE AFFAIRS. The word ye’atzevu (they trouble) is related to the word itzavon (toil) (Gen. 3:17). Devarai ye’atzevu (they trouble mine affairs) means, they trouble me because I trust in God.1
1. Devarai ye’atzevu literally means, my affairs they trouble. Ibn Ezra renders this, they trouble me because of my affairs, that is; they trouble me because of my trust in God.
כל היום דברי יעצבו – על דברי מלכותי יכעיסו אותי וכל מחשבותם להרע לי.
דברי יעצבו – על ידיהם כל דברי המה דברי עצבון וצער כי כל מחשבותם עלי לרעה ודואג אני בזה.
כל היום – עתה שב לענין הפלשתים ששינה את טעמו בעיניהם, והם דברי יעצבו – שהם לא האמינו כי משוגע הוא, והשתדלו שיתעצב המלך מדבריו וענינו ויחשוב שבא לרגל את הארץ,
ועלי כל מחשבותם לרע – שאף אחר שפטרו אכיש חשבו להרע לו.
יעצבו – ייחסו להם מגמת און להעציב עמיתי, או מחמת מחשבותם לרע כל היום אני נעצב ואין בפי אלא דבר עצבון, וזה נראה יותר.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג'יקטילהרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קשיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
They gather themselves together, they hide themselves. They mark my steps; as they have waited tot take my soul.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג'יקטילהרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קשיעורי ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
ויצפונו יעני פי אלכמון כקו׳ נצפנה לנקי חנם (משלי א:יא).
וקו׳ עקבי ישמרו יעני אנהם ירצדון תורט פי חבאלהם ותנשבי פי אשראכהם כמא קד אמﹶלוא דֺלך מן הלאך נפסי מן אגל גﹺלﹼﹶהם פנגﹼﹶהא מנהם ואכׄפהם ואכׄפצֺהם בסכׄטך יא אללה.
(ז-ח) פקו׳ פלט עאיד עלי נפשי ולמו במעני מנהם כמא קאל ויבא שלמה לבמה אשר בגבעון (דברי הימים ב א:יג) יעני מן הבמה.
וקו׳ על און מתצל בקו׳ המה עקבי ישמורו אי אנהם אנמא יחמלהם עלי [70 ב] דֺלך גﹺלﹼﹶהם וצֺגﹶנהם. תֺם יקול פ[לט] מהם ואכת [ר]ה אעאדה אלצֺמיר עלי נפשי אגאזא ואתכאלא עלי אלפהם ענה.
וקד יגוז פצל נפשי ען און ואן נגעלהא מפעול פלט מהם ונסתגני ען אעאדה אלצֺמיר עליהא יעני כאשר קוו על און תֺם יקול נפשי פלט מהם.
“They plot” meaning ‘they gather and banded together’. It is from the meaning “their dwelling” (Ps. 55:16.) unlike what preceded.
“they conceal” meaning ‘concealed.’ As its states, “Let us conceal (ourselves) for the innocent (without cause)” (Prov. 1:11).
It states, “watch my every move;” meaning (the wicked) prepare their traps and catch me in their nets as they had hoped to destroy me out of their hatred. However, He (God deliver them (David’s band) from them (the enemies), subdue them and subjugate them in Your anger, oh God.
(7-8) It states “cast out,” referring to “me”. And “them” means ‘from them’ as stated; “” (And Solomon from the high places and rule over Israel I Chr. 1:13) meaning ‘from the high place.
It states “for their evil,” connected to “they watch my every move,” As in them, (his enemies’ behavior). It refers to them in accordance their hatred and loathing. Then it states ‘cast them out’. The repetition of the referral back to pronoun “me” is permitted and relied upon for comprehension.
It is possible that “me” is connected “evil” and we can make it the predicate of; ‘cast from them’. We can manage without needing to refer back to the subject; meaning; ‘when they hope for their evil. Therefore, it says ‘they cast from me.’
יגורו יצפונו – המה אורבים ולנים במקום שהם מקוים שאני אלך שם ושומרים את עקיביי טראצירש בלעז, לרגלני ולהוליך רודפי שם, כל זה היה מקובל על רשעי ישראל האורבים לו ומאימתם ברח אצל אכיש.
יגורו – ילינו.
יצפונו – יארובו.
כאשר קוו נפשי – כשהם יודעים ומקוים בדרך זאת ילך.
They lodge, they hide They lurk and lodge in the place they hope I will go, and they watch my steps (traces in French, tracks, explained in Bereshit 49:19, Shir HaShirim 1:8) to spy on me and to lead pursuers there. All this he would complain about the wicked of Israel: that they would lie in wait for him and out of fear of them he had fled to Achish.
they hide They lurk.
when they hope for my life When they know [that I will pass] and hope for me, "He will go this way."
יגורו – מגזרת גדוד, שיהיו רבים ולא אוכל להמלט, על כן ישמרו – רגלי שלא אברח.
THEY GATHER THEMSELVES. The word yagoddu (they gather)1 is related to the word gedud (a troop) (Gen. 49:19). My enemies gather themselves, so that they will be numerous and I will be unable to flee. They mark my steps, so that I do not escape.
1. This is Ibn Ezra’s reading. Our texts of Psalms read yaguru. See Minchat Shai.
יגורו יצפונו – יתקבצו ויארבו וישמרו עקבי – במקום שאלך בו ללכדני.
יצפונו – ענין מארב, כמו נצפנה לנקי חנם (משלי א׳:י״א), כלומר יארבו במקום צפון. וכתיב יצפינו ביו״ד, כלומר הם בעצמם אורבים ולוקחים אחרים שיארבו לי עמהם.
כאשר קוו נפשי – קוו ללכוד נפשי.
(ז-ח) והם יָגוּרוּ יִצְפּוֹנוּ הֵמָּה עֲקֵבַי יִשְׁמֹרוּ. כדי להורידני במצודה. והתפלל ואמר, כַּאֲשֶׁר קִוּוּ נַפְשִׁי עַל אָוֶן – החושבים שאותו ה׳אוון׳ יהיה פַּלֶּט לָמוֹ, כך מידה כנגד מידה בְּאַף עַמִּים הוֹרֵד אֱלֹהִים1:
1. כלומר, כמו שהם חושבים שבגלל אוון שעשיתי לא תתקבל תפילתי – בשביל אוון שהם עושים תפילם במלחמת העמים.
יגורו – הראב״ע פירשו מגזרת גדוד נראה שהוא גורס יגודו בדל״ת ולית דחש ליה.
יצפונו – יסתירו לארוב כמו נצפנה לנקי (משלי א׳:י״א).
עקבי – מהלך רגלי.
יגורו יצפונו – יאספו ויסתירו עצמם לארוב עלי ושומרים פסיעות רגלי כאשר יקוו ללכוד נפשי ר״ל כאשר רואים שיש מקום ללכדני אז יארבו עלי.
יגורו – מענין פחד, או מענין אסיפה.
יגורו – שפחדו ממנו שמשנה את טעמו בכונה, וע״כ יצפנו – הטמינו א״ע בצאתו מפלשתים לראות באיזה דרך הולך,
והמה עקבי ישמרו – לראות אם הולך כאיש משוגע או לא, וזה עשו מדעת עצמם כאשר קוו נפשי להרגני.
יגורו – מהוראת אגר שענינו אסף ומזה ממגורות, אוצרות (יואל א׳:י״ז), וגר נאסף ומתחבר אל גוי אחר, ובחילוף אותיות (להצהיל־להצהיר) גל, קבוצת אבנים, בלשון ארמי יגר.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג'יקטילהרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קשיעורי ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
Because of iniquity cast them out; in anger bring down the peoples, O God!
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג'יקטילהרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קשיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
For iniquity, they expect rescue To find rescue and riches for a matter of iniquity and wickedness. And פַלֶט is like לפלט, to rescue. They expect reward from Saul for that.
Bring down...with anger With Your anger, bring down this nation in whose midst I am, from their wisdom and from the plots that they devise to kill me.
על – בעבור האון שיש בלבם, או בעבור האון שהם מלאים ממנו, שימניאפליט להם והורידםבבאף אם הם רבים, על כן הזכיר עמים.
א. כן בכ״י פרמא 1870. בכ״י לונדון 24896: ״שימנו״.
ב. כן בכ״י פרמא 1870. בכ״י מנטובה 13: ״והיורדים״.
BECAUSE. [Al aven pallet lamo (because of iniquity cast them out) means,] because of the iniquity which is in their hearts [help me escape them]. It might also mean, because of the iniquity which permeates them help me1 escape them.2 Though they3 are many, bring them down in anger. David therefore says, the peoples.
1. Literally, make me.
2. Ibn Ezra renders pallet lamo (cast them out) as, “their survivor.” He interprets the latter as meaning, make me their survivor, that is, help me survive them.
3. David’s enemies.
על און פלט למו – בתמיהה, כלומר על און שהם עושים עמי יהיה להם הצלה? לא יהיה, אלא הורידם באפך שלא ינצלו.
על און – וכי מהראוי שיהיה להם פליטה והצלה על האון שעושים לי.
באף – לזה הורידם באף וידי לא תהיה בהם.
על און – הטעם שקוו נפשי היה על ובעבור און פלט למו – הפליטה שנפלטתי מידם היה נחשב למו כאון, שחשבו שמן היושר להרגני, והפליטה הוא און, וע״כ עמים באף הורד אלהים.
על און פלט למו – וכי אפשר שאתה אל צדק תפלטם עם כל און שיעשו? לא כי! רק באפך תורידם, וכן בהושע י״ג:י״ד מיד שאול אפדם וגו׳, וכי אחר כל רעתם אפדם? רק איה דבריך (מלשון דֶּבֶר) מות! (מוהר״ר משה ערענרייך הלוי).
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג'יקטילהרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קשיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
You have counted my wanderings. Put my tears into Your bottle; are they not in Your book?
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתר׳ משה אבן ג'יקטילהרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
The days of my wandering you have numbered; place my tears in your bottle, O LORD; is not the sum total of my humiliation in your record?
נודי ספרתה אתה שימה דמעתי בנאדך – אמר רבי שמעון בן פזי א״ר יהושע בן לוי משום בר קפרא כל המוריד דמעות על אדם כשר הקב״ה סופרן ומניחן בבית גנזיו שנאמר נודי ספרתה אתה שימה דמעתי בנאדך הלא בספרתך.
דבר אחר: נודי ספרתה – באותה בעלת נאד, ואומר אל דמעתי אל תחרש אל דמעתה של הגר לא החרשת, ואם תאמר על שהיתה גיורת היא חביבה אף אני כי גר אנכי עמך תושב ככל אבותי.
פאנך קד אחצית נפורי והרובי, וקד חצלת דמועי פי כ׳זאינך אלא אן ד׳לך אג׳מע פי דיואנך.
לפי שאתה כבר ספרת את הבריחות שלי והטלטולים שלי. וכבר שמת באוצרות שלך את הדמעות שלי. לפי שכל זה התקבץ [מתי וכמה בכיתי] בספר שלך.
נדי, כי אתה ככר ספרת נדודי ובריחותי וכבר שמת דמעותי באוצרותיך ולא עוד אלא שהכל בספרך.
פירשתי בנאדך, באוצרותיך, לפי העניו כי אוצרות המים ודברים הנוזלים הם הנאדות. ופירשתי בספרתיך, בספרך, לפי שאני עשיתיו שם זכר שבא בצורת נקבה כמו ותפת לפנים1 אשר עיקרו תוף, וכמו אמרה קהלת2 שהוא אמר. וכל הדומה לכך.
1. איוב יז ו. ושם כתב בפירושו כי דרך העבריים להטות שם נקבה לזכר וזכר לנקבה כאמרם מה אמלה לבתך במקום לבך, תשכן עליו עננה במקום ענן, ליהודים היתה אורה במקום אור.
2. קהלת ז כז.
פסרת בנאדך, פי כ׳זאינך, עלי מעני אן כ׳זאנהֵ אלמא ואלאשיא אלמאיעה הי אלאזקאק. ופסרת בספרתיך, פי דיואנך, לאני ג׳עלתה אסם מד׳כר קד אונת׳ מת׳ל ותפת לפנים אלד׳י אצלה תוף, ומת׳ל אמרה קהלת אלד׳י הו אמר ואשבאה ד׳לך.
ונאדך אסתעארה נוﹶי בהא מגאנסה נודי לתכון כאנהא מחפוטֺה פי ועא פלא יצֺיע מע אי שי וידל איצֺא עלי פיצֺהא וגזארתהא.
1. ספרת
It states; “you keep count of my exiles.” Meaning; my far-off places and places of exile. You counted them; therefore, also my tears were counted by You. You answered me. Therefore, I call out in prayer to You (God) and You came to my aid when I sought You.
And “your flask (nôḏeḵā)” - a metaphor which has the homonym [mujânasa] “my wandering (nôḏî)” in mind. As if they (tears) were carefully stored, for He did not misplace a single one, and (His care) is also proven by their abundance and quantity.
נודי ספרתה – אתה ידעת מניין המקומות שנדדתי לברוח.
שים דמעתי בנוד שלך ותהא שמורה לפניך.
הלא בספרתיך – במניינך תתננה למנותה עם שאר צרותיי.
[ומנחם חברו לשון ספר ממש.]
You counted my wanderings You know the number of the places to which I wandered, to flee.
place my tears in Your flask Place my tears in Your flask, and let them be preserved before You.
Is it not in Your accounting Place them in Your accounting, to count them with the rest of my troubles. Menachem, however, associated it (p. 128) as an expression of an actual book.
נודי ספרת – אבל הרבה פעמים ספרת, וכן שימה דמעתי בנאדך הלא בספרתך – הרבה מדמעות{י} ספרת.
ספרת – הטעם אתה תדע כמה פעמים אני נודד ממקומי, והיה דרך צחות נודי עם בנאדך. והטעם כי טיפותיוא שהם דמעותיו ספורות הם להשם וזה הטעם הלא בספרתך. וכאילו הם מחוברות בנאד, דרך משל שלא אבדה טפה מהם.
א. כן בכ״י פרמא 1870. בכ״י לונדון 24896 (חסר ״כי״): טפותיו. בכ״י מנטובה 13 הסופר השאיר מקום חלק.
MY WANDERINGS. Nodi (my wanderings) has the same meaning as nedudai (my wanderings).1 Compare, And dwelt in the land of Nod(Gen. 4:16).2
THOU HAST COUNTED. Its meaning is, You know how many times I have wandered from my place. It is poetic to combine nodi (my wanderings) with ve-nodekha (into Thy bottle).3 The import of Put Thou my tears in Thy bottle is, God knows the number of the psalmist’s drops, that is, the number of his tears.4 This is the meaning of ha-lo be-sifratekha (are they not in Thy book).5 The poet’s tears are, as it were, gathered in a bottle. The latter is a figure of speech. Its meaning is, not a drop of my tears has been lost.
1. Nedudai is the usual term for my wanderings. Hence Ibn Ezra’s comment.
2. The land of wandering.
3. For they have a similar sound.
4. And placed them in a bottle.
5. Ibn Ezra renders ha-lo be-sifratekha, are they not among Thy numbered objects? See Rashi.
נודי ספרת אתה – תדע מספר הנדודים שנדדתי, וכמו שספרת אותם כן תשמרם עמך וקח נקמתי מאויבי.
שימה דמעתי בנאדך – על דרך משל, כי דרך המים למלא מהם הנאד, לפיכך אמר אסוף דמעתי בנאדך, כלומר שתשמרם ולא תשכחם.
הלא בספרתך – הלא לשון חוזק וזרוז, כמו הלא צויתיך חזק ואמץ (יהושע א׳:ט׳), הלא שמעת בתי (רות ב׳:ח׳). אמר: שימה דמעתי ונודי בספרתך – כמו בספרך, על דרך משל, כמו: ויכתב ספר זכרון לפניו (מלאכי ג׳:ט״ז), כי הדבר הנכתב לא ישכח, כי הספר תכירהו תמיד בכל עת שיראה אותו.
נודי ספרתאתה. הנה, ׳אתה׳ ידעת מספר הפעמים שהוצרכתי להיות נע ונד1: שימה דמעתי בנאדך. קבץ כמו כן כל ׳דמעתי׳: הלא בספרתך. הלוא ׳שערי דמעה לא ננעלו׳ (ברכות לב:), ואין ספק שתספור אותם2 ותרחם עלי:
1. ׳נודי - כמו נדודי וישב בארץ נד, ספרת - הטעם אתה תדע כמה פעמים אני נודד ממקומי׳ (אבע״ז), כ״כ רש״י: ׳נודי ספרתה - אתה ידעת מנין המקומות שנדדתי לברוח׳.
2. ׳בספרתך – במנינך׳ (רש״י).
ואמר לה׳ שישמע תפילתו לשתי סיבות. האחת, מצד הגלות שגלה וסבל, שהרי ׳הגלות מכפרת עון׳ (ברכות נו.). והאחרת, ש׳שערי דמעה לא ננעלו׳ (שם לב:), והוא תמיד הולך ובוכה בדמע. על החלק הראשון אמר, נֹדִי סָפַרְתָּה אָתָּה – ויודע כמה גלויות גליתי. ועל החלק השני אמר, שִׂימָה דִמְעָתִי בְנֹאדֶךָ. ואמר, הֲלֹא בְּסִפְרָתֶךָ ה׳ יתברך כל אלה הצרות שסבלתי1:
1. ׳בספרתך – אין ספק שתספור אותם ותרחם עלי׳ (נדפס).
נודי – הלא ידועות וספורות לפניך מרבית הנדודים שאני נודד מפניהם.
בנאדך – להיות שמורים אצלך והלא המה ידועות וספורות לפניך ושמרם לשלם להם גמול על כולם.
ספרתה – מענין מספר, וכן בספרתך, שתחשוב הדמעות אל המספר של הנדודים.
נודי, אתה ספרתה מספר הנדודים שלי, כמה ימים אהיה נודד ובכמה מקומות ואני מבקש שימה דמעתי בנאדך וגם הם הלא יהיו בספרתך – ר״ל בחשבון המספר שלך, למשל אם גזרת עלי עשרה נדודים במספר ובנדוד אחד היה לי צער ובכיתי דמעות כמספר עשרה נדודים, תצרף חשבון מספר הדמעות אל חשבון מספר הנדודים, ובזה ימעט זמן הנדוד לפי משקל הצער והדמעות שגם הם מן החשבון.
גורי – כמה פעמים הוכרחתי ללכת נע ונד, ובנאדך שאחריו לשון נופל על לשון, ונאד הוא מחמת שמביאים עמם בני אדם דרי מדברות ונדים ממקום למקום.
הלא בספרתך – שם ספר על משקל נקבה, הלא כתבת בספרך ושמעתי כי חנון אני (פרשת משפטים).
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתר׳ משה אבן ג'יקטילהרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
Then my enemies shall turn back on the day that I call. This I know, that God is for me.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
אז ישובו – וכשישובו אויבי אחור בו ביום שאקרא אליך אז אדע בזה כי אלהים לי לעזרה ולא במקרה בא.
אז – אחר שראיתי שביום אקרא אז תיכף ישובו אויבי אחור – שאחר שהתפלל לה׳ התפלה הזאת שבו הפלשתים ההולכים אחריו ולא צדו עוד לקחת את נפשי,
בזה ידעתי כי אלהים לי שמשגיח עלי ביחוד.
אז – אם תשים דמעתי בנאדך.
זה – מלשון זה לי עשרים שנה בביתך (פרשת ויצא) ודומיו, שהוא לשון כבר.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
In the attribute of justice of God I will give praise in his word; in the attribute of mercy of the LORD I will give praise in his word.
באלהים אהלל דבר – זו מדת פורענות. בה׳ אהלל דבר זו מדה טובה (כתוב באיוב ברמז תתצ״ג).
ובה אמתדח פי ג׳מיע אמורי, כמא לם אזל קבל ד׳לך.
ואני מתהלל בה׳ בכל עניני וכמו שהללתי את שמך לפני הישועה.
באלהים, ובו אתהלל בכל עניני כשם שלא חדלתי מעשות זאת מלפני כן.
באלהים אהלל, בי״י אהלל – על מדת הדין ועל מדת הרחמים אהלל.
With God I will praise a word; with the Lord I will praise For the Divine standard of justice and for the Divine standard of mercy I will praise.
באלהים – אז אומר בעזרת השם להלל הדבר שדבר לי שמואל, פעם אחרי פעם.
IN GOD. I will then proceed1 with the help of God to praise the word spoken to me by the prophet Samuel.2 [I will do so] time after time.3
1. Literally, say.
2. That I (David) would be king over Israel. See Samuel I 16:13.
3. The second half of the verse repeats the first half, to indicate permanence.
באלהים – בו אבטח, ואהלל דבר – שאמר לי בענין המלוכה כמו שפרשנו.
אהלל דבר ובי״י אהלל דבר – כפל דבר.
ואדוני אבי ז״ל פרש: אמר באלהים שהוא מדת הדין, ואמר בי״י שהוא מדת רחמים. כלומר על הטוב ועל הרע אהלל דבר האל ואהודנו. וכן מצאתי במדרש: מקום שנאמר אלהים מדת הדין, שנאמר: אלהים לא תקלל (שמות כ״ב:כ״ז), עד האלהים יבוא דבר שניהם (שמות כ״ב:ח׳), ובמקום שנאמר י״י הוא מדת רחמים, שנאמר: י״י י״י אל רחום וחנון (שמות ל״ד:ו׳). אמר דוד אם במדת הדין אתה דן אותי אני מקלסך, ואם במדת הרחמים אתה דן אותי אני מקלסך.
וזה כי באלקים אהלל דבר. שאמר להיות נלחם לנו עם אויבינו במידת הדין נגדם: בה׳ אהלל דבר. והללתי זה הדבר עצמו במידת רחמים שירחם עלינו1:
1. רש״י: ׳באלהים אהלל, בה׳ אהלל - על מדת הדין ועל מדת הרחמים אהלל׳. וכ״כ הרד״ק בשם אביו: ׳אמר באלהים - שהוא מדת הדין, ואמר בה׳ - שהוא מדת רחמים, כלומר, על הטוב ועל הרע אהלל דבר האל ואהודנו, וכן מצאתי במדרש (שו״ט): מקום שנאמר אלהים - מדת הדין וכו׳, ובמקום שנאמר ה׳ הוא מדת רחמים וכו׳, אמר דוד, אם במדת הדין אתה דן אותי אני מקלסך, ואם במדת הרחמים אתה דן אותי אני מקלסך׳.
ואחר כך בֵּאלֹהִים אֲהַלֵּל דָּבָר מהעצה היעוצה שאמרנו לעיל (תהלים נ״ו:ד׳-ו׳), ובַּה׳ אֲהַלֵּל דָּבָר ממה שאחרי שובנו אליו ודרשנו אותו – הוא עונה אלינו בכל קראינו אליו, כמו שנדר (דברים פרק ד):
באלהים – ר״ל בין מתנהג עמי במדת אלהים שהוא דין אהלל דברו ובין מתנהג עמי במדת ה׳ שהוא רחמים אהלל דברו ואברך על הרעה כמו על הטובה.
באלהים – ואני בוטח באלהים ואהלל את הדבר שדבר עלי למשחני למלך, וכן אח״ז דבר אליו ע״י גד הנביא שילך אל ארץ יהודה והיה לו הבטחה שנית, ועז״א שזאת בטחתי שנית בה׳ שהוא מדת הרחמים, ששלח לו דבריו ע״י נביא ואהלל דבר – וחוץ מזה
באלהים – צור ומעוז לכל הארץ.
בה׳ – צור ומעוז לעמו ישראל בפרט, באלהים זה בטחתי.
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
I have taken your vows upon myself, O God; I will repay sacrifices of thanksgiving in your presence.
עלי אלהים נדריך אשלם תודות לך – אמר ר׳ פנחס בשם ר׳ לוי ורבי יוחנן בשם ר׳ מנחם גלילאה כל התפלות לעתיד לבוא בטלות והודייה אינה בטלה. וכל הקרבנות בטלות והתודה אינה בטלה לעולם. שכן כתיב (נחמיה י״ב:מ׳) ותעמודנה שתי תודות בית ה׳. תודת תפלה. ותודת קרבן. כי הצלת נפשי ממות הלא רגלי מדחי להתהלך לפני ה׳ בארצות החיים. זו ארץ ישראל. דבר אחר זו גן עדן.
לי אלהים נדריך אשלם תודות לך – א״ר פנחס בש״ר לוי בש״ר יוחנן ואמרי לה בש״ר מנחם גלילאה ואמרי לה בש״ר זירא כל התפלות בטלות לעתיד לבא והודיה אינה בטלה, [וכל הקרבנות בטלות והתודה אינה בטלה] לעולם הוי אשלם תודות לך, הה״ד ותעמודנה שתי התודות בבית האלהים, תודת התפלה ותודת הקרבן.
אללהם פעליי נד׳ורך אפי בהא, ואסלם שכרך.
ה׳ עלי נדריך אני אשלם אותם. ואמסור את התודות.
עלי, ה׳ עלי נדריך אשלמם ואשלם תורתך הוצרך לכך כי הנדר הרי עלי והנדבה הרי זו.
אשלם תודות לך – זה זבח תודה שהיה אדם מביא כשניצל מן הצרה.1 וכן מצינו: נדרי אשלם נגד יריאיו (תהלים כ״ב:כ״ו), וכת׳ יאכלו ענוים וישבעו (תהלים כ״ב:כ״ז).
ויתכן שנדר עולות, והוא הנכון, כי ככה אני חייב לשלם נדרי על הטובה שגמלתני.
UPON ME. Some say that the vow referred to is, In God do I trust (v. 12). However, David probably took a vow to bring burnt offerings. The latter interpretation is correct, for the following is the meaning of our verse: I am obligated to pay my vows for the good, which you did for me.
עלי אלהים נדריך – הנדרים שנדרתי לך בגלותי עלי לשלם לך,
וכן תודות – והם זבחי תודה שמודה אדם לאל בהנצלו מצרה.
עלי אלהים נדריך. שנדרתי בעת צרה: אשלם תודות לך. כשאשיג התשועה מהם:
(יג-יד)עָלַי אֱלֹהִים נְדָרֶיךָ. הנדרים בעת צרה1, ואחר כך אֲשַׁלֵּם תּוֹדֹת לָךְ, שתי תודות, האחת על כִּי הִצַּלְתָּ נַפְשִׁי מִמָּוֶת, והשנית על שהֲלֹא הצלת רַגְלַי מִדֶּחִי. והתכלית הוא כולו, כדי לְהִתְהַלֵּךְ לִפְנֵי אֱלֹהִים בְּאוֹר הַחַיִּים:
1. כלומר, כשיוושע עליו להביא את הנדרים שנדר בעת צרה. וכן פירש אבע״ז.
תודת לך – ברובן של ספרים מדוייקים חסר וא״ו תניינא.
עלי – מוטל עלי לשלם הנדרים שנדרתי לך בעת צרה ואשלם בתודה והלל.
עלי אלהים נדריך – אומר נדריך הם עלי, אתה נדרת נדר עבורי כי הבטחת ה׳ ע״י נביא הוא כנדר שמחויב לקיימו, והיו בזה שני נדרים, הנדר של הבטחת המלוכה ע״י שמואל, והנדר שישוב לא״י ולא יירא, ע״י גד, ואני מקבל עלי כי אשלם תודות לך – כמו שנדרת לי כך אשלם לך, ומפרש
תרגום כתוביםמדרש תהליםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גמיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהכל
For you have delivered my soul from death. Have You not delivered my feet from stumbling, that I may walk before God in the light of the living?
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״ירד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
For you have delivered my soul from being killed, indeed, my feet from bruising, to walk before the LORD in the light of life.
[Another Targum: For you have delivered my soul from the death that the sinful die, indeed, my feet from stumbling through sin, so that I will walk before the LORD in the Garden of Eden to behold the light of the righteous.]
רמז תשעה
כי הצלת נפשי ממות – (את) [הלא] רגלי מדחי. כי הצלת נפשי ממות אמר רב טביומי משמיה דרב כך אמר דוד לפני הקב״ה הצילני שלא אמות ביד שאול. רגלי מדחי שלא אתחייב בעצתו של אחיתופל, להתהלך לפני אלהים באור החיים זו ארץ ישראל. ד״א להתהלך לפני אלהים זו גן עדן (בארצות החיים).
למא כ׳לצת נפסי מן אלמות, ורג׳לי מן אלאדחא, וג׳עלתני אסיר בין ידיך פי נור ארץ׳ אלחיוה.
לפי שהצלת את נפשי מהמות ואת רגלי [מלהדחות] בדחיפות שלהם. ועשית שאני אתהלך לפניך באור ארץ החיים.
הלא, ואת רגלי מדחי ועשיתני מתהלך לפניך באור ארץ החיים.
באור החיים – לשוב לארץ ישראל.
in the light of life To return to the Land of Israel.
כי הצלת – אז כשתצילני אשלם הנדרים ואודה לך שהצלת נפשי ממות.
הלא רגלי מדחי – הלא לשון חזוק כמו שפרשתי. הלא רגלי הצלת מדחי שלא אהיה נדחה עוד.
להתהלך לפני אלהים באור החיים – כי בעודני גולה ונדחה אין לי פנאי להתעסק בדרכי אלהים, וכשתציל נפשי ואשוב לארץ ישראל אתחבר עם חכמי ישראל ואלמוד ואתעסק עמהם בדרך הנשמה שהוא אור החיים, והוא ההתהלכות לפני האלהים. וכן במדרש: להתהלך לפני אלהים – זו ארץ ישראל, באור החיים – זה גן עדן.
כי הצלת נפשי ממות. מיד האומות ומיד שאול: הלא רגלי מדחי. ׳הלא׳ בזה הצלת גם ׳רגלי מדחי׳ - מהיות נדחה ׳מהסתפח בנחלת ה׳ ׳: להתהלך לפני אלקים. לקנות שלימות נצחי אשר בו אתהלך לפני אלקים באור החיים - לחיי עולם1:
1. ראה התהלך לפני, מתהלך וכו׳. ורש״י פירש בארץ ישראל. רד״ק: ׳להתהלך לפני אלהים באור החיים, כי בעודני גולה ונדחה אין לי פנאי להתעסק בדרכי אלהים, וכשתציל נפשי ואשוב לארץ ישראל אתחבר עם חכמי ישראל ואלמוד ואתעסק עמהם בדרך הנשמה שהוא אור החיים, והוא ההתהלכות לפני האלהים. וכן במדרש (שו״ט): להתהלך לפני אלהים, זו ארץ ישראל; באור החיים, זה גן עדן׳.
הלא – יש במסורת ט׳ הלוא מלא בכתובים ואין זה מהם וכן הוא חסר במדוייקים.
כי הצלת – על אשר הצלת נפשי ממות ואף הלא הצלת גם רגלי מלהיות נדחים עוד מדחי אל דחי בכדי להתהלך לפני אלהים בבית מקדשו ולעסוק באור החיים הם התורה והמצות כי לא אהיה עוד מוטרד להיות נדחה ומורדף.
כי הצלת נפשי ממות מה שנמלטתי מיד פלשתים שזה ע״י הבטחת שמואל,
הלא רגלי הצלת מדחי – לבל אהיה נדחה חוץ לארץ וזה ע״י הבטחת גד, כי אתהלך לפני אלהים הוא הפך של רגלי מדחי,
באור החיים הוא הפך של נפשי ממות.
הלא רגלי מדחי – כ״כ אני בוטח בך שדומה לי שכבר הצלת נפשי ממות ורגלי מדחי.
להתהלך לפני אלהים – כאב המוליך את בנו לפניו להשגיח עליו.
באור החיים – בחיי אור וששון.
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״ירד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל