×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(א) לְדָוִ֨ד׀ אשׇׁפְטֵ֤נִי יְהֹוָ֗היְ⁠־⁠הֹוָ֗הכִּֽי⁠־אֲ֭נִי בְּתֻמִּ֣י הָלַ֑כְתִּיוּבַיהֹוָ֥הי⁠־⁠הֹוָ֥ה בָּ֝טַ֗חְתִּילֹ֣א אֶמְעָֽד׃
By David. Judge me, Hashem, for I have walked in my integrity, and I have trusted in Hashem without wavering.
א. לְדָוִ֨ד׀ אין פרשה לאחר הכותרת
תרגום כתוביםמדרש תהליםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתר׳ משה אבן ג׳יקטילהרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
לְדָוִד דוּן יָתִי יְיָ אֲרוּם בִּשְׁלֵמוּתִי אֲנָא הַלְכִית וּבַיְיָ סִבְרִית לָא אִזְדַעְזָע.
Of David. Judge me, O LORD, for I have walked in my innocence; and in the LORD I have hoped [and] trusted;⁠1 I shall not be shaken.
1. And trusted: and in the word of the LORD I have put my trust.
לדוד שפטני ה׳ (וריבה ריבי). כתוב אחד אומר (תהלים קמ״ג:ב׳) אל תבא במשפט את עבדך. וכתוב אחד אומר שפטני ה׳. אלא בשעה שאתה דן את הצדיקים אל תבא במשפט עמי. ובשעה שאתה דן את הרשעים שפטני ה׳. דבר אחר עד שלא נגמר הדין שפטני משנגמר הדין אל תבא במשפט.
דבר אחר זהו שאמר הכתוב (משלי י״ב:א׳) אוהב מוסר אוהב דעת. ארבעה הן שלקו. אחד לקה והיה מבעט. וזה איוב שלקה ובעט. וכן הוא אומר (איוב י׳:ב׳) הודיעני על מה תריבני. למה אני לוקה מה עשיתי לך. אמור כמה לי עוונות וחטאות. יודע אני שהרשות בידך ואתה עושה לי כך. (שם ג׳) הטוב לך כי תעשוק כי תמאס יגיע כפיך. (שם ט״ז:י״ח) ארץ אל תכסי דמי. זה שלקה והיה מבעט. והשני לקה והיה משחק. זה אברהם שנאמר (בראשית י״ז:י״ז) ויפול אברהם וגו׳ ויצחק. ולמה היה דומה אברהם. למלך שנשבע שמכה את בנו ואמר לו בני נשבעתי שאני מכה אותך. אמר לו הרשות בידך. היה מכהו וסבור שיאמר לו הבן די ולא אמר. כיון שלקה אמר האב די הלקתיו. כך (שם א׳) וירא ה׳ אל אברם וגו׳ אני אל שדי. די הכאתיו. השלישי היה לוקה ומבקש מאוהבו שלא ילקה. זה חזקיהו. וכן הוא אומר (ישעיהו ל״ח:ב׳) ויסב חזקיהו פניו אל הקיר. רבי נתן אומר אף לוקה ובועט. שכן הוא אומר (שם י״ד) כסוס עגור כן אצפצף. מגיד שהיו מכותיו קשות משל איוב. באיוב כתיב (איוב י״ט:כ׳) בעורי ובבשרי דבקה עצמי. ובחזקיה הוא אומר (ישעיהו ל״ח:י״ג) שויתי עד בקר כארי. באיוב כתיב (איוב י״ט:כ׳) ואתמלטה בעור שני. ובחזקיה כתיב (ישעיהו ל״ח:י״ב) דורי נסע ונגלה. מגיד שאף עור שניו נטל. הרביעי אמר למה הרצועה תלויה הכוני בה. זה דוד. שנאמר לדוד שפטני ה׳. וכן שלמה אומר (משלי י״ב:א׳) אוהב מוסר אוהב דעת. וכן דוד אומר (תהלים צ״ד:י״ב) אשרי הגבר אשר תיסרנו יה.

רמז תשג

לדוד שפטני ה׳ כי אני בתמי הלכתי – כתוב אחד אומר אל תבא במשפט את עבדך, וכתוב אחד אומר שפטני ה׳, אמר דוד לפני הקב״ה רבש״ע בשעה שאתה דן את הרשעים שפטני, ובשעה שאתה דן את הצדיקים אל תבא במשפט את עבדך.
דבר אחר בעולם הזה שפטני, ולעתיד אל תבא במשפט.
דבר אחר עד שלא תגמר שפטני ומשנגמר אל תבא במשפט.
(כז) במקהלות ברכו אלהים – רבי מאיר היה אומר מנין שאפילו עוברין שבמעי אמן אמרו שירה על הים שנאמר במקהלות ברכו אלהים ה׳ ממקור ישראל, רבי יוסי הגלילי אומר לפי רוב הצבור הן מברכין שנאמר במקהלות ברכו אלהים.
מקאל לדאוד אקץ׳ לי יא רב, פאני קד סלכת פי צחה מני, ובאללה ות׳קת פלא אמיל.
מאמר לדוד: ה׳! תשפוט את מריבתי לפי שאני [אם זה רק] מעצמי הלכתי בשלימות. ואם בטחתי בה׳ אינני נוטה מהדרך הישר.
מאמר למד שפטה לי ה׳ מאויבי ונקום נקמתי בהם.
(א-ב) ענין מה שאמר הנביא שפטני ה׳ בחנני ה׳, אע״פ שהוא אמור בלשונו הוא כפרט הרי הוא מוסב לכל אדם, שהנביא אומר כי לא יהא זכאי העבד שה׳ יפרע לו ממי שעושה לו עול אלא אם היה צדיק גמור עד כדי שאם יבחן ויצרף לא ימצא בו שום מרמה, כאלו יאמר מי הוא הראוי לומר שפטני ה׳ מי שיכול לומר בחנני ה׳. אבל מי שאינו שלם אינו רשאי לומר בעת שייעשה לו עול שפטני ה׳, כי אפשר שמה שאירע לו הוא עונש על חטאיו שבעבר, ועל דרך זו הוא מהלך כל הענין.
(א-ב) מעני קול אלנבי שפטני ה׳ בחנני ה׳, ועלי אנה קד אורד הד׳א אלכלאם עלי לסאנה הו כ׳אץ פהו מרדוד אלי אלעבאד, יקול אלנבי אנמא יסתחק אלעבד אן יקצ׳י אללה לה עלי מן ט׳למה אד׳א כאן צאלחא כאמלא חתי אד׳א אמתחן וסבך לם יוג׳ד פיה זלל, פקאל אנמא יצלח אן יקול שפטני ה׳ מן יסתטיע אן יקול בחנני ה׳, אמא מן ליס הו כאמל פלא יג׳וז לה ענד וקוע אלט׳לם בה אן יקול שפטני ה׳, אד׳ קד ימכן אן יכון מא וקע בה תמחיצא עלי מא סלף מן זללה, ועלי הד׳א נסק ג׳מיע אלקצה.
[57 א] לדוד שפטני ייי
ויעני בקולה שפטני אנצפני מן טֺאלמי.
ומעד ינתסב אלי גמלה אלאנסאן במא קאל הנא ובייי בטחתי לא אמעד. ואלי קדמיה לא תמעד אשוריו (תהלים לז:לא) ורגל מועדת (משלי כה:יט).
וקאל אבו זכריא אנה פעול גא עלי בניה פועל ודֺלך מנה גלט לאן אצחאבה אלדֺי אדכׄל מעה אעני אוכל (שמות ג:ב) ולקח (מלכים ב ב:י) ויוקשים (קהלת ט:יב) מתעדיה פכל פעול מנהא מפעול לאן יקוש מתעד פעל מאץׄ יקושתי לך (ירמיה נ:כד).
ואמא מעד פליס ממא תעדי פליס אדֺאﹰ מועדה ממא יצלח אן יקול פיה מעודת1 אנמא ינבגי אן יקול פיה מועדת באלחולם. פאעלה גיר מתעד פעלהא מתֺל אנכי ישבת (מלכים ב ד:יג) פעדל באלחלם אלי אלשרק לא מן אללבס ולאנהמא מן אלצֺם.
ואנא אעגב מן שיוך׳ הדֺא אלעלם רחמהם אללה כיף לם יאבהוא אלי אנכאר הדֺא עליה עלי אן צאחב אלמסתלחק קד אצֺאף אליהא לנער היולד (שופטים יג:ח) ולו אנה יכׄרג מנהא מועדת וידכׄל מכאנהא [57 ב] היולד לכאן מציבא.
וכדֺלך כׄצמה צאחב רסאיל אלרפאק. לו לם ימאנעה פיכון לנער היולד מתֺלהא במעני הילוד יהתתדי אלי אנכאר מועדת. ותבקי אלאלפאטֺ בעדדהא אלאול ולא תצח זיאדה פיהא לא חסן לאן כון היולד פי מעני הילוד. אחסן מן כונה במעני אשר יולד כמא קאל לאן כונה פי מעני הילוד יכון האוה ללתעריף צפה לנער מתֺלה אלדֺי הי מערפה.
וליס פיה עלה לאן קול אבי זכריא פעול גא עלי בניה פועל. לא יוגב אלﹶא יכון מפעול גיר פעול. אלﹶא תרי אנהא מפעולה ואן לם תכון פעול חאשי מועדת. ואן כאן אראד אבו זכריא גיר דֺלך פהו [גל]⁠ט אכׄר ואנמא נקול דֺלך חמלא עלי אלאכתֺר עלי סביל אלמגאז.
ואמא אלחקיקה לאנהם פועלים והי מפעולה ולא חאגה בנא אלי כונהא פעולים לאנה קד תאדי מנהא מעני אלמפעול והו בחסבהא פאלחאק לנער היולד בהא ואגב אדֺ הו פי מענאת ואמא כונה פי מעני אשר יולד. פמעלול [34 א] בעלתין והמא אדעאוה פי האוה אנהא במעני אשר מע אמכאן כונהא מתֺל הדֺא לנער אלדֺי חקה אן יכון להנער פתרתבט אלצפה באלמוצוף ויתצל אלנעת באלמנעות מתֺלה תֺם כון אלמאצֺי מכאן אלמסתקבל עלי גהה אנה ביאן מא ועד בה והדֺא איצֺא עלה.
וקד יקאל מעד איצֺא ללחקוין ומתניהם תמיד המעד (תהלים סט:כד). וקד תקלב עינהמא והמעדת להם כל מתנים (יחזקאל כט:ז).
1. מועדם
The meaning of “judge me” is executed justice on my behalf against my oppressor.
M-ʿ-D is associated with a sentence about humans when it states “I have trusted in the Lord I have not faltered” and for his feet “his feet do not slip(Ps. 37:31) and “unsteady leg (mûʿāḏęṯ)” (Prov. 25:19).
ʾAbû Zakarîyyaʾ states that the passive participle (Pāʿûl) follows the morphology of the (passive perfect verb) - Puʿal. This is a mistake as his colleagues includes with, I mean; ʾuKKāL (Ex. 3:2), LuQQāḤ (II Kings 2:10) and yûQāŠîm (Eccles. 9:12) a transitive, whereas each passive participle (Pāʿûl) has an object, for yûQāŠ is a perfect transitive verb “I set a snare for you” (yaQoŠtî lāḵ) (Jer. 50:24).
Now since M-ʿ-D is not transitive, it cannot be MūʿāḎâ, though he is correct to read it as MeʿūḎâ. However, it is better to say it is MôʿāḎęṯ with an Ô (Ḥôlām). Its active participle is intransitive, its perfect verb is like YôŠâḆęṯ (II Kings 4:13). Now the Ô (Ḥôlām) is without a doubt equivalent to a Û (Šûrûq), since they are both Û vowels.
I am surprised by the Masters of this Science; may God have mercy upon them. How did they not pay heed to the contradiction, when the author of al-Mustalḥaq adds another example “was born (ha-YûLLāḎ)” (Jud.13:8)? If only he had removed MûʿāḎęṯ and included YûLLāḎ then it would be correct.
I am surprised by the Masters of this Science; may God have mercy upon them. How did they not pay heed to the contradiction, when the author of al-Mustalḥaq adds another example “was born (ha-YûLLāḎ)” (Jud.13:8)? If only he had removed MûʿāḎęṯ and included YûLLāḎ then it would be correct. Also, the author of Rasâʾîl al-Rifâq (The Epistle of the Companions) reached the same conclusion as him (Ibn Janâḥ). If (only) he (Ibn Naḡrîla) had not denied it, as ha-YûLLāḎ matches them, intending “will be born (ha-YûLLāḎ)” leading to a contradiction with MûʿāḎęṯ. They retain it (MûʿāḎęṯ) among the first (group of Pāʿûl) lexemes [alfâẓ], but it is incorrect to include it. It is worse to claim that “was born (ha-YûLLāḎ)” means [maʿnâ] “will be born (ha-YāLûḎ)” (I Kings, 3:26).
A better meaning [maʿnâ] than this is “which will be born (ʾašęr YāLûḎ),” as stated because it is the meaning [maʿnā] of “born (ha-YāLûḎ)” – the H [] defines an attribute of “the lad (la-NʿaR),” similar ‘which’ is definitive.
But this is worthless, as ʾAbû Zakarîyyaʾ states the passive participle (Pāʿûl) is derived from the stem Puʿal, though it can only be a passive participle (MaFʿûl) without an object (Pāʿûl). Do you not see, MûʿāḎęṯ is a feminine passive participle [maFʿûLa] and not included with Pāʿûl? If ʾAbû Zakarîyyaʾ desired others aside from this, then he would have made another mistake, consequently we launch this attack against the majority by way of (morpho-syntactic) analogy [‘ala sabîl al-majâz].
Now their correct (form) [al-ḥaqîqa] is PuʿāLîm and it (MûʿāḎęṯ) is a maFʿûLa and there is no reason to think of it as stem as PāʿūLîm, as it already includes the intended object and it is accounted for by it. It correlates with it the true [ḥâqq] form “the lad who will (lit. was) born (la-NaʿaR YûLLāḎ)” as necessary. Then it has multiple meanings [maʿanât], although it intends [maʿnâ] “lad who will be born.” Consequently, the affect is two-fold; they claim it (YûLLāḎ) H () means ‘which’ alongside the possibility that it is identical to the definite article of “the lad (la-NaʿaR),” who’s true (morphology) [ḥaqqahu] is ‘for the lad’ (le-ha-NaʿaR). Similarly, the attribute (NaʿaR) is linked to the attributive (by YûLLāḎ) and connects the qualifier with what is qualified. Furthermore, it is a perfect in place of the imperfect, as in the way he (Ibn Naḡrîla) explains and verifies it. This is also worthwhile!
It states M-ʿ-D is also connected to “collapse continually (ha-MʿaḎ)” (Ps. 69:24), but reverses its middle radical “And make all their loins unsteady” (Ez. 29:7).
שפטני י״י – ובמקום אחר הוא אומר: אל תבא במשפט וגו׳ (תהלים קמ״ג:ב׳). אמר דוד: כשאתה דן את הרשעים – שפטני, כי לפי הרשעים אני צדיק, וכשאתה דן את הצדיקים – אל תביאני במשפט.
Judge me And elsewhere (143:2) he says, "You shall not enter judgment [with Your servant].⁠" Said David: When You judge the wicked, judge me, for compared to the wicked, I am a righteous man, but when You judge the righteous, do not bring me into judgment.
לדוד שפטני – אמר ר׳ משה: כי טעם שפטני קח משפטי ועשה לי דין מאויבי. הנכון בעיני שטעמו קח הדין ממני אם נטה לבי מאחריך, על כן כי אני בתומי, כמו: תמים תהיה (דברים י״ח:י״ג).
ובי״י בטחתי – שיעזרני להיות לבי שלם, על כן: לא מעדתי.
A PSALM OF DAVID. JUDGE ME O LORD. Rabbi Moses says that shofteni (judge me) means, take up my cause and punish my enemies for what they did to me.⁠1 However, I believe that shofteni (judge me) means, punish me2 if my heart has turned aside from You. For I have walked in mine integrity (tummi) is therefore similar to tamim (whole-hearted) in Thou shalt be whole-hearted (tamim) (Deut. 18:13).⁠3
AND I HAVE TRUSTED IN THE LORD WITHOUT WAVERING.⁠4 I have trusted in the Lord to help me be whole-hearted. Hence I do not waver.
1. Rabbi Moses interprets shofteni (judge me) as, execute judgment on my behalf.
2. According to Ibn Ezra, the meaning of shofteni (judge me) is, punish me.
3. The word tummi can also be translated as, my simplicity. Hence Ibn Ezra’s comment.
4. Our verse literally reads: I have trusted in the Lord. I do not waver. Hence Ibn Ezra’s interpretation.
לדוד שפטני י״י שפטני – וראה אם לבבי ישר אליך וכפי לבבי שפטני.
כי אני בתמי הלכתי ובי״י בטחתי לא אמעד – כלומר בתם לבבי ובכל אשר היה לי בטחתי בי״י, לפיכך אין ראוי לי שאמעד.
ובדרש (שוחר טוב בהפוך חלקי המאמר): כתוב אחד אומר שפטני וכתוב אחד אומר: ואל תבוא במשפט את עבדך (תהלים קמ״ג:ב׳). אמר דוד לפני הקדוש ברוך הוא: בשעה שאתה דן את הרשעים שפטני. בשעה שאתה דן את הצדיקים אל תבוא במשפט את עבדך.
(הקדמה) בזה המזמור התנצל על דבר בת שבע, ואמר שקרה זה נגד שאר הנהגותיו כל ימי חייו, ושלא יוסיף להכשל. ואמר:
(א) שפטני [ה׳]. וראה אם קרה זה מרוע לב: כי אני בתומי הלכתי. כשהלכתי על הגג, לא הלכתי לבקש ולראות משם אשה רוחצת1, אבל ׳הלכתי בתומי׳ לעסקי, ובה׳ בטחתי שלא אמעד בעון, כאמרו (שמואל א׳ ב ט) ׳רגלי חסידיו ישמור׳:
1. בשמואל ב׳ (יא ב) ׳ויהי לעת הערב ויקם דוד מעל משכבו ויתהלך על גג בית המלך וירא אשה רוחצת מעל הגג והאשה טובת מראה מאד׳, וזו היתה בת שבע.
לְדָוִד שָׁפְטֵנִי ה׳ כִּי אֲנִי וגו׳. אמר הגאון, כי המזמור הזה עשאו דוד בעת צאת למלחמה, כמתנצל לה׳ שהוא הולך בנקיון כפים ובלב תמים להילחם. כי התכלית האמיתי של ניצחון ישראל הוא כדי להכניס אומות תחת כנפי השכינה לקרוא כולם בשם ה׳, ותכלית זולתו אינו מכוון האל יתברך. וכבר אמרנו (פרק ח) שדוד ע״ה ביקש שיעשה ה׳ בימיו מה שיעשה ה׳ בעת משיח צדקנו.
ואמר אם כן, שָׁפְטֵנִי ה׳, כִּי אֲנִי בְּתֻמִּי הָלַכְתִּי תמיד עד הנה, אמר זה כמתנצל על חטאיו שחטא לפעמים, כי לא להכעיס ובזדון חטא, כי אם בתומו, כמו אבימלך שאמר (בראשית כ׳:ה׳) ׳בתום לבבי ובנקיון כפי עשיתי זאת׳, וה׳ יתברך השיבו (שם פסוק ו) ׳ואחשוך גם אנכי אותך מחטוא לי׳: וּבַה׳ בָּטַחְתִּי. תמיד, ולכן דין הוא שלֹא אֶמְעָד במלחמותי:
אמעד – ענין החלקה והשמטה ממקום.
שפטני – לקחת משפטי משונאי.
לא אמעד – לזה מהראוי שלא אמעד.
לדוד – בתפלה זו יזכיר כי אינו מכת הצבועים המלאים רע בסתר וחונפים בגלוי, עושים מעשה זמרי ומבקשים שכר כפנחס, כי לבבו נאמן לאלהיו ומעשיו אין בם דופי, הוא נקי בין במעשה בין במחשבה, ולכן מבקש שלא יקרהו מקרה החנפים בין באושר הנפשי בין בהצלחת החיים העולמיים שפטני ה׳ – ר״ל אתה תחוה מה משפטי ועניני, ואתה יודע שאני צדיק, בין במעשה כי אני בתומי הלכתי – ובין במצפון ואמונת הלב כי בה׳ בטחתי בטחון חזק שלא אמעד ממנו בשום פעם.
שפטני – הוצא לאור צדקי, ונתנו כאן מקום למזמור זה מפני דמיונו למזמור הקודם, כי אני בתמי הלכתי ובה׳ בטחתי לא אמעד וגו׳ רק הראשון הוא תפלה למען ידריכהו ה׳ ויסעדהו והשני אחר שהורגל בטוב שואל בשכר צדקתו שיוציא לאור משפטו ואל יאסוף עם חטאים נפשו.
תרגום כתוביםמדרש תהליםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתר׳ משה אבן ג׳יקטילהרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
 
(ב) בְּחָנֵ֣נִי יְהֹוָ֣היְ⁠־⁠הֹוָ֣ה וְנַסֵּ֑נִי⁠ [צׇרְפָ֖ה] (צרופה) כִלְיוֹתַ֣י וְלִבִּֽי׃
Examine me, Hashem, and try me. Test my kidneys and my heart.
תרגום כתוביםמדרש תהליםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
בְּחוֹן יָתִי יְיָ וְנַסֵי יָתִי סַנֵין כִּלְיָתִי וְרַעְיוֹנָי.
Try me, O LORD, and prove me; purify my inmost thoughts.⁠1
1. Inmost thoughts: lit., “kidneys and thoughts.”
בחנני ה׳ ונסני – בחנני כאברהם. שנאמר (בראשית כ״ב:א׳) והאלהים נסה את אברהם. ועמד בנסיונו. נסני כיצחק. שנסיתו ועמד. צרפה כליותי. צרפני כיוסף. שצרפתו ומצאתו נאמן. כיון שניסה אותו אמר אין בי כח בבקשה ממך (תהלים קמ״ג:ב׳) אל תבא במשפט את עבדך. שנאמר (שם י״ז:ג׳) בחנת לבי צרפתני בל תמצא. אך על פי כן לא נשא לו הקדוש ברוך הוא פנים בדין אלא נכתבה עליו. שכן הפסוק אומר (מלכים א ט״ו:ה׳) אשר עשה דוד הישר בעיני ה׳ וגו׳ רק בדבר אוריה החתי. מכאן שלא ירד אדם לגדול הימנו שלא יאמר אני ערב לבי. מה דוד שהיה בו כל מדות הללו שנאמר כי חסדך לנגד עיני והתהלכתי באמתך. לא ישבתי עם מתי שוא. שנאתי קהל מרעים. ארחץ בנקיון כפי. אמר אל תבוא במשפט. אחר על אחת כמה וכמה. וכן שלמה אומר לפני הקדוש ברוך הוא מלך שהוא שוכר פועלים והן עושין מלאכתן יפה ונותן להם שכרן מה שבח יש למלך. ואימתי הוא משובח כשישכור פועלים רעים שאין עושין מלאכתן ונותן להן שכרן וזו היא טובה גדולה. וכן הוא אומר (מלכים א ח׳:נ״ז) יהי ה׳ אלהינו עמנו כאשר היה עם אבותינו.
בחנני ה׳ ונסני – בחנני כאברהם שנאמר האלהים נסה את אברהם וגו׳ ועמד בנסיונו, ונסני כיצחק, צרפה כיוסף שצרפתו ומצאת אותו נאמן שנאמר אמרת ה׳ צרפתהו, כיון שנסה אותו אמר אין בי כח, בחנת לבי פקדת לילה צרפתני בל תמצא גו׳ מכאן שלא ירד אדם לגדול ממנו שלא יאמר אני ערב אל לבי, ומה דוד שהיו בו כל המדות הללו כי חסדך לנגד עיני וגו׳ כל השבחים הללו היו בו אמר אל תבא במשפט אנו עאכ״ו, וכן שלמה אמר לפני הקב״ה רבש״ע מלך שהוא שוכר פועלים טובים הן עושין מלאכתן יפה והמלך נותן שכר טוב ומה שבח למלך עליהם, אימתי הוא משובח כששכר פועלים רעים ויתן להם שכר טוב, כך האבות עשו ונטלו שכר טוב אין שבח, אנו פועלים רעים תן לנו שכר טוב וזהו טובה גדולה, וכן הוא אומר יהי ה׳ אלהינו עמנו כאשר היה עם אבותינו וגו׳ (כתוב ברמז קמ״ז).
[ביאור לכל הפרק כלול בביאור פסוק א]

ואמתחנני יא רב ואג׳רבני, ואסבך קלבי וסאיר בואטני.
ה׳! תבחן אותי ותנסה אותי. וגם תצרוף (לשון צורף את הזהב) את לבי וכליותיי.
צרפה, צרפה לבי ויתר מצפוני. בכל מקום מתרגם רבינו כליות ״בואטן״ תוכיות, מסתרים, מצפונים. ראה לעיל ז י. טז ז. משלי כג טז. ועוד.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

בחנני – ידוע כי השם יודע הנסתרות. והנה הטעם כי אתה תדע לבבי כבוחן הכסף.
EXAMINE ME, O LORD. It is well known that God knows all hidden things. Tzorfah1... libbi (test... my heart) means, for You know my heart2 like the one who refines silver.⁠3
1. Hebrew, tzorfah. Literally, refine or smelt.
2. And reins.
3. Ibn Ezra renders our verse: Examine me O Lord, and try me, for you know my heart and reins like a refiner of silver knows his silver.
בחנני י״י ונסני – וכפי שתמצא בלבי תדינני.
צרופה כליותי ולבי – תמצאם ככסף נקי. ואמר: כליותי, כי הם היועצות (בבלי ברכות ס״א.), ואמר לבי, כי הוא המבין ובעל המחשבות (שם), וכתב. צרופה על כל מחשבה ומחשבה שהיא בלי שום סיג: וכפי מחשבותי שפטני: כי אף על פי שמעשי אינם טובים לפעמים, לבי הוא ישר בכל עת. ולפי המעשים אמר: ואל תבוא במשפט את עבדך (תהלים קמ״ג:ב׳).
בחנני ה׳. בשאר פעולותי שעשיתי, שלא הייתי מוכן לאותו עוון: ונסני. להבא: צרפה כליותי ולבי. שלא היו פעולותי ליוהרא1:
1. לשון ׳צרופה׳ וטהורה מכל פנייה ׳תמצאם ככסף נקי וכתב צרופה, על כל מחשבה ומחשבה שהיא בלי שום סיג׳ (רד״ק).
ועוד אמר, בְּחָנֵנִי ה׳ וְנַסֵּנִי בכל פעולותי שאפעל במלחמה, ועתה גם כן צָרְפָה כִלְיוֹתַי וְלִבִּי אם אנכי הולך להילחם לתכלית אחר זולת התכלית האמיתי, ומה בליבי1:
1. ׳תמצאם ככסף נקי, וכתב ׳צרופה׳ על כל מחשבה ומחשבה שהיא בלי שום סיג׳ (רד״ק).
צרופה – צרפה קרי.
בחנני – לדעת מחשבותי.
בחנני, ונסני – הנסיון הוא גדול מן הבחינה, הבוחן הכסף הוא לדעת אם יש בו סיגים, והמנסה הוא ינסה אם יוכל למצוא בו כח המשיכה או אחת מכחות נעלמות אשר ינסה אם ימצאו במתכות הזה, ככל הנסיון שיעשו בעלי הכמיאה, וכן הבחינה הוא אם נמצאו באדם השלמות הראויה להמצא בו מצד טבעו, והנסיון הוא לדעת אם יוכל להתעלות אל ענינים נשגבים מטבע האדם כמו נסיון העקדה וכדומה, לכן הוסיף ונסני ועמ״ש לקמן (צ״ה ט׳).
צרפה – הוא אחר הבחינה (כנ״ל י״ז ג׳).
בחנני – נגד הפעולות שהם בתמימות אומר,
בחנני ה׳ ונסני – כי המעשים שלא יהיו תמימים, רצוני אשר לא יעשם מצד הטוב עצמו רק בעבור פניות חיצוניות מהגאוה והחונף וכדומה לא יעמוד בם בעת הנסיון, שאם ימצא תועלת בהנחת המעשים ההם יעזבם, לא כן המעשים הנעשים בתמימות כמ״ש כי אני בתומי הלכתי, הם כסף צרוף ולא ימצא בהם סיג בעת בכור יבחנו, ונגד מ״ש בה׳ בטחתי שהוא בטחון הלב אמר צרפה כליותי ולבי.
צרפה – כצורף הזה המתיך זהב וכסף לראות אם יש בהם סיגים.
תרגום כתוביםמדרש תהליםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
 
(ג) כִּֽי⁠־חַ֭סְדְּךָ לְנֶ֣גֶד עֵינָ֑יוְ֝הִתְהַלַּ֗כְתִּי בַּאֲמִתֶּֽךָ׃
For Your mercy is before my eyes; and I have walked in Your truth.
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
מְטוּל דְטוּבָךְ קֳבֵיל עֵינַי וְהַלְכֵת בְּקוּשְׁטָךְ.
Because your goodness is before my eyes, and I have walked in your truth.
[ביאור לכל הפרק כלול בביאור פסוק א]

תג׳דני אחסאנך חד׳א עיני אעתרף בה, ואסלך פי חקאיקך.
תמציא אל מול עיני את החסדים שלך. אנחנו נודה בו. וגם אני אתהלך באמיתות שלך.
כי, תמצאני שחסדיך לנגד עיני ומודה ומכיר אני בכך ומתהלך אני באמתך.
כי – כאילו אני רואה חסדיך לעולם לנגד עיניי.
והתהלכתי – להרגיל,⁠א כדרך: ויתהלך חנוךב (בראשית ה׳:כ״ב-כ״ד).
באמתך – בדרך האמת.
א. כן בכ״י פרמא 1870. בכ״י מנטובה 13, לונדון 24896 חסר: ״להרגיל״.
ב. כן בכ״י פרמא 1870, לונדון 24896. בכ״י מנטובה 13: ״נח״.
FOR THY MERCY IS BEFORE MINE EYES. I, as it were, always see Your mercies before me.
AND I HAVE WALKED IN THY TRUTH. Ve-hithallakhti (and I have walked) means, I trained myself.⁠1 Compare, Va-yithallekh2 chanoch et ha-elohim (and Enoch walked with God) (Gen. 5:22).⁠3
IN THY TRUTH. In the way of truth.
1. Ve-hithallakhti (and I have walked) is in the hitpa’el. It literally means; I will make myself walk. Hence Ibn Ezra’s interpretation.
2. Va-yithallekh too is in the hitpa’el,
3. Ibn Ezra explain this as, and Enoch trained himself to walk with God. See Ibn Ezra on Gen. 5:22.
כי חסדך לנגד עיני – לפיכך לא נטה לבי מאחריך כי תמיד חסדך לנגד עיני.
לפיכך והתהלכתי באמתך – כמו: את האלהים התהלך נח (בראשית ו׳:ט׳), שהתהלך בדרכי האלהים באמת ובישר לבב.
כי אמנם חסדך לנגד עיני, ובכן עבדתיך מאהבה1: [והתהלכתי] באמתך. בעיון אמיתה של תורה:
1. כי ידיעת חסדי ה׳ מביאה לידי אהבתו. ראה כוונות, והקדמת שיר השירים.
ועוד, כִּי חַסְדְּךָ לְנֶגֶד עֵינָי, שאני בוטח ב׳חסדך׳ שהוא יתן לי גבורה וניצחון נגד אויבי: וְהִתְהַלַּכְתִּי בַּאֲמִתֶּךָ. ועוד, שאני הולך לעשות בהם1 משפט כתוב2, כי אמרה תורה (דברים כ) ׳ונתנה ה׳ אלקיך בידך׳, כי ׳אמת׳ – הוא צדק ומשפט, כאמרו (תהלים פ״ה:י״ב) ׳אמת מארץ תצמח וצדק משמים נשקף׳3:
1. באויבי.
2. ע״פ לשה״כ להלן (תהלים קמ״ט:ט׳), כלומר שיעשה בהם את הדין הכתוב בתורה.
3. אולי הכוונה לפסוק הקודם ׳חסד ואמת נפגשו צדק ושלום נשקו׳, ראה בשיעורים שם.
לנגד עיני – להתבונן בהם ולזה אהלך באמתך.
כי מבאר האמצעיים שעל ידם היה תמים במעשיו,
א. כי חסדך לנגד עיני שהיה משים תמיד לנגד עיניו החסדים שעשה ה׳ עמו ועי״ז עבד אותו מצד הכרת הטובה ומצד שהוא נתלה ממנו להשיג חסדיו תמיד,
ב. והתהלכתי באמתך – ע״י שהכיר האמתיות מגדולת ה׳ ורוממתו שזה מדרגה יותר גדולה שעבד אותו מצד יראת הרוממות.
והתהלכתי באמתך – בכל מצעדי לא סרה מדעתי אמתת דבריך (עיין מה שכתבתי למעלה כ״ה:ה׳).
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
 
(ד) לֹֽא⁠־יָ֭שַׁבְתִּי עִם⁠־מְתֵי⁠־שָׁ֑וְאוְעִ֥ם נַ֝עֲלָמִ֗ים לֹ֣א אָבֽוֹא׃
I have not sat with men of falsehood; I do not go in with dissemblers.
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג׳יקטילהרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
לָא אִסְתַּחֲרֵית עִם גַבְרֵי שִׁקְרָא וְעִם מִטַמְרִין לְאַבְאָשָׁא לָא אֵעוֹל.
I have not reclined [to dine] with lying men; and I will not enter with those who hide themselves to do evil.
לא ישבתי עם מתי שוא – מדבר באברהם, לא ישבתי עם מתי שוא – אלו אנשי מגדל באו ואמרו לאברהם בוא וסייע לנו שאתה גבור ונבנה מגדל וראשו בשמים, אמר הנחתם מגדל עוז שם ה׳ ואתם אומרים נעשה לנו שם, מה עשה להם הקב״ה הפיצם שנאמר ויפץ ה׳, ונפלו שנאמר האשימם אלהים יפלו וגו׳ והקב״ה משקיף עליהם ורואה אותם שנאמר אלהים משמים השקיף על בני אדם וגו׳ כלו סג יחדו שעשו סיגים עשו עצמן אלהות, אין עושה טוב אין גם אחד שלא היה אברהם עמהם שנאמר אחד היה אברהם, שנאתי קהל מרעים איזה קהל ויקהל העם על אהרן, ויקהל עליהם קרח, ולאיזה קהל אני אוהב ויקהל משה, אז יקהל שלמה.
[ביאור לכל הפרק כלול בביאור פסוק א]

לאן לא אג׳אלס רהט אלזור, ומע אלגביין לא אדכ׳ל.
ולא אשב עם אנשי השוא (השקר). ועם עמי הארץ (נ״א: המסתירים את עניני הרשע שלהם) אינני נכנס.
לא, כי לא ישבתי עם מתי השוא ועם נעלמים לא אבוא, תרגם נעלמים ״גביין״ היה אפשר לתרגם פתיים. אך מפירושו למשלי ד יח נראה שהוא מפרש ענין העלמה והסתר כי דרכו של הרשע לעשות מעשיו במסתרים וז״ל כי הרשע חושש שיראו בני אדם מעשיו כמו שנאמר ועם נעלמים לא אבוא.
ויחתמל אן יריד בקו׳ ועם נעלמים לא אבוא אלמתצאביין אי אלדֺי יותֺרון טרק אלצﹺבא מן אללהו ואללעב. ויגוז אן יעני אהל אלריא אלדֺי יכפי מנהם אלשר אלדֺי הם עליה כמא יטֺהרונה מן כׄיר לא חקיקה לה ויכון אשתקאקה עלי אלמדֺהב אלאול מן עלם ועלמה לימי עלומיו (איוב לג:כה).
The phrase “nor mix with hypocrites” that is to say, the youth. Those who prefer the path of the youth because of the pleasure and sports. It may mean dissemblers who conceal from them the wicked who are against him, as they seem to appear honest to him, but in truth are not. It is derived, according to the first opinion, from ʿęLęM and ʿaLMâto his younger days (ʿaLûMāw)” (Job 33:25).
ועם נעלמים – הנכנסים בסתר לעשות במחשך מעשיהם.
לא אבוא – איני רגיל לבוא וליכנס.⁠א
א. בכ״י מוסקבה 104 ובדפוסים נוסף כאן מלת ״במקהלם״. המלה אינה מופיעה בכ״י לוצקי 778, אוקספורד 165, קמברידג׳ A3, פריס 154, ברלין 122, אוקספורד 34, פרמא 3204, פריס 161.
and...with hypocrites who go into hidden places to do their deeds in the dark.
neither did I go I am not accustomed to come and enter their assembly.
לאמתי שוא – הפך דרך האמת.
נעלמים – מגזרת ונעלם דבר (ויקרא ד׳:י״ג) שיעשו דברי לא כן בסתר.
ויש אומרים: מגזרת עלם שהוא אוהב השחוק והלעג.
I HAVE NOT SAT WITH MEN OF FALSEHOOD. Sitting with men of falsehood is the reverse of the way of truth.
NEITHER WILL I GO IN WITH DISSEMBLERS. The word na’alamim (dissemblers) is related to the word ve-ne’elam (hid) in the thing being hid (Deut. 4:13). Na’alamim are people who do unseemly things in secret. Others say that na’almim (dissemblers) is connected to the word elem (youth), which refers to one who loves levity and sport.
לא ישבתי עם מתי שוא – כדי שלא אלמד ממעשיהם ומדבריהם הרעים.
ועם נעלמים – שעושים חטא בסתר ונעלמים מבני אדם. לפיכך אמר:
לא אבוא – לא נכנסתי עמהם במקום סתרם. ועוד כפל הענין במלות שונות,
לא ישבתי עם מתי שוא. שתהיה סיבה לזה המכשול1, שהבטלה מביאה לידי זימה (משנה כתובות ה׳:ה׳, נט:)⁠2: [ועם] נעלמים. המסתירים עצמם לזנות3:
1. ׳לא ישבתי עם מתי שוא, כדי שלא אלמד ממעשיהם ומדבריהם הרעים׳ (רד״ק).
2. ׳מתי שוא׳- אנשי שוא (מצודות), כלומר הולכי בטל.
3. ׳ועם נעלמים - הנכנסין בסתר לעשות במחשך מעשיהם, לא אבוא - איני רגיל לבוא וליכנס במקהלם׳ (רש״י).
ואם תאמר, אם לבי שלם ותמים, מה לי להביא אתי למלחמה אנשים ריקים ופוחזים וחטאים לה׳ מאוד, אמר דוד להתנצל על עצמו כי הוא לא הכירם ולא בזדון עושה זאת, באמרו לֹא יָשַׁבְתִּי עִם מְתֵי שָׁוְא – שהם עמי הארץ1, וְעִם נַעֲלָמִים לֹא אָבוֹא – שהם החנפים, אחד בפה ואחד בלב2:
1. ׳מתי שוא׳ – אנשי שוא (מצודות), כלומר אנשי בטלה. וראה מש״כ בדברים (לב ו).
2. שמחשבתם האמיתית נעלמה ואינה ידועה.
מתי – אנשי כמו מתי מספר (בראשית ל״ד:ל׳).
לא ישבתי – שלא אלמד ממעשיהם.
ועם נעלמים – העושים עבירות במקום נעלם ונסתר.
נעלמים – נגזר משם עולם, השטופים בתאות העולם, ולפרושי נמצא ממנו הפעל, עלימו יתעלם שלג (איוב ו׳).
לא – גם הסיר מעל פניו הדברים המונעים מן השלימות,
שלא ישבתי עם מתי שוא שהם מסיתים ומדיחים בני אדם מעבודת ה׳ ע״י טענות של מינות, וגם עם נעלמים שהם אנשים הדבוקים בתאות עוה״ז והנאת העולם,
לא אבא לבל אלמד ממעשיהם.
מתי שוא – שד״ל פירש בכל מקום מְתים גבורים וכן תרגם גם אנקלוס כל עיר מתים והאנשים והטף {דברים ב:ל״ד}, כל קרוי גבריא נשיא וטפלא, ואולי מקורו שרש אתא ונחסרו קצותיו, ור״ל הבאים למלחמה, וכן כאן מתי שוא האומרים ללשננו נגביר.
ועם נעלמים – שנעלמה ידיעת מדותיהם מבני אדם, כי ישתמשו בדבריהם לא לגלות דעתם רק לכסותה.
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג׳יקטילהרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
 
(ה) שָׂ֭נֵאתִי קְהַ֣ל מְרֵעִ֑יםוְעִם⁠־רְ֝שָׁעִ֗ים לֹ֣א אֵשֵֽׁב׃
I hate the gathering of evil-doers and will not sit with the wicked.
תרגום כתוביםמדרש תהליםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
סְנֵיתִי כְּנִישַׁת מַבְאִישִׁין וְעִם רַשִׁיעַיָא לָא אֶסְתְּחַר.
I hate the gathering of evildoers, and with the wicked I will not recline [to dine].
שנאתי קהל מרעים – איזה קהל זה קהל קרח. שנאמר (במדבר ט״ז:י״ט) ויקהל עליהם קרח. ולאיזה קהל אני אוהב. (שמות ל״ה:א׳) ויקהל משה. (מלכים א ח׳:א׳) אז יקהל שלמה. ועם רשעים לא אשב. זה עדתו של קרח. שנאמר (במדבר ט״ז:כ״ו) סורו נא מעל אהלי האנשים הרשעים.
ועם רשעים לא אשב – זה עדתו של קרח סורו נא מעל אהלי האנשים הרשעים.
[ביאור לכל הפרק כלול בביאור פסוק א]

ושנות ג׳וק אלאשדאר, ומע אלפאסקין לא אג׳לס.
וגם שנאתי התקהלות הרשעים. ועם העושקים [את הזולת] לא ישבתי.
שנאתי – הזכיר הליכה והתהלכתי ואחר כן שבת לא ישבתי ואחר כן הביאה לא אבוא.
והנכון בעיני: כי הטעם לא אבוא בסודם.
והזכיר פעם אחרת: ועם רשעים לא אשב – כי מתי שוא הם בדבור והרשעים במעשה.
I HATE THE GATHERING OF EVIL DOERS. The psalm mentions walking, namely And I have walked (v. 3). It then mentions sitting, namely I have not sat (v. 4). It next mentions going in, namely Neither will I go in (v. 4).⁠1 I believe that the correct meaning of Neither will I go in is, I will not go into their council.⁠2
David once again mentions And will not sit with the wicked,⁠3 for the men of falsehood4 sin with their lips and the wicked sin by deed.
1. Hebrew, avo. Literally, “I will come.” Hence Ibn Ezra’s comment.
2. See Gen. 49:6:
3. After stating in v. 4, I have not sat with men of falsehood.
4. Mentioned in v. 4.
ואמר: שנאתי קהל מרעים ועם רשעים לא אשב – הרשעים שנאתי להתחבר עמהם ולשבת אתם, אבל מושבי בבית אלהי ושם אלך תמיד.
[שנאתי קהל] מרעים. מרגלים מסייעים להשיג זה: [ועם] רשעים. שטופי זימה1:
אהבתי מעון ביתך. בית תפילה: מקום משכן כבודך. בתי מדרשות2:
1. ראה מש״כ בפרק א׳ שרשעים היינו בעריות.
2. ׳ה׳ אהבתי מעון ביתך - כנגד לא ישבתי עם מתי שוא, וטעם ביתך - ששם הצדיקים העובדים שמך באמת, כי שמה תמיד יושבים׳ (אבע״ז).
שָׂנֵאתִי קְהַל מְרֵעִים. שהם היוצאים למלחמה כדי להרע, ולא לתכלית אחר: וְעִם רְשָׁעִים לֹא אֵשֵׁב. שהם הבעלי עבירות1:
1. ראה לעיל (תהלים א׳:א׳) בהגדרת ה׳רשע׳. ובנדפס: ׳רשעים – שטופי זימה׳.
שנאתי – ודבר זה נעשה טבע בנפשי עד ששנאתי את המרעים, וגם שנאתי קהל מרעים – אף שיסכימו על עשות רעות קהל גדול ועם רב שנאתי אותם, עד שבטחתי שעם רשעים לא אשב לעולם גם בעתיד, כי ישיבה עם רשעים הוא נגד טבעי.
מרעים – לעמיתם.
תרגום כתוביםמדרש תהליםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
 
(ו) אֶרְחַ֣ץ בְּנִקָּי֣וֹן כַּפָּ֑יוַאֲסֹבְבָ֖הא אֶת⁠־מִזְבַּחֲךָ֣ יְהֹוָֽהיְ⁠־⁠הֹוָֽה׃
I will wash my hands in innocence and I will go about Your altar, Hashem,
א. וַאֲסֹבְבָ֖ה א=וַאֲסֹבֲבָ֖ה (חטף)
תרגום כתוביםמדרש תהליםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
אַקְדִישׁ בְּזַכּוּתָא אַיְדַי וְאַחְזְרֵית יַת מַדְבְּחָךְ יְיָ.
I will sanctify my hands by my merit, and I have gone around1 your altar, O LORD.
1. Have gone around: will go around.
ארחץ בנקיון כפי – שיהא במקח ולא בגזל. כדתנן לולב הגזול והיבש פסול. שיהא נקי מן החמס ומן הגזל שלא יהא סניגור נעשה קטיגור. ואחר כך ואסובבה את מזבחך ה׳. כדתנן בכל יום מקיפין את המזבח פעם אחת ואומרים (תהלים קי״ח:כ״ה) אנא ה׳ הושיעה נא.
ארחץ בנקיון כפי – אמר רבי זירא בר אבא אמר רבי יוחנן הנפנה ונוטל ידיו ומניח תפלין וקורא קריאת שמע ומתפלל מעלה עליו הכתוב כאלו בנה מזבח והקריב עליו קרבן שנאמר ארחץ בנקיון כפי ואסובבה את מזבחך י״י. א״ל רבי אבא לרבא לימא מר כאלו טבל, א״ל שפיר קאמרת דכתיב ארחץ ולא כתיב ארחיץ, א״ל רבינא לרבא חזי מר להאי צורבא מרבנן דאתי ממערבא ואמר מי שאין לו מים לרחוץ ידיו מקנח ידיו בעפר או בצרור או בקיסם, א״ל שפיר קאמר מי כתיב ארחץ במים בנקיון כתיב כל מידי דמנקי, רב חסדא לייט אמאן דמהדר אמיא בעידן צלותיה, והני מילי לקריאת שמע אבל לתפלה בעי אהדורי, ועד כמה עד ארבעה מילין דא״ר אבהו אמר ר״ל לגבל ולתפלה ולנטילת ידים ארבעה מילין, אמר ר׳ יוסי בר חנינא ל״ש אלא לפניו אבל לאחריו אפילו מיל אינו חוזר, אמר רבא מיל הוא דאינו חוזר הא פחות ממיל חוזר.
דבר אחר: ארחץ בנקיון כפי – שיהא במקח ולא בגזל כדתנן לולב הגוזל והיבש פסול שיבא נקי מן החמס ומן הגזל שלא יהא סניגור נעשה קטיגור ואח״כ ואסובבה את מזבחך י״י, כי הא דתנינן בכל יום היו מקיפין את המזבח פעם אחת ואומר אנא ה׳ הושיעה נא, לשמיע בקול תודה אלו הקרבנות, ולספר כל נפלאותיך א״ר אבין זה הלל, שיש בו לשעבר, ויש בו לדורות, ויש בו לימות המשיח, ויש לבו לימות גוג ומגוג, ויש בו לעתיד לבא. בצאת ישראל ממצרים לשעבר. לא לנו ה׳ לא לנו לדורות הללו. אהבתי כי ישמע ה׳ לימות המשיח. כל גוים סבבוני לימות גוג ומגוג. אלי אתה ואודך לעתיד לבא.
ארחץ בנקיון כפי – במקח ולא בגזל ולקחתם לכם ביום הראשון, ואסובבה את מזבחך י״י כדתנן בכל יום היו מקיפין את המזבח פעם אחת, וכיצד היא סדר ההקפה כל ישראל גדולים וקטנים נוטלים את לולביהם בידיהם הימנית ואתרוגיהם בידיהם השמאלית ומקיפין אחת ואותו היום היו מקיפין שבע פעמים, אמר ר׳ חייא זכר ליריחו הא תינח בזמן שיש מזבח, בזמן הזה חזן הכנסת עומד כמלאך האלהים וס״ת בזרועו והעם מקיפין אותו דוגמת מזבח.
[ביאור לכל הפרק כלול בביאור פסוק א]

בל ארחץ׳ כפי בנקא, ואטוף חואלי מד׳בחך יא רב.
אל הייתי רוחץ את ידי בנקיון [שלא דבק בידי מאומה] ואסתובב סביב ממזבחך. ה׳!.
ארחץ, אלא רוחץ אני כפי בנקיון.
בנקיון – שאין גזל במצוות שאני מקיים. לולב הגזול פסול.
with cleanliness For there is no robbery [involved] in my fulfillment of the commandments.
ארחץ – טעם בניקיון שלא עשה אחת ממצות לא תעשה ואז אסובב מזבחך בעולות.
I WILL WASH MY HANDS IN INNOCENCY. I will wash my hands in innocency means; I will not violate any of the negative commandments.⁠1 I will then compass Thine altar with burnt offerings.
1. Lit. “He did not violate any of the negative commandments.”
ארחץ בנקיון כפי ואסבבה את מזבחך י״י – וכשארחץ בנקיון כפי אז אסבבה את מזבחך י״י להקריב שם עולותי. לא כרשעים שמביאים עולות בידיהם וידיהם דמים מלאו. אבל אני ארחץ בנקיון כפי שלא יהיה בידי שום עון כשאבא להקריב עולות.
(ו-ז) ארחץ [בנקיון כפי]. מכל עסקי העולם, כשהייתי רוצה להתפלל לפני המזבח1 או לשמיע בקול תודה ולספר [כל נפלאותיך]:
1. ׳ואסובבה את מזבחך׳.
(ו-ז) כל אלה אמר דוד שהוא אינו מכיר בהם, כי ה׳ יראה ללבב והאדם יראה לעיניים1, אבל אני, אמר דוד, אני יודע בעצמי שקודם שאצא אֶרְחַץ בְּנִקָּיוֹן כַּפָּי וַאֲסֹבְבָה אֶת מִזְבַּחֲךָ ה׳, כלומר אייעץ עמך, על דרך שאמרו (ברכות כט:) ׳הִמָלֵךְ בקונך וצא׳2, כדי לַשְׁמִעַ אחר כך בשובי בשלום בְּקוֹל תּוֹדָה וּלְסַפֵּר כָּל נִפְלְאוֹתֶיךָ שעשית עמדי ביום הילחמי ביום קרב, בצאתי ברשותך:
1. ע״פ שמואל א׳ (טז ז).
2. ׳וכשאתה יוצא לדרך, המלך בקונך וצא׳ [המלך – טול רשות (רש״י)].
ואסבבה – חסר וא״ו.
ארחץ – ר״ל בתחלה אנקה כפי מלכלוך עון ואחר זה אסובב מזבחך להקריב בה לה׳ כי לולא הנקיון אין הקרבן מקובל ברצון.
ארחץ – איני רוחץ את כפי במים כמו שרוחצים הידים מן הכיור בעת שצריך לעלות אל המזבח, רק בנקיון ארחץ כפי – במה שאני נקי מכל חטא ושמץ וע״י רחיצת הנפש, זה הוא הרחיצה שלי, ולא אעלה על המזבח להקריב חטאות ואשמות רק ואסובבה את מזבחך – כדי.
ארחץ בנקיון כפי – מחמס אשר בהן.
ואסבבה וגו׳ – הכהן בתתו ארבע מתנות על ארבע קרנות היה מקיף המזבח, וגם כל גויי קדם היו חוגגים (מלשון יחגו וינועו, חוג ומחוגה) סביבות מזבחותיהם וגם דוד היה מפזז ומכרכר לפני ה׳ (שמואל ב׳ ו׳:ט״ז).
תרגום כתוביםמדרש תהליםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
 
(ז) לַ֭שְׁמִעַ בְּק֣וֹל תּוֹדָ֑הוּ֝לְסַפֵּ֗ר כׇּל⁠־נִפְלְאוֹתֶֽיךָ׃
that I may make the voice of thanksgiving be heard and tell of all Your wondrous works.
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג׳יקטילהרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
לְאַשְׁמָעָא בְּקָל שְׁבָחָא וּלְאִשְׁתָּעָא כָּל פְּרִישׁוּתָךְ.
To make heard the sound of praise, and to tell of all your wonders.
[ביאור לכל הפרק כלול בביאור פסוק א]

לאסמע שכרך בצות, ואקץ כת׳ירא מן אעג׳ובאתך.
כדי שאני אשמיע את השבחים שלך בקול רם. ולספר הרבה מנפלאותיך [כי א״א לספר כל נפלאות ה׳].
לשמע, כדי להשמיע תורתך בקול ולספר הרבה מנפלאותיך, כי אין יכולת באדם לספר כל נפלאות ה׳, וראה לעיל ט ב. וכב כח.
לשמיע במעני להשמיע מתֺל לשמיד מעזניה (ישעיהו כג:יא) לשבית עניי ארץ (עמוס ח:ד).
“to hear (lašmîʿa)” means ‘lahašmîʿa’ as in “destruction (lašmîḏ) of strongholds” (Is. 23:11), and “annihilating the poor of the land (lašbîṯ)” (Am. 8:4).
לשמיע – כמו להשמיע.
אכל נפלאותיך – זה הלל, שיש בו לשעבר, ויש בו לגוג, ויש בו לימות המשיח, ויש בו לעתיד לבא.
א. כן בכ״י אוקספורד 165, קמברידג׳ A3, פריס 154, ברלין 122, אוקספורד 34, פרמא 3204, פריס 161, מוסקבה 104. בכ״י לוצקי 778 נכפל כאן: ״כל נפלא״.
To proclaim Heb. לַשְׁמִעַ, like לְהַשְׁמִיעַ.
all Your wonders This refers to Hallel, which contains mention of the past, mention of Gog and Magog, mention of the Messianic era, and mention of the future.
לשמיע – כמו: להשמיע, וכמוהו: לשמיד מעוזניה (ישעיהו כ״ג:י״א).
ונפלאותיך – פעול למלת לשמיע ולספר.
MAKE… TO BE HEARD. The word la-shemi’a (make… to be heard) is to be interpreted as if written, le-hashmi’a.⁠1 The same is the case with the word la-shemid (to destroy)⁠2 in To destroy the strongholds thereof (Isaiah 23:11).
Nifle’otekha (Thy wondrous works) is the object of lashmi’a (make to be heard) and u-le-sapper (and tell).⁠3
1. La-shemi’a is in the hifhil. The usual form of the hifil infinitive of this word is le-hashmi’a. Hence Ibn Ezra’s comment.
2. La-shemid is to be interpreted as if written le-hashmid.
3. Ibn Ezra interprets our verse as follows: That I may make to be heard Thy wondrous works with the voice of thanksgiving and tell of all Thy wondrous works.
לשמע בקול תודה ולספר כל נפלאותיך: לשמע – כמו להשמיע. וכן: לשמד מעזניה (ישעיהו כ״ג:י״א), כמו להשמיד. אמר: אבא בית מזבחותיך להשמיע שם בפני קהל קדושים תודה בקול רם. והוא שיהיה מודה בפניהם על החסדים שעשה לו האל והצילו מכל צרה ולספר כל הנפלאות שעשה עמו בעתות צרותיו.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ו]

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ו]

לשמיע – להשמיע לבני אדם בקול הודאה.
לשמיע – כמו להשמיע.
להשמיע בקול תודה – על הטובות והחסדים,
ולספר כל נפלאותיך – שעיקר ההודאה היא מה שאוכל לספר נפלאותיך, שעי״כ יראו בני אדם גדולת ה׳.
לשמיע – הנקדנים עשוהו הפעיל, רק לפי הכתוב הוא מבנין קל לשמע בזמרת אחרים ומודים לך, ולספר גם אני נפלאותיך, ונכון יותר מפני שמוש בי״ת בקול.
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג׳יקטילהרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
 
(ח) יְֽהֹוָ֗היְֽ⁠־⁠הֹוָ֗ה אָ֭הַבְתִּי מְע֣וֹן בֵּיתֶ֑ךָ וּ֝מְק֗וֹם מִשְׁכַּ֥ן כְּבוֹדֶֽךָ׃
Hashem, I love the abode of Your house and the place of Your glory's dwelling.
תרגום כתוביםמדרש תהליםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתר׳ משה אבן ג׳יקטילהאבן עזרא ב׳רד״קשיעורי ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
יְיָ רְחִימֵית מְדוֹר בֵּית מַקְדְשָׁךְ וַאֲתַר מַשְׁכַּן יְקָרָךְ.
O LORD, I love the dwelling of your sanctuary, and the place of your glorious tabernacle.⁠1
1. Of your glorious tabernacle: designated for your glorious tabernacle.
ה׳ אהבתי וגו׳ – זה שקול כנגד בריאת עולמך. בראשון כתיב (בראשית א׳:א׳) בראשית ברא אלהים את השמים. ובמשכן כתיב (שמות כ״ו:ז׳) ועשית יריעות עזים. בשני יהי רקיע ויהי מבדיל. במשכן והבדילה הפרכת. בשלישי יקוו המים. ובמשכן (שמות ל׳:י״ח) ועשית כיור נחשת וגו׳ לרחצה. ונתת שמה מים. ברביעי יהי מארות. במשכן (שמות כ״ה:ל״א) ועשית מנורת זהב. בחמישי ישרצו המים נפש חיה. ובמשכן (שם כ׳) והיו הכרובים. בששי נעשה אדם. ובמשכן (שמות כ״ח:א׳) ואתה הקרב אליך את אהרן אחיך. בשביעי ויכלו ויקדש אותו. ובמשכן (במדבר ז׳:א׳) וימשחם ויקדש אותם. הדא הוא דכתיב (דברים ד׳:כ״ו) העידותי בכם היום את השמים ואת הארץ. לשמיע בקול תודה. אמר רבי אבין זה הלל שיש בו לשעבר ויש בו לעתיד לבוא. (תהלים ק״ו:א׳) הודו לה׳ כי טוב.

רמז תשד

ה׳ אהבתי מעון ביתך ומקום משכן כבודך – אמר רבא מריש הוה גריסנא בגו ביתא, כיון דשמעינא להא דאמר דוד י״י אהבתי מעון ביתך לא גריסנא אלא בכי כנישתא דאמר רבא מאי דכתיב מעון אתה היית לנו אלו בתי כנסיות ובתי מדרשות, אמר רבי שמואל בר רב יצחק מאי דכתיב ואהי להם למקדש מעט בארצות אשר באו שם אלו בתי כנסיות ובתי מדרשות, ר׳ אליעזר אומר זה בית רבינו שבבבל.
[ביאור לכל הפרק כלול בביאור פסוק א]

אללהם קד אחבבת מוטן ביתך, ומוצ׳ע מסכן כרמך.
ה׳! אני כבר אהבתי (או א״ל: האהבתי) את מעון קדשך וגם את מקום משכן כבודך.
ולמא אועב בדֺכר אלקום אלדֺי ישנאהם ויתגנבהם מן אהל אלשר ואלפסוק אכד פי וצף מא יחבה פי דניאה אי עבדה רבה ומלאזמה ביתה ומהﹼﹶל סכינתה פקאל ייי אהבתי מעון ביתך [34 ב] ומקום משכן כבודך.
When he includes a mention of the people whom he detests and wishes to avoid the wicked and bad, he emphasises in his description what he cleaves to in his world, worship of God, His Master, attachment to his dwelling and respite in His presence as it says “O God, I love Your temple abode, the dwelling-place of Your glory(Ps. 26:8).
י״י אהבתי מעון ביתך – כנגד לא ישבתי עם מתי שוא (תהלים כ״ו:ד׳).
וטעם ביתך – ששם הצדיקים העובדים שמך באמת כי שמה תמיד יושבים.
I LOVE THE HABITATION OF THY HOUSE. This verse is parallel to I have not sat with men of falsehood (v. 4).
Thy house refers to the place of the righteous who serve God’s1 name in truth.
[I love the habitation of Your house,] because the righteous are always there.
1. Literally, Your.
י״י אהבתי מעון ביתך קהל מרעים שנאתי, אבל מעון ביתך אהבתי. והוא הבית שהיה בו הארון, ושם הלוים והכהנים נביאים וחסידים וקדושים משרתי האל כמו אסף ואחיו (דברי הימים א ט״ז:ז׳).
ומקום משכן כבודך – כי במקום שהיה בו הארון שם היה שוכן הכבוד על הנביאים ואנשי רוח הקדש.
אמר דוד, תכלית כוונתי להילחם באויבי הוא לפי שאָהַבְתִּי מְעוֹן בֵּיתֶךָ וּמְקוֹם מִשְׁכַּן כְּבוֹדֶךָ, ירצה, כדי שארחיב מקום ארץ ישראל שהוא ׳מעון ביתך׳ להביא זרע ישראל ברוכי ה׳ בתוכו, להכניס רבים תחת כנפיך סלה1:
1. לאחר שיסופחו שטחי חו״ל לארץ ישראל, ישלח יהודים לגור שם, וילמדו דרכי ה׳ לגוי המקום. וכדבריו בתחילת המזמור, שדוד ביקש לעשות מה שיעשה המשיח, וכתוב במיכה (ה ז) ׳והיה שארית יעקב בגוים בקרב עמים רבים כאריה בבהמות יער ככפיר בעדרי צאן׳, שישובו אל העמים לשלוט עליהם כדי להורות להם דרך ה׳, כתפקיד עם ישראל ׳ממלכת כהנים, להבין ולהורות לכל המין האנושי לקרוא כולם בשם ה׳ ולעבדו שכם אחד, כמו שיהיה ענין ישראל לעתיד לבוא׳ (לשון רבינו בשמות י״ט:ו׳), וראה מש״כ בבמדבר (כד יט) ובזכריה (י ח) ובביאור שם. [ולכן כבש דוד את סוריא, שזכריה (ט א) ניבא על המשיח ׳ודמשק מנוחתו׳, וכתב שם רבינו שהמשיח ׳מכוין להודיע מעלת האל בכל העולם׳].
ה׳ אהבתי – בגעיא בספרי ספרד.
מעון – מדור.
תאסף – ענין מיתה.
אהבתי מעון ביתך – לבוא בה ולהללך.
מקום משכן כבודך – הוא פנימי מן הבית.
ה׳ – אין אני בא למקדש ה׳ מצד ההרגל, רק מצד שאהבתי מעון ביתך מצד אהבה וחשק פנימי ע״י ששם מקום משכן כבודך – לכן אבקש
מעון – נרדף למשכן שאחריו, רק המלה קדומה ומלשון השיר אולי שרש עוּן הוראתו בוא כמו עול בלשון ארמי בחילוף נו״ן בלמ״ד (לשכה⁠־נשכה) ומכון ר״ל מבוא וההפרש בין מעון ובין משכן, שהראשון הוא קבוע לזמן עתי, והשני דירת עראי.
תרגום כתוביםמדרש תהליםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתר׳ משה אבן ג׳יקטילהאבן עזרא ב׳רד״קשיעורי ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
 
(ט) אַל⁠־תֶּאֱסֹ֣ף עִם⁠־חַטָּאִ֣ים נַפְשִׁ֑יוְעִם⁠־אַנְשֵׁ֖י דָמִ֣ים חַיָּֽי׃
Do not gather my soul with sinners, or my life with men of bloodshed
תרגום כתוביםמדרש תהליםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג׳יקטילהאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
לָא תִכְנוֹשׁ עִם חַיָבַיָא נַפְשִׁי וְעִם אַנְשֵׁי שָׁדְיָן דְמָא חַיָי.
My soul will not gather with the sinners, nor my life with the men who shed blood.
אל תאסוף עם חטאים נפשי – אלו הנסקלים והנשרפים. ועם אנשי דמים חיי. אלו הנהרגים והנחנקים. דבר אחר אלו המצריים. שכן יעקב אומר (בראשית מ״ז:כ״ט) אל נא תקברני במצרים. רבי יוחנן אמר מצינו בשני מקומות על הצדיקים שמתפללים שלא יאספו עם הרשעים. דניאל אמר (דניאל ב׳:י״ח) ורחמין למיבעי מן קדם אלה שמיא על רזא דנא די לא יהובדון דניאל וחברוהי. ודוד אמר אל תאסוף עם חטאים נפשי. רבי חלפתא בשם רבי איבו אמר (שמואל א כ״ה:ל״ח) ויהי כעשרת הימים ויגף ה׳ את נבל וימת. והלא אין מגפה אלא לשלשה. דתניא יום אחד מיתה של זעף. לשנים מיתת בהלה. לשלשה מיתה של מגפה. ותני ר׳ חלפתא בן שאול לארבעה מיתה בהכרת. לחמשה מיתה הדופה (צ״ל חטופה וכן הוא במס׳ שמחות). לששה מיתה האמורה בתורה. לשבעה מיתה של חיבה. יותר מכאן מיתה של ייסורין. ומה ראית לומר לג׳ מיתת מגפה. והכתיב ויהי כעשרת הימים. אלא שתלה לו הכתוב שבעת ימי אבלו של שמואל הצדיק שלא יתערב באבלו ועשה שלשה ימים ומת במגפה. רבי ברכיה בשם רבי שמואל אמר (שם) ויהי כעשרת ימים אין כתיב כאן. אלא הימים. אלו עשרת ימים שבין ראש השנה ויום הכפורים שמא יעשה תשובה. ודכותה (מלכים ב י״ג:כ״א) ויגע האיש בעצמות אלישע ויחי ויקם על רגליו. תנא על רגליו עמד לביתו לא הלך אלא שחיה לשעה ומת ונקבר במקום אחר. שנאמר אל תאסוף עם חטאים נפשי. ומי היה זה בנה של שונמית. שנאמר (שם ד׳:י״ח) ויהי היום ויצא אל אביו. ודכותה (בראשית ז׳:י׳) ויהי לשבעת הימים ומי המבול היו. אמר רב הושעיה מלמד שתלה הקדוש ברוך הוא שבעת ימי אבלו של מתושלח הצדיק שיעשו תשובה ולא עשו. על שם שנאמר אל תאסוף עם חטאים נפשי.
אל תאסוף עם חטאים נפשי – תניא שני קברות היו מתוקנים לב״ד אחד לנסקלין ולנשרפין ואחד לנהרגין ולנחנקין, וכן בדוד הוא אומר אל תאסוף עם חטאים נפשי – אלו הנסקלין והנשרפין. ועם אנשי דמים חיי – אלו הנהרגין והנחנקין.

רמז תשה

דבר אחר: אל תאסוף עם חטאים נפשי – אלו המצריים שכן יעקב צוה את יוסף אל נא תקברני במצרים. ר׳ יוחנן אמר בשני מקומות מצינו שהצדיקים מבקשים מהקב״ה שלא יאספו עם הרשעים, דניאל אמר ורחמין למבעא מן קדם אלה שמיא על רזא דנה די לא יהובדון דניאל וחברוהי עם שאר חכימי בבל, ודוד אמר אל תאסוף עם חטאים נפשי. ר׳ חלפתא בשם ר׳ אבהו אמר כתיב ויהי כעשרת הימים ויגוף ה׳ את נבל וימת, (אלא) תלה לו הכתוב שבעת ימי אבלו של שמואל הצדיק שלא יתערב אבלו בתוך אבלו של צדיק ועשה שלשה ימים ומת במגפה, ודכוותה ויפגע האיש בעצמות אלישע ויחי ויקם על רגליו, על רגליו עמד ולביתו לא הלך, שחיה לשעה ואחר כך מת ונקבר במקום אחר על שם אל תאסוף עם חטאים נפשי.
[ביאור לכל הפרק כלול בביאור פסוק א]

פלא תג׳מע נפסי מע אלכ׳אטיין, ולא עישי מע אהל אלמעאצי.
אם כך [שאני אהבתי וכו׳] אתה אל תכנס את נפשי עם החטאים ואת חיי אל תכנס אותי עם בעלי העבירות.
אל, אל תכלול נפשי עם החוטאים ולא מזונותי עם אנשי דמים. וראה בפירושו לקמן כח.
תֺם עאדֺ ידעו פי אלכׄלאץ מנהם ואלנגאה מן מתֺל עואקבהם פקאל אל תאסוף עם חטאים נפשי.
Then it returns to his prayer for redemption and victory over them, as in their punishment as it says “Do not sweep me away with sinners.” (Ps. 26:9).
אמר ר׳ משה: כי טעם אל תאסף – שיתפלל שלא יהיה אחריתו כאחריתם.
והנכון בעיני:⁠א שלא יתכנו עלילות שיתחבר עם החטאים כל ימיו ואף כי עם אנשי דמים שהם רעים מהחטאים.
א. כן בכ״י פרמא 1870, לונדון 24896. בכ״י מנטובה 13 חסר: ״בעיני״.
Rabbi Moses says that Gather not my soul with sinners means, I pray that my end not be like their end. However, I believe that its meaning is, do not permit things to be so arranged that I spend all of my days with sinners and certainly not with men of blood who are more evil than sinners.
אל תאסף עם חטאים נפשי ועם אנשי דמים חיי – וכיון שבחרתי אני חברת הצדיקים אל תאסף עם חטאים נפשי, כלומר שלא אמות מיתת חטאים ואנשי דמים, כי נפשם כמים הנגרים ארצה אשר לא יאספו (שמואל ב י״ד:י״ד), ונפשי תאסף אל כבודך במותי.
(ט-י) לכן אל תאסוף עם חטאים נפשי. שטופי זימה1, אף על פי שנכשלתי בה בזה הפעם, ולא2 עם אנשי דמים אשר בידיהם זמה [וימינם מלאה שוחד]. הרגילים בזימה ושופכים דמים עקב ׳שוחד׳3:
1. ׳חטאים׳, ראה לעיל א א וכאן פסוק ה׳ ועי׳.
2. וכן ׳אל תאסוף׳.
3. ע״פ לשה״כ בישעיה (ה כג). ׳אשר בידיהם זמה. כמו (הושע ו, ט): כי זִמָּה עשו. ענין תועבה ומעשה רע, כמו ההרג והמכה שיעשו בידיהם. וכן השוחד שיקבלו, כמו שאמר: וימינם מלאה שחד׳ (רד״ק).
(ט-יא) לכן אמר דוד, אַל תֶּאֱסֹף עִם אלה החַטָּאִים נַפְשִׁי, הבאים למלחמה, על דרך ׳פן תספה בעון העיר׳ (בראשית י״ט:ט״ו)1: וְעִם אַנְשֵׁי דָמִים חַיָּי אֲשֶׁר בִּידֵיהֶם זִמָּה. שאינם באים רק לחלל ולזנות: וִימִינָם מָלְאָה שֹּׁחַד. או שהם לוקחים ׳שוחד׳ מהאויבים כדי למנוע ולעכב המלחמה עת מה, אבל אֲנִי בְּתֻמִּי אֵלֵךְ תמיד, לכן פְּדֵנִי וְחָנֵּנִי:
1. ראה מש״כ בשמות (יב יג, י״ג:ט״ו), ובבמדבר (ג יב-יג).
עם חטאים – כמיתת החטאים ודומה להם בענין רע.
אל תאסף עם חטאים נפשי – שנפשי הרוחנית בל תאסף לשאול כנפש החטאים, וכן אל תאסף עם אנשי דמים חיי – שהם ימותו בלא עתם, כי כן ראוי להם, יען אשר בידיהם זמה – שבידם השמאלית עוסקים בזמה ועושים מעשה זמרי, ובכל זה ימינם מלאה שחד אוחזים שחד ממעשים טובים שעושים בגלוי בצביעות, כאילו בזה יתנו לך שוחד שישפטו כמשפט צדיקים ומבקשים שכר כפנחס, אבל
אל תאסף עם חטאים נפשי – אני פורש מהם ובא להסתופף בביתך וגם אתה אל תחברני אליהם, כלומר אל תחשבני כאחד מהם.
תרגום כתוביםמדרש תהליםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג׳יקטילהאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
 
(י) אֲשֶׁר⁠־בִּידֵיהֶ֥ם זִמָּ֑הוִ֝ימִינָ֗ם מָ֣לְאָה שֹּֽׁחַד׃
in whose hands is craftiness, and their right hand is full of bribes.
תרגום כתוביםמדרש תהליםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור המילותהואיל משהעודהכל
דִי בִּידֵיהוֹן עֲצַת חֶטְאִין וִימִינֵהוֹן מַלְיָן שׁוֹחֲדָא.
In whose hands is the purpose of sinning; their right hands are full of bribes.
אשר בידיהם זמה – אמר רבי פנחס הכהן בר חמא אלו המשחקין בפספסין שהן מחשבין בשמאל ומסמכין בימין והן חומסין וגוזלין זה את זה.
אשר בידיהם זמה – א״ר פנחס הכהן בר חמא אלו המשחקים בפספסין שהם מחשבין בשמאל ומסכימין בימין וחומסין וגוזלין זה את זה.
[ביאור לכל הפרק כלול בביאור פסוק א]

אלד׳י אידיהם מלא זור, וימיניהם ממלוה רשאא.
אלה שהידים שלהם מלאות מרמה. וידי ימיניהם ממולאת שוחד.
אשר, אשר ידיהם מלאות שקר תרגם זמה ״זור״ וזו יחידה בכל תרגומיו, כי בכל מקום מתרגם ״פאחשה״.
[זמה – כל זמה שבמקרא לשון מחשבה, יש לטובה ויש לרעה.]⁠א
א. הביאור בסוגריים המרובעים מופיע בכ״י מוסקבה 104 (באמצע פסוק ז׳) ובדפוסים. הוא אינו מופיע בכ״י לוצקי 778, אוקספורד 165, קמברידג׳ A3, פריס 154, ברלין 122, אוקספורד 34, פרמא 3204, פריס 161.
plots Heb. זמה. Every זמה in Scripture is an expression of a plan, some for good and some for evil.
אשר – שיש להם כח לחשוב מחשבות בלבם, לסובב סבות לקחת שוחד וממון.
ויש אומרים: כל מזמתם לקחת בידם, וככה: וימינם, והטעם כפול.
IN WHOSE HANDS IS CRAFTINESS. They have the ability to plan and arrange things1 so that they receive bribes of gifts and money. Others say that it means; all of their thoughts are to take with their hands. And their right hand is full of bribes means the same. The second part of the verse repeats the first part.
1. Ibn Ezra’s interpretation of In whose hands is craftiness.
אשר בידיהם זמה – כמו: כי זמה עשו (הושע ו׳:ט׳). ענין תועבה ומעשה רע, כמו ההרג והמכה שיעשו בידיהם. וכן השחד שיקבלו כמו שאמר: וימינם מלאה שחד.
ויש לפרש בידיהם – ברשותם, כמו: ויקח את כל ארצו מידו (במדבר כ״א:כ״ו).: וכל טוב אדניו בידו (בראשית כ״ד:י׳), כלומר: ברשותם ממון מקבץ מגזל ועון, והוא במעשה, והוא זמה.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ט]

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ט]

מלאה שחד – בס״ס השי״ן דגושה.
אשר בידיהם זמה – ולזה ראוים הם למות בענין רע.
בידיהם, ימינם – (כנ״ל כ״א ט׳).
זמה – היא תמיד לרע וכן תרגמוה בכל מקום עצת חטאין, ומזמה יש לרעה ולטובה.
שחד – להטות משפט, וימינם שבגבורתה היה לה להציל עשוק מיד עושקו עָזְרָה לרעה.
תרגום כתוביםמדרש תהליםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור המילותהואיל משההכל
 
(יא) וַ֭אֲנִי בְּתֻמִּ֥י אֵלֵ֗ךְ פְּדֵ֣נִי וְחׇנֵּֽנִי׃
But as for me, I will walk in my integrity. Redeem me, and be gracious to me.
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
וַאֲנָא בִּשְׁלֵימוּתִי אֵזֵיל פְּרוֹק יָתִי וְחוּס עֲלָי.
But I will go about in my innocence; redeem me and have mercy on me.
ואני בתמי אלך – קיימתי את התורה דכתיב תורת ה׳ תמימה, וכה״א תמים תהיה עם ה׳ אלהיך.
דבר אחר כשאתה תם חלקך עם ה׳ אלהיך.
[ביאור לכל הפרק כלול בביאור פסוק א]

ואנא למא פי צחתי אסלך, פאפדני ורפני.
ולפי שאני התהלכתי בשלימותי [עמך (עם ה׳)]. אם כך תפדה אותי ותחוס עלי.
ואני, ואני בעבור כי בתומי אלך פדני וחנני.
(יא-יב) ואני בתומי – בלא זמה והטעם שהזכיר בתחלה בתומי הלכתי עד עתה וככה אלך.
ואתה תפדני מזימותם.
רגלי – טעם בתומי – תום לבבי.
וטעם רגלי – ללכת בדרך ישרה.
והנכון בעיני: כי אתה תפדני ואני אודך במקהליםא ורגלי תעמוד לפניהם.
א. כן בכ״י פרמא 1870, לונדון 24896. בכ״י מנטובה 13 חסר: ״במקהלים״.
(11-12) BUT AS FOR ME, I WILL WALK IN MINE INTEGRITY. I will not walk craftily. Scripture states this now because the psalm opened with I have walked in mine integrity up till now.⁠1 David now says: I will continue to walk in my integrity and You will redeem me from their crafty plans.
MY FOOT. Be-tummi (in mine integrity) (v. 11) means, in the wholeness of my heart.
My foot standeth in an even place means, I walk2 in a straight path.
In my opinion the interpretation of our verses is as follows: For You will redeem me.⁠3 I shall praise You in the congregation. My feet will stand before them.⁠4
1. In other words I have walked in mine integrity means, I have walked in my integrity until now.
2. Lit., “to walk.”
3. Verse 11.
4. Ibn Ezra’s interpretation of, my foot standeth in an even place.
ואני בתמי אלך – שלא אתעסק בדברי מרמה לא במחשבה ולא במעשה.
פדני – מצרות וחנני – מטובך כפי שתראה תם לבבי ואז אודה את שמך
ובזה אני בתומי אלך. לעתיד1: פדני. שלא אכשל עוד: וחנני. הסליחה:
1. כפי שאני בתומי הלכתי מקודם, כאשר לא תאסוף נפשי עם חטאים אלה אמשיך להתנהג כך, אף שפעם אחת נכשלתי.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ט]

אלך – בטעם רביע.
ואני – אבל אני הלא בתומי אלך לזה פדני ממיתת החטאים.
ואני בתמי אלך – שאיני חונף רק כפי כן לבי, ולכן איני צריך לתת לך שוחד, רק פדני אתה וחנני – וע״י
פדני – כשרון מעשי יהיה פדיוני לבלתי אאסף עם חטאים והיה זה שכרי.
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
 
(יב) רַ֭גְלִי עָמְדָ֣ה בְמִישׁ֑וֹרבְּ֝מַקְהֵלִ֗ים אֲבָרֵ֥ךְ יְהֹוָֽהיְ⁠־⁠הֹוָֽה׃
My foot stands in a level place. In the congregations I will bless Hashem.
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
רִגְלִי קָם בִּתְרִצָא בִּכְנִישַׁת צַדִיקִין אֲבָרֵךְ יְיָ.
My foot stands upright; in the gathering of the righteous I will bless the LORD.
[ביאור לכל הפרק כלול בביאור פסוק א]

פאד׳א וקפת אקדאמי פי מסתוא, פאנא פי אלאג׳ואק אסבח אללה.
ולפי שרגלי עומדות במישור (ולא התמוטטה עמידתי הן פיזית הן כלכלית וכו׳). אם כך אני [יכול] לשבח את ה׳ בקהלים.
רגלי, וכאשר יעמדו רגלי במישור כלומר יהיה מצבי איתן הרי אני במקהלות אהלל את ה׳ לפי כ״י כ, מ, ה, אודה את ה׳.
רגלי עמדה במישור – בדרך ישר.
My foot stood on a straight path Heb. במישור, on a straight path.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק יא]

[An interpretation of this verse is included in the commentary on Verse 11]

ואמר: רגלי עמדה במישור – כלומר: שלא מטה רגלי, לפיכך במקהלים אברך י״י.
כי אמנם רגלי עמדה במישור. לשעבר: במקהלים אברך ה׳. להבא:
רַגְלִי עָמְדָה בְמִישׁוֹר לשעבר תמיד, וכן לעתיד בְּמַקְהֵלִים אֲבָרֵךְ ה׳, ר״ל, שבמקהלות האומות גם כן אחרי שתנוצחנה ממני, אדרוש בהם ו׳אברך ה׳⁠ ⁠׳ כדי להכניסם תחת צילו ולעבדו שכם אחד1, כן יהי רצון ונאמר אמן:
1. כמו שיהיה לעתיד, כנבואת צפניה (ג ט): ׳כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרוא כולם בשם ה׳ לעבדו שכם אחד׳.
רגלי – הלא רגלי עמדה בדרך הישר ובקהל רב אברך לה׳ ואינני כמוהם להיות דומה להם.
שרגלי עמדה במישור ולא נטיתי מן היושר אל דרך עקלתון לכן במקהלים אברך ה׳ על טובותיו וחסדיו עמדי.
במישור – באופן שלא אכשל ולא אהיה מכת מכעיסיך ואני אברך שמך כי הגדלת חסדך עמי וסייעתני ליטהר.
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144