A song of praise.1 Of David.2 I will exalt you,3 my God, the King, and I will bless4 Your name forever and ever.5
1. A song of praise | תְּהִלָּה – Alternatively, more simply: Praise. Though the entire book is referred to as Tehillim (Praises or Songs of Praise), this is the only psalm explicitly so designated. It marks the beginning of a series of psalms whose focus is purely exaltation of God rather than supplication. The psalm revolves around the uniqueness of Hashem's sovereignty. Unlike most kings who are distant from their subjects, Hashem is at once transcendent and immanent, above His subjects, yet simultaneously giving and caring. For discussion of how the psalm gets across this message, see Mizmor 145: Transcendence and Immanence.
2. Of David | לְדָוִד – Many psalms include "לְדָוִד" in their title. See Ibn Ezra and Radak in their introductions to the book that the term can mean either that the psalm was composed by David, about David, or in honor of David.
3. I will exalt you | אֲרוֹמִמְךָ – The psalm, beginning with this word, is written as an alphabetic acrostic. This might be meant to express the totality of the praise found therein (from "a" to "z"). Alternatively, like many acrostics, it might have served as a memory aid. The fourteenth letter of the alphabet, "nun", is missing. [See R. Yochanan in Bavli Berakhot 4b for one explanation of the omission.] Interestingly, in one of the Qumran scrolls, Psalms Scroll 11Q5, a verse for this letter does exist: "נאמן אלוהים בדבריו וחסיד בכול מעשיו" (God is trustworthy is His words, and faithful in all His deeds").
4. I will bless | וַאֲבָרְכָה – This elongated form of the imperfect, including the ־ָה ending, is known as a cohortative and generally indicates not just an announcement of a future action, but either a request for permission ("let me...") or a strong determination to undergo the action. The form is found scattered throughout this psalm, underlying the deliberation of the psalmist to praise and bless God.
5. forever and ever | לְעוֹלָם וָעֶד – See Ibn Ezra Shemot 15:18 that this formulation is an abridgment of the phrase "לעולם ועד עולם" (forever and until ever). R. Elazar HaRokeach notes that the opening and closing of the psalm echo each other, with each mentioning both praise and the blessing of Hashem's name forever and ever. There is a progression from beginning to end, as the psalm opens with individual exaltation and ends with collective praise. For further discussion of the literary devices and refrains found in the psalm, see Mizmor 145.
א. ‹ר3› פרשה פתוחה
ב. וַאֲבָרְכָ֥ה א=וַאֲבָרֲכָ֥ה (חטף)
תרגום כתוביםמדרש תהליםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גמיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קמאיריר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןעודהכל
A psalm of David. I will exalt you,1 O my God the king, and I will bless your name for ages upon ages.
1. You: +O LORD.
תהלה לדוד ארוממך אלהי המלך וגו׳ – אמר ישעיהו (ישעיהו כ״ה:א׳) ה׳ אלהי אתה ארוממך וגו׳. ואודה על זה הדבר לא על חנם אלא על כי עשית פלא. ומה פלאים עשה. מה כתיב למעלה מזו הפרשה (שם כ״ד:כ״א) והיה ביום ההוא יפקוד ה׳ על צבא המרום במרום וגו׳. (שם כב-כג) ואוספו אספה אסיר וגו׳ וחפרה הלבנה וגו׳. אותה שעה ה׳ אלהי אתה ארוממך אודה שמך כי עשית פלא. על הפלאים שעשית עמנו. וכן דוד אמר ארוממך אלהי וגו׳. ולא על חנם אלא על שהבטחתנו למעלה מן הפרשה שנאמר (תהלים קמ״ד:י״ב) אשר בנינו כנטיעים מגודלים. עומדים כארזים שנאמר (שם ק״ד:ט״ז) ישבעו עצי ה׳ ארזי לבנון וגו׳. לכך נאמר אשר בנינו כנטיעים מגודלים. גדלים והולכים כארזים. בנותינו כזויות מחוטבות תבנית היכל. וכי צריכות להתקשט הלא מלובנות כסיד ומאדימות כדם שעל זוית מזבח. לכך נאמר בנותינו כזויות וגו׳. הרי למדנו קומתן של אנשים כארזים הם גדולים. מנין הם אוכלים. אמר לו הקב״ה מן האוצר. שכן כתיב אחריו מזוינו מלאים מפיקים מזן אל זן. דכתיב (ויקרא כ״ו:י׳) ואכלתם ישן נושן. צאננו מאליפות מרובבות. לא כשל עכשיו. (דכתיב ויטוש לשה מפני זאבים). וכן הוא אומר (שמואל א י״ז:ל״ד) ובא הארי והדוב ונשא שה מהעדר. עכשיו אינו כן אלא (ישעיהו ס״ה:כ״ה) זאב וטלה ירעו כאחד. לכך נאמר צאננו מאליפות. ומי הן הצאן אלו ישראל. שנאמר (יחזקאל ל״ד:י״ז) ואתנה צאני וגו׳. לכך נאמר מרובבות בחוצותינו. אין פרץ ואין יוצאת וגו׳. מה שהוא נותן צוחה ברחובות מוריד דמעות הוא מלאך המות ומחבל ועכשיו אין צוחה ברחובותינו. (זכריה ח׳:ד׳) עוד ישבו זקנים וזקנות ברחובות ירושלים ואיש משענתו בידו מרוב ימים. לכך נאמר ואין צוחה ברחובותינו. שנאמר (שם ה׳) ורחובות העיר ימלאו ילדים. הואיל וכל כך עתיד הקב״ה לעשות לישראל לפיכך (תהלים קמ״ד:ט״ו) אשרי העם שככה לו. וכשתעשה כל אלה לנו אנו מודים ומרוממים לך על כל הפלאים שתעשה עמנו ושעשית לנו. לכך נאמר ארוממך אלהי המלך. ישראל מרוממים להקב״ה. שנאמר (ישעיהו כ״ו:י״א) רמה ידך וגו׳ כשם שרוממוהו על הים. שנאמר (שמות ט״ו:כ״א) שירו לה׳ כי גאה וגו׳. (תהלים צט ה-ט) רוממו ה׳ אלהינו. לכך נאמר ארוממך אלהי המלך. לא כעכשיו אם עשה להם נסים אומרים שירה ואם לאו אין אומרים שירה. אלא לעתיד לבוא אינם בטלים אלא הם אומרים השירה והברכה תמיד. שנאמר ואברכה שמך לעולם ועד. אין לנו מלאכה אלא לברכך ברכות חדשות. וכן הוא אומר (שם ס״ח:כ׳) ברוך ה׳ יום יום וגו׳.
תהלה לדוד. א״ר אלעזר בר אבינא כל האומר תהלה לדוד בכל יום מובטח לו שהוא בן עולם הבא, מאי טעמא אלימא משום דאתיא באל״ף בי״ת ונימא אשרי תמימי דרך דאתיא בתמניא אפי, אלא משום דאית ביה פותח את ידך, ונימא הלל הגדול דמצראה דכתיב ביה נותן לחם לכל בשר, אלא משום שיש בו מפלתן של שונאיהם של ישראל דכתיב נפלה לא תוסיף לנפול עוד קום בתולת ישראל. במערבא מתרצי לה הכי נפלה ולא תוסיף לנפול עוד קום בתולת ישראל. אמר רב נחמן בר יצחק אעפ״כ חזר דוד וסמכו ברוח הקדש סומך ה׳ לכל הנופלים וזוקף לכל הכפופים.
ארוממך אלוקי המלך (ברמז תרס״ח).
והד׳א קול לדאוד מדחא ללה ארפעך יא רבי יא מלכי ואבאדך אסמך אלי אלדהר אבדא.
וזה מאמר לדוד שבו הילל את ה׳. אלוהי! המלך! ארוממך. ואברך את שמך לעולם ועד.
וזה מאמר לדוד תהלה לה׳, ארוממך.
{תהלה לדוד –} לכך קורא אותו תהלה לפי שמן תהלה לדוד עד סוף הספר לא תמצא בו אפילו תיבה אחת לשון בקשה, אלא הכל לשון שבח הוא ותהלה. (כ״י וטיקן 274 דף 190ב בשם: מצאתי בפי׳ רבי׳ שמואל הצרפתי בן הר״ר מאיר)
תהלה לדוד ארוממך – בדבור ובאמונת הלב.
והזכיר המלך – כי הוא המלך באמת. וזהו יסוד כל התהלה הזאת.א
ואברכה שמך – להוסיף על רוממותיך. והנה הטעם שאדבר שאתה מרומם.
א. כן בכ״י פרמא 1870, לונדון 24896. בכ״י מנטובה 13 חסר: ״וזהו יסוד כל התהלה הזאת״.
[A PSALM OF] PRAISE, OF DAVID. I WILL EXTOL THEE. I will extol You by speech and by the faith of my1 heart.
[MY GOD, O KING.] The psalmist says O King because God is truly the King. This is the foundation of his praise2.
AND I WILL BLESS THY NAME. I will add to Your exaltation.3 I will relate4 that You are exalted.
1. Literally, “and with the faith of the heart.”
2. According to Ibn Ezra, many of the verses of this psalm contrast the Divine King with the human king. See Ibn Ezra on verses 3, 4, 6, 7, 9, 13, 14, 15, 18, and 19.
3. According to Ibn Ezra, blessing implies an increase. See Ibn Ezra on Gen. 2:3.
4. To others.
תהילה לדוד – לאחר שהניח לו הקב״ה מכל צרותיו, אמר תהילה זו להקב״ה.
ארוממך אלהי המלך – הדין עלי לרוממך, שגם אתה רוממתני.
(הקדמה) אלה ששה המזמורים עד סוף הספר הם כולם תהלות האל ושבחו. לפיכך החל בהם בתהלה ומשלים בהם בתהלה, לגודל התהלה. וזה המזמור בתחלת הפסוק הראשון תהילה, תחלת הפסוק האחרון תהילה. והחמשה מזמורים הללויה בראש ובסוף. והכל לגודל התהילה. ומתי תהיה תהילת האל גדולה? בקבוץ גליות, שיראו כל העולם הנפלאות שיעשה עם ישראל. לפיכך הזכיר בהם קיבוץ גליות ובנין ירושלם.
המזמור הזה תהילה לאל יתברך, לפיכך חיברו באל״ף בי״ת. ולא חבר בו אות הנו״ן. ולא ידענו למה. ורבותנו ז״ל דרשו מפני מה לא נכתבה נו״ן מפני שיש בה מפלתן של אויבי ישראל. דכתיב: נפלה ולא תוסיף קום בתולת ישראל (עמוס ה׳:ב׳).
והמתבונן בזה המזמור יראה בו נפלאות בורא, ומשפטיו על ברואיו, לפיכך אמרו רז״ל: כל האומר תהילה לדוד בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא, לא אמרו על האומרו בפיו בלבד.א
(א) ואמר: ארוממך אלהי המלך – ארוממך בלבי ובלשוני שאתה הוא המלך באמת, וכל המלכים והמנהיגים, תחתונים ועליונים, תחת ממשלתך, ואתה רם עליהם. והמכיר רוממותו יאמר: אלהי, אבל הוא אלהי כל בשר ואלהי האלהים.בלעולם ועד.
שמך – שהוא קיים לעולם ועד.
או פירושו: אני אברכהו לעולם ועד – והוא כל ימי חיי.
או פירושו: ארוממך – בזה העולם, ואברכה שמך – לעולם הבא, שהוא עולם ועד. ואמר תחילה ארוממך,ואחר כך אמר שמך, להודיע כי הוא שמו, ושמו הוא. והוא השם הנכתב ולא נקרא, כי האחרים הם שמות התואר.
וכפל הענין ואמר:
א. כן בכ״י פריס 207, ס״פ C31, מינכן 363, ברלין 547. בדפוסים: ״לא אמרו האומרו כך אלא בפיו ובלבו ובלשונו״.
ב. כן בכ״י ס״פ C31, מינכן 363, ברלין 547. בכ״י פריס 207: ״ואדני האדונים״.
תהלה לדוד. זה המזמור כולו הודאה וספור סדר הנהגתו במציאות, והוא מחובר על סדר האל״ף - בי״ת אלא שחסר אות הנו״ן, לא ידענו הסבה לפי הפשט. ואמר ארוממך אלהי המלך ואברכה שמך לעולם ועד ר״ל כל ימי חיי, או רומז לחיי העולם הבא.
(הקדמה) בזה המזמור התפלל דוד על עצמו שיזכה להשיב רבים לעבודת האל יתברך, ועל ישראל שיזכו לזה לעתיד לבוא1. ואמר:
(א)ארוממך אלהי המלך. אודיע גדלך בבריאה, שהיא בכח עליון על כל זולתו, ועם זה שאתה ׳מגביהי לשבת׳ (לעיל קיג ה), אתה ׳משפילי לראות׳ (שם פסוק ו) ומשגיח בקיום עולמך, כראוי ל׳מלך׳ החפץ בקיום הכללות2: ואברכה שמך. בהודיע מידת טובך וחסדיך, שהוא דבר נוסף על שלימות מציאותך3: לעולם ועד. שאכתוב זאת זכרון בספר תהלים לדורי דורות:
1. והרד״ק כתב: ׳אלה ששה המזמורים עד סוף הספר הם כולם תהילות האל יתברך ושבחו, לפיכך החל בהם בתהלה ומשלים בתהלה לגודל התהלה, וזה המזמור תחילת הפסוק הראשון תהלה ותחילת הפסוק האחרון תהלה, והחמשה מזמורים הללויה בראש ובסוף, והכל לגודל התהלה. ומתי תהיה תהילת האל גדולה? בקיבוץ גלויות, שיראו כל העם הנפלאות שיעשה עִם ישראל, לפיכך הזכיר בהם קיבוץ גלויות ובנין ירושלים.
3. ׳ארוממך׳ – להודיע גודלו, ׳ואברכה שמך׳ – טובו וחסדו. ו׳גודלו׳ הוא בעצם מציאותו, וטובו הוא נוסף על זה, וצ״ע.
תְּהִלָּה לְדָוִד. תיקרא ׳תהילה׳ לפי שבזה המזמור יש רוב העיונים שבהם נוכל להשיג גודל ה׳ יתברך וטובו1.
ויאמר, אֲרוֹמִמְךָ אֱלוֹהַי הַמֶּלֶךְ, כי אף על פי שאתה ׳המלך׳ הידוע, מלך מלכי המלכים, אפילו הכי אתה ׳אלקי׳ ועיניך עלי, על דרך ׳מי כה׳ אלקינו המגביהי לשבת – המשפילי לראות׳ (תהלים קיג ה-ו)2. וכבר ידוע שאין מייחדים שם ה׳ רק על נביא או אדם גדול כדוד, ולא יאות לכל איש לומר ׳ה׳ אלוקי׳, הלוא תראה אמרם ז״ל (תנחומא תולדות ז, רש״י בראשית כח יג, ל״א:מ״ב) ׳אין הקב״ה מייחד שמו על הצדיקים רק אחרי מותם׳: וַאֲבָרֲכָה שִׁמְךָ לְעוֹלָם וָעֶד. שאודיע גדלך בעולם ואקרא בשמך באופן שלא תפסק ברכתך זאת מעולם3, כי אין ראוי לומר ׳ברכה׳ לה׳ רק על אופן זה, כי מה נוסיף לו שלימות4:
ארוממך אלוהי המלך – ה׳ נעלם מצד עצמו ונגלה מצד פעולותיו, והרוממות הוא מן הצד שהוא מתרומם ונעלם מן ההשגה, ואמר שאתה אלוהי מצד עצמך מרומם מכל ברכה ותהלה, אולם אברכה שמך שמצד שמך שהוא הפרסום שנתפרסמת ע״י ההנהגה, מצד זה אברכך, וגדר הברכה שמברכים את ה׳ הוא השפע והטוב היורד מאת ה׳ אל עולמו ע״י צדקת התחתונים, אתה מקור הברכה והטוב, ויציינהו כמלך הנסתר בכבודו מרומם מכל שריו ועבדיו, ובכ״ז יוצא מאתו ברכה וטוב לכל עמו ועי״כ נודע שמו ומבורך.
תרגום כתוביםמדרש תהליםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גמיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קמאיריר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהכל
Every day I will bless you and I will praise your name for ages upon ages.
ופי כל יום אבארכך, ואמדח אסמך אלי אלדהר אבדא.
ובכל יום אני מברך אותך ואשבח את שמך עד עולם.
בכל יום אחר יום אברכה שמך עד שאהיה מהמהללים תמיד שמעלתם גדולה מהמברכים.
EVERY DAY WILL I BLESS THEE. I will bless Your Name day after day so that I will be among those who always praise You. The portion of the latter is greater than those who bless God.1
1. “Now one who reaches the level where he is always conscious of God and His deeds and wonders, and who informs people of God’s glory by not saying anything without mentioning the Lord’s Name, is one of those who turn the many to righteousness.” Translation from Norman Strickman, The Secret of the Torah: A Translation of Abraham Ibn Ezra’s Sefer Yesod Mora Ve-Sod Ha-Torah (New Jersey: Jason Aronson, 1995) 7:11; page 108.
בכל יום אברכך – ברוך שעשה לי ניסים.
בכל יום אברכך – בעולם הזה.
ואהללה שמך לעולם ועד – לעולם הבא.
ואמרו רז״ל: בכל יום ויום תן לו מעין ברכותיו. וסמכו זה לפסוק ברוך י״י יום יום, וגם הפסוק הזה סמוך לזה.
וכפל הענין ואמר בכל יום אברכך ואהללה שמך לעולם ועד. וכיוון להודיע שכל תהלת האדם לאל רק כפי שכל האדם, לא שיוכל בתהלתו לבוא עד חקר שבחיו ותהלותיו.
בכל יום אברכך. יהי רצון שאזכה להרבות בכל יום נכנעים לעבודתך1: ואהללה שמך לעולם ועד. שילַמדו גם הם לבאים אחריהם2:
1. ע״ד והיה ברכה, ואולי מלשון ברך, שכורעים לפניו ברך, וכמו ויקראו לפניו אברך. וכ״מ בשיעורים כצד א׳.
2. ואז יתייחס אלי, כאילו אני עומד ומהלל לעולם ועד, אף אחרי מותי.
(ב-ד)בְּכָל יוֹם אֲבָרֲכֶךָּ. כי ספר תהלים זה ישאר זכרו תמיד, וכמו שאמרו ז״ל (יבמות צז.) ׳כל תלמיד חכם שאומרים דבר שמועה מפיו בעולם הזה – שפתותיו דובבות בקבר׳: וַאֲהַלְלָה שִׁמְךָ לְעוֹלָם וָעֶד. על הדבר הזה, היינו כי גָּדוֹל ה׳ וּמְהֻלָּל מְאֹד, וְלִגְדֻלָּתוֹ אֵין חֵקֶר ואופן חקירה להשיגה1, באופן שדּוֹר לְדוֹר יְשַׁבַּח מַעֲשֶׂיךָ, שהאבות יורישו לבנים ׳מעשיך׳ והבריאות שבראת, וּגְבוּרֹתֶיךָ שהם הניסים והנפלאות יַגִּידוּ2:
1. ׳הוא גדול מהולל על כל התהלות עד כי לגדולתו אין חקר, ולא ישיגנו האדם ברוב החקירה כי אין לה חקר, אלא שיהללנו האדם לפי שכלו׳ (רד״ק).
2. ׳אפילו אם יהיו חיי בני אדם ארוכים, לא יוכלו להשיג בכל ימיהם, כל שכן שהם קצרים, אלא מה יש להם לעשות לפי קוצר ימיהם, יספר זה הדור שהולך טרם לכתו לדור אחר הבא המעשים הנוראים שראו בימיהם והגבורות שראו בחייהם, לפי שישבחוהו הדור הבא על מה שעבר שלא ראו אלא שהוגד להם ועל מה שראו בימיהם׳ (רד״ק).
בכל יום – ר״ל לפי הראוי בכל יום מעין המאורע.
בכל יום אברכך – ר״ל והברכה הזאת היא מתמדת ומתחדשת בכל יום, כי מחדש בכל יום מעשה בראשית ומוריד ברכה חדשה, ועי״כ אהללה שמך לעולם ועד – כי התהלה לא תצוייר מצד עצמו כי לו דומיה תהלה, רק מצד הברכה המושפעת ממנו שעל ידה יוכר תהלתו, ואחר שהברכה מתחדשת תמיד כן תתמיד התהלה לעולם ועד.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קמאיריר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהכל
Great is Hashem and exceedingly praised; and His greatness is unfathomable.1
1. unfathomable | אֵין חֵקֶר – See Radak, who connects the noun to the verb "לחקר", to search. Alternatively: "has no limit" (Ibn Ezra and Hoil Moshe).
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קמאיריר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
Great is the LORD and very praiseworthy; and there is no end to his greatness.
אקול אללה כביר ממדוח ג׳דא, ולא נהאיה לכבאירה.
[שכך] אני אומר: ה׳ הגדול מהולל מאוד ואין סוף לגדולתו.
גדול, ואומר גדול ה׳ ומהולל מאד ואין תכלית לטעמים גדולים שעשה. ״לכבאירה״ כאלו כתב לגדולותיו, אך לפי כ״י כ.ו. ״לכבריאתה״ לגדולתו כפשט המלה.
גדול – בעבור שהזכיר ואהללה שמך הזכיר כי השם גדול מהמהללו, על כן ומהולל מאד יותר מהמהללים.א
ובעבור שאמר שהוא גדול הזכיר כי לגדולתו אין חקר כי כל מלך בלתו יש לגדולתו ראשית ואחרית, ולגדולתו אין כן.ב
א. כן בכ״י פרמא 2062. בכ״י מנטובה 13, פרמא 1870, לונדון 24896: ״ממהללי״.
ב. כן בכ״י לונדון 24896. בכ״י פרמא 1870, מנטובה 13, פרמא 2062 חסר: ״ולגדולתו אין כן״.
GREAT IS THE LORD. The psalmist notes that God is greater than the praise offered by those who praise Him, because he previously said and I will praise Thy name (verse 2). The psalmist therefore says and highly to be praised, the meaning of which is, “more than the praises of the one who praises Him.”1
The psalmist says and His greatness is unsearchable because he previously said Great is the Lord. The psalmist says that His greatness is unsearchable because all kings aside from God have a beginning and an end to their greatness.2 However, this is not the case with God’s greatness.
1. God is greater than the praises offered by those who praise Him.
2. There is a limit to a mortal king’s greatness. It has a beginning and an end.
ומהולל מאד – הוא גורם עצמו להיות מהולל, שכל כך עושה גדולות וגבורות שבני אדם מהללים אותו.
גדול י״י – ואם אומר אגדלנו ואהללנו, הוא גדול ומהולל על כל התהילות עד כי לגדולתו אין חקר – ולא ישיגנה האדם ברוב החקירה כי אין לה חקר. אלא שיהללנו האדם לפי שכלו.
ואמר גדול ה׳ ומהולל מאד ולגדולתו אין חקר ר״ל שלא ישיגנה האדם ברוב חקירה, אבל מצד הקבלה.
כי אמנם גדול ה׳ - במעלת המציאות1, ומהולל מאד - במידת טובו2: ולגדולתו אין חקר. אין לחקור יחס בין מציאותו ומציאות זולתו, בהיותם נבדלים במין:
ומהולל מאד – יותר ממה שמהללין אותו כי אין חקר לדעת גדולתו ולהללו כפי מה שהוא.
גדול ה׳ – הגדולה אצל ה׳ מורה שהוא ראשית כל הסבות ואחרית כל המסובבים שהכל מאתו ועי״כ הוא מהולל מאד – ובכ״ז לגדולתו אין חקר – לא תספיק שום חקירה להכיר גדולתו מצד עצמו, וכל שאנו מוסיפים לחקור בגדולתו, נדע שלא נדע, עד שאמרו החוקרים שהתוארים והמהללים הם שוללות לא מחייבות, ורק.
חקר – שרש חקר ממקור חֵק, הכנס בחק הדבר לדעתו היטב מראשו עד סופו, ובכן יש לשם חקר הוראת גבול.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קמאיריר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
One generation to the next will extol1 Your works, and Your mighty acts they will tell.
1. extol | יְשַׁבַּח – Though the roots "הלל" and "שבח"are somewhat synonymous, both meaning "to praise", see Malbim that the "לשבח" is a stronger term, with a connotation that something increases in value. [He points to such usage in Mishnaic Hebrew where the word can mean to appreciate in value]. According to him, the verse is implying that as every succeeding generation looks into Hashem's deeds, they will be seen as more and more worthy.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קמאיריר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
Each generation will praise your work to the next, and they will tell of your wonders.
וכד׳לך ג׳יל אלי ג׳יל יסבחוך עלי אעמאלך, ויכ׳ברון בג׳בוורתך.
וכך [כמו שאני עושה] דור ודור ישבחו אותך על המעשים שלך וגם יגידו את הגדולה שלך.
דור, וכך דור אל דור ישבחוך על מעשיך ויגידו גבורותיך.
(ד-ה)דור לדור ישבח מעשיך – וגם אני הדר כבוד הודך אשיחה.
Generation to generation will praise Your works And I, too, shall speak of the majesty of the glory of Your splendor.
דור – עתה פירש טעם ומהולל מאד כי הדור שהלך יספר לדור הבא מעשיך הנוראיםא יגידו שני הדורות.
וטעם וגבורתך – כי מתהלות המלך היותו גבור.
א. כן בכ״י פרמא 2062. בכ״י מנטובה 13, פרמא 1870, לונדון 24896: ״הנראים״.
ONE GENERATION. The psalmist now explains the meaning of and highly to be praised, for the generation that passes away will describe Your awesome works to the coming generation.1 Two generations2 shall relate Your deeds and awesome acts.3
The psalmist speaks of God’s mighty acts because it is part of a king’s praise to be described as a warrior.
1. Literally, “will tell Your works to the coming generation.”
2. Ibn Ezra’s paraphrase of One generation shall laud Thy works to another [generation].
3. The generation that witnessed God’s greatness will tell of it to the next generation. The next generation will then tell the following generation what the previous generation told them. Thus, the chain of tradition will pass on the mighty acts of God witnessed by the first generation.
דור לדור – דור זה שראו מעשיך כמו דורי, ישבח מעשיך לדור אחר, ואותו דור אחר גבורותיך יגידו.
דור לדור – אפילו אם יהיו חיי בני אדם ארוכים לא יוכל להשיג בכל ימיהם, כל שכן שהם קצרים. אלא מה יש להם לעשות לפי קוצר ימיהם, כי דור הולך ודור בא (קהלת א׳:ד׳), יספר זה הדור שהולך טרם לכתו לדור אחר המעשים הנוראים שראו בימיהם, והגבורות שראו בחייהם, לפי שישבחוהו הדור הבא על מה שעבר שלא ראו, אלא שהוגד להם ועל מה שיראו בימיהם.
ואמר דור לדור כלומר, דור אחר דור. ישבח מעשיך ויספרם לדור הבא אחריו, ר״ל אבות לבנים, ויגידו גבורותיך זה לזה דור אחר דור.
אמנם במידת טובך דור לדור ישבח מעשיך לטוב, וגבורתך שאתה יכול על הנצחיים [יגידו]:
יגידו, אשיחה – ההגדה הוא דבר חדש שמתכוין להגיד, והשיח הוא הדבור הנפלט מעצמו כמ״ש בכ״מ.
הדר כבוד הודך – עי׳ למעלה ק״ד א׳.
דור לדור ישבח מעשיך – אחר שאין אנו משיגים גדולתו מצד עצמו ישבחו רק מעשיך, שרק על ידם אתה ניכר, ויש הבדל בין שבח ותהלה, שגדר השבח שהדבר משביח יותר ממה שהיה מקודם, ור״ל שכל שיוסיפו דור ודור לעיין במעשי ה׳ ובסתרי הטבע, יכירו בם חכמות ופליאות שהיו נעלמים מראשונים, וישבחו את מעשיו שיוסיפו בטובם וחכמתם על מה שהיו עד הנה, עד שכל דור הבא יראה שדור הקודם לא הבין את מעשה ה׳ כראוי, וגברותיך יגידו – חוץ ממה שישבח מעשה הטבע הקבועים מששת ימי בראשית, יגידו גם גבורותיך מה שתעשה בגבורה נגד תהלוכות הטבע, בעת שתרצה להתגבר על אויביך.
דור לדור – כל דור ישבח לדור הבא אחריו מעשים חדשים שעשית וכן אני אשיחה, כלומר אשפל בעיני ואספר הדר כבוד הודך ודברי נפלאותיך, ושתי השמות הדר וכבוד סמוכים לשם הודך, והוד קרוב בהוראתו לאור, ובחילוף אותיות הגרון או הנחות אוּד, וכבוד והדר פירשנום למעלה ח׳:ו׳, וכאן ר״ל הדר וכבוד הראוים לך מפני הודך.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קמאיריר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
Of the glorious splendor of Your majesty and of Your wondrous deeds1 I will talk.2
1. and of your wondrous acts | וְדִבְרֵי נִפְלְאֹתֶיךָ – More literally: "and the matters of your wonders".
2. I will talk | אָשִׂיחָה – See Malbim who differentiates between the verbs "להגיד" and "לשוח", suggesting that "להגיד" (to tell) implies an intentional, thought out recounting, while "לשוח" refers to habitual speech which is so natural that it simply flows forth without thought. Alternatively, "אָשִׂיחָה" might be translated as "I will meditate/reflect", as it is perhaps used in Tehillim 77:13 and 119:15.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קמאיריר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןעודהכל
הדר – הדורות יגידו גבורותיך הנוראותא ואני אשיחנו עם לבבי.
הדר כבוד הודך – עקרי כבוד גבורותיך הנוראותב גם דברי נפלאותיך שלא יבינום הדורות.
א. כן בכ״י פרמא 2062. בכ״י מנטובה 13, פרמא 1870, לונדון 24896: ״הנראות״.
ב. כן בכ״י פרמא 2062. בכ״י מנטובה 13, פרמא 1870, לונדון 24896: ״הנראות״.
THE GLORIOUS SPLENDOR. The generations shall relate Your awesome and mighty acts, but I will speak in my heart of the glorious splendor of Your majesty; that is, of the main aspects1 of the glorious splendor of Your might. I will also speak of Your awesome works which the generations do not understand.
1. It is impossible to fully describe the glorious splendor of God’s might.
אשיחה – כמו אני עמהם.
הדר – כמו שאני עושה שאשיחה לבני העולם.
הדר כבוד הודך – ופירושו: יופי כבוד עוזך. כי בעוזו ובנפלאותיו הוא נכבד, כמו שאמר: ואכבדה בפרעה (שמות י״ד:ד׳).
ודברי נפלאותיך – שעשית עמי. שיעשו הם גם כן: בכל עת שיקבלו חסד האל, יאמרו אותו ויספרוהו לרבים.
וכן אני אגיד ואספרה הדר כבוד הודך ודברי נפלאותיך.
(ה-ז)הדר כבוד הודך ודברי נפלאותיך אשיחה. יהי רצון שגם שאשיח דרך שיחה מעלת ׳כבוד׳ מלכותך1 ו׳נפלאותיך׳, יקבלו השומעים, ועזוז נוראותיך יאמרו וגדולתך - ויספרו2 שעוז מלכותך הוא ׳עזוז׳ ומלכות כפול, בעליונים ובתחתונים, ויספרו כמו כן ׳גדולתך׳ במין המציאות: אספרנה - זכר רב טובך יביעו. וכן יהי רצון שכאשר אספר ׳גדולתך׳ ללמד דעת את העם, ׳יביעו׳ כמעיין המתגבר ב׳זכר רב טובך׳ וחסדיך, ובזה יעלו לאהבה את האל יתברך, וצדקתך ירננו בשמחה:
1. הוד והדר מלכות. וראה בדברים עה״פ בכור שורו הדר לו: הדר לו. אף על פי שאין לו הוד מלכות, הוא ראוי להדר ומעלה.
(ה-ח) ומה שאמרתי ׳ארוממך׳, הוא שהֲדַר כְּבוֹד הוֹדֶךָ ומלכותך1וְדִבְרֵי נִפְלְאוֹתֶיךָ וניסיך אָשִׂיחָה, שאפילו בשיחתי של חולין2 אדבר על ׳כבוד הודך׳ ו׳גבורותיך׳, באופן שהדורות שאמרנו באמרנו (פסוק ד) ׳דוד לדוד׳, עֱזוּז – ר״ל מלכות – נוֹרְאֹתֶיךָ יֹאמֵרוּ, כי אין ׳עוז׳ אלא מלכות (מכילתא שירה ט), ו׳עזוז׳3 יאמר המלכות בעולם הזה ובעולם הבא, ואני גְדוּלָּתְךָ אֲסַפְּרֶנָּה, באופן שהמה זֵכֶר רַב טוּבְךָ יַבִּיעוּ4, וְצִדְקָתְךָ – שהוא הצדק מעורב עם חסד5 – יְרַנֵּנוּ, באמרם כי ראו שחַנּוּן ה׳ במה שהצילם מיד גוג בשביל ששמעם מתחננים אליו, כי זה יורה ׳חנון׳, והוא רַחוּם – שאף על פי שלא יתפללו אליו, הוא מרחם כרחם אב על בנים, והוא אֶרֶךְ אַפַּיִם לצדיקים ולרשעים6, לישראל ולאומות7, מאריך אפיה וגבי דיליה (ב״ר ס״ז:ד׳), והוא רב חָסֶד:
4. ׳שכאשר אספר ׳גדולתך׳ ללמד דעת את העם, ׳יביעו׳ כמעיין המתגבר ב׳זכר רב טובך׳ וחסדיך, ובזה יעלו לאהבה את האל יתברך׳ (נדפס).
5. ׳ה׳צדקה׳ היא התקוממות על החלק המשפטי, כי ב׳צדקה׳ יש נכלל ה׳משפט׳ גם כן, אך יש לפנים משורת הדין׳ (תהלים לו ו-ז).
6. בעירובין (כב.) ׳אמר רבי חגי ואיתימא רבי שמואל בר נחמני, מאי דכתיב ארך אפים, ארך אף מבעי ליה, אלא ארך אפים לצדיקים, ארך אפים לרשעים׳. וראה סנהדרין (קיא.).
7. יערות דבש (ח״ב דרוש ב): ׳כללו של דבר, ארך אפים – אף אחד לישראל שהן בכלל צדיקים, ואף אחד לרשעים שהם הגוים, וזהו הסוד ׳אף חובב עמים׳ – כי אף אחד להאריך לגוים ולכן חובב עמים׳.
הדר – נגד מ״ש שבני הדורות ישיגו השגה הדרגה מתעלה ומשביח בכל עת במעשיך הטבעיים, ויגידו הגדה חדשה מן גבורותיך, (שגדר הגדה הוא המגיד דבר חדש) אמר, אבל אני בין הדר כבוד הודך של הטבע, ובין דברי נפלאותיך שלמעלה מן הטבע, אשיחה – שגדר השיחה הוא בדברים שאדם מורגל בהם עד שהם לו כשיחה, שהוא הדבור הנפלט מן האדם בלי כונה, כמו שישיח בינו לבין עצמו בדברים רגילים מבלי שימת לב כלל, כי אני רגיל בהם והם לי כשיחה מורגלת, לא כהגדת דבר חדש, ויש הבדל בין הוד ובין הדר, שהוד הוא פנימי מהדר, ובבריאת עולם נאמר הוד והדר לבשת, שחקי הטבע החיצונים הנראים ונכרים הם ההדר הנראה לעין, ותחתיהם נורא הוד פנימית הענינים ואורות נעלמים, ואני אשיחה בההדר של כבוד הוד, ר״ל בטבע הדברים המתראה לעין בהדרת קדש.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קמאיריר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהכל
And they will utter the strength of your fear, and they will tell of your greatness.
דעזך ומכ׳ופאתך יקולון אלנאס, ואנא אוכד אן אקץ כבאירך.
והעוז שלך והענינים הנוראים שלך האנשים מספרים ואני בהחלט אספר את בדברים הגדולים שלך.
ועזוז, ועזך ונוראותיך יאמרו בני אדם וכל שכן אני שאספר גדולות שעשית. אף כאן תרגם ״כבאירך׳ כאלו כתוב גדולותיך, וכך הוא בכל הנוס׳. וכך תרגם בדברים י כא אשר עשה את הגדלת ואת הנוראה ״תלך אלכבאיר ואלמהאיב״ וכן בכל מקום שמדובר על מעשים ופעולות גדולות מתרגם ״כבאיר״.
ועזוז נוראותיך יאמרו – דור לדור, ואני גם אני גדולתך אספרנה.
And the strength of Your awesome deeds they will tell And I, too, shall recite Your greatness.
ועזוז – ואלה הדורות יספרו הנוראות שעשית לעיניהם כמו אותות מצרים ושאר נפלאות נוראותא רק אני גדולתך שהיא גדולת כבודך אספר להם אולי יבינו.
והנה טעם נוראותיך – כי כן ראוי להיות המלך נורא.
א. כן בכ״י לונדון 24896. בכ״י פרמא 1870, מנטובה 13 חסר: ״ושאר נפלאות נוראות״.
These generations will speak of Your1 awesome acts, such as the signs in Egypt and other wondrous acts that You did before their eyes. However, I will tell them of Your greatness; that is, I will tell them of the greatness of Your glory. Perhaps they will understand.
The psalmist speaks of God’s awesome acts2 because it is fitting for a king to be awesome.
1. Literally, “the.”
2. Literally, “Thy awesome acts.”
ועזוזא – כח.
אספרנה – עמהם.1
1. השוו רש״י.
א. כן בפסוק. בכ״י: ויעזוז.
ועזוז – כמו שאני גדולתך אספרנה, כן יאמרו הם גם כן: עזוז נוראותיך.
וכתוב גדולתיך, ביו״ד הריבוי, שהם רבות אצל המקבל. וקרי: גדולתך כי הכל הם אחד אצלו יתברך.
ואלה שמות הנזכרים בזה המזמור: גדולה, וגבורה, מעשה, הוד, כבוד, טוב, צדקה, מלכות, נפלאות, נוראות. והם עשרה לענין ידוע, אבל אינם דוקא כל אחד במקומו הנזכר, אלא כל אחד ענינו במקום חבירו גם כן, אלא מפני ששנה להם חלקם בשמות משונים זה מזה.
וגדולתך אשר אמרו האבות זה לזה דור אחר דור, אני אספרנה.
וגדלותך – וגדולתך קרי ורד״ק כתב שנכתב ביו״ד הרבוי אחר התי״ו וכן הוא בדפוסים אחרונים אבל בדפוסים ראשונים ובס״ס כ״י מדוייקים לא נמצא בהם יו״ד וכן מסתבר דלא נמנה במסורת רק עם ס״ב מלין דכתיבין מוקדם מאוחר וסימנם נמסר במ״ג אות הוא״ו.
ועזוז – מלשון עוז וחוזק.
ועזוז וגו׳ – ר״ל כמו שאני אספר גדולתך כן כולם יאמרו חוזק מעשיך הנוראים.
ועזוז – אמר עוד הבדל בין השגתי ובין השגת רוב בני אדם ההמונים, שהם יאמרו נוראותיך – היינו המסות והמופתים שעשית להעניש את המורדים בך, כמו מכות שהבאת על המצרים ועדת קרח וכדומה, הוא אצלם עזוז של נוראות, שעי״ז יתיראו מענשך כאלו אתה נורא להעניש, אבל אנכי גדולתך אספרנה – אני אספר זה לא מצד המורא והדין והפחד, רק מצד הגדולה, כי הנוראות אשר עשה הם מצד גדולתו ושרשם במדת החסד והגדולה להיטיב לאוהבי שמו, ועי״כ.
ועזוז וגו׳ – כמו שהם (הדורות) יאמרו זה לזה עזוז נוראותיך, כפל עזך (עוז־עזוז) שהראית ע״י נפלאותיך, כן אני אספר גדולתך, רק הם יאמרו בקוצר לשון, ואני אספר באריכות.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קמאיריר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
The fame1 of Your great goodness they will pour forth;2 of Your righteousness they will sing.
1. fame | זֵכֶר – Though the word "זכר" is often translated as "remembrance", sometimes the word is synonymous with the noun "שם", name, and might take the connotation: "renown". [See Shemot 3:15, Yeshayahu 26:8, Tehillim 135:13, and Mishlei 10:7 where the words "שם" and "זכר" are parallel.] Here, then, the connotation might be that God is renowned for His goodness. Alternatively, one might translate the clause, "[But] a memory of your great goodness, will they pour forth..." with the psalmist expressing that one can never fully express all the goodness of God (see Hoil Moshe).
2. pour forth | יַבִּיעוּ – The verb relates to the noun "מבוע", a spring, and might literally mean "to flow". Throughout Tanakh, though, it is connected specifically to speech, and often signifies speech which is emphatic or exuberant in tone.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קמאיריר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
They will spread abroad the memory of your abundant goodness, and they will praise your generosity.
בל אלכל כת׳רהֵ כ׳ירך ירוון ובעדלך ירננון.
כפי שכולם מזכירים את רבויי טובך. הם יספרו [לאחרים] ובצדק שלך ירננו.
זכר, אלא הכל רוב טובך יביעו.
זכר רב טובך יביעו – דור לדור.
Of the remembrance of Your abundant goodness they will speak i.e., one generation to another generation. and they will speak of Your might to each other, saying, "It is good for us to make known to the children of men His mighty deeds and the glory of the majesty of the kingdom of the Holy One, blessed be He." (I found.) supports (The "nun" is missing from the "aleph-beth" because David saw in it a serious downfall [Amos 5:2]: "The virgin of Israel has fallen and shall not continue to rise." And he returned and supported her with the holy spirit: The Lord supports all those who fall.)
זכר – והמלך אם היה טוב כל אדם יביעו טובו ובא רב טובך.
והטעם טובך – הרב, כמו: בגדול זרועך (שמות ט״ו:ט״ז) שהוא בזרועך הגדול.
וצדקתך ירננו – גם ראוי שיהיה המלך עושה צדק.
ומלת ירננו – בפרהסיא.
THEY SHALL UTTER THE FAME OF THY GREAT GOODNESS. If the king is good, then all people speak of his goodness. Scripture reads rav tuvekhah (Thy great goodness).1Rav tuvekhah means tuvekhah ha-rav (Your goodness, which is great). It is like bi-gedol zero’akha (by the greatness of Thine arm), which is to be interpreted as bi-zero’akha ha-gadol (by Thine arm, which is great).
AND SHALL SING OF THY RIGHTEOUSNESS. It is also fitting for the king to perform acts of righteousness.
And shall sing means, “and shall sing in public.” This2 is what they3 say:
1. Rav is an adjective, The adjective usually follows the noun in Hebrew. Hence Ibn Ezra’s comment.
2. What is written in the following verses.
3. The men mentioned in verse 6.
יביעו – כמו: יום ליום יביע (תהלים י״ט:ג׳). ויש לפרש לשון גילוי, כמו: נבעו מצפוניו (עבדיה א׳:ו׳).
זכר רב טובך – רב הוא שם, לא תואר, כאילו אמר: גודל טובך.
זכר רב טובך יביעו – ישימו לב לזכר רב טובך, שאתה פועל טוב, כי הנוראות הם מצד ההטבה לא מצד ההרעה, וצדקתך ירננו – ואז ירננו ברנה ושמחה את צדקתך, ומבואר אצלנו כי גדר הצדקה הנאמרת אצל ה׳ הם המעשים שיעשה שלא בהשקף על מדת המשפט לפי הזכות של בני אדם רק מצד הצדקה העליונה, ר״ל שיכירו שהכל ברוב טוב לפי מדת הצדקה, מצד.
זכר וגו׳ – רב סמוך לשם טובך ואולי היה לנקדו רֹב, אף אם יביעו, כלומר אם יאריכו בדבורם לא יגיעו לרנן ולהודיע כי אם זכר ורוב וגודל טובך וצדקתך.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קמאיריר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
Gracious and merciful1 is Hashem, slow to anger, and great in kindness.2
1. Gracious and merciful | חַנּוּן וְרַחוּם – This verse recalls the list of God's attributes found in Shemot 34:6.
2. kindness | חָסֶד – Radak, in his Sefer HaShorashim, defines "חֶסֶד" as: "good and reward that is undeserved". This understanding might be supported by the many verses, like ours, in which the word is paired with or parallel to the root "רחם", to have mercy (see also Yeshayahu 63:7, Yirmeyahu 16:5, and Daniel 1:9). Alternatively, the word might mean: "faithfulness", "loyalty", or: "devotion". See the many verses where the term is paired with the words "אֱמֶת" or "אֱמוּנָה", steadfastness (Bereshit 32:11, Tehillim 36:6, and 88:12). Many verses, like this one, can sustain both meanings.
מקבילות במקראתרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קמאיריר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור העניןעודהכל
וגדל חסד – בס״ס המדוייקים כתוב וגדל חסד בקמץ חטוף ובלא וא״ו אחר דלי״ת וכן הוא בדפוסים ישנים ובמקצת דפוסים כתוב וגדול חסד בוא״ו ויש להם על מה שיסמוכו מהמסרה שלנו שנמנה זה עם המלות שיש בהם וא״ו יתירה אעפ״י שהן בקמ״ץ חטוף וכבר נמנו במסרה זו תיבות אחרות עם וא״ו שלא נמצאו כן בספרים ולפיכך אין לסמוך עליו אדרבה יש לדחותה מפני מסרה אחרת האומרת וגדל ב׳ חד מלא וחד חסר והמלא הוא וגדול כח דריש נחום והחסר הוא זה וכן כתב רד״ק בהדיא הכא והתם.
חנון – נותן מתנת חנם.
ארך אפים – אינו ממהר לכעוס.
וגדל חסד – עושה חסדים גדולים.
שרחום וחנון ה׳ – ושכל מעשיו הם מצד החנינה והרחמים, וגם בענשו את הרשעים הוא ארך אפים – ואינו מעניש תיכף, ורב חסד אם ישובו בתשובה.
מקבילות במקראתרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קמאיריר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהכל
The LORD is good to all, and his mercies are over all his works.
טוב ה׳ לכל וכתיב טוב ה׳ לקויו (כתוב ברמז תת״ח).
ורחמיו על כל מעשיו – א״ר שמואל בר נחמני על כל שהוא מדותיו מרחם, ר׳ יהושע דסכנין בש״ר לוי טוב ה׳ לכל ומרחמיו הוא נותן לכל הבריות. ר׳ תנחומא א״ר אבא ור׳ אבוי בש״ר אחא למחר שנת בצורת באה והבריות מרחמין אלו על אלו והקב״ה מתמלא עליהם רחמים. ביומוי דר׳ תנחום הוו צריכין ישראל למטרא, אתון לגביה, א״ל רבי גזור תעניתא וגזר תעניתא, ויומא קדמאי יום תניין יום תליתאי ולא אתא מטרא, עאל ודרש להון א״ל בני התמלאו רחמים אלו על אלו והקב״ה מרחם עליכם, וכשהם מחלקים צדקה לעניים ראו איש נותן מעות לגרושתו. אתון לגביה, א״ל רבי את יתיב הכא והכא עבידתא א״ל מהו כן, א״ל ראינו איש נותן מעות לגרושתו, שלח בתריה ואייתיה לנו ציבורא א״ל מה היא לך זו א״ל גרושתי היא, אמר לו מפני מה נתת לה מעות, אמר לו ראיתי אותה בצרה גדולה ונתמלאתי עליה רחמים, הגביה ר׳ תנחומא פניו למעלה ואמר רבון העולמים ומה אם זה שאין לזו עליו מזונות ראה אותה בצרה ונתמלא עליה רחמים, אתה שכתוב בך רחום וחנון ואנו בניך בני בחוניך בני אברהם יצחק ויעקב עאכ״ו שתמלא עלינו רחמים, מיד ירדו גשמים ונתרווח העולם.
ורחמיו על כל מעשיו – (בפסוק ואל זועם בכל יום). רבי קביל יסורין ועל ידי מעשה באו ועל ידי מעשה הלכו, כי הא דההוא עגלא דהוו קא ממטו ליה לשחיטה אזל תלא ליה לרישיה בכנפיה דרבי וקא בכי כמימר שזבי אמר ליה זיל כי לכך נוצרת, אמרי הואיל ואינו רחמן נייתי עליה יסורין, ועל ידי מעשה הלכו היכי דמי, יומא חד הוה קיימא אמתיה דרבי וקא כנשא ביתא הוה שדיא בני כרכושתא וקא כנשא להו, א״ל שבקינהו דכתיב ורחמיו על כל מעשיו, אמרו הואיל ורחם רחמו בהדיה.
אללה אלג׳ואד עלי אלכל, ורחמתה עלי ג׳מיע כ׳לקה.
ה׳ הוא המטיב לכולם. ורחמיו על כל ברואיו.
מעשיו, ברואיו.
טוב – וכל מלך לא יתכן להיותו טוב רק לאנשיםא מעט והשם לבדו טוב לכל גם המלך לא יתכן לרחם רק עלב עבדיו הנאהביםג והשם לבדו רחמיו על כל מעשיו.
א. כן בכ״י פרמא 1870. בכ״י מנטובה 13, לונדון 24896: ״לאנשי״.
ב. כן בכ״י לונדון 24896. בכ״י פרמא 1870, מנטובה 13 חסר: ״על״.
ג. כן בכ״י פרמא 1870, לונדון 24896. בכ״י מנטובה 13 חסר: ״הנאהבים״.
THE LORD IS GOOD TO ALL. It is impossible for a human king to be good to all. He can only be good to a few.1 However, God alone is good to all. Furthermore, it is impossible for a human king to be merciful to all. He can only be merciful to his beloved servants. However, the mercies of God are over all his works.
1. Literally, “to a few people.”
(ט-י) לפי שהוא טוב לכל – שהרי לא רצה לאבד שאול ואנשיו מיד, וגם אותי לא מסרני בידם, הרי לך שהוא טוב לכל.
ורחמיו על כל מעשיו – לפיכך יודוך.
טוב י״י לכל – אפילו למיני החיות והבהמות והעופות הוא טוב ומרחם. וכן ראוי לאדם ללכת בדרכיו אלה, ואין לו לאדם להשחית החיים כי אם לצורך, או להשמר מנזקיהם. וכן מצאנו כי רבינו הקדוש הזהיר שפחתו שלא לאסוף החולדות הקטנות עם דומן הבית, אלא תניחם להיות דרים בעיקרי הבית. אמר לה: ורחמיו על כל מעשיו כתיב.
ואמר טוב ה׳ לכל ורחמיו על כל מעשיו ר״ל שרחמיו אף במיני הב״ח. והוא טוב לצמחים ולשאר הבריות בהכין להם טבע להשאיר מיניהם כל ימי העולם אע״פ שאישיהם נפסדים.
וכמו כן ׳ירננו׳ כי טוב ה׳ לכל, שאין מציאות לשום נמצא זולתי ממציאותו1: ורחמיו על כל מעשיו. אשר ברא בצלמו, שהם ׳מעשיו׳, לא מעשה ׳ידיו׳ באמצעיים, ומרחם בהעביר ראשון ראשון2:
1. בבראשית (א א) כתב רבינו ׳וְיֵאָמֵר עליו [על ה׳ תואר] אלהים לשון רבים, להורות שהוא צורת כל הצורות הנצחיות וזולתם, כאמרו (ישעיה ו ג) מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ, כי אין לזולתו מציאות זולת הנאצל ממציאותו, ולא ימצא שום נמצא זולת מציאותו, כאמרו (נחמיה ט ו) וְאַתָּה מְחַיֶּה אֶת כֻּלָּם׳. ובשמות (ז ב) כתב רבינו אני ה׳. מקיים המציאות, לא ממציאו בלבד אבל גם מקיימו, שאין לנמצאות שום ישות וקיום זולתי מה שאני משפיע עליהם, כאמרו (נחמיה ט ו) וְאַתָּה מְחַיֶּה אֶת כֻּלָּם, ומזה יתחייב שאין לשום נמצא קיום מציאות בלתי רצוני׳. ובשמות (לד ו) ׳ה׳ ה׳. הוא הממציא שעשה אינו ישנו, והוא המקיים מציאות כל נמצא, שאין לשום נמצא קיום מציאות זולתי השופע ממציאותו׳. [ובזה נוכל להבין למה שם הוי״ה הוא מידת רחמים, כי הוא השם הנותן קיום לכל, ועל שם זה ׳טוב ה׳ לכל׳ כפי שפירש רבינו כאן. ובאור עמים (השגחה) למד רבינו מפסוק שה׳ משגיח על כל הנבראים, כולל הקטנים והשפלים.
2. זה מידת ׳נושא עון׳ הכתוב אחרי ׳נוצר חסד׳.
וטוֹב ה׳ לַכֹּל, אפילו לאותם בני ישראל שלא היו הגונים וראויים ליגאל ולינצל ממלחמת גוג: וְרַחֲמָיו עַל כָּל מַעֲשָׂיו. אפילו על האומות, ד׳שאר חיותא ארכא בחיין תהא להון עד זמן ועידן׳ (ע״פ דניאל ז׳:י״ב):
לכל – לרעים ולטובים.
על כל מעשיו – על כל הבריות שבעולם.
טוב ה׳ לכל – ה׳ אינו כבשר ודם שהוא טוב לעבדיו וקנא ונוקם ושונא למורדים בו, כי ה׳ טוב לכל אף לרשעים, וחשב מחשבות להחזירם בתשובה, ורחמיו על כל מעשיו – ולא ירצה בהשחתת ברואיו וחשב מחשבות בל ידח מהם נדח.
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קמאיריר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהכל
All Your works will acknowledge You1 and Your faithful ones2 will bless You.
1. acknowledge you | יוֹדוּךָ – For this usage, see Bereshit 49:8, Melakhim I 8:33, and Yeshayahu 39:18. Alternatively: "will thank you". The verse can sustain both meanings.
2. and your faithful ones | וַחֲסִידֶיךָ – Or, similarly: "your pious ones" or "your devoted ones". See the note on verse 8, that "חסד" can refer to "loyalty" or "faithfulness". Radak suggests that the noun "חסד" always refers to something which is additional, beyond expectations. As such, a "חסיד" is one who is constantly reflecting on Hashem's deeds and blessing Him, more than the average person. Malbim similarly defines a "חסיד" as someone who acts beyond the letter of the law.
א. יְבָרְכֽוּכָה א=יְבָרֲכֽוּכָה (חטף)
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קמאיריר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןעודהכל
All your works shall give you thanks, O LORD, and your pious ones shall bless you.
וישכרוך יא רב ג׳מיע צניעתך, וכ׳אצה אן יבארכוך אברארך.
ה׳! ויתנו לך תודה כל מעשיך ובמיוחד יראיך יברכו אותך.
וחסידיך, ובפרט שיברכוך חסידיך.
יודוך – הנה כל מעשיך יודוך כי כן אתה וחסידיך יוסיפו להודות לך.
ALL THY WORKS SHALL PRAISE THEE. Behold, all Your works will praise You. They will say that You are like this.1 Thy saints shall add to Your praise:2
1. What is recorded in verses 8 and 9.
2. According to Ibn Ezra, bless means to add. He therefore interprets The saints shall bless Thee as indicating that the saints will add to Your praise.
יודוך – אף מיני החיים שאין בהם דעת, מתקון יצירתך בהם והכנת מזונותם יודוך האדם המבין בהם, והרי הם כאילו יודוך.
וחסידיך יברכוכה – בכתיבת הה״א הנחה אמר. ומי הם המודים? החסידים, שהרי מתבוננים תמיד במעשיך, והם יברכוך תמיד. כי בכל עת בראותם החידושים המתחדשים תמיד ביצורים והתיקון אשר בחי ובצומח יברכוכה.
וכן תיקנו רז״ל ברכה לכל דבר כפי עניינו, כמו שאמרו: הרואה כך מברך כך.
ואמר וחסידיך – כי כל לשון חסד הוא יתרון הדבר. והמתבוננים תמיד במעשה האל, ויברכוהו תמיד בכל עת התבוננם, הם החסידים. ואמרו רז״ל: האי מאן דבעי למהוי חסידא לקיים מילי דברכות.
ואח״כ בא יודוך ה׳ כל מעשיך ע״ד השמים מספרים כבוד אל (תהלים יט, ב), לדעת מי שפי׳ בו ענין בחינת האנשים בהם. וכן יודוך ה׳ כל מעשיך, ר״ל שבני אדם יודוך במה שיראו תקון יצירתם והכנתך מזונותיהם על אופני מה שצריך להם, והוא שאמר וחסידיך יברכוך. כלומר המבינים בטבע הנמצאות יברכוך ר״ל יודוך בענין סדרי המציאות כולו.
יודוך ה׳ כל מעשיך. יהי רצון ש׳יודוך׳ כל המין האנושי1, ׳והיה ה׳ למלך על כל הארץ׳ (זכריה יד ט)2: וחסידיך. חסידי עמך ישראל, יברכוכה - יודיעו לכל מידת טובך:
1. שהם ׳מעשיו׳ כמבואר בפסוק הקודם.
2. ׳יודוך׳, כנראה מלשון ׳יהודוך׳, יתנו לך הוד מלכות. ובבראשית מט ח כתב רבינו יודוך אחיך. יקבלוך למלך כי יודוך לראוי למלוך, וראה רשב״ם שם.
(י-יב) אז בימים ההם יוֹדוּךָ ה׳ כָּל מַעֲשֶׂיךָ, ש׳כולם ידעו אותך למגדולם ועד מקטנם׳ (ירמיה ל״א:ל״ג), אבל חֲסִידֶיךָ בלבד יְבָרֲכוּכָה במה שכְּבוֹד מַלְכוּתְךָ יֹאמֵרוּ וּגְבוּרָתְךָ יְדַבֵּרוּ1 כדי לְהוֹדִיעַ בלבד לִבְנֵי הָאָדָם גְּבוּרֹתָיו של אותו ׳כבוד מלכותו׳ שזכרנו וּכְבוֹד הֲדַר מַלְכוּתוֹ, שהם יהיו כהני ה׳2 ללמד לאחרים דעת ולהודיע גבורות ה׳ מה שאני עושה עתה:
1. כ״כ אבע״ז: ׳ומה היא ברכת חסידיך, שילמדו כבוד מלכותך לאשר לא ידעוך׳.
2. ישעיה (סא ו).
יברכוכה – חד מן מלין דכתיבין כ״ה בסוף תיבותא ובזוהר פרשת נשא דף קמ״ו אל תקרי יברכוכה אלא יברכו כ״ה כה תברכו בשם המפורש כה תברכו בלשון הקדש. ועיין עוד בזוהר פרש׳ ואתחנן דף רס״ז וריקאנטי פרשת נשא ושערי אורה דף י׳ וברבינו בחיי פרשת בשלח על פסוק זה אלי ואנוהו יברכוכה יברכו כה כלומר בענין הזה והוא נגלה ונסתר כעין נוסח הברכות שתקנו ברוך אתה לנוכח ואשר קדשנו נסתר וזה שאמר מיד כבוד מלכותך יאמרו וגבורתך ידברו לנוכח ואח״כ אמר להודיע לבני האדם גבורותיו וכבוד הדר מלכותו שלא לנוכח להורות שאעפ״י שהוא יתברך נסתר ונעלם מהשגת כל משיג נגלה הוא ונמצא בלבבות.
כל מעשיך – ר״ל מכל מעשה ה׳ בא לו הודאה ושבח.
יברכוכה – יברכו אותך.
יודוך יברכוך – גדר הברכה המשכת השפע כנ״ל קי״ז.
יודוך ה׳ כל מעשיך – כי עשה כל מעשה בתכלית הטוב והשלימות ומשגיח עליהם להחיותם ולתקנם ואין רע במציאות מצד ה׳ הבורא אותם, וחסידיך יברכוכה – המתנהגים בחסידות ועושים הכל לפנים משורת הדין, הם ימשיכו מאתך שפע הברכה ורב טוב שזה גדר הברכה שמברכים לה׳.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קמאיריר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהכל
They will utter the glory of your kingdom, and will speak of your might.
ויקולון בוקאר מלכך, ויתכ׳אטבון בג׳ברותך.
ויאמרו את כבוד המלכות שלך וידברו זה לזה את גבורותיך.
כבוד, ויאמרו בכבוד מלכותך וידברו זה עם זה בגבורותיך.
(יא-יב)וגבורתך ידברו – זה לזה לאמר טוב לנו להודיע לבני האדם גבורותיו והדר מלכותו של הקב״ה.
כבוד – ומה הוא, ברכת חסידיךא שילמדו כבוד מלכותך לאשר לא ידעוך.
א. כן בכ״י פרמא 1870, לונדון 24896. בכ״י מנטובה 13: ״חסידך״.
THEY SHALL SPEAK OF THE GLORY OF THY KINGDOM. What is the blessing of the saints1 (verse 10)? They will teach the glory of Thy kingdom to those who do not know You.
1. Literally, “Your saints.”
כבוד – באותם הברכות יזכרו כבוד מלכותך וגבורתיך. כי אתה מלך על כל ובורא הכל ובגבורתך וביכלתך הויות היצורים כולם.
וכבוד מלכותך יאמרו ר״ל יספרו, וכן גבורתך.
כבוד מלכותך יאמרו. לתלמידים, וגבורתך - נפלאותיך נגד הטבע, ידברו להמון:
כבוד מלכותך יאמרו – והחסידים האלה יאמרו תמיד כבוד מלכותך, שהוא ספור מעשיו הקבועים כפי ההנהגה הטבעיית שיסד מראשית קדומים, שהוא כבוד מלכותו, שבזה ינהיג כמלך הנוהג ע״פ חקי מלכותו, וגם גבורתך ידברו שהוא מה שיעשה ה׳ אותות ומופתים ומשדד הטבע, שהן הן גבורותיו, וזאת ידברו באורך שזה גדר הדבור.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יאבן עזרא ב׳רד״קמאיריר״ע ספורנושיעורי ספורנומלבי״ם ביאור העניןהכל
ו״ו גבורותיו – שב אל כבוד מלכותך יאמרו (תהלים קמ״ה:י״א) ואין טענה איך סמך כבוד הדר מלכותו לכבוד מלכותך כי הנה כמוהו עד מלך מלכות פרס (דברי הימים ב ל״ו:כ׳) ותקנו קדמונינו בתפלה וימליך מלכותיה. גם כן הכתוב ומלכותו בכל משלה (תהלים ק״ג:י״ט).
TO MAKE KNOWN TO THE SONS OF MEN. Who are young.
[HIS MIGHTY ACTS] The vav1 of gevurotav (His mighty acts) relates to kevod malkhutekha yomeru (they shall speak of the glory of Thy kingdom) (verse 11).2
One cannot argue, How can “its kingdom” in ‘And the glory of the majesty of “its” kingdom’ refer to the word kingdom in the glory of Thy kingdom (verse 11)?3 For4 we find the same in until the reign of the kingdom5of Persia(2 Chron. 36:20).
The ancients established that we say in our prayers, that His kingdom will reign6 (ve-yamlikh malkhuteh). Scripture similarly reads, and His kingdom ruleth over all(Psalms 103:19).7
1. The vav suffix indicates “his,” or “its.” See next note.
2. In most of this psalm, the psalmist refers to God in the second person. However, To make known to the sons of men His mighty acts, and the glory of the majesty of His kingdom speaks of God in the third person. Hence, Ibn Ezra believes that the word gevurotav (His mighty acts) does not refer to God. Rather, it refers to God’s kingdom, which is mentioned in the previous verse. Thus, gevurotav (His mighty acts) should be rendered “its mighty acts,” and malkhuto (His kingdom) as “its kingdom.” Our verse should be understood as follows: “To make known to the sons of men its mighty acts, and the glory of the majesty of its kingdom (that is, the kingdom mentioned in verse 11).” – Filwarg.
3. Literally, One cannot argue, “How could scripture connect And the glory of the majesty of His kingdom to the glory of Thy kingdom (verse 11)? In other words, one does not speak of a kingdom’s kingdom. – Filwarg.
4. This is in answer to the question of how scripture can connect And the glory of the majesty of His kingdom to the glory of Thy kingdom.
5. We thus see that scripture speaks of “kingdom” as though it were an independent being.
6. Translated literally.
7. We thus find scripture personifying God’s kingdom. Hence, in our verse, too, scripture speaks of the glory of God’s kingdom and its might.
להודיע – וכמו שהם מברכים ומודים בינם לבין עצמם, כן צריכים להודיע לבני האדם שלא ידעו ולא יכירו בגבורותיו, ובכבוד מלכותו.
להודיע כלומר עד שדבריהם סיבה להודיע לכל גבורותיו וכבוד הדר מלכותו. ודרך הנבואות לדבר פעם בלשון נסתר ופעם לנמצא.
להודיע לבני האדם. לכל המין האנושי: גבורותיו. בנפלאותיו: וכבוד הדר מלכותו. בעליונים ובתחתונים1:
1. וכמו שאמר לעיל שכאשר אדבר ׳הדר כבוד מלכותו׳, יאמרו הם ׳עזוז׳ נוראותיך, מלכות בעליונים ובתחתונים.
וכבוד הדר – ברוב הספרים הכתף ימין והמיושב במלת וכבוד.
להודיע – כוונת דבורם יהיה כדי לפרסם לבני אדם גבורות ה׳ וגו׳.
(יב-יג)מלכות – אצל ה׳ מציין הנהגת הטבע, וגבורה וממשלה ע״י שידוד הטבע שהמושל הוא בחזקה, ע״ל כ״ב כ״ט.
להודיע שיעורו כבוד מלכותך יאמרו להודיע לבני אדם כבוד הדר מלכותו, וגבורתך ידברו להודיע לבני האדם גבורותיו – ר״ל מה שיאמרו כבוד מלכותו אינו מצד כי יש יכולת ביד האדם לספר גבורת ה׳ ותהלתו, כי מי ימלל גבורות ה׳, וא״א להשיג ממלכותו וגבורתו מאומה, רק זה יעשו כדי להודיע לבני האדם גבורותיו, שלא יגידו הגבורות כמו שהם בעצם האלהות שזה נמנע ההשגה, רק כפי השגת בני אדם בין בגבורותיו שהוא מה שיעשה נגד הטבע, ובין כבוד הדר מלכותו, במערכת הטבע אשר ערך, שהם חילו הגדול אשר ימלוך עליהם, (כי בריאת העולם היה כדי שיקרא בשם מלך כנודע) אבל ה׳ מצד עצמו א״א לתארו כפי מה שיספרו ממנו, לא בהנהגת עולמו כפי הטבע שזה נקרא מלכותו, כי.
גבורותיו – בא בכנוי לנסתר וכן מלכותו שאחריו, אולי כל הפסוק הם דברי המספרים תהלות ה׳ ואומרים כונתינו היא להודיע וגו׳.
מכ״ש שדבר בלי טעם לכפול ולומר כבוד מלכותך יאמרו להודיע כבוד הדר מלכותו, מ״מ יש מקראות אחרים שקופץ בהם מנסתר לנוכח או מנוכח לנסתר, כמו למעלה (סוף סימן פ״א) ויאכילהו מחלב חטה ומצור דבש אשביעך.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יאבן עזרא ב׳רד״קמאיריר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
Your kingdom is an everlasting1 kingdom, and Your dominion is for all generations.
1. everlasting | כׇּל עֹלָמִים – Both the plural form of "עֹלָמִים" and the word "כל" might simply be for emphasis, though a more literal translation might read: "for all ages". Cf. Sforno, Metzudat Zion, and Malbim who translate: "all worlds," as per the word's modern meaning. However, see Ibn Ezra on Kohelet 3:11 who notes that in Tanakh the word "עולם" is always used as a marker of time, and that it is first in Rabbinic sources that it also refers to a place. [In Biblical Hebrew the world is referred to as "תבל"]. Hoil Moshe uniquely suggests that "עֹלָמִים" here is equivalent to "תעלומות", mysteries or hidden things, with the verse saying that God reigns over all unknowns.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קמאיריר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
Your kingdom is a kingdom of all ages, and your dominion is in every generation.
ומלכך מלך ג׳מיע אלעאלם, וסלטאנך אלי ג׳יל ואג׳יאל.
המלכות שלך קנין כל העולמות יחד והשלטון שלך לדור ולדורות.
מלכותך – כל מלכות תפסק ומלכות השם עומדת לנצח.
THY KINGDOM. All kingdoms shall come to an end. However, God’s kingdom shall last forever.
מלכותך מלכות כל עולמים – כל מלכיות יפסקון, אבל מלכותך מלכות כל עולמים.
מלכותך – אינה מלכות בן אדם שיש לה הפסק, או בחייו או במותו. אבל מלכות האל יתברך אין לה הפסק, כי מלכותו מלכות כל העולמים – ר״ל כל הזמנים. וכפל הענין במלות שונות.
מלכותך מלכות כל עולמים כלומר שאין להם הפסק, כמלכות בשר ודם. וכן ממשלתך בכל דור ודור.
כי אמנם מלכותך מלכות כל עולמים. שהם עולם הנפסדים, ועולם הגלגלים, ועולם המלאכים1, וממשלתך עלכולם2 היא בכל דור ודור - נצחית:
1. ׳ כל מה שברא הקדוש ברוך הוא בעולמו נחלק לשלשה חלקים, מהן ברואים שהן מחוברים מגולם וצורה והם הווים ונפסדים תמיד כמו גופות האדם והבהמה והצמחים והמתכות, ומהן ברואים שהן מחוברים מגולם וצורה אבל אינן משתנין מגוף לגוף ומצורה לצורה כמו הראשונים אלא צורתן קבועה לעולם בגולמם ואינן משתנין כמו אלו, והם הגלגלים והכוכבים שבהן, ואין גולמם כשאר גולמים ולא צורתם כשאר צורות, ומהן ברואים צורה בלא גולם כלל והם המלאכים, שהמלאכים אינם גוף וגויה אלא צורות נפרדות זו מזו׳ (רמב״ם בהל׳ יסוה״ת פ״ב ה״ג). וראה מש״כ רבינו בדברים (ו ד) ובשיר השירים (ה י), ומה שציינתי שם בס״ד.
2. כל עולמות אלו.
ומהו ׳כבוד הדר מלכותו׳, שיודיעו לבני האדם שמַלְכוּתְךָ הוא מַלְכוּת כָּל עֹלָמִים, הן עולם הנפסדים והן הנצחיים, וּמֶמְשַׁלְתְּךָ בְּכָל דּוֹר וָדוֹר מצד הזמן, שהיא מתמידה ונצחית וממשלה קיימת לעד עולם:
וממשלתך בכל דר ודור – כן הוא לפי המסרה שלנו קדמאה מלא תנינא חסר והרבה ספרים שניהם מלאים.
כל עולמים – על כל העולמות בכל דור ודור ממשלתך עומדת בכל ימי הדורות.
מלכותך היא מלכות כל עולמים – שאתה מולך על עולמים אין מספר, ובכולם יסדת מלכותך והנהגתך הקבוע, וזה א״א שנשיג מצד רבוים אין סוף, וכן לא בהנהגתו כפי הפלאות ושידוד הטבע שזה נקרא ממשלתו, שהמושל הוא בחזקה (משא״כ המלך בהסכמת ובחירת העם), כי ממשלתך היא בכל דור ודור – שהפלאות יתחדשו בכל דור לפי הדור ומי יוכל לספרם אחר שהם משתנים לפי מעשה הדורות.
כל עולמים – בכל מאורע הנעלם ממנו בין אותם שכבר באו בין אותם העתידים לבוא.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קמאיריר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
The LORD supports all who have fallen, and lifts up all who are bowed down.
סומך ה׳ לכל הנופלים – אלו העקרות שהם נופלות בבתיהן, וזוקף לכל הכפופים, כיון שהקב״ה פוקדן בבנים הן נזקפות, תדע לך שכן לאה שנואה היתה וכיון שפקדה הקב״ה בבנים נזקפה הדא הוא דכתיב וירא ה׳ כי שנואה לאה. א״ר חייא בר אבא שלא כמדת הקב״ה מדת ב״ו, מדת ב״ו יש לו אוהב עשיר נדבק בו ונכסף בו וכיון שרואה שמטה ידו פורש ממנו ולא עוד אלא מלעיג עליו, אבל הקב״ה אינו כן אם נפל זוקפו שנאמר סומך ה׳ לכל הנופלים, ולכל העומדים אינו אומר, אבל העומדים הוא מפיל שנאמר שם נפלו פועלי און דוחו ולא יכלו קום.
ואללה סאנד ג׳מיע אלואקעין, ומקאל ג׳מע אלמנכסין.
וה׳ גם תומך את כל הנופלים. ומעמיד את כל הכפופים.
[מצאתי: נו״ן חסרה מאלפ״א בית״א לפי שראה דוד בה מפלה קשה: נפלה ולא תוסיף קום בתולת ישראל (עמוס ה׳:ב׳), וחזר וסמכה ברוח הקודש סומך י״י לכל הנופלים.]
סומך – וכל מלך זה ישפיל וזה ירים1 זה יסמוך וזה יפיל כי לא יוכל לסמוך ולהרים הכל והשם לבדו הוא סומך הכל.
THE LORD UPHOLDETH. All human kings lower this person and raise up that person. They support this one and cast down the other one, for they cannot support and raise up everyone. However, God alone upholds all.
סומך י״י לכל הנופלים – כמוני ועמי.
סומך י״י לכל הנופלים – והכפופים, והם העניים המרודים, ברחמיו עליהם סומך וזוקף אותם. וכן כתיב: מאשפות ירים אביון, להושיבי עם נדיבים וגו׳ (תהלים קי״ג:ז׳-ח׳).
סומך ה׳ לכל הנופלים ר״ל נותן להם יד לסמכם ולעזרם, וכן זוקף לכל הכפופים.
ואמרתי ש׳חסידיך׳ יעשו כל אלה, כי אמנם סומך ה׳ לכל הנופלים, גם שהם ׳נופלים׳ בגלות, הוא יסמכם בקיבוץ גלויות1: וזוקף לכל הכפופים. והוא יהיה ׳זוקף כפופים׳ במלחמת גוג בימות המשיח, ויולך אותם קוממיות:
1. יש לציין מקור מסוגיא ברכות ד׳ ב׳ אמר רבי יוחנן מפני מה לא נאמר נו״ן באשרי מפני שיש בה מפלתן של שונאי ישראל דכתיב עמוס ה׳ נפלה לא תוסיף קום בתולת ישראל וכו׳ אמר רנב״י אפילו הכי חזר דוד וסמכה ברוח הקודש שנאמר סומך ה׳ לכל הנופלים עיי״ש הרי מבואר דקאי על כנסת ישראל בכללותה ולא על נפילת היחיד ואתי שפיר הלשון.
(יד-טז) יאמר על צד הקריאה, אתה, שאתה סוֹמֵךְ ה׳ לְכָל הַנֹּפְלִים שכבר נפלו [] החטא, וְזוֹקֵף לְכָל הַכְּפוּפִים – לאותם שעדיין לא נפלו אבל הם ׳כפופים׳ ומוכנים ליפול, יהי רצון שעֵינֵי כֹל אֵלֶיךָ לבד יְשַׂבֵּרוּ וְאַתָּה תהיה נוֹתֵן לָהֶם אֶת אָכְלָם בְּעִתּוֹ ופּוֹתֵחַ אֶת יָדֶךָ וּמַשְׂבִּיעַ לְכָל חַי רָצוֹן – מה שנאות וטוב לו1, ואמת זו גדולה וגבורה מעולה, להשביע ולהפיק רצון כל חי, כי מה שהוא מאכל לזה – הוא סם המוות לזה:
1. ׳שאתה נותן להם אכלם בהשפעה, עד שישבעו רצון, כל אחד לפי רצונו׳ (רד״ק). אך בנדפס פירש שהכוונה לרצון ה׳.
סומך – אולם במקום גדולתו שם ענותנותו, כי השגחתו תתפשט על השפלים והנדכאים, שהוא סומך לכל הנופלים ממעלתם ע״י המערכה ורוע מזלם ה׳ סומך אותם בל יפלו ומשנה מזלם לטוב, וזוקף לכל הכפופים אלה שהם ענוים וכופפים א״ע, יזקוף אותם שילכו בקומה זקופה, ר״ל ינטלם וינשאם.
סומך וגו׳ – רק ממשלתך לא תֵרָאֶה ברדותך בעבדיך כמעשה מלך בשר ודם, רק בסמכך הנופלים טרם יפלו, ובזקפך הכפופים מחמת עונם ושבים אליך, ובהשביעך כל חי רצונך ואהבתך.
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתרש״יאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קמאיריר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
The eyes of all look to You with hope,1 and You give them food in its proper time.
1. look... with hope | יְשַׂבֵּרוּ – The root "שבר" appears only a handful of times in Tanakh, and it has the connotation of hopeful expectation and waiting (anonymous Northern French commentary).
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קמאיריר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןעודהכל
The eyes of all look hopefully to you, and you give them1 their food in its season.
1. Them: all of them.
עיני כל אליך ישברו – ההוא דאתא לקמיה דרבא אמר ליה במה אתה סועד אמר לו בתרנגולת פטומה, אמר ליה ולא חיישת לדוחקא דציבורא, אמר לו אטו מדידהו קא אכילנא מדרחמנא קא אכילנא דתניא עיני כל אליך ישברו וגו׳ בעתם לא נאמר אלא בעתו מלמד שכל אחד ואחד נותן לו הקב״ה כדי פרנסתו בעתו, אדהכי והכי אתאי אחתיה דרבא דלא חזיה תליסר שנין ואייתיאת להי תרנגולת פטומה ויין ישן אמר (ליה) מאי דקמא, אמר לו נעניתי לך קום אכול.
ועיון אלכל איאך תרג׳ו, ואנת תעטיהם טעאמהם פי וקתה.
וכל העינים אותך יקוו ואת נותן להם את המזון שלהם בזמנו.
עיני – עם מדינות המלך מפרנסים המלך והשם לבדו יפרנס הכל לתת לכל אחד מהם מאכלו בעתו.
THE EYES OF ALL WAIT FOR THEE. The inhabitants of the provinces of [a human] king feed the king. However, God alone feeds all. He gives each one of them his food in due season.
עיני כל אליך ישברו – וכן אמר: כלם אליך ישברון (תהלים ק״ד:כ״ז), כי כל ברואי מטה החיים, בראת אותם ובראת מאכלם. כי יש אוכל עשב, ויש אוכל זרע, ויש אוכל חי כמותו. וכולם עיניהם תלויות אליך ומקוים אליך.
ואתה נותן להם את אכלם בעתו – והוא על ידי השתלשלות הסיבות.
ואמר בעתו – לשון יחיד, כי כל מין ומין יש לו עת ידוע יזדמן בו מאכלו.
ואמר אליך ישברו – ואף על פי שאין בהם דעת, הם ישברו לפי טבעם אל חוקם הנתון להם. ואנחנו היודעים כי אליך הוא התקוה, כי אתה הנותן והמכין.
עיני כל אליך ישברו כלומר שאפי׳ הבעלי חיים שאין בהם דעת יסברו לפי טבעם וישתדלו בחוקם הנתון להם לפי טבעם מאתך. ומצדך יזדמן לכל אחד מהם אכלו בעתו המבוקש לו, נמצא שאתה סיבה ראשונה לכל.
(טו-יז)עיני כל אליך ישברו. הנה עתה אתה נותן מזון בעתו בשווה לבהמות ולאדם, לראוים ולבלתי ראוים, ומשביע לכל חי רצון - חן וחסד שהוא רצונך ׳כי חפץ חסד אתה׳, וזה בכלל, אמנם בפרט - צדיק ה׳ בכל דרכיו, לעוברי רצונו מאריך, ונקה לא ינקה: וחסיד בכל מעשיו - לעושי רצונו:
ישברו – ענין תקוה כמו כולם אליך ישברון (תהלים ק״ד:כ״ז).
אליך ישברו – למלאות די מחסורם.
בעתו – לכ״א בעת הצריך לו.
עיני – וגם תתפשט השגחתו לכלכל את ברואיו, שאליך ישברו עיני כל ואתה נותן להם את אכלם בעתו – היינו בעת האוכל, וזה יש שני אופנים, כמ״ש (למעלה ק״ד) תתן להם ילקוטון תפתח ידך ישבעון טוב, שלפעמים יתן להם בצמצום וילקוטון, ולפעמים יפתח ידו ויתן להם בריוח עד שישבעון טוב, בשביעה יתירה, ואמר בצד האחד ואתה נותן להם את אכלם שהיא הנתינה בצמצום, ורק בעתו בעת האוכל נותן לו כפי הצריך להעמדת החי ולא יותר, אמנם לפעמים.
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קמאיריר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהכל
You open Your hand and satisfy the desire1 of every living thing.
1. the desire | רָצוֹן – See Radak and Ibn Ezra. Alternatively, the clause might read: "and satisfy every living creature with favor", reading "רָצוֹן" as if written "ברצון".
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יאבן עזרא ב׳רד״קמאיריר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןעודהכל
You open your hand, and satisfy the desire of every living thing.
פותח את ידך ומשביע לכל חי רצון – בימי ר׳ שמואל בר נחמני הוה כפנא ומותנא, אמרי היכי נעביד אתרי לא ניבעי רחמי ניבעי רחמי אמותנא וכפנא נסבול, א״ל ר׳ שמואל בר נחמני ניבעי רחמי אכפנא דאי יהיב קוב״ה שובעא לחיי יהיב דכתיב פותח את ידך ומשביע לכל חי רצון, ומנא לן דלא בעינן רחמי אתרי דכתיב ונצומה ונבקשה מאלהינו על זאת, במערבא אמרי ורחמי למבעי על רזא דנא. ומשביע לכל חי רצון (ברמז תתרמ״ט).
אללהם פאפתח ידיך, ואשבע כל חי רצ׳א מנך.
אתה הוא הפותח את ידך (נדיבותך) ומשביע לכל חי לפי הרצון שלך.
פותח, ה׳ פתח את ידיך והשבע לכל חי רצון מלפניך.
ומשביע לכל חי רצון – כדי פרנסתו הוא משביעו את טובו ואת רצונו ואת ברכתו.
רצון – אפייאְמֵנט.
and satisfy every living thing [with] its desire With a sufficiency to sustain him, He satisfies his goodness, his will, and his blessing. desire Heb. רצון, apayement in Old French, propitiation.
פותח – ואתה הכתוב בפסוק העליון ישרת גם פה, וככה הוא: ואתה פותח את ידך, וככה: כי אלהי אבי בעזרי (שמות י״ח:ד׳).
וטעם רצון – מה שיספיק להם.
THOU OPENEST THY HAND.1 The word ve-attah (and Thou), which is written in the preceding verse2 (verse 15), also applies3 here.4Pote’ach et yadekhah5 is to be read as if it were written ve-attah pote’ach et yadekhah (And Thou openest Thy hand). The same is the case with for the God of my father was my help(Exodus 18:4).6
The meaning of ratzon (favor) is, “all that they need.”7
1. In Hebrew, Pote’ach et yadekha. Literally, Open your hand.
2. Literally, “the above verse.”
3. Literally, “serves.”
4. In other words, this verse is connected to the previous verse.
5. See note 33.
6. According to Ibn Ezra, for the God of my father was my help is to be read as, “for he said, ‘The God of my father was my help.’” In other words, the phrase “for he said” – which is written in the preceding verse – also applies to this verse.
7. The word ratzon means “will” or “desire.” Ibn Ezra reads our verse as, “And satisfiest every living thing according to its desire (needs).”
פותח – שאתה נותן להם אכלם בהשפעה, שישבעו רצון כל אחד לפי רצונו, ולפי תאותו.
ועל כן אמר פותח את ידך ומשביע לכל חי רצון ר״ל מזונו כפי רצונו וטבעו, כי המזונות רבים מתחלפים לפי טבע הבעלי חיים זה אוכל עשב וזה אוכל בשר.
פותח – אתה פותח את ידך ומשביע לכל חי לפי רצונו ותאותו.
פותח – מלת רצון הוא נושא המאמר, והוא הפועל הפותח ידי ה׳ ובזה סר הלחץ הגדול בכתוב הזה שבא נסתר ונוכח ביחד.
פותח את ידך – שהוא מ״ש תפתח ידך ישבעון טוב, ושיעור הכתוב הרצון פותח את ידך ומשביע לכל חי – מציין את הרצון כעצם מופשט, שהרצון הוא הפותח את ידי ה׳, שע״י הרצון יפתח ידיהם לתת ולהשפיע בידים פתוחות מלאות טוב, ואז ישביע לכל חי בשביעה יתירה, וזה יהיה בעת רצון שאז הרצון גורם פתיחת הידים ברב טוב ובשביעה.
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יאבן עזרא ב׳רד״קמאיריר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהכל
Righteous is Hashem in all His ways, and kind1 in all His deeds.2
1. and kind | וְחָסִיד – See Radak and Sforno. According to this reading the verse highlights how Hashem simultaneously has the attributes of justice and compassion. Alternatively, "חָסִיד" might mean: "faithful", with the two halves of the verse being more synonymous (see the note on verse 8).
2. deeds | מַעֲשָׂיו – Alternatively: "works". See Malbim that the psalmist is saying that all that Hashem created was made from a place of kindness.
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קמאיריר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןעודהכל
The LORD is just in all his ways, and gracious in all his works.
צדיק ה׳ בכל דרכיו – רב הונא רמי כתיב צדיק ה׳ בכל דרכיו וכתיב וחסיד בכל מעשיו, בתחלה צדיק ולבסוף חסיד.
ואללה אלעדל פי ג׳מיע סירה, ואלבאר פי ג׳מיע אעמאלה.
וגם ה׳ הוא הצדק בכל הנהגותיו. והחסיד בכל מעשיו.
צדיק – אם טען טוען למה יאכיל אחד חטה ואחד שעורים. והנה התשובה כי הוא יודע הטוב להם כי הוא בראם וידע תולדתם כמו הרופא המצוה שיאכל כל אדם מה שהוא טוב לו. ועוד כי השם כל מה שיתן בדרך חסד הוא כי איננו חיוב עליו, על כן: וחסיד.
THE LORD IS RIGHTEOUS. Should one ask, “Why does God feed one with wheat and the other one with barley?” The answer is, “God knows what is good for them, for He created them and He knows their nature.” God is like a physician who directs everyone to eat that which is beneficial to him.1 Furthermore,2 everything that God gives is by way of loving-kindness, for He is under no obligation to do so. The psalmist therefore goes on to say, and gracious in all His works.
1. “God … [acts] like a physician who instructs a person who is unaware of which foods are harmful to him because of his physical constitution…” (Yesod Mora 7:3; translation from Strickman, 92).
2. In addition to being righteous in all His ways.
צדיק י״י בכל דרכיו וחסיד – צדיק שהוא עושה טובה לאדם שלא עשה לא טובה ולא רעה, והקב״ה עשה ... ... ... ... ... ... ... ... ... ...א וגם חסיד לשאול ואנשיו שהיו חוטאים, והיה סובלם בעולם.
א. נקטעה כאן שורה מכתב היד.
צדיק י״י בכל דרכיו – כי בצדק וביושר נותן לכל אחד אוכלו. אף על פי שחי טורף את החי ואוכלו, כמו החתול לעכבר, וכן והאריה, והדוב, והנמר ושאר החיות האוכלות חיות אחרות, וכן העופות הדורסים עופות אחרות, הכל צדק מהאל יתברך. כי גם לחיות ולעופות הטורפים נותן להם גם כן בחייהם מאכלם, אלא שבהגיע קצם למות, גזר מקדם שתהיה מיתתם פעמים בהזנת חיים אחרים, ופעמים יגזור שימות מיתת עצמו. ואחד הוא לנטרף שימות מיתת עצמו או על ידי אחר.
וזה מבוכה גדולה בין החכמים. כי מהם אומרים כי כשטורף החתול העכבר או האריה הכבש, והדומים להם, הוא עונש הנטרף מאת האל יתברך. וכדומה לזה מצאתי בדברי רז״ל: ר׳ יוחנן כד הוי חזי שלך ששולה דגים מן הים, היה אומר: משפטיך תהום רבה (תהלים ל״ו:ז׳). ומהם אומרים כי אין גמול ואין עונש בכל מיני החיים אלא לאדם בלבד.
ואנחנו נאמר כי יש גמול ועונש לשאר מיני בעלי חיים בעסק האדם. כי הנה מצאנו: מיד כל חיה אדרשנו (בראשית ט׳:ה׳), ונאמר: ושד בהמות יחיתן (חבקוק ב׳:י״ז) ונאמר בגמול: ולא שבר החמור (מלכים א י״ג:כ״ח). ופירשו רז״ל: גמול בבהמות כגון החמור והכלב, כי אמרו רז״ל: מה נשתנו פטרי חמורים מכל הבהמות לפדותם? ופירש שטענו ביזתן של ישראל, ונאמר: לכלב תשליכון אותו (שמות כ״ב:ל׳) בשכר: לא יחרץ כלב לשונו (שמות י״א:ז׳). מלמד שאין הקב״ה מקפח שכר כל בריאה ובריאה. ויש דעת אחרת, ואין ראוי לכותבו.
וחסיד בכל מעשיו – שנותן להם מה שאינו מחוייב לתת, והם אינם ראוים לקבל, אלא שחסדו גבר עליהם.
צדיק ה׳ בכל דרכיו ר״ל ישר בכל מה שהניח בטבע הנבראים שלא יצא הדבר מגדר טבעו, אבל חסיד בכל מעשיו בהמשיכו מציאותם. או נפרש צדיק בכל דרכיו, לגמול ולהעניש לתת לאיש כדרכיו, וחסיד בכל מעשיו להקל ענשם בתשובה ומחילתו וסליחתו ולהטות כלפי חסד.
ויאמר, ה׳ שהוא צַדִּיק בְּכָל דְּרָכָיו וְחָסִיד בְּכָל מַעֲשָׂיו, שבתחילה מתחיל עם דין1 ומשלים עם חסד ורחמים2, כמו בעגל שאמר (שמות ל״ב:י׳) ׳הניחה לי ויחר אפי בהם ואכלם׳, ואחר כך אמר (במדבר י״ד:כ׳) ׳סלחתי כדבריך׳3:
1. ׳צדיק׳.
2. ׳חסיד׳.
3. שם נאמר על חטא המרגלים, אך ראה גם רש״י בכמה מקומות שביום כיפור שאחרי העגל נתרצה ה׳ ואמר ׳סלחתי כדבריך׳.
צדיק – נותן צדקה למי שאין לו זכיות.
צדיק ה׳ בכל דרכיו – דרכי הנהגה הם בצדק, שהגם שיש צדיק ורע לו ורשע וטוב לו, בכ״ז הוא צדיק בדרכיו והכל בצדק לשלם לצדיק על חטא קל ולרשע על זכות קל שעשה בעוה״ז, כדי שעקר שכר כל אחד יהיה שמור לעוה״ב. וחסיד בכל מעשיו – כל מה שעשה וברא בעולמו עשה מצד החסד, כמ״ש כי אמרתי עולם חסד יבנה, שמצד חסדו עשה כל נברא ועשהו בתכלית התיקון והטוב הכל מצד החסד.
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קמאיריר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהכל
Hashem is close to all who call to Him, to all who call to Him in good faith.1
1. in good faith | בֶאֱמֶת – See Radak that the connotation is that Hashem will listen to all who cry out to Him sincerely, but not to those who say one thing but believe another.
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קמאיריר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
The LORD is near to all who call on him, to all who call on him in truth.
קרוב ה׳ לכל קוראיו – וכתיב למה ה׳ תעמדו ברחוק (כתוב ברמז רצון יראיו יעשה, כגון ר׳ חנינא בן דוסא שהיה עומד ומתפלל ובא חברבר והכישו ולא הפסיק תפלתו, הלכו ומצאו אותו חברבר מת מוטל ע״פ חורו. אמר ליה ר׳ לא הרגשת, אמר להם יבא עלי מתוך שהיה לבי מכוון בתפלה אם הרגשתי, א״ר יצחק בר׳ אלעזר ברא לו הקב״ה מעין תחת כפות רגליו.
והו קריב מן כל מן דעאה, סימא כל מן ידעוה בחק.
והוא קרוב לכל מי שקרא אליו ובמיוחד כל מי שקרא אותו לפי האמת.
קרוב – אם המלך יהיה רחוק לא יכול להושיע קוראיו והשם לעולם קרוב הוא רק לאשר יקראוהו באמת ולא לנסות ואשר איננו ראוי להושיעו.
THE LORD IS NIGH. If a king is far off, then he cannot save those who call upon him. On the other hand, God is always close by. However, He is only nigh to all that call upon Him in truth, not to those who call upon Him to test Him.1 He is also not close to the one who is unfit to be saved.
1. Deut. 6:16: Ye shall not try the Lord, God.
באמת – כמוני ועמי.
קרוב י״י לכל קוראיו – מאיזה עם שיהיה, ובלבד שיקראוהו באמת, שפיו ולבו שוים.
קרוב ה׳ לכל קוראיו להעתר להם. לכל אשר יקראוהו באמת ר״ל בכוונה נבחרת.
ועם זה קרוב ה׳ לכל קוראיו, כאמרו (ישעיה סה כד) ׳והיה טרם יקראו ואני אענה׳, וזה לכל אשר יקראוהו באמת1, על היפך ׳ויפתוהו בפיהם׳ (לעיל עח לו)2:
1. שיהיו פיו ולבו שוים (רד״ק).
2. ראה שמות (ב כה) שהיתה תפילתם וצעקתם בכל לב, כמו שסיפר אחר כך באמרו (שם) כִּי יָדַעְתִּי אֶת מַכְאֹבָיו, על היפך וַיְפַתּוּהוּ בְּפִיהֶם וגו׳ וְלִבָּם לֹא נָכוֹן עִמּוֹ. וראה שם (ג ט-י).
(יח-יט) וה׳ שהוא קָרוֹב לְכָל קֹרְאָיו הקוראים אותו בֶאֱמֶת, רְצוֹן יְרֵאָיו יַעֲשֶׂה וגו׳:
באמת – רוצה לומר בלב שיהיה פיו ולבו שווים ולא יכחיש הלב מאמר פיו.
קרוב – מביא עוד ראיה על ההשגחה ממה שהוא קרוב לכל קוראיו בתפלה לבד אם יקראוהו באמת בלא לב ולב, והגם ששומע לכל קוראיו מ״מ יש מדרגות באיכות מלואת בקשתם בין העובדים מאהבה להעובדים מיראה, בשני דברים, [א] כי.
באמת – כמו ועבדו אותו בתמים ובאמת (יהושע כ״ד:י״ד), מאמינים בך בכל לב ואינם פוסחים על שתי הסעיפים.
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קמאיריר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
The desires of those who fear Him, He will fulfill; their cries He will hear and He will save them.1
1. their cries... save | שַׁוְעָתָם יִשְׁמַע וְיוֹשִׁיעֵם – In the Hebrew there is alliteration of the letters ש, מ, ע (to hear), reinforcing the message of the phrase: Hashem hears the cries of his followers.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גאבן עזרא ב׳רד״קמאיריר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
He will do the will of those who fear him, and he will hear their petition and redeem them.
ורצ׳א אתקיאה יעמל, ויסמע גות׳הם פיגית׳הם.
והוא עושה את רצון יראיו. והוא ישמע את בקשת הישועה שלהם ומיד הוא יושיע אותם.
לכל, ובפרט לכל אשר יקראוהו באמת.
רצון – הירא מהמלך יספיק לו שלא יעשהא לו רע והשם יעשה רצון יריאיו.
א. כן בכ״י פרמא 1870, לונדון 24896. בכ״י מנטובה 13 הושמט ע״י הדומות: ״לו שלא יעשה״.
HE WILL FULFILL THE DESIRE. One who fears a human king is satisfied if the king does not harm him. However, God will fulfill the desire of them that fear Him.
רצון יראיו – כי הם יקראוהו באמת, ויעשה רצונם במה שיבקשו ממנו, וישמע שועתםויושיעם מצרה שתבא בעולם, או שתבא להם לכפרת עונותם.
(יט-כ)רצון יריאיו יעשה ושומר ה׳ את כל אוהביו מכל נזק.
את כל הרשעים ישמיד כענין והיו כל זדים וכל עושי רשעה לקש (מלאכי ג, יט).
(יט-כ)רצון יראיו יעשה. יהי רצון ש׳יעשה רצון יראיו׳ גם שלא יתפללו, ואת שוועתם ישמע בשעבוד מלכויות, והיה לדיין ושופט, ויושיעם בקיבוץ גלויות, ואז יהיה שומר ה׳ את כל אוהביו - ממלחמת גוג ומגוג1:
1. כאשר ואת כל הרשעים ישמיד׳. ורד״ק: ׳ישמרם שלא תבוא עליהם צרה לעולם, וכן יהיו כל ישראל לעתיד לבוא, ואז ואת כל הרשעים ישמיד, שלא ישאר רשע בעולם, כמו שאמר הכתוב (מלאכי ג, יט): והיו כל זדים וכל עושי רשעה קש וְלִהַט אותם היום הבא׳.
(יט-כ)רצון יריאיו יעשה ואת שועתם ישמע – ואז ויושיעם – רק אחר ששועו לישועה אבל שומר ה׳ את כל אוהביו – את העובדים מאהבה הוא שומר תמיד בל תבא עליהם צרה, ולא יצטרכו לצעוק, זאת שנית שהעובדים מיראה אם יצעקו מני צר ועל רשעים שבאים להרע להם, אז רק יושיעם לבד, אבל לא ישמיד ויעשה נקמה באויביהם, אבל להעובדים מאהבה גם את הרשעים שרצו להרע להם ישמיד – שכפי מדרגת העבודה והקורבה לאלהים כן מדרגת ההשגחה.
ויושיעם – מרשעים הנזכר בפסוק הבא.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גאבן עזרא ב׳רד״קמאיריר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
Hashem safeguards all those who love Him,1 but all the wicked He will destroy.
1. those who love Him | אֹהֲבָיו – Radak contrasts this term with the word "יְרֵאָיו" (those who fear Him) of the previous verse, noting that one who loves God is at a higher level, for he serves Hashem not out of hopes of reward or fear of punishment. Cf. Shadal on Devarim 6:5 who understands love of God to refer to "obedience" or "loyalty", in which case, "אֹהֲבָיו" might mean: "loyal followers".
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קמאיריר״ע ספורנושיעורי ספורנומלבי״ם ביאור העניןעודהכל
The LORD protects all who love him, but he will destroy all the wicked.
והו אלחאפט׳ מחביה, וג׳מיע אלט׳אלמין ינפד׳הם.
והוא השומר את כל אוהביו. ואת כל הרשעים הוא יחסל אותם.
שומר – אם באה צרה ליריאיו יושיעם רק אוהביו הוא ישמור אותם ולא תבא להם רעה.
ואת כל הרשעים ישמיד – באחרונה כי סופם הוא לאבדון והמלך לא יוכל להשמיד רשעי ארצו אולי יקשרוא עליו, על כן יפחד או לא יכירם כי לא ידע הנסתרות והשלים כאשר החל.
א. כן בכ״י פרמא 1870, לונדון 24896. בכ״י מנטובה 13: ״יקשה״.
THE LORD PROTECTS. If trouble comes upon those that fear Him, then He will save them (verse 19). However, He will protect those that love Him. No evil shall come upon them.1
BUT ALL THE WICKED WILL HE DESTROY. He will ultimately destroy the wicked, for their end is destruction.2 However, a human king cannot destroy the wicked of his kingdom, for there is a possibility that it will be too difficult for him3 to do so. Hence, he is afraid. It is also possible that he does not know who they are, for he does not know that which is hidden.
The psalmist ends the psalm the same way as he began it:4
1. No trouble shall befall them.
2. The reference might be to the souls of the wicked. See Ibn Ezra on Ps. 49:10, 16, 21.
3. This is according to Ha-Keter. The printed editions read, “they might revolt.”
4. Verse 21 is similar to verse 1.
את כל אוהביו – אותי ואנשי.
את כל הרשעים ישמיד – כל אותם שקמו עלי.
שומר י״י את כל אוהביו – טובים מיראיו, כי יאהבוהו ללא תקות טובה, ולא מפחד עונש עונם, אלא מאהבה זכה. וישמרם שלא תבוא עליהם צרה לעולם. וכן יהיו כל ישראל לעתיד לבוא.
ואז ואת כל הרשעים ישמיד – שלא ישאר רשע בעולם. כמו שאומר: והיו כל זדים וכל עושי רשעה קש ולהט אותם היום הבא (מלאכי ג׳:י״ט).
(כ-כא) וה׳ שתמיד הוא שׁוֹמֵר אֶת כָּל אֹהֲבָיו וְאֵת כָּל הָרְשָׁעִים יַשְׁמִיד, יהי רצון שגם עתה בימים ההם יעשה כך, באופן שתְּהִלַּת ה׳ יְדַבֶּר פִּי ולא יהיה לי רשע מונע, וִיבָרֵךְ כָּל בָּשָׂר שֵׁם קָדְשׁוֹ לְעוֹלָם וָעֶד – שלא יהיה עוד ה[פסק] הואיל ו׳הרשעים כים נגרש׳1:
1. לשה״כ בישעיה (נז כ), וראה רד״ק שם שהרשעים יאבדו, וכיון שיאבדו, כבר לא יגרמו שוב גלות.
ואז הפה שלי יאמר את תשבחות ה׳. וכל בני אדם יברכו את השם המקודש שלך לעולם ועד.
שם קדשו, שמו המקודש לעולם ועד.
תהלת י״י ידבר פי – וגם כל בשר יברך את שם קדשו.
My mouth will speak the praise of the Lord and also all flesh will bless His holy name forever and ever.
תהלת י״י – ויברך כל בשר – שהוא נכון לברך, על דרך: אם כל חי (בראשית ג׳:כ׳).
AND LET ALL FLESH BLESS HIS HOLY NAME. All flesh means “all flesh that is able to bless His name.”1All flesh is similar to all living in the mother of all living(Gen. 3:20).2
1. All flesh can be taken to include animals. See Gen. 6:13. Hence Ibn Ezra’s comment.
2. Scripture tells us that Eve was “the mother of all living.” Scripture means to say that Eve was “the mother of all living human beings,” for she was not the mother of the animals. Similarly, all flesh refers to “human beings” and not to everything made out of flesh.
ידבר פי – כדי להודיע לכל, ויברך כל בשר.
תהלת י״י ידבר פי – כי אחיה עם המתים שיחיו, ואז יברך את שם קדשו – כל בני אדם, כי כלם יעבדו שכם אחד. וכן אמר: יבוא כל בשר להשתחות לפני (ישעיהו ס״ו:כ״ג).
וכל בשר – ר״ל כל בני אדם לבדם, ולא שאר בעלי חיים התחתונים, וכן: כי היא היתה אם כל חי (בראשית ג׳:כ׳) – ר״ל לכל חי מדבר מת.א
א. כן בכ״י פריס 207, ס״פ C31, מינכן 363, ברלין 547, וכן ברד״ק בראשית ג׳:כ׳. בדפוסים חסר: ״מת״.
ורמז בסוף דבריו לזמן המשיח ואמר תהלת ה׳ ידבר פי וגו׳ כענין כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה (צפניה ג, י). וכל בשר כמו יבוא כל בשר להשתחוות (ישעיה סו, כג).
תהילת ה׳ ידבר פי. לימות המשיח: ויברך כל בשר אז שם קדשו, כאמרו (ישעיה נד ה) ׳אלהי כל הארץ יקרא׳1: לעולם ועד. כאמרו (שם פסוק ט-י) ׳כי מי נח זאת לי [אשר נשבעתי מעבר מי נח עוד על הארץ כן נשבעתי מקצף עליך ומגער בך, כי ההרים ימושו והגבעות תמוטינה] וחסדי (מאתו) [מאתך] לא ימוש׳2:
1. ׳כי אמנם לא יצדק על ההשגחה אשר תהיה על אישי המין האנושי שתהיה השגחה על נמצאים פחותים, וזה כי בהיות לכל אחד מהם נפש שכלית אשר היא עצם נבדל בלתי נפסד בפרט כאשר ישלם בעיון ובמעשה כאשר יתבאר, יחשבו נכבדים וראוים אל ההשגחה האלקית בפרט בהיותם נכונים להפיק רצון בוראם. ובהיות ישראל יותר נכונים לזה והם בעלי בריתו, נקרא הבורא יתברך ׳אלקי ישראל׳, רוצה לומר משגיח על אישיהם, וזה כי יותר תהיה ההשגחה על פרטי אישיהם גם בעולם הזה ממה שתהיה על פרטי אישי האומות אשר לא ימצא בהם נכון לעבודתו זולתי מיעוטא דמיעוטא, עד שיהפוך אל העמים שפה ברורה לקרוא כולם בשם ה׳ לעבדו שכם אחד, ואז בלי ספק ׳אלקי כל הארץ יקרא׳ (אור עמים פרק השגחה). ׳כי אמנם עתה [אחרי הישועה העתידה] ממזרח שמש עד מבואו הוא מהולל כאמרו (ישעיה נד ה) ׳אלהי כל הארץ יקרא׳ ׳ (פירוש רבינו לעיל קיג א-ג).
2. מכאן שלא תהיה עוד גלות, ולכן יהיה ׳לעולם ועד׳. וכן מצינו לרבינו בויקרא (כו יא) ׳ולא תגעל נפשי אתכם, לעולם, כאמרו (איכה ד כב) לֹא יוֹסִיף לְהַגְלוֹתֵךְ, וכאמרו כֵּן נִשְׁבַּעְתִּי מִקְּצֹף עָלַיִךְ וּמִגְּעָר בָּךְ׳.
תהלת – שיעור הכתוב תהלת ה׳ ידבר פי לעולם ועד – כי תהלת ה׳ אין לה תכלה, ולכן ידבר פי לעולם ולא ידום כי אין סוף לתהלה, וכן כל בשר יברך שם קדשו – הגם שלא ישיג תהלת ה׳ עצמו, יברך שמו שהוא הפרסום הנודע ממני ע״י הברכה שמקבלים מאתו, וכמ״ש למעלה ק״ג ברכי נפשי את ה׳ וכל קרבי את שם קדשו כמו שפרשתי שם.
ויברך – וע״י דבורי ידע כל בשר תהלתו ויברכהו; וחסר במזמור זה הפסוק המתחיל בנו״ן ונראה שדוד כתבו והמעתיק השמיטו או משכחה או מרצון, וכן נאמר גם במזמור כ״ה שחסרו שם מקראות הו״ו והקו״ף (הו״ו חסרה גם בסימן ל״ד) והוכפלה הרי״ש, ששם היו לפניו שני מקראות המתחילים ברי״ש וקיים שניהם, וכן נהיה בפיוט אדון חסדך בל יחדל לשבת זכור מאת ר׳ יהודה הלוי ז״ל בסימן א׳ שיש שם שתי בבות המתחילות ברי״ש, רצה האחד לשמור וכו׳, ורחשה אסתר למלך וכו׳.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קמאיריר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל