Tehillim 124 – תהלים קכד‏ – Mikraot Gedolot

(א) שִׁ֥יר הַֽמַּעֲל֗וֹת לְדָ֫וִ֥ד⁠ ^אלוּלֵ֣י יְ֭הֹוָהיְ֭⁠־⁠הֹוָה שֶׁהָ֣יָה לָ֑נוּ יֹאמַר⁠־נָ֝֗א^ב יִשְׂרָאֵֽל׃

A song of ascents.⁠¹ Of David. Were it not for Hashem who had been with us, let Israel now say,⁠²

1. A song of ascents | שִׁיר הַמַּעֲלוֹת – Regarding the meaning of this title, see the note on Tehillim 120:1.

2. let Israel now say | יֹאמַר נָא יִשְׂרָאֵל – This is a parenthetical aside in which the psalmist tells his audience that they themselves should also acknowledge that had Hashem not saved them they would be doomed.

א. ‹ר3› פרשה פתוחה

ב. יֹאמַר⁠־נָ֝֗א א=יֹאמַר⁠־נָ֝א (השמטת נקודת הרביע)

תרגום כתוביםמדרש תהליםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג׳יקטילהמיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קמאיריר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל

שִׁירָא דְאִתְאֲמַר עַל מַסוּקִין דִתְהוֹמָא עַל יַד דָוִד אֱלוּלֵי יְיָ דַהֲוָה בְסַעְדָנָא יֵימְרוּן כְּדוּן יִשְׂרָאֵל.

A song that was uttered on the ascents of the abyss, composed by David. Had it not been for the LORD who was our help ׀ let Israel say now ׀

שיר המעלות לדוד לולי ה׳ שהיה לנו יאמר נא ישראל – ישראל סבא. כתיב (בראשית כ״ח:י״א) וישכב במקום ההוא. אמר רבי יהושע בן לוי כאן שכב הא כל עשרים שנה שהיה בבית לבן לא שכב. ומה היה אומר ט״ו שיר המעלות שבספר תהלים. ר׳ שמואל בר נחמני אמר כל ספר תהלים היה אומר. מאי טעמא (תהלים כ״ב:ד׳) ואתה קדוש יושב תהלות ישראל. ישראל סבא.

שיר המעלות לדוד לולי י״י שהיה לנו יאמר נא ישראל. ישראל סבא, כתיב וישכב במקום ההוא א״ר יהושע בן לוי כאן שכב הא כל עשרים שנה שהיה בבית לבן לא שכב, ומה היה אומר, חמשה עשר שיר המעלות שבספר תהלים. ר׳ שמואל בר נחמני אמר כל ספר תהלים היה אומר, מ״ט ואתה קדוש יושב תהלות ישראל, ישראל סבא.

שיר המעלות (לדוד) הבוטחים בה׳ כהר ציון וגו׳. אמר רב מיום שחרב בית המקדש נגזרה גזרה על בתיהם של צדיקים ליחרב שנאמר באזני ה׳ צבאות אם לא בתים רבים לשמה יהיו, אמר רב יוחנן ועתיד הקב״ה להחזירם לישובם.

ותסביח ברפע צות לדאוד, לולא אללה אלד׳י כאן לנא, יקול אל אסראיל.

גם זה הלל לדוד בהרמת קול. אומרים בית ישראל: אלמלא ה׳ אשר היה בשבילנו.

ושיר בקול רם לדוד, לולי ה׳ אשר הוא היה לנו.

(א-ד) שיר המעלות לדוד

לולי יי שהיה לנו. ונחלה יעני נחל מתֺל נחלה מצרים (במדבר לד:ה) לאנה קד ישבה אלגיש אלעטֺים באלנהר אלעטֺים כמא קאל כה אמר ייי הנה מים עולים והיו לנחל שוטף¹ וישפטו ארץ ומלואה (ירמיהו מז:ב). וקאל ולכן הנה ייי מעלה עליהם את מי הנהר העצומים והרבים (ישעיהו ח:ז).

1. MSS ויבאו added.

(1-4) “Were it not for the Lord, who was on our side” and “the torrent” meaning “the river” as in “the torrent of Egypt” (Num. 34:5) For it compares the torrents of water to a mighty army as it says; “Thus said the Lord: see, waters are rising from the north they shall become a raging torrent, they shall flood the land and its creature” (Jer. 47:2) and “Assuredly, My Lord will bring up against them the mighty, massive waters of the Euphrates, the king of Assyria and all his multitude.” (Is. 8:7).

שיר המעלות, לולי י״י – זה מן הכפולים.⁠¹

1. השוו לפירוש לעיל תהלים צ״ב:י׳.

שיר המעלות לדוד לולי י״י – גם זה השיר כטעם השיר העליון.

שהיה לנו – כמו הלנו אתה אם לצרינו (יהושע ה׳:י״ג).

יאמר נא – עתה ככל נא במקרא.

A SONG OF ASCENTS, OF DAVID. IF IT HAD NOT BEEN THE LORD. This psalm, like an earlier psalm,⁠¹ is similar to the psalm that precedes it.⁠² WHO WAS FOR US. Lanu (for us) is similar to lanu (for us) in ha-lanu attah im le-tzarenu (Art thou for us or for our adversaries?) (Joshua 5:13).⁠³

NOW SAY. The word na means “now,” as is the case with the word na in all of scripture.

1. Psalm 121.

2. Literally, “Also this song is similar to the upper song.” Psalm 121 is similar to Psalm 120. Our psalm is likewise similar to Psalm 123. Ibn Ezra notes this because Psalm 123 is unlike Psalm 122.

3. Joshua asked the angel who appeared to him, “Art thou for us or for our adversaries?” We thus see that the word lanu, which usually means “to us,” occasionally means “for us.”

שיר המעלות לדוד לולי י״י שהיה לנו יאמר נא ישראל – זה יאמר נא ישראל בגלות.

(א-ג) שיר המעלות לדוד וגו׳. נאמר על לשון הגלות, ואמר, שישראל יאמר, לולי ה׳ שהיה לנו בקום עלינו אדם ר״ל האויב, אזי חיים בלעונו, ר״ל שמהרו לבלענו ולכלותנו בעת אחת בחרות אפם בנו. והיו״ד במלת אזי יתירה.

(הקדמה) בזה המזמור נותן המשורר תודה לאל יתברך שקיים את בניו בין האומות, ולא יכלו לכלותם. ואמר:

(א-ה) לולי ה׳ שהיה לנו - בגלות בכל דור ודור שעמדו עלינו לכלותינו, ולולי ה׳ שהיה לנו - בפרט בקום עלינו אדם - המן הרשע¹, אזי חיים בלעונו. ׳להשמיד [וגו׳] ושללם לבוז׳ (אסתר ג יג), וכן בחרות אפם בנו² - במלחמת ביתר, שכעס מאד אדריאנוס קיסר לרוב ההרוגים שנהרגו אז בחילו³, אזי המים - רב חילו הנשאר - שטפונו נחלה עבר על נפשנו, היו שוטפים ומעבירים את תהום הנחל⁴ אשר ׳עבר׳ אז ׳על נפשנו׳, כי אמנם אזי עבר על נפשנו המים הזידונים בגזירות אדריאנוס, שגזר שמי שלא יהרוג את היהודי כאשר ימצאהו – יהרג (גיטין נה:)⁵:

1. במגילה (יא.) רב נחמן בר יצחק פתח לה פתחא להא פרשתא מהכא +תהלים קכ״ד+ שיר המעלות לולי ה׳ שהיה לנו יאמר נא ישראל לולי ה׳ שהיה לנו בקום עלינו אדם אדם ולא מלך, ופירש רש״י אדם ולא מלך זה המן. וראה ח״א למהרש״א שם.

2. בחרות אפם בנו - כשחרה אפם בנו (רש״י).

3. יל״ע איכה רבה ב ועוד.

4. נחלה מלשון נחל, ושטפונו נחלה נקרא כאחד. ׳דימה הצורר לנחל שוטף׳ (אבע״ז).

5. ׳ג׳ גזירות גזרו [טיטוס בפולמוס שלו], גזרתא קמייתא, כל דלא קטיל [ישראל כל היכא דמשכח] – ליקטלוהו, מציעתא, כל דקטיל - לייתי ארבע זוזי, בתרייתא, כל דקטיל – ליקטלוהו׳. יל״ע איכ״ר ה ה. רד״ק: ׳אזי המים שטפונו, משל לצרות. נַחְלָה עבר על נפשנו, נחל שוטף׳.

(א-ג) שִׁיר הַמַּעֲלוֹת לְדָוִד. אותם שיהיו בימים ההם, יתנו לב לראות מי היו בגלות, ואיך נפדו, ושלא יוסיפו לחטוא בה׳ ולמרות עיני כבודו, ויאמרו, לוּלֵי ה׳ שֶׁהָיָה לָנוּ בגלות יֹאמַר נָא יִשְׂרָאֵל, ולוּלֵי ה׳ שֶׁהָיָה לָנוּ בְּקוּם עָלֵינוּ אָדָם פרטי לאבדנו, כגון המן ואדריינוס קיסר¹, אֲזַי חַיִּים בְּלָעוּנוּ וגו׳. והיו״ד הנוספת מורה ריבוי, כמו ׳על תלמי שדי׳ (הושע י׳:ד׳), ׳ואורגים חורי׳ (ישעיה י״ט:ט׳), וכן ׳אזי׳, הרבה אז, ר״ל בעיתים רבות:

1. בנדפס הזכיר כאן רק את המן, ואת אדריאנוס הזכיר בהמשך הפסוק ׳בחרות אפם בנו׳. וראה מגילה (יא.) ׳לולי ה׳ שהיה לנו בקום עלינו אדם – אדם ולא מלך׳, ופירש רש״י ׳זה המן׳. וראה ח״א למהרש״א שם.

לולי ה׳ – אם לא ה׳ אשר היה עמנו.

יאמר וגו׳ – סרס המקרא יאמר נא ישראל לולי ה׳ וגו׳.

שיר המעלות – ספר איך חסד ה׳ הצילם משני מיני האויבים, אויבי הגוף ואויבי הנפש, לולי ה׳ – ר״ל שני דברים היה לנו למעוז, [א] מה שאנחנו היינו לה׳, [ב] מה שה׳ היה לנו ר״ל התנאי האחד לתשועתינו היה מה שאנחנו נשעננו בכל לב על ה׳ ולא שכחנו שמו ותורתו, ועז״א לולי ה׳ שהיה לנו יאמר נא ישראל – לולא מה שאנחנו אמרנו שה׳ לנו ובטחנו בו, [ב] התנאי השני מה שעי״כ באמת היה ה׳ לנו, ועז״א.

שיר המעלות לדוד לולי – גם מזמור זה כמו הקודם יתכן שחובר אחר שובם מן הגלות, וזהו הפח נשבר ואנחנו נמלטנו שכתב בפרק ז׳ כלומר ממלכות בבל נשברה וחדלה ע״י כורש ואנחנו נשארה לנו פליטה ושבנו לארצנו.

(ב) לוּלֵ֣י יְ֭הֹוָהיְ֭⁠־⁠הֹוָה שֶׁהָ֣יָה לָ֑נוּ בְּק֖וּם עָלֵ֣ינוּ אָדָֽם׃

were it not for Hashem who had been with us¹ when men rose against us,

1. were it not…. with us | לוּלֵי י"י שֶׁהָיָה לָנוּ – This clause is a verbatim repetition of the middle of verse 1. See the commentary attributed to Rashbam that such aesthetic doublings are somewhat common in Biblical poetry. For discussion of the phenomenon and other examples, see Rashbam on Bereshit 49:22 and see Poetic Doubling.

תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג׳יקטילהאבן עזרא ב׳רד״קמאיריר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל

אֱלוּלֵי מֵימְרָא דַייָ דַהֲוָה בְּסַעֲדָנָא כַּד קָם עֲלָנָא בַּר נָשׁ.

Had it not been for the word of the LORD who was our help, when a son of man¹ rose against us ׀

1. Son of man: sinful man.

ת׳ם לולא אללה אלד׳י כאן לנא, אד׳ קאם עלינא בעץ׳ אלנאס.

ועוד אלמלא ה׳ שהיה בשבילנו כאשר קמו עלינו מקצת אנשים.

לולי, וגם לולי ה׳ אשר הוא היה לנו כאשר קמו עלינו מקצת בני אדם.

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

[An interpretation of this verse is included in the commentary on Verse 1]

לולי – זה היה פעם אחרי פעם.

אדם – לשון רבים. והעד:

IF IT HAD NOT BEEN THE LORD WHO WAS FOR US. This occurred time after time.

WHEN MEN ROSE UP AGAINST US. Adam (men) is a plural.⁠¹ The following verse is proof of this.⁠²

1. Adam can also mean “a man.” Hence Ibn Ezra’s comment.

2. The following verse speaks of “enemies,” not “an enemy.”

ומהו: לולי, בקום עלינו אדם – בקום עלינו אויבים בגלות לכלותינו.

שיהיה לנו – כמו: עמנו.

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

בקום – בעת אשר קם עלינו אדם להרוג ולאבד.

לולי ה׳ שהיה לנו באמת בקום עלינו אדם – שע״י שאנחנו בטחנו עליו כן היה גם הוא לנו למושיע, ולולי שני אלה הדברים אז אבדנו בין בגוף בין בנפש, נגד אבדת הגוף אומר.

אדם – שם כולל לכל יושבי תבל, ור״ל כאן כל העמים קמו עלינו ואין עוזר לנו.

(ג) אֲ֭זַי חַיִּ֣ים בְּלָע֑וּנוּ בַּחֲר֖וֹת אַפָּ֣ם בָּֽנוּ׃

then¹ they would have swallowed us alive when their anger burned against us,

1. then | אֲזַי – See Radak and Hoil Moshe that this is a poetic form of "אז"; the "י" is superfluous, found only "לתפארת הקריאה" (to beautify the language).

תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתר׳ משה אבן ג׳יקטילהרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קמאיריר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל

הָא בְכֵן כַּד חַיִין בְּלַעוּ יָתָנָא כַּד תַּקִיף רוּגְזֵהוֹן בָּנָא.

Then they would have swallowed us while alive, when their anger grew strong against us.

אד׳א לבלעונא אחיא, אד׳ אשתד גצ׳בהם עלינא.

אם כך (תשובת אלמלא) היו בולעים אותנו כשעוד אנחנו חיים כאשר היה כעסם מתחזק עלינו.

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

[An interpretation of this verse is included in the commentary on Verse 1]

בחרות אפם בנו – כשחרה אפם בנו.

בחרות – כמו בעשות.

when their anger was kindled against us Heb. בחרות, "when their anger was kindled against us,⁠" is the same form as בעשות, "when he made.⁠"

בחרות אפם – חרה אפם.

(ג-ד) אזי – דמה הצורר לנחל שוטף.

מלת נחלה – על שלש דרכים וכולם שונים: כי נחלה לישראל עבדו (תהלים קל״ו:כ״ב) – החי״ת חטוף בשוא ופתח והה״א סימן נקבה כמשפט. נחלה מכתי – פועל עבר מבניין נפעל ותחת החי״ת^א השוא לבדו והמלה מלרע. נחלה – החי״ת בשוא והמלה מלעיל כי הטעם בנו״ן והה״א נוסף כה״א לילה, על כן אמר עבר והטעם כפול.

וטעם חיים – שבה אל המדברים כאילו אמר בלעונו ואנחנו חיים, וירדו חיים שאולה (במדבר ט״ז:ל׳).

א. כן בכ״י פרמא 1870. בכ״י מנטובה 13, לונדון 24896: ״הה״א״.

(3-4) THEN THEY HAD SWALLOWED US UP ALIVE. The psalmist compares his enemy to an overwhelming river.

[STREAM.] The word nachalah is used in scripture in three ways;⁠¹ each one differs from the other.⁠²

The chet in nachalah (heritage) in Even a heritage (nachalah) unto Israel His servant (Psalms 136:22) is sounded quickly. It is vocalized with a sheva and a pattach.⁠³ Its heh is the sign of the feminine, as is the rule.⁠⁴

The word nachalah (grievous) in My wound is grievous (Jer. 10:19) is a verb in the perfect in the nifal conjugation. Its chet is vocalized only with a sheva, and the last syllable of the word is emphasized.

The word nachelah (the stream) in our verse is vocalized with a sheva. The word is penultimately sounded, for the accent is on the nun. The heh is superfluous.⁠⁵ It is like the heh of laylah (night).⁠⁶ This is the reason that our verse reads avar (gone over).⁠⁷

[THE STREAM HAD GONE OVER OUR SOUL.] The second half of the verse repeats the first half.⁠⁸

The word “alive” refers back to the speakers.⁠⁹ It is as if scripture read, “They had swallowed us while we were alive.” Compare this to and they go down alive into the pit (Num. 16:30).⁠¹⁰

1. It has the meanings of “heritage”; “grievous”; and “a stream.”

2. They are sounded slightly differently.

3. A chataf pattach.

4. Nachalah has the meaning of “heritage” when vocalized with a chataf pattach beneath the chet.

5. It is not the sign of the feminine.

6. Here, too, the heh is not the sign of the feminine, for laylah is masculine and is sounded on the first syllable.

7. Avar, which is a masculine verb, governs nachelah, for our verse reads nachelah avar. If nachelah were feminine, then our verse would read nachelah averah.

8. When the word nachalah is vocalized with a sheva beneath the chet and is pronounced penultimately, it has the meaning of “stream” or “river.”

9. “Alive” refers to those who are complaining about being swallowed up. It does not refer to the ones doing the swallowing. In others words, azai chayyim be-la’unu is to be rendered, “then had they swallowed us alive,” not “the live ones would have swallowed us.”

10. The meaning of this is, “they were alive when they went down into the pit.”

אזי – היו״ד נוספת, והוא כמו: אז חיים בלעונו, כמו: ולא יקח ממך בשר מבושל כי אם חי (שמואל א ב׳:ט״ו).

ואמר דרך משל: חיים בלעונו – כי אין דרך אדם לאכול בשר חי, כי אם מבושל. והם מרוב תאותם לבלענו, חיים היו בלעים אותנו בחרות אפם בנו, לולי י״י שהיה לנו (תהלים קכ״ד:א׳-ב׳). וכן: נבלעם כשאול חיים (משלי א׳:י״ב).

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

אזי – אם לא היה ה׳ עמנו אזי היו בולעים אותנו חיים והוא ענין מליצה על כי התאב לאכול לא ימתין עד יבושל כי אם אוכלו חי ואמר כאילו מרוב תאותם לבלעני היו ממהרים לבלוע חי.

בחרות – בעת חרה אפם בנו.

(ג-ד) חיים בלעונו – נגד מ״ש בצד האחר נחלה עבר על נפשינו שהיו משחיתים נפשם הרוחניית, אמר בצד זה שהיו בולעים חיי גופם ונחלה כמו נחל מים וה״א נוספת והטעם מלעיל.

אזי חיים בלעונו בחרות אפם שאז בקום עלינו אדם בחרות אפם בנו להאבידנו היו בולעים אותנו חיים, ונגד אבדת הנפש אומר.

(ג-ד) אזי ונחלה – באותיות נוספות לתפארת הקריאה.

(ד) אֲ֭זַי הַמַּ֣יִם שְׁטָפ֑וּנוּ נַ֝֗חְלָה^א עָבַ֥ר עַל⁠־נַפְשֵֽׁנוּ׃

then the waters would have swept us away; a torrent¹ would have passed over our soul,⁠²

1. a torrent | נַחְלָה – See most commentators that this is a poetic variation of the word "נחל", river, with an extra "ה" for aesthetics. As such, the two halves of the verse are parallel. Cf. Rashi that the word means "sickness", similar to "חולי".

2. our soul | נַפְשֵׁנוּ – The word "נפש" often connotes one's entire being, though see Malbim that here it refers literally to the soul. According to him, while verse 3 spoke of potential physical destruction, this verse speaks of spiritual destruction. Alternatively, here and in the following verse the word might mean: "our neck", with "נֶפֶשׁ" relating to the Akkadian "napistu", neck or throat. [Compare Yonah 2:4 where the word might function similarly.] It is even possible that "neck" is the original meaning of the word and only later did it come to metaphorically refer to a life source, the seat of appetite and desire, or to man himself. [See: L. Durr, "Hebr. נפש = akk. napistu = Gurgel, Kehle", ZAW 43: 262-269].

א. נַ֝֗חְלָה א=נַ֝חְלָה (השמטת נקודת הרביע)

תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג׳יקטילהרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קמאיריר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל

הָא בְּכֵן מַיָא שְׁטַפוּ יָתָנָא מַרְעִית עָבְרָא עַל נַפְשָׁנָא.

Then the waters¹ would have washed us away, sickness would have passed over our soul.

1. Waters: + of the sea.

ואד׳א לגרקונא פי אלמא, וכאנוא כואד מר עלי נפוסנא.

אם כך (תשובת ה״אלמלא״) היו מטביעים אותנו במים והיו [המים שרצו להטביע אותנו בהם] כמו נחל שעובר על נפשותינו.

אזי, כי אז היו מטבעים אותנו במים והיו כנחל עבר על נפשנו.

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

[An interpretation of this verse is included in the commentary on Verse 1]

נחלה – לשון חולי.

illness Heb. נחלה, expression of illness (חלי).

נחלה עבר על נפשנו המים – לשון יחיד אצל רבים, וכן: ולא נשא^א אותם הארץ (בראשית י״ג:ו׳).⁠¹

1. השוו רשב״ם המשוחזר בראשית י״ג:ו׳.

א. כן בפסוק. בכ״י ס״פ: ונשא.

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ג]

[An interpretation of this verse is included in the commentary on Verse 3]

אזי המים שטפונו – המים משל לצרות.

נחלה עבר על נפשינו – נחל שוטף. והמלה קריאתה מלעיל. הטעם בנו״ן, וה״א נוספת, והחי״ת בשו״א לבדו, וכן: נחלה מצרים (במדבר ל״ד:ה׳).

והמים שטפונו משל על הצרות שהם כשטף מים. ונחלה הה״א נוספת וקריאתו מלעיל, כי הטעם בנו״ן, ור״ל, כמו נחל שוטף עבר על נפשנו, כלומר, על גופנו. או אמר על נפשנו, כי בצרת הגוף תלאה הנפש מהשיג מנותיה הראויות לתת לה.

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

(ד-ה) אֲזַי הַמַּיִם שְׁטָפוּנוּ. מי הגזירות שהיו גוזרים כדי ל⁠[המית אותנו ... היה שוטף כנחל המים] עַל נַפְשֵׁנוּ. ואחר זאת אֲזַי היה עובר עַל נַפְשֵׁנוּ הַמַּיִם הַזֵּידוֹנִים, שאחר גזירות המים הראשונים היו קמים [המלשינים] ו׳הזדונים׳ עלינו להכריתנו:

נחלה – קריאתו מלעיל כי הטעם בנו״ן והחי״ת בשוא לבדו וכן נחלה מצרים (במדבר ל״ד) והמסורה תבא עליהם ב׳ בטעם מלעיל ושארא טעמא בלמ״ד וכתב הראב״ע כי מלת נחלה נמצא על ג׳ דרכים וכולם שונים האחד הוא נחלה לישראל עבדו החי״ת בחטף פתח והה״א לנקבה. ובשני נחלה מכתי (ירמיהו י׳) שהוא לשון חולי פעל עבר מבנין נפעל והחי״ת בשוא לבדו והמלה מלרע. והשלישי נחלה עבר על נפשנו. החי״ת בשוא והמלה מלעיל כי הטעם בנו״ן והה״א נוספת.

המים – דימה המון האויבים לשטיפת מים רבים.

נחלה – נחל מים היה עבר על נפשינו.

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ג]

אזי המים שטפונו שאז בעת שלא חרה אפם בנו לכלותנו רק בהפך היו רוצים לקרב אותנו להיות עמם לעם אחד, אז היו המים שוטפים אותנו, ומבאר כי הנחל מים הזה היה עובר על נפשנו – לא על הגוף רק על הנפש, ומפרש כי

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ג]

(ה) אֲ֭זַי עָבַ֣ר עַל⁠־נַפְשֵׁ֑נוּ הַ֝מַּ֗יִם הַזֵּידוֹנִֽים׃

then it would have passed¹ over our soul – the seething waters.⁠²

1. it passed | עָבַר – As the word "מים" is plural, one would have expected the verb to be in the plural as well. See Ibn Ezra and Radak that the word "נחל" of the previous verse applies also here, so the clause would read "עָבַר נחל הַמַּיִם הַזֵּידוֹנִים" with the verb conforming to the singular "נחל".

2. seething waters | הַמַּיִם הַזֵּידוֹנִים – See Bereshit 25:29 where the root "זוד" means to "boil".

תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גאבן עזרא ב׳רד״קמאיריר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל

הָא בְּכֵן עָבַר עַל נַפְשָׁנָא מַלְכָּא דִמְתִיל לְמוֹי זֵידוֹנַיָא דְיַמָא.

Then the king would have passed over our soul, he who is likened to the malicious waters of the sea.

ואד׳א לאתו עלי נפוסנא כאלאמיא אלחאדה.

ואם כך זה היה מגיע על נפשותינו כמו מים רותחים.

אזי, כי אז באו על נפשותינו כמים הסוטים ממסלולם כאשר הנחל סוטה מאפיקו שוטף והורס כל הנקרה בדרכו. ואיני יודע דומה למלה זו.

אזי עבר – הטעם כפול ונחלה ישרת בעבור אחר נחל המים הזדונים.

THEN THE PROUD WATERS HAD GONE OVER. Scripture repeats itself.⁠¹ The word nachelah (stream) (verse 4) also serves our verse.⁠² Our verse should be read as if it were written, “Then the stream of proud waters had gone over us.”

1. Verse 5 repeats verse 4. Literally, “its meaning is doubled.”

2. Literally, “the word nachelah is also for another.”

אזי עבר על נפשנו המים הזידונים – אמר: עבר, ואמר: המים, כמו: מי נדה לא זורק עליו (במדבר י״ט:כ׳).

או עבר – טעמו לנחל שזכר, ר״ל נחל המים הזידונים.

ופירש הזידונים – ששוטפים בזדון וברשע.

והמים הזדונים ר״ל שוטפים בחוזק גדול עד שידמה כאלו הם שוטפים בזדון וברשע, והוא משל על חוזק הצרות. ואמר עליהם עבר על נפשנו, לשון יחיד, כדרך מי נדה לא זורק עליו (במדבר יט, יג). וי״מ המים הזדונים, חסר המתואר, כלומר, המים מי הזדונים, ר״ל האנשים הזדים.

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ד]

הזדונים – השוטפים בזדון וברשע וכפל הדבר פעמים ושלש להתחזקות וכדרך המליצה בכל מקום.

אז היה עובר על נפשנו הקדושה המים הזידונים – שהמים המליציים כיון בהם על הזדון וכפירת הדת, והדברים מוגבלים נגד מ״ש לולא ה׳ שהיה לנו שלא שכחנו שמו היו מכלים את הנפש ע״י המרת הדת, ולולא ה׳ שהיה לנו להושיענו היו מאבדים את הגוף.

הזדונים – שם במקום תאר, וגם מזדים (למעלה י״ט:י״ד) להפך תאר במקום שם, ועיין מה שכתבתי שם.

תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גאבן עזרא ב׳רד״קמאיריר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל

(ו) בָּר֥וּךְ יְהֹוָ֑היְ⁠־⁠הֹוָ֑ה⁠ שֶׁלֹּ֥א^א נְתָנָ֥נוּ טֶ֝֗רֶף^ב לְשִׁנֵּיהֶֽם׃

Blessed is Hashem who has not given us as prey¹ for their teeth.

1. not given us as prey | שֶׁלֹּא נְתָנָנוּ טֶרֶף – This image refers back to the imagery of verse 3, "swallowed us alive".

א. שֶׁלֹּ֥א =א?,ל,ש1 (טעם מרכא) וכן בדפוסים, וכך הכריעו ברויאר ומג"ה
• א?=שֶׁלֹּ֖א? (טעם טרחא) וכך בקורן; הקו ישר ואולי יכול להיות טרחא ולא מרכא.

ב. טֶ֝֗רֶף א=טֶ֝רֶף (השמטת נקודת הרביע)

תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתר׳ משה אבן ג׳יקטילהאבן עזרא ב׳רד״קמאיריר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל

בְּרִיךְ שְׁמָא דַייָ דְלָא מַסְרָנָא הֵיךְ תְּבִירָא לְשִׁנֵיהוֹן.

Blessed is the name of the LORD, who has not handed us over as dead meat¹ to their teeth.

1. Dead meat: food.

פתבארך אללה אלד׳י לם יג׳עלנא פריסה לאסנאנהם.

ברוך [מעצמו] ה׳ שלא נתן אותנו להיות טרף לשינים שלהם.

וקו׳ לשניהם עלי מעני אנהם אﹸסר וליותֺ

And it states; “By their teeth;” meaning they are concealed lions.

ברוך – שלא נתננו – שב אל בלעונו^א (תהלים קכ״ד:ג׳) כאריה.

א. כן בכ״י פרמא 2062. בכ״י מנטובה 13, לונדון 24896, פרמא 1870: ״בלעוני״.

BLESSED BE THE LORD, WHO HATH NOT GIVEN US. This refers back to Then they had swallowed us up alive (verse 3) – like a lion.

ברוך י״י שלא הניח אתנו טרף לשניהם – לטרפינו, כמו שחשבו.

ואחר שאמר אזי חיים בלעונו, אמר ברוך ה׳ שלא נתננו טרף לשניהם.

(ו-ז) ברוך ה׳. שהטיב לנו אז, אשר לא נתננו טרף להשמיד, גם שהיינו בצער רב, כי לבסוף נפשנו כצפור נמלטה, שגזר אחרי כן שההורג את היהודי ייהרג:

(ו-ז) בָּרוּךְ ה׳ שֶׁלֹּא נְתָנָנוּ טֶרֶף לְשִׁנֵּיהֶם. וזה כי פעמים אחרות נַפְשֵׁנוּ כְּצִפּוֹר נִמְלְטָה מִפַּח יוֹקְשִׁים, אבל עתה לא נמלטה נפשנו מן הפח, אבל הַפַּח נִשְׁבָּר וַאֲנַחְנוּ נִמְלָטְנוּ, להורות מה שאמר משה רבינו ע״ה (דברים ט׳:ה׳) ׳לא בצדקתך אתה בא לרשת וגו׳ כי ברשעת הגויים האלה׳ וגו׳, כן יאמר ש׳פח׳ האומות [מעצמו]⁠¹ נשבר – ׳ואנחנו נמלטנו׳ בשביל זה, ולא בצדקתנו²:

1. במקום מחיקה.

2. כן הוא בנדפס: ׳ועתה בקיבוץ גלויות, הפח נשבר – שנתמלאת סאתם של אותם אומות העולם ואבדו, ואנחנו נמלטנו משעבודם בזה, לא בזכותנו׳.

ברוך ה׳ – אבל ברוך ה׳ שלא עזב אותנו להיות טרף לשניהם.

ברוך ה׳ – על מה שהושיעם מאבדת הגוף אמר ברוך ה׳ שלא נתננו טרף לשניהם ובאר שמה שהצילם מאבדת הגוף היה מפני שהיה ה׳ להם והחזיקו בדתו ותורתו, שעל ידי מה, שנפשנו כצפור נמלטה מפח יוקשים – כי במה שרצו לצוד נפשנו לכפירות הדת נדמינו כצפור שפורשים לפניו כל מיני מאכל לצודו עי״כ בפח, ונפשנו נמלטה ולא נכנסה אל הפח ועמדנו בנסיון, עי״כ הפח נשבר – נשברו האויבים ונשמדו, ואנחנו נמלטנו מידם, ומבאר כי.

שלא נתננו טרף לשניהם – שלא אבדנו כולנו רק נשארה לנו פליטה.

תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתר׳ משה אבן ג׳יקטילהאבן עזרא ב׳רד״קמאיריר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל

(ז) נַפְשֵׁ֗נוּ כְּצִפּ֥וֹר נִמְלְטָה֮ מִפַּ֢ח י֫וֹקְשִׁ֥ים⁠ הַפַּ֥ח נִשְׁבָּ֗ר⁠ וַאֲנַ֥חְנוּ נִמְלָֽטְנוּ׃

Our soul is like a bird who has escaped from the fowlers' trap; the trap broke and we escaped.

תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קמאיריר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודהואיל משהעודהכל

נַפְשָׁנָא הֵיךְ כְּצִפְּרָא אִשְׁתֵּיזְבֵת מִפַּחֵי תַקְלַיָא פָחָא אִתְּבַר וַאֲנָן אִשְׁתְּזָבְנָא.

Our soul is like a bird saved from the traps of the fowlers; the trap broke, and we have been saved.

ונפוסנא אפלתת כטאיר מן פך׳ אלמצלוח לה, אלפך׳ אנכסר ונחן אפלתנא.

ונפשנו נמלטה כמו צפור [הנמלטת] מהפח שמוכנת כדי להכות. וכאילו נשבר הפח ואנחנו נצלנו.

נפשנו, ונפשנו נמלטה כצפור מפח אשר הותקן לה הפח נשבר. ולפי כ״י כ. מ. וכאלו הפח נשבר.

נפשנו נמלטה – מהם כצפור אשר נמלטה מפח יוקשים.

Our soul escaped like a bird [It escaped] from them like a bird that escaped from the hunter's snare.

הפח נשבר – פח מין עץ הוא, ולכך נופל בו לשון שבירה. וכן הוא אומר: היעלה פח מן האדמה (עמוס ג׳:ה׳), שתוקעין אותו בארץ. נמצא שמין עץ הוא.

נפשנו כצפור – הטעם שלא היה לנו כח להמלט כי היינו כצפור רק נמלטנו בשם י״י לבדו שהוא עושה הכל ומי יעמוד לפניו.

OUR SOUL IS ESCAPED AS A BIRD. The meaning of this is, “We did not have strength to escape, for we were like birds [caught in the snare of the fowler]. We escaped only by the Name of the Lord¹ Who makes all. Who can stand before him?” Therefore, the following verse states:

1. By invoking the Name of the Lord.

נפשנו כצפור – כי לא תוכל הצפור להמלט אם לא נשבר הפח שהוא בתוכו. כן אנחנו, הגוים אשר אנחנו בתוכם יכלו ויאבדו, בעזרת האל כשיעזרנו, ואנחנו נמלטנו.

וכרומז על ענין הגאולה אמר נפשנו כצפור הלכודה בפח יוקשים ונמלטת ממנו. ומצד שאי אפשר להמלט מן הפח אלא בשבירת הפח, אמר הפח נשבר ואנחנו נמלטנו, וקרא המריעים לנו פח, וכליונם הוא שבירת הפח.

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ו]

(ז-ח) ועתה בקיבוץ גלויות, הפח נשבר - שנתמלאת סאתם של אותם אומות העולם ואבדו, ואנחנו נמלטנו משעבודם בזה, לא בזכותנו, והנה עזרנו שלא יוכלו קום עוד עלינו, הוא בשם ה׳ עושה שמים וארץ שיפקוד על צבא המרום ועל מלכי האדמה¹:

1. ׳כי הוא עושה שמים וארץ, ויש לו כח בעליונים ובתחתונים, והוא יכול לעזרנו ולהוציאנו מהפח שהוא הגלות׳ (רד״ק), וראה שיעורים.

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ו]

כצפור – כמו הצפור אשר נמלטה מרשת המוקש להלכד בה.

הפח נשבר – ר״ל הרשעים נפלו ועי״ז נמלטנו מידם ועל שהמשיל לצפור אמר לשון הנופל בהצלת הצפור.

יוקשים – בינוני פועל, טומנים פח.

תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קמאיריר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודהואיל משההכל

(ח) עֶ֭זְרֵנוּ בְּשֵׁ֣ם יְהֹוָ֑היְ⁠־⁠הֹוָ֑ה⁠ עֹ֝שֵׂ֗ה שָׁמַ֥יִם וָאָֽרֶץ׃

Our help is in the name of Hashem,⁠¹ maker of heaven and earth.

1. is in the name of Hashem | בְּשֵׁם י"י – In other words: our help comes because we trust in and cry out in the name of Hashem (Metzudat David, Malbim).

תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתאבן עזרא ב׳רד״קמאיריר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל

סַעֲדָנָא בְּשׁוּם מֵימְרָא דַייָ דַעֲבַד שְׁמַיָא וְאַרְעָא.

Our help is in the name of the word of the LORD, who made heaven and earth.

כד׳לך עוננא באסם אללה, צאנע אלסמאואת ואלארץ׳.

באופן הזה (שהיית אתה לנו בשבילנו) אתה היית לנו עזרתנו מאת ה׳ עושי השמים (לשון רבים =רקיעים) והארץ.

על כן: עזרינו – שבידו העליונים והשפלים.

OUR HELP. Our help is in the Name of the Lord in Whose hands are the upper¹ and lower beings.⁠²

1. Heaven.

2. Earth.

עזרנו – כי הוא עושה שמים וארץ, ויש לו כח בעליונים ובתחתונים, והוא יוכל לעזרנו ולהוציאנו מהפח שהוא הגלות.

ואמר שהם יכלו ויאבדו, ואנחנו נמלטנו. ומצד שלרוב השתקענו בגלות תהיה הגאולה כעין מופת, אמר עזרנו בשם ה׳ עושה שמים וארץ כלומר, שהוא בעל היכולת והמופת ובשינוי הטבע, והוא ענין עושה שמים וארץ.

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ז]

עתה תראה שעֶזְרֵנוּ בְּשֵׁם ה׳ עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ ולא ׳בחרב וחנית׳, כמו שאמר דוד לפלשתי הערל (שמואל א׳ י״ז:מ״ה), ולכן ניזהר עתה שלא להכעיסו עוד במעשה ידינו:

עזרנו – העזר שלנו באה בהזכרת שם ה׳ עושה שמים וארץ ולא באה העזר בכח ידינו.

עזרנו הוא בשם ה׳ – מה שאנחנו בוטחים בה׳ ומחזיקים בו הוא עזרנו, מצד שהוא עושה שמים וארץ – ר״ל שמנהיג הטבע ואשר למעלה ממנה ולכן היה עזרנו השגחיי נסיי לא טבעי.

עזרנו בשם ה׳ – אם מעתה צריכים אנו לעזר, נקרא בשם ה׳ והוא, הקרוב לכל קוראיו, יעזרנו.

תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתאבן עזרא ב׳רד״קמאיריר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל

רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון