[א] 1ויהי כי החל האדם לרב וגו׳. א״ר לוי ואיתימא ר׳ יונתן דבר זה מסורת בידינו מאנשי כנסת הגדולה, כל מקום שנא׳ ויהי אינו אלא לשון צער וכו׳ ויהי כי החל האדם לרב על פני האדמה, וירא ה׳ כי רבה רעת האדם (בראשית ו׳:ה׳). (מגילה י:).
[ב] 2ויהי כי החל האדם לרב על פני האדמה ובנות יולדו להם, ר׳ יוחנן אמר רביה באה לעולם, ריש לקיש אמר מריבה באה לעולם. (ב״ב טז.).
[ג] 3אמר ר״ס בג׳ מקומות נאמר בלשון הזה לשון מרד כו׳ ויהי כי החל כו׳. (בראשית רבה כ״ו).
[ד] 4ויהי כי החל. נעשה חולין בעולם, לפי שהיו רשעים. (מדרש אגדה, ברא׳).
[ה] 5לרוב על פני האדמה וגו׳. שהיו שופכים את זרעם על העצים ועל האבנים, ולפי שהיו שטופים בזנות לפיכך הרבה להם בנקבות, הה״ד ויהי כי החל וגו׳ ובנות יולדו להם. (בראשית רבה כ״ו).
[ו] 6ר״ש בר אמי ילדה אשתו נקבה חמתיה ר״ח רבה, א״ל התחיל קב״ה לברכך, א״ל מנא לך הא, א״ל דכתיב ויהי כי החל האדם לרוב וגו׳. עלה אצל אביו א״ל שמחך הבבלי, א״ל כן וכן אמר לי, א״ל אעפ״כ צורך ליין וצורך לחומץ, צורך יין יותר מן החומץ צורך לחטין וצורך לשעורים, צורך לחטין יותר מן השעורים, משהאדם משיא את בתו ומוציא יציאותיו הוא אמר לה לא יהי לך מחזורי להכא. (בראשית רבה כ״ו).