Ezra 6 – עזרא ו‏ – Mikraot Gedolot

(א) ⁠^אבֵּאדַ֛יִן דָּרְ⁠יָ֥וֶשׁ מַלְכָּ֖א שָׂ֣ם טְ⁠עֵ֑ם וּבַקַּ֣⁠רוּ׀ בְּ⁠בֵ֣ית סִפְרַיָּ֗⁠א דִּ֧י גִנְזַיָּ֛⁠א מְ⁠הַחֲתִ֥ין תַּמָּ֖⁠ה בְּ⁠בָבֶֽל׃

Then Darius the king made a decree, and search was made in the house of the archives, where the treasures were laid up in Babylon.

א. ‹פפ› ל=פרשה סתומה

תרגום עבריילקוט שמעונימיוחס לרש״יר׳ בנימין ב״ר יהודהרלב״גמצודת דודמלבי״םהואיל משהעודהכל

אָז דָּרְיָוֶשׁ הַמֶּלֶךְ נָתַן צַו, וּבָדְקוּ בְּבֵית הַסְּפָרִים שֶׁהַגְּנָזִים מֻנָּחִים שָׁם בְּבָבֶל.

נדבכין דעא וכו׳ (כתוב לפנים).

באדין – אז כאשר הגיע המכתב ליד דריוש.

שם טעם – צוה המלך הדבר.

ובקרו – ובדקו בבית הספרים שהאוצרות מונחים שם בבבל.

Then then when the letter reached Darius's hand.

gave an order The king ordered the matter.

and they searched They searched in the library where the archives were stored in Babylon.

באדין – אז כורש המלך צוה ובדקו בבית הספרים אשר האוצרות וגנזי הממון מונחים שם בבבל.

אז דריוש המלך צוה ויבקרו בבית הספרים שהאוצרות מורידים שם בבבל.

באדין – אז דריוש המלך שם גזרת אומר וחפשו בבית הספרים אשר האוצרות מונחים שמה בבבל.

(א-ב) השאלות:

איך אומר שחפשו בבית ספריא בבבל ומצאו במדי:

אדין – אז נתן דריוש המלך פקודה ובקשו בבית הספרים שהגנוזים מונחים שם בבבל ומצאו בתיבה בבירה שבמדינת מדי מגלה אחת, וכן כתוב בה לזכרון, נראה כי עיר המלוכה היה תחלה בבבל ושם היו מונחים כל ספרי הפקודות של המלך, וכן המכתב ששלח כורש על אודות הבנין [שהיה נוסחו כל ממלכות הארץ נתן לי ה׳ כמ״ש בראש הספר] זה היה מונח בבבל, ובימי אחשורוש שינו את כסא המלוכה מבבל לשושן כמ״ש על כסא מלכותו אשר בשושן הבירה, כמ״ש בפירושי שם, ונאבד אז מכתב זה [ויכול להיות כי המן האגגי שהיה המשנה האביד את המכתב הלז שהיה לטובת היהודים] ולא נמצא בבבל, והיה מהשגחת ה׳ שנמצא בעיר הבירה שהיא עתה במדי, מגלה קטנה שכתוב בה זכרון מהפקודה הזאת, [שזה נשאר במדי כמו שהיה שם ספר הזכרונות דברי הימים כמ״ש בפירוש מגלת אסתר שזה לא היה ביד המן] ושם נכתב לזכרון בקיצור:

באדין – אז דריוש המלך צוה ויבקרו בבית הספרים אשר שם מניחים האוצרות בבבל.

תרגום עבריילקוט שמעונימיוחס לרש״יר׳ בנימין ב״ר יהודהרלב״גמצודת דודמלבי״םהואיל משההכל

(ב) וְ⁠הִשְׁתְּ⁠כַ֣ח בְּ⁠אַחְמְ⁠תָ֗א בְּ⁠בִ֥י⁠רְ⁠תָ֛א^א דִּ֛י בְּ⁠מָדַ֥י מְ⁠דִי⁠נְ⁠תָּ֖א^ב מְ⁠גִלָּ֣⁠ה חֲדָ֑ה וְ⁠כֵן⁠־כְּ⁠תִ֥יב^ג בְּ⁠גַוַּ֖⁠הּ דִּכְרוֹנָֽהֿ׃

There was found at Achmetha, in the palace that is in the province of Media, a scroll, and therein was thus written for a record:

א. בְּבִ֥ירְתָ֛א =ק-מ,ב1 ושיטת-א (מרכא בתיבת תביר)
• ל=בְּבִֽירְתָ֛א (געיה ותביר)

ב. מְדִינְתָּ֖א =ק-מ ומסורות טברניות ובדפוסים (כתיב אל"ף)
• ל=מְדִינְתָּ֖ה (כתיב ה"א)
• הערת ברויאר
• קורן, סימנים, מכון ממרא

ג. וְכֵן⁠־כְּתִ֥יב =ק-מ,ב1 ובדפוסים
• ל!=וְּכֵן⁠־כְּתִ֥יב (האות וי"ו מנוקדת בנוסף לשווא) באופן ברור
• הערת ברויאר והערת דותן בספק

תרגום עברימיוחס לרש״יר׳ בנימין ב״ר יהודהרלב״גמנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״םהואיל משהעודהכל

וְנִמְצָא בְּאַחְמְתָא בַּבִּירָה אֲשֶׁר בְּמָדַי הַמְּדִינָה, מְגִלָּה אַחַת וְכָךְ כָּתוּב בְּתוֹכָהּ הַזִּכָּרוֹן.

והשתכח באחמתא – ונמצא מכתב של מגילה אחת שם באחמתא כן פתרו אנשי הפתרון שהוא כלי העשוי לאגרות ולגליונים ולספרים והעמידוהו מגזרת חמת מים והאל״ף אשר בתיבה אינה עיקר כיתר המלין אשר בשאר ל׳ ארמית.

בבירתא – באותה בירה אשר במדי המדינה.

וכן כתיב – וכן היה כתוב בתוכה זכרון שלה.

And there was found in a pouch And a text of one scroll was found there in an אַחְמְתָא. So did the interpreters interpret, that it is a receptacle made for letters, written sheets and books, and they established it from the root of (Gen. 21:14): "a skin of water (וְחֵמַת מַיִם),⁠" and the "aleph" in the word is not a radical, like the rest of the Aramaic language.

in the citadel in that citadel that was in the province of Media.

and so was written and so was written therein its memorandum.

והשתכח באחמתא – ונמצא בחמת שכן דרך בני אדם לשום שטרותיהן בעור מעובד כמין חמת ויש אומ׳ באחמתא בתיבה קטנה.

בבריתא – בירה בארמון המלך במדי ושם מגלה אחת כן כתוב בתוכה.

ונמצא בכלי עיר הבירה אשר במדי המדינה מגלה אחת וכן כתוב בה דכרונה. אחשוב שהיה כתוב בה שהיא נכתבה לזכרון שדבר זה צוה כורש המלך.

וכן כתוב בגוה דכרונה – בס״ס הה״א בלא מפיק ואיננה לכנוי ר״ל שכן הי׳ כתוב בתוכה לזכרון וכן פי׳ החכם יחייא אבל לפי רש״י ז״ל הה״א במפיק לכנוי הנקבה שכן פי׳ זכרון שלה.

באחמתא – הוא מלשון וחמת מים (בראשית כ״א:י״ד) והוא נאד של עור.

מגלה – ספר.

והשתכח – ונמצא מגלה אחת בנאד של עור בארמון אשר במדינת מדי כי לא נמצא בבבל וחפשו ומצאו במדי.

וכן – וכה היה כתוב בה זכרון שלה.

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

והשתכח – וַיִמָצֵא בְחֵמֶת בבירה אשר למדינת מדי מגלה אחת וכן כתוב בתוכה זכרון.

באחמתא – הראשונים תרגמוהו לשון חמת או כלי, והאחרונים שם עיר Ecbatana בארץ מדי.

דכרונה – לפי רש״י ז״ל ה״א מפיק, וברוב הנוסחאות בלתו (עיין מנחת שי).

תרגום עברימיוחס לרש״יר׳ בנימין ב״ר יהודהרלב״גמנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״םהואיל משההכל

(ג) ⁠בִּשְׁנַ֨ת חֲדָ֜ה לְ⁠כ֣וֹרֶשׁ מַלְכָּ֗א כּ֣וֹרֶשׁ מַלְכָּא֮ שָׂ֣ם טְ⁠עֵם֒ בֵּית⁠־אֱלָהָ֤א בִֽירוּשְׁ⁠לֶם֙ בַּיְתָ֣א יִתְבְּ⁠נֵ֔א אֲתַר֙ דִּֽי⁠־דָבְ⁠חִ֣ין דִּבְחִ֔ין וְ⁠אֻשּׁ֖⁠וֹהִי מְ⁠סֽוֹבְ⁠לִ֑ין רוּמֵהּ֙ אַמִּ֣⁠ין שִׁתִּ֔⁠ין פְּ⁠תָיֵ֖הּ אַמִּ֥⁠ין שִׁתִּֽ⁠ין׃

"In the first year of Cyrus the king, Cyrus the king made a decree: 'Concerning the house of God at Jerusalem, let the house be built, the place where they offer sacrifices, and let the foundations of it be strongly laid; the height of it sixty cubits, and the breadth of it sixty cubits;

תרגום עברימיוחס לרש״יר׳ בנימין ב״ר יהודהרלב״גמצודת ציוןמצודת דודמלבי״םהואיל משהעודהכל

בִּשְׁנַת אַחַת לְכוֹרֶשׁ הַמֶּלֶךְ, כּוֹרֶשׁ הַמֶּלֶךְ נָתַן צַו: בֵּית הָאֵל בִּירוּשָׁלַיִם, הַבַּיִת יִבָּנֶה, מָקוֹם אֲשֶׁר זוֹבְחִים זְבָחִים, וִיסוֹדוֹתָיו נִשָּׂאִים, גָּבְהוֹ אַמּוֹת שִׁשִּׁים, רָחְבּוֹ אַמּוֹת שִׁשִּׁים.

בית אלהא בירושלים – בבית אלהים בירושלים. מה יהא עליו? הבית יבנה.

אתר די דבחין – שהוא מקום שזובחים שם זבח.

ואושוהי מסובלין – וכותליו יהיו מיוסדין, כמו ואושיא יחיטו (עזרא ד׳:י״ב).

רומיה אמין שתין – רום הבית ששים אמה וששים אמה רחבו.

the House of God in Jerusalem regarding the House of God in Jerusalem; what should be with it? "The House should be built.⁠"

a place where they offer up sacrifices which is a place where they offer up sacrifices.

and its walls should be founded Aram. וְאֻשּׁוֹהִי. And its walls should be founded, like (4:12): "and its walls (וְאֻשַּׁיָא) they have joined.⁠"

its height sixty cubits the height of the House was sixty cubits, and sixty cubits was its width.

בשנת אחת לכורש מלך בבל כורש המלך שם טעם וכול׳ בזכרון הדברים שנעשו.

אתר די דבחין – מקום אשר הם הזבחים זובחים.

ואושוהי מסובלין – וחומותיו מסובלים וגבוהים ונשאים אמות ששים ורחבן אמות ששים גובהן כרחבן כדי שלא יפולו.

בשנת אחת לכורש המלך כורש המלך צוה על דבר בית האלוה אשר בירושלים שביתו יבנה המקום שזובחים בו הזבחים וכותליו יהיו מקושרים וחזקים רומו ששים אמות רחבו ששים אמות.

מסובלין – ענין משא כבדה כמו והנושאים בסבל (נחמיה ד׳:י״א).

בשנת – בשנה אחת לכורש נתן המלך גזרת אומר על בית אלהים אשר בירושלים אשר יבנה הבית שהוא מקום אשר זובחים שם זבחים.

ואושוהי – יסודי הבית יהיו מאבנים גדולות רבי הסבל והמשא.

רומיה – גובה הבית יהיה ששים אמות ורחבו ששים אמות.

שבשנת אחת לכורש המלך, נתן המלך פקודה, א] ״שבית ה׳ בירושלים יבנה״ והוא רשות לבנות הבית, ב] אתר שיזבחו שם זבחים, ג] ״ואשוהי מסובלין,⁠״ שיסודות הבית יהיו חזקים לסבול הבנין, ד] הגביל מדת הבית וגם זה היה בהשגחה שלא שינה מדתו מכפי הראוי ולא היו יכולים לבנותו כמו שכתוב הכל בכתב מיד ה׳ עלי השכיל, ה] שיהיו.

בשנת – בשנה האחת לכורש המלך, כורש המלך צוה, בית האלהים בירושלים יִבָנֶה מקום אשר זובחים זבחים, ויסודותיו (יהיו) חזקים גבהו ששים אמה רחבו ששים אמה.

תרגום עברימיוחס לרש״יר׳ בנימין ב״ר יהודהרלב״גמצודת ציוןמצודת דודמלבי״םהואיל משההכל

(ד) נִדְבָּכִ֞ין דִּי⁠־אֶ֤בֶן גְּ⁠לָל֙ תְּ⁠לָתָ֔א וְ⁠נִדְבָּ֖ךְ דִּי⁠־אָ֣ע חֲדַ֑ת וְ⁠נִ֨פְקְ⁠תָ֔א מִן⁠־בֵּ֥ית מַלְכָּ֖א תִּתְיְ⁠הִֽב׃

with three courses of great stones, and a course of new timber, and let the expenses be given out of the king's house.

תרגום עברימיוחס לרש״יר׳ בנימין ב״ר יהודהרלב״גמנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״םהואיל משהעודהכל

נִדְבָּכִים שֶׁל אֶבֶן גְּלָל שְׁלוֹשָׁה וְנִדְבָּךָ שֶׁל עֵץ אֶחָד,⁠¹ וְהַהוֹצָאָה מִבֵּית הַמֶּלֶךְ תִּנָּתֵן.

1. כן לדעת רלב״ג. לדעת הפירוש המיוחס רש״י: ״חדש״.

נדבכין – ל׳ כתלים וקירות הכתלים היו של אבן גלל, גלל מרמרא בלעז.

ונדבך – וכותל של עץ חדש מבפנים כענין בנין הבית אשר בנה שלמה.

ונפקתא – והוצאה לצורך הבית ולשאר דברים אשר לבית תנתן להם מבית המלך.

rows Aram. נִדְבָּכִין, an expression for walls. The walls were of marble. marble Aram. גְּלָל (marmre in Old French).

and a row and a wall of new wood from within, in the manner of the building of the Temple that Solomon built.

and the expenditures And the expenditures for the needs of the House and for the other matters pertaining to the House shall be given them from the royal palace.

נדבכין די אבן גלל – כמו ששנינו בראש האילן או בראש הנדבך פי׳ נדבכין הם טורים אבן על אבן שכן כת׳ בנבואת חגי מטרם שום אבן אל אבן בהיכל י״י (חגי ב׳:ט״ו) מתרג׳ עד לא יתשם נדבך על נדבך בהיכלא די״י והם טורים של אבן שיש שלש.

ונדבך די אע חדת – וטור של עץ אחת וכן כת׳ בבנין שלמה ויעש לבית טורי גזית שלשה וטור כרותות ארזים (מלכים א ו׳:ל״ו) אבל שלמה מה שעשה לשום שמים עשה וכורש לא עשה לשום שמי שלמה עשה מלמעלה בראש הבנין בסוף החומה וזה עשה מלמטה בתחלת הבנין שלמה שקע העץ בבנין וזה לא שקעו בבנין שלמה סיידו בסיד [וזה לא סידו בסיד] וכל כך למה לפי שחשב בלבו ואמר אם ימרדו בי היהודים אשרוף אותו באש.

ונפקתא – והוצאה.

טורי אבן גלל שלשה וטור עץ אחד וההוצאה מבית המלך תנתן.

תתיהב – בחירק הה״א.

נדבכין – שורות ובדרז״ל קורין וכו׳ ובראש הנדבך (בבלי ברכות ט״ו).

נדבכין – שלשה שורות יבנה של אבני שיש ושורה אחת של עץ וכן בסדר הזה עד כלות הגובה כי בנין כזה מחוזק ביותר וכן נאמר בבנין שלמה שלשה טורים גזית וטור כרותות ארזים (מלכים א ז׳).

ונפקתא – הוצאת הבנין ינתן מן בית המלך.

(ד-ה) שלשה שורות של אבני שיש ושורה של עץ חדש, שלפי דברי חז״ל היה זה כדי שאם ימרדו ישרוף אותו באש, ו] שהוצאת הבנין יהיה מבית המלך, ז] שמוציא כלי ה׳ ומסר לידם:

נדבכין – שורות אבן גזית שלש ושורה של עץ אחת וההוצאה מבית המלך תנתן. תיבת שורה לא נמצאינה בלשון מקרא רק בלשון משנה, אבל מצאנו שם משורה למדת הלח, במדה ובמשקל ובמשורה (פרשת קדושים); וכן שם הוצאה לכסף המוזל מכיס לקנין מה שלא מצאנוה בלשון מקרא, רק הן שתי תיבות שגורות ומובנות; ושם נדבך מצאנוה במשנה (מס׳ ברכות פרק ב׳ משנה ד׳), ופירשוהו רש״י ורבינו עובדיה ז״ל לשון שורת אבנים שבבנין.

תרגום עברימיוחס לרש״יר׳ בנימין ב״ר יהודהרלב״גמנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״םהואיל משההכל

(ה) ⁠^אוְ֠⁠אַ֠ף מָאנֵ֣י בֵית⁠־אֱלָהָא֮ דִּ֣י דַהֲבָ֣ה וְ⁠כַסְפָּא֒ דִּ֣י נְ⁠בֽוּכַדְנֶצַּ֗⁠ר הַנְפֵּ֛ק מִן⁠־הֵי⁠כְ⁠לָ֥א דִי⁠־בִירוּשְׁ⁠לֶ֖ם וְ⁠הֵיבֵ֣ל לְ⁠בָבֶ֑ל יַהֲתִיב֗וּן וִ֠יהָ֠ךְ לְ⁠הֵי⁠כְ⁠לָ֤א דִי⁠־בִירֽוּשְׁ⁠לֶם֙ לְ⁠אַתְרֵ֔הּ וְ⁠תַחֵ֖ת בְּ⁠בֵ֥ית אֱלָהָֽא׃

Also let the gold and silver vessels of the house of God, which Nebuchadnezzar took forth out of the temple which is at Jerusalem, and brought to Babylon, be restored, and brought again to the temple which is at Jerusalem, everyone to its place; and you shall put them in the house of God.'"

א. ‹סס› ל=אין פרשה

תרגום עברימיוחס לרש״יר׳ בנימין ב״ר יהודהרלב״גמנחת שימצודת דודמלבי״םהואיל משהעודהכל

וְאַף כְּלֵי בֵית הָאֵל, שֶׁל הַזָּהָב וְהַכֶּסֶף, שֶׁנְּבוּכַדְנֶצַּר הוֹצִיא מִן הַהֵיכָל אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלַיִם וְהוֹבִיל לְבָבֶל, יָשִׁיבוּ וְיֵלֵךְ לַהֵיכָל אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלַיִם לִמְקוֹמוֹ, וְיוּנַח בְּבֵית הָאֵל.

ואף מאני – ואף כלי הקדש של בית האלהים של זהב וכסף אשר נבוכדנצר הוציאם מן היכל שבירושלים והוליכם לבבל.

והיבל – אשר הוליך.

יהתיבון – ינתנו.

ויהך – ילך כל המעשה הזה להיכל אשר בירושלים למקומו.

ותחת – ויהי מונח בביתו של הקב״ה.

And also the vessels of and also the sacred vessels of the House of God, of gold and silver, which Nebuchadnezzar took out of the Temple in Jerusalem and brought to Babylon.

let them be given over [as translated,] let them be given over.

and brought which he brought.

and brought Let all this work be brought to the Temple that is in Jerusalem, to its place.

and it shall be deposited And it shall be deposited in the House of the Holy One, blessed be He.

הנפק – הוציא.

ותחת – ותניח כמו ותנח בגדו (בראשית ל״ט:ט״ז) ואחתתיה ללבושיה.

וגם כלי האלהים של זהב וכסף אשר הוציא נבוכדנצר מהיכל ירושלים והביא לבבל ישיבון וילך כל זה להיכל ירושלים למקומו ותוריד בבית האלהים.

לבבל – הביתי״ן רפויות.

ואף מאני – אף כלי בית אלהים של זהב וכסף אשר הוציא נ״נ מן ההיכל אשר בירושלים והביא לבבל.

יתיבון – ישיבו אותם להוליך אל ההיכל אשר בירושלים למקומם וינח בבית אלהים.

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ד]

ואף – כלי בית האלהים אשר זהב וכסף אשר נבוכדנצר הוציא מן ההיכל אשר בירושלים והביא לבבל ישיבו, וילך (הכל) להיכל אשר בירושלים למקומו וישימוהו בבית האלהים.

תרגום עברימיוחס לרש״יר׳ בנימין ב״ר יהודהרלב״גמנחת שימצודת דודמלבי״םהואיל משההכל

(ו) כְּ⁠עַ֡ן תַּ֠תְּ⁠נַ֠י פַּחַ֨ת עֲבַֽר⁠־נַהֲרָ֜ה שְׁ⁠תַ֤ר בּוֹזְ⁠נַי֙ וּכְנָוָ֣תְ⁠ה֔וֹן אֲפַ֨רְסְ⁠כָיֵ֔א^א דִּ֖י בַּעֲבַ֣ר נַהֲרָ֑ה רַחִיקִ֥ין הֲו֖וֹ מִן⁠־תַּמָּֽ⁠ה׃

"Now therefore, Tattenai, governor beyond the River, Shetharbozenai, and your companions the Apharsachites, who are beyond the River, be you far from there.

א. אֲפַ֨רְסְכָיֵ֔א =שיטת-א ובדפוסים
• ל=אֲפַרְסְכָיֵ֔א (אין מתיגה)
• הערת ברויאר

תרגום עברימיוחס לרש״יר׳ בנימין ב״ר יהודהרלב״גמצודת דודמלבי״םהואיל משהעודהכל

עַתָּה, תַּתְּנַי פַּחַת עֵבֶר הַנָּהָר, שְׁתַר בּוֹזְנַי וְחַבְרֵיהֶם הַפַּרְסִים אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַנָּהָר, רְחוֹקִים הֱיוּ מִשָּׁם.

כען תתני וגו׳ – זו היא תשובה אשר השיב דריוש אל תתני ושתר בוזני.

די בעבר נהרה – לצד ארץ ישראל שהוא עבר הנהר לאותן שבבבל.

רחיקין הוו מן תמה – רחוקים תהיו משם מבנין בהמ״ק שלא תרפו ידי עושי המלאכה.

Now, Tattenai This is the reply with which Darius answered Tattenai and Shethar-Bozenai.

who are on the other side of the river to the side of the land of Israel, which is the other side of the river to those in Babylon

distance yourselves from there Distance yourselves from the building of the Temple, so that you do not disturb the workers.

כען תתני פחת – עתה תתני פחת עבר הנהר ושתר בוזני ושאר סיעתן.

אפרסכיא – הם גדולי מלכות אפרסכיא אפי ריוו מלכא סכיי פי׳ פני תאר המלך מביטין אשורנו ולא קרוב (במדבר כ״ד:י״ז) תרג׳ סכיתיה והם רואי פני המלך הכת׳ במגלה (א׳:י״ד).

רחיקין – רחוקים היו משם.

לכן תתני פחת עבר הנהר שתר בוזני וחבריהם האפרסכים אשר בעבר הנהר היו רחוקים משם.

כען – עתה תתני וכו׳ וחבריהם אשר בעבר הנהר היו רחוקים מן שמה ר״ל הרחיקו מלבטל המלאכה.

(ו-ז) כען, עתה – אתם ״תתני״ וכו׳ ״רחיקין הוו מן תמה״ תהיו רחוקין מן הבנין הזה שלא תשבתו ידי עושי המלאכה אחר שי״ל רשות עליו מן כורש, ״כדת פרס ומדי אשר לא יעבר״, לכן ״שבקו לעבידת בית אלהא דך״. ואתם לא תתערבו בדבר, כי פחת היהודים ולשבי יהודאי עליהם הדבר מוטל שיבנו אותו על מקומו, כ״ז דבר מצד הפקודה הראשונה של כורש, שהוא לא צוה שיעזרו אותם בבנין רק שלא יבטלום מעבודתם והם יבנו, וכפי פקודה זאת עליכם מוטל שתעמדו מרחוק לא לעזר ולא להשבית המלאכה, אבל.

כען – עתה תתני וגו׳ היו רחוקים משם.

תרגום עברימיוחס לרש״יר׳ בנימין ב״ר יהודהרלב״גמצודת דודמלבי״םהואיל משההכל

(ז) שְׁ⁠בֻ֕קוּ לַעֲבִידַ֖ת בֵּית⁠־אֱלָהָ֣א דֵ֑ךְ פַּחַ֤ת יְ⁠הוּדָיֵא֙ וּלְשָׂבֵ֣י יְ⁠הוּדָיֵ֔א בֵּית⁠־אֱלָהָ֥א דֵ֖ךְ יִבְנ֥וֹן עַל⁠־אַתְרֵֽהּ׃

Let the work of this house of God alone; let the governor of the Jews and the elders of the Jews build this house of God in its place.

תרגום עברימיוחס לרש״יר׳ בנימין ב״ר יהודהרלב״גמצודת ציוןמצודת דודמלבי״םהואיל משהעודהכל

הַנִּיחוּ לִמְלֶאכֶת בֵּית הָאֵל הַזֶּה, פַּחַת הַיְּהוּדִים וּלְזִקְנֵי הַיְּהוּדִים, בֵּית הָאֵל הַזֶּה יִבְנוּ עַל מְקוֹמוֹ.

דך – זה.

פחת יהודיא – שלטוני היהודים יעשו דבר זה.

ולשבי יהודיא – ולזקני היהודים אני מצוה.

בית אלהא דך – בית אלהים זה.

this [as translated,] this.

the governors of the Jews The rulers of the Jews shall do this thing.

and to the elders of the Jews And to the elders of the Jews I command.

this House of God [as translated,] this House of God.

שבוקו – הניחו.

הניחו מלאכת בית אלוה זה לפחת יהודה ולזקני היהודים והם יבנו על מקומו בית אלוה זה.

ולשבי – הלמ״ד הוא במקום את ור״ל ועם סבי.

שבקו – הניחו את עבודת בית אלהים הזאת.

פחת – מושל היהודים עם זקני היהודים יבנו בית אלהים זאת על מקומו.

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ו]

שבקו – הניחו לעבודת אלהים זאת, פחת היהודים ושבי היהודים בית האלהים זה יבנו על מקומו. למ״ד של ולשבי יתירה.

תרגום עברימיוחס לרש״יר׳ בנימין ב״ר יהודהרלב״גמצודת ציוןמצודת דודמלבי״םהואיל משההכל

(ח) וּמִנִּ⁠י֮ שִׂ֣ים טְ⁠עֵם֒ לְ⁠מָ֣א דִֽי⁠־תַֽעַבְד֗וּן^א עִם⁠־שָׂבֵ֤י יְ⁠הוּדָיֵא֙ אִלֵּ֔⁠ךְ לְ⁠מִבְנֵ֖א בֵּית⁠־אֱלָהָ֣א דֵ֑ךְ וּמִנִּ⁠כְסֵ֣י מַלְכָּ֗א דִּ֚י מִדַּ⁠ת֙ עֲבַ֣ר נַהֲרָ֔ה אׇסְפַּ֗רְנָא נִפְקְ⁠תָ֛א תֶּהֱוֵ֧א מִֽתְיַהֲבָ֛א לְ⁠גֻבְרַיָּ֥⁠א אִלֵּ֖⁠ךְ דִּי⁠־לָ֥א לְ⁠בַטָּ⁠לָֽא׃

Moreover I make a decree what you shall do to these elders of the Jews for the building of this house of God, that of the king's goods, even of the tribute beyond the River, expenses be given with all diligence to these men, that they be not hindered.

א. דִֽי⁠־תַֽעַבְד֗וּן ל=דִֽי⁠־תַֽעַבְד֗וּן בגעיה ימנית

תרגום עברימיוחס לרש״יר׳ בנימין ב״ר יהודהרלב״גמנחת שימצודת דודמלבי״םהואיל משהעודהכל

וּמִמֶּנִּי נִתַּן צַו, לְמַה שֶּׁתַּעֲשׂוּ עִם זִקְנֵי הַיְּהוּדִים הָהֵם, לִבְנוֹת בֵּית הָאֵל הַזֶּה, וּמִנִּכְסֵי הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר מִמַּס עֵבֶר הַנָּהָר, מָהֵר הַהוֹצָאָה תִּהְיֶה נִתֶּנֶת לָאֲנָשִׁים הָהֵם, שֶׁלֹּא לְבַטֵּל.

ומני שים טעם – וממני יהיה צווי זה.

למא די תעבדון – לאותו בנין המלאכה אשר תעשון עם זקני היהודים האלה לבנות ביתו של הקב״ה.

ומנכסי מלכא – מנכסי המלך יהיו עושים הבנין הזה.

די מדת עבר נהרה – מן המס של עבר הנהר אשר למלך, מדת מס כמו מנדה בלו והלך (עזרא ד׳:י״ג).

אספרנא – מהרה יבנה הבנין.

אספרנה – אישפלונטמנט בלעז.

נפקתא תהוא מתיהבא – הוצאה תהיה ניתנת לאנשים האלה אשר לא יתבטלו ממלאכתן.

And from me shall be issued an order And from me this command will go forth.

regarding what you shall do regarding that building, the work that you shall do with these elders of the Jews to build the House of the Holy One, blessed be He.

and from the king's property And from the king's property they shall make ths building.

from the taxes of the other side of the river from the taxes of the other side of the river, which belong to the king. taxes Aram. מִדַּת, tax, like (4:13): "the king's due (מִנְדָּה), the head tax, or the meal tax.⁠" quickly Aram. אָסְפַּרְנָא. The building shall quickly be built; esploytosemant in Old French.

The expenses shall be given The expenses shall be given to these men so that they should not idle from their work.

ומנכסי מלכא – מנכסים של מלך כמו בנכסים רבים (יהושע כ״ב:ח׳).

די מדת עבר נהרא – ממנת המלך הבאה אליו מעבר הנהר כמו מנדה בלו והלך (ד׳:י״ג) לשון נדה מאותן הנכסים יעשה בנין הבית.

אספרנא – בזריזות בלי איחור.

נפקתא – הוצאה ובדק הבית תהיה נתונה לאנשים האלה.

וממני יצא דבר מה תעשו עם זקני יהודה אלה לבנות בית אלוה זה ונכסי המלך ממנת המלך אשר בעבר הנהר במהרה ההוצאה (תהיה נתונה) לאנשים האלה שלא תשבות המלאכה.

די תעבדון – במדוייקים העי״ן בפתח והשוא נח.

ומני – וממני הושם גזרת אומר מה אשר תעשו עם זקני היהודים האלה.

למבנא – לבנות בית אלהים זאת ר״ל שגם עוד תסייעו להם בדבר הבנין.

ומנכסי – ומרכוש המלך של המס מנדה הגבוי מאנשי עבר הנהר.

אספרנא – חיש מהר יהיה נתון הוצאת הבנין להאנשים האלה אשר לא יבוטל המלאכה מחסרון הממון.

ומני שים טעם – אני נותן פקודה חדשה נוסף על פקדת כורש, שלפי פקודתי לא די במה שתהיו רחוקים ושתהיו בשוא״ת, כי אני מצוה שלא די במה שלא תשביתו את המלאכה, כי אתם מחויבים עוד לעזור אל המלאכה בקום ועשה, ועז״א ״למה די תעבדון עם שבי יהודיא אלך״ אתם צריכים לעשות עמהם לעזרם ״למבנא בית אלהא דך״, וכן אני מצוה כי ״מנכסי מלכא די מדת ״[מן מס מנדה] ״של עבר הנהר, אספרנא נפקתא תהוא מתיהבא״, שיתנו להם ממס זה ההוצאה במהרה [כי בפקודת כורש היה כתוב שההוצאה תהיה מבית מלכא, אבל לא נתן להם במהרה, ואני מצוה שתנתן מן מס עבר הנהר ושינתן תיכף], ״די לא לבטלא כדי שלא״ יתבטלו ממלאכתם ע״י חסרון ההוצאה:

ומני – ומאתי צֻוָּה את אשר תעשו – עם שָבֵי היהודים האלה לבנות בית האלהים הזה ומנכסי המלך ממס עבר הנהר מהרה ההוצאה תהיה נתונה לאנשים האלה למען לא יבטלוּ (ממלאכתם).

תרגום עברימיוחס לרש״יר׳ בנימין ב״ר יהודהרלב״גמנחת שימצודת דודמלבי״םהואיל משההכל

(ט) וּמָ֣ה חַשְׁחָ֡ן וּבְנֵ֣י תוֹרִ֣ין וְ⁠דִכְרִ֣ין וְ⁠אִמְּ⁠רִ֣ין⁠ ׀ ⁠לַעֲלָוָ֣ן⁠ ׀ ⁠לֶאֱלָ֪הּ שְׁ⁠מַיָּ֟⁠א חִנְטִ֞ין מְ⁠לַ֣ח⁠׀ ⁠חֲמַ֣ר וּמְשַׁ֗ח כְּ⁠מֵאמַ֨ר כָּהֲנַיָּ֤⁠א דִי⁠־בִירֽוּשְׁ⁠לֶם֙ לֶהֱוֵ֨א מִתְיְ⁠הֵ֥ב לְ⁠הֹ֛ם י֥וֹם⁠ ׀ בְּ⁠י֖וֹם^א דִּי⁠־לָ֥א שָׁלֽוּ׃

That which they have need of, both young bulls, and rams, and lambs, for burnt offerings to the God of heaven; wheat, salt, wine, and oil, according to the word of the priests who are at Jerusalem, let it be given them day by day without fail;

א. י֥וֹם⁠ ׀ ⁠בְּי֖וֹם ל=<י֥וֹם בְּי֖וֹם>? (חסר קו של פסק?)
• קיומו של קו הפסק אינו מובהק ולכן ציין דותן את היעדרותו בספק; אמנם המקליד ו-BHQ מביאים אותו.

תרגום עברימיוחס לרש״יר׳ בנימין ב״ר יהודהרלב״גמנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״םהואיל משהעודהכל

וּמַה שֶּׁצְּרִיכִים, וּבְנֵי שְׁוָרִים וְאֵילִים וּכְבָשִׂים לְעוֹלוֹת לֶאֱלֹהַּ הַשָּׁמַיִם, חִטִּים מֶלַח יַיִן וְשֶׁמֶן כְּמַאֲמַר הַכֹּהֲנִים אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלַיִם, יִהְיֶה נִתָּן לָהֶם יוֹם בְּיוֹם שֶׁלֹּא בְּרַשְׁלָנוּת.

ומה חשחן – ומה שיהיו חוששין.

ובני תורין – בני בקר ואילים וכבשים לעולות לאלהי השמים.

וחנטין – לסלתות, ומלח לקרבנות, ויין לנסכים, ושמן למנחות, כאשר יאמרו הכהנים אשר בירושלים יהי נתון להם דבר יום ביומו.

די לא שלו – בלא דיחוי, שנצ דישטורביר בלעז.

And what they require and what they are concerned about.

and young bulls young bulls, rams and lambs for burnt offerings to the God of heaven.

wheat for fine flour. salt for sacrifices. wine for libations. and oil for the meal-offerings. When the priests who are in Jerusalem will say [what they need], that shall be given to them the requirements of each day on its day.

without delay Aram. דִּי לָא שָּׁלוּ (son destorber in Old French).

ומה חשחן – ומה חוששין כלומ׳ ממה יש להם מחשבה הרי בני תורין ודברין ואמרין לעלון לאלה שמיא.

חנטים – חטים.

די לא שלו – בלא שגגה ובלא פשיעה אלא כרצונם.

ומה שצריכים לזה הבנין ובני תורים ואילים וכבשים לעולות לאלהי השמים חטין מלח ושמן כמאמר הכהנים אשר בירושלים ינתן להם יום יום בזולת שגגה.

די בירושלם – הבי״ת רפויה.

חשחן – כמו חוששין וכן לא חשחין אנחנא (דניאל ג׳:ט״ז).

שלו – ענין משגה ושכחה כמו על השל (שמואל ב ו׳:ז׳).

ומה חשחן – ומה שצריכים בני בקר ואילים וכבשים לעלות לאלהי השמים וחטים ומלח ויין ושמן כפי השיעור אשר יאמרו הכהנים אשר בירושלים יהיה נתון להם בכל יום ויום אשר לא תשגו ולא תשכחו מלתת הכל.

(ט-יב) השאלות:

תחלה אמר שיהיו רחוקים מן תמן משמע שלא יתערבו כלל, ואח״כ אמר די תעבדון עם שבי יהודיא שיעזרום בבנין, ולמה שלש ומני שים טעם ג׳ פעמים:

(ט-י) ומה חשחן – עוד הוסיף על פקודת כורש, שגם הוצאת הקרבנות וצרכי העבודה ינתן להם [שזה לא נזכר בפקודה הקודמת], ור״ל ״מה שיצטרכו בני בקר ואילים וכבשים לעולות לאלהי השמים חטים מלח יין ושמן כמאמר הכהנים שבירושלם ינתן להם יום ביום בלא דיחוי״, כדי שיקריבו לאלהי השמים ויתפללו על חיי המלך ובניו:

ומה וכל מה שיחפצו ובני בקר ואילים וכבשים לעולות לאלהי השמים חטים מלח יין ושמן כמאמר הכהנים אשר בירושלים אשר יתּן להם יום ביום בלא שגגה.

תרגום עברימיוחס לרש״יר׳ בנימין ב״ר יהודהרלב״גמנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״םהואיל משההכל

(י) דִּֽי⁠־לֶהֱוֺ֧ן מְ⁠הַקְרְ⁠בִ֛ין נִיחוֹחִ֖ין לֶאֱלָ֣הּ שְׁ⁠מַיָּ֑⁠א וּמְצַלַּ֕⁠יִן לְ⁠חַיֵּ֥⁠י מַלְכָּ֖א וּבְנֽוֹהִי׃

that they may offer sacrifices of sweet savor to the God of heaven, and pray for the life of the king, and of his sons.

תרגום עבריילקוט שמעונימיוחס לרש״ירלב״גמצודת דודמלבי״םהואיל משהעודהכל

שֶׁיִּהְיוּ מַקְרִיבִים נִיחוֹחִים לֶאֱלֹהַּ הַשָּׁמַיִם, וּמִתְפַּלְּלִים לְחַיֵּי הַמֶּלֶךְ וּבָנָיו.

די להון מהקרבין ניחוחין – (כתוב ברמז תתקנ״ב).

די להון – למען אשר יהיו מקריבים ניחוחים לאלהי השמים ויהיו מתפללים על חיי המלך ובניו.

That they should in order that they should offer up pleasing sacrificing to the God of the heavens, and that they should pray for the life of the king and his children.

למען יקריבו ניחוחי׳ לאלהי השמים ויתפללו בעד חיי המלך ובניו.

די להון – אשר יהיו מקריבים הקרבנות לנחת רוח לאלהי השמים ולהיות מתפללין על חיי המלך ובניו.

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ט]

די – למען יהיו מקריבים ניחוחים לאלהי השמים ומתפללים על חיי המלך ובניו.

תרגום עבריילקוט שמעונימיוחס לרש״ירלב״גמצודת דודמלבי״םהואיל משההכל

(יא) וּמִנִּ⁠י֮ שִׂ֣ים טְ⁠עֵם֒ דִּ֣י כׇל⁠־אֱנָ֗שׁ דִּ֤י יְ⁠הַשְׁנֵא֙ פִּתְגָמָ֣א דְ⁠נָ֔ה יִתְנְ⁠סַ֥ח אָע֙ מִן⁠־בַּיְתֵ֔הּ וּזְקִ֖יף יִתְמְ⁠חֵ֣א עֲלֹ֑הִי וּבַיְתֵ֛הּ נְ⁠וָל֥וּ יִתְעֲבֵ֖ד עַל⁠־דְּ⁠נָֽה׃

Also I have made a decree, that whoever shall alter this word, let a beam be pulled out from his house, and let him be lifted up and fastened thereon; and let his house be made a dunghill for this.

תרגום עבריילקוט שמעונימיוחס לרש״יר׳ בנימין ב״ר יהודהרלב״גמצודת ציוןמצודת דודמלבי״םהואיל משהעודהכל

וּמִמֶּנִּי נִתַּן צַו, שֶׁכָּל אִישׁ אֲשֶׁר יְשַׁנֶּה הַדָּבָר הַזֶּה, יֵעָקֵר עֵץ מִבֵּיתוֹ וְזָקוּף יִתָּלֶה עָלָיו, וּבֵיתוֹ חָרְבָּה יֵעָשֶׂה עַל זֶה.

יתנסח אע מן ביתה – (ברמז תתרנ״ז).

ומני שים טעם – וממני שים צווי ושימת דבר אשר כל אדם אשר ישנה דבר זה יתנסח – יחרב עציו מביתו שיחרב ביתו. יתנסח – כמו ונסחתם מעל האדמה (דברים כ״ח:ס״ג).

וזקיף יתמחא עלוהי – ועץ לתלותו יהא גבוה עליו שיתלה על העץ.

וביתה נולו יתעבד – וביתו יעשה אשפה על כך.

נולו – ענין טינוף ומחראות.

And an order is issued by me And a command is issued by me, along with the issue of a word regarding any person who disobeys this word.

shall be torn Aram. יִתְנְסַח. The beams of his house shall be destroyed. יִתְנְסַח is like (Deut. 28:63): "and you shall be uprooted (וְנִסַחְתֶּם) from the land.⁠"

and a gallows upon which to place him And a gallows upon which to hang him shall be [raised up] high, so that he be hanged upon the gallows.

and his house shall be made a dungheap and his house shall be made a dungheap because of this. נְוָלוּ connotes filth and excrement.

די יהשנא – אשר ישנה וימיר.

יתנסח – כמו ונסחתם (דברים כ״ח:ס״ג).

וזקיף יתמחי – ותלוי יהרג [עליו] וימות וימחה שמו וזה פי׳ כל אומה ולשון וכל איש אשר ימיר דבר זה לבטל מלאכה זו יעשה בו דין כמו שעשה בהמן שיעץ בימי אחשורוש לבטל בנין בית המקדש ראי מה אירע לו הונסח ונוטל עץ מקורות ביתו ונתלה והוכה עליו כאמור ויתלו את המן על העץ ואמרו חכמי׳ אותו העץ מתיבת נח היה ופרשנדתא בן המן היה הגמון בקרדוניא בארץ אררט מקום אשר נחה שם תיבת נח ולקח משם קורה ארוכה חמשים אמה כרחב התיבה ואז נעשה ממנה כשורה דהיינו קורה גדולה ואז אמרו אוהבי המן יעשו עץ גבוה חמשים אמה וכת׳ ויתלו את המן (אסתר ז׳:י׳).

וביתה נולי יתעבד – וביו הפקר נעשה על זאת שנ׳ הנה בית המן נתתי לאסתר ואותו תלו על העץ על אשר שלח ידו ביהודים (אסתר ח׳:ז׳) ויש שפותרין נולי מקום אבוס בקר ומנוול בדומן צפיעי הבקר וכולו ענין אחד כי כאשר יבוזו המלכים בתי האויב אז יחריבו התקרה והמעזיבה להיות חרבן עולם ושמה ירבצו הבקר והסוסים וכל בהמה ונעשה מקום מנוול מגללים.

וממני יצא דבר שכל איש ישנה [אשר] דבר זה יסירו עץ מביתו ועל העץ יתלה ביתו יעשה אשפה על זה.

יתנסח – ענין עקירה כמו בית גאים יסח ה׳ (משלי ט״ו:כ״ה).

וזקיף – הוא העץ שתולין עליו ובדרז״ל דאית ליה זקיפתא וכו׳ זקיף ביניתא (בבלי ב״מ נ״ט).

יתמחא – יושם ובדרז״ל המחוהו אצל חנוני (בבלי ב״מ קי״א).

ומני – וממני הושם גזרת אומר אשר כל איש אשר ישנה הדבד הזה.

יתנסח – עונשו יהיה אשר יעקר עץ מן ביתו ולתלותו בו יושם ויתלו עליו והוא מדרך איום ואזהרה יתיר׳ שיהיה נתלה על העץ אשר יעקור מביתו.

וביתה – וביתו יושם למקום נוול ואשפה בעבור זאת.

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ט]

(יא) ומני שים טעם – גם הפקודה הזאת היא ממני [כי לא נמצאת בפקודה הראשונה של כורש] שמי שישנה דבר זה יעקרו עץ מביתו וממנו יעשה עץ לתלותו עליו על פתח ביתו וביתו יהיה למחראות:

ומני – ומאתי צֻוָּה כי כל אדם אשר יְשַנֶה הדבר הזה יִנָסֵחַ עץ מן ביתו ויקימוהו, ויתלוהו עליו וביתו לאשפה יושם על זה.

יתמחא – מלשון ימחאו כף (תהלים צ״ה:ח׳) לשון הכאה ונעיצה ע״י יְתֵדוֹת.

תרגום עבריילקוט שמעונימיוחס לרש״יר׳ בנימין ב״ר יהודהרלב״גמצודת ציוןמצודת דודמלבי״םהואיל משההכל

(יב) וֵֽאלָהָ֞א דִּ֣י שַׁכִּ֧⁠ן שְׁ⁠מֵ֣הּ תַּמָּ֗⁠ה יְ⁠מַגַּ֞⁠ר כׇּל⁠־מֶ֤לֶךְ וְ⁠עַם֙ דִּ֣י⁠׀ ⁠יִשְׁלַ֣ח יְ⁠דֵ֗הּ לְ⁠הַשְׁנָיָ֛ה לְ⁠חַבָּ⁠לָ֛ה בֵּית⁠־אֱלָהָ֥א דֵ֖ךְ דִּ֣י בִירוּשְׁ⁠לֶ֑ם אֲנָ֤ה דָרְ⁠יָ֙וֶשׁ֙ שָׂ֣מֶת טְ⁠עֵ֔ם אׇסְפַּ֖רְנָא יִתְעֲבִֽד׃

And the God who has caused His name to dwell there overthrow all kings and peoples who shall put forth their hand to alter the same, to destroy this house of God which is at Jerusalem. I Darius have made a decree; let it be done with all diligence.⁠"

תרגום עברימיוחס לרש״יר׳ בנימין ב״ר יהודהרלב״גמצודת ציוןמצודת דודמלבי״םהואיל משהעודהכל

וְהָאֵל אֲשֶׁר שִׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם, יְמַגֵּר כָּל מֶלֶךְ וְעַם אֲשֶׁר יִשְׁלַח יָדוֹ לְשַׁנּוֹת, לְהַחֲרִיב בֵּית הָאֵל הַהוּא אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלַיִם, אֲנִי דָרְיָוֶשׁ שַׂמְתִּי צַו, מָהֵר יֵעָשֶׂה.

ואלהא די שכן שמיה – והאלהים אשר שכן שמו שם.

ימגר – ימגר ויפגר כל אותו מלך וכל אותו עם אשר ישלח ידו להחריב ולהשחית ביתו זה של י״י אשר בירושלים.

שמת טעם – שמתי ציווי דבר זה אשר יעשה הבנין מהרה עד כאן תשובתו של דריוש.

the Book of Law [as translated,] the Book of Law.

will cast down will cast down and destroy any such king and any such people that will stretch forth a hand to lay waste and destroy His house that is in Jerusalem.

have issued an edict I have issued a command concerning this matter, that the building be constructed swiftly. Until here is Darius's reply.

ימגר – כמ׳ והגרתי לגיא אבניה (מיכה א׳:ו׳) לשון ירידה כלומ׳ ימגר ויוריד מגדלותו כל מלך ועם אשר ישלח ידו להשחית בית האלהים אשר בירושלם.

אספרנא – בזריזות.

והאלוה אשר שכן שמו שם יפיל כל מלך ועם [אשר] ישלח ידו לשנות ולהשחית בית אלוה זה אשר בירושלים אני דריוש צויתי מהרה יעשה.

ימגר – ענין הפלה כמו וכסאו לארץ מגרתה (תהלים פ״ט:מ״ה).

ואלהא – האלהים אשר ישכין את שמו שמה הוא יפיל כל מלך ועם אשר ישלח ידו לשנות דברי להשחית בית אלהים זה אשר בירושלים.

אנא – אני דריוש שמתי גזרת אומר חיש מהר יעשה.

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ט]

(יב-יג) ואלהא – אמנם אם איזה מלך ואומה [שאין לי כח עליהם] ירצה להשחית הבית הזה, יכריתהו ה׳ השוכן שם.

אנא דריוש – ר״ל חוץ מפקודת כורש שיבנה, ״אני הוצאתי פקודה שיעשה במהרה״, וזה כולל אם שהבנין יבנה במהרה, אם שתתני וחברוהי יודיעו פקודתו מהרה בלא עיכוב, ועז״א ״שאדין״, ר״ל אז ״כל עומת ששלח דריוש כדברים האלה״ עשו כפקודתו ״ועשו במהרה״ כאשר צוה:

ואלהא – והאלהים השוכן שם ימגר כל מלך ועם אשר ישלח ידו לְשַנוֹת (דברי זה) לחבל בית האלהים זה אשר בירושלים אני דריוש צויתי במהרה יעשה.

תרגום עברימיוחס לרש״יר׳ בנימין ב״ר יהודהרלב״גמצודת ציוןמצודת דודמלבי״םהואיל משההכל

(יג) ⁠אֱ֠דַ֠יִן תַּתְּ⁠נַ֞י פַּחַ֧ת עֲבַֽר⁠־נַהֲרָ֛ה שְׁ⁠תַ֥ר בּוֹזְ⁠נַ֖י וּכְנָוָתְ⁠ה֑וֹן לׇקֳבֵ֗ל דִּֽי⁠־שְׁ⁠לַ֞ח דָּרְ⁠יָ֧וֶשׁ מַלְכָּ֛א כְּ⁠נֵ֖מָא אׇסְפַּ֥רְנָא עֲבַֽדוּ׃

Then Tattenai, the governor beyond the River, Shetharbozenai, and their companions, because of that which Darius the king had sent, did accordingly with all diligence.

תרגום עברימיוחס לרש״ירלב״גמנחת שימצודת דודמלבי״םהואיל משהעודהכל

אָז תַּתְּנַי פַּחַת עֵבֶר הַנָּהָר שְׁתַר בּוֹזְנַי וְחַבְרֵיהֶם, מִכֵּיוָן שֶׁשָּׁלַח דָּרְיָוֶשׁ הַמֶּלֶךְ כַּזֹּאת, מָהֵר עָשׂוּ.

כנמא – כאשר נאמר.

אספרנא עבדו – מהרה עשו.

as was said [as translated,] as was said.

acted swiftly [as translated,] acted swiftly.

אז תתני פחת עבר הנהר שתר בוזני וחבריהם מפני ששלח דריוש המלך כאשר אמרנו מהרה עשו מאתו.

לקבל – הקו״ף בחטף קמץ.

אדין – אז.

תתני וגו׳ – וחבריהם בעבור הדברים אשר שלח דריוש המלך כאשר אמרנו לזה חיש מהר עשו דברו.

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק יב]

אדין. אז תתני וגו׳ כפי אשר שלח דריוש המלך כאמור מהרה עשו.

תרגום עברימיוחס לרש״ירלב״גמנחת שימצודת דודמלבי״םהואיל משההכל

(יד) וְ⁠שָׂבֵ֤י יְ⁠הוּדָיֵא֙ בָּנַ֣יִן וּמַצְלְ⁠חִ֔ין בִּנְבוּאַת֙ חַגַּ֣⁠י [נְ⁠בִיָּ֔⁠א] (נביאה)⁠^א וּזְכַרְיָ֖ה בַּר⁠־עִדּ֑⁠וֹא וּבְנ֣וֹ וְ⁠שַׁכְלִ֗לוּ מִן⁠־טַ֙עַם֙ אֱלָ֣הּ יִשְׂרָאֵ֔ל וּמִטְּ⁠עֵם֙ כּ֣וֹרֶשׁ וְ⁠דָרְ⁠יָ֔וֶשׁ וְ⁠אַרְתַּחְשַׁ֖שְׂתְּ⁠א מֶ֥לֶךְ פָּרָֽס׃

The elders of the Jews built and prospered, through the prophesying of Haggai the prophet and Zechariah the son of Iddo. They built and finished it, according to the commandment of the God of Israel, and according to the decree of Cyrus, and Darius, and Artaxerxes king of Persia.

א. [נְבִיָּ֔א] (נביאה) ראו הערה לעיל ה,א

תרגום עברימיוחס לרש״יר׳ בנימין ב״ר יהודהר״י אבן כספירלב״גמנחת שימצודת דודמלבי״םהואיל משהעודהכל

וְזִקְנֵי הַיְּהוּדִים בּוֹנִים וּמַצְלִיחִים, בִּנְבוּאַת חַגַּי הַנָּבִיא וּזְכַרְיָה בֶּן עִדּוֹא, וּבָנוּ וְהִשְׁלִימוּ מִצַּו אֱלוֹהַּ יִשְׂרָאֵל, וּמִצַּו כּוֹרֶשׁ וְדָרְיָוֶשׁ וְאַרְתַּחְשַׁשְׂתְּא מֶלֶךְ פָּרָס.

ושבי יהודיא – וזקני היהודים היו בונין ומצליחין במלאכתן כנבואת חגי וזכריה ובנו ויסדו את הבנין מן צווי של אלהי ישראל ומרשות כורש מלך פרס הראשון אשר הוחל יסוד הבנין בימיו ומרשות דריוש זה מלך פרס.

וארתחששתא – הוא דריוש ונקרא ארתחששתא ע״ש המדינה והמלכות כי כל מלכי פרס היו נקראים כך כאשר כל מלכי מצרים נקראים פרעה.

And the elders of the Jews And the elders of the Jews were building and succeeding in their work, according to the prophecy of Haggai and Zechariah, and they built and founded the building by the command of the God of Israel and by the authorization of Cyrus, the first king of Persia, in whose days the laying of the foundation was commenced, and by the authorization of this Darius, the king of Persia.

and Artaxerxes He is Darius, but he was called Artaxerxes because of the province and the kingdom, for all kings of Persia were thus named just as all the kings of Egypt were called Pharaoh.

ושבי יהודאי – זקני היהודים המה עזרא וסיעתו אנשי כנסת הגדולה.

טעם אלהא שמיא – הוא הפועל והמניע הראש והראשון,⁠^א ואחריו כרש ודריוש, ואחריהם ארתחששתא מלך אשור, זהו ארתחששתא, וכן יאמר עוד עליו: מלך בבל, כי החיה השנית מלכה על אשור היום, תחת החיה הראשונה.

א. במהדורת לאסט נכפלו כאן המלים: ״ואחריו כרש״.

וזקני יהודה בונים ומצליחים בנבואת חגי הנביא וזכריה בן עדוא ובנו וכוננו מטעם אלהי השמים ומטעם כורש ודריוש בנו בית י״י כמו שנזכרה צואתם בזה המקום. ומטעם ארתחששתא מלך פרס בנו חומת ירושלים כמו שיזכר אחר זה. והוא היה גם כן נקרא דריוש אם היה אמת מה שסופר כי אלכסנדר נצח דריוש ולקח מלכותו. וידמה כי מאחשורוש לא השיגו שום דבר בבנין ירושלים ובבנין בית המקדש. ואל תתמה איך היה זה עם גדולת מרדכי כי לא היה אחשורוש אחר זה זמן ארוך כי כל זמן מלכותו היה ארבע עשרה שנה ובשנת שתיים עשרה למלך אחשורוש היתה גדולת מרדכי בבית המלך. ואפשר עוד שלא יכול מרדכי להשיג זה ממנו.

חגי נביאה – ב׳ כתיב כן וסי׳ והתנבי דלעיל ריש סי׳ ה׳ ודין.

ושבי – וזקני היהודים בנו והצליחו כאשר ניבא חגי וכו׳.

ובנו – התחילו לבנות וגמרו הבנין מן גזרת אומר של אלהי ישראל אשר צוה ע״י הנביאים.

ומטעם – מגזרת אומר של כורש הנותן רשות מתחלה לבנות הבית ומגזרת אומר של דריוש הפרסי שהיה מחזק דברי כורש.

וארתחששתא – הוא דריוש הפרסי והוא שם כנוי לכל מלכי פרס כמו פרעה למצרים והדומים.

ושבי יהודיא, ושכללו מטעם אלה ישראל – וכו׳ ר״ל שהיה השגחה מעוטפת בטבע שהיה מטעם אלהי ישראל ענין השגחיי, אבל לא נס נגלה רק מטעם המלכים שנתן ה׳ כזאת בלבם, כמ״ש ראויים היו ישראל לעשות להם נס בימי עזרא כדרך שנעשה להם בימי יב״נ אלא שגרם החטא, ומ״ש ״כורש ודריוש וארתחששתא״ לדעת חז״ל בר״ה הוא שם אחד, וכן פירש״י שארתחששתא הוא דריוש ונקרא כן ע״ש המלכות, וכן מ״ש [למעלה ד׳ ז׳] ובימי ארתחששתא פירש״י שהוא כורש, שכ״ה דעתך חז״ל, אולם הרז״ה בפ״ק דר״ה כתב, זה העולה בידנו לפי מדרש חכמים, אבל הפי׳ הנכון לפי הפשט מ״ש מטעם כורש ודריוש וארתחששתא שלשה מלכים היו, כורש המתחיל, ודריוש המשלים בנין הבית וסמוך ליה ארתחששתא בונה חומות ירושלים, וכבר נפלו שיטות ודעות שונות במנין מלכי פרס ושמותם, ואין בזה דבר ברור:

ושבי היהודים בונים ומצליחים בנבואת חגי הנביא וזכריה בן עדוא. ויבנו וְיכַלוּ במצות אלהי ישראל ובמצות כורש ודריוש וארתחשסתא מלך פרס.

תרגום עברימיוחס לרש״יר׳ בנימין ב״ר יהודהר״י אבן כספירלב״גמנחת שימצודת דודמלבי״םהואיל משההכל

(טו) וְ⁠שֵׁיצִיא֙ בַּיְתָ֣ה דְ⁠נָ֔ה עַ֛ד י֥וֹם תְּ⁠לָתָ֖ה לִירַ֣ח אֲדָ֑ר דִּי⁠־הִ֣יא שְׁ⁠נַת⁠־שֵׁ֔ת לְ⁠מַלְכ֖וּת דָּרְ⁠יָ֥וֶשׁ מַלְכָּֽא׃

This house was finished on the third day of the month Adar, which was in the sixth year of the reign of Darius the king.

תרגום עברימיוחס לרש״יר׳ בנימין ב״ר יהודהרלב״גמנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״םהואיל משהעודהכל

וְהִשְׁלִים הַבַּיִת הַזֶּה עַד יוֹם שְׁלֹשָׁה לְחֹדֶשׁ אֲדָר, אֲשֶׁר הִיא שְׁנַת שֵׁשׁ לְמַלְכוּת דָּרְיָוֶשׁ הַמֶּלֶךְ.

ושיציא ביתה דנה – וסוף תשלום בית זה היה עד יום שלישי לחדש אדר שהיא שנת שש לדריוש המלך ונמצא בנין הבית היה ד׳ שנים.

And the completion of this House And the end of the completion of this House was until the third day of the month of Adar, which is the sixth year of King Darius; hence the building of the House took four years.

ושציא – ויכל (בראשית ב׳:ב׳) מתרג׳ ושיצי נגמרה המלאכה בשלשה באדר בשנה הששית למלכות דריוש וזה שאמ׳ למעלה מן טעם אלה שמיא ומטעם כורש ודריוש וארתחשסתא מלך פרס מצינו בתלמוד הוא כורש הוא דריוש הוא אחתחשסתא כדמפורש בפירקא קמא דראש השנה אבל בדעתי כי כורש ודריוש וארתחשסתא שלשה מלכים היו וחלקו להם מלכות נבוכדנצר כורש מלך על בבל שנ׳ ברם בשת חדא לכורש מלכא די בבל (ח׳:י״ג) וכת׳ ודריוש מדאה קביל מלכותא (דניאל ו׳:א׳) וכת׳ ארתחשסתא מלך פרס (ד׳:ז׳) וגם על דעת חכמי׳ האומ׳ שלשה שמות היו לו גם זה יתכן להיות כי כן נאמ׳ כורש מלך פרס (א׳:א׳) כורש מלכא די בבל (ה׳:י״ג) וכת׳ ודריוש מלכא שם טעם וגומ׳ עד מהחתין תמה בבבל (ו׳:א׳) וכת׳ ודריוש מדאה קביל מלכותא (דניאל ו׳:א׳) הרי מלך על בבל ועל מדי ועל פרס כורש על שמלך כשר היה ארתחשסתא על שם מלכותו ומה שמו דריוש שמו על שדרשו לאל בימיו.

ונשלם בית זה עד יום שלישי לירח אדר בשנת שש למלכות דריוש המלך.

ושיציא – חד מן י״ב מלין דכתיב אל״ף בסוף תיבותא ולא קריין וסי׳ במסורת (דניאל ג׳) וריש פ׳ שלח לך.

ושיציא – ענין גמר והשלמה כי כאשר כלו (בראשית מ״ג:ט׳) ת״א כד שציאו.

ושיציא – גמר תשלום בנין הבית הזה נתאחר עד יום השלישי לחדש אדר אשר היא בשנת הששית למלכות דריוש.

(טו-טז) ושיציא – וסוף הבנין היה בג׳ אדר שנת שש למלכות דריוש, נמצא נמשך הבנין ד׳ שנים וששה חדשים [עי׳ חגי א׳ ט״ו].

ויעשו חנוכת הבית הזה בחדוה – כבר פי׳ הקדמונים מ״ש הבית הזה, כי אם היו זוכים אז היה מגיע זמן הגאולה העתידה, ותיכף אחר בנין זה היה יורד ביהמ״ק מן השמים כמקדש שראה יחזקאל לעתיד לבא והיו מתחילים החנוכה השנית שנאמרה ביחזקאל, ולע״ע עשו חנוכת הבית הזה, שמלת דנא מורה שמצפה על חנוכת בית אחר, והנה חנוכת יחזקאל תתחיל בכ״ג אדר, כמבואר שם, והם המשיכו חנוכה שלהם עד כ״ג אדר שהם כ״א יום, ואם היו זוכים היה תיכף חנוכת הבית האחרון שיבנה בידי שמים, ויען שבימים האלה חל פורים שהם ימי משתה ושמחה, אמר שהיה עיקר החדוה על החנוכה שהיתה גדולה משמחת הפורים:

ושיציא – וְשָלֵם הבית הזה עד יום שלשה לחדש אדר בשנת שש למלכות דריוש המלך.

תרגום עברימיוחס לרש״יר׳ בנימין ב״ר יהודהרלב״גמנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״םהואיל משההכל

(טז) ⁠וַעֲבַ֣דוּ בְ⁠נֵֽי⁠־יִ֠שְׂרָאֵ֠ל כָּהֲנַיָּ֨⁠א וְ⁠לֵוָיֵ֜א וּשְׁאָ֣ר בְּ⁠נֵי⁠־גָלוּתָ֗א חֲנֻכַּ֛⁠ת בֵּית⁠־אֱלָהָ֥א דְ⁠נָ֖ה בְּ⁠חֶדְוָֽה׃

The children of Israel, the priests, and the Levites, and the rest of the children of the captivity, kept the dedication of this house of God with joy.

תרגום עבריר׳ בנימין ב״ר יהודהרלב״גרלב״ג תועלותמצודת ציוןמצודת דודמלבי״םהואיל משהעודהכל

וְעָשׂוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל הַכֹּהֲנִים וְהַלְּוִיִּים וּשְׁאָר בְּנֵי הַגּוֹלָה, חֲנֻכַּת בֵּית הָאֵל הַזֶּה בְּחֶדְוָה.

בחדוה – בשמחה.

ויעשו בני ישראל הכהנים והלוים ושאר בני הגלות חנכת בית האלהים הזה בשמחה.

(טז-יז) התועלת הרביעי הוא להודיע כי חנוכת המזבח אין ענינה קבוע אך יתחלף בעת עת ולזה תמצא חנוכת המזבח בימי בית שני זולת חנוכת המזבח בימי בית ראשון וזולת חנוכת המזבח בימי משה וראוי שתדע שעל פי נביאים נעשית חנוכה הזאת והם חגי זכריה ומלאכי.

חנכת – התחלת דבר מה לעמוד בה משם והלאה נקרא חנוך בלשון המקרא.

ועבדו – ובני ישראל והכהנים והלוים ושאר בני הגולה הם הנתינים ובני עבדי שלמה כולם עשו חנוכת בית אלהים זה בשמחה.

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק טו]

ועבדו – ויעשו בני ישראל הכהנים והלוים ושאר בני הגלות חנכת בית האלהים הזה בחדוה.

תרגום עבריר׳ בנימין ב״ר יהודהרלב״גרלב״ג תועלותמצודת ציוןמצודת דודמלבי״םהואיל משההכל

(יז) וְ⁠הַקְרִ֗בוּ לַחֲנֻכַּ⁠ת֮ בֵּית⁠־אֱלָהָ֣א דְ⁠נָה֒ תּוֹרִ֣ין מְ⁠אָ֔ה דִּכְרִ֣ין מָאתַ֔יִן אִמְּ⁠רִ֖ין אַרְבַּ֣ע מְ⁠אָ֑ה וּצְפִירֵ֨י עִזִּ֜⁠ין [לְ⁠חַטָּ⁠אָ֤ה] (לחטיא) עַל⁠־כׇּל⁠־יִשְׂרָאֵל֙ תְּ⁠רֵֽי⁠־עֲשַׂ֔ר לְ⁠מִנְיָ֖ן שִׁבְטֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃

They offered at the dedication of this house of God one hundred bulls, two hundred rams, four hundred lambs; and for a sin offering for all Israel, twelve male goats, according to the number of the tribes of Israel.

תרגום עבריילקוט שמעונימיוחס לרש״יר׳ בנימין ב״ר יהודהרלב״גרלב״ג תועלותמנחת שימצודת דודמלבי״םהואיל משהעודהכל

וְהִקְרִיבוּ לַחֲנֻכַּת בֵּית הָאֵל הַזֶּה, שְׁוָרִים מְאָה, אֵילִים מָאתַיִם, כְּבָשִׂים אַרְבַּע מְאָה, וּצְפִירֵי עִזִּים לְחַטָּאוֹת עַל כָּל יִשְׂרָאֵל, שְׁנֵים עָשָׂר, לְמִנְיָן שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל.

והקריבו לחנכת וגו׳ – (כתוב ברמז קצ״ב).

והקריבו לחנוכת – הקריבו לחנוכת בית זה קרבנות הללו והוראת שעה היתה.

And they offered up for the dedication They offered up for the dedication of this House these sacrifices, and it was a temporary ruling.

לחטיא – לחטאת.

ויקריבו לחנכת בית האלהים זה שורים מאה אילים מאתים כבשים ארבע מאות שעירי עזים לחטאות על כל ישראל שנים עשר למספר שבטי ישראל.

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק טז]

לחטיא – לחטאה ק׳.

תורין – פרים.

דכרין – אילים.

אמרין – כבשים.

וצפירי – ושעירי עזים לחטאת בעבור כל ישראל עם שלא חזרו בבית שני כ״א יהודה ובנימין.

למנין – לפי מספר שבטי ישראל וארז״ל שהיתה הוראת שעה כי אין חטאת באה בנדבה.

והקריבו – קרבנות אלה מה שהקריבו שעירי חטאת בצבור אינם עפ״י הדין רק הוראת שעה ע״פ הנביאים, כמו שמסיק בגמרא בהוריות ובתמורה:

והקריבו – ויקריבו לחנכת בית האלהים הזה פרים מאה אילים מאתים כבשים ארבע מאות ושעירי עזים לחטאת על כל ישראל שנים עשר למנין שבטי ישראל.

תרגום עבריילקוט שמעונימיוחס לרש״יר׳ בנימין ב״ר יהודהרלב״גרלב״ג תועלותמנחת שימצודת דודמלבי״םהואיל משההכל

(יח) וַהֲקִ֨ימוּ כָהֲנַיָּ֜⁠א בִּפְלֻגָּתְ⁠ה֗וֹן וְ⁠לֵוָיֵא֙ בְּ⁠מַחְלְ⁠קָ֣תְ⁠ה֔וֹן עַל⁠־עֲבִידַ֥ת אֱלָהָ֖א דִּ֣י בִירוּשְׁ⁠לֶ֑ם כִּכְתָ֖ב סְ⁠פַ֥ר מֹשֶֽׁה׃

They set the priests in their divisions, and the Levites in their courses, for the service of God, which is at Jerusalem; as it is written in the book of Moses.

תרגום עברימיוחס לרש״יר׳ בנימין ב״ר יהודהרלב״גמצודת ציוןמצודת דודמלבי״םהואיל משהעודהכל

וְהֶעֱמִידוּ הַכֹּהֲנִים בְּמִשְׁמְרוֹתֵיהֶם וְהַלְּוִיִּים בְּמַחְלְקוֹתֵיהֶם, עַל מְלֶאכֶת הָאֵל אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלַיִם כִּכְתַב סֵפֶר מֹשֶׁה.

והקימו כהניא בפלוגתהון – שהיו הכהנים חלוקים בעבודתם ולוים במשמרותם.

Now they set up the priests in their divisions for the priests were divided in their service and the Levites in their watches.

והקימו כהניא בפלוגתהון ולויאי במחלקתהון – אז עמדו הכהנים איש בחלקו להקריב קרבנותם והלוים איש בחלקו על דוכנם.

ויקימו הכהנים במשמרותם והלוים במחלקותם על עבודת האלהים אשר בירושלים ככתוב בספר משה.

בפלוגתהון – ענין חלוקה.

והקימו – שהעמידו את הכהנים והלוים כפי מחלקותם למשמרות על עבודת אלהים אשר בירושלים כפי אשר כתב בספר תורת משה הכהנים לעבודת המזבח והלוים לדבר בשיר.

והקימו כהניא בפלגתהון – הכהנים נתחלקו לכ״ד משמרות שכ״א יעבוד בשבוע אחרת, וכל משמר מתחלק לז׳ בתי אבות שכ״א יעבוד ביום אחר, אבל איזה עבודה יעבדו זה נעשה ע״פ גורל, אבל הלוים נתחלקו עוד יותר, שראשי בתי האבות יקבעו לכ״א איזה עבודה פרטית יעבוד, כמבואר ברמב״ם [פ״ג מה׳ כה״מ הלכה מ׳] עי׳ בכסף משנה שם, ועל זה אמר על הלוים ״במחלקותהון״ שהם נתחלקו יותר מן הכהנים איש על עבודתו הפרטית:

והקימו – ויקימו הכהנים בִפְלֻגוֹתָם (דברי הימים ב׳ ל״ה:ה׳) והלוים במחלקותם (דברי הימים א׳ כ״ז:א׳) על עבודת האלהים אשר בירושלים ככתוב בספר משה.

תרגום עברימיוחס לרש״יר׳ בנימין ב״ר יהודהרלב״גמצודת ציוןמצודת דודמלבי״םהואיל משההכל

(יט) ⁠וַיַּ⁠עֲשׂ֥וּ בְ⁠נֵי⁠־הַגּ⁠וֹלָ֖ה אֶת⁠־הַפָּ֑⁠סַח בְּ⁠אַרְבָּעָ֥ה עָשָׂ֖ר לַחֹ֥דֶשׁ הָרִאשֽׁוֹן׃

The children of the captivity kept the Passover on the fourteenth of the first month.

מקבילות במקראמיוחס לרש״ירלב״גמצודת דודעודהכל

(יט-כא) קרבן פסח (קישור לעיון) – שמות י״ב:ג׳-י״א, שמות י״ב:כ״א-כ״ב, שמות י״ב:מ״ג-מ״ט, שמות כ״ג:י״ח, שמות ל״ד:כ״ה, במדבר ט׳:ב׳, במדבר ט׳:י׳-י״ב, דברים ט״ז:ב׳, יהושע ה׳:י׳, דברי הימים ב ל׳:ט״ו-י״ז, דברי הימים ב ל״ה:א׳-ט״ז

את הפסח – עכשיו עשו ישראל את הפסח בי״ד בניסן זה הבא אחר אדר זה שהושלם הבנין בו.

the Passover [offering] Now Israel made the Passover offering on this fourteenth of Nissan, which followed this Adar, when the building was completed.

ויעשו בני הגולה את הפסח וגו׳ – אמר כי הטהרו הכהנים והלוים כאחד כלם טהורים ולזה יכלו כלם לעשות הפסח בארבעה עשר וזה כי הטמא לנפש נדחה לפסח שני כמו שנתבאר בפרשת בהעלותך.

בני הגולה – ר״ל השבים מן הגולה.

מקבילות במקראמיוחס לרש״ירלב״גמצודת דודהכל

(כ) כִּ֣י הִֽטַּ⁠הֲר֞וּ הַכֹּ⁠הֲנִ֧ים וְ⁠הַלְוִיִּ֛⁠ם כְּ⁠אֶחָ֖ד כֻּלָּ֣⁠ם טְ⁠הוֹרִ֑ים וַיִּ⁠שְׁחֲט֤וּ הַפֶּ֙⁠סַח֙ לְ⁠כׇל⁠־בְּ⁠נֵ֣י הַגּ⁠וֹלָ֔ה וְ⁠לַאֲחֵיהֶ֥ם הַכֹּ⁠הֲנִ֖ים וְ⁠לָהֶֽם׃

For the priests and the Levites had purified themselves together; all of them were pure; and they killed the Passover for all the children of the captivity, and for their brothers the priests, and for themselves.

מקבילות במקראמיוחס לרש״יר׳ בנימין ב״ר יהודהמנחת שימצודת דודמלבי״םעודהכל

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק יט]

ולהם – ולעצמם.

and for themselves Heb. וְלָהֶם, lit. and for them, and for themselves.

כי הטהרו – מטמא מת ומקרי וזבים וזבות ככת׳ כי יהיה טמא לנפש (במדבר ט׳:י׳) או בדרך רחוקה טמא נפש זה טמא מת בדרך רחוקה בעלי קריים וזבים ומצורעים נדה היא (ויקרא ב׳:כ״א) מתרג׳ מרחקא היא.

לכל בני הגולה – לא לבני.

הטהרו – טבלו לטומאתן.

כאחד – כאיש אחד המטהר עצמו שכולו טהור כן היו כולם טהורים.

וישחטו – הלוים שחטו לצורך בני הגולה ולצורך הכהני׳ אחיהם מבני לוי ולצורך עצמן.

כי הטהרו הכהנים והלוים כאחד – לעומת מ״ש עזרא בדה״ב [כ״ט ל׳] כי הלוים ישרי לב להתקדש מהכהנים, אמר שעתה הטהרו כאחד, ולא תאמר שנשארו גם כהנים ולוים טמאים, עז״א ״כולם טהורים, לכל בני הגולה״ שחיטת הפסחים היה ע״י הלוים כמ״ש ג״כ בדה״ב [ל׳ ט״ז] ושם [ל״ה, ו׳ י׳ י״א], וספר בשבחן שהקדימו פסחי ישראל קודם פסחי הכהנים שהם זריזין, ופסחי הכהנים קודם לשל עצמם:

מקבילות במקראמיוחס לרש״יר׳ בנימין ב״ר יהודהמנחת שימצודת דודמלבי״םהכל

(כא) וַיֹּ⁠א⁠כְ⁠ל֣וּ בְ⁠נֵֽי⁠־יִשְׂרָאֵ֗ל הַשָּׁ⁠בִים֙ מֵֽהַגּ⁠וֹלָ֔ה וְ⁠כֹ֗ל הַנִּ⁠בְדָּ֛ל מִטֻּ⁠מְאַ֥ת גּוֹיֵֽ⁠־הָאָ֖רֶץ אֲלֵהֶ֑ם לִדְרֹ֕שׁ לַֽיהֹוָ֖הי״י֖ אֱלֹהֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃

The children of Israel who had come again out of the captivity, and all such as had separated themselves to them from the filthiness of the nations of the land, to seek Hashem, the God of Israel, ate,

מקבילות במקראמיוחס לרש״יר׳ בנימין ב״ר יהודהרלב״גמנחת שימצודת דודמלבי״םעודהכל

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק יט]

וכל הנבדל – הם הגרים שנבדלו מטומאת העבוד׳ כוכבים לידבק בישראל.

and whoever separated They are the proselytes, who were separated from the defilement of the nations to cleave to Israel.

וכל הנבדל מטומאת גויי הארץ – אותם שגרשו נשים נכריות שנשאו.

וכל הנבדל מטמאת גויי הארץ אליהם – ידמה שנבדלו רבים מהגולים מטמאת הגוים לעלות לירושלים ולפי שרבים מהגולים היו תחת מלך אשור מגלות עשרת שבטים ומגלות יהודה אמר שכבר הסב י״י ית׳ לב מלך אשור עליהם וידמה שכבר קרא דריוש מלך אשור כי הוא היה מולך על מלך אשור.

וכל הנבדל – בס״ס המדוייקים וכל בחולם ובטעם רביע.

ויאכלו – מן הפסח.

וכל הנבדל מטומאת וכו׳ – אלו הגרים שנבדלו מטומאת העכו״ם להתחבר אל ישראל לדרוש לה׳ כמותם.

וכל הנבדל – הם הגרים, כמ״ש בקדושין דף ע׳.

מקבילות במקראמיוחס לרש״יר׳ בנימין ב״ר יהודהרלב״גמנחת שימצודת דודמלבי״םהכל

(כב) וַיַּֽ⁠עֲשׂ֧וּ חַג⁠־מַצּ֛⁠וֹת שִׁבְעַ֥ת יָמִ֖ים בְּ⁠שִׂמְחָ֑ה כִּ֣י⁠׀ ⁠שִׂמְּ⁠חָ֣ם יְהֹוָ֗הי״י֗ וְֽ⁠הֵסֵ֞ב לֵ֤ב מֶֽלֶךְ⁠־אַשּׁ⁠וּר֙ עֲלֵיהֶ֔ם לְ⁠חַזֵּ֣⁠ק יְ⁠דֵיהֶ֔ם בִּמְלֶ֥אכֶת בֵּית⁠־הָאֱלֹהִ֖ים אֱלֹהֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃

and kept the feast of unleavened bread seven days with joy, for Hashem had made them joyful, and had turned the heart of the king of Assyria to them, to strengthen their hands in the work of the house of God, the God of Israel.

מקבילות במקראמיוחס לרש״ימנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״םעודהכל

חג המצות (קישור לעיון) – שמות י״ב:ט״ו-כ׳, שמות י״ג:ו׳-י׳, שמות כ״ג:ט״ו, שמות ל״ד:י״ח, ויקרא כ״ג:ד׳-ח׳, במדבר כ״ח:ט״ז-כ״ה, דברים ט״ז:א׳-ח׳, דברי הימים ב ל׳:י״ג, דברי הימים ב ל׳:כ״א, דברי הימים ב ל״ה:י״ז

והסב לב מלך אשור עליהם – והקב״ה הסב לב מלך אשור על ישראל היושבים בממשלתו בארץ אשור להחזיקם ולסייע במלאכת הבנין.

and turned the heart of the king of Assyria toward them And the Holy One, blessed be He, turned the heart of the king of Assyria toward the Israelites who were dwelling under his dominion in the land of Assyria, to strengthen them and to assist in the work of the building.

והסב – הוא״ו בגעיא.

והסב – מלשון סבוב ור״ל הטה ופנה.

מלך אשור – הוא דריוש שמלך גם באשור אשר היתה לפנים ראש לכל הממלכות עד בוא נ״נ ולקח המלוכה לבבל.

עליהם – לטובה עליהם.

לחזק ידיהם במלאכת בית האלהים – בתת להם הוצאות הבנין והעזר מהאויב המבטל המלאכה.

מלך אשור – מלך פרס שמלך גם על אשור, ושם היו השרים והפחות שמשלו בכל עבר הנהר תמיד צוררי ישראל, ועתה גם מלכות אשור, ר״ל כל שרי המלוכה, היו עליהם לטוב וחזקו ידיהם, וכמו מ״ש דניאל [ח׳ כ״א] מלך יון שפי׳ מלכות יון:

מקבילות במקראמיוחס לרש״ימנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״םהכל

רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון