Ezra 7 – עזרא ז‏ – Mikraot Gedolot

(א) וְאַחַר֙ הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה בְּמַלְכ֖וּת אַרְתַּחְשַׁ֣סְתְּא מֶֽלֶךְ⁠־פָּרָ֑ס עֶזְרָא֙ בֶּן⁠־שְׂרָיָ֔ה בֶּן⁠־עֲזַרְיָ֖ה בֶּן⁠־חִלְקִיָּֽה׃

Now after these things, in the reign of Artaxerxes king of Persia, Ezra the son of Seraiah, the son of Azariah, the son of Hilkiah,

מיוחס לרש״ימצודת דודמלבי״םעודהכל

ואחר הדברים האלה – של בנין הבית.

ארתחשסתא – הוא דריוש.

And after these incidents of the building of the House.

Artaxerxes That is Darius.

ואחר וגו׳ – אחר כלות הבנין.

במלכות וגו׳ – ר״ל היה במלכות וכו׳.

עזרא – ארז״ל שהוא מלאכי ויחסו עד אהרן ולקצר דלג כמה דורות ממה שחושב בדה״א.

במלכות ארתחששתא – לדעת רש״י ע״פ חז״ל הוא דריוש הנזכר למעלה והיה עליית עזרא שנה אחר הבנין, ולדעת הרז״ה היה מלך אחר שמלך אחר דריוש, וכ״כ הרד״ק בסוף חגי, ולפ״ז עלה עזרא זמן רב אח״ז, ויש בזה דעות רבות וא״א להכריע.

עזרא בן שריה – מבואר מדה״א [ה׳ כ״ז-מ״א] שהיה בן בנו של שריה, [וכמו מ״ש (למעלה ה׳ א׳) זכריה בר עדוא,] ובד״ה שם יש ו׳ דורות יותר שפה קצר במספרם:

מיוחס לרש״ימצודת דודמלבי״םהכל

(ב) בֶּן⁠־שַׁלּ֥וּם בֶּן⁠־צָד֖וֹק בֶּן⁠־אֲחִיטֽוּב׃

the son of Shallum, the son of Zadok, the son of Ahitub,

הכל

(ג) בֶּן⁠־אֲמַרְיָ֥ה בֶן⁠־עֲזַרְיָ֖ה בֶּן⁠־מְרָיֽוֹת׃

the son of Amariah, the son of Azariah, the son of Meraioth,

הכל

(ד) בֶּן⁠־זְרַֽחְיָ֥ה בֶן⁠־עֻזִּ֖י בֶּן⁠־בֻּקִּֽי׃

the son of Zerahiah, the son of Uzzi, the son of Bukki,

הכל

(ה) בֶּן⁠־אֲבִישׁ֗וּעַ בֶּן⁠־פִּֽינְחָס֙ בֶּן⁠־אֶלְעָזָ֔ר בֶּן⁠־אַהֲרֹ֥ן הַכֹּהֵ֖ן הָרֹֽאשׁ׃

the son of Abishua, the son of Phinehas, the son of Eleazar, the son of Aaron the chief priest;

ילקוט שמעונימצודת דודמלבי״םעודהכל

הכהן הראש הוא עזרא (כתוב ברמז תתקס״ג).

פנחס בן אלעזר בן אהרן הכהן הראש – (כתוב ברמז קי״ד).

הכהן הראש – ראשון להכהנים.

הכהן הראש – הכהן הראשון:

ילקוט שמעונימצודת דודמלבי״םהכל

(ו) ה֤וּא עֶזְרָא֙ עָלָ֣ה מִבָּבֶ֔ל וְהֽוּא⁠־סֹפֵ֤ר מָהִיר֙ בְּתוֹרַ֣ת מֹשֶׁ֔ה אֲשֶׁר⁠־נָתַ֥ן יְהֹוָ֖היְ⁠־⁠הֹוָ֖ה אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וַיִּתֶּן⁠־ל֣וֹ הַמֶּ֗לֶךְ כְּיַד⁠־יְהֹוָ֤היְ⁠־⁠הֹוָ֤ה אֱלֹהָיו֙ עָלָ֔יו כֹּ֖ל בַּקָּשָׁתֽוֹ׃

this Ezra went up from Babylon, and he was a ready scribe in the law of Moses, which Hashem, the God of Israel, had given; and the king granted him all his requests, according to the hand of Hashem his God on him.

ילקוט שמעונימיוחס לרש״יר״י אבן כספירלב״גרלב״ג תועלותמצודת ציוןמצודת דודמלבי״םהואיל משהעודהכל

רמז תתרסט

הוא עזרא עלה מבבל – תנא ר׳ יוסי אומר ראוי היה עזרא שתנתן תורה על ידו אלמלא קדמו משה, במשה הוא אומר ומשה עלה אל האלהים ובעזרא הוא אומר הוא עזרא עלה מבבל, מה עליה האמור להלן תורה אף כאן תורה, במשה הוא אומר ואותי צוה ה׳ בעת ההיא ללמד אתכם חקים ומשפטים, ובעזרא הוא אומר כי עזרא הכין לבבו לדרוש את תורת ה׳ ולעשות וללמד בישראל חק ומשפט, ואע״פ שלא נתנה התורה על ידו נשתנה הכתב על ידו שנאמר וכתב הנשתון כתוב ארמית ומתורגם ארמית, ואומר ולא כהלין כתבא למקרא ופשרא להודעא למלכא, ואומר וכתב לו את משנה התורה כתב הראוי להשתנות, ולמה נקרא אשורית שעלה עמהם מאשור, רבי אומר בכתב זה נתנה תורה כיון שחטאו נהפך להם לרועץ כיון שחזרו החזירן להם שנאמר שובו לבצרון אסירי התקוה גם היום מגיד משנה אשיב לך, ולמה נקרא שמו אשורי מאושר שבכתב, ור׳ שמעון בן אלעזר משום ר׳ אלעזר בן פרטא ורבי אלעזר המודעי כתב זה לא נשתנה כל עיקר שנאמר ווי העמודים מה עמודים לא נשתנו אף הים לא נשתנו, ואומר ואל היהודים ככתבם וכלשונם מה לשונם לא נשתנה אף כתבם לא נשתנה, אלא מה אני מקיים את משנה התורה הזאת לשתי תורות שכותב לו, ולמאן דאמר כתב לא נשתנה כל עיקר מאי לא כהלין כתבא למקרא בגימטריא איכתיב ליה (בדניאל בפסוקו ובפסוק הוא אחשורוש).

ויתן לו המלך – דריוש.

כיד י״י אלהיו עליו – כאשר צוה הקב״ה עליו ומקרא מסורס הוא ויתן לו המלך כל בקשתו כיד י״י אלהיו עליו ואמרו רז״ל עזרא הוא מלאכי.

and the king granted him [i.e., King] Darius.

according to the command of the Lord his God upon him as the Holy One, blessed be He, had commanded him. This verse is transposed [its meaning being]: and the King granted him his entire request, according to the command of the Lord upon him. And our Rabbis said (Meg. 15a) that Ezra and Malachi were one and the same.

והוא סופר מהיר וג׳ – לאו דוקא ספרות לבד, מבלתי הבנת המובן מן הכתוב, כי זה מה יועיל. אבל בעבור שכל חכם כותב ספרים וביאורים, לכן נקראו החכמים, בלשון חכמינו ז״ל: סופרים. וסוג ענין שורש סופר הוא אחד, רצה לומר, מיני חלקים מחכמה מתחלק. וכן הענין בכאן, עם היותו בקי בכתיבת התורה, כי זאת הוא מלאכה יקרה, אצל מי שיודע הוראות אותיותיה, ושמותיה, ומלותיה, וראשי הפרשיות, וההפסקים, והדבוקים, והניקודים, והטעמים, כי כל הסודות מובנים מזה. ולכן יבאר עוד: כי עזרא הכין לבבו לדרוש את תורת י״י וג׳ (עזרא ז׳:י׳). והפליג מאוד שיחס התורה למשה עד שאמר: אשר נתן י״י אלהי ישראל, כלומר: נתן למשה כי י״י נתן חכמה, וידוע כי תורתינו מן השמים הוא. וכבר ביאר זה המורה צדק ברמז נכבד ויקר.

ויתן לו המלך כיד י״י אלהיו, וכן עליו – הכל כינוי לעזרא, כמו כנוי לו ובקשתו.

והוא סופר מהיר בתורת משה – אחשוב כי הרצון בסופר מונה. והרצון בזה שכבר היה מונה במהירות חלקי הפותר אשר אפשר שיפלו בכונת דבר דבר מדברי התורה. גם היה מונה במהירות הראיות אשר יקימו דעת מאלו ויברור בזה האופן הצודק מהם נבלתי צודק. גם היה מונה במהירות כונות התורה וחלקיה ומפני אלו הסבות קרא אותו סופר דברי מצות י״י וחקיו.

התועלת החמישי הוא להודיע שהחכם בתורת י״י ומקיים מצותיה ומזכה הרבים בלמוד התורה הוא מושגח תכלית ההשגחה. ולזה ספר על עזרא כי הוא סופר מהיר בתורת י״י ונתן לו המלך כיד י״י הטובה עליו את כל בקשתו. כאלו באר כי מפני היותו סופר מהיר בתורת י״י השיג זה ולזה גם כן ספר כי במעט זמן השיג עזרא בקשתו מהמלך ונתן הסבה בזה כי עזרא הכין לבבו לדרוש את תורת י״י ולעשות וללמד בישראל חק ומשפט.

סופר – ר״ל חכם ובדרז״ל סופר מברך ובור יוצא (בבלי ברכות מ״ה).

מהיר – הוא הפוך מן קשה ההבנה.

ויתן לו וכו׳ – הוא הפוך כאלו אמר ויתן לו המלך כל בקשתו כיד ה׳ וכו׳ ר״ל כמו שהיה עליו כח ה׳ ליתן חנו בעיני המלך.

הוא עזרא – שמעון הצדיק שהיה משיורי כנה״ג אמר על שלשה דברים העולם עומד על התורה ועל העבודה ועל גמ״ח, כי בימי כנסת הגדולה נתבצרו שלשה עמודים אלה על ידי ג׳ אנשים מסוימים, ע״י זרובבל ויהושע הכ״ג נבנה המקדש ונתבצרה עמוד העבודה, ואחריו יצא עזרא לכונן עמוד התורה, ואחריו נחמיה שבנה חומות העיר ועסק במדיניות לבצר עמוד ג״ח, כמו שיתבאר בספרו, וז״ש ״שהוא עלה מצד שהוא סופר מהיר בתורת ה׳⁠ ⁠⁠״ ועלה לכונן עמוד התורה, וזאת בקש מן המלך ונתן לו, כמ״ש מפסוק כ״ה ואילך, ומצד זה היתה יד אלהים טובה עליו בהשגחתו הפרטיית שלא תשתכח תורה מישראל:

סופר מהיר – וכן בתהלים (מ״ה:ב׳) לשוני עט סופר מהיר, אינו רוצה לומר בקי בחכמת הכתיבה, רק דרך השאלה יונח לאדם בעל שפה ברורה המדברת צחות, והראיה תיבת תורת משה שאח״כ.

עליו – לטובה.

ילקוט שמעונימיוחס לרש״יר״י אבן כספירלב״גרלב״ג תועלותמצודת ציוןמצודת דודמלבי״םהואיל משההכל

(ז) וַיַּֽעֲל֣וּ מִבְּנֵֽי⁠־יִ֠שְׂרָאֵ֠ל וּמִן⁠־הַכֹּהֲנִ֨ים וְהַלְוִיִּ֜ם וְהַמְשֹׁרְרִ֧ים וְהַשֹּׁעֲרִ֛ים וְהַנְּתִינִ֖ים אֶל⁠־יְרוּשָׁלָ֑͏ִם בִּשְׁנַת⁠־שֶׁ֖בַע לְאַרְתַּחְשַׁ֥סְתְּא הַמֶּֽלֶךְ׃

There went up some of the children of Israel, and of the priests, and the Levites, and the singers, and the porters, and the Nethinim, to Jerusalem, in the seventh year of Artaxerxes the king.

מיוחס לרש״ירלב״גמצודת ציוןמצודת דודעודהכל

בשנת שבע – היא שנה אחר תשלום הבית.

לאתחשסתא – הוא דריוש.

in the seventh year That is a year after the completion of the Temple.

of Artaxerxes That is Darius.

ומן הכהנים והלוים והמשוררים והשוערים – הנה המשוררים והשוערים הם לוים וזה מבואר מדברי תורה.

והנתינים – הם הגבעונים כי היו נתונים לעבודת בית האלהים.

והשוערים – שומרי השערים.

והנתינים – הגבעונים.

ויעלו וכו׳ – מלבד מה שעלו בראשונה עם זרובבל וכו׳ עלו שוב עם עזרא.

מיוחס לרש״ירלב״גמצודת ציוןמצודת דודהכל

(ח) וַיָּבֹ֥א יְרוּשָׁלַ֖͏ִם בַּחֹ֣דֶשׁ הַחֲמִישִׁ֑י הִ֛יא שְׁנַ֥ת הַשְּׁבִיעִ֖ית לַמֶּֽלֶךְ׃

He came to Jerusalem in the fifth month, which was in the seventh year of the king.

מיוחס לרש״ימלבי״םעודהכל

בחדש החמישי – הוא חדש אב כי באחד לחודש ניסן אותו היום היתה תחלת עלייתם מבבל ובאחד לחדש אב באו לירושלים.

in the fifth month i.e., the month of Av, for the first of the month of Nissan was the beginning of their ascent from Babylon, and on the first of the month of Av they arrived in Jerusalem.

היא שנת השביעית – לדברי חז״ל בר״ה שמנו לו מניסן, יל״פ שמ״ש תחלה בשנת שבע ר״ל באותו יום נכנס בשנה שביעית, ופה אמר שנת השביעית באמצע השנה, אולם בפשוט י״ל שהמלכים בפ״ע מנו שנותיהם מיום ליום, והוא נעשה מלך בשני לירח החמישי, וכשבאו ירושלים באותו יום כלתה שנת השביעית למלך כי למחר התחילו לחשב שנת השמינית:

מיוחס לרש״ימלבי״םהכל

(ט) כִּ֗י בְּאֶחָד֙ לַחֹ֣דֶשׁ הָרִאשׁ֔וֹן ה֣וּא יְסֻ֔ד הַֽמַּעֲלָ֖ה מִבָּבֶ֑ל וּבְאֶחָ֞ד לַחֹ֣דֶשׁ הַחֲמִישִׁ֗י בָּ֚א אֶל⁠־יְר֣וּשָׁלַ֔͏ִם כְּיַד⁠־אֱלֹהָ֖יו הַטּוֹבָ֥ה עָלָֽיו׃

For on the first day of the first month began he to go up from Babylon; and on the first day of the fifth month came he to Jerusalem, according to the good hand of his God on him.

מיוחס לרש״יר׳ בנימין ב״ר יהודהר״י אבן כספירלב״גמצודת דודמלבי״םהואיל משהעודהכל

יסוד המעלה – יסוד תחלת העליה.

כיד אלהיו – כאשר הצליחו יד הקב״ה שהיתה ידו טובה עליו להצליחו בדרכיו.

was the commencement of the ascent the foundation of the commencement of the ascent.

according to the...hand of his God as the hand of the Holy One, blessed be He, caused him to succeed, for His hand was good upon him to make him succeed in his way.

הוא יסוד המעלה מבבל – הוא זמן המיוסד וקבוע לעלייתם מבבל באחד בניסן עלה מבבל ונתעכב בשושן עד ראש חדש אב ובא לירושלם אז מנהו המלך לנגיד על ירושלם כי היה צדיק ומיושר והכין את לבבו לדרוש תורת י״י.

יסד וכן המעלה – כל אחד שם דמיון ראשון.

כי באחד לחדש הראשון וגו׳ – רוצה לומר: הנה באחד לחדש הראשון היה מיוסד המעלה מבבל כי אז התחילה לצמח לו כי אז התקרב אל המלך ארתחששתא והכירו הוא ויועציו מעלתו ובמעט זמן השיג מהמלך לבא אל ירושלים בזה מהמעלה והחסד שהשיג מהמלך מפני יד אלהיו הטובה עליו להשגיח בו בזה האופן והיתה הסבה בזה כי עזרא הכין לבבו לדרוש את תורת י״י ולעמוד על כוונותיה ולעשות מה שימשך ממנה גם הכין לבבו ללמד לישראל חק ומשפט והיה מזכה את הרבים ולזה הגיע אליו זה החסד.

יסוד המעלה – התחלת העליה מבבל והושאל מהתחלת הבנין אשר היסוד הוא התחלה לה.

כיד – ר״ל מיהר בדרך מהלכו כמו שהיה עליו כח אלהיו אשר היא טובה עליו.

יסוד המעלה – אז היתה יסוד תחלת העליה, ולדעת הראב״ע הוא מענין סוד ועצה שאז נתיעצו על העליה, כי הם לא נסעו מנהר אהוא עד י״ב לחדש, [לקמן ח׳ ל״א]:

יסד המעלה – לפי דרת ראב״ע הוא מלשון נוסדו יחד (תהלים ב׳:ב׳) נועצו; עצת עזרא לגולים שיעלו לירושלים התחילה בר״ח ניסן; אולי ביום ההוא הבין כי יש יסוד בדבר וירושלים תכון שנית.

מיוחס לרש״יר׳ בנימין ב״ר יהודהר״י אבן כספירלב״גמצודת דודמלבי״םהואיל משההכל

(י) כִּ֤י עֶזְרָא֙ הֵכִ֣ין לְבָב֔וֹ לִדְרֹ֛שׁ^א אֶת⁠־תּוֹרַ֥ת יְהֹוָ֖היְ⁠־⁠הֹוָ֖ה וְלַעֲשֹׂ֑ת וּלְלַמֵּ֥ד בְּיִשְׂרָאֵ֖ל חֹ֥ק וּמִשְׁפָּֽט׃

For Ezra had set his heart to seek the law of Hashem, and to do it, and to teach in Israel statutes and ordinances.

א. לִדְרֹ֛שׁ =ש1,ק-מ,ב1 ומסורת-ל ובדפוסים (כתיב חסר וי"ו)
• ל!=לִדְר֛וֹשׁ (כתיב מלא וי"ו)
• הערת ברויאר
• סימנים, מכון ממרא

ילקוט שמעונימיוחס לרש״יר׳ בנימין ב״ר יהודהר״י אבן כספימנחת שימצודת דודמלבי״םעודהכל

כי עזרא הכין (את לבו) [לבבו] – אם כוונת לבך בתפלתך תהא מבושר שתשמע תפלתך (בתהלים ברמז תתס״ו).

כי עזרא וגו׳ – ועל כן הלך והצליח בדרכו שהרי עזרא הכין לבבו וגומר נותן טעם לדבריו.

For Ezra... Therefore, he went and prospered in his way, because Ezra prepared his heart, etc. He gives a reason for his words.

ולעשות – שהיה מעשה אותם ללמד בישר׳ חק ומשפט [ולעשות] כמו את הנפש אשר עשו בחרן (בראשית י״ב:ה׳) שעשאם וגיירם וקירבם תחת צל שכינה.

וללמד בישראל חק ומשפט – זה הפירוש: שם שם לו חק ומשפט (שמות ט״ו:כ״ה), וכן כתיב: וישם לו חק ומשפט בשכם (יהושע כ״ד:כ״ה).

ולעשת – במדוייקים כ״י חסר וא״ו אחר שי״ן.

כי עזרא הכין וגו׳ – ולזה היה עליו יד אלהיו לטובה.

כי עזרא – מבאר מ״ש שבא כיד אלהיו הטובה עליו, ר״ל שנלוה עליו השגחה פרטית לשמרו בדרך ולהביאו אל המקום, וזה היה בזכות התורה [כנ״ל ו׳] ״כי הכין לבבו״ לג׳ דברים, א] ״לדרוש את תורת ה׳⁠ ⁠⁠״ שדרש וחקר ענינה בעצמו, ב] ״ולעשות״, שלא המדרש הוא העיקר אלא המעשה, ג] ״וללמד בישראל״ ללמד לאחרים בין ״⁠ ⁠⁠״חק בין ״משפט״, וי״ל שכלל בחק מדרשי התורה שבע״פ שנקרא חקי ה׳ כמ״ש בס׳ התו״ה בכ״מ:

ילקוט שמעונימיוחס לרש״יר׳ בנימין ב״ר יהודהר״י אבן כספימנחת שימצודת דודמלבי״םהכל

(יא) וְזֶ֣ה׀ פַּרְשֶׁ֣גֶן הַֽנִּשְׁתְּוָ֗ן אֲשֶׁ֤ר נָתַן֙ הַמֶּ֣לֶךְ אַרְתַּחְשַׁ֔סְתְּא לְעֶזְרָ֥א הַכֹּהֵ֖ן הַסֹּפֵ֑ר סֹפֵ֞ר דִּבְרֵ֧י מִצְוֺת⁠־יְהֹוָ֛היְ⁠־⁠הֹוָ֛ה וְחֻקָּ֖יו עַל⁠־יִשְׂרָאֵֽל׃

Now this is the copy of the letter that the king Artaxerxes gave to Ezra the priest, the scribe, even the scribe of the words of the commandments of Hashem, and of His statutes to Israel:

תרגום עברימיוחס לרש״יר׳ בנימין ב״ר יהודהרלב״גמצודת דודמלבי״םעודהכל

וְזֶה תַּקְצִיר הָאִגֶּרֶת, אֲשֶׁר נָתַן הַמֶּלֶךְ אַרְתַּחְשַׁסְתְּא לְעֶזְרָא הַכֹּהֵן הַסֹּפֵר, סֹפֵר דִּבְרֵי מִצְווֹת יי וְחֻקָּיו עַל יִשְׂרָאֵל.

וזה פרשגן הנשתוון – וזה פתשגן הכתב.

וחקיו על ישראל – ואת חקיו אשר צוה על ישראל לשמרם.

And this is the interpretation of the writ Heb. פַתְשֶּׁגֶן הַכְּתָב.

and His statutes to Israel and His statutes that He commanded Israel to keep.

פרשגן – פתשגן ר׳ מתחלף עם ת׳ ופו׳ דברי פתויין ופיוסין ושגיון כמו באהבתה תשגה תמיד (משלי ה׳:י״ט) כי דברי פיוסים של אגרות המה מפתים ומשגים את האדם למלא תאות שולחיהם ועוד משנה (דברים י״ז:י״ח) מתרג׳ פתשגן משנה הוא מכתב דברים כפולים.

פרשגן הנשתון – פתשגן הכתב.

פרשגן – זהו סדור טופס הדברים המפורשים אשר נתן וכו׳.

סופר – מתחכם ומשכיל דברי מצות ה׳ וחוקיו אשר צוה על ישראל.

וזה פרשגן הנשתון – ר״ל שהמלך נתן לו הפקודה בכתב ולשון פרסי, והועתק ללשון ארמי שמדברים בה במדינת סוריא, ע״פ שרי המלך הממונים ע״ז שהעידו שההעתקה משתוה עם הכתב, שזה פי׳ מלת נשתון כנ״ל, ״ספר דברי מצות״, מפרש מדוע נקרא סופר, לא מפני מלאכת ספרות לפרנסתו, רק שהיה סופר ומונה דברי מצות ה׳, שספר אותיות התורה ועשה סייג למסורה, וכן גדר גדרים בהעתקת יתר כתבי הקדש לנקותם מכל סיג, וגם ספר דברי תורה שבעל פה המסורה שזה נכלל במלת חקים כנ״ל: ״על ישראל״, נראה שנמשך למעלה ״אשר נתן המלך לעזרא על ישראל״ בעבור ישראל ולצרכם:

תרגום עברימיוחס לרש״יר׳ בנימין ב״ר יהודהרלב״גמצודת דודמלבי״םהכל

(יב) אַ֨רְתַּחְשַׁ֔סְתְּא מֶ֖לֶךְ מַלְכַיָּ֑א לְעֶזְרָ֣א כָ֠הֲנָ֠א סָפַ֨ר דָּתָ֜א דִּֽי⁠־אֱלָ֧הּ שְׁמַיָּ֛א גְּמִ֖יר וּכְעֶֽנֶת׃

"Artaxerxes, king of kings, to Ezra the priest, the scribe of the law of the God of heaven, perfect and so forth.

תרגום עברימיוחס לרש״יר׳ בנימין ב״ר יהודהרלב״גמצודת ציוןמצודת דודמלבי״םהואיל משהעודהכל

אַרְתַּחְשַׁסְתְּא, מֶלֶךְ הַמְּלָכִים, לְעֶזְרָא הַכֹּהֵן סֹפֵר הַחֹק שֶׁל אֱלוֹהַּ הַשָּׁמַיִם וְגוֹמֵר, וְעַתָּה.

ספר דתא – ספר תורה.

גמיר וכענת – ספיקא היא בידו.

And God, Who caused His name to rest there [as translated,] and God, Who caused His name to rest there.

who has mastered... and Ke'eneth He has mastered it in his hand.

גמיר וכענת – מתוקן ומסויים כוליה דברי פיוסים כליל מתרג׳ גמיר והוא לשון סיום.

וכענת – כן ענת האגרת מני שים טעם וגו׳.

גמיר וכענת, הנה הרצון באמרו גמיר – למד וזה מפורסם בלשון התלמוד. והרצון באמרו וכענת. כמו וכען. והרצון בו ועתה. והרצון בו בעת הזאת. כי שרש עת הוא ענת. ארתחששתא מלך המלכים לעזרא הכהן סופר תורת אלוה למד. ועתה.

גמיר – כולה כי כליל תקטר (ויקרא ו׳:ט״ו) ת״א גמיר מתסק.

ארתחשסתא – וזהו דברי הכתב אני ארתחשסתא מלך על כל המלכים נותן זה הכתב לעזרא הכהן חכם בדת התורה של אלהי השמים.

גמיר וכענת – ר״ל להראות לאנשי ממשלתו עד כולם וליושבי כענת שהוא העיר המטרפולין.

ארתחשסתא – זה נוסח האגרת, שדרך המלכים לחתום שמם בראש מכתביהם.

גמיר וכענת – כבר פירשתי שבפקודה היו נזכרים כל האומות שבעבר הנהר, והיה כתוב לעזרא כהנא ספר דתא די אלהא שמיא דיניא ואפרסכיא, וכמו שחשבם למעלה [ד׳ ט׳ י׳] והסוף הוא ושאר עבר נהרא וכענת, כי הפקודה היתה גם להם לחזק ידו כמ״ש בפסוק כ״א, וכדי לקצר לא כתבו רק ההתחלה ״לעזרא כהנא״, והסוף ״וכענת״ ובאמצע כתבו מלת ״גמיר״, שהוא כמו וגו׳ או וכו׳, ולמעלה [שם פסוק י״ז] כתב ״שלם״ שהוא ג״כ כמו וגומר:

ארשתחששתא מלך המלכים לעזרא הכהן סופר מהיר בתורת אלהי השמים.

ועתה... גמיר – הוא תרגומו של מהיר, סופר גמור ושלם.

וכענת – וכעת אחיו של עתה.

תרגום עברימיוחס לרש״יר׳ בנימין ב״ר יהודהרלב״גמצודת ציוןמצודת דודמלבי״םהואיל משההכל

(יג) מִנִּי֮ שִׂ֣ים טְעֵם֒ דִּ֣י כׇל⁠־מִתְנַדַּ֣ב בְּמַלְכוּתִי֩ מִן⁠־עַמָּ֨א^א יִשְׂרָאֵ֜ל וְכָהֲנ֣וֹהִי וְלֵוָיֵ֗א לִמְהָ֧ךְ לִֽירוּשְׁלֶ֛ם עִמָּ֖ךְ יְהָֽךְ׃

I make a decree that all those of the people of Israel, and their priests and the Levites, in my realm, who are minded of their own free will to go to Jerusalem, go with you.

א. עַמָּ֨א =ש1,ק-מ,ב1 ומסורת-ל וטברנית ומ"ש (כתיב אל"ף)
• ל!=עַמָּ֨ה (כתיב ה"א)
• הערת ברויאר
• קורן, סימנים, מכון ממרא

תרגום עברימיוחס לרש״ירלב״גמנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״םהואיל משהעודהכל

מִמֶּנִּי נִתַּן צַו אֲשֶׁר כָּל מִתְנַדֵּב בְּמַלְכוּתִי, מֵעַם יִשְׂרָאֵל וְכֹהֲנָיו וְהַלְּוִיִּים, לָלֶכֶת לִירוּשָׁלַיִם עִמְּךָ, יֵלֵךְ.

מני שים טעם – ממני יוצא הרשות כי כל אשר נדבה רוחו אותו מן ישראל מן הכהנים והלוים ללכת לירושלים ילכו עמך.

An order is issued by me The authorization emanates from me that whoever of Israel, of the priests, or of the Levites, whose heart prompts him to go to Jerusalem, may go with you.

ממני יצא דבר אשר כל מתנדב במלכותי מעם ישראל וכהניו ולוייו ללכת ירושלים ילך.

מתנדב – הדלת בפתח וי״ס בצירי.

מן עמא – ברוב המדוייקים באל״ף.

מתנדב – ענין רצון כי כל המתנדב מתנדב ברצון.

מני – ממני הושם גזרת אומר אשר כל המתנדב ומתרצה במלכותי מן עם ישראל וכהניו והלוים ללכת לירושלים ילך עמך ולא יעכבו מי.

מני שים טעם – מפני שבפקודה הראשונה שנתן כורש רשות לבני הגולה ללכת לירושלים באר הטעם שהוא כדי לבנות שם את בית ה׳, וא״כ אחר שנשלם בנין הבית נשלמה הפקודה, ומעתה לא היה רשות להגולים לצאת מארץ שבים בלא רשות מיוחד, לכן נתן רשות מחדש שכל מי מבני ישראל שיתנדב לצאת עמך י״ל רשות ללכת:

מני – מאתי צֻוָּה אשר כל מתנדב במלכותי מן עם ישראל וכהניו והלוים ללכת עמך לירושלים ילך.

תרגום עברימיוחס לרש״ירלב״גמנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״םהואיל משההכל

(יד) כׇּל⁠־קֳבֵ֗ל דִּי֩ מִן⁠־קֳדָ֨ם מַלְכָּ֜א וְשִׁבְעַ֤ת יָעֲטֹ֙הִי֙ שְׁלִ֔יחַ לְבַקָּרָ֥ה^א עַל⁠־יְה֖וּד וְלִֽירוּשְׁלֶ֑ם בְּדָ֥ת אֱלָהָ֖ךְ דִּ֥י בִידָֽךְ׃

Because you are sent of the king and his seven counselors, to inquire concerning Judah and Jerusalem, according to the law of your God which is in your hand,

א. לְבַקָּרָ֥ה =ש1,ק-מ,ב1 ומסורת טברנית ובדפוסים (כתיב ה"א)
• ל=לְבַקָּרָ֥א (כתיב אל"ף)
• הערת ברויאר
• קורן, סימנים, מכון ממרא

תרגום עברימיוחס לרש״יר׳ בנימין ב״ר יהודהרלב״גמנחת שימצודת דודמלבי״םהואיל משהעודהכל

מִפְּנֵי שֶׁמִלִּפְנֵי הַמֶּלֶךְ וְשִׁבְעַת יוֹעֲצָיו, שָׁלוּחַ לְפַקֵּחַ עַל יְהוּדָה וְעַל יְרוּשְׁלֶם, בְּחֹק אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר בְיָדְךָ.

כל קבל – בשביל כך מאת המלך ושבעת יועציו רואי פני המלך אתה שלוח.

ושבעת יעטוהי – ושבע יועציו הם שבעה רואי פני המלך.

לבקרה על יהוד – כדי לדרוש ולבדוק על היהודים אשר בירושלים אם הם עסוקים בתורתו של הקב״ה אשר בידך.

Because of this Because of this, you are sent from the king and his seven advisors who saw the king's face.

and his seven advisors and his seven advisors; they are the seven who see the king's face.

to search out Judea An order to seek and to search out the Jews who are in Jerusalem, to see whether they are engaged in the Torah of the Holy One, blessed be He, which is in your hand.

יעטוהי – יועציו.

כי מלפני המלך ושבעת יועציו שולח לבקר על יהודה ולירושלים בתורת אלהיך אשר בידך.

כל קבל – בחטף קמץ.

מן קדם – בחטף קמץ.

בדת – בבי״ת ובמסורת ב׳ וחברו השכחנא עלוי בדת אלהי (דניאל ו׳) וכן פירשו המפרשים.

כל קבל – בעבור אשר מלפני המלך ושבעת יועציו נשלח לחפש ולדרוש על אנשי יהודה ואנשי ירושלים אם זהירים הם בדת תורת אלהיך אשר בידך.

כל קבל – באר טעם הרשיון הזה ״מפני שאתה שליח מן המלך ושבעה יועציו״ לשני דברים א] ״לבקר על היהודים״, וזה יהיה ״בירושלים בדת אלהים אשר בידך״, ר״ל שתבקר עליהם בעניני הדת ללמדם את הדת ולחזקו ולהפיץ אור התורה ויראת ה׳ בקרבם, וא״כ כל מי שירצה להדבק בך ללכת עמך ללמוד תורה ואמונה בעיר הקדש יש לו רשות ללכת:

כל קבל – יען כי מלפני המלך ושבעת יועציו שלוח (אתה) לְבַקֵר (להשגיח) על פי דת אלהיך אשר בידך.

בדת – אולי היה ראוי כדת בכ״ף.

תרגום עברימיוחס לרש״יר׳ בנימין ב״ר יהודהרלב״גמנחת שימצודת דודמלבי״םהואיל משההכל

(טו) וּלְהֵיבָלָ֖ה כְּסַ֣ף וּדְהַ֑ב דִּֽי⁠־מַלְכָּ֣א וְיָעֲט֗וֹהִי הִתְנַדַּ֙בוּ֙ לֶאֱלָ֣הּ יִשְׂרָאֵ֔ל דִּ֥י בִֽירוּשְׁלֶ֖ם מִשְׁכְּנֵֽהּ׃

and to carry the silver and gold, which the king and his counselors have freely offered to the God of Israel, whose habitation is in Jerusalem,

תרגום עברימיוחס לרש״יר׳ בנימין ב״ר יהודהרלב״גמנחת שימצודת דודמלבי״םהואיל משהעודהכל

וּלְהוֹבִיל כֶּסֶף וְזָהָב, אֲשֶׁר הַמֶּלֶךְ וְיוֹעֲצָיו הִתְנַדְּבוּ לֵאלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלַיִם מִשְׁכָּנוֹ.

ולהיבלה – ולהוליך כסף וזהב של המלך ויועציו אשר התנדב לאלהי ישראל לתקן ביתו אשר משכנו וביתו בירושלים.

And to bring and to bring the silver and gold of the king and his advisors that they donated to the God of Israel, to maintain His House, Whose habitation and House are in Jerusalem.

ולהיבלא – ולהוליך כמו לך יובילו מלכים שי (תהלים ס״ח:ל׳) יובילון מנחתי (צפניה ג׳:י׳).

ולהביא כסף וזהב אשר המלך ויועציו התנדבו לאלהי ישראל אשר בירושלים משכנו.

ולהיבלה – בבי״ת.

לאלה – במפיק הה״א.

משכנה – בחירק המ״ם ויש נ״א בפתח.

ולהבלה – ולהביא כסף וזהב אשר המלך ויועציו התנדבו לאלהי ישראל אשר משכן כבודו בירושלים.

ולהיבלה – ב] אתה שליח להוליך לשם כסף וזהב הרבה, וצריך אתה אנשים רבים לשמרך בדרך מן השוללים, ובאר שיוליך שלשה מיני כספים, א] מה שהתנדבו המלך ויועציו:

ולהיבלה – ולהביא כסף וזהב אשר המלך ויועציו התנדבו לאלהי ישראל אשר בירושלים מִשְכָנוֹ.

תרגום עברימיוחס לרש״יר׳ בנימין ב״ר יהודהרלב״גמנחת שימצודת דודמלבי״םהואיל משההכל

(טז) וְכֹל֙ כְּסַ֣ף וּדְהַ֔ב דִּ֣י תְהַשְׁכַּ֔ח בְּכֹ֖ל מְדִינַ֣ת בָּבֶ֑ל עִם֩ הִתְנַדָּב֨וּת עַמָּ֤א וְכָֽהֲנַיָּא֙ מִֽתְנַדְּבִ֔ין לְבֵ֥ית אֱלָהֲהֹ֖ם דִּ֥י בִירוּשְׁלֶֽם׃

and all the silver and gold that you shall find in all the province of Babylon, with the freewill offering of the people, and of the priests, who offer willingly for the house of their God which is in Jerusalem;

תרגום עברימיוחס לרש״יר׳ בנימין ב״ר יהודהרלב״גמצודת דודמלבי״םהואיל משהעודהכל

וְכָל כֶּסֶף וְזָהָב אֲשֶׁר תִּמְצָא בְּכֹל מְדִינַת בָּבֶל, עִם הִתְנַדְּבוּת הָעָם וְהַכֹּהֲנִים, מִתְנַדְּבִים לְבֵית אֱלֹהֵיהֶם אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלַיִם.

וכל כסף ודהב – וכל נדבת כסף וזהב אשר תמצא במדינת בבל עם שאר נדבת העם והכהנים אשר מתנדבים לביתו של הקב״ה אשר בירושלים תוליך הכל לירושלים.

And all the silver and gold and all the silver and gold that you will find in the province of Babylon, together with the donations of the people and the priests that they will donate to the House of the Holy One, blessed be He, which is in Jerusalem; you shall take everything to Jerusalem.

עם התנדבות עמא – עם מה אשר מתנדבים העם.

וכל כסף וזהב אשר תמצא בכל מדינת בבל עם נדבת העם והכהנים מתנדבים לבית אלהיהם אשר בירושלים.

די תהשכח – אשר תמצא בכל מדינת בבל מנדבת העובדי כוכבים.

עם התנדבות – עם נדבות העם והכהנים אשר נדבו לבית אלהיהם אשר בירושלים.

ב] ״וכל כסף וזהב די תהשכח״, מה שיתנדבו הגוים מכל המדינה, ג] מה שיתנדבו ישראל, ועז״א ״עם התנדבות ״וכו׳, וזה צריך שמירה יתירה:

וכל כסף וזהב אשר תמצא (תאסוף) בכל מדינת בבל עם נדבת העם והכהנים (אשר) מתנדבים לבית אלהיהם אשר בירושלים.

תהשכח – נדבת בני בבל האחרים (מהר״ר משה הלוי ערענרייך בתרגומו).

תרגום עברימיוחס לרש״יר׳ בנימין ב״ר יהודהרלב״גמצודת דודמלבי״םהואיל משההכל

(יז) כׇּל⁠־קֳבֵ֣ל דְּנָה֩ אׇסְפַּ֨רְנָא תִקְנֵ֜א בְּכַסְפָּ֣א דְנָ֗ה תּוֹרִ֤ין ׀ דִּכְרִין֙ אִמְּרִ֔ין וּמִנְחָתְה֖וֹן וְנִסְכֵּיה֑וֹן וּתְקָרֵ֣ב הִמּ֔וֹ עַֽל⁠־מַדְבְּחָ֔ה דִּ֛י בֵּ֥ית אֱלָהֲכֹ֖ם דִּ֥י בִירוּשְׁלֶֽם׃

therefore you shall with all diligence buy with this money bulls, rams, lambs, with their meal offerings and their drink offerings, and shall offer them on the altar of the house of your God which is in Jerusalem.

תרגום עברימיוחס לרש״יר׳ בנימין ב״ר יהודהרלב״גמנחת שימצודת דודמלבי״םהואיל משהעודהכל

מִשּׁוּם כָּךְ, מָהֵר תִּקְנֶה בַּכֶּסֶף הַזֶּה שְׁוָרִים, אֵילִים, כְּבָשִׂים וּמִנְחוֹתֵיהֶם וְנִסְכֵּיהֶם, וְתַקְרִיב אוֹתָם עַל הַמִזְבֵּחַ שֶׁל בֵּית אֱלֹהֵיכֶם, אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלַיִם.

כל קבל דנה – ובשביל כך של עבודות המקדש מהרה תקנה בכסף זה בקר ואילים וכבשים וזבחים ומנחות ונסכי׳ ותקריבם על המזבח של הקב״ה.

Because of this And because of this, because it is for the service of the Sanctuary, you shall quickly purchase with this money cattle, rams and lambs; sacrifices, meal-offerings, and libations, and you shall offer them up on the altar of the Holy One, blessed be He.

אספרנא – בזריזות.

המו – אותם.

לזה מהר קנה בכסף זה תורים אילים וכבשים ומנחתם ונסכיהם ותקריבם על מזבח בית אלהיכם אשר בירושלים.

כל קבל – בחטוף קמץ.

כל קבל – בעבור זאת כי ירבו הכסף לזה חיש מהר תקח בכסף זה פרים אילים וכבשים וסולת למנחתם ויין לנסכיהם ותקריב אותם על מזבח של בית אלהיכם אשר בירושלים.

(יז-יט) כל קבל – עתה צוה לו מה שיעשה בהמעות שיביא לנדבה, שיקנה קרבנות במהרה ויקריב אותם על המזבח, ובכסף וזהב הנשאר יוכל לעשות מה שמותר לו לעשות ע״פ הדין במותר המעות, כמו שחשב הרמב״ם בהלכות שקלים, אבל הכלים לא יוציא לשום דבר רק ישארו להיות כלי שרת, וימסרם בשלמות לבית אלהים לצרכי עבודה:

כל קבל – ובכן מהר תקנה בכסף זה בני בקר אילים וכבשים ומנחתם ונסכיהם ותקריב אותם על אשר בבית אלהיכם בירושלים.

תרגום עברימיוחס לרש״יר׳ בנימין ב״ר יהודהרלב״גמנחת שימצודת דודמלבי״םהואיל משההכל

(יח) וּמָ֣ה דִי֩ [עֲלָ֨ךְ] (עליך)^א וְעַל⁠־[אֶחָ֜ךְ] (אחיך)^ב יֵיטַ֗ב^ג בִּשְׁאָ֛ר כַּסְפָּ֥א וְדַהֲבָ֖ה לְמֶעְבַּ֑ד כִּרְע֥וּת אֱלָהֲכֹ֖ם תַּעַבְדֽוּן׃

Whatever shall seem good to you and to your brothers to do with the rest of the silver and the gold, that do you after the will of your God.

א. [עֲלָ֨ךְ] (עליך) ל=יתיר י'

ב. [אֶחָ֜ךְ] (אחיך) ל=יתיר י'

ג. יֵיטַ֗ב =ל,ש1,ק-מ ומסורת ובדפוסים
• ב1!=יִיטַ֗ב (בחיריק), ולפי ברויאר בספק כך גם בכתי"ל; אמנם בהגדלה רואים בו את הנקודה הימנית של הצירה.
• הערת ברויאר בספק

תרגום עברימיוחס לרש״ירלב״גמנחת שימצודת דודמלבי״םהואיל משהעודהכל

וּמַה שֶּׁעָלֶיךָ וְעַל אַחֶיךָ יִיטַב בִּשְׁאָר הַכֶּסֶף וְהַזָּהָב לַעֲשׂוֹת, כִּרְצוֹן אֱלֹהֵיכֶם תַּעֲשׂוּ.

ומה די עלך – ואשר ייטיב לך ולאחיך במותר הכסף והזהב לעשות כרצונו של הקב״ה תעשו.

And what pleases you And what pleases you and your brethren (to do) with the rest of the silver and the gold, according to the will of the Holy One, blessed be He, you shall do.

ומה שייטב בעיניך ובעיני אחיך בשארית הכסף והזהב כרצון אלהיכם תעשו.

עליך – עלך קרי.

אחיך – אחך קרי.

תעבדון – בפתח העי״ן ובשוא נח הבי״ת וי״ס תעבדון בשני שואין.

ומה די – ומה אשר ייטב עליך ועל רעיך לעשות במותר הכסף והזהב.

כרעות – כרצון אלהיכם תעשון בהם ר״ל לדבר מצוה תתנוהו בדבר אשר ייטב בעיניכם.

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק יז]

ומה – ואשר ייטב בעיניך ובעיני אחיך לעשות בשאר הכסף והזהב כחפץ אלהיכם תעשו.

תרגום עברימיוחס לרש״ירלב״גמנחת שימצודת דודמלבי״םהואיל משההכל

(יט) וּמָֽאנַיָּא֙ דִּֽי⁠־מִתְיַהֲבִ֣ין לָ֔ךְ לְפׇלְחָ֖ן בֵּ֣ית אֱלָהָ֑ךְ הַשְׁלֵ֕ם קֳדָ֖ם אֱלָ֥הּ יְרוּשְׁלֶֽם׃

The vessels that are given you for the service of the house of your God, deliver before the God of Jerusalem.

תרגום עברימיוחס לרש״ירלב״גמנחת שימצודת דודמלבי״םהואיל משהעודהכל

וְהַכֵּלִים אֲשֶׁר נִתָּנִים לְךָ לַעֲבוֹדַת בֵּית אֱלֹהֶיךָ, הַשְׁלֵם לִפְנֵי אֱלוֹהַּ יְרוּשָׁלַיִם.

ומאניא – וכלים הנתונים לך לעבודתו של הקדוש ברוך הוא שלם לפני הקב״ה בירושלים.

And the vessels And the vessels that are given to you for the service of the Holy One, blessed be He, give in their entirety before the Holy One, blessed be He, in Jerusalem.

והכלים הנתנים לך לעבודת בית אלהיך הביא לפני אלהי ירושלים.

קדם – בחטף קמץ.

ומאניא – והכלים אשר נתונים לך לעבודת בית אלהיך.

השלם – תן כולם בשלימות לפני אלהי ירושלים ר״ל בבית ה׳.

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק יז]

ומאניא – והכלים הנתונים לעבודת בית אלהיך תתן (תסגיר) לפני אלהי ירושלים.

השלם – וה׳ הסגירם (פרשת האזינו) מתורגם אשלמינון.

תרגום עברימיוחס לרש״ירלב״גמנחת שימצודת דודמלבי״םהואיל משההכל

(כ) וּשְׁאָ֗ר חַשְׁחוּת֙ בֵּ֣ית אֱלָהָ֔ךְ דִּ֥י יִפֶּל⁠־לָ֖ךְ^א לְמִנְתַּ֑ן תִּנְתֵּ֕ן מִן⁠־בֵּ֖ית גִּנְזֵ֥י מַלְכָּֽא׃

Whatever more shall be needful for the house of your God, which you shall have occasion to bestow, bestow it out of the king's treasure house.

א. יִפֶּל⁠־לָ֖ךְ =ל,ש1,ק-מ,ב1 ובדפוסים
• הערת דותן על ספק קמץ <יִפָּל⁠־לָ֖ךְ> ואצל ברויאר ספק צירה <יִפֵּל⁠־לָ֖ךְ>; אבל בהגדלה רואים נקודה מטושטשת שלישית לסגול, וכן גם ב-BHQ.

תרגום עברימיוחס לרש״יר׳ בנימין ב״ר יהודהרלב״גמצודת ציוןמצודת דודמלבי״םהואיל משהעודהכל

וּשְׁאָר צָרְכֵי בֵּית אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר יִפֹּל לְךָ לָתֵת, תִּתֵּן מִבֵּית גִּנְזֵי הַמֶּלֶךְ.

ושאר חשחות – ושאר צריכות שתצטרך לביתו של הקב״ה לקנות אשר יהיה לך ליתן הדמים תתן מאוצר המלך.

And the rest of the necessities and the rest of the necessities that you will require for the House of the Holy One, blessed be He, to purchase, for which you will have to give the money; you shall give from the royal treasury.

ושאר חשחות – ויתר חסרון אשר יחסר לבדק בית האלהים כמו [ומה] חשחן (ו׳:ט׳) ומה חסרון יש להם ויש אומ׳ חשחות וחשחן לשו׳ חושש הוא כי העושה מלאכה מרובה מחשבה גדולה יש לו עד גומרו שמא יחסר לו דבר.

די יפל לך למנתן – שיפול לך בגורל ליתן תנתן מבית גנזי המלך.

ושאר מה שיצטרך לבית אלהיך שיזדמן לך לתת תתן מבית גנזי המלך.

חשחות – כמו חששות והוא ענין צורך.

יפל – ענין נטיה ודוגמתו כי יפול לא יוטל (תהלים ל״ז:כ״ד)

ושאר חשחות – ושאר צורך בית אלהך אשר ינטה עליך ליתן ר״ל אשר ישאלו ממך.

תנתן – יהיה נתון מן בית אוצר המלך.

(כ-כב) ושאר – מה שצריך לבית אלהים אשר תצטרך ליתן, ינתן מאוצר המלך, ואני נותן פקודה לכל הגזברים שבעבר הנהר שכל מה שישאל עזרא יעשה במהרה בלי עיכוב, עד כסף מאה ככרים וחטים מאה כורים וכו׳, ״ומלח די לא כתב״ מלח ינתן בלא קצבה [כנ״ל ד׳ י״ד] שהמלח היה ביד המלך בחנם:

ושאר – ושאר צורך בית אלהיך אשר יארע לך לתת, תִנָתֵן מבית גנזי המלך. (נשתמשתי בתיבות ״צורך ויארע״ אף על פי שאינן לשון מקרא כי ענינן ברור)

תרגום עברימיוחס לרש״יר׳ בנימין ב״ר יהודהרלב״גמצודת ציוןמצודת דודמלבי״םהואיל משההכל

(כא) וּ֠מִנִּ֠י אֲנָ֞ה אַרְתַּחְשַׁ֤סְתְּא מַלְכָּא֙ שִׂ֣ים טְעֵ֔ם לְכֹל֙ גִּזַּֽבְרַיָּ֔א דִּ֖י בַּעֲבַ֣ר נַהֲרָ֑ה דִּ֣י כׇל⁠־דִּ֣י יִ֠שְׁאֲלֶנְכ֠וֹן עֶזְרָ֨א כָהֲנָ֜א^א סָפַ֤ר דָּתָא֙ דִּֽי⁠־אֱלָ֣הּ שְׁמַיָּ֔א אׇסְפַּ֖רְנָא יִתְעֲבִֽד׃

I, even I Artaxerxes the king, do make a decree to all the treasurers who are beyond the River, that whatever Ezra the priest, the scribe of the law of the God of heaven, shall require of you, it be done with all diligence,

א. כָהֲנָ֜א =ש1,ק-מ,ב1 ובדפוסים (כתיב אל"ף)
• ל=כָהֲנָ֜ה (כתיב ה"א)
• הערת ברויאר
• קורן, סימנים, מכון ממרא

תרגום עברימיוחס לרש״יר׳ בנימין ב״ר יהודהרלב״גמצודת דודמלבי״םהואיל משהעודהכל

וּמִמֶּנִּי אֲנִי אַרְתַּחְשַׁסְתְּא הַמֶּלֶךְ נִתַּן צַו, לְכֹל הַגִּזְבָּרִים אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַנָּהָר, שֶׁכָּל אֲשֶׁר יִשְׁאָלְכֶם עֶזְרָא הַכֹּהֵן, סוֹפֵר הַחֹק שֶׁל אֱלוֹהַּ הַשָּׁמַיִם, מָהֵר יֵעָשֶׂה.

ומני אנה – וממני אני דריוש המלך יוצא ציווי ורשות לכל הגזברים אשר בעב׳ הנהר לצד א״י המקבלים מסים שלי מן האומות אשר כל דבר שישאל מכם עזרא הכהן סופר התורה של הקב״ה מהרה יעשה שלא יעכבו את שאלתו עד מאה ככרים של כסף לקנות קרבנות ומאה כורי׳ חטין למנחות ועד מאה מדות יין לנסכים ומאה מדות של שמן לבלול מנחות ומלח לקרבנות כענין שנא׳ וכל קרבן מנחתך במלח תמלח (ויקרא ב׳:י״ג).

And from me—I And from me—I, King Darius—is issued a command and an authorization to all the treasurers who are on the other side of the river of the side of Israel, who receive my taxes from the nations, that anything that Ezra the priest, the scholar of the Law of the Holy One, blessed be He, requests of you, shall be performed quickly. They should not delay his request up to a hundred talents of silver, with which to purchase sacrifices, and a hundred kors of wheat for meal-offerings, and up to a hundred measures of wine for the libations, and a hundred measures of oil to mingle the meal- offerings, and salt for the sacrifices, according to the matter that is stated (Lev. 2:13): "And every meal-offering you shall salt with salt.⁠"

גזבריא – גזברים הם ממונים על הפעולה.

די ישאלנכון – שישאל מכם.

ספר דתא – סופר התורה והדת.

וממני אני ארתחששתא המלך יצא דבר לכל הפקידים אשר בעבר הנהר שכל אשר ישאל מכם עזרא הכהן סופר תורת אלוה השמים מהרה יעשה.

ומני – וממני אני ארתחשסתא המלך הושם גזרת אומר לכל הפקידים אשר בעבר הנהר.

די כל – אשר ישאל מכם עזרא הכהן החכם בתורה של אלהי השמים חיש מהר יעשה.

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק כ]

ומני אנא – וממני ארתחששתא המלך צֻוָּה לכל הגזברים אשר בעבר הנהר אשר כל מה שישאל מכם עזרא הכהן סופר דת אלהי השמים במהרה יֵעָשֶה.

גִזַבְרַיָא – נקודה זרה במקום גִזְבָרַיָא.

תרגום עברימיוחס לרש״יר׳ בנימין ב״ר יהודהרלב״גמצודת דודמלבי״םהואיל משההכל

(כב) עַד⁠־כְּסַף֮ כַּכְּרִ֣ין מְאָה֒ וְעַד⁠־חִנְטִין֙ כּוֹרִ֣ין^א מְאָ֔ה וְעַד⁠־חֲמַר֙ בַּתִּ֣ין מְאָ֔ה וְעַד⁠־בַּתִּ֥ין מְשַׁ֖ח מְאָ֑ה וּמְלַ֖ח דִּי⁠־לָ֥א כְתָֽב׃

to one hundred talents of silver, and to one hundred measures of wheat, and to one hundred baths of wine, and to one hundred baths of oil, and salt without prescribing how much.

א. כּוֹרִ֣ין =ק-מ,ב1 ומסורת טברנית ובדפוסים (כתיב מלא וי"ו)
• ל=כֹּרִ֣ין (כתיב חסר וי"ו)
• הערת ברויאר
• קורן, סימנים, מכון ממרא

תרגום עברימיוחס לרש״יר׳ בנימין ב״ר יהודהרלב״גמצודת ציוןמצודת דודמלבי״םהואיל משהעודהכל

עַד כֶּסֶף כִּכָּרִים מֵאָה, וְעַד חִטִּים כֹּרִים מֵאָה, וְעַד יַיִן בַּתִּים מֵאָה, וְעַד בַּתִּים שֶׁמֶן מֵאָה, וּמֶלַח, שֶׁלֹּא כָּתוּב.

די לא כתב – ומלח שאין כתוב בו מדה יתנו ככל הצורך.

which is not written And salt, regarding which no measure is written, they shall give according to how much is needed.

כורין – הם מדות חומר שעורים (ויקרא כ״ז:ט״ז) מתרג׳ כור דשערין.

בתין – גם הם מדות חומר מדת היבש בת מדת הלח והבת עשירית החומר שנ׳ כי עשרת הבתים חומר (יחזקאל מ״ה:י״ד) והתרג׳ בית כור.

ומלח די לא כתב – לפי שאלו הוצרכו להכתב שיעורם והמלח לא.

עד כסף מאה ככרים ועד חטין מאה ככרים ועד מדות יין מאה ועד מדות שמן מאה ומלח אשר לא כתוב.

בתין – שם מדת הלח והיא ג׳ סאין.

עד כסף – ר״ל אף אם ירבה לשאול עד ק׳ ככר כסף ועד ק׳ כורים חטים ועד ק׳ בתים יין ועד ק׳ בתים שמן.

ומלח – ר״ל ומלח מה שישאל אשר אין דרך לכתוב דבר קצוב על כי הוא דבר זול וכאומר מלח תנו כל מה שירצו.

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק כ]

עד כסף ככרים מאה ועד חטים כורים מאה ועס יין בתים מאה ועד שמן בתים מאה ומלח אשר לא כתוב (לא כתובה כאן מדתו, תנו כל הצריך בלי קצב).

בתין – מצאנו במלכים א׳ (ז׳:כ״ו) אלפים בת יכיל.

תרגום עברימיוחס לרש״יר׳ בנימין ב״ר יהודהרלב״גמצודת ציוןמצודת דודמלבי״םהואיל משההכל

(כג) כׇּל⁠־דִּ֗י מִן⁠־טַ֙עַם֙ אֱלָ֣הּ שְׁמַיָּ֔א יִתְעֲבֵד֙ אַדְרַזְדָּ֔א לְבֵ֖ית אֱלָ֣הּ שְׁמַיָּ֑א דִּֽי⁠־לְמָ֤ה לֶֽהֱוֵא֙ קְצַ֔ף עַל⁠־מַלְכ֥וּת מַלְכָּ֖א וּבְנֽוֹהִי׃

Whatever is commanded by the God of heaven, let it be done exactly for the house of the God of heaven; for why should there be wrath against the realm of the king and his sons?

תרגום עברימיוחס לרש״יר׳ בנימין ב״ר יהודהרלב״גמצודת ציוןמצודת דודמלבי״םהואיל משהעודהכל

כָּל אֲשֶׁר מִצַּו אֱלוֹהַּ הַשָּׁמַיִם, יֵעָשֶׂה בִּזְרִיזוּת לְבֵית אֱלוֹהַּ הַשָּׁמַיִם, שֶׁלָּמָּה יִהְיֶה קֶצֶף עַל מַלְכוּת הַמֶּלֶךְ וּבָנָיו?

כל די מן טעם – כל אשר יהיה מרשותו של הקב״ה וציוויו יעשה בזריזות בחותם המלך לביתו של הקב״ה.

אדרזדא – חותם בלשון ערבי.

די למה להוא – אשר למה יהיה קצף על מלכות המלך ובניו ועל כן יתנו הגזברים כל צרכי הבית.

Whatever is with the authorization Whatever is with the authorization of the Holy One, blessed be He, and His command, shall be done with alacrity, with the seal of the king for the House of the Holy One, blessed be He.

with a seal Aram. אַדְרַזְדָּא, seal in Arabic.

for why should there be For why should there be wrath against the realm of the king and his sons? Therefore, the treasurers shall provide all the needs of the House.

אדרזדא – יש שפותר׳ בחזקה בלא עצלות ויש אומר כהוגן וכשורה ויש אומ׳ לשון זירוז.

כל זה מטעם אלהי השמים יעשה בזריזות לבית אלהי השמים אשר למה יהיה קצף על מלכות המלך ובניו.

אדרזדא – הוא ענין זריזות ואין לו דומה.

כל די – כל אשר הוא מן גזרת אומר של אלהי השמים יעשה בזריזות לבית אלהי השמים.

די למה – אשר למה יהיה קצף מה׳ על מלכות המלך ובניו בעבור התעצלות צורך הבית.

כל אשר מפקודת אלהי השמים יעשה חותם [אדרזדא חותם בלשון ערבי] ״לבית אלהי השמים״, עוד צוה שיעשה חותם שיכתוב עליו שהוא חותם בית אלהים, וכל דבר שיצא מבית ה׳ יוחתם בחותם ויהיה דינו כפקודה שיצא מאלהי השמים, כמו שדבר הנחתם בטבעת המלך דינו כדבר המלך, וזה תפארת גדולה לבית אלהים שהיא פוקדת בחותם ה׳ ויש לחותם הזה תוקף ועוז מן המלך, ״די למה״ הוא טעם לכל פקודותיו אלא שלא יקצוף אלהים על מלכותו אם לא יזהרו בעבודת ביתו כראוי:

כל אשר צֻוָּה מאת אלהי השמים יֵעָשֶה מהר לבית אלהי השמים כי למה יהיה קצף על המלך ובנו.

כתב ראב״ע ״אדרזדא – כטעם מהירות; בדרך סברא, כי אין לו דומה.⁠״

תרגום עברימיוחס לרש״יר׳ בנימין ב״ר יהודהרלב״גמצודת ציוןמצודת דודמלבי״םהואיל משההכל

(כד) וּלְכֹ֣ם מְהוֹדְעִ֗ין דִּ֣י כׇל⁠־כָּהֲנַיָּ֣א וְ֠לֵוָיֵ֠א זַמָּ֨רַיָּ֤א תָרָֽעַיָּא֙ נְתִ֣ינַיָּ֔א וּפָ֣לְחֵ֔י בֵּ֖ית אֱלָהָ֣א דְנָ֑ה מִנְדָּ֤ה בְלוֹ֙ וַהֲלָ֔ךְ לָ֥א שַׁלִּ֖יט לְמִרְמֵ֥א עֲלֵיהֹֽם׃

Also we inform you, that touching any of the priests and Levites, the singers, porters, Nethinim, or servants of this house of God, it shall not be lawful to impose tribute, custom, or toll, on them.

תרגום עבריילקוט שמעונימיוחס לרש״יר׳ בנימין ב״ר יהודהרלב״גרלב״ג תועלותמצודת דודמלבי״םהואיל משהעודהכל

וְלָכֶם מוֹדִיעִים, שֶׁכָּל הַכֹּהֲנִים וְהַלְּוִיִּים, הַמְּשׁוֹרְרִים הַשּׁוֹעֲרִים הַנְּתִינִים וְעוֹבְדֵי בֵּית הָאֵל הַזֶּה, מִנְדָּה בְלוֹ וַהֲלָךְ אֵין סַמְכוּת לְהַטִּיל עֲלֵיהֶם.

מנדה בלו והלך לא שליט למרמא עליהם – אמר רבא שרי ליה לצורבא מרבנן לומר לא יהיבנא כרגא דכתיב מנדה בלו והלך, ואמר רב יהודה מנדה זו מנת המלך, בלו זו כסף גולגלתא, והלך זו ארנונא, רב נחמן בר חסדא שדי כרגא ארבנן. אמר לו רב נחמן בר יצחק עברת לך אדאוריתא ואדנביאי ואדכתובי, אדאוריתא דכתיב אף חובב עמים כל קדושיו בידך, אמר משה לפני הקב״ה רבונו של עולם אפילו בשעה שאתה מחבב האומות יהיו כל קדושיו בידך, והם תכו וממדינה למדינה ללמוד תורה, ישא מדברותיך לישא וליתן בדבריו של מקום, אדנביאי דכתיב גם כי יתנו בגוים, אמר עולא פסוק זה בלשון ארמי נאמר אם כולם יתנו בגוים עתה אקבצם, ואם מעט מהם ויחלו ממשא ממלך שרים, אדכתובים דכתיב מנדה בלו והלך.

ולכום מהודעין – ולכם אנו מודיעים אשר כל הכהנים והלוים המשוררים והשוערים והנתינים שהם חוטבי עצים ושואבי מים למזבח ועובדים בבית זה של הקב״ה לא ישלוט אדם עליהם להשליך עליהם מס וכסף גולגולת אלא יהיו בני חורין מעבודת המלך.

And we are making known to you And we are making known to you that [over] all the priests, the Levites, the musicians, the gatekeepers, and the Nethinites, who are wood cutters and water drawers for the altar, and those who serve in this House of the Holy One, no man shall be empowered over them to levy upon them any tribute or head tax, but they shall be free from the service of the king.

תרעיא – שוערים.

נתיניא – נתינים הם הגבעונים.

מנדה בלו והלך לא שליט למרמא עליהון – ומנת מלכא וכסף גולגלתא וארנונא שהוא מכם לא יהא רשאי להטיל עליהם הואיל ומתעסקים בבית המקדש.

ולכם מודיעים אנו כי כל הכהנים והלוים המשוררים והשוערים והנתינים ועובדי בית האלהים זה מנת המלך ומס ותשורה לא ישלוט איש להעמיס עליהם.

התועלת הששי הוא להודיע שאין ראוי למלך להטיל מס על עובדי עבודת י״י ית׳ כמו הכהנים והלוים המשוררים והשוערים וכל עובדי בית האלהים. ועל זה אמר די מנדה בלו והלך לא שליט למרמא עליהם. ומזה יתבאר שאין ראוי להטיל מס על החכמים כי הם טרודים בחכמת התורה תמיד שהיא עבודת י״י.

ולכום – אתם הפקידים על המס מודיע אני לכם אשר כל הכהנים והלוים המשוררים והשוערים הנתינים ועובדי עבודת בית אלהים זה.

מנדה וגו׳ – מיני המסי׳ האלה אין ממשלה ורשות להטיל עליהם.

ולכם מהודעין – היינו להגזברים הממונים על המס יודיע שאין להם כח לקחת שום מס מהעובדים בבהמ״ק:

ולכון – ולכם מודיעים (אנחנו) כי כל הכהנים והלוים משוררים שוערים נתונים ועובדי בית האלהים הזה מס אין שליט להטיל עליהם.

תרגום עבריילקוט שמעונימיוחס לרש״יר׳ בנימין ב״ר יהודהרלב״גרלב״ג תועלותמצודת דודמלבי״םהואיל משההכל

(כה) ^אוְאַ֣נְתְּ עֶזְרָ֗א כְּחׇכְמַ֨ת אֱלָהָ֤ךְ דִּֽי⁠־בִידָךְ֙ מֶ֣נִּי שָׁפְטִ֞ין וְדַיָּנִ֗ין דִּי⁠־לֶהֱוֺ֤ן [דָּאיְנִין֙] (דאנין) לְכׇל⁠־עַמָּא֙^ב דִּ֚י בַּעֲבַ֣ר נַהֲרָ֔ה לְכׇל⁠־יָדְעֵ֖י דָּתֵ֣י אֱלָהָ֑ךְ וְדִ֧י לָ֦א יָדַ֖ע תְּהוֹדְעֽוּן׃

You, Ezra, after the wisdom of your God who is in your hand, appoint magistrates and judges, who may judge all the people who are beyond the River, all such as know the laws of your God; and teach him who doesn't know them.

א. ‹פפ› ל=אין פרשה

ב. עַמָּא֙ =ק-מ,ב1 ומסורת-ל וטברנית ובדפוסים (כתיב אל"ף)
• ל!=עַמָּה֙ (כתיב ה"א)
• הערת ברויאר
• קורן, סימנים, מכון ממרא

תרגום עברימיוחס לרש״ירלב״גמנחת שימצודת דודמלבי״םהואיל משהעודהכל

וְאַתָּה עֶזְרָא, כְּחָכְמַת אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר בְּיָדְךָ, מַנֵּה שׁוֹפְטִים וְדַיָּנִים, שֶׁיִּהְיוּ דָּנִים אֶת כָּל הָעָם אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַנָּהָר, לְכָל יוֹדְעֵי חֻקֵּי אֱלֹהֶיךָ; וַאֲשֶׁר לֹא יוֹדֵעַ, תּוֹדִיעוּ.

ואנת עזרא כחכמת אלהיך די בידך – ואתה עזרא כפי חכמת אלהיך אשר בידיך יותר מן השופטים והדיינים שהם דנין כל העם שבעבר הנהר לצד ארץ ישראל עם יודעי התורה.

ודי לא ידע – והשופט אשר לא ידע לשפוט תודיע לו המשפט לעשותו.

And you, Ezra, according to the wisdom of your God, which is in your hand and you, Ezra, according to the wisdom of your God, which is in your hand [and which is] greater than that of the judges and the magistrates who judge all the people beyond the river to the side of Israel, the people knowledgeable in the Torah.

and whoever does not know and the judge who does not know how to judge, inform him of the judgment that he should execute it.

ואתה עזרא כחכמת אלהיך אשר בידך תמנה שופטים ודינים ישפטו לכל העם אשר בעבר הנהר לכל יודעי דתי אלהיך ואשר לא ידע תודיעו.

דאנין – דינין קרי.

לא ידע – בקמץ היו״ד לא בשוא.

ואנת – ואתה עזרא כפי חכמת אלהיך אשר בידיך פקוד ומנה שופטים ודיינים אשר יהיו דנין לכל העם אשר בעבר הנהר.

לכל ידעי – רצה לומר מנה את כל יודעי תורת אלהיך ואשר לא ידעו מה מדבר הקשה תודיע להם.

ואנת עזרא – עוד נתן תוקף ביד עזרא למנות שופטים שידונו את העם ע״פ דין תורה, ואמר ״שפטין ודינין״ היינו שופטים מומחין, ודיינים שאינם מומחין דהיינו שלשה הדיוטות דא״א דלית בהו חד דגמיר, ונגד השופטים אמר ״לכל יודעי דתי אלהך״ ר״ל מומחים, ונגד דיינים אמר ״ודי לא ידע תהודעין ״שאז ילמדו את הדיין מקצת דינים:

ואנת – ואתה עזרא כחכמת אלהיך אשר בידך מנה שופטים וְדַיָנִים אשר יהיו דנים את כל העם אשר בעבר הנהר את כל יודעי דתי אלהיך ואשר אינו יודע תוֹדִיעוּ.

תרגום עברימיוחס לרש״ירלב״גמנחת שימצודת דודמלבי״םהואיל משההכל

(כו) וְכׇל⁠־דִּי⁠־לָא֩ לֶהֱוֵ֨א עָבֵ֜ד דָּתָ֣א דִֽי⁠־אֱלָהָ֗ךְ וְדָתָא֙ דִּ֣י מַלְכָּ֔א אׇסְפַּ֕רְנָא דִּינָ֕ה לֶהֱוֵ֥א מִתְעֲבֵ֖ד מִנֵּ֑הּ הֵ֤ן לְמוֹת֙ הֵ֣ן [לִשְׁרֹשִׁ֔י] (לשרשו) הֵן⁠־לַעֲנָ֥שׁ נִכְסִ֖ין וְלֶאֱסוּרִֽין׃

Whoever will not do the law of your God, and the law of the king, let judgment be executed on him with all diligence, whether it be to death, or to banishment, or to confiscation of goods, or to imprisonment.⁠"

תרגום עברימיוחס לרש״יר׳ בנימין ב״ר יהודהרלב״גמנחת שימצודת דודמלבי״םהואיל משהעודהכל

וְכָל שֶׁלֹּא יִהְיֶה עוֹשֶׂה הַחֹק שֶׁל אֱלֹהֶיךָ וְהַדִּין שֶׁל הַמֶּלֶךְ, מָהֵר הַדִּין יִהְיֶה נֶעֱשֶׂה מִמֶּנּוּ, אִם לְמָוֶת, אִם לְחֵרֶם, אִם לְעֹנֶשׁ נְכָסִים, וְלַאֲסוּרִים.

וכל די לא להוא עבד – וכל אשר לא יהיה עושה דתו של הקב״ה ודת המלך מהרה, יעכב הדין והמשפט.

דינה – הדין יעשה ממנו מן המעכב משפט.

הן למות – להרג.

הן לשרושי – אם לעקרו מן העולם אותו ואת זרעו ואת משפחתו, לשרושי דישראצינר בלעז.

הן לענוש נכסין – אם לענשו בממון.

ולאסורין – או לייסרו בייסורין, עד כאן מכתב האגרת אשר נתן דריוש המלך לעזרא הסופר למען ישאהו לירושלים להראותו אל הכהנים והלוים וגזברי המלך למען יחזיקו לקיים המצות ולעבוד י״י בבית המקדש ולשמור התורה כמשפט.

And whoever does not fulfill and whoever does not fulfill the law of the Holy One, blessed be He, and the law of the king promptly, viz. that he delays the law and the judgment.

judgment The judgment shall be inflicted upon him, upon the one who obstructs justice.

whether to be executed [as translated,] whether to be executed.

uprooted whether to uproot him from the world, him, his offspring and his family (לִשְּׁרשִׁי is desraziner in Old French, to uproot).

fined to be punished with money.

or tortured or to torture him with tortures. Until here is the writ of the letter that King Darius gave to Ezra the scribe in order that he convey it to Jerusalem to show it to the priests and the Levites and the king's treasurers, in order that they persist in performing the commandments and worshiping the Lord in the Temple and keeping the Torah properly.

למות – בארבע מיתות בית דין.

לשרושי – זה נדוי ושמתא כמו שנ׳ יתצך לנצח ויסחך מאהל ושרשך מארץ החיים (תהלים נ״ב:ז׳).

הן לענוש נכסין – עונש ממון וקנסות כמ׳ ענוש יענש (שמות כ״א:כ״ב) וענשו אותו מאה כסף (דברים כ״ב:י״ט).

ולאסורין – בית הסהר ויש אומ׳ ולאסורין אלו מלקיות כמו ויסרו אותו (דברים כאי ח׳) מתרג׳ וילקון יתיה.

וכל אשר לא יעשה דת אלהיך ודת המלך במהרה יעשה דין ממנו הן לכלות ולשרש הן לענוש עונש ממון או להאסר בבית האסורים.

לשרשו – לשרשי קרי.

וכל די – וכל אשר לא יהיה עושה דת התורה של אלהיך ודת של המלך המזהיר על הדבר.

אספרנא – חיש מהר יהיה נעשה ממנו משפט ודין הן אם יהיה משפטו להמיתו הן לעקור שרשיו ר״ל להמית אותו ואת בניו הן לענשו עונש ממון ונכסים הן לאסרו בבית האסורים את הכל יהיה נעשה חיש מהר.

וכל – וגם נתן להשופטים תוקף לכוף לקיים בין דת אלהים בין דת המלך, ויש כח בידם לעשות דין להעובר על דת ה׳ ודת המלך, בין למות ״בין לשרושי״ לשרש כל המשפחה וכו׳, בענין שתוקף העונשים ג״כ ניתן בידם:

וכל אשר לא יהיה עושה דת אלהיך ודת המלך מהר יֵעָשֶה בו דין (יֵעָנֵש) הן למות, הן לגרשו (מנחלתו או מן ארצו) הן לענשו נכסים או (לתתו בבית) האסורים.

לשרשי – כתוב לְשָרְשוֹ, לעקרו משרשיו.

תרגום עברימיוחס לרש״יר׳ בנימין ב״ר יהודהרלב״גמנחת שימצודת דודמלבי״םהואיל משההכל

(כז) בָּר֥וּךְ יְהֹוָ֖היְ⁠־⁠הֹוָ֖ה אֱלֹהֵ֣י אֲבֹתֵ֑ינוּ^א אֲשֶׁ֨ר נָתַ֤ן כָּזֹאת֙ בְּלֵ֣ב הַמֶּ֔לֶךְ לְפָאֵ֕ר אֶת⁠־בֵּ֥ית יְהֹוָ֖היְ⁠־⁠הֹוָ֖ה אֲשֶׁ֥ר בִּירוּשָׁלָֽ͏ִם׃

Blessed be Hashem, the God of our fathers, who has put such a thing as this in the king's heart, to beautify the house of Hashem which is in Jerusalem;

א. אֲבֹתֵ֑ינוּ =ק-מ,ב1 ומסורת-ל וטברנית ובדפוסים (כתיב חסר וי"ו)
• ל!=אֲבוֹתֵ֑ינוּ (כתיב מלא וי"ו)
• הערת ברויאר
• קורן, סימנים, מכון ממרא

מיוחס לרש״ירלב״גרלב״ג תועלותמצודת דודמלבי״םעודהכל

ברוך י״י – כך כתב עזרא בספרו כאשר נתן הודאה להקב״ה.

Blessed be the Lord Ezra wrote this in his Book when he gave thanks to the Holy One, blessed be He.

והנה אמר עזרא על מה שהטה י״י ית׳ לב המלך עליו. ברוך י״י אלהי אבותינו וגו׳ כי ראוי לברך י״י ית׳ על הטובה שהטיב והנה התחזק עזרא כיד י״י ית׳ עליו וקבץ מישראל ראשים לעלות עמו. וכבר זכרם אחר זה בשמות. הנה זה הוא באור מה שצריך אל באור בזאת הפרשה שהגבלנו באורה בזה המקום.

(כז-כח) התועלת השביעי הוא להודיע שהוא ראוי לברך י״י ית׳ על הטובה כי עם שהוא ראוי מצד עצם הענין הנה בו תועלת להישיר האנשים אל שזאת הטובה באה מאתו על צד ההשגחה הפרטית. ולזה ספר שכבר ברך עזרא י״י ית׳ על הטובה הנפלאה הזאת שהטיב לישראל בעבורו.

ברוך ה׳ – אלה דברי עזרא שהודה לה׳ על הטובה.

כזאת – כדבר הזאת לזרז על דברי הבית ולפאר ולרומם את בית ה׳.

ברוך ה׳ – עזרא נותן הודאה לה׳, אם מצד מה שעשה לפאר בית ה׳, שנתן בלב המלך להתנדב לבית האלהים, ואם מה שנעשה לו, שנתן הכח בידו לחזק הדת ולהקים שופטים, ועז״א ״ועלי הטה חסד״:

מיוחס לרש״ירלב״גרלב״ג תועלותמצודת דודמלבי״םהכל

(כח) וְעָלַ֣י הִטָּה⁠־חֶ֗סֶד לִפְנֵ֤י הַמֶּ֙לֶךְ֙ וְיֽוֹעֲצָ֔יו וּלְכׇל⁠־שָׂרֵ֥י הַמֶּ֖לֶךְ הַגִּבֹּרִ֑ים וַאֲנִ֣י הִתְחַזַּ֗קְתִּי כְּיַד⁠־יְהֹוָ֤היְ⁠־⁠הֹוָ֤ה אֱלֹהַי֙ עָלַ֔י וָאֶקְבְּצָ֧ה מִיִּשְׂרָאֵ֛ל רָאשִׁ֖ים לַעֲל֥וֹת עִמִּֽי׃

and has extended loving kindness to me before the king, and his counselors, and before all the king's mighty princes. I was strengthened according to the hand of Hashem my God on me, and I gathered together out of Israel chief men to go up with me.

מיוחס לרש״ירלב״ג תועלותמצודת דודעודהכל

ויועציו – הם שבעה רואי פני המלך הן שבעה יעטוהי של מעלה (עזרא ז׳:י״ד).

כיד י״י אלהי עלי – כאשר היתה עזרתו של הקב״ה עלי וקבצתי מישראל הנשארים בבבל ראשי אבות וגדולים לעלות עמי מבבל.

and his advisers They are his seven advisers mentioned above (verse 14).

according to the hand of the Lord my God upon me as the help of the Holy One, blessed be He, was upon me; and I gathered from the Israelites remaining in Babylon the chiefs of the fathers' houses and the great men to ascend with me from Babylon.

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק כז]

ועלי – המקום הטה עלי חסד לפני המלך.

ולכל – ולפני כל.

כיד ה׳ – כפי הכח שהיה מה׳ עלי.

ראשים – ואחריהם היו נמשכים יתר העם.

מיוחס לרש״ירלב״ג תועלותמצודת דודהכל

רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון