×
Mikraot Gedolot Tutorial
תנ״ך
פירוש
הערותNotes
E/ע
דברי הימים א א׳תנ״ך
א֣
אָ
(א) אָדָ֥םא שֵׁ֖ת אֱנֽוֹשׁ׃ (ב) קֵינָ֥ן מַהֲלַלְאֵ֖ל יָֽרֶד׃ (ג) חֲנ֥וֹךְ מְתוּשֶׁ֖לַח לָֽמֶךְ׃ (ד) נֹ֥חַ שֵׁ֖ם חָ֥ם וָיָֽפֶת׃ (ה)  בְּנֵ֣י יֶ֔פֶת גֹּ֣מֶר וּמָג֔וֹג וּמָדַ֖י וְיָוָ֣ן וְתֻבָ֑ל וּמֶ֖שֶׁךְ וְתִירָֽס׃ (ו)  וּבְנֵ֖י גֹּ֑מֶר אַשְׁכְּנַ֥ז וְדִיפַ֖ת וְתוֹגַרְמָֽה׃ (ז)  וּבְנֵ֥י יָוָ֖ן אֱלִישָׁ֣ה וְתַרְשִׁ֑ישָׁה כִּתִּ֖ים וְרוֹדָנִֽים׃ (ח)  בְּנֵ֖י חָ֑ם כּ֥וּשׁ וּמִצְרַ֖יִם פּ֥וּט וּכְנָֽעַן׃ (ט) וּבְנֵ֣י כ֔וּשׁ סְבָא֙ וַֽחֲוִילָ֔ה וְסַבְתָּ֥א וְרַעְמָ֖א וְסַבְתְּכָ֑א וּבְנֵ֥י רַעְמָ֖א שְׁבָ֥א וּדְדָֽן׃ (י)  וְכ֖וּשׁ יָלַ֣ד אֶת⁠־נִמְר֑וֹד ה֣וּא הֵחֵ֔ל לִֽהְי֥וֹת גִּבּ֖וֹר בָּאָֽרֶץ׃ (יא)  וּמִצְרַ֡יִם יָלַ֞ד אֶת⁠־[לוּדִ֧ים] (לודיים) וְאֶת⁠־עֲנָמִ֛ים וְאֶת⁠־לְהָבִ֖ים וְאֶת⁠־נַפְתֻּחִֽים׃ (יב) וְֽאֶת⁠־פַּתְרֻסִ֞ים וְאֶת⁠־כַּסְלֻחִ֗ים אֲשֶׁ֨ר יָצְא֥וּ מִשָּׁ֛ם פְּלִשְׁתִּ֖ים וְאֶת⁠־כַּפְתֹּרִֽים׃ (יג)  וּכְנַ֗עַן יָלַ֛ד אֶת⁠־צִיד֥וֹן בְּכֹר֖וֹ וְאֶת⁠־חֵֽת׃ (יד) וְאֶת⁠־הַיְבוּסִי֙ וְאֶת⁠־הָ֣אֱמֹרִ֔י וְאֵ֖ת הַגִּרְגָּשִֽׁי׃ (טו) וְאֶת⁠־הַחִוִּ֥י וְאֶת⁠־הַעַרְקִ֖י וְאֶת⁠־הַסִּינִֽי׃ (טז) וְאֶת⁠־הָאַרְוָדִ֥י וְאֶת⁠־הַצְּמָרִ֖י וְאֶת⁠־הַחֲמָתִֽי׃ (יז)  בְּנֵ֣י שֵׁ֔ם עֵילָ֣ם וְאַשּׁ֔וּר וְאַרְפַּכְשַׁ֖ד וְל֣וּד וַאֲרָ֑ם וְע֥וּץ וְח֖וּל וְגֶ֥תֶר וָמֶֽשֶׁךְ׃ (יח)  וְאַרְפַּכְשַׁ֖ד יָלַ֣ד אֶת⁠־שָׁ֑לַח וְשֶׁ֖לַח יָלַ֥ד אֶת⁠־עֵֽבֶר׃ (יט) וּלְעֵ֥בֶר יֻלַּ֖ד שְׁנֵ֣י בָנִ֑ים שֵׁ֣ם הָאֶחָ֞ד פֶּ֗לֶג כִּ֤י בְיָמָיו֙ נִפְלְגָ֣ה הָאָ֔רֶץ וְשֵׁ֥ם אָחִ֖יו יׇקְטָֽן׃ (כ) וְיׇקְטָ֣ן יָלַ֔ד אֶת⁠־אַלְמוֹדָ֖ד וְאֶת⁠־שָׁ֑לֶף וְאֶת⁠־חֲצַרְמָ֖וֶת וְאֶת⁠־יָֽרַח׃ (כא) וְאֶת⁠־הֲדוֹרָ֥ם וְאֶת⁠־אוּזָ֖ל וְאֶת⁠־דִּקְלָֽה׃ (כב) וְאֶת⁠־עֵיבָ֥ל וְאֶת⁠־אֲבִֽימָאֵ֖ל וְאֶת⁠־שְׁבָֽא׃ (כג) וְאֶת⁠־אוֹפִ֥יר וְאֶת⁠־חֲוִילָ֖ה וְאֶת⁠־יוֹבָ֑ב כׇּל⁠־אֵ֖לֶּה בְּנֵ֥י יׇקְטָֽן׃ (כד)  שֵׁ֥ם ׀ אַרְפַּכְשַׁ֖ד שָֽׁלַח׃ (כה) עֵ֥בֶר פֶּ֖לֶג רְעֽוּ׃ (כו) שְׂר֥וּג נָח֖וֹר תָּֽרַח׃ (כז) אַבְרָ֖ם ה֥וּא אַבְרָהָֽם׃ (כח)  בְּנֵי֙ אַבְרָהָ֔ם יִצְחָ֖ק וְיִשְׁמָעֵֽאל׃ (כט)  אֵ֖לֶּה תֹּלְדוֹתָ֑ם בְּכ֤וֹר יִשְׁמָעֵאל֙ נְבָי֔וֹת וְקֵדָ֥ר וְאַדְבְּאֵ֖ל וּמִבְשָֽׂם׃ (ל) מִשְׁמָ֣ע וְדוּמָ֔ה מַשָּׂ֖א חֲדַ֥ד וְתֵימָֽא׃ (לא) יְט֥וּר נָפִ֖ישׁ וָקֵ֑דְמָה אֵ֥לֶּה הֵ֖ם בְּנֵ֥י יִשְׁמָעֵֽאל׃ (לב)  וּבְנֵ֨י קְטוּרָ֜ה פִּילֶ֣גֶשׁ אַבְרָהָ֗ם יָלְדָ֞ה אֶת⁠־זִמְרָ֧ן וְיׇקְשָׁ֛ן וּמְדָ֥ן וּמִדְיָ֖ן וְיִשְׁבָּ֣ק וְשׁ֑וּחַ וּבְנֵ֥י יׇקְשָׁ֖ן שְׁבָ֥א וּדְדָֽן׃ (לג)  וּבְנֵ֣י מִדְיָ֗ן עֵיפָ֤ה וָעֵ֙פֶר֙ וַחֲנ֔וֹךְ וַאֲבִידָ֖ע וְאֶלְדָּעָ֑ה כׇּל⁠־אֵ֖לֶּה בְּנֵ֥י קְטוּרָֽה׃ (לד)  וַיּ֥וֹלֶד אַבְרָהָ֖ם אֶת⁠־יִצְחָ֑ק בְּנֵ֣י יִצְחָ֔ק עֵשָׂ֖ו וְיִשְׂרָאֵֽל׃ (לה)  בְּנֵ֖י עֵשָׂ֑ו אֱלִיפַ֛ז רְעוּאֵ֥ל וִיע֖וּשׁ וְיַעְלָ֥ם וְקֹֽרַח׃ (לו)  בְּנֵ֖י אֱלִיפָ֑ז תֵּימָ֤ן וְאוֹמָר֙ צְפִ֣י וְגַעְתָּ֔ם קְנַ֖ז וְתִמְנָ֥ע וַעֲמָלֵֽק׃ (לז)  בְּנֵ֖י רְעוּאֵ֑ל נַ֥חַת זֶ֖רַח שַׁמָּ֥ה וּמִזָּֽה׃ (לח)  וּבְנֵ֣י שֵׂעִ֔יר לוֹטָ֥ן וְשׁוֹבָ֖ל וְצִבְע֣וֹן וַעֲנָ֑ה וְדִישֹׁ֥ן וְאֵ֖צֶר וְדִישָֽׁן׃ (לט)  וּבְנֵ֥י לוֹטָ֖ן חֹרִ֣י וְהוֹמָ֑ם וַאֲח֥וֹת לוֹטָ֖ן תִּמְנָֽע׃ (מ)  בְּנֵ֣י שׁוֹבָ֔ל עַלְיָ֧ן וּמָנַ֛חַת וְעֵיבָ֖ל שְׁפִ֣י וְאוֹנָ֑ם וּבְנֵ֥י צִבְע֖וֹן אַיָּ֥ה וַעֲנָֽה׃ (מא)  בְּנֵ֥י עֲנָ֖ה דִּישׁ֑וֹן וּבְנֵ֣י דִישׁ֔וֹן חַמְרָ֥ן וְאֶשְׁבָּ֖ן וְיִתְרָ֥ן וּכְרָֽן׃ (מב) בְּֽנֵי⁠־אֵ֔צֶר בִּלְהָ֥ן וְזַעֲוָ֖ן יַעֲקָ֑ן בְּנֵ֥י דִישׁ֖וֹן ע֥וּץ וַאֲרָֽן׃ (מג)  וְאֵ֣לֶּה הַמְּלָכִ֗ים אֲשֶׁ֤ר מָֽלְכוּ֙ בְּאֶ֣רֶץ אֱד֔וֹם לִפְנֵ֥י מְלׇךְ⁠־מֶ֖לֶךְ לִבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל בֶּ֚לַע בֶּן⁠־בְּע֔וֹר וְשֵׁ֥ם עִיר֖וֹ דִּנְהָֽבָה׃ (מד) וַיָּ֖מׇת בָּ֑לַע וַיִּמְלֹ֣ךְ תַּחְתָּ֔יו יוֹבָ֥ב בֶּן⁠־זֶ֖רַח מִבׇּצְרָֽה׃ (מה) וַיָּ֖מׇת יוֹבָ֑ב וַיִּמְלֹ֣ךְ תַּחְתָּ֔יו חוּשָׁ֖ם מֵאֶ֥רֶץ הַתֵּימָנִֽי׃ (מו) וַיָּ֖מׇת חוּשָׁ֑ם וַיִּמְלֹ֨ךְ תַּחְתָּ֜יו הֲדַ֣ד בֶּן⁠־בְּדַ֗ד הַמַּכֶּ֤ה אֶת⁠־מִדְיָן֙ בִּשְׂדֵ֣ה מוֹאָ֔ב וְשֵׁ֥ם עִיר֖וֹ [עֲוִֽית] (עיות)ב׃ (מז) וַיָּ֖מׇת הֲדָ֑ד וַיִּמְלֹ֣ךְ תַּחְתָּ֔יו שַׂמְלָ֖ה מִמַּשְׂרֵקָֽה׃ (מח) וַיָּ֖מׇת שַׂמְלָ֑ה וַיִּמְלֹ֣ךְ תַּחְתָּ֔יו שָׁא֖וּל מֵרְחֹב֥וֹת הַנָּהָֽר׃ (מט) וַיָּ֖מׇת שָׁא֑וּל וַיִּמְלֹ֣ךְ תַּחְתָּ֔יו בַּ֥עַל חָנָ֖ן בֶּן⁠־עַכְבּֽוֹר׃ (נ) וַיָּ֙מׇת֙ בַּ֣עַל חָנָ֔ן וַיִּמְלֹ֤ךְ תַּחְתָּיו֙ הֲדַ֔ד וְשֵׁ֥ם עִיר֖וֹ פָּ֑עִי וְשֵׁ֨ם אִשְׁתּ֤וֹ מְהֵֽיטַבְאֵל֙ בַּת⁠־מַטְרֵ֔ד בַּ֖ת מֵ֥י זָהָֽב׃ (נא) וַיָּ֖מׇת הֲדָ֑ד וַיִּֽהְיוּ֙ אַלּוּפֵ֣י אֱד֔וֹם אַלּ֥וּף תִּמְנָ֛ע אַלּ֥וּף [עַֽלְוָ֖ה] (עליה) אַלּ֥וּף יְתֵֽת׃ (נב) אַלּ֧וּף אׇהֳלִיבָמָ֛ה אַלּ֥וּף אֵלָ֖ה אַלּ֥וּף פִּינֹֽן׃ (נג) אַלּ֥וּף קְנַ֛ז אַלּ֥וּף תֵּימָ֖ן אַלּ֥וּף מִבְצָֽר׃ (נד) אַלּ֥וּף מַגְדִּיאֵ֖ל אַלּ֣וּף עִירָ֑ם אֵ֖לֶּה אַלּוּפֵ֥י אֱדֽוֹם׃נוסח המקרא מבוסס על מהדורת מקרא על פי המסורה (CC BY-SA 3.0), המבוססת על כתר ארם צובה וכתבי יד נוספים (רשימת מקורות וקיצורים מופיעה כאן), בתוספת הדגשת שוואים נעים ודגשים חזקים ע"י על־התורה
הערות
א אָדָ֥ם =ק-מ ומ״ש ובדפוסים וקורן (אל״ף גדולה)
• א=אָדָ֥ם (אין אות גדולה)
ב [עֲוִֽית] (עיות) א-כתיב=עֲיוִֽת
E/ע
הערותNotes
(א) אדם שת אנוש – ואין לתמוה למה לא הטיל הכתוב ו׳ בתיבהא השלישית כמנהג כל הכתובים, ראובן שמעון לוי ויהודה (שמות א׳:ב׳), אמנם כי קצר ולא פירש מעשיהם לפי שלא היו אנשי הוגן והיו מכעיסים בעבודה זרה, ואנוש הוא דור שלישי, ובימיו התחילו להכעיסב בשלש עבירות, שנא׳ אביג יושב אהל ומקנה (בראשית ד׳:כ׳) מקנה בסתר, וחזרו להכעיס בגלוי ומשמיעים קולם שנאמר: אבי כל תפש כנור ועוגב (בראשית ד׳:כ״א), חזרו להיות עושים צלמים וקוראים אותם בשם בוראם, שנא׳ אז הוחל לקרא בשם ה׳ (בראשית ד׳:כ״ו), וזה לִקְרוֹא כמו מִקְּרוֹא כדרך המקרא בהרבה מקומותד משמשת ל׳ במקוםה מ׳ כמו אמרי לי אחי הוא (בראשית כ׳:י״ג) ופתרונו ממני, וכןו לעגלות בית און (הושע י׳:ה׳) והיאז מֵעגלות בית און יגורו ויפחדו וירעדוח שכנימוט השומרונים כי יתאבלו עליוי עמו וכמריו שהיו מזמרים ומגילים לפניו ויהפך להםיא לאבל על כבודו כי גלה ממנויב, וכמו לחונן דלים (משלי כ״ח:ח׳) מִחונן דלמדיג מם הוא, ממה שחונן הקב״היד לעניים הוא מרבה הונו, שעניים לווים בריבית. וחכמים פירשו למלכות ובונה בהם גשרים (תנחומא משפטים י״ד). והוחל זה לשון חול הוא, כלומר תפשו דרך חולין והניחו לשוןטו הקודש מקרוא בשם ה׳, ולכן לא הטיל בוטז ו׳ עד שבא לנח איש צדיקיז תמים, כי עד נח היו מכעיסים כולם בעבודה זרהיח ובזנות, שנאמריט ואחות תובל קין (בראשית ד׳:כ״ב) שחזרו להותבלכ בזנות, כעיןכא שנ׳ תבל עשו (ויקרא כ׳:י״ב), לכן לא הזכירם אלא להוציא מהם תולדות, וסילק וקיצר דבריו מהם. (ג) למך – זה בן שת, ואותו למך שנאמר בו: כי איש הרגתי לפצעי (בראשית ד׳:כ״ג) בן קין הוא. ואע״פ שאומרים בני אדם שהרג אתכב קין (תנחומא בראשית יא), שגיוןכג בעיניכד ואינו כן, אמנם מתמה ואומר וכי אני הרגתי להבל שהיה איש לאיברים וילד בשניםכה, קין שהרגו נתלו לו שבעה דורות שנ׳ לכן כל הורג קין שבעתים יוקם (בראשית ד׳:ט״ו) למך שלא הרג כלום לא תבוא בימיו הרעה אפילו עד שבעים ושבעה (ב״ר כ״ג:ד׳) לפי שהיה נח מתרה בהם כל שעה. (ד) נח שם חם ויפת – יש אומרים כי שם ראשון ללידה כאשר מיחסו כאן, ואשר פתח ביפת לתולדות וייחוס הבנים תחלה כדכתיב: בני יפת גמר ומגוג (דברי הימים א א׳:ה׳), לפי שדבריהם מעטים ונסתלק מהן תחלה מהרה, ואח״כ התחיל לייחס בבני שם שאין להם הפסק ותכליתכו ודברי כל הספר תלויים בבני שם, ארפכשד שלח ועבר ואברהם וכל ישראל. ואשר אמר אחי יפת הגדול (בראשית י׳:כ״א), לא יפת גדול ללידה אבל אחיו גדול ממנו, ומשמעו אחי יפת, הגדול מיפת, וכדקא מיירי בבן סורר ומורה (סנהדרין ס״ט:), ויש אומרים כמשמעו ומפני כבודו של שם שהיה חסיד הקדימוכז לפני אחיו, [כחכן הוא הדבר כי יפת גדול דכתיב שם בן מאת שנה שנתים אחר המבול (בראשית י״א:י׳) הוי אומר כי יפת הגדול שהרי בן ה׳ מאות שנה היה נח כשהוליד והמבול בשנת שש מאות שנה, נמצא הגדול שבבניו בן ק׳ שנים, ושם לא הגיע לק׳ עד שנתים אחר המבול, וכן עיקר.] (ה) בני יפת – הוא ובניו חמשה עשר, חם ובניו שלשים ושניםכט, שם הוא ובניו עשרים ושבעה, ומאלה נפצה כל הארץ, מספרם שבעים וארבעה, ולא נחלק העולם אלא לשבעים שנ׳ יצב גבולות עמים למספר בני ישראל (דברים ל״ב:ח׳, ספרי שם), ויעקב ובניו בירידתם למצרים שבעים היו; בני לאה ל״ג, בני רחל י״ד, בני זלפה י״ו, בני בלהה ז׳ל בכללם ע׳ ובפרט ס״טלא כאשר אמרו חכמים (סוטה י״ב.): זו יוכבד שהורתה בדרך ולידתה בין החומות. אמור מעתהלב הללו ארבעה שלא נכללו ושלא נתחלקו ביןלג האומות אילו שם וארפכשד ושלח ועבר, ולפילד שצדיקים היו לא נכללו עם האומות. ומשך – הוא [להגם שם] אחר שכתוב [לובתורה ומש (בראשית י׳:כ״ג), ך׳] זו היא אחתלז מי״א אותיות שבאות בסוףלח המלה ובראשיתה ובאמצעיתה ואינם משמשות כלום, והם שמלאכת״ו בינ״ה שבאות בלא יסוד, וכמות זה: שָׁלָךְ (ויקרא י״א:י״ז) השולה דגים מן הים (חולין ס״ג.), נֶשֶׁךְ אשר ישה (דברים ט״ו:ב׳), עֶרְכְּךָ (ויקרא כ״ז:ב׳) ערך, חִכְּךָ (הושע ח׳:א׳) חיך, ובלשון המשנה: סכך סכוי. (ו) ודיפת – [לטהוא] ריפת, לפי שדומים ר׳ וד׳ בציורם ובחיקוקם ולא שינהמ הסדרןמא וחלפן זה בזה כמו מתעורר (ישעיהו ס״ד:ו׳) מתעודד, או מי ירה (איוב ל״ח:ו׳) ידה, ואגדע את מקלי (זכריה י״א:י״ד) נגרע [מבהיום] שבט אחד (שופטים כ״א:ו׳)מג ובלשון המשנה: כל כנויי נזירות כדומים לו, נזיר נזיק נזיח פזיח הרי זה נזיר (משנה נזיר א׳:א׳), כי בגירדך משוך הקו״ף וניקוד הפ״ה וחוטרו של חי״ת הרי כולם נזירותמד ובדומיהם נתפשים וסדר אחד לכולם. (יז) ועוץ וחול – אעפ״י שבתורה ייחסם על שם ארם, שנ׳ ובני ארם עוץ וחול (בראשית י׳:כ״ג), בני בנים הרי הם כבנים וייחסם בבני שם, ויחס ארם וארפכשד ולא ייחס לוד ועילם ואשור, לפי שרשעים היו וקיצר דבריהם ולא ייחסם בבנים, והתחיל לייחס את שםמה עד שהגיע לאברהם ואמר (כח) בני אברהם יצחק וישמעאל – והקדים יצחק מפני ב׳ דברים, א׳ מפני כבודו וחישובו, וא׳ מפני שאמר בני אברהם ולא אמר בני אברם, ומשהיה שמו אברהם יצחק היה בתחלת בניו ולכך הקדימו. (לד) ויולד אברהם את יצחק – כאשר כתוב בתורה ואלה תולדת יצחק בן אברהם (בראשית כ״ה:י״ט), והיה יכול לומר יצחק הוליד את יעקב, אלא אמר אברהם הוליד את יצחק, שהיתה לו צורת פני אביו מפני ליצני הדור שהיו אומרים ראיתם זקן וזקנה שהביאו אסופי מן השוק ואומרים בננו זה, מה עשה הקב״ה, הטיל בו צורת אברהם שכל הרואים אותו אמרו אברהם הוליד את יצחק (תנחומא תולדות א; ב״מ פ״ז.); וכן בכלאב בן אביגיל שלכן שינה שמו מדניאל לפי שהיו ליצני הדורמו אומרים בן נבל הוא, כדמפורש בסדר הבנים (דברי הימים א ג׳:א׳). בני יצחק עשו וישראל – הקדים את עשו לפי שמועטים דבריו ורוצה להסתלק ממנו ולסיים בישראל שהתחיל תחלה לפי שכל דברי הספר תלויים בו, והקדים מי שמועטים דבריו והורישו הר שעיר ואח״כ התחיל במספר בני ישראל אשר ספורתם מרובים ודבריהם ארוכים, ועכשיו הוא מיחס את בני עשו. (לה-לו) אליפז רעואל ויעוש ויעלם וקרח – כי ג׳ נשים היו לו לעשו, עדה ואהליבמה ובשמת, עדה ילדה את אליפז ובשמת ילדה את רעואל, ואהליבמה ילדה את יעוש ואת יעלם ואת קרח (בראשית ל״ו:ד׳-ה׳), הרי ה׳ בנים היו לו לעשו וקרח בן עשו הוא, ועוד יש לנו קרח אחר שהוא בן אליפז (בראשית ל״ו:ט״ז) ובדברי הימים יזכיר אותו תמנע, וגם בתורה כמו כן, ואע״פ שחתומים וסתומים דברי המבטא תמנע בן אליפז הוא איש ולא אשה ובאלופיהם יזכיר אותו קרח. ועכשיו תחכם בבינה, וחשוב בני אליפז שכתב בתורה:⁠מז תימן אומר צפו וגעתם וקנז ותמנע (בראשית ל״ו:י״א-י״ב) הרי ו׳ בנים לאליפז, ועוד היתה לו פילגש לאליפז בן עשו. ואם תרצה לומר אחות לוטן תמנע כי היא מבנות שעיר וממורישי בני עשו (בראשית ל״ו:כ״ב), ותמנע זה הוא אחד מן הדברים שאין להם הכרע בתורה, כמו: וקם כל העם (דברים ל״א:ט״ז) משקדים (שמות כ״ה:ל״ד) ארור (בראשית מ״ט:ז׳) מחר (שמות י״ז:ט׳) שלכאן ולכאן הם מטיםמח (יומא נ״ב.). ואל תתמה על שנחלק כי ראוי היה להיות סדור אלא שנחלק להבין דעת ומזמה, וזו אחת מל״ב נתיבות שהתורה נדרשת, בסדור שנחלק, כמו: כי מרבית העם [...] ה׳ הטוב יכפר בעד כל לבבו הכין לדרוש האלהים [...] ולא כטהרת הקדש (דברי הימים ב ל׳:י״ח-י״ט) סדור היה ראוי להיות אלא שנחלק, כיוצא בו: כי לבם צפנת משכל על כן לא תרומם, למי, לחלק יגיד רעים – למי שהוא חולק על דברי נביאים ורעיםמט, ועיני בניו תכלינה (איוב י״ז:ד׳-ה׳) סדור היה ראוי להיות אלא שנחלק. ואעפ״י שנחלק, רמזו חכמיםנ בטעם לגרמיה עומד בתמנע [נאעם הבנים] שנ׳: ותמנ֣ע׀ היתה פילגש, והמשכילים יבינו וישכילו תמנע עם הבנים. וכהנה רבות במקרא: ויאמר ה׳ אלהים הן האדם היה כאחד ממנו, ואח״כ ממנו לדעת טוב ורע (בראשית ג׳:כ״ב)נב, והשוגה קורא כאחד ממנו ביחד. כה אמר ה׳ למשיחו, לכ֣ורש׀ (ישעיהו מ״ה:א׳) ואינו אלא למשיחו, כלומר כה אמר ה׳ למשיחו, ראו מכורש זה שאני אמרתי וגלותי ישלח (ישעיהו מ״ה:י״ג) לגמרי, והוא לא עשה כן אלא אמר: מי בכם מכל עמו יהי אלהיו עמו (עזרא א׳:ג׳) כמפורש על הענין, ועצמו מספר הכתובים בתורה כמו כן. והשוגה שנכנס בו השיבוש כאשר אמרו חכמים: שבשתא כיון דעל על (פסחים קי״ב.), מתרעם ואמר לא כן בדיו, כאשר ראמות לאויל חכמות (משלי כ״ד:ז׳) אין לו לאויל בחכמה אלא תרעומת, וזה ראמות רעמות הוא, כמו מגאל מגעל (מלאכי א׳:ז׳) יאר יערנג, כאור (בבא קמא ק׳:) כעור, והחכם דן את הדברים לאמיתם ומעמידן על בוריין. ובישעיה כמו כן סדור שנחלק, שכן הוא אומר על אדום הרשעה: וירשוה קאת וקפוד וינשוף ועורב ישכנו בה (ישעיהו ל״ד:י״א), וכלנד הכתובים בספר חומש בת היענה ושחף ותחמס חיות כופרים וחולדות הסנאים ואבני השדה הם כמו כן ירבצו שם, לדור ודור ישכנו בה (ישעיהו ל״ד:י״ז) ואף על פי שיש הפסק במלה זו ונחלק הסידור ומתחיל בפרשה אחרת: ישושום מדבר וציה (ישעיהו ל״ה:א׳), ואומרים בני אדם שהוא מן ענין: ותגל ערבה, ואינה היא המדה ולא זו היא הדרך, אלא המילה סמוכה למעלה ואל אותן חיותנה המקובעות לשם הוא אומר ישושום, יהיה להם משוש בהיות אדום מדבר וציה לא תעבור בה רגל אדם המעכבם והמבריחם ממקומם, היינו משושם, כי כשילך אדם בין החיות בורחות לכאן ולכאן, וכאן לא יהיה כן כי לא תעבור בה רגל אדם ורגל בהמה, וישישו בשרתם ובמדבר ובציה שלהם, ואזי תגל ערבה – ארץ ישראל שנקראת ערבה, שנאמר: והערבה והירדן וגבול (דברים ג׳:י״ז) וכן הוא אומר: והערבה עד ים כנרות מזרחה ועד ים הערבה ים המלח (יהושע י״ב:ג׳), ולכשתחרב אדום ותהיה מדבר שממה אזי תגל ארץ ישראל כמו שנאמר: אמלאה החרבה (יחזקאל כ״ו:ב׳) אי מלאה זו חרבה זו (מגילה ו׳.), הדר הכרמל והשרון (ישעיהו ל״ה:ב׳) זו ירושלים ובית המקדש כמו שנאמר: ירכתי לבנוןנו (מלכים ב י״ט:כ״ג), וזהו שער הענין וטעמו של דבר. ואל תתמה על תחלת הפסוק שנסמך למעלה ואם נסמך למה פסקו, וכאן בדברי הימים יש כמו כן פסוקים שנאמר: לבני שלומות יחת, ובני יריהו אמריהו השני (דברי הימים א כ״ד:כ״ב-כ״ג) ותוכן המלה כך היא: ובני שלומית יחת ובנינז, ואחר כך יריהו ואמריהו כאשר מיחס למעלה: יריהו הראש אמריה השני (דברי הימים א כ״ג:י״ט). כמו כןנח צפו נט וגעתם וקנז ותמנע, וכמוס כן אנו מוצאים באלופים שהן ז׳: אלוף תימן אלוף אומר אלוף צפו אלוף געתםסא אלוף קנז (בראשית ל״ו:ט״ו-ט״ז) אלוף קרח הוא תמנע, קרח ותמנע פתרון אחד להם, אבל קרח בן אהליבמה אחר היה והוא מצוי ביחוס הבנים וביחוס האלופים. (לח) ובני שעיר – החרי, והוא עצמו חוי כי נקרא שם בין בני צבעון כדכתיב: ואת אהליבמה בת ענה בת צבעון החוי (בראשית ל״ו:ב׳), וכולם באים ממשפחת החתי כדכתיב: את עדה בת אילון החתי (בראשית ל״ו:ב׳) וחתי וחוי בני כנען היו, ולא ייחסם כי אם בעבור בני עשו להודיענו היאך ירשו בני עשו את הר שעיר. (מ) עלין – עלון בתורה (בראשית ל״ו:כ״ג), כי בתורה הרבה כתובים בו׳ תמור י׳, והפחתם אותו (מלאכי א׳:י״ג) אותי הוא, בבבת עינו (זכריה ב׳:י״ב) עינִי הוא, אלא שכינה הכתוב י׳ במקום ו׳, יחנני ה׳ (שמואל ב י״ב:כ״ב) וחנני ה׳ הוא, צרת יצחר (דברי הימים א ד׳:ז׳) וצחר הואסב. (מג) ואלה המלכים – ח׳ מלכים הם הכתובים בכאן, ומלכו עד שאול ומנע אותם ממלוך ולא היה מלך באדום אלא היו עובדים לישראל ונותנים להם מס, שנאמר: ויהי כל אדום עבדים לדוד (שמואל ב ח׳:י״ד) ולא היה בהם מלך מימותסג שאול עד יהורם שהוא מלך שמיני, אלא נציבים היו משימים עליהם, שנאמר: וישם באדום נציבים (שמואל ב ח׳:י״ד) ומלך אין באדום נצב מלך (מלכים א כ״ב:מ״ח) ובימי יהורם:⁠סד ויפשע אדום מתחת יד יהודה (מלכים ב ח׳:כ״ב) וישימו האלופים הכתובים בתורה ובדברי הימים משמת הדד ואשתו מהיטבאל, וכן הוא אלוף תמנע עד אלוף עירם. (נב) אלוף אהליבמה – שם איש הוא ונקרא על שם אהליבמה. ויש שפותרים אותו על שהיה מאהליבמה.מהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות) המבוססת על מהדורת קירכהיים, ובתוספת תיקונים והערות מאת עזריאל רוזנשטרק
הערות
א כך במהדורת קירכהיים ובכ״י מוסקבה 853. בכ״י זלצבורג: ״לתיבה״.
ב כך בכ״י זלצבורג, מוסקבה 853. במהדורת קירכהיים: ״להכעיסו״.
ג כך בכ״י זלצבורג, וכן מופיע בפסוק לפנינו. במהדורת קירכהיים: ״אבי כל״ (אשגרה מהפסוק הבא). ובכ״י מוסקבה 853 חסר: ״ישב אהל... שנאמר אבי כל״, כנראה נשמט מחמת הדומות.
ד כך במהדורת קירכהיים. בכ״י זלצבורג, מוסקבה 853 חסר: ״בהרבה מקומות״.
ה כך במהדורת קירכהיים ובכ״י מוסקבה 853. בכ״י זלצבורג (במקום ״במקום״): ״להיות״.
ו כך במהדורת קירכהיים. בכ״י זלצבורג, מוסקבה 853 (במקום ״וכן״): ״כמו״.
ז כך במהדורת קירכהיים ובכ״י מוסקבה 853. בכ״י זלצבורג: ״והוא״.
ח כך במהדורת קירכהיים ובכ״י מוסקבה 853. בכ״י זלצבורג: ״וירעדו ויפחדו״.
ט כך בכ״י זלצבורג. במהדורת קירכהיים: ״שכני״.
י כך במהדורת קירכהיים. בכ״י זלצבורג, מוסקבה 853 חסר: ״עליו״.
יא כך בכ״י זלצבורג, מוסקבה 853. במהדורת קירכהיים: ״לבם״.
יב כך במהדורת קירכהיים, בכ״י זלצבורג, מוסקבה 853 חסר: ״ממנו״.
יג כך במהדורת קירכהיים. בכ״י זלצבורג (במקום ״מחונן... ממה״) ״מ׳ הוא כמו ממה״, ובכ״י מוסקבה 853: ״תפרש כמו במה״.
יד כך במהדורת קירכהיים ובכ״י מוסקבה 853. בכ״י זלצבורג: ״המקום״.
טו כך במהדורת קירכהיים. בכ״י זלצבורג, מוסקבה 853 (במקום ״לשון״): ״שם״.
טז כך במה׳ קירכהיים ובכ״י מוסקבה 853. בכ״י זלצבורג: ״במו״.
יז כך במהדורת קירכהיים. בכ״י זלצבורג, מוסקבה 853 חסר: ״צדיק״.
יח כך במהדורת קירכהיים ובכ״י מוסקבה 853. בכ״י זלצבורג: ״הולכין מכעיסין בע״ז״.
יט בכ״י זלצבורג: ״כעניין שנאמר״.
כ כך במהדורת קירכהיים ובכ״י מוסקבה 853. בכ״י זלצבורג: ״להיתבל״.
כא כך במהדורת קירכהיים ובכ״י מוסקבה 853. בכ״י זלצבורג: ״כענין״.
כב כך במהדורת קירכהיים. בכ״י זלצבורג, מוסקבה 853 חסר: ״את.
כג כך במהדורת קירכהיים. בכ״י זלצבורג: ״שוגין״.
כד כך במהדורת קירכהיים ובכ״י זלצבורג. בכ״י מוסקבה 853: ״בעניין״.
כה כך במהדורת קירכהיים ובכ״י מוסקבה 853. בכ״י זלצבורג: ״לשנים״.
כו כך במהדורת קירכהיים ובכ״י מוסקבה 853. בכ״י זלצבורג חסר: ״ותכלית״.
כז כך בכ״י זלצבורג. במהדורת קירכהיים ובכ״י מוסקבה 853: ״הקדים״.
כח נוסף בכ״י טורינו 124 (לפי עדות קירכהיים) ובכ״י מוסקבה 853. חסר בכ״י רוסטוק 32, זלצבורג.
כט כך במהדורת קירכהיים ובכ״י מוסקבה 853. בכ״י זלצבורג: ״שלשה עשר״.
ל כך במהדורת קירכהיים ע״פ המופיע במקרא (בראשית מ״ו:י״ח-כ״ה). בכ״י זלצבורג, מוסקבה 853: ״בני זלפה י״ז, בני בלהה ד׳⁠ ⁠״.
לא כך במהדורת קירכהיים ובכ״י מוסקבה 853. בכ״י זלצבורג (במקום ״ס״ט״): ״חסר אחת״.
לב כך במהדורת קירכהיים ובכ״י מוסקבה 853. בכ״י זלצבורג (במקום ״אמור מעתה״): ״אמו מעוברת״.
לג כך במהדורת קירכהיים ובכ״י מוסקבה 853. בכ״י זלצבורג (במקום ״בין״): ״עם״.
לד כך בכ״י זלצבורג. במהדורת קירכהיים (במקום ״ולפי... לא״: ״לפי... ולא״.
לה נוסף במהדורת קירכהיים, חסר בכ״י זלצבורג ומוסקבה 853.
לו נוסף במהדורת קירכהיים. חסר בכ״י זלצבורג ומוסקבה 853.
לז כך בכ״י זלצבורג. במהדורת קירכהיים ובכ״י מוסקבה 853 חסר: ״אחת״.
לח כך במהדורת קירכהיים. בכ״י זלצבורג: ״בתוך״.
לט נוסף במהדורת קירכהיים, חסר בכ״י זלצבורג ומוסקבה 853.
מ כך בכ״י זלצבורג, מוסקבה 853. במהדורת קירכהיים חסר: ״ולא שינה״.
מא כך בכ״י זלצבורג. במהדורת קירכהיים ובכ״י מוסקבה 853: ״הסדירן״.
מב נוסף במהדורת קירכהיים ע״פ הנוסח שלפנינו. חסר בכ״י זלצבורג ומוסקבה 853.
מג הערת קירכהיים: כלומר ״נגרע״ במקום ״נגדע״.
מד כך במהדורת קירכהיים. בכ״י זלצבורג, מוסקבה 853: ״נזירין״.
מה כך במהדורת קירכהיים ובכ״י מוסקבה 853. בכ״י זלצבורג (במקום ״את שם... ואמר״): ״את ארם עד שהביא את אברהם ואת״.
מו כך במהדורת קירכהיים. בכ״י מוסקבה 853 חסר: ״ליצני הדור״.
מז כך במהדורת קירכהיים. בכ״י מוסקבה 853 חסר: ״שכתב בתורה״.
מח כך בכ״י מוסקבה 853. במהדורת קירכהיים: ״משים״.
מט כך במהדורת קירכהיים. בכ״י מוסקבה 853 חסר: ״נביאים״.
נ כך במהדורת קירכהיים, בכ״י מוסקבה 853 חסר: ״רמזו חכמים״.
נא נוסף בכ״י מוסקבה 853, חסר במהדורת קירכהיים.
נב ראו שם בתרגום אונקלוס.
נג הערת קירכהיים: כנראה שכוונתו לפסוק: ״יכרסמנה חזיר מיער״ (תהלים פ׳:י״ד), שיש נוסחאות שגרסו ״מיאר״, השווה ויקרא רבה י״ג:ה׳; אבות דרבי נתן נוסחא א׳ פרק ל״ד.
נד כך במהדורת קירכהיים. בכ״י מוסקבה 853: ״וגם כל״.
נה בכ״י מוסקבה 853 נוסף: ״המקום״.
נו כך במהדורת קירכהיים. בכ״י מוסקבה 853 (במקום ״ירכתי לבנון״): ״ובית לבאות״ (יהושע י״ט:ו׳).
נז עי׳ בפירוש לקמן כ״ג:ה׳.
נח כך במהדורת קירכהיים. בכ״י מוסקבה 853 חסר: ״כן״.
נט לפנינו: צפי.
ס כך בכ״י מוסקבה 853. במהדורת קירכהיים: ״כמו״.
סא לפנינו: ״אלוף קנז אלוף געתם״. בכ״י מוסקבה 853 חסר: ״אלוף געתם״.
סב במסורה הקרי שם הוא ״וצחר״.
סג בכ״י מוסקבה 853 נוסף: ״המשיח״.
סד כך במהדורת קירכהיים. בכ״י מוסקבה 853 חסר: ״ובימי יהורם״.
E/ע
הערותNotes
הערות
Tanakh
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144