חלק ב'

יחידת לימוד אינטראקטיבית

פנים מרובות / פורנסטי

• For the English version of this module, click here.‎
• בחלק הראשון של יחידת לימוד זו, הצגנו את הטכניקה המדרשית של "ריכוז דמויות", שבה דמויות שונות בתנ"ך מזוהות זו עם זו.
• ציינו כי ניתן להשתמש בשיטה כדי לפתח זהויות של דמויות לא ידועות, לפתור קשיים פרשניים, להעצים את מעלתם של צדיקים ואת עוולתם של רשעים, או להראות המשכיות היסטורית.
• לעיתים קרובות, כדי לחזק את טענותיהם, מדרשים גם מצביעים על קישורים טקסטואליים בין סיפורים.
• ביחידה זו, נחקור עוד כמה דוגמאות של התופעה, החל מאלו המשמשות לצמצם חטאים של האבות.

• ניגש למקראות גדולות על בראשית מ"ו:י' כדי לראות את רשימת בני שמעון. איזה תיאור מצורף לשם בנו האחרון? מה זה מלמד על מוצאה של אשתו של שמעון?
• בהתחשב במאמציהם של אברהם ויצחק להבטיח כי בניהם לא יתחתנו עם כנעניות ובאיסור המפורש בתורה נגד נישואים כאלה, כיצד אפשר להבין את נישואיו של שמעון?
• רפרפו בפירושו של רש"י על הפסוק (בעקבות בראשית רבה). עם מי הוא מזהה את אשתו הכנענית של שמעון ובכך מתעלם מהבעיה? מדוע קוראים לה "כנענית"?
• איזו בעייה הלכתית חדשה עולה מהצעה זו? מדוע אפשר שרש"י והמדרש פחות מוטרדים מהקושי הזה מאשר האפשרות שאשתו של שמעון הייתה כנענית?

• רש"י מזהה את אשתו של שמעון עם אחותו, דינה, וטוען כי הנישואין היו מעשה של חסד, לא חטא.
• לעומתו, איך אבן עזרא מבין את המילה "הכנענית"? מה הוא חושב על הנישואין?
• כעת, עיינו בפירושו של רד"ק (נגיש בלחיצה על הכפתור "הצג מפרשים נוספים" בתחתית הפסוק). איזו גישה אמצעית הוא נוקט?
• לדיון נוסף, ראו: האם נשאו בני יעקב נשים כנעניות.

• בניגוד לרש"י, גם אבן עזרא וגם רד"ק מציעים כי שמעון אכן התחתן עם כנענית. אבן עזרא מגנה את המעשה, ואילו רד"ק ממתן את החטא בכך שהוא מציע כי זו הייתה רק אשתו השנייה של שמעון ושרוב ילדיו נולדו מנשים הגונות.
• עוד נשים בעייתיות מקבלות זהויות חדשות במקורות מדרשיים. למקרה נוסף, עיינו בבראשית מ"א:מ"ה המתאר את נישואיו של יוסף לאסנת בת פוטי פרע.
• לפי תרגום ירושלמי (יונתן) (נגיש בלחיצה על הכפתור "הצג מפרשים נוספים"), מי היתה אסנת?
• מה מניע את זיהויו?

• ההצעה שאסנת היא בתה של דינה נובעת ככל הנראה מאי-נוחות מהאפשרות שיוסף יתחתן עם בתו של כהן לעבודה זרה.
• איך רשב"ם מפרש מחדש את הפסוק כדי לפתור את הקושי מבלי להכניס את דינה לסיפור?
• מדוע אבן עזרא דוחה את פירושו של רשב"ם? איזו אפשרות אלטרנטיבית הוא מעלה שגם עלול לפתור את הבעיה?
• אבן עזרא ורשב"ם חלוקים ביחס למשמעות המילה "כֹּהֵן". מי צודק?
• לחצו על המילה "כֹּהֵן" כדי לגשת אל הקונקורדנציה בלחיצה אחת לראות את פירוש המילה ברחבי התנ"ך. האם הכוונה תמיד לאדם הממלא תפקיד דתי, או האם המלה יכולה להתפרש גם במשמעות של עובד מדינה? ראו גם: כֹּהֵן.
• כדי לצאת מהקונקורדנציה, לחצו מחוץ לשכבת-על או לחצו על ה-x בפינה.

• השוו את שתי הדוגמאות לעיל למקרה נוסף של נישואי תערובת, נישואיו של משה עם הכושית, המוזכרים בספר במדבר י"ב:א'. מיהי האשה הכושית הזו?
• מה מציע רש"י בעקבות הספרי? האם גם הצעה זו נובעת מאי-נוחות עם מוצאה האתנית של בת הזוג?
• אילו קשיים נוספים עולים מן הזיהוי?
• לעומת זאת, עם מי מזהה רשב"ם את האישה? אילו הנחות צריכה הצעתו להניח?
• ראו: ביקורת מרים על משה והכושית לדיון נוסף והבנות אחרות.

• נושא נוסף שלעיתים נדון באמצעות זיהוי דמויות מקראיות הוא השגחת ה' ושכר ועונש.
• נסתכל בפסוק בבמדבר ז':ב' הדן בנשיאים שזכו לחנך את המזבח. עם מי רש"י (בעקבות הספרי) מקשר אותם?
• איזה קושי טקסטואלי בפסוק עשוי להניע זיהוי זה? איזה מסר ייתכן שרוצים המדרש ורש"י להעביר באמצעות הזיהוי?

• רש"י והמדרש מקשרים את הנשיאים עם השוטרים שהוכו במצרים, אבל הם אינם מצהירים במפורש על מטרת הזיהוי והמסר היוצא ממנו.
• נפנה לפירושו של רש"י על במדבר י"א:ט"ז (ד"ה "אשר ידעת"), שם מופיע זיהוי דומה. ראו גם בספרי ובמדבר רבה י"א:ט"ז (אות כ') ב"רש"י המפואר", הנגיש על ידי לחיצה על ה"ר" מעל פירושו של רש"י. משאב זה מכיל את מקורותיו של רש"י ומפרשיו.
• עם מי רש"י מזהה את הזקנים בבמדבר י"א? איך זה שופך אור על זיהויו בבמדבר פרק ז'? איזה רמז טקסטאולי פה מניע את הזיהוי?

• רש"י מזהה אף את הזקנים בבמדבר י"א עם השוטרים במצרים, זיהוי הנובע מהביטוי "אֲשֶׁר יָדַעְתָּ כִּי הֵם זִקְנֵי הָעָם וְשֹׁטְרָיו".
• לחצו על המילה "וְשֹׁטְרָיו" בפסוק ט"ז כדי לגשת לקונקורדנציה בלחיצה אחת. באילו הקשרים מופיעים "שוטרים" לפני במדבר י"א? איך הממצאים שלכם תומכים בהצעת רש"י?
• למרות הקשר הלשוני, מה רומזים דברי רש"י "עתה יתמנו בגדולתן כדרך שנצטערו בצרתם" לגבי המטרה העקרית של הזיהוי?
• האם זה בעייתי שבפרק ז' רש"י זיהה את השוטרים עם שנים עשר אנשים, וכאן הוא מזהה אותם עם שבעים איש? האם הזיהוי הכפול מחזק או מחליש את ההצעה?

• זיהוי השוטרים שסבלו במצרים עם הזקנים והנשיאים מפגין את השגחתו של ה' ומלמד לקורא שבסופו של דבר, צדיקים הסובלים מתוגמלים על ייסוריהם.
• דוגמה שנייה למוטיב זה ניתן למצוא בילקוט שמעוני על שמואל א ל':י"ז (ד"ה "ולא נמלט מהם"), ששואב מדברי בראשית רבה על בראשית ל"ג:ט"ז.
• עם מי מזהה המדרש את 400 העמלקים שנמלטו מחרב דוד? לפי המדרש, איזה מעשה טוב עשו 400 האנשים המקוריים שהיו ראויים לשכר? מה בטקסט מוביל את המדרש להציע זאת? (ראו: בראשית ל"ג:א' ול"ג:ט"ז.)
• איך הדוגמה הזו יותר קיצונית מהקודמת? האם אי-סבירות שחזור זה מבחינה היסטורית משפיעה על המסר של המדרש?

• נסיים בזיהוי מדרשי ידוע, זה של קטורה עם הגר. במקרה הזה, נראה כי איחוד הדמויות נובע משילוב של גורמים, כולל רמזים טקסטואליים וקשיים פרשניים ומוסריים.
• גשו אל בראשית כ"ה:א' המתאר את נישואיו של אברהם לקטורה.
• השוו את זיהוייהם של רש"י, רשב"ם, וראב"ע לקטורה. כיצד כל אחד עקבי עם גישתו הכללית לגבי יישום או דחיית עקרון זיהוי הדמויות?
• רפרפו בהקשר של סיפור הנישואין (בראשית כ"ד:ס"ב-ס"ז ובראשית כ"ה:א'-י"א). אילו קשרים טקסטואליים תורמים לזיהוי של קטורה עם הגר?
• ראו גם את תנחומא חיי שרה ח' המציין כמה מנקודות אלו.
• לחזרה למקראות גדולות, לחצו כאן.

• ההקשר של הנישואין השניים של אברהם, המזכיר את באר לחי רואי, ישמעאל, ופלגשים, ככל הנראה הוביל לזיהוי של קטורה והגר, אך גורמים אחרים גם תורמים.
• הסיפור שלנו מופיע לאחר מותה של שרה. יוצא מזה שאברהם היה לפחות בן 137 כשהתחתן בשנית. מה גרם לו להתחתן שוב בגיל כה מתקדם?
• כיצד ההצעה שאברהם נישא בשנית עם אשתו הקודמת במקום לקחת אשה חדשה יכולה למתן את הקושי?
• לעומת זאת, כיצד שד"ל על בראשית כ"ה:א' מתמודד עם הקושי? לדעתו, אם הנישואין התקיימו מוקדם יותר, מדוע בכל זאת מסופר עליהם רק כאן?

• שני נושאים נוספים עשויים להניע את הזיהוי של קטורה עם הגר:
• התורה אינה מספרת לנו על מוצאה של קטורה. הייתכן שבטענה שקטורה היא הגר, מנסה המדרש להימנע מן האפשרות שהיא הייתה כנענית?
• לבסוף, כיצד אי-הנוחות שהפגין אברהם בסיפור גירוש הגר וישמעאל (בראשית כ"א:י"א-י"ב) יכולה לתרום לזיהוי? האם אפשר שהמדרש רואה בנישואין איזושהי כפרה לגירוש?
• לדיון נוסף ראו: נשי אברהם.

• ביחידת לימוד זו, ראינו כמה דוגמאות נוספות של זיהוי דמויות והגורמים השונים שהובילו לקשרים השונים.
• כמה זיהויים באים להקטין מה שנראה כחטאים של האבות בעוד שאחרים מפגינים את השגחת ה'. בדוגמה האחרונה שלנו, מגוון של גורמים, כולל רמזים טקסטואליים ונושאים פרשניים ומוסריים, הצטרפו לתרום לזיהוי.
• אחרי בחינת דוגמאות רבות, קשה שלא להעריץ את כשרונותיהם של בעלי המדרשים לגלות מקבילות ודו-משמעות בפסוקים, ולחבר בין דמויות לאורך זמן ומרחב כדי לפתור קשיים פרשניים או תיאולוגיים.
• בכך, מדרשים לעתים קרובות מוצאים קשרים מרתקים, ויוצרים עולם עשיר בו דמויות מקראיות לובשות פנים רבות יותר מאשר קריאה פשוטה הייתה מאפשרת.
• המתודה המדרשית של זיהוי דמויות מהווה ניגוד לגישות פשטניות יותר, ובכך היא מעשירה את חויית הלימוד ועוזרת לנו להעמיק יותר בהבנת הטקסט המקראי, בשאלות שהוא מעורר, ובמסרים שהוא מעביר.

• לדיון נוסף בנושא זה ראו: זיהויי דמויות.
• להרחבה בנושא אשתו הכנענית של שמעון, ראו: האם נשאו בני יעקב נשים כנעניות.
• לדיון בנישואי משה לכושית, ראו: ביקורת מרים על משה והכושית
• להרחבה על זהותה של קטורה, ראו: נשי אברהם.
• לנושאים אחרים הדנים בזיהויי דמויות שלא נבחנו ביחידת לימוד זו, ראו: שמותיו של יתרו וגם מלך חדש או שושלת חדשה?.
• חזרו לתחילת יחידה זו.
• גשו ליחידות לימוד אינטראקטיביות נוספות.