זיהויי דמויות חלק א'
זיהויי דמויות
חלק א'
יחידת לימוד אינטראקטיבית
פנים מרובות / פורנסטי
1. הקדמה
- For the English version of this module, click here.
- אחת הטכניקות בהן משתמש המדרש לעיתים קרובות היא זיהוי של דמויות מקראיות שונות זו עם זו, שיטה שניתן לקרוא לה "עיקרון ריכוז הדמויות".
- במקרים רבים, דמות אנונימית או אדם פחות ידוע מזוהה עם אישיות מפורסמת יותר (ולפעמים יש תהליך דומה לגבי חפץ, מקום, או תאריך). במקרים אחרים, שני אישים ידועים מזוהים כאחד.
- מה מניע את הרצון לשלב אנשים שונים לדמות אחת?
- יחידת לימוד זו תבחן מספר דוגמאות של תופעה זו. בכל מקרה נחקור מה מניע את הזיהוי וכיצד הוא משפיע על הבנת הסיפור המקראי.
- לדיון נוסף בנושא, ראו זיהויי דמויות.
2. מקרה א': מי היא יסכה?
- נתחיל בדוגמה בה מזוהה דמות בעלת שם, אך בלתי ידועה, עם דמות מפורסמת יותר.
- גשו למקראות גדולות על בראשית י"א ורפרפו בפסוקים כ"ז-ל"א המספקים רקע על בניו של תרח: אברם (אברהם), נחור, והרן.
- פסוק כ"ט מספר כי אברם התחתן עם שרי, ואילו נחור התחתן עם "מִלְכָּה בַּת הָרָן, אֲבִי מִלְכָּה וַאֲבִי יִסְכָּה". השוו את מה שהתורה מספרת לנו על ייחוסה של שרי עם הדברים שהיא אומרת על מלכה. איך אפשר להסביר את ההבדל ביניהם?
- מדוע התורה אומרת לנו את שמו של אביו של מלכה? האם יש קשר בין הרן זה (חותנו של נחור) לבין הרן הנזכר לעיל (אחיו של נחור)?
- אחר שהפסוק כבר ציין שמלכה היא "בַּת הָרָן", מדוע הוא צריך לחזור על כך שהרן הוא "אֲבִי מִלְכָּה וַאֲבִי יִסְכָּה"? מה זה בא ללמדנו?
3. יסכה היא שרה
- הביטוי "אֲבִי מִלְכָּה וַאֲבִי יִסְכָּה" בפסוק כ"ט היה מיותר אלא אם כן המטרה היא להדגיש את יסכה. אולם, מי זאת יסכה, ומדוע חשוב להזכיר אותה? האם אנו מכירים אותה ממקומות אחרים בתנ"ך?
- לחצו על השם ִיִסְכָּה בפסוק כ"ט כדי לגשת אל הקונקורדנציה בלחיצה אחת ולראות איפה עוד היא מופיעה בתנ"ך. מה מראות התוצאות? (כדי לצאת מהקונקורדנציה, לחצו מחוץ לשכבת-על או לחצו על ה-x בפינה.)
- הממצאים שלנו מחזקים את השאלה. יסכה לא מופיעה בשום מקום אחר בתנ"ך מלבד בפסוקנו, וכנראה לא ממלאת תפקיד לא כאן ולא אחר כך. אם כן, מדוע היא מוזכרת בכלל?
- על רקע זה נוכל כעת להבין טוב יותר את הרקע לפירושו של רש"י על פסוק כ"ט (בעקבות בבלי מגילה י"ד.). עם מי הוא מזהה את יסכה? איך זה מסביר את אזכורה בסיפור?
4. הטלת ספק בזיהוי
- רש"י טוען כי השם יסכה הוא רק שם נוסף לשרה, ובכך מסביר את אזכורה בפרק.
- אולם, אם יסכה ושרה הן אותה אשה, מדוע התורה קוראת לה בשני שמות שונים? מה מציע רש"י? האם התשובה שלו מספיקה?
- אם מחברים בין שרה ויסכה, איזו הנחה צריכים להניח לגבי זהותו של הרן, אביו של מלכה?
- איזה קושי שלישי מציין אבן עזרא במשפט השני של פירושו השני לפסוק כ"ח?
5. מניעים פרשניים
- בהתחשב בקשיים הטקסטואליים שהוזכרו לעיל, נראה כי הרצון לזהות את יסכה עם דמות מקראית משמעותית אינו הגורם היחיד המניע את הזיהוי עם שרה. כפי שמציין שד"ל, גם גורמים פרשניים מהווים מניעים לאיחוד הדמויות.
- נפנה אל בראשית כ'. רפרפו בפרק להבין את ההקשר, ואז התמקדו בפסוק י"ב. כיצד אברהם מתאר את שרה כשהוא מדבר עם אבימלך? האם יש עדויות קודמות לכך שאברהם ושרה הם אח ואחות?
- כיצד זיהוי יסכה עם שרה מאמתת את טענתו של אברהם כי שרה היא "אחותו" (ולא רק אשתו)? אולם, מה עדיין קשה לנוכח תיאורו של אברהם של מערכת היחסים?
- איך מסביר ר"י קרא מדוע אברהם קורא לשרה "אֲחֹתִי בַת אָבִי", אם היא באמת רק אחייניתו (כפי שרש"י מניח)?
6. יסכה: גישת שד"ל
- ר"י קרא מציין כי בתנ"ך יש גמישות במקצת במונחים בהם הוא משתמש לתאר קרובי משפחה, והמילה "אֲחֹתִי" עשויה להתייחס גם לאחיינית או לקרובי משפחה אחרים.
- אולם, שד"ל עדיין מוטרד מטענת אברהם ששרה היא אחותו, מה שמוביל אותו לקריאה אחרת של הפסוק.
- לדעתו, מהו היחס המשפחתי בין אברהם ושרה?
- מה יגיד שד"ל על זהותה של יסכה?
7. אבות ומצוות
- שד"ל מציע שצריכים לקרוא את דברי אברהם כפשוטם, ולמרות השתיקה בטקסט, אברהם ושרה היו חצאי אחים, ואילו יסכה היתה אישיות אחרת לגמרי.
- איזו בעייה הלכתית אולי גרמה לרש"י לדחות את שיטת שד"ל? איך מגיב שד"ל?
- איזו הנחה לגבי קיום התורה ע"י האבות מניח כל צד של המחלוקת? (ראו אבות ומצוות לדיון נוסף בשאלה האם האבות שמרו את המצוות.)
- אילו יתרונות נוספים יש בהצעה שאברהם נישא לאחייניתו? איך מעריך בבלי סנהדרין ע"ו: נישואים כאלו? בהתחשב במותו של הרן, מדוע בחירת אברהם להתחתן עם אחייניתו עלולה להחשב כזכות אפילו יותר גדולה?
8 יסכה: גישת ראב"ע
- נחזור למקראות גדולות על בראשית י"א לראות גישה שלישית לסיפור שלנו. אבן עזרא, כמו שד"ל, דוחה את ההצעה שיסכה ושרה הן רק דמות אחת, אך הוא מסביר את בראשית כ' אחרת.
- בפירושו השני לבראשית י"א כ"ח, איך מסביר ראב"ע את דברי אברהם לאבימלך?
- מדוע ייתכן שרש"י היסס לאמץ את גישתו לסיפור? האם זה בעייתי להציע שאברהם אולי שיקר?
- ראו את פירושו הראשון של ראב"ע לבראשית כ"ז:י"ט לדוגמאות נוספות בהן הוא מציע כי נביאים עשויים לפעול ברמאות, וכיצד הוא מצדיק זאת.
- לפי גישות אבן עזרא ושד"ל, אם יסכה אינה שרה ולא ממלאת תפקיד בתורה, מדוע היא מוזכרת בכלל? מה מציע שד"ל בפירושו על בראשית י"א:כ"ט?
9. מקרה ב': דתן ואבירם
- נעבור כעת לדוגמה שנייה של שילוב דמויות, בה מגוון אנשים אנונימיים שמופיעים בכמה סיפורים שונים בתנ"ך מזוהים בעקביות על ידי המדרשים עם שתי דמויות ידועות.
- רפרפו בפירושו של רש"י לשמות ב':י"ג-ט"ו, שמות ה':כ', ושמות ט"ז:כ'. עם מי מזהה רש"י את האנשים עלומי השם המופיעים בכל פסוק?
- כמה מדרשים קודמים לרש"י בזיהויים אלה. ראו: שמות רבה על ב':י"ג (ד"ה "ויֵּצֵא בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי"), שמות רבה על ה':כ', ושמות רבה על ט"ז:כ'.
- מדוע רש"י והמדרש בוחרים לזהות את האנשים דווקא עם דתן ואבירם ולא עם דמויות אחרות?
10. קשר טקסטואלי
- רש"י והמדרש מזהים את דתן ואבירם עם: (א) המלשינים שהודיעו לפרעה שמשה הרג את המצרי, (ב) אלו שהתעמתו עמו לאחר המשא ומתן הכושל עם פרעה, וגם (ג) אלו שהפרו את האיסור על הותרת המן.
- בכל מקרה, הקבלות לשוניות קושרות את הסיפורים למרד דתן ואבירם במבדבר ט"ז.
- גשו לשמות ב':י"ג ולחצו על המילה "נִצִּים" בפסוק כדי לגשת אל הקונקורדנציה בלחיצה אחת. איפה עוד בתורה מופיעה המילה?
- כעת, הסתכלו בפירושו של רש"י לשמות ה':כ'. איזה קשר טקסטואלי הוא רואה בין הפסוק למרד?
- לחצו על המילה "נִצָּבִים" בפסוק כדי לגשת אל הקונקורדנציה גם פה. האם המילה מספיק ייחודית לתמוך בזיהויו של רש"י?
- לבסוף, איזו הקבלה למרד מציין שמות רבה על שמות ט"ז:כ'? האם המילה הזו היא ייחודית?
11. פיתוח דמויות
- למרות שרש"י והמדרש מצביעים על קשרים לשוניים בין הסיפורים בספר שמות למרד דתן ואבירם, רובם אינם נראים חזקים מספיק בעצמם כדי להצדיק את הזיהוי. האם יש מכנה משותף אחר בין ארבעת הסיפורים שיכול להסביר את הבחירה?
- ניגש לספריית על-התורה לעיין בתנחומא שמות י'. עם אילו אנשים נוספים מזהה המדרש את דתן ואבירם?
- לפי המדרש, מה מוכיחים סיפורים אלו? מה זה מלמד על מטרת הזיהוי?
12. מקרה ג': בלעם
- על ידי זה שהמדרש מציג את דתן ואבירם כאנשים עם היסטוריה של איבה ומרדות, המדרש מפתח את אישיותם ומספק רקע להבנת פרק ט"ז בספר במדבר. ההשחרה של דמותם הנובעת מכך עולה בקנה אחד עם הנטייה המדרשית להגדיל את עוולם של רשעים ולהעצים את מעלותם של צדיקים.
- נסתכל על דוגמה נוספת של תופעה זו, בה שתי הדמויות המושוות הן דמויות ידועות.
- ראו תרגום ירושלמי (יונתן) על במדבר כ"ב:ה'. אילו שני רשעים מזוהים כדמות אחת?
- האם יש קושי פרשני שאיתו מתמודד הזיהוי? מה, אם כן, מוביל את התרגום לאחד את הדמויות?
13.המשכיות היסטורית
- מכיוון שאין בפסוקים קושי פרשני ברור, וגם לבן וגם בלעם הם דמויות ידועות עם אישיות עצמאיות, במבט ראשון נדמה שהזיהוי נועד פשוט להחמיר את אופיו הרע של בלעם.
- אולם, מדוע נבחר דווקא לבן כאלטר-אגו של בלעם?
- אילו מקבילות קיימות בין שני הסיפורים? לכמה דוגמאות, ראו: בלעם.
- כיצד הדוגמה הזו דומה למקרה של דתן ואבירם? היכן, בכל זאת, הם שונים? האם שני הזיהויים אפשריים באותה מידה?
- מה מרוויחים בזיהוי דמויות מתקופות זמן שונות? מה משתדלת סוג זה של מדרש לומר על ההסטוריה?
14. לחקירה נוספת
- ההקבלות בין בלעם ללבן משמשות לחבר ביניהן ולהשחיר את אופיו של כל אחד מהם. אולם, הדוגמה הזאת מרחיקה לכת מקודמיה בכך שהיא מגשרת בין תקופות היסטוריות, ובכך מרמזת על המשכיות של אנטי-שמיות לאורך הדורות.
- כדי לחקור זיהויים דומים, אך של דמויות צדיקות, עיינו בבבלי סוטה י"א. שמזהה את שפרה ופועה עם יוכבד ומרים (או אלישבע).
- כיצד זיהוי זה מסייע בפיתוח הדמויות? איך זה משתווה לזיהוי המורדים השונים עם דתן ואבירם? במקרה הזה האם היו מועמדים אחרים שניתן היה לקשר לשפרה ופועה? לדיון, ראו: מי היו המילדות.
- ראו גם את תרגום ירושלמי (יונתן) על שמות ו':י"ח המחבר בין פנחס ואליהו. כיצד דומה דוגמה זו לזיהוי בלעם ולבן? אילו הקבלות קיימות בין שני הקנאים? מהי מטרת הזיהוי?
15. סיכום
- ראינו כמה דוגמאות לעקרון של ריכוז דמויות, וציינו כיצד המדרש מזהה דמויות אנונימיות, אנשים פחות ידועים, ואפילו אישים מפורסמים זה עם זה.
- במקרים רבים, התופעה נובעת מההנחה של המדרש כי כל מילה בתורה, וכך כל דמות, חייבת להיות משמעותית. לכך, באמצעות טכניקת הזיהוי, מנסה המדרש לפתח את זהותם של אנשים פחות חשובים ועלומי שם.
- לעיתים, כמו במקרה של יסכה ושרה, איחוד הדמויות עוזר לפתור קשיים פרשניים. במקרים אחרים, הוא תורם להתפתחות הדמויות בכך שהוא מגביר את התכונות החיוביות או השליליות של הדמות.
- כאשר מזוהים אנשים שחיים מאות שנים זה מזה, הטכניקה משמשת גם לגשר בין תקופות היסטוריות, ולהפגין המשכיות לאורך הדורות, בדומה במקצת למושג "מעשה אבות סימן לבנים".
- לעתים קרובות, קשרים טקסטואליים או הקבלות תוכן בין סיפורים תורמים לזיהוי, אך אלה עשויים להיות משניים לשיקולים לעיל.
- בחלק השני של יחידת לימוד זו, נבחן מספר דוגמאות נוספות, ונראה כיצד השיטה מטפלת בנושאים של השגחת ה', חטאי האבות, ועוד.