Tehillim 108 – תהלים קח‏ – Mikraot Gedolot

אֲרוּם רַב מֵעִלַוֵי שְׁמַיָא טוּבָךְ וְעַד שָׁחְקֵי מָטֵי קוּשְׁטָךְ.

For your goodness is great above the heavens, and your truth reaches to the sky.

לאן אחסאנך אעט׳ם עלווא מן אלסמא, ופצ׳לך מן אלשואהק.

לפי שהחסד שלך עצום בגבהו יותר מהשמים וההטבה שלך [עצומה] יותר מהשחקים (השמים הגבוהים).

כי, כי חסדו עצום ומרומם מן השמים וטובך מן השחקים. כבר העירותי כמה פעמים על המקומות שמתרגם אמתך טובה וחסד, אבל ברוב המקומות מתרגם ענין אמת. וראה לעיל קג יג.

מעל שמים – וכתוב אחד אומר: עד שמים (תהלים נ״ז:י״א). פירשו רבותינו (בבלי פסחים נ׳:): כאן בעושין לשמה כאן בעושין שלא לשמה.

above the heavens and one verse says: "is up to the heavens" (Tehillim 57:11). Our Rabbis explained: This one speaks of those who perform [a commandment] for its sake [i.e., for the sole purpose of obeying the Torah], and that one deals with those who perform [the commandments] with ulterior motives.

כי – מעל – יותר.

וטעם ועד שחקים – שאין העין רואה גבוהים מהם.

FOR THY MERCY IS GREAT ABOVE THE HEAVENS. Me’al (above) means “more than.”¹

The psalmist states And Thy truth reacheth unto the skies because the eye cannot see what is higher than the skies.⁠²

1. Way above. The word “above” (me’al) literally means “above.” Hence Ibn Ezra’s comment that our clause should be interpreted, “For Thy mercy is way above the heavens.”

2. The psalmist says And Thy truth reacheth unto the skies because that is as far as the eye can see. In reality, God’s truth extends beyond the sky.

כי גדול מעל שמים – במזמור האחר אמר: כי גדול עד שמים (תהלים נ״ז:י״א), שאמר דוד על עצמו. ובזה שאמר על ישועת ישראל אמר: מעל שמים, כי החסד יותר גדול שיוציא עם אחד מעמים רבים, אף על פי שנשקעו בגלות זה כמה שנים, עד שחשבו כל העמים עליהם כי לא יצאו לעולם מתחת ידיהם, והוא הוציאם מתחת ידם על כרחם. ולא עוד אלא שהם עצמם יביאום אל ארץ ישראל בכבוד גדול, בצבים ובפרדים ובכרכרות, זה החסד הוא גדול עד מאד עד שראוי לומר עליו כי גדול מעל שמים חסדך.

ואמר ועד שחקים אמתך – ולא אמר: מעל שחקים כמו שאמר על חסד מעל שמים, לפי שאמת אינו דבר יתר, אלא דבר הראוי, והחסד הוא יתר על דבר הראוי. והאמת הוא שיגאלנו האל ית׳ וישיבנו לארצנו, וראוי לו לעשות זה, כי כן הבטחנו כי על כל פנים יגאלנו. ואם יארך זמן הגאולה בעונינו, מה שהבטיח ראוי לו לקיים דברו, וזהו: אמת, ואם נצא בעצמינו, דברו יהיה קיים. אבל שנצא בכבוד גדול עד שיהיה לנו מה שנאמר: והיו מלכים אומניך וגו׳ (ישעיהו מ״ט:כ״ג), ואומר: על צד תנשאו ועל ברכים תשעשעו (ישעיהו ס״ו:י״ב). ואומר: ובני נכר אכריכם וכורמיכם (ישעיהו ס״א:ה׳), ושאר הנחמות הכתובות עלינו, זהו החסד הגדול. ואם תאמר גם זה הוא אמת כיון שהבטיחנו בו? יתכן לומר כי לא הבטיחנו בזה הדבר גדול אלא אם כן נהיה זכאין, אבל הגאולה, בין זכאים ובין חייבים, על כל פנים תהיה בזמנה, אלא שאם נהיה זכאים יחיש עתה.

כי גדול מעל שמים חסדך. בהסיר כח שרי מעלה, לגאול את ישראל: ועד שחקים אמיתך. שאמרת (דברים לב מ-מא) ׳אשא אל שמים ידי [וגו׳], אשיב נקם לצרי׳, וזה תעשה בהסיר כח צבא המרום¹:

1. לפי זה יש פירוש נפלא בגמרא (פסחים נ:, הביאו רש״י כאן) ׳רבא רמי כתיב +תהלים נז+ כי גדל עד שמים חסדך וכתיב +תהלים קח+ כי גדל מעל שמים חסדך הא כיצד כאן בעושין לשמה וכאן בעושין שלא לשמה׳, שהלומד לשמה זוכה לנצחיות ועולם הבא, זמן שה׳ הוא ׳מעל שמים חסדך׳, שיסיר שלטון שרי מעלה, ובטוח יש בתורת רבינו סמוכות שדווקא העובד לשמה זוכה לכך, ויל״ע ולבנות בס״ד. ולפי זה יש ליישב קו׳ התוס׳ שם ׳ וכאן בעושים שלא לשמה וכדרב יהודה תימה (דרב) גופיה אמר בפ״ב דברכות (ד׳ יז) כל העוסק בתורה שלא לשמה נוח לו שלא נברא׳, כי אף שיקבל שכר על שלא לשמה, מ״מ אין זה שכר נצחי, ונח שלא נברא שכן יעלה בתוהו ויאבד, אם לא השיג שום דבר בלשמה. וא״ש ע״פ הרמב״ם (פיה״מ מכות ג טז) ׳מיסודות האמונה בתורה שאם קיים האדם מצוה משלש עשרה ושש מאות מצות כראוי וכהוגן ולא שתף עמה מטרה ממטרות העולם הזה כלל, אלא עשאה לשמה מאהבה כמו שביארתי לך, הרי הוא זוכה בה לחיי העולם הבא׳. וכ״כ רבינו שם ע״ש היטב.

מעל שמים – ובסימן נ״ז עד שמים ועמ״ש שם.

ועד שחקים – הוא״ו בגעיא.

מעל שמים – חסדך עולה מעל השמים ר״ל יותר גדולה מערך גבהות שמים.

אמתך – אמתת הבטחתך גדולה כערך גבהות השחקים.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון