Shemuel I 12 – שמואל א יב‏ – Mikraot Gedolot

הָא עַד דִי אֲנָא קַיָם אַסְהִידוּ בִי קֳדָם יְיָ וְקָדָם מְשִׁיחֵיהּ יַת תּוֹרָא דְמַן דַבָּרִית וַחֲמָרָא דְמַן שְׁחָרִית וְיַת מַן עֲשָׁקִית וְיַת מַן אֲנָסִית וּמִיַד מַן קַבְּלִית מָמוֹן דִשְׁקַר וּכְבֵישִׁית עֵינַי בְּדִינָא מִנֵיהּ וַאֲתֵיב לְכוֹן.

הנני ענו בי נגד ה׳ – אמר רבי אבא בר כהנא קשה הוא הגזל ששני גדולי עולם נצרכו להתווכח עליו. משה ושמואל. משה לא חמור אחד מהם נשאתי וגו׳ (במדבר ט״ז:ט״ו). רבי חניא בר שלדא ורבי יהושע דסכנין בשם רבי לוי וכי מה הניח משה לקפחין ולגנבין. אלא אמר משה בשעה שהיו ישראל מתנדדין ממסע למסע לא אמרתי לאחד מהם טול כלי זה על חמורך נשאתי בעצמי ונטלתי וטענתי. כמה דאת אמר ויקח משה את אשתו ואת בניו וגו׳ (שמות ד׳:כ׳). אמר רבי יודן גדול הדור בשעה שהוא הולך לעשות צרכי צבור ממי הוא צריך ליטול את החמור לא משל צבור. ברם הכא ויקח משה את אשתו וגו׳ (שמות ד׳:כ׳). אמר רבי לוי כגואל ראשון הוא גואל שני. מה גואל ראשון ויקח משה את אשתו ואת בניו וירכיבם על החמור (שמות ד׳:כ׳). אף גואל שני עני ורוכב על החמור (זכריה ט׳:ט׳).

ואשיב לכם – אמר רבי יוסי עשיר גדול היה שמואל שאילו תבעו ספיקה היתה בידו להחזיר. כמה דאת אמר ואשיב לכם.

הנני ענו בי – א״ר אבא בר כהנא קשה הוא הגזל ששני גדולי עולם נצרכו להתוכח עליו משה ושמואל. משה אמר לא חמור אחד מהם נשאתי (במדבר ט״ז:ט״ו). ר׳ חנינא בר שילא ור׳ יהושע דסכנין בשם רבי לוי וכי מה הניח משה לקפחנים ולגנבים. אלא אמר משה בשעה שישראל מתנודדין ממסע למסע לא אמרתי לאחד מהם טול כלי זה בידך טול כלי זה על חמורך אלא נשאתי אני בעצמי ונטלתי וטענתי, כמה דאת אמר ויקח משה את אשתו ואת בניו (שמות ד׳:כ׳). א״ר יוחנן גדול הדור בשעה שהולך לעשות צרכי צבור ממי הוא צריך ליטול החמור לא משל צבור ברם הכא ויקח משה את אשתו ואת בניו וגו׳ (שמות ד׳:כ׳). שמואל אמר הנני עני בי וגו׳ ואשיב לכם. א״ר יסי עשיר גדול היה שמואל שאילו תבעו מידו ספוק בידו להחזיר. את שור מי לקחתי שור שהייתי מקריב לקרבנותיהם ומבקש רחמים עליהם וכל למשוח עליהם [מלך] משלי היה שנאמר עגלת בקר תקח בידך (שמואל א ט״ז:ב׳). וכן הוא אומר כי זבח היום לעם בבמה (שמואל א ט׳:י״ב), לא נטלתי משלהם. ובשעה שהייתי חוזר ועושה דיניהם והולך וסובב עיירות ישראל שנאמר והלך מדי שנה בשנה (שמואל א ז׳:ט״ז) דרך העולם בעלי דינין הולכים אצל הדיין, משה אמר כי יהיה להם דבר בא אלי (שמות י״ח:ט״ז), ואני לא עשיתי כן אלא אני טורח והולך אצלם.

רמז קיב

אמר רבי אלעזר בשלשה מקומות הופיע רוח הקדש, בבית דינו של שם, ובבית דינו של שמואל, ובבית דינו של שלמה, בבית דינו של שם דכתיב ויכר יהודה ויאמר צדקה ממני (בראשית ל״ח:כ״ו), מנא ידע דילמא כי היכי נמי דאזדקיקא ליה הכי אזדקיקא לאחריני יצתה בת קול ואמרה ממני יצאו כבושים. בבית דינו של שמואל דכתיב הנני ענו בי נגד י״י ונגד משיחו וגו׳ ויאמר אליהם עד י״י בכם ועד משיחו (שמואל א י״ב:ה׳), ויאמרו מבעי ליה אלא יצאה בת קול ואמרה אני עד בדבר הזה. בבית דינו של שלמה דכתיב ויען המלך ויאמר תנו לה את הילוד וגו׳ היא אמו (מלכים א ג׳:כ״ז), יצאה ב״ק ואמרה היא אמו.

רמז קיג

אמר ר׳ יוחנן כל הנביאים עשירים היו מנא ליה ממשה ומשמואל ומעמוס ומיונה. משה אמר ולא חמור אחד מהם נשאתי (במדבר ט״ז:ט״ו), אי בלא אגרא לאפוקי מאן שקיל בלא אגרא אלא אפילו באגרא. ודילמא משום דעני הוה אלא משום פסל לך פסולת שלך. שמואל דכתיב הנני ענו בי נגד י״י ונגד משיחו את שור מי לקחתי, אי בחנם לאפוקי ממאן אלא אפילו בשכר, ודילמא משום דעני הוה, אלא מהכא דכתיב ותשובתו הרמתה וגו׳ (שמואל א ז׳:י״ז), ואמר רבא גדול הנאמר בשמואל ממה שנאמר במשה, במשה כתיב לא חמור אחד מהם נשאתי (במדבר ט״ז:ט״ו) אפילו בשכר, ואלו גבי שמואל אפילו ברצון לא שכרה שנאמר לא עשקתנו ולא רצותנו (שמואל א י״ב:ד׳). עמוס דכתיב ויען עמוס ויאמר אל אמציה לא נביא אנכי ולא בן נביא אנכי כי בוקר אנכי ובולס שקמים (עמוס ז׳:י״ד) ומתרגם רב יוסף אבי מרי גיתי אנא ושקמים לי בשפלתא. יונה דכתיב ויתן שכרה וירד בה (יונה א׳:ג׳) א״ר יוחנן שנתן שכר של ספינה כלה, א״ר רומני שכרה של ספינה הויא ארבע אלפים דינר זהב.

אין מוכיחין את האדם אלא סמוך למיתה (כתוב ברמז ל״ד).

את שור מי לקחתי – לעבודתי.

וחמור מי לקחתי – כשהייתי הולך מעיר לעיר לשפוט אותם על עסקי צרכיהם, הייתי הולך על החמור שלי, והיה לי ליטול משלהם.

את מי רצותי – כל לשון מרוצה הסמוך לעושק, לשון עשוק ורצוץ (דברים כ״ח:ל״ג) הוא, חומס דלים ורוצץ.

ואעלים עיני בו – כדי להעלים עיני מן המשפט בשביל הממון.

ואשיב לכם – כל מה שתאמרו.

Whose ox have I taken? For my work.

Whose donkey have I taken? When I used to travel from city to city to judge them concerning their matters, I used to travel on my donkey, although I should have taken theirs.⁠¹²

Whom have I oppressed? Every expression of מְרַצֶּה which follows עשֶׁק [robbery], is an expression of "robbed and oppressed,⁠³ one who robs the poor and oppresses them.

To look away from him. In order to hide my eyes from the judgment because of the money [bribe].

And I will give it back to you. Whatever you will say.

1. See Bemidbar Rabbah 18:10. And when I brought a sacrifice for their sake, I should have taken their ox. Shemuel took this extra precaution because he witnessed how severely Eli’s sons were punished for having abused the privileges of their office. He therefore avoided any action that could be misconstrued as resembling their behavior.

2. Devarim 28:33.

3. 23b. The other two places in which the holy spirit entered the earthly court are in the court of Sheim and in the court of Shelomo.

ונגד משיחו – נגד שאול שנמשח למלך.

הנני ענו בי – רצה לתופסן בדבריהם.

את מי רצותי – כמו ריצצתי, דגשות הצ׳ במקום צ׳ שנייה, כלו׳ את מי מכם שדב׳^א שברתי משפט שלו, כמו עשוק אפרים רצוץ משפט (הושע ה׳:י״א), וכן והיית אך עשוק ורצוץ (דברים כ״ח:כ״ט,ל״ג).

א. כך בכ״י (לפי עדות עפנשטיין).

ואם תאמרו לפי שהכבדתי עליכם לכך אמר את שור מי לקחתי – כשהייתי מחזר מעיר לעיר לשפטיכם על עסקי צרכיכם.

רצותי – מן רצץ, סבותי מן סבב. אבל על העושק ועל המרוצה (ירמיהו כ״ב:י״ז) דירמיה מן רץ, ותרץ את גלגלתו (שופטים ט׳:נ״ג) מן רצוץ.

ואעלים עיני בו – כלומר כדי להעלים עיני בו מן המשפט בשבילו.

ויש אומרים: ואעלים להבא, אתבייש על אותו דבר ואכבוש פני.

דבר אחר: אעלים עיני מאותו דבר מעשות עוד.

לקחתי – כלומר למלאכתי.

ואת מי עשקתי – בממון.

את מי רצותי – בגופו, וכן: עשוק ורצוץ (דברים כ״ח:ל״ג).

ויונתן תרגם: ית מאן עשקית וית מאן אנסית.

ורבותינו ז״ל דרשו: עשקתי – באונס, רצותי – ברצון, כלומר כי אפילו ברצונו לא לקח ממונו. ולדבריהם יהיה רצותי מן רצון, אף על פי שאינו משרשו.

כופר – להטות הדין.

ואעלים עיני בו – אם יבוש לומר בפני, אעלים עיני שלא אסתכל בו, ויאמר לכם ואשיב. כן פירש אדוני אבי ז״ל.

ויונתן פירש לענין הדין, וכן תרגם: ומיד מאן קבילית ממון לשקר וכבשית עיני מניה בדינא ואתיב לכון.

ואעלים עיני בו – כמו והעלמתי.

ואעלים עיני בו – הטעם היום כדי שלא יבוש ממנו היום.

הנני ענו בי וגו׳, רצה לומר אין ראוי שתעשו עלי חקירה מאנשים אחרים כי תמיד התהלכתי בתוככם ואתם יודעים מעשי, אם כן ענו בי נגד ה׳ שהיה שם הארון ונגד משיחו שאול, ואמר זה לפי שכאשר יצא שופט מאומנותו יהיה המנהג בין האומות שהשופט הבא אחריו יחקור על מעשיו, ואם ימצא שלקח שוחד יענישהו עליו, ולפי שישראל אמרו שיקים להם מלך שישפטם ככל הגוים, רצה שמואל לעשות זה גם כן על דרך הגוים, וזהו אמרו ונגד משיחו ששאול ישפוט עליו אם עשה שלא כהוגן, ושאין להם להתבייש ממנו או לירוא מלפניו, כי כבר היה להם מלך ומה יעשה עוד שמואל אליהם, כל שכן בהיותו זקן חלש מאד. ואמרו את שור מי לקחתי, רוצה לומר שהשוחד או יהיה בתורת הלואה, או בדרך גזל שהדיין בחזקה יקחהו, או בדרך מתנה שישאילהו ברצוי דברים, ולשלשת מינים האלה אמר את שור מי לקחתי, כלומר האם לקחתי מיד אחד מכם שור או חמור להשתמש בו ואחר כך אשיבהו אליו? ואת מי עשקתי, רוצה לומר האם עשקתי וגזלתי איש לקחת ממנו דבר בחזקה? ואת מי רצותי, רצה לומר האם בקשתי בתחנונים לאדם שיתן לי דבר ברצונו? או יהיה את שור מי לקחתי למלאכתי, מי עשקתי בממון, ואת מי רצותי בגוף, ע״ד (דברים כ״ח ל״ג) עשוק ורצוץ כדב׳ המפ׳, ואמרו ואעלים עיני בו, ר״ל אם אבוש לאמר בפני אעלים עיני שלא אסתכל בו ויאמר אותו לכם, ואני אשיב מיד מבלי שום טענה אחרת. וכפי יונתן יהיה פירושו האם העלמתי עיני מאדם כדי שלא לעשות משפטו? כי העלם עיני השופט רע כלקיחת השוחד:

ענו – העידו, כמו: לא תענה (שמות כ׳:י״ג).

שור מי – שור של מי.

עשקתי – מלשון עושק וגזל.

רצותי – ענין שבירת הגוף, וכן: עשוק ורצוץ (דברים כ״ח:ל״ג).

כופר – פדיון.

הנני – רצה לומר: בעוד שאני פה, ענו בי נגד ה׳ ונגד המלך הנמשח מה׳.

לקחתי כופר – פדיון על פשעו.

ואעלים עיני בו – ובעבור הכופר העלמתי עיני מבלי לענשו עונש הראוי.

ואשיב לכם – רצה לומר: וכאשר תענו בי דבר מה בעודי פה, הנה אשיב לכם על דבריכם.

הנני ענו בי כי עתה לא תחניפו לי מלהגיד פשעי באשר הוא נגד ה׳ – וגם לא תיראו מפני מלהגיד, באשר הוא נגד משיחו אשר יעשה משפט, את שור – סדר בהדרגה מן החמור אל הקל,

את שור מי לקחתי בחזקה ואף גם את חמור מי לקחתי הגם שהשופטים רגילים לקחת חמור לרכיבה בעת לכתם מעיר לעיר לשפוט את העם, ומוסיף את מי עשקתי – שהעשק הוא קל יותר שכובש שכר שכיר וכדומה שאינו גוזל בידים רק מונע את המגיע לו, ומוסיף את מי רצותי למי בקשתי שיתן לי איזה מתנה ברצונו, או שרשו רצץ והגם שהרצוץ גרוע מעושק בא מאוחר לענין הרבותא של התשלומין שגם רצוץ בגוף ישלם בממון וישיב נזק וצער וכו׳ וכ״ש שישיב ממון הנעשק, ומוסיף ומיד מי לקחתי כפר שאם נתחייב איש מיתה או מלקות ואקח מאתו כופר ממון תחת עונש הגוף שעל ידי כן אעלים עיני בו מלהענישו כפי משפטו, הגם שכופר זה יתן המתחייב בטוב לבו, ואינו עושק לעומת הנותן רק הטיית המשפט בעצמו בדבר הנוגע לה׳, בכ״ז אשיב לכם.

ואעלים – היתה הו״ו ראויה לקמץ לפי שהיא ו״ו ההיפוך, רק יש לפרשה ג״כ ו״ו החיבור ויהיה הפעל לשון עתיד המורה התמדה והרגל, ע״ד ככה יעשה איוב.

ובעוד הִנְנִ֣י פה¹, עֲנ֣וּ העידו² בִי֩ נֶ֨גֶד יְהוָ֜ה ליד הארון³, וְנֶ֣גֶד מְשִׁיח֗וֹ שאול המלך הנמשח מה׳⁴, אֶת- הַשׁוֹר֩ | של⁵ מִ֨י לָקַ֜חְתִּי לעבודתי⁶ וְלִמְלַאכְתִּי?!⁷ וַחֲמ֧וֹר של מִ֣י לָקַ֗חְתִּי בִּנְסִיעוֹתַי?!⁸ וְאֶת-מִ֤י עָשַׁ֙קְתִּי֙ בממון?!⁹ אֶת-מִ֣י רַצּ֔וֹתִי חמסתי?!¹⁰ וּמִיַּד-מִי֙ לָקַ֣חְתִּי כֹ֔פֶר פדיון על פשעו¹¹ וְבעבור זאת אַעְלִ֥ים העלמתי¹² עֵינַ֖י בּ֑וֹ להטות את הדין¹³, מבלי לענשו עונש הראוי?!⁠¹⁴ וְכאשר תעידו בי דבר מה, הנה בעודי פה¹⁵ אָשִׁ֖יב לָכֶֽם על כל דבריכם שתאמרו¹⁶:

1. מצודת דוד.

2. מצודת ציון.

3. אברבנאל.

4. ר״י קרא, מצודת דוד.

5. מצודת ציון.

6. רש״י.

7. רד״ק. ומלבי״ם מבאר את שור של מי לקחתי בחוזקה?

8. כשהייתי הולך מעיר לעיר לשפוט אותכם על עסקי צרכיכם, הייתי רוכב על החמור שלי, אף שהיה לי ליטול משלכם, רש״י, מלבי״ם.

9. רד״ק, וכך משמע ממצודת ציון. העושק הוא שמונע ממנו את מה שמגיע לו, כמו כובש שכר שכיר, מלבי״ם.

10. רש״י. ויש מרבותינו שביארו ״רצותי״ על הגוף, דהיינו את מי שברתי בגופו?, רד״ק, אברבנאל. ומלבי״ם מבאר למי בקשתי שיתן לי איזה מתנה ברצונו?.

11. מצודת דוד, מצודת ציון. ורד״ק מבאר להטות את הדין.

12. רש״י, רי״ד.

13. רד״ק. ובשם אביו (ר׳ יוסף קמחי) מפרש שאם יש מישהו שמתבייש לומר בפני, אעלים עיני ולא אסתכל בו, ושיבוא להעיד נגדי.

14. רש״י, מצודת דוד.

15. מצודת דוד.

16. רש״י, מצודת דוד.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון