×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(א) וַיְהִ֥י דְבַר⁠־יְהֹוָ֖הי״י֖ אֵלַ֥י לֵאמֹֽר׃
The word of Hashem came again to me, saying,
תרגום יונתןרד״קאברבנאלעודהכל
וַהֲוָה פִּתְגַם נְבוּאָה מִן קֳדָם יְיָ עִמִי לְמֵימָר.
ויהי.
ויהי דבר ה׳ אלי לאמר ואתה בן אדם שא על צור קינה עד בן אדם אמור לנגיד צור.
תרגום יונתןרד״קאברבנאלהכל
 
(ב) וְאַתָּ֣ה בֶן⁠־אָדָ֔ם שָׂ֥א עַל⁠־צֹ֖ר קִינָֽה׃
"You, son of man, take up a lamentation over Tyre;
תרגום יונתןרד״קאברבנאלמנחת שימצודת דודעודהכל
וְאַתְּ בַּר אָדָם טוֹל עַל צוֹר אִלְיָא.
ואתה בן אדם.
צוה השם לנביא שעל החרבן והכליון הנמרץ הזה שיבא על צור באחרונה יקונן ודרך הקינה היא לספר את כבודה ואת גודלה אשר נעדרה ממנה.
שא על צר – חסר וא״ו שלא נמנה במסורת בפסוק של מעלה בכלל המלאים ועיין מה שכתבתי במלכים א׳ ה׳.
שא – הרם קול קינה על צור.
תרגום יונתןרד״קאברבנאלמנחת שימצודת דודהכל
 
(ג) וְאָמַרְתָּ֣ לְצ֗וֹר [הַיֹּשֶׁ֙בֶת֙] (הישבתי) עַל⁠־מְבוֹאֹ֣ת יָ֔ם רֹכֶ֙לֶת֙ הָֽעַמִּ֔ים אֶל⁠־אִיִּ֖ים רַבִּ֑ים כֹּ֤ה אָמַר֙ אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֔היֱ⁠־הֹוִ֔ה צ֕וֹר אַ֣תְּ אָמַ֔רְתְּ אֲנִ֖י כְּלִ֥ילַת יֹֽפִי׃
and tell Tyre, you who dwell at the entry of the sea, who are the merchant of the peoples to many islands, thus says Adonai Elohim, 'You, Tyre, have said, 'I am perfect in beauty.'
תרגום יונתןרש״יר״י קראר״א מבלגנצירד״קאברבנאלמנחת שימצודת ציוןמצודת דודשד״למלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
וְתֵימַר לְצוֹר דְיַתְבָא עַל מִגְרַשׁ מָחוֹזֵי יַמָא מְסַפְּקָא סְחוֹרָא לְעַמְמַיָא לְנַגְוָן סַגִיאִין כִּדְנַן אֲמַר יְיָ אֱלֹהִים צוֹר אַתְּ אֲמַרְתְּ אֲנָא מְשַׁכְלְלָא בְּשׁוּפְרִי.
על מבואות ים – על הנמל שהספינות באות עד החומה והשערים והרבה כרכין יושבין על הים ואינה מקום נמל ואין הספינות יכולות לקרב אליהם.
מבואות ים – פורט בלעז.
רוכלת העמים – כך היה מנהגם סוחרים הבאים לה זה מצפון וזה מדרום לא היו רשאין לעשות סחורה זה עם זה אלא יושבי העיר לוקחין מזה ומוכרין לזה.
את אמרת אני כלילת יופי – עד עכשיו הכל אומרים על ירושלים כלילת יופי משוש כל הארץ (איכה ב׳:ט״ו) עכשיו את מתגאה לומר אני כלילת היופי סוף גמר היופי כלול בי.
on the seaport [Heb. מְבוֹאֹת יָם, lit. by the entrance of the sea.] By the port where the ships come up to the wall and the gates. Many large cities are situated by the sea, but they are not a [good] place for a port, and the ships cannot approach them.
מְבוֹאֹת יָם – is port in Old French, seaport.
trafficker of the peoples So was their custom: the merchants who came there this one from the north, that one from the south were not allowed to conduct commerce with one another. Rather, the inhabitants of the city would purchase from this one and sell to that one.
you said, I am the perfection of beauty Until now, all [were] saying about Jerusalem: "the perfection of beauty" (Lam. 2:15); "the joy of all the earth" (ibid.). Now you boast, saying, "I am the perfection of beauty,⁠" the ultimate extreme of beauty is incorporated in me.
היושבת על מבואות של ים – הכנסתה של ים,⁠א שהים מגעת עד מקום מנוחותיה וחומותיה, נמל של ספינות, שהספינות באות טעונות עד חומותיה, ואפילו צי אדיר. לפי שיש לך מקומות על הים שאין ציי אדירות יכולות להגיע עד מקום העיר לפי שאין המים עמוקים שם, וציי אדיר הולכים בעומק בתוך המים, ואם מגיעין כחוט השער לארץ מיד הן נשברין.
רוכלת העמים אלב – סוחרותג של כל העמים באים לפי שכל ספינות אלד איי הים נקבצות שם.
אל אייםה רבים – והיא רוכלת אל איים שהיא קונה מזו ומוכרת לזו, לפי שאין שניו אכסניים הבאים לעיר, והם משתי אומותז רשאין לקנות זה מזה, אלא סוחרים המיושבים לתוכה קונים מזה ומוכרים לזה. ואם עולה האכסניי בסולם יש לו לעלות בה בתוך צי אדיר ולקנות לעצמו, נתחייב ממון.
צור את אומרתח אני כלילתט יופי – אבל אחרים אין אומרים עליך כלילת יופי. אבל ירושלם הכל אומרים עליה כלילת יופי, הדא הוא דכתיב: הזאת העיר שיאמרוי כלילת יופי משוש לכל הארץ (איכה ב׳:ט״ו).
א. כן בכ״י מינכן 5, פרמא 2994. בכ״י לוצקי 777 הושמט ע״י הדומות: ״הכנסתה של ים״.
ב. כן בכ״י מינכן 5, פרמא 2994. בכ״י לוצקי 777: ״העמם״.
ג. כן בכ״י לוצקי 777. בכ״י פרמא 2994: ״סוחרת״. בכ״י מינכן 5: ״סחורות״.
ד. כן בכ״י לוצקי 777, פרמא 2994. בכ״י מינכן 5: ״של״.
ה. כן בכ״י מינכן 5, פרמא 2994, וכן בפסוק. בכ״י לוצקי 777: ״איי״.
ו. כן בכ״י מינכן 5. בכ״י לוצקי 777 חסר: ״שני״.
ז. כן בכ״י מינכן 5. בכ״י לוצקי 777 חסר: ״והם משתי אומות״.
ח. כן בכ״י לוצקי 777, מינכן 5, פרמא 2994. בנוסח שלנו: ״אמרת״.
ט. כן בכ״י מינכן 5, פרמא 2994, וכן בפסוק. בכ״י לוצקי 777: ״כלילות״.
י. כן בכ״י פרמא 2994. בכ״י לוצקי 777 נוסף כאן: ״לה״.
על מבואות יםא – מחוזות שכל העולם באים אליה.
כלילת יופי – אֶנְטְרִינְא דְבֶילְטֵיִץ.
א. בכ״י: הים.
ואמרת, על מבואות ים – על מקומות שנכנסים אליהם דרך ים והוא הנמל שנכנסים שם הספינות.
רוכלת העמים – סוחרת.
את אמרת אני כלילת יופי – את שבחת עצמך והיית אומרת אני שלמה מכל יופי וכל טוב והולך ומספר טובה ויופיה.
ולפי שצור היתה עתה נבנית בתוך הים לכן קרא לצור היושבת על מבואות ים כי היתה בנינה בים לא באמצעיתו כאיים אלא בסופו והיה הים סובב אותה מכל צד וגם היום נראין יסודותי׳ ובנינה כשישפך הים ויושפלו המים, וקראה רוכלת העמים רוצה לומר סוחרת כל העמים שמביאים אליה סחורתם, וכן היו מוציאים משם להוליך אל האיים הרחוקים ועל זה אמר אל איים רבים את אמרת אני כלילת יופי רוצה לומר את היית משבחת עצמך באומרך אני כלילת יופי רוצה לומר שהמדינה בעצמה בהנחתה וחוצתיה ורחובותיה היו ביופי עצום ונמרץ, ואמר כלילת יופי מלשון כל ע״ד כולך יפה רעיתי (שיר השירים ד, ז) וגומר.
הישבתי – יתיר יו״ד ובספרים כתובי יד ודפוסים ישנים חסר וא״ו אחר יו״ד וכן הוא במסורת פרשת מצורע וירמיה סימן מ״ח במנין החסרים.
מבואת – מלשון ביאה.
רוכלת – סוחרת כמו בעיר רוכלים שמו (יחזקאל י״ז:ד׳).
כלילת – מלשון כל וכן מכלל יופי (תהלים נ׳:ב׳).
לצור – על צור.
על מבואות ים – על הנמל מקום שהספינות באים.
רוכלת העמים – המספקת סחורה אל העמים להביאהו אל איים רבים.
צור את אמרת – ר״ל את צור אמרת אני כלולה בכל מיני יופי.
רוכלת העמים אל איים רבים – רוכל הוא המביא סחורה ממקום למקום. ושיעור הכתוב רוכלת העמים רוכלת (ומביאה סחורה) אל איים רבים.
כלילת יופי – משתתף עם מלת כל השלמת היופי בכללו וכן כללו יפיך גמרוהו בש והלוחות הדקים שבצדי הספינה שמחוברים זוגות אל הצד קורא לוחותים (בפסוק הקודם) ולי נראה ממ״ש קרשך בלשון יחיד שהוא על העץ שעורכים בו הספינה (דער רודער), ובזה יוצדק מה שהיה משן שנולד בארץ אשור והביאו מאיי כתים לצור. ולפי׳ הראשון נראה ששן הוא מענין שן הסלע. שהוא מקום החזק והמוצק של הסלע.
ואשורים – מענין תדהר ותאשור (ישעיהו ס׳), מן הארז לקחו שן הארץ ותקפו ועשו ממנו קרשי הספינה.
הישבת על מבואות ים וכל אניות המסחר באים לשם ומניחים שם סחורותיהם ועי״כ היא רכלת העמים אל איים רבים הרוכל הוא הלוקח הסחורה מן הסוחר הגדול ומחזיר אותה ממקום למקום למכרה לאחדים ואת מקבלת את הסחורה מן הסוחרים הגדולים ומוכרת אותה אל האיים שבים כרוכל,
צור את אמרת אני כלילת יופי ר״ל את מתפארת שהיופי שלך היא מצד עצמך וזה שקר, כי.
מבואת – אולי היתה האל״ף ראויה לנקודת פתח; במקום שהים בא ונכנס תוך היבשה ועושה נמל טבעי שבו הספינות בטוחות מסופה וסער.
כלילת – שם דבר, אני דבר שכולו יפה; וכללו יפיך שאחריו ר״ל עשאוך כולה יפה.
תרגום יונתןרש״יר״י קראר״א מבלגנצירד״קאברבנאלמנחת שימצודת ציוןמצודת דודשד״למלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
 
(ד) בְּלֵ֥ב יַמִּ֖ים גְּבוּלָ֑יִךְ בֹּנַ֕יִךְ כָּלְל֖וּא יׇפְיֵֽךְ׃
Your borders are in the heart of the seas; your builders have perfected your beauty.
א. כָּלְל֖וּ א=כָּלֲל֖וּ (חטף); במג״ה בדפוס בשווא, ואולי נפלה טעות בעקבות הביטוי המקביל בפסוק י״א.
תרגום יונתןרש״יר״י קראר״א מבלגנצירד״קאברבנאלמנחת שימצודת ציוןמצודת דודשד״למלבי״ם ביאור העניןעודהכל
בְּגוֹ יֵמַיָא תְּחוּמַיִךְ אַרְדִיכְלַיִךְ שַׁכְלִילוּ בִּנְיָנַיִךְ.
בוניך – ארדכלייך, לשון בנין.
your builders [Heb. בֹּנַיִךּ,] your architects, from the word בִּנְיָן, building.
בלב ימים גבולךא בוניך כללו יופיךב – כלומר מה תתהללי כלילת יופייך, וכלילת יופיךג אין יוצא ממך, ממקום אחר הם באים שכללו יופייך – סחורתך שמכללים את יופייך אין באותד מתוך גבולך,⁠ה אבל ירושלם הכל ממנה לפיכך היא ראויה ליקראות כלילתו יופי ומשוש לכלז הארץ. שכל האומותח מוציאין ממנה סחורה ומוליכין למקומה, הכל צריכין לה. אבל צור היא צריכה לכל, שהיא יושבת על מבאותיהם.
בוניךט – שבאו אליך ממקום אחר הם כללו יופייך. והם מלאוך. שאת מתהללת שאת כלילת יופי.
א. כן בכ״י לוצקי 777, מינכן 5, פרמא 2994. בנוסח שלנו: ״גבוליך״.
ב. כן בכ״י מינכן 5, פרמא 2994. בכ״י לוצקי 777: ״יופייך״.
ג. כן בכ״י מינכן 5. בכ״י לוצקי 777, פרמא 2994 חסר: ״יופיך״.
ד. כן בכ״י מינכן 5. בכ״י פרמא 2994: ״באין״. בכ״י לוצקי 777 חסר: ״באות״.
ה. כן בכ״י פרמא 2994. בכ״י לוצקי 777, מינכן 5 נוסף כאן: ״כשם בירושלם שכל אחד״.
ו. כן בכ״י פרמא 2994. בכ״י לוצקי 777, מינכן 5 חסר: ״כלילת״.
ז. כן בכ״י מינכן 5, פרמא 2994. בכ״י לוצקי 777: ״לכלי״.
ח. כן בכ״י פרמא 2994. בכ״י לוצקי 777, מינכן 5: ״אומות״.
ט. כן בכ״י מינכן 5, פרמא 2994. בכ״י לוצקי 777: ״בונייך״.
ולפי שבלב ימים גבוליך בוניך – שבנו אותך שם הן כללו יפיך.
בלב ימים גבוליך – כי מכל צד היה לה ים.
בוניך – האומנים הבונים חומותיך ומגדלותיך ובתיך.
כללו יפיך – הם השלימו יפיך כי בנו אותה בטוב שבבנינים וביפה שבהם.
עוד שבחת מדינתך לפי שבלב ימים גבולך רוצה לומר שהיית נבנית בים והים סובב אותך מכל צד ולא היית מפני זה נשחתת ונהרסת מפאת הים כי הנה בוניך כללו יופיך רוצה לומר הם השלימו כל היופי הראוי לך על תמותו.
ולפי שהיו לצור אניות ודוגיאות רבות שבחה גם כן בזה גם שהמשיל את צור כאלו היא ספינה או דוגיא יפה ועשירה בכל חלקיה וזהו שאמר
כללו – הלמ״ד בשוא לבדו כמנהגנו.
בלב – חוזק הדבר יקרא לב ע״ש לב בעל חי שהוא חזקו ועקרו וכן דרך אניה בלב ים (משלי ל׳:י״ט).
כללו – מלשון כל.
בלב ימים – ר״ל וזהו על כי גבוליך היא בלב הים ר״ל במקום עומק הים וחזקו ואמר ימים לפי שמשם היו יכולים לפרוש לכמה ימים.
בוניך – הבונים אותך שמו בך כל היופי הראוי לך.
בניך – בקצת ספרים כתבי יד ובדפוס ברישא נמצא בָניך – וכן בתרגום אלכסנדרי.
בלב ימים גבוליך היופי שלך תלוי מצד הגבולים שלך שהם בלב ימים, כי האי שים סביב לה, האיים אשר בכל הים סביב הם מסמנים גבוליה, ר״ל היופי שלך בא ע״י השכנים אשר סביבך כל איי הים על ידם נעשרת, ומצד שבוניך כללו יפיך שהם השתדלו לכלול יפיך, ולא היה מצד עצמך כי הבונים והדברים שמהם נבנית הוא מקובץ מעמים רבים וממקומות שונים.
תרגום יונתןרש״יר״י קראר״א מבלגנצירד״קאברבנאלמנחת שימצודת ציוןמצודת דודשד״למלבי״ם ביאור העניןהכל
 
(ה) בְּרוֹשִׁ֤ים מִשְּׂנִיר֙ בָּ֣נוּ לָ֔ךְ אֵ֖ת כׇּל⁠־לֻחֹתָ֑יִם אֶ֤רֶז מִלְּבָנוֹן֙ לָקָ֔חוּ לַעֲשׂ֥וֹת תֹּ֖רֶן עָלָֽיִךְ׃
They have made all your planks of fir trees from Senir; they have taken a cedar from Lebanon to make a mast for you.
תרגום יונתןילקוט שמעוניר׳ יהודה אבן בלעםרש״יר״י קראר״א מבלגנצירד״קאברבנאלמנחת שימצודת ציוןמצודת דודשד״למלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
בִּירְוָן מִשְׂנִיר בְּנוֹ לִיךְ יַת כָּל נִשְׁרֵךְ אַרְזִין מִלִבְנָן נְסִיבוּ לְמֶעְבַּד תּוֹרְנִין עֲלָךְ.
תנא תורן אסקריא וכן הוא אומר ארז מלבנון לקחו לעשות תורן עליך – נס אדרא וכה״א שש ברקמה ממצרים היה מפרשך להיות לך לנס. עוגין תני ר׳ חייא אלו עגונין שלה וכה״א הלהן תעגנה. את כל המנהגים אותה, א״ר אבא אלו משוטות וכה״א אלונים מבשן עשו משוטיך, ואיכא דאמרי מהכא וירדו מאניותיהם כל תופשי משוט. א״ר אלעזר עתידין כל בעלי אומניות שיעמדו על הקרקע שנאמר וירדו מאוניותיהם כל תופשי משוט מלחים כל חובלי הים על הארץ יעמדו, א״ר אלעזר אין לך אומניות פחותה מן הקרקע שנאמר על הארץ יעמדו.
לעשות תורן עליך – מוטות-המפרשים של הספינות.⁠1
1. ראה הערה 1 בטקסט הערבי.
ברושים משניר – לפי שהיתה בנויה בים ובים אבדה המשילה הנביא לספינה משובחת שהכבידו משאה בתוכה וטבעה ברוח קדים.
משניר – טור תלגא.
את כל לוחתים – הלוחים שנעשית האניה מהם.
ארז מלבנון – שם יער שהארזים מצויין בו.
תורן – הוא העץ הזקוף וגבוה התקוע בספינה שבו תולין המפרש שקורין בויילא בלעז ובו נקבים בראשו שהחבל שמושכין בו הספינה נכנס ויוצא בו משט בלעז.
junipers from Senir Since it was built on the sea and was destroyed by the sea, the prophet compares it to a superior ship whose cargo in its hold was too heavy for it, and which sank by the east wind.
all the planks the planks from which the ship was made.
cedars from Lebanon the name of the forest where the cedars are prevalent.
a mast [Heb. תֹּרֶן.] This is the tall, upright pole that is thrust into the ship, upon which they hang the sail, which is called voile in French. Also, there are holes at its top, through which is drawn the rope by which they pull the ship. ["Pole" is] mast in Old French.
ואינו כן, אלא ברושים משניר כרתו בנו לך את כל לוחותיםא – כל נסרים שלך כלילת יופייך. למה היא דומה לספינה שהיא טעונה מכל אבקת רוכל,⁠1 כסף וזהב ואבנים טובות ומרגליות, ואין קצה לתכונה2 שהטעינה על מלאתה. הביאה במיםב רבים עד שהפליגה בים, וכיון שהפליגה ביםג עמד עליה רוח קדים ושברה בלב ים. והיכן עושרה והיכן שבחה? וכן כל סדר הפרשה: עושה צור כמין ספינה, ומטעינה מכל סוחרי האיים איש איש סחורת מקומו, ומפליגה בים, ומשהפליגה בים מעמיד עליה רוח קדים ומשברה בלב ים.
ברושים משניר בנו לך – ברושים שבנו קרקעית של ספינתך משניר בנו אותן נסרים.
ארז מלבנון לקחו לעשות תורןד עליךה – שהלבנון סמוך לצור, כמו שמצינו בספר מלכים: וישלח חירם אל שלמה לאמר שמעתי את אשר שלחת אלי אני אעשה את כל חפצך בעצי ארזים ובעצי ברושים (מלכים א ה׳:כ״ב). וכתיב: עבדי יורידו מן הלבנון ימה ואני אשימם דוברות לים עד המקום אשר תשלח אלי וגו׳ (מלכים א ה׳:כ״ג). וכתיב: ויהי חירם נותן לשלמה עצי ארזים ועצי ברושים וכל חפצו (מלכים א ה׳:כ״ד).
תורן – הוא נס של ספינה, משיט בלעז.
1. השוו ללשון הפסוק בשיר השירים ג׳:ו׳.
2. השוו ללשון הפסוק בנחום ב׳:י׳.
א. כן בכ״י מינכן 5, פרמא 2994, וכן בפסוק. בכ״י לוצקי 777: ״לוחותיים״.
ב. כן בכ״י מינכן 5, פרמא 2994. בכ״י לוצקי 777: ״כמים״.
ג. כן בכ״י מינכן 5. בכ״י לוצקי 777, פרמא 2994 הושמט ע״י הדומות: ״וכיון שהפליגה בים״.
ד. כן בכ״י פרמא 2994. בכ״י לוצקי 777, מינכן 5: ״תורתכן לה״.
ה. כן בכ״י מינכן 5. בכ״י לוצקי 777: ״עליה״. בכ״י פרמא 2994 חסר: ״עליך״.
שהרי ברושים {משניר} בנו לך את כל לחותים – לוחין ונסרים של ספינה. ולפי שהיא בים, מדמה אותה לאניה שמטעינין אותה ומתוך טעינתה וכובדה נשברת בלב ים. ומונה כלילת יופיה עד ותמלאי ותכבדי מאד בלב ימים (יחזקאל כ״ז:כ״ה).
תרן – מַשְט בלעז.
ברושים משניר – כי בהר שניר היו גדלים הברושים היפים.
את כל לחתים – לפי שכל טוב צור היה דרך הים בספינות באות אליה ויוצאות ממנה שבח ענין הספינות שהיו בה ואמר כי לחות הספינות היו עושים מברושים וזה לגדולה וליופי ואמר לחתים לשון רבוי ובלשון שנים רוצה לומר כי הרבוי עשוי בתכונת שנים או לפי שהספינה עשויה שני צדדים כי שני ראשיה חדים.
והחכם ר׳ אברהם א״ע פירש כי הטעם שיש ספינות שעושים אותם משני לוחות.
ויונתן תרגם: ית כל גשרך רוצה לומר גשר שיעברו עליו מספינה לספינה.
לעשות תורן עליך – התורן הוא עץ הגבוה הנצב בספינה שמשימין בראשו הנס.
עליך – רוצה לומר על ספינותיך.
ברושים משניר בנו לך את כל לחותים שהיו לחותים או לוחות האניות והדוגיאות שלה מברושים ומארז שהם העצים היותר משובחים, ולפי שהברושים אשר בשניר הם היותר טובים לכן אמר ברושים משניר בנו לך את כל לחותים כלומר לוחת האניות וכן ארז מלבנון לקחו לעשות תורן עליך, וזכר הארז בלשון יחיד והברושים בלשון רבים וכן האלונים לפי שהברושים היו לעשות מהם לוחות האניות שהם רבות והארז לעשות ממנו תורן שהוא יחיד, והראב״ע פירש לחותים שהיו בצור ספינות עשויות משתי לוחות זו על זו מפני חזקם והתורן הוא העץ הגבוה הנשא בספינה שמשימין הנס בראשו.
ברושים משניר – בשי״ן שמאלית כמ״ש בסוף פרשת דברים.
ברושים – שם אילן סרק החשוב.
משניר – שם מקום.
לוחתים – מלשון לוח ונסר.
תרן – הוא עץ הזקוף שעל הספינה ובו משימים הוילון כמו בל יחזקו כן תרנם (ישעיהו ל״ג:כ״ג).
ברושים משניר – לפי שצור ישבה בים ונאבדה במקומה המשילה לספינה משובחת שהכבידו משאה ונטבעה ע״י רוח קדים ובעבור כבדותה לא יוכלו מנהיגי הספינה להצילה ולכן אמר הנה ברושים הבאים משניר המובחרים במינם מהם בנו אותך כל לוחות ונסרי הספינה.
מלבנון – מיער הלבנון מקום הארזים החשובים משם לקחו ארז לעשות תורן עליך.
ברושים – המשיל צור לספינה. עיין רש״י.
משניר – הר קרוב ללבנון, ועיין דברים ג׳:ט׳ וד׳:מ״ח.
לוחותים – לשון שנים, אולי שכבר המציאו אנשי צור המצאת הספינות העשויות תחתיים ושניים. והוא מה שקוראים a due ponti. ואולי זאת כוונת יונתן שתרגם ית כל גישרך, גשר pons. והיותר נכון הוא שצריך לומר לוחותיך – עיין למעלה ג׳:י״ב.
ברושים מדמה את כלל האי לספינה אשר בים, ומבאר שכל הספינה וכליה כוננה מדברים שהובאו מארצות שונות,
הברושים אשר מהם בנו לך את כל לוחות האניה היו משניר, לא מצור והארז אשר לקחו לעשות תורן עליך לקחוהו מלבנון.
בנו לך – ממשיל צור לספינה.
לחתים – לוחות קירותיך משני צדיך; ושד״ל סובר שהראוי לֻחֹתַיִךְ.
תרן – ממקור רן או רם; כלונס רם וגבוה לתלות עליו מפרשי הספינה.
תרגום יונתןילקוט שמעוניר׳ יהודה אבן בלעםרש״יר״י קראר״א מבלגנצירד״קאברבנאלמנחת שימצודת ציוןמצודת דודשד״למלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
 
(ו) אַלּוֹנִים֙ מִבָּשָׁ֔ן עָשׂ֖וּ מִשּׁוֹטָ֑יִךְ קַרְשֵׁ֤ךְ עָֽשׂוּ⁠־שֵׁן֙ בַּת⁠־אֲשֻׁרִ֔ים מֵאִיֵּ֖י כִּתִּיִּֽם׃
Of the oaks of Bashan have they made your oars; they have made your benches of ivory inlaid in boxwood, from the islands of Kittim.
תרגום יונתןילקוט שמעוניר׳ יהודה אבן בלעםרש״יר״י קרארשב״ם המשוחזרר״א מבלגנצירד״קאברבנאלמנחת שימצודת ציוןמצודת דודשד״למלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
בְּלוּטִין מִמַתְנָן עֲבַדוּ מְשׁוֹטֵי סְפִינָךְ תְּרוֹמֵי תַרְעָךְ דַפִּין דְאֶשְׁכְּרוֹעִין מְכַבְשִׁין בְּשֵׁן דְפִיל בֵּית חוֹפָאָה לְאִתְיָטְרוּן מִמְדִינַת אַפּוּלְיָא.
אלונים מבשן עשו משוטיך – א״ר יצחק נמשלו עובדי אלילים כספינה זו מה הספינה הזו תורן ממקום אחד והוגנין ממקום אחר כך שמלה ממשרקה, שאול מרחובות הנהר, חושם מארץ התימני. תנן התם המוכר את הספינה מכר את התורן ואת הנס ואת העוגין ואת כל המנהגים אותה.
אלונים מבשן עשו משוטיך – יש שתרגם אותו:⁠1 מאלוני הבשן נעשו משוטייך.
קרשך עשו שן בת אשורים – לדעת אבו אלוליד:⁠2 ״בת אשורים״ – כמו ״ברוש תדהר ותאשור״ (ישעיהו מ״א:י״ט), וכי הת״ו שלה הופרדה עם אות היחס בי״ת, וצורתה היסודית היתה צריכה להיות מלה אחת. אולם גם ייתכן3 שהיא כמות שהיא, והשנהב, שהוא ה״שן״, מתייחס ל״בת אשורים״, והם שכבה של [אנשים] שהשנהב [מצוי] אצלם בשפע, כלומר שקרשייך עשויים מהשנהב של אנשים מסוימים, אלא שהפירוש הראשון עדיף, משום שנאמר ״מאיי כתיים״ – והכל מסכימים שהם האי קפריסין מאיי הביזנטים,⁠4 והשנהב אינו מצוי אצלם, שכן הוא שן הפיל, ואינו מצוי כי אם בהודו, אלא אם כן נאמר שהוא מובא אליהם.
1. לא מצאנו תיעוד לתרגום הזה, המעביר את המ״ם מהמלה ״מבשן״ למלה ״אלונים״; יונתן תרגם כלשון הכתוב.
2. ראה: אללמע, עמ׳ 327 (רקמה, עמ׳ שמג); אצול, ערך ׳אשר׳. והשווה: ת״י ורש״י. דעה זו מובאת בשם י״א גם אצל אלפסי, ערך ׳שב׳, ורד״ק מביאה בשם ת״י.
3. השווה: אלפסי, ערך ׳שב׳; רד״ק.
4. זיהוי זה ל״כתים״ מצוי אף בפירושו לבמדבר כה, כד, שם הוא מציין, שמיקומו של האי הוא על חוף הים התיכון, ובפירושו לישעיהו כג, יב, שם הוא מציין שמיקומו הוא מול חופי ארץ ישראל.
אלונים – מן עץ סרק שקורין קיישנא בלעז.
משוטיך – הם שרחבים בראשם שמנהיגין בהם האניה ריימש בלעז.
קרשך – הוא הקרש הרחב שבראש השני של ספינה אל מול התורן שבראשה אשר בו מהפכין את הספינה לכל צדדיה ומכוונין אותה אל הדרך ורב החובל אוחז בו ובלשון משנה קברניט ובלשון לעז גובריינא״ל.
עשו שן בת אשורים – א״א לו להיות אלא של עץ וזהו בת אשורים כאלו הוא תיבה אחת לשון תדהר ותאשור (ישעיהו מ״א:י״ט) שניהם ת״י אשכרועין ואת קברניטה של צור המשיל לקרש של אשכרוע מצופה בשן ע״י מסמרים לנוי ולחוזק כי כן תרגם יונתן דפין דאשכרועין מכבשין בשן דפיל בית חופאה לא תיטרון כסויה לא יפול אבל יונתן פירש הקברניט הזה לפי עניין העיר על קרשי שעריה.
oaks [Heb. אַלוֹנִים,] a kind of tree that does not produce fruit, chesne in Old French.
your oars [Heb. מִשּׁוֹטָיִם.] They are the boards that are wide at the end, with which they guide the ship, rames in French.
your rudder [Heb. קַרְשֵּׁך, lit. your board.] This is the wide board at the second end of the ship, opposite the mast at the other end, with which they steer the ship in all directions and direct it on its course, and the captain holds it. In the language of the Mishnah (B. B. 91a) קְבַרְנִיט, and in French gouvernail, rudder.
they made of ivory inlaid in cypresses [Heb. שֵּׁן בַּת-אֵשֻּׁרִים.] It is impossible for it to be of anything but wood, and this is בּתאשּׁרים, as if it were one word, an expression of: "firs and cypresses (וּתְאַשּׁוּר)" (Isa 41:19). Both of them, Jonathan rendered אֶשּׁכְּרוֹעִן. He compares the rudder of Tyre to a rudder of cypress inlaid with ivory [and] with nails for beauty and strength, for so did Jonathan render: boards of cypresses inlaid with ivory, בֵּיתחוֹפָאָה לְאִתְיָטְרוּן, so that its cover should not fall. However, Jonathan explained this rudder as applying to the city, concerning the boards of its gates.
מבשן – ממקום התחלת גובהו של הר קורא בשן.
עשו משוטיך – תקנו מה ששוטין בהם את הספינה על פני המים, שקורין רימש בלעז, ומוליכין אותה בהם. מארז שהוא חזק מכל העצים וגבוה מכל העצים ואינו מעוקל, עשו לך תורן, שהתורן צריך להיות אחד וחזק וישר. ומאלונים שאין להם חוזק כל כך עושה משוטות למשוך בהן את הספינה. ומדמה כל מעשיה לספינה, ובתחילה עושה כלים ככלי הספינה. ואחר כך מנהיגין לתוכה מנהיגין שלה, ומסייעין אותה ומשקעין אותה לים.
קרשך עשו שן – הקרשים עשו שן שמתקנים בהם בית קטן לספינה שהוא כמין צריף ויושבין בו בני אדם שקורין רוף. ושאר הבתים שבספינה שקורין קושניט, מבחוץ מחופות מעצי של פילין.⁠א
והם עצמם בת אשורים – נחטף קמץ ותיבה היא, כאן כמו ותאשור.
קרשך עשו שן בת אשורים – תרגומו: תירומיב תרעך דמיןג דאשכרעיןד מכבשין בשין דפיל בית חופאה לאיטתורן.⁠ה
מאיי כתים – שאותו שן של פיל מביאין מכתים שיושבין באיי הים. ותרגומו: ממדינת אפוליא, ממדינת סולא.
ויש מפרשין: קרשך עשו שן – אותם קרשים התלוים במים ומוליכין בהם את הספינה, שקורין רודר.⁠ו
א. כן בכ״י פרמא 2994. בכ״י לוצקי 777, מינכן 5: ״פילו״.
ב. כן בכ״י מינכן 5, פרמא 2994. בכ״י לוצקי 777: ״תיאמי״.
ג. כן בכ״י לוצקי 777, מינכן 5, פרמא 2994, פריס 162. בנוסח התרגום שלנו: ״דפין״.
ד. כן בכ״י פרמא 2994. בכ״י לוצקי 777, מינכן 5 בשתי מלים: ״דאשבר עין״.
ה. כן בכ״י פרמא 2994. בכ״י לוצקי 777, מינכן 5 בשתי מלים: ״לאיט תורן״.
ו. כן בכ״י מינכן 5. בכ״י פרמא 2994: ״רדור״. בכ״י לוצקי 777: ״רורר״.
{אלונים –} אלון הוא עץ קל ורפה להוליך הספינה. (ערוגת הבושם חלק א׳ עמ׳ 54 בשם ״פרשב״ם״)
קרשך עשו שן – רבינו פירש קרשך גוּבְרְנַיְיל ואינו נראה. שכל רחבו קרוי קרש במים הוא משוקע ולמה יכסו אותו שן לנוי. ועוד שאין קורא קרש בכל הקרייה אלא של בניין, אלא ודאי גם המשוטות שקורין רַיְימְש גם הגוברנייל כלם בכלל משוטיך, שעל ידי כלם היא שטה על פני המים ונינהגת. וזה קרשך כעין בתים וחדרים שעושין באניות גדולות ומצפין קרשי אותן החדרים שן במקום משכבם לנוי.
בת אשורים – אומה היא מבני דדן בן קטורה, ובני דדן היו אשורים (בראשית כ״ה:ג׳). ועל שם מלאכתם ואומונתם או יישובן נקראו כך. ואומר כאן כי בת אשורים האומנים במעשה מלאכת השן עשו לה קרשיה משן המובא מאיי כתים.
אלונים – הם הערמונים וכן תרגם יונתן בלוטין.
משוטיך – מן כל תופשי משוט (יחזקאל כ״ז:כ״ט), אלא שהוא משקל אחר כי מן משוט יאמר משוטיך בשוא המ״ם ובלא דגש השי״ן כמו מן מקום מקומיך. ומשוטיך בחירק המ״ם ודגש השי״ן והמשוטים הם העצים הארוכים שמנהיגים בהם כמו אני שיט (ישעיהו ל״ג:כ״א).
משוטיך – רוצה לומר משוטי ספינותיך.
קרשך עשו שן – קרש ספינתך והוא דרך כלל כי לא יהיה קרש אחד לבד כי הוא אומר על קרשי המגדל שעושין בראש הספינה ועושין אותו המגדל בשאר הספינות מקרשי עץ טובים ויפים ובספינות צור היו עושים מקרשי שן לגדולה ולפאר.
בת אשורים – עדת אשורים עשו לך קרשי שן שהביאו אותו השן מאיי כתיים כי שם הפילים מצויין שעושים מעצם שלהם קרשים וכלים ולכך נקרא העצם ההוא בכלל שן כי משיני הפיל עושים המלאכה היפה.
ויונתן תרגם בת אשורים – מלה אחת מן תדהר ותאשור (ישעיהו ס׳:י״ג), שתרגם דפין דאשכרועין וכן תרגם ותאשור ואשכרעין וכן תרגם תרומי תרעך דפין דאשכרועין מכבשין בשן דפיל בית חופאא לאתיטרון ממדינת אפיליא ולא הבנתי מלת לאתיטרון ובקצת נוסחאות לאתר נטרון ואשכרוע הוא הנקרא בושו״ת בלע״ז.
כתים – ביו״ד אחד כתיב וקרי בשני יודי״ן ביו״ד היחס וביו״ד הרבוי כתיים כמו אלהי העבריים.
וכן אמר אלונים מבשן עשו משוטיך ואלונים הם ערמונים שהוא עץ קשה וחזק והיותר טובים הם מן הבשן, ולכן אמר שעשו מהם המשוטים והם העצים הארוכים שמנהיגין בהן הספינות או הדוגיאות, קרשך עשו שן והקרש הוא הלוח החזק שמשימין באחורי הספינה שבה מנהיגין אותה אל הצד שירצו הוא הנקרא בלעז טימו״ן ולכבוד ולתפארת אמר שעשו אותו משן והוא שן הפיל, ואותו שן היו מביאים בת אשורים רוצה לומר עדת אשורים מאיי כתיים רוצה לומר מהאיים שהיו נכנעים לכתיים שהם הרומיים.
מאיי כִתֵים – במקצת ספרים כתוב כתים ואין שום קרי בחוץ ובס״א כתוב עליו בגליון נ״א כתיים כתיב כתים ק׳ ע״כ. ורד״ק כתב כתים ביו״ד אחת כתיב וקרי בשני יודין ביו״ד היחס וביו״ד הרבוי כתיים כמו אלהי העבריים.
אלונים – שם אילן סרק.
משוטיך – מלשון השטה ושחיה במים כמו אני שיט (שם) ויאמר על העצים הארוכים שמנהיגים בהם הספינה להשיטה אל המקום הנרצה.
קרשך – ענין לוח ונסר כמו ועשית את הקרשים (שמות כ״ו:ט״ו).
שן – הוא שן הפיל.
בת אשורים – עדת אשורים וכן בת בבל (תהלים קל״ז:ח׳).
מבשן – מקום אלונים טובים מהם עשו לך משוטים להנהיג בהם את הספינה.
קרשך – הוא הקרש הרחב שמשימין באחורי הספינה וע״י מנהיגים הספינה אל מקום הנרצה הקרש הזה עשו משן מה שהביאו עדת אשורים מן האיים של כתיים כי מנהג בני אשור היה להביא מאיי כתיים שן הפיל היותר מובחר.
קרשך – פירשתי כרש״י להיותו לשון יחיד.
בת אשורים – הנכון מלה אחת בִתְאַשורים (כדעת יונתן ורש״י) לשון תדהר ותאשור, שהוא buxus. וכן וירגיל משבח השן הנתון בתוך האשכרוע (137.Aeneid. X).
Quale per Artem
Inclusum buxo…
Lucet ebur.
מאיי כתיים – כתים הוא קיפרוס, ואיי כתיים שם כולל לכל איי הים התיכון. והנה באי Corsica נמצא האשכרוע היותר משובח מפאת עָבְיוֹ. בתרגום בית חופאה לא יתנתרון (כן הוא ברש״י כתב יד). ופירש רש״י כסויה לא יפול.⁠א
א. כן בדפוס ראשון (מהדורה בתרא). בכ״י לוצקי, ירושלים, שוקן חסר: ״בתרגום בית חופאה... לא יפול״.
אלונים שמהם עשו משוטיך היו מבשן,
קרשך שבו מכוונים הספינה (דער רודער) אשר עשאוהו משן – היה בת אשורים נולד באשור והובא מאיי כתים.
קרשך – שאחר הספינה וע״י הטיתו מדריכים אותה (רש״י ושד״ל).
שן – יפוהו בפתוח עליו ציורים שטלאום בשן פיל.
בת⁠־אשורים – תיבה אחת, בעץ הנקרא תאשור (ישעיהו מ״א:י״ט).
תרגום יונתןילקוט שמעוניר׳ יהודה אבן בלעםרש״יר״י קרארשב״ם המשוחזרר״א מבלגנצירד״קאברבנאלמנחת שימצודת ציוןמצודת דודשד״למלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
 
(ז) שֵׁשׁ⁠־בְּרִקְמָ֤ה מִמִּצְרַ֙יִם֙ הָיָ֣ה מִפְרָשֵׂ֔ךְ לִֽהְי֥וֹת לָ֖ךְ לְנֵ֑ס תְּכֵ֧לֶת וְאַרְגָּמָ֛ן מֵאִיֵּ֥י אֱלִישָׁ֖ה הָיָ֥ה מְכַסֵּֽךְ׃
Of fine linen with embroidered work from Egypt was your sail, that it might be to you for a banner; blue and purple from the islands of Elishah was your awning.
תרגום יונתןר׳ יהודה אבן בלעםרש״יר״י קראר״א מבלגנצירד״קאברבנאלמצודת ציוןמצודת דודשד״למלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןעודהכל
בּוּץ וְצִיוּרִין מִמְצְרַיִם הֲוָה פְּרָסִיךְ לְמֶהֱוֵי לִיךְ לְאָת תִּכְלָא וְאַרְגְוָנָא מִמְדִינַת אִיטַלְיָא הֲוַת כְּסוּתִיךְ.
שש ברקמה ממצרים – הפשתן הרקום.⁠1
ופירוש להיות לך לנס – תיאור לסמל אשר במפרש.⁠2
1. על-פי פירוש זה, תיבת ״ברקמה״ משמשת תיאור לתיבה ״שש״. השווה: רש״י ורד״ק. יונתן מתרגם את בי׳ת ״ברקמה״ כו״ו החיבור.
2. כך פירשו את תיבת ״נס״ אף ת״י ורד״ק; אולם רש״י פירשה בהוראת ׳כלונס״.
שש ברקמה – נגד שש עשוי בציורי רקמות.
מפרשך – הוא שקורין בל״א סיג״ל ובלשונינו בוויילא בלעז.
להיות לך לנס – לפורשו על כלונס הארז ולהגביהו על התורן, נס בלשון משנה כלונס ובלעז פורקא.
היה מכסך – לאהל ולגג על פני כל האניה.
Linen with embroidery linen cloth made with pictures and embroideries.
your sail [Heb. מִפְרָשֵּׂךּ,] that which is called voile in French, a sail.
to be to you for a staff to spread it on the pole of cedar and to raise it on the mast. נֵס is in the language of the Mishnah כְּלוֹנֵס, and in French perche, pole, rod.
was your covering as a tent and a roof over the entire surface of the ship.
שש ברקמה ממצרים היה מפרשך – מבגד של בוץ שמביאין ממצרים חשוב כמשי, ואותו בגד שמצויר הוא היו תולין אותו לעם ופורשין אותו בתוך הנס שקורין שיגיל רוטא. ותרגומו: בוץ וציורין ממצרים הוה פרסיך למהוי לך לאת.
תכלת וארגמן מאיי אלישה היה מכסך – אותו כיסוי שמכסין בו את הספינה בשעה שהיא טעונה מסחורות מפני הגשמים, שלא יהיו הסחורות מוכשרות ויהיו מבוזות, מתכלת וארגמן שהוא חשוב משאר תכלת וארגמן ומביאין מאיי אלישה – מאיטליא של יון, כענין שנאמר: ובני יון אלישה ותרשיש (בראשית י׳:ד׳), ותרגומו: ממדינת איטליא.
מפרשך – שקורין וַיְילא הוא הקלע הפרוס על התורן.
ומה שאומר להיות לך לנס – כך אומר, ע״י שפרוס בראשו, שהרוח שולטת שם להוליך האניה עשו בו רקמת צורת בעל האניה להכירה מרחוק, ולהיות לך לנס אינו מוסב אלא על ברקמה בלבד ולא על מפרשך, ונס ותורן לא אחד הוא. אע״פ שכתוב כתרן בראש ההר וכנס על הגבעה (ישעיהו ל׳:י״ז). שהרי אומר, בל יחזקו כן תרנם בל פרשו נס (ישעיהו ל״ג:כ״ג), ממה שאומר פרישה בנס.
מכסך – מכסה האניה למעלה לצל. ובמצרים רוקמין יפה, ובאלישה צובעין יפה.
והרקמה בנס נופלת לרקום בה דמות המלך ובעל הספינה לידע למי היא כדגל במחנה שקורין קימְפטַן ומרחוק מכירין אותה כמו שפי׳ למעלה, אבל למכסה אין צורך רקמת דמות רק צבע לנוי.
שש ברקמה ממצרים – יריעות פשתים עשויות ממעשה רוקם מביאים לך ממצרים כי משם מביאים כלי פשתן ואותו השש היה מפרשך.
להיות לך לנס – והוא הוילון שפורשין על התורן כמו שאומר בל יחזקו כן (ישעיהו ל״ג:כ״ג), תרנם בל פרשו נס (ישעיהו ל״ג:כ״ג) ואומר כי דרך גדולה היו עושים בצור וילוני הספינות מיריעות שש נאות עשויות מעשה רוקם.
תכלת וארגמן מאיי אלישה היה מכסך – בגדים צבועים בתכלת וארגמן שמביאים מאיי אלישה. היה מכסך מלבושך או היה מכסה אהל הספינה לכסות על בני הספינה מזרם וממטר ומחורב והיה האהל או המכסה ההוא עשוי מיריעות צבועות בתכלת וארגמן לנוי.
מאיי אלישה – תרגם יונתן ממדינת איטליא.
עוד זכר מענין הוילון שהיו באניה פורשים עליה שהיה שש ורקמה הבא ממצרים וזהו היה מפרשך כי ממצרים מביאים הפשתן הטוב וממנו היו עושים המפרש והוא הוילון שפורשים על התורן כמו שאמר בל יחזקו כן תרגם בל פרשו נס, ומגדולת צור היה שוילוני הספינות היו מיריעות שש עשויות מעשה רוקם ותכלת וארגמן, מאיי אלישה היה מכסך ר״ל שגם כן היתה לספינה הזאת מכסה אחת לכסות את אנשי הספינה שלא יכם שרב ושמש וישמרם מזרם וממטר ושהוא היה נעשה וצבוע בתכלת וארגמן שהיו מביאים מאיי אלישה ות״י מאיי אלישה ממדינות איטלי״א.
שש – הוא הפשתן העב.
לנס – הוא הוילון שעל תורן הספינה כמו בל פרשו נס (ישעיהו ל״ג:כ״ג).
תכלת וארגמן – מיני צבעונים חשובים.
שש ברקמה – יריעה של שש עשויה במעשה רוקם הבאה ממצרים מקום השש היפה היריעה ההיא פרשו עליך להיות לך לנס הוא הוילון שעל התורן המקבל הרוח להוליך הספינה.
תכלת וארגמן – יריעות צבועות בצבע תכלת וארגמן המובאים מאיי אלישה המובחרים מאוד מהם היה למכסה על הספינה לכסות אנשיה לבל יכם שמש ושרב ומסתור מזרם המטר.
מאיי אלישה – הוא Elis או Peloponesus (בושארט). והיה נמצא שם ארגמן משובח אצל הקדמונים. ואף על פי שהארגמן היה נמצא גם כן בצור, אין זו קושיא. כי יתכן שהיונים היו חכמים במעשה אורג יותר מן הצוריים, והיו לוקחים הארגמן מצור והיו עושים ממנו בגדים משובחים.
מכסך – האהל שעל הספינה למחסהא ולמסתור מחורב וממטר.
א. כן בכ״י לוצקי, ירושלים, שוקן. בדפוס ראשון: ״למכסה״.
לנס – היא הוילון שפורשים על התורן.
ומכסך – הוא כיסוי הספינה לאהל לה. ומשתתף עם תחבולות, כי צריך לזה חכמה ותחבולות לעשות מלאכה במים רבים.
השש ברקמה אשר ממנו עשי מפרשי הספינה והנס שלה היה ממצרים, והמכסה שלה שהיה מתכלת וארגמן היה מאיי אלישה – עד שכל יופי האניה לא היה מצור רק ממקומות שונות, ר״ל העושר והכבוד והתפארת של צור אינה מעצמה רק ע״י מסחר של עמים רבים ואיים רחוקים.
תרגום יונתןר׳ יהודה אבן בלעםרש״יר״י קראר״א מבלגנצירד״קאברבנאלמצודת ציוןמצודת דודשד״למלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהכל
 
(ח) יֹשְׁבֵ֤י צִידוֹן֙ וְאַרְוַ֔ד הָי֥וּ שָׁטִ֖ים לָ֑ךְ חֲכָמַ֤יִךְ צוֹר֙ הָ֣יוּ בָ֔ךְ הֵ֖מָּה חֹבְלָֽיִךְ׃
The inhabitants of Sidon and Arvad were your rowers; your wise men, Tyre, were in you, they were your pilots.
תרגום יונתןרש״יר״י קראר״א מבלגנצירד״קאברבנאלמצודת ציוןמצודת דודשד״למלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
יַתְבֵי צִידוֹן וְאַרְוַד הֲווֹ שַׁיְטִין וּמַיְתָן סְחוֹרָא לְגַוִיךְ חַכִּימַיִךְ צוֹר הֲווֹ בִיךְ אִינוּן פַּרְנָסֵיךְ.
היו שטים לך – תופסי משוטיך להנהיגך.
חובליך – אוחזי הקברניט לכוין וליישר האניה.
were your oarsmen [Heb. שָּׁטִים,] those who hold your oars to guide you.
your mariners those who hold the rudder to direct and straighten the ship.
היו שטין לך – אלו האומות היו תופשין לך משוטות והיו מוליכין בהם את הספינה.
חכמיך צור היו בךא – דבר זה שצריכה חכמה יתירה היה בך.
המה חבליך – רב החובל שצריך חכמה יתירה לנהוג את הספינה בחכמתו, שיהא בקי ברוח אם יכול לסובלו ולראות בכוכב להיכן הספינה נוטה שלא תהא הספינה בקרקע. ולפי שתופשה החובל בידו שהוא מוציאה ומכניסה קורא אותו רב החובל.
המה חובליך – תרגום כמו שפירשנו: אינון פרנסיך.
חכמיך צור היו בך – מכל צרכי הספינה הוא מביא אחד מן האומות, לפי שאין בידם שמירת הספינה. אבל רב החובל, שבידו שמירתה של ספינה לנהגה כשורה, אין מביאין מאומה אחרת אלא מצור שהספינה שלוב ואינו מאמינה לשום אדם לשום אדם לשומרה כי אם הוא בעצמו. ואםג נותן לתוכה רב החובל מן האומות שאין הספינה שלו,⁠ד מתייאש ממנה ואינו משגיח בהליכתה וטובעה בידים.
א. כן בכ״י מינכן 5, ובפסוק. בכ״י לוצקי 777, פרמא 2994: ״לך״.
ב. כן בכ״י מינכן 5, פרמא 2994. בכ״י לוצקי 777: ״שלא״.
ג. כן בכ״י מינכן 5. בכ״י לוצקי 777: ״ואינו״.
ד. כן בכ״י מינכן 5. בכ״י לוצקי 777: ״שלא״.
וארוד – את הארודי (בראשית י׳:י״ח).
חבליך – תופסי הגוברנייל והן קברניטי הספינה.
יושבי צדון וארוד היו שטים לך – הם היו מלחים לצורכיהם. שטים אוחזי המשוטים מנהיגי הספינה.
ויונתן פירש היו שטים בעבורך להביא סחורה אליך הוו שייטין ומיתין סחורה לגויך.
חכמיך צור היו בך – צור הוא לשון קריאה כלומר את צור חכמיך היו בך לא היית צריכה להביא לך חכמים מעיר אחרת יודעי הים להנהיג הספינה בחכמה כי בך היו.
המה חובליך – חובל יקרא מושך חבלי הוילון במשפט וצריך למשכם בחכמה לקבל הרוח במשפט ואחד הוא הרב פרנס הספינה המלמד שאר החובלים למשוך כפי מה שיראה והוא האוחז הקברניט הנקרא טימו״ן בלעז וכן מנהיג הספינה להדריכם הדרך אשר יראה וכל זה בחכמה.
עוד זכר מכבוד הספינה או הדוגיא ההיא שלא היו אוחזי המשוטים המנהיגים אותה אנשים רקים ופוחזים כי הנה יושבי צידון וארוד היו שטים לך רוצה לומר אוחזי המשוטים והם האנשים הפחותים שבדוגיא, וידוע שיושבי צידון היו סוחרים נכבדים, ואמנם המלחים שהם יותר נכבדים מהשטים היו בזאת האניה שהיא צור חכמים גדולים ובעלי תבונה רבה וזהו חכמיך צור היו בך המה חובליך רוצה לומר לא היו באים אליך החכמים מארצות אחרות כי חכמיך צור באמ׳ היו בך והמה היו חובליך המנהיגים את הספינה כי החובל הוא המושך חבלי הוילון כמשפט, ולכן יקראו המלחים חובלים וראוי שיהיו חכמים כדי שידעו לקבל הרוח.
וארוד – שם מקום.
שטים – מלשון שטיה ושחיה.
חובליך – מלשון חבל וקו ויקראו כן מנהיגי הספינה על כי מושכים בחבלי הוילון וכן רב החובל (יונה א׳:ו׳).
יושבי צידון וארוד – שהיו בקיאים בהנהגת ספינה הם היו משיטים ומוליכים את הספינה.
חכמיך צור – על כי כאלו אל צור ידבר לכן אמר חכמיך צור וכו׳ ר״ל חובלי הספינה מושכי חבלי הוילון לנטותה מול הרוח שהיא חכמה מרובה היו מחכמיך צור כי שם נמצאו חכמים מופלאים.
וארוד – אי בפיניציאה, עיין בראשית י׳:י״ח. ונקראת בלשון ערבי רואד.
היו שטים לך – מלאכת עבודה היית עושה על ידי אחרים. אבל מלאכת מחשבת (חֹבְלַיִךְ) היו עושים אנשיך שהם חכמים.
יושבי צידון אחר שבאר שהספינה עצמה וכליה נעשתה ונקבצה מעמים רבים ואינם של צור, יבאר כי גם מנהיגי הספינה ועושי מלאכתם הם ג״כ מעמים אחרים, ור״ל כמו שהעושר והמסחר בא אליה מבחוץ כן חכמיה ומנהיגה במדיניות והאומנים והחרשים שנמצאו בתוכה הם ג״כ מעמים אחרים,
שיושבי צידון היו השטים את האניה, ומה שנמצאו בך גם חכמיך צור המה חבליך הם מנהיגי האניה והמושלים עליה ר״ל מהם יצא מלך ושרים.
שטים – מנהיגי הספינה ע״י משוטים Ruder,Remi.
חבליך – ממקור חבל, העולים בחבלים שבך לפרוש מפרשיך; ואף על פי שלזה אין צורך לאנשי חכמה, מ״מ כ״כ רבו חכמים בעיר צור שגם חובלי ספינותיהם היו מלאים חכמה.
תרגום יונתןרש״יר״י קראר״א מבלגנצירד״קאברבנאלמצודת ציוןמצודת דודשד״למלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
 
(ט) זִקְנֵ֨י גְבַ֤ל וַחֲכָמֶ֙יהָ֙ הָ֣יוּ בָ֔ךְ מַחֲזִיקֵ֖י בִּדְקֵ֑ךְ כׇּל⁠־אֳנִיּ֨וֹת הַיָּ֤ם וּמַלָּֽחֵיהֶם֙ הָ֣יוּ בָ֔ךְ לַעֲרֹ֖ב מַעֲרָבֵֽךְ׃
The old men of Gebal and its wise men were in you, your repairers of ship seams. All the ships of the sea with their mariners were in you to deal in your merchandise.
תרגום יונתןר׳ יהודה אבן בלעםרש״יר״י קראר״א מבלגנצירד״קאברבנאלמנחת שימצודת ציוןמצודת דודשד״למלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
סָבֵי גְבַל וְחַכִּימָהָא הֲווֹ בִיךְ מַתְקְפֵי צוֹרְבִיךְ כָּל נַחֲתֵי יַמָא וְסַפָנֵיהוֹן הֲווֹ שָׁיְטִין וְמַיְתָן סְחוֹרָא לְגַוִיךְ.
לערב מערבך – כדי להביא לך את הסחורות, לפי ההקשר.⁠1
1. בהוראת ״סחורה״ מפרש פרשננו את תיבת ״מערבך״ גם בתג׳ניס, ערך ׳מערב׳ (עמ׳ 75). כך מפרשים גם ת״י, רש״י ורד״ק. במלים ״לפי ההקשר״ כוונתו להקשר הופעותיה של תיבת ״מערבך״ בפרקנו (ראה הפסוקים כ״ז, ל״ג, ל״ד). ריב״ג, אצול, ערך ׳ערב׳, מקשר הוראה זו של תיבת ״מערבך״ לאחת מהמשמעויות של השורש ער״ב – ״הסחורה הערבה בעיניך״.
זקני גבל – אומני הבנין כמו שנאמר ובוני חירום והגבלים (מלכים א ה׳:ל״ב).
מחזיקי בדקך – מתקני בדקך שלא יכנסו בהם המים, אפייטונט טאקראוצא בלעז.
כל אניות הים ומלחיהם – הספנים שלהם.
היו בך – היו סביבך לשוט אל המדינות הרחוקות להביא הסחורה לתוכך.
לערוב מערבך – לשון ערובה הם כל צורכי האדם שהוא חי בהם וממונו הוא ערובתו והצלתו לחייו גרנטיאה בלעז.
The elders of Gebal [who were] skillful builders, as it is said: "and Hiram's builders and the Gebalites" (Melakhim I 5:32).
who repaired your cracks [Heb. מַחַזִיקִי, lit. strengthen,] repaired your cracks so that no water should enter them, apiye[ce] tans ta crevaze in Old French, repairing your crack.
all the ships of the sea and their mariners [Heb. וּמַלָחֵיהֶם,] their sailors.
were within you They were around you to sail to the distant countries to bring the merchandise into your midst.
to guarantee your necessities [Heb. לַעֲרֹב מַעֲרָבֵךּ,] an expression of guaranteeing. These are all a person's necessities, by which he lives; and his money is his guarantee and his salvation for his lifetime, garantie in French.
זקני גבלא – אומני בניין של עץ, ממלכותוב של חירם. ולפי שהן גדילים במקום גידול של עץ יודעין לפוסלו באומנות. כמו שנאמר: ויפסלו בוני חירםג ובוני שלמהד והגבליםה ויכינו, בוני חירם, העצים, ובוני שלמה, האבנים (מלכים א ה׳:ל״ב), דממאי דסליק מפרש תחילה.
מחזיקי בדקך – ומתוך שהם אומנים, יודעין לסתום חורי הספינה שבין הנסרים. שהמים בוקעים מאת הנסרים אחת מחברתה ונכנסין לתוכה, ואין יודע לסתום אותו סדק אלא אומן יכול להכיר בסדק, מפני המים {ש}⁠מכסין אותו.
בדקך – זהו סדקין, כמו: לא חזקו הכהנים את בדק הבית (מלכים ב י״ב:ז׳). לפי שצריך לידבק הסדק זה לזה קורא הסדקו בדק.
היו בך – לפי שהספינה מסוכנת אם אין סותמין את הסדק, שהמים נכנסין לתוכו ומשקעה בתוכה לתהום. והוא אינו מאמינה לשום נכרי, כי אם הוא לעצמו, שהוא אין מתייאש.
לערוב מערבך – לתקן את עצמך, לפרנס פרנסתך. ובלשון לעז: לערב מערבך – אַבְרַנְשִׁירְטַא וַררְנִי שְַימצַא. כמו: ואת ערובתם תקח (שמואל א י״ז:י״ח) – פרנסתם תקח עצמך. שכל צורכי האדם שהוא חי בהם הוא ערובתו לחייו,⁠ז לפיכך קורא הפרנסה בלשון ערובה. שכל הנאת האדם זהו אכילה ושתייה, וערבה לשון הנאה, כמו וערבה לי״י מנחת יהודה (מלאכי ג׳:ד׳).
אניותח הים ומלחיהם היו בך לערוב מערבך – כשם שעושין לבורני גדולה שקושרין אחריה ספינה קטנה צריכה ומביאה בה אנשים שבתוכה על שפת הים, ומשפת {הים} לתוכה, לפי שבורני גדולה אינה יכולה להגיע לנמל וכשמפרישין לים נותנין בתוך הקטנה הפרנסה שצריכין לדרך.
ומלחיהם – ספינה קטנה צריכה מלחים לפי שאין יכולה להלוך כי אם מושכין אותה בתוך המים. ולשון ממולח הואט דמתרגמ׳: מערב, לפי שהן מערבין את המים במשוטות.
א. כן בכ״י מינכן 5, פרמא 2994, וכן בפסוק. בכ״י לוצקי 777: ״גביל״.
ב. כן בכ״י פרמא 2994. בכ״י לוצקי 777, מינכן 5: ״ממלוכתו״.
ג. כן בכ״י מינכן 5, פרמא 2994, פריס 162. בכ״י לוצקי 777 נוסף כאן: ״העצים״.
ד. כן בכ״י לוצקי 777, מינכן 5, פרמא 2994, פריס 162. בנוסח שלנו: ״ויפסלו בני שלמה ובני חירום״.
ה. כן בכ״י מינכן 5. בכ״י לוצקי 777 נוסף כאן: ״וישימו״.
ו. כן בכ״י מינכן 5. בכ״י לוצקי 777: ״לידבק הסדקין, לזה קורא״.
ז. כן בכ״י מינכן 5, פרמא 2994. בכ״י לוצקי 777: ״לחיי״.
ח. כן בכ״י מינכן 5, פרמא 2994. בכ״י לוצקי 777: ״אוניות״.
ט. כן בכ״י מינכן 5, פרמא 2994. בכ״י לוצקי 777 חסר: ״הוא״.
מחזיקי בדקך – לתקן קלקולי הספינה ובקעיה ונקביה.
אנית הים ומלחיהם היו בך – דרך אניה גדולה וצי אדיר שיש לה בוצית, אניה קטנה להכניס ולהוציא לתוכה הכל. וכאן כך אומר, שאניות הים ומלחיהן היו לה סביבותיה לבוציות לישא וליתן להכניס ולהוציא מה שבתוכה למכור ולקנות.
לערוב – לשון משא ומתן ותקיעת כף וערובה למסחר.
זקני גבל וחכמיה – בנאים היו וכן אמר בבנין שלמה והגבלים והם היו באים לצור להחזיק בדק העיר בחומותיה ובניניה.
כל אניות הים ומלחיהם – כתרגומו כל נחתי ימא וספניהון הוו שייטין ומייתן סחורה לגויך. תופשי המשוטות נקראו מלחים.
לערב מערבך – ענין סחורה וכן כל אשר בפרשה זו מזה השרש ונקראה הסחורה מערב והסוחרים עורבין לפי שהסוחרין עורבים זה לזה בסחורתם במקחם וממכרם.
ולפי שצריך באניה אומן וחרש חכם לתקן את בדק האניה ולהחזיקה בעת הצורך לכן אמר זקני גבל וחכמיה היו בך מחזיקי בדקך וזקני גבל היו בנאים וכן נאמר בבנין שלמה (מלכים א ה, לב) והגבלים. הנה א״כ בהמשל הזה מהספינה או הדוגיא זכר ראשונה לוחותים ואחר כך התורן ואחרי כן המשוטים ואחר כך הקרש הנקרא טימו״ן ואחר כך מפרשי הנס ואחר כך המכסה ואחר כך השטים ואחר כך החובלים ואחר כך הבנאים ומחזיקים הבדק, וראוי לדעת על מה יורו שמונת הגברים ההמשליים האלה, ויראה שלוחותים הם משל לחומות העיר, והתורן היא משל למגדלים, והמשוטים משל לכלי המלחמה אשר ראוי שיהי׳ בעיר לשמירתה, והקרש הוא משל לנגיד או מנהיג המדינה, והנס הוא משל לאנשי המלחמה, והמכסה הוא משל על הממון שבו יכסו ערות הארץ וימלאו חסרונה, והשטים הוא משל לעם הארץ בעל אומניות ועובדי האדמה, והחובלים המלחים הם משל לחכמי העיר ויועציה, ומחזיקי הבדק הוא משל לשרי הצבא. הרי לך שהמשיל צור בספינה ועל מה יורו כל הדברים שזכר בה ואמר על כל זה כל אניות הים ומלחיהם היו בך לערוב מערבך להגיד שגם יש להמשיל בספינה ענין הסוחרים והסחורות המובאות לה ועל זה אמר שכל אניות הים ומלחיהם ימצאו בתוך צור לערוב מערבך, ומערבך הוא לשון סחורה ונקראת הסחורה מערב והסוחרים עורבים לפי שהסוחרים עורבים זה לזה סחורתם במקחם ובממכרם.
זקני גבל – במקצת ספרים קדמונים כ״י בקמץ וזהו דעת ר׳ יעקב בן אלעזר שכתב כי גבל ועמון תילים פ״ג פתח אבל זקני גבל קמץ ורד״ק כתב עליו בספר מכלול דף קצ״ט שמצא בספרים מדוייקים זקני גבל פתח והמסורת עליו לית פתח גבל ועמון קמץ והמסורת עליו לית קמץ וכן מצא בספר אכלה ואכלה גם במסרה רבתא ערך פתח נמנה באלפ״א ביתא מן חד וחד חד פתח וחד קמץ זקני גבל פתח גבל ועמון קמץ.
גבל – שם אומה והיו בנאים כמ״ש ובוני חירם והגבלים (מלכים א ה׳:ל״ב).
מחזיקי – מלשון חוזוק ותקון.
בדקך – מקום השבר והרעוע כמו בדק הבית (מלכים ב י״ב:ו׳) וקרא בלשון בדק על כי צריך בדיקה וחיפוש אחר השבר ומקום הרעוע למצאה.
ומלחיהם – כן יקראו מוליכי הספינה כמו וייראו המלחים (יונה א׳:ה׳) והוא ענין ערבוב כמו ממולח טהור קדש (שמות ל׳:ל״ה) ע״ש שמוליכי הספינה מערבבים המים עם המשוטות.
לערוב מערבך – הסחורה תקרא מערב והסוחרים עורביה כי הסוחרים מתחייבים זה לזה בהקפותיהם את הסחורה זה לזה וערב הוא ענין התחייבות כמו התערב נא את אדוני וכו׳ (ישעיהו ל״ו:ח׳) וכן מי הוא זה ערב את לבו לגשת אלי (ירמיהו ל׳:כ״א).
זקני גבל וחכמיה – הם היו בקיאים במלאכת הבנין ולכן הם היו בך לחזק ולתקן בדקי הספינה ומקומות הרעועים.
כל אניות הים – כל הספינות ההולכות בים ומלחיהם הם מנהיגי הספינה כולם באו אליך לסחור סחורתך כי הרבה סחורה נמצא בך.
גבל – עיר בפיניציאה, נקראת בלשון יוני Biblos. ובלשון ערבי גבל ענינו הר.
מחזיקי בדקך – מתקני בדקי האניות שלא יכנסו בהן המים (רש״י).
בדק – סדק. בדקך – תרגם רש״י בלשון צרפת ta crevasse.
מלחיהם – הם העבדים שתחת המשוטים הנזכר (בפסוק ו׳), שעוזרים בהנהגת הספינה להפוך מי הים ולדחותם אל צד שאליה מגמת פניהם ללכת, שמלח ישמש על העירוב, כמו ממולח טהור קודש.
זקני גבול וחכמיה – שהם היו בקיאים בבנין (כמ״ש (מלכים א ו׳) ויפסלו בוני שלמה והגבלים) היו מחזיקי בדקך לתקן את הספינה ר״ל שמהם היו חכמים מתקנים תקנות ונמוסים במדינה,
כל אניות הים ומלחיהם היו בך לערב מערבך הערבון שהוא המשכון שנותנים בעד הסחורות שלוקחים בהקפה והיו אניות הים שהם היו ערבים בעדך (באשר כל מסחרם היה על ידך) באופן שגם הבטחון לתת לך סחורות בהקפה לא היה בכחך רק בכח אחרים.
בדקך – סדקים שבך; ובדק הוא הפכו של דבר ע״ד שר⁠־רש.
מערבך – לעשות סחורה עמך; והסחורה מביאה בן אדם ממקומות רבים אל מקום אחד ומערבת אותם יחד.
תרגום יונתןר׳ יהודה אבן בלעםרש״יר״י קראר״א מבלגנצירד״קאברבנאלמנחת שימצודת ציוןמצודת דודשד״למלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
 
(י) פָּרַ֨ס וְל֤וּד וּפוּט֙ הָי֣וּ בְחֵילֵ֔ךְ אַנְשֵׁ֖י מִלְחַמְתֵּ֑ךְ מָגֵ֤ן וְכוֹבַע֙ תִּלּוּ⁠־בָ֔ךְ הֵ֖מָּה נָתְנ֥וּ הֲדָרֵֽךְ׃
Persia and Lud and Put were in your army, your men of war. They hung the shield and helmet in you; they set forth your comeliness.
תרגום יונתןר״י קראר״א מבלגנצירד״קאברבנאלמנחת שימצודת ציוןמצודת דודשד״למלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
פַּרְסָאֵי וְלוּדָאֵי וּפוּטְאֵי הֲווֹ בְמַשְׁרִיתֵיךְ גַבְרֵי עָבְדֵי קְרָבִיךְ עֲגִילִין וְקוּלְסִין תְּלוֹ בִּיךְ אִינוּן אַסְגִיאוּ זִיוֵיךְ.
פרס ולוד – שהם גיבורים.
היו בחילך – כתרגומו במשירייתך. לאחר שיש בספינה פרנסה לרוב, נותנים לתוכה פרסיים ולודים ופוטים.
אנשי חיל שתולין בה מגן וכובעכובע – קולסין שקורין הילמא.
המה נתנו הדרך – המה נתנו לתוכה כלי זיין לנאותה ולייפותה להראות הליסטין שגוזלין וחומסין כל יורדי הים, כדי לפקוח ליסטין שבים מעליהם לבהלם ולייראם ולהגן עליהם.
בחילך – למלחמה. שאם יבאו עליך אויבים בים יעזרוך.
תלו בך – סביב לנוי והדר.
פרס ולוד ופוט – היו יודעי מלחמה והיו באים לצור כשהיתה צריכה לעשות מלחמה עם אחרים.
מגן וכובע תלו בך – נראה כי הם היו מביאים מארצם כלי מלחמה שהיו טובים לפיכך אמר הנה המה נתנו הדרך כי היו מיפים ומהדרין העיר בכלי מלחמה טובים ויפים ודרך בני אדם לתלות המגינים והכובעים בראשי המגדלים ועל החומות וכן אמר אלף המגן תלוי עליו (שיר השירים ד׳:ד׳).
תלו – מבנין פועל הדגוש.
ולפי שהיתה צור כולה עיר סחור׳ וסוחרים לכן אמר פרס ולוד ופוט היו בחיליך אנשי מלחמתך כלומר שבעת היות צור צריכה למלחמה היו באים אליה שכירים מחוץ מהאומות האלה שזכר והוא אומרו היו בחילך אנשי מלחמתך כלומר המה היו בעבור חילך וממונך שילחמו בעבורך, והמה מגן וכובע תלו בך ובזה נתנו הדרך כי היו מיפים ומהדרים את העיר בכלי מלחמה יפים והיה המנהג לתלות אותם על המגדלות כמו שאמר אלף המגן תלוי עליו (שיר השירים ד, ד).
וכובע תלו בך – מלרע בשרשים והוא בכ״ף.
בחילך – מלשון חיל ועושר.
וכובע – הוא כלי מגן על הראש.
תלו – מלשון תליה.
היו בחילך אנשי מלחמתך – ר״ל האומות ההם נלחמו בעבורך במחיר העושר שנתת להם בשכרם.
תלו בך – כן היה מנהגם לתלות כלי מלחמה על המגדלים כמ״ש אלף המגן תלוי עליו (שיר השירים ד׳:ד׳).
המה – כלי המלחמה האלה נתנו הדר ופאר על עירך.
לוד ופוט – עיין בראשית י׳:ו׳,י״ג.
תלו – מענין תל הר גבוה ותלול, העמידו תלים תלים, כי לא מצאנו תלים מבנין הכבד.
פרס ולוד ופוט היו בחילך גם אנשי החיל שלך לא היו מבני צור רק מעמים אחרים והם תלו בך תלי תלים מגן וכובע ובזה נתנו הדרך החיצוני שהדר המדינה כשי״ל חיל ועם נושע למלחמה.
תלו בך – על קירות הספינה מוכנים להזדין בהם אם יזדמן.
תרגום יונתןר״י קראר״א מבלגנצירד״קאברבנאלמנחת שימצודת ציוןמצודת דודשד״למלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
 
(יא) בְּנֵ֧י אַרְוַ֣ד וְחֵילֵ֗ךְ עַל⁠־חוֹמוֹתַ֙יִךְ֙ סָבִ֔יב וְגַ֨מָּדִ֔ים בְּמִגְדְּלוֹתַ֖יִךְ הָי֑וּ שִׁלְטֵיהֶ֞ם תִּלּ֤וּ עַל⁠־חוֹמוֹתַ֙יִךְ֙ סָבִ֔יב הֵ֖מָּה כָּלְל֥וּ יׇפְיֵֽךְ׃
The men of Arvad and Helech were on your walls round about, and valorous men were in your towers; they hung their shields on your walls round about; they have perfected your beauty.
תרגום יונתןר׳ יהודה אבן בלעםרש״יר״י קראר״א מבלגנצירד״קאברבנאלמנחת שימצודת ציוןמצודת דודשד״למלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןעודהכל
בְּנֵי אַרְוַד וְכָל מַשִׁרְיָתִיךְ עַל שׁוּרָךְ סְחוֹר סְחוֹר וְאַף קַפּוּטְקָאֵי בְּמִגְדָלֵיךְ הֲווֹ שִׁלְטֵיהוֹן תְּלוֹ עַל שׁוּרֵךְ סְחוֹר סְחוֹר אִינוּן שַׁכְלִילוּ שׁוּפְּרִיךְ.
וגמדים במגדלותיך – שכבה של אנשים;⁠1 ויש אומרים,⁠2 שהוא גזור מ״גמד ארכה״ (שופטים ג׳:ט״ז), ואין בזה ממש.
1. כך אלפסי, ערך ׳גמד׳. השווה יונתן שתרגם ״קפוטקאי״. נראה, שפירוש זה מוצא סימוכין במקבילה ״בני ארוד״ שבצלע הקודמת.
2. השווה רש״י ורד״ק. פרשננו דוחה פירוש זה, והוא מסתמך, כנראה, על ההקשר.
בני ארוד וחילך – ושאר חיל בני אדם היושבים בתוכך.
וגמדים – ת״י ואף קפוטקאי. שמעתי משמו של רבי מנחם על שם שיורדין בים עד התהום משערי גומדי אמות עומקה נקראו גמדים אנדויש בלעז ויש פותרים שהם ננסים ונכנסין במדת אמה.
שלטיהם – הם אשפות שנותנין בהם חצים כמו הברו החיצים מלאו השלטים (ירמיהו נ״א:י״א) קויכרינה בלעז.
תלו – הרבה תלי תלים.
The children of Arvad and your army [Heb. וְחֵילֵךּ,] the rest of the army of people who dwell within you.
and Gammadim Jonathan rendered: and also Cappadocians. I heard in the name of Rabbi Menachem that because they dive into the sea as far as the deep and estimate (גֹמְדֵי) the cubits of its depth, they are called Gammadim. Others explain that they are dwarfs and fit into the measure of a cubit.
their quivers [Heb. שִּׁלֻטֵיהֶם,] These are the quivers in which they would put arrows, like: "Polish the arrows, fill the quivers (הַשְּׁלָטִים)" (Yirmeyahu 51:11), cuyvrin[e] in Old French, quivers.
they heaped [Heb. תִּלוּ,] many heaps upon heaps (תִּלֵי תִּלִים).
וכן בני ארוד וכל חיילותיו לעמוד על חומותיה ולהלחם עליה אם תבוא לצורך, שכשם שעורכין מלחמות במגדול גדול, כך עושין בבורני גדולה.
וגמדים במגדלותיה – הן אומהא שגומדים באמה ויודעין לצלול במים אדירים, שאם יאבד להם דבר מכל הספינה הם יורדין לתוך הים להעלותו. ולפיכך נקראו גומדים, שעד שלא יורדין לתוך הים הן מודדין כמה עמוק באותו מקום בחבליםב המורידין לתוך הים לדעת אם יוכל להתאפק מנשימתן עד שירד ויעלהו, ויודעין עד כמה יכולים להתאפק מנשימתן בתוך הים.
שלטיהם תלו – כלי שלהן שנותנין לתוכו חצים כדי לייראות, וקורין כוכר, והוא עשוי לתלות.
כללו יופייך – כיתרו יופייך.
א. כן בכ״י מינכן 5, פרמא 2994. בכ״י לוצקי 777: ״אמה״.
ב. כן כנראה צ״ל. בכ״י מינכן 5: ״בחבלי׳⁠ ⁠⁠״ בכ״י לוצקי 777: ״בחבליך״.
וחילך – עם הוא.
על חומותיך – מתוך המשל מדבר במליצה.
וגמדים – עם ננוס הוא כמפורש בבראשית רבה (פרשה ל״ז סי׳ ח׳), כפתורים – ננסים. ובארץ יון יש מהם הרבה.
ובעלי חצים הן והוא שאומר שלטיהם תלו על חומותיך – שלטים הן בית החצים.
כללו יפיך – שֶנָאִים הם מאד למראית.
בני ארוד וחילך – בני ארוד הם ג״כ בני מלחמה והם היו עם חילך כמו פרס ולוד (יחזקאל כ״ז:י׳) שזכר ויחדו היו על חומותיך סביב כשבאו אויבים להלחם עליך.
וגמדים במגדלותיך – היו אנשים ננסים אנשי מדה קטנה מן גמד ארכה (שופטים ג׳:ט״ז).
ויונתן תרגם: קפוטקאי.
שלטיהם – מגיניהם כמו כל שלטי הגבורים (שיר השירים ד׳:ד׳).
תלו על חומותיך – גם זה מן הדגוש.
וככה בני ארוד שהיא אומה אחרת וחילך שהיא החיל שלך היו על חומותיך סביב בבוא האויב עליך, ואומרו וגמדים במגדלותיך היו שלטיהם הם אנשי מדה קטנה מן גומד ארכא, ויונתן תרגם קפוטקאי, והענין שהגמדים ההם בעבור שהיו אנשים קטנים לא היו נראין על החומות אבל היו נכנסין במגדלות והיו שלטיהם שהם לשון מגנים כמו כל שלטי הגבורים תלויים על החומות סביב ובזה כללו יופיך כי זה היה יופי גדול למדינה.
ואחרי ששבחה בענין האניות ובענין המלחמה וכליה נעתק לשבחה בסחורות שהיו באים אליה מכל פאה וע״ז אמר
במגדלותיך – יש ספרים חסר וא״ו.
וחילך – ענין צבאות עם.
וגמדים – כן יקראו אנשי מדה קצרה והוא מלשון גמד ארכה (שופטים ג׳:ט״ז) שר״ל אמת הזרוע.
שלטיהם – הם כעין מגיניה.
וחילך – וגם אנשי חילך מאנשיך.
על חומותיך – עמדו על החומות מסביב לשמור העיר מן האויב.
וגמדים – אנשים קצרי המדה היו על המגדלים לראות משם מה הנעשה במחנה האויב ובעבור קטנותם לא ראום האויב לזרוק בהם חצים.
המה – הסלעים התלויים על החומה נתנו בך כל היופי הראוי לך.
וחילך – בני ארוד ועמם חילך, והם אנשי צור. ואולי הקריאה וחילם. ועיין למעלה ג׳:י״ב.
וגמדים – גֹמֶד הוא חצי אמה, לפיכך פירשו רבים גמדים – ננסים, והוא רחוק. ונראה לי כדעת גרוטיוס שענינו אנשי עיר בפיניציאה הנקראת בלשון יוני Aneon שענינו גֹמֶד (cubitus). וסומכוס תרגם אנשי מדי, אולי פירש כאלו כתוב: וגם מָדים.
ולודוביקוס די דיו וגעזעניוס פירשו מלשון סורי גוּמְדָא audacia, גוּמְדָנָא audax, אַגְמֵד audax fuit. ולדעתם גמדים ענינו גבורי חיל. וזה רחוק, כי כמה פעמים נזכרו גבורי חיל בתנ״ך ולא נקראו בשם זה. גם מהמשך הפרשה נראה שאינו אלא שם מקום. ברש״י: אנדויש. נראה לי: Sondeurs.⁠א
א. כן בדפוס ראשון (מהדורה בתרא). בכ״י לוצקי, ירושלים, שוקן חסר: ״ברש״י: אנדויש. נראה לי: Sondeurs״.
על חומותיך – מלת היו נמשך גם למעלה (היו) על חומותיך (והיו) גמדים במגדלותיך ר״ל כאנשים קטנים שגומד ארכם נדמו בעמדם על המגדל הגבוה.
בני ארוד הם היו אנשי החיל שלך השומרים על חומותיך, שכבר אמר שבני ארוד היו מחזיקי בדקה וכן היו שומרים אותה מאויב חיצוני,
וגמדים במגדלותיך היו בעת שעלו על המגדלים הגבוהים שלך היו נראים למטה כאנשים ננסין שגומד ארכם וזה הי׳ מרוב גובה המגדלות והם הניחו שלטיהם תלי תלים על חומותיך ובזה גמרו וכללו יפיך – ולא כמו שאמרת אני כלילת יופי כי יפיך מקובץ מעמים שונים.
תרגום יונתןר׳ יהודה אבן בלעםרש״יר״י קראר״א מבלגנצירד״קאברבנאלמנחת שימצודת ציוןמצודת דודשד״למלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהכל
 
(יב) תַּרְשִׁ֥ישׁ סֹחַרְתֵּ֖ךְ מֵרֹ֣ב כׇּל⁠־ה֑וֹן בְּכֶ֤סֶף בַּרְזֶל֙ בְּדִ֣יל וְעוֹפֶ֔רֶת נָתְנ֖וּ עִזְבוֹנָֽיִךְ׃
Tarshish was your merchant by reason of the multitude of all kinds of riches; with silver, iron, tin, and lead, they traded for your wares.
תרגום יונתןרש״יר״י קראר״א מבלגנצירד״קאברבנאלמנחת שימצודת ציוןמצודת דודשד״למלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
מִן יַמָא מַיְתָן סְחוֹרָא לְגַוִיךְ מִסְגֵי כָּל עוֹתַר בִּכְסַף בַּרְזֶל עֲבַץ וַאֲבַד יְהָבוּ בְּבֵית גִנְזַיִךְ.
תרשיש – ים ששמה תרשיש.
מרוב כל הון – שהיה בתוכך ובטוחים הסוחרים שימצאו בך סחורה הראויה להם.
בדיל – אשטיין בלעז.
עזבוניך – חוזקיך ועוזרך כמו ויעזבו את ירושלים עד החומה (נחמיה ג׳:ח׳) וממונו של אדם הוא חזקו המעמידו על רגליו.
Tarshish a sea named Tarshish.
with the multitude of all wealth that was in your midst. The merchants were confident that they would find in you the merchandise fit for them.
your aid [Heb. עִזְבוֹנָיִךּ,] your strength and your aid, like: "and they strengthened Jerusalem to the... wall" (Nechemyah 3:8), and a person's money is his strength which sets him up on his feet.
תרשיש סוחרתךא – ואחר כך הוא מביא לתוכה כל מיני סחורה.
מרוב כל הון – מפני שהיו בוטחין למצוא לשם כל מיני סחורה. שתאוותם ליסחר עםב אבנים טובות ומרגליות וכל מעילים וכל מיני סחורות הוא נמצא לשם. ואף הוא מביא לשם סחורותג מקומו. ומהו סחורותד מקומו שהוא מביא: כסף ברזל ובדיל ועופרת.
עזבוניך – תירגם יונתן: בית גנזך.⁠ה
א. כן בכ״י פרמא 2994. בכ״י לוצקי 777, מינכן 5: ״סחורתך״.
ב. כן בכ״י פרמא 2994. בכ״י לוצקי 777, מינכן 5: ״אם״.
ג. כן בכ״י מינכן 5, פרמא 2994. בכ״י לוצקי 777: ״סחורת״.
ד. כן בכ״י מינכן 5, פרמא 2994. בכ״י לוצקי 777: ״סחורת״.
ה. כן בכ״י מינכן 5. בכ״י לוצקי 777: ״גוזך״.
עזבוניך – על שם שאדם מניח משוויו לחברו כדי שישתכר בו שאין לך אדם שיקנה דבר להשתכר בו לפי שווה דמי מכירתו שאם כן במה ישתכר, ולכך קורא כל פרגמטיא עזבון, דבר שאדם עוזב לחבירו מדמי שוויו להשתכר בו.
תרשיש סחרתך – מביאה סחורה אליך כי היא על הים.
ויונתן תרגם תרשיש – מן ימא.
מרוב כל הון – מרוב כל הון שמביאה אליך נקראת סוחרתך ובמה היא סוחרתך.
בכסף ברזל בדיל – בחסרון וי״ו השמוש כמו שמש ירח (חבקוק ג׳:י״א), ראובן שמעון (שמות א׳:ב׳).
עזבוניך – סחורתך.
ויונתן תרגם: יהבו בבית גנזך.
תרשיש סוחרתך רוצה לומר מביאה סחורה אליך מרב כל הון רוצה לומר שסחורתם היתה סחורה עשירה כמו שביאר באומרו בכסף ברזל בדיל ועופרת כי היו בתרשיש מחצבים שהיו יוצאים מהם אלו המתכות, ואומרו נתנו עזבוניך ענינו סחורתך רוצה לומר עזבו בתוכך כל המתכות האלה וי״ת יהבו בבית גנזיך.
נתנו עזבוניך – כתב רד״ק בשרש עזב בעזבוניך נתנו וכל אשר בפ׳ ההיא עניינם ענין סחורה והזי״ן דגושה ע״כ. וכן מצאתי בספר א׳ קדמון כ״י ובשאר ספרים מדוייקים שלפני הזי״ן רפויה בכולם.
עזבוניך – היא הסחורה ויתכן שהוא מלשון ויעזבו את ירושלים (נחמיה ג׳:י״ב) שהוא ענין חיזוק וכן הסחורה הוא לחוזק אל העוסקים בו.
תרשיש – אנשי תרשיש הביאו לך סחורה עשירה ממרבית הון וחוזר ומפרש שעם כסף וברזל וכו׳ נתנו סחורתך כי בארצם נמצאו מחצבים המוציאים כל אלה המתכות.
תרשיש סחרתך – ארץ ספרד היתה עושה עמך סחורה, כלומר את היית הולכת שם ומביאה משם סחורה.⁠א
א. כן בדפוס ראשון (מהדורה בתרא). בכ״י לוצקי, ירושלים, שוקן (במקום ד״ה ״תרשיש״) מופיע: ״עזבוניך – נ״ל כתרגומו: בית גנזך.⁠״
(יב-יד) סחרתך, עזבוניך, מערבך, רכליך – הסוחר, הוא הסוחר הגדול היתה כאניות סוחר אשר סוחריה שרים (ישעיהו כ״ג) עמש״ש. והרוכל, הוא הנושא הסחורה מבית לבית למכרה לאחדים, מכל אבקת רוכל, הרוכלים ומוכרי כל ממכר (נחמיה י״ג כ׳). ועזבון, נגזר מפעל עזב, הסחורה שעוזבים בעיר בבתי המסחר. וכן מערבה הוא מענין ערבות, הערבון שנותנים הלוקחים בעד המעות כמו מה הערבון אשר אתן לך, ושני הלשונות האחרונים לא נמצא על המסחר רק בפ׳ זאת, והבדלם מבואר בענין כמ״ש.
תרשיש עתה נבאר איך המסחר והעושר שלה, הוא מקובץ מעמים שונים מכל בני תבל, והנה יחשוב במסחר צור ארבעה דברים שהם מסחר ומרכולת ועזבון וערבון, והוא שהסוחרים הגדולים הביאו מסחרם אל צור וזה נקרא מסחר, ושם עזבו את הסחורה באוצרות ביד בני צור, וזה נקרא עזבון, והרוכלים שהם הסוחרים הקטנים קנו שמה את הסחורה הנמצאת בעזבון והובילו אותה למדינות שונות וזה נקרא רוכל ומרכולת, ובעת שלקחו הסחורה למרכולת נתנו סחורה אחרת שהביאו הם שיהיו לערבון בעד המעות, וזה נקרא מערב וערבון, אמר שתרשיש היה הסוחר הגדול שלך מרוב כל הון, וסחורה שהביאו כסף ברזל בדיל ועופרת שהיו נמצאים לרוב בתרשיש היא שפאניה הקדומה כמ״ש (מ״א), והם נתנו עזבוניך ר״ל שהניחו סחורתם אצלך.
מרב כל הון – שבתרשיש הוצרכו להביא ממנו למקומות אחרים.
עזבוניך – אוצרות שבהם עוזבים ומפקידים הסחורות.
תרגום יונתןרש״יר״י קראר״א מבלגנצירד״קאברבנאלמנחת שימצודת ציוןמצודת דודשד״למלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
 
(יג) יָוָ֤ן תֻּבַל֙ וָמֶ֔שֶׁךְ הֵ֖מָּה רֹכְלָ֑יִךְ בְּנֶ֤פֶשׁ אָדָם֙ וּכְלֵ֣י נְחֹ֔שֶׁת נָתְנ֖וּ מַעֲרָבֵֽךְ׃
Javan, Tubal, and Meshech, they were your traffickers; they traded the persons of men and vessels of brass for your merchandise.
תרגום יונתןרש״יר״י קראר״א מבלגנצירד״קאברבנאלמצודת דודשד״למלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
יָוָן תּוּבָל וּמֶשֶׁךְ אִינוּן תַּגָרֵיךְ בְּנַפְשָׁא דֶאֱנָשָׁא וּמַנֵי נְחָשָׁא מַיְתָן סְחוֹרָא לְגַוִיךְ.
בנפש אדם – עבדים ושפחות למכור.
with living people male and female slaves to sell.
בנפש אדם וכלי נחשת נתנו מערבך – הם רכולתך שנתנו בתוכך נפש אדם וכלי נחשת: נפש אדם – לעבוד בהם, וכלי נחשת – כגון יורותא ומחבות. מכל אילו היו מפרנסין אותך.
א. כן בכ״י מינכן 5, פרמא 2994. בכ״י לוצקי 777: ״יורדות״.
בנפש אדם – עבדים ושפחות.
יון תובל, בנפש אדם – שמביאים עבדים ושפחות למכור וכלי נחשת מביאים משם כמו כן וכל המקומות שזוכר כל אחד לפי הכריו הנמצאים שם שמביאים אותם למקום אחד למכור ואמר כי מכל המקומות היו מביאים לצור מרוב סחורתה.
יון תובל ומשך המה רוכליך רוצה לומר סוחריך, ויתכן שהיו מביאים משם בשמים הרבה ולכן אמר המה רוכליך, ולפי שמשם שמביאים הבשמים מביאים גם כן עבדים ושפחות בדרך סחורה לכן אמר בנפש אדם וכלי נחושת נתנו מערבך ואין ספק שהיו מביאים העבדים והשפחות והבשמים ממשך ותובל אמנם הנחשת היה מיון.
המה – האומות ההם היו סוחריך וחוזר ומפרש שעם נפשות אדם לעבדים ולשפחות וכלי נחושת נתנו סוחרתך כי דרכם היה להסתחר באלה.
תובל ומשך – עיין בראשית י׳:ב׳.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק יב]

ויון תובל ומשך המה רכליך הם לקחו סחורת תרשיש למכרם לאחדים שזה נקרא רוכל, והערבות שנתנו שיהיו בטוחים בעד המרכולת שלקחו היה בנפש אדם וכלי נחשת, בזה ערבו מערבך, שהניחו עבדים וכלי נחושת לבטחון על הסחורה שלקחו.
וגמדים – פירשוהו מלשון גמד ארכה (שופטים ג׳:ט״ז) שהוא חצי אמה להוראת ננסים; ושד״ל הביא השערות רבות, שגמד הוא שם עיר או שקריאתו הנכונה היא ״וגם מדים״ וגם מבני מדי, או מלשון סורי שבו ר״ל אנשי חיל, וכל זה רחוק; ואנחנו נדבק בקבלת קדמונינו כי טוב.
המה – השלטים.
תרגום יונתןרש״יר״י קראר״א מבלגנצירד״קאברבנאלמצודת דודשד״למלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
 
(יד) מִבֵּ֖ית תּוֹגַרְמָ֑ה סוּסִ֤ים וּפָרָשִׁים֙ וּפְרָדִ֔ים נָתְנ֖וּ עִזְבוֹנָֽיִךְ׃
They of the house of Togarmah traded for your wares with horses and war horses and mules.
תרגום יונתןר׳ יהודה אבן בלעםר״י קרארד״קאברבנאלמצודת ציוןמצודת דודשד״למלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןעודהכל
מִמְדִינַת גַרְמַמְיָא סוּסְוָן וּפָרָשִׁין וְכוּדְנְוָן מַיְתָן סְחוֹרָא לְגַוִיךְ.
סוסים ופרשים ופרדים – לא מתאים ש״פרשים״ כאן תהיה כי אם <אחד> מסוגי הסוסים;⁠1 ובאשר ל״פרדים״, הרי הם בני הכלאיים מחמורים וסוסות.
1. דעה זו, המועדפת על סמך ההקשר, מובאת בשם ״יש מפרשים״ ע״י רד״ק. אלפסי, ערך ׳פרש׳, ורד״ק סבורים, כי מדובר בבני-אדם רוכבי סוסים. אלפסי אומר על כל ״פרש״: ״כלה פרסאן״ – ״כולם רוכבי-סוסים״.
מבית תוגרמה – היו מביאין סוסים ופרשים – סוסים לרכיבה ופרשים לרכוב בשעת מלחמה. אַלְפַרְץ בלעז.
מבית תוגרמה סוסים ופרשים – תרגם יונתן ממדינת גרממיא.
ויש מפרשים: ופרשים – מן סוסים טובים וקלים ויקראו אותם פרשים כנגד הסוסים האחרים כמו שאנשים הפרשים יש להם מעלה על שאר בני אדם במלחמה ויש לפרשו כמשמעו בני אדם פרשים כי באותן המקומות שמוכרין בני אדם כמו שמוכרין היום הכושים לעבדים יש מהם שראוים להיות עבדים ויש מהם ראוים לפרשים רוכבי סוסים ומיון תובל ומשך יביאו אותם שהם ראוים לעבדים לפיכך אמר בנפש אדם ומבית תוגרמה היו מביאים אותם שהם ראוים להיות פרשים.
נתנו עזבוניך – זה תרגם יונתן מייתן סחורה לגויך.
וגם ביאר שמבית תוגרמה היו מביאים לצור סוסים ות״י מבית תוגרמה ממדינת גרמני״א, ויותר נכון לומר שבית תוגרמה היא ארץ הטורק״י שיש שם סוסים הרבה, ואמר סוסים ופרשים ענינו אצלי שבאים משם סוסים ופרשים עמהם למכור אותם ולרכוב עליהם להראות את גבורתם.
ופרשים – הם רוכבי הסוסים בגבורה ובזריזות.
ופרדים – הם הנולדים מן החמור ומן הסוס.
מבית תוגרמה – שם מקום מוצא הסוסים וימצא שם אנשים רוכבים בגבורה רבה וגם פרדים ימצא שם וכל אלה הביאו ונתנו לך בסחורה.
מבית תוגרמה – היא ארמיניאה. וכן הם קוראים עצמם בית תָרְגֹם.
ופרשים – סוסים לרכיבה, ונבדלים מסתם סוסים שהם למשיכה (געזעניוס).
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק יב]

מבית תוגרמה נתנו עזבוניך סוסים ופרשים ר״ל שהניחום אצלך בעזבון.
תרגום יונתןר׳ יהודה אבן בלעםר״י קרארד״קאברבנאלמצודת ציוןמצודת דודשד״למלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהכל
 
(טו) בְּנֵ֤י דְדָן֙ רֹכְלַ֔יִךְ אִיִּ֥ים רַבִּ֖ים סְחֹרַ֣ת יָדֵ֑ךְ קַרְנ֥וֹת שֵׁן֙ [וְהׇבְנִ֔ים] (והובנים)א הֵשִׁ֖יבוּ אֶשְׁכָּרֵֽךְ׃
The men of Dedan were your traffickers; many islands were the market of your hand; they brought you in exchange horns of ivory and ebony.
א. [וְהׇבְנִ֔ים] (והובנים) במכון ממרא יש תקלדה בכתיב (״והובנם״).
תרגום יונתןר׳ יהודה אבן בלעםרש״יר״י קראר״א מבלגנצירד״קאברבנאלמנחת שימצודת ציוןמצודת דודשד״למלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
בְּנֵי דְדָן תַּגְרָךְ יַתְבֵי נַגְוָן סַגִיאָן מַיְתָן סְחוֹרָא לְגַוִיךְ בְּקַרְנִין דְיָעְלִין וְשֵׁן דְפִיל וְטַוְסִין אֲתִיבוּ קוּרְבָּנִיךְ.
קרנות שן והבנים – יש שתרגם אותו:⁠1 שנהב והבנה, והתרגום <הארמי> אמר: ״שן דפיל״;⁠2 ואמנם <הפסוק> [ייחס] את ״קרנות״ לשנהב ושינה את ניקודה כדרך הסמיכות, אף-על-פי שהן (=קרנות ושן) זהות – שהרי אם <"שן"> הוא השנהב, כמו שאמרנו, הרי הוא דומה לקרן, כי הוא יוצא מהפה, ועובר את גובה ראש הפיל, והוא מוצק, בצבע לבן, כבד מאוד וחלק מאוד, ולפיכך שני השמות גם יחד הצטרפו בו, כלומר ״קרן״ ן״שן״.⁠3
השיבו אשכרך – מתנה, כמו ״אשכר יקריבו״ (תהלים ע״ב:י׳).⁠4
1. כך: אלפסי; ריב״ג, אצול, ערך ׳שן׳; רד״ק. ריב״ג, אצול, ערך ׳הבן׳, מביא את התרגום הערבי ״אבנוס״ = הבנה (סוג של עץ) לתיבת ״הבנים״ בשמו של רב האי גאון. השווה רד״ק. יונתן תרגם את תיבת ״הבנים״ במלה ״טווסין״. אלפסי, ערך ׳הבן׳, סבור כי ״הבנים״ הם פילים, ונראה שבכך רצונו לומר שתיבה זו מגדירה את התיבות ״קרנות״ ו״שן״.
2. כך אכן מתרגם יונתן את תיבת ״שן״: ״ושן דפיל״, והשווה רש״י. שלא כדברי פרשננו בהמשך, ת״י ורש״י מפרידים בין תיבת ״קרנות״ לבין תיבת ״שן״, ודעה זו מתקבלת, כפירוש נוסף, על דעתו של ריב״ג, אצול, ערך ׳שן׳.
3. ריב״ג, שם, מביא פירוש זה כהסבר ראשון, ומגדיר דרך תחבירית זו: ״אצ׳אפה אלשי אלי ג׳נסה״ – ״סמיכות הדבר אל מינו״; הוא אף מדגים את השימוש בדרך זו בלשון הערבית.
4. כך: ת״י; אלפסי, ערך ׳אשכר׳; מנחם, ערך ׳אשכ׳; ריב״ג, אצול, ערך ׳שכר׳; רש״י ורד״ק.
ידך – מקומך.
קרנות שן והבנים – קרני יעלים ועצמות פיל וטווסים עופות ששמן פאון בלעז.
השיבו אשכרך – הביאו לך תשורה.
your place [Heb. יָדִךּ, lit. your hand,] your place.
horns, ivory, and peacocks horns of ibexes, bones of elephants, and peacocks, birds called paon in French.
brought you as a gift [Heb. הֵשִּׁיבוּ אֶשְּׁכָּרֵךּ,] brought your gift.
איים רבים סחורתא ידך – אומות רבות כל אחת ואחת מביאה סחורה מצויה במקומו.
קרנות – הן קרנות של יעלי סלע.
עשו שן – של פיל.
והובניםב – טווסים השיבו אשכרך.
השיבו – לך מנחה, כעיניין שנאמר: מלכי תרשיש ואיים מנחה ישיבו מלכי שבא וסבא אשכר ישיבוג (תהלים ע״ב:י׳) – דורון יקריבו.
א. כן בכ״י פרמא 2994 ובפסוק. בכ״י לוצקי 777, מינכן 5: ״סחורות״.
ב. כן בפסוק. בכ״י לוצקי 777, מינכן 5: ״הוכנים״.
ג. כן בכ״י לוצקי 777, מינכן 5, פרמא 2994. בנוסח שלנו: ״יקריבו״.
שן {ו}⁠הבנים – בריות הן.
אשכרך – מנחה. כמו אשכר יקריבו (תהלים ע״ב:י׳).
בני דדן, סחורת ידך – איים רבים מפאת בני דדן היו סוחרים על ידך.
קרנות שן והבנים – דמה שיני הפיל לקרנות לפי שהם דומים להם ומהם עושים מלאכה. ולדעת יונתן קרנות שן הם שני דברים ור״ל קרנות ושן וחסר וי״ו החבור כמו שמש ירח (חבקוק ג׳:י״א) והדומים להם והנסמך לקרנות חסר וכן תרגם יונתן בקרנין דיעלין ושן דפיל. והבנים פירשו בו העץ הנקרא בערבי אבנוס.
ויונתן תרגם: טווסין, הוא העוף שקורין בלע״ז פ״אוון.
השיבו אשכרך – השיבו מנחתך כמו והשיב למלך ישראל (מלכים ב ג׳:ד׳), והוא הבאת המנחה פעם אחר פעם.
אשכרך – מנחתך כמו אשכר יקריבו (תהלים ע״ב:י׳).
וכן אמר בני דדן רוכליך רוצה לומר סוחריך או מביאים בשמים אליך, ובכלל אמר איים רבים סחורת ידך כלומר שמאיים רבים היו מביאים סחורה לצור וסחורתם היא קרנות שן שהם שיני הפילים, ומפני גודלם ודמותם לקרני שור אמר קרנות, והובנים פירשו בו שהוא העץ הנקרא בערבי אוינוס שמביאים גם כן מארצות המזרח, וי״ת וטוסי׳ הוא העוף שקורין בלעז פאוונ״י, ואמר השיבו אשכרך שהוא לשון מנחה שיביאו לצור מהם מנחה לפי שהם יפות מאד והוא מלשון מלכי שבא וסבא אשכר יקריבו (תהלים עב, י).
והובנים – והבנים קרי בקמץ חטוף והוא חד מן מלין יתירין וא״ו וחטפין קמצים על פי כמסורת.
ידך – מקומך כמו יד חזית (ישעיהו נ״ז:ח׳).
קרנות שן – שן הפיל גדול כקרן.
והבנים – שם עוף הנקרא טווס ונוצותיה יפות למראה וכן ת״י.
השיבו – לפי שהביאו רבות פעמים לכן אמר השיבו.
אשכרך – ענין מתנה ומנחה כמו אשכר יקריבו (תהלים ע״ב:י׳).
רוכליך – סחרו עמך.
סחורת ידך – סחורת מקומך הובא מאיים רבים.
השיבו אשכרך – ר״ל הביאו וחזרו והביאו לך לתשורה.
בני דדן – הוא דדן בן רעמא (בראשית י׳:ז׳).
קרנות שן – הוא שן הפיל. ונקרא כן כי יש קוראים אותו קרן, כגון בלשון כושי נקרא קַרְן נַגֵ. גם פליניוס (.1.18) קרא אותו cornua. ואין זה בלא טעם, כי שן הפיל אינו יוצא מן הלחי כמו שאר השִנַיִם, אלא יורד מן הקדקד. וגם הוא נמצא לזכרים לבד ולא לנקבות, כמו שהוא הענין בקרנות הָאַיִל (ראזנמילר).
והבנים – עץ שחור הנקרא בערבי אַבַּנוּס. וברומי ebenus.
אשכרך – משתתף עם שכר בשי״ן שמאלית, מענין שכר וריוח וכן אשכר יקריבו (תהלות ע״ב).
הבנים – קרן של מין חיה וי״מ מין עץ.
ובני דדן רכליך הם היו הרוכלים שלקחו הסוסים והפרשים למכור אותם לאחדים אל האיים סביב וכן היו רוכליך איים רבים, סחורת ידך שלקחו ממך הסחורה שעשית בידך, ר״ל סחורת צור שעשו אנשיה ובעלי מלאכות אשר בצור, והם משיבים אשכרך קרנות שן והבנים שבשכר וריוח המגיע לך מביאים קרנות שן.
סחרת ירך – עם איים רבים.
קרנות שן – שני הפיל שבולטות מפיו כקרנות.
והבנים – שם עץ שחור ויקר, Ebenholz, Ebano.
אשכרך – שכר היו מעלים לך על שאת מגינה עליהם לעת הצורך.
תרגום יונתןר׳ יהודה אבן בלעםרש״יר״י קראר״א מבלגנצירד״קאברבנאלמנחת שימצודת ציוןמצודת דודשד״למלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
 
(טז) אֲרָ֥ם סֹחַרְתֵּ֖ךְ מֵרֹ֣ב מַעֲשָׂ֑יִךְ בְּ֠נֹ֠פֶךְ אַרְגָּמָ֨ן וְרִקְמָ֤ה וּבוּץ֙ וְרָאמֹ֣ת וְכַדְכֹּ֔ד נָתְנ֖וּ בְּעִזְבוֹנָֽיִךְ׃
Syria was your merchant by reason of the multitude of your handiworks; they traded for your wares with emeralds, purple, and embroidered work, and fine linen, and coral, and rubies.
תרגום יונתןר׳ יהודה אבן בלעםרש״יר״י קרארד״קאברבנאלמנחת שימצודת ציוןמצודת דודשד״למלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
מִן אֲרָם מַיְתָן סְחוֹרָא לְגַוִיךְ מִסָגִי עוּתְרִיךְ בִּתַכְרִיכִין דְאַרְגְוָן וּרְקָם וּבוּץ צִיוּרִין וְאַבְנִין טָבִין וּמַרְגָלִין יְהָבוּ בְּבֵית גִנְזָיִךְ.
בנפך ארגמן ורקמה ובו – נראה, שאלה בגדים צבועים בצבעים האלה.⁠1
וראמות וכדכוד – סוגים של אבני חן.⁠2
1. נראה, שלדעת פרשננו ארבע מלים אלו מציינות צבעי בגדים, אשר לא נזכרו בפסוק, ולא מצאנו מפרש אחר שפירש כך. יונתן תרגם את תיבת ״נפך״ במלה ״תכריכין״. רד״ק דוחה תרגום זה. אלפסי; ריב״ג, אצול, ערך ׳נפך׳; ורד״ק – פירשוה ״אבן יקרה״. את תיבת ״בוץ״ מפרש אלפסי, ערך ׳בוץ׳, כשם של צבע, ואילו ריב״ג, שם, ערך ׳בוץ׳, ורד״ק סבורים שהוראתה ״בד״.
2. השווה: ת״י; אלפסי, ערכים ׳כדכד׳ ו׳רם׳; מנחם, ערכים ׳כד׳ ו׳ראם׳; ריב״ג, אצול, ערך ׳כדכד׳.
ארם סוחרתך – באבנים טובות האמורות במקרא וארגמן ורקמה ובוץ.
מרוב מעשיך – מתוך שהיו יודעים בנשיאיך ושריך שמראין להם מעשה נוי ותפארת לתכשיט.
בנופך – איקרבונקלא בלעז.
Aram was your merchant [dealing] with the precious stones mentioned in the verse, and "purple cloth, embroidery, and fine linen.⁠"
because of the multitude of your works because they knew that your princes and dignitaries accumulate many works of beauty and glory for [use as] ornaments.
with carbuncle [Heb. שְּׁנֹפֶךּ,] e c(h)arbuncle in Old French.
מרב מעשיךארם סחורה שלו ממעשים רבים שהוא מביא לתוכך, שהוא מביא נופך וארגמן.
ראמות וכדכד – הם מיני אבנים טובות מעולות. וכן תרגומו: אבני טבין ומרגליין.
ארם, מרוב מעשיך – מרוב מעשים ומלאכות יקרות שהיו בך היו מביאים לך ארם בסחורה אבנים יקרות ובגדי רקמה.
ויונתן תרגם בנפך ארגמן – בתכריכין דארגון ותמהתי מתרגומו כי נפך הוא שם אבן יקרה הנזכרת בתורה.
בעזבוניך – תרגם יונתן בבית גנזך.
ואמר ארם סחרתך מרוב מעשיך להגיד שאנשי ארם היו באים לצור לקנות מהמלאכות היקרות העושים שמה ומביאים תמורתם אבנים יקרות ובגדי רקמה כי נופך הוא שם אבן יקרה וכן כדכד, ועזבוניך כבר פירשתיו.
וראמות – י״ס חסר וא״ו בתר מ״ה.
בנופך – שם אבן יקר.
ארגמן – בגדים צבועים ארגמן והוא שם צבע חשוב.
ורקמה – בגדים מעשה רוקם בחלוף הגוונים.
ובוץ – הוא הפשתן הטוב.
וראמות וכדכוד – שמות אבני יקר.
ארם – אנשי ארם סחרו מעמך מרוב המלאכות היקרות הנעשים שמה.
בנופך וגו׳ – ר״ל במחיר נופך וארגמן וכו׳ אשר נתנו בסחורתיך כי בתמורת מעשה המלאכות היקרות הנעשים בך נתנו כל אלה.
מרוב מעשיך – מרוב מעשה נוי ותכשיט שהיית עושה (רש״י), כלומר מרוב עושרך, שהיו אנשיך משתמשים בכל מיני תכשיט. והנה יחזקאל מצייר צור כעיר עשירה מאד וכאלו רוב מסחרה לא היה כדי להעשיר אלא לצורכה ולתשמישה.
ארם סחרתך הם הסוחרים שלך וע״י רוב מעשיך מביאים נופך וארגמן וכו׳ נתנו בעזבוניך מניחים סחורתם אצלך בעזבון.
מרב מעשיך – עשרת ביתר מסחריך, ועסקת בקנין אבנים יקרות.
וראמות וכדכד – הם מיני אבנים יקרות שלא נודעו לנו בברור, והשנית נזכרת גם בישעיה נ״ד:י״ז.
תרגום יונתןר׳ יהודה אבן בלעםרש״יר״י קרארד״קאברבנאלמנחת שימצודת ציוןמצודת דודשד״למלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
 
(יז) יְהוּדָה֙ וְאֶ֣רֶץ יִשְׂרָאֵ֔ל הֵ֖מָּה רֹכְלָ֑יִךְ בְּחִטֵּ֣י מִ֠נִּ֠ית וּפַנַּ֨ג וּדְבַ֤שׁ וָשֶׁ֙מֶן֙ וָצֹ֔רִי נָתְנ֖וּ מַעֲרָבֵֽךְ׃
Judah, and the land of Israel, they were your traffickers; they traded for your merchandise wheat of Minnith, and confections, and honey, and oil, and balm.
תרגום יונתןר׳ יהודה אבן בלעםרש״יר״י קראר״א מבלגנצירד״קאברבנאלמצודת ציוןמצודת דודשד״למלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
יְהוּדָה וְאַרְעָא דְיִשְׂרָאֵל אִינוּן תַּגָרֵיךְ בְּהִטֵי רִיחוּשׁ וְקוֹלְיָא וּדְבַשׁ וּמְשַׁח וּשְׁעֵיף יְהָבוּ בַּחֲנּוּתָיִךְ.
ופנג ודבש ושמן – יש שתרגם אותו:⁠1 ״אלשהד״, והוא דבש הדבורים הצעירות. [ורבנו האיי ז״ל אמר: ״אורז״. ובספר יוסף בן גוריון, בתולדות ״בית שני״, טען שהוא ה״בלסאן״ (=אפרסמון), וסיפר שהיה ביריחו, ושהוא נכחד מארץ ישראל בעת חורבן ״בית שני״ והיה מצוי במצרים].⁠2
ביין חלבון וצמר צחר – סמך את ״יין״ לעיר שבה היה מצוי,⁠3 וייתכן שהיא ״חלב״ המפורסמת בין ערי סוריה;⁠4 ושמעתי, שעד הזמן הזה אומרים ״היין החלבוני״.
״וצמר צחר״ – הצמר הלבן, הצח,⁠5 וממנו נאמר ״רכבי אתונות צחורות״ (שופטים ה׳:י׳).
1. יונתן תרגם את תיבת ״פנג״ במלה ״קוליא״ (בלשון חז״ל היא מציינת ״ירקות השדה הנאכלים״, כפי שכותב רד״ק); ריב״ג, אצול, ערך ׳פנג׳, משתמש במלה ״שהד״ להגדרתה, ולפי לסאן אלערב, היא מציינת דבש שטרם רדוהו מהדונג. יוסף בן גוריון מפרשה ״שמן אפרסמון״, כפי שניתן ללמוד מדברי פרשננו, רש״י ורד״ק. אלפסי, ערך ׳פנג׳, ורד״ק סבורים, שהמלה מציינת שם מקום, כפי שתיבת ״מנית״ הקודמת לה מציינת שם מקום.
2. ״יוסף בן גוריון״, בפי פרשננו, הוא יוסיפון. השווה רש״י ורד״ק. לענייננו עיין: פלוסר, עמ׳ 156-155, המצביע על מקורו של יוסיפון בתוך: יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, מהדורת א׳ שליט, ג (ירושלים תשכ״ג), ספר יד, 54 וספר טו, 96, ושם משתמש שליט במלה ״צרי״. ומעניין, שבביאורו לירמיהו ח, כב מביא פרשננו, בשם י״א, דעה לפיה ״בלסאן״ הוא ״הצרי״, ולדבריו: ״וקד עסר עלינא תחדידה לכת׳רה אלאכ׳תלאף פיה״ – ״ואכן קשה לנו להגדירו בשל ריבוי המחלוקת לגביו״, והשווה ראב״ע, פירושו לבראשית לז, כה. פלוסר מעיר עוד, כי בוולגאטה ליחזקאל מזוהה ״פנג״ ב-balsamum, וזהו המקום היחיד שבו היא משתמשת במונח הזה.
3. נראה, שגם יונתן סבור, שתיבת ״חלבון״ היא שם מקום ומתרגם: ״בחמר חילת מבשל״ (״חילת״ הוא שם מקום); כך פירשו גם ראב״ע, פירושו לשיר השירים ה, א (״הפעם הראשונה״), ורד״ק המוסיף: ״שם מקום בדמשק שיינו טוב״. אלפסי, ערך ׳חלב׳, ומנחם, ערך ׳חלב׳, מפרשים את הצירוף ״ביין חלבון״ בהוראת ״יין טוב״. השווה רש״י המפרש ״יין לבן מבושל״.
4. אפשר לתרגם את המשפט ״הנזכרת בין ערי ארץ ישראל״, ואם כן, ראה שופטים א, לא.
5. כך הוא אומר גם בפירושו לשופטים ה, י. השווה: ת״י; אלפסי, ערך ׳צחר׳ (בשם י״א); ריב״ג, אצול, ערך ׳צחר׳ (המבאר גם את ת״י); רש״י ורד״ק. אלפסי, שם, מביא פירוש נוסף לפיו הוראתה של תיבת ״צחר״ היא ״מדבר״.
בחטי מנית – שם מקום שחיטיה יפות כמו עד בואך מנית (שופטים י״א:ל״ג). ומדרש אגדה חטין יפין וגסין הנמכרים במניין ויונתן תרגם בחטי ריחוש לשון קבוצת מניינים הרבה טרוקאס בלעז וחבירו בפסיקתא מה הדם רחוש בעלין אף לאה רחושה בבנים ולא ידעתי מהו.
[מפי רבי שמעיה מצאתי שמצא במקרא תרגום ירושלמי בחיטי מנית ופנג דחושלא וקלמא שערי דחושלא שבתלמוד אנו שונים שעורים קלופים ואומר אני מנית לשון מנות מאכל מזומן ואף לפי נקוד דגש דרכו של יונתן לתרגם התיבה פעם משמעה פעם מדרשה כן תרגם וגם שם העיר המונה אנו נוקדים שם והמונה לא מפיק ה״א ותרגם אף לתמן יתרמון קטולי רומי קרתא דסגיאין איתרגושתהא.]
ופנג – ראיתי בספר יוסף הכהן עץ אפרסמון הוא פנג והיו מצויין ביריחו ועל שם ריח הטוב נקראת יריחו באלסמא בלעז.
with wheat of Minnith the name of a place that produced wheat of high quality, like: "until you come to Minnith" (Shofetim 11:33). Midrash Aggadah (source unknown) [explains it as] good, thick wheat kernels, which are sold by number. Jonathan renders: בִּחִטֵי רִיחוּשּׁ expression for a gathering of many numbers, troche in Old French, bundle, bunch. A similar word appears in Pesikta [deRav Kahana, p. 184b]: "Just as the myrtle is crowded (רָחוּשּׁ) with leaves, so was Leah crowded with sons.⁠" But I do not know what it [wheat of Minnith] is. In the name of Rabbi Simon, I heard that he found in a Bible with a Jerusalem Targum בְּחִטֵי מִנִיתוּפַנַג rendered: בְּחוּשְּׁלָא וְקֲלְמָא. Now, שַּׁעֲרֵי דְחוּשְּׁלָא, which is found in the Talmud (Yoma 79a), is explained as: peeled barley. I say, however, that "Minnith" is an expression of portions (מָנוֹת), prepared food. Even according to its vocalization with a "dagesh,⁠" Jonathan is wont to translate a word sometimes according to its apparent meaning and sometimes according to its midrashic meaning. So did he render: "And also the name of the city shall be Hamonah (הֲמוֹנָה)" (Yechezkel 39:16). Although we punctuate the name הֲמוֹנָה without a "mappiq hey" (הֱמוֹנָה), [with a "mappiq hey" (pronounced) הֲמוֹנָה would mean "her multitude" with a silent "hey" it means simply "a multitude.⁠"] Jonathan paraphrases: And also there, the slain of the city whose multitude is great will be cast.
balsam trees [Heb. פַנַג.] I saw in the book of Joseph the priest (Josiphon vol. 1 p.155 ch. 36 Flusser): The balsam tree is "pannag,⁠" and they were found in Jericho, and because of the fragrant scent, it [the city] is called Jericho [יְרִיחוֹ from רֵיחַ, scent], balsme in Old French.
יהודה וכל בני ארץ ישראל המה סוחרים המביאים חיטי מינית – חיטים מעולות שאין כמותם בכל העולם וגדילים במקום אחד בארץ ישראל ששמו מינית, כעיניין שנאמר: ויכם מערער עד באכה מינית (שופטים י״א:ל״ג).
ויש מפרשין: חיטי מינית – חיטין גסין ככליות השור שיכולין למנותן.
פנג – הוא אפרסמון הגדל ביריחו. וכן מפורש בספר יוסיפון שפנג הוא אפרסמון הגדל ביריחו. ועל כן נקראת יריחו, על דבר הריח.
הצרי – שרף מעצי הקטף.
מנית – עד באך מנית (שופטים י״א:ל״ג).
פנג – עץ אפרסמון הוא המצוי ביריחו כדברי יוסף הכהן. כך פירש רבינו.
יהודה, בחיטי מנית – שם מקום בארץ ישראל שהחיטים שם יפות ומצאנו עד בואך מינית וכן פנג שם מקום.
ויונתן תרגם בחיטי – ריחוש וקוליא ולא הבנתי מלת ריחוש מה הוא וקוליא מצאנו בדברי רז״ל מערבין בקוליא והוא מירקות השדה הנאכלים ופירש בעל הערוך שהוא עשב ששורפין אותו ומשימין אפרו בבורית ויוסף בן גוריון פירש פנג שמן אפרסמון הנקרא בלס״מו והיה נמצא ביריחו כי לכך נקראת יריחו מענין ריח שריחו טוב והנה אומר בפסוק וצרי ומפרשים אותו שהוא שמן אפרסמון.
נתנו מערבך – תרגם יונתן יהבו בחנותיך וכבר פירש מערבך שהוא ענין סחורה.
וכן זכר שמיהודה ומארץ ישראל היו באים לצור רוכלים וסוחרים בחטי מנית והם החטים הנעשים בארץ ישראל בעיר מנית שהם יפים מאד ומנית הוא שם מקום כמו עד בואכה מנית, ואמנם פנג פירש יוסף בן גוריון שהוא שמן אפרסמון הנקרא בלסמ״ו והיה נמצא ביריחו כי לכך נקרא יריחו מענין ריח, וכן דבש ושמן וצרי שהוא הנטף וכל אלה הדברים נתנו מערבך רוצה לומר עשו סחורתם בך.
מנית – שם מקום וכן ועד בואך מנית (שופטים י״א:ל״ג).
ופנג – הוא אפרסמון.
וצרי – הוא נטף המתכר בסממני הקטורת והוא שרף אילן וכן הצרי אין בגלעד (ירמיהו ח׳:כ״ב).
המה רוכליך – המה סחרו עמך וחזור ומפרש שעם חטים הבאים ממנית שחטיה יפות ועם פנג וכו׳ נתנו סחורתך.
א{מכאן ואילך מלאכת בני אוהב גר}
מנית – שם עיר בארץ בני עמון, והיא נזכרת בספר שופטיםב (י״א:ל״ג).
פנג – יונתן תירגם: קוליא, והיא מלה יונית χολιά, ומשמעו עוגות דבש. וקוליא מצאנו בדברי רז״ל {בבלי עירובין כ״ח:}: מערבין בקוליא והוא מירקות השדה הנאכלים. ופירש בעל הערוך שהוא עשב ששורפין אותו ומשימין אותו בבורית.
ויוסף בן גוריון פירש: פנג – שמן אפרסמון הנקרא בלסאמו (רד״ק).
וראזנמילר פירש: מאכל מתוק מארמי פְנַק שענינו ענוג. ותַפְנִיקָא מאכל טוב המעורר למשגל.
א. עד כאן מופיע בכתבי יד. מכאן ואילך מופיע רק בדפוס ראשון, ולפי העדות שם מדובר בביאורי אוהב גר, בנו של שד״ל.
ב. כן צ״ל. בדפוס ראשון: ״יהושע״.
ויהודה וארץ ישראל הם הרוכלים של הסחורה הזאת ולוקחים העזבון למכור לאחדים בעיירות,
והערבון בעד הסחורה נתנו חטי מנית וכו׳ דברים המצויים בא״י.
להיות לך לנס – כ״כ היה יפה שהיה ראוי להיות לך לא למפרש לבד, כי גם לנס; ומפרש הוא Vela, Segel הפרושה לרוח, ונס הוא Flagge, Bandiers המודעת מאיזה גוי היא הספינה.
מכסך – אוהל המגן על המלחים מחום השמש.
מנית – שם עיר (יהושע י״א:ל״ג).
פנג – תפנוק בלשון חכמים עונג, ופירשוהו חלות דבש.
תרגום יונתןר׳ יהודה אבן בלעםרש״יר״י קראר״א מבלגנצירד״קאברבנאלמצודת ציוןמצודת דודשד״למלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
 
(יח) דַּמֶּ֧שֶׂק סֹחַרְתֵּ֛ךְ בְּרֹ֥ב מַעֲשַׂ֖יִךְ מֵרֹ֣ב כׇּל⁠־ה֑וֹן בְּיֵ֥ין חֶלְבּ֖וֹן וְצֶ֥מֶר צָֽחַר׃
Damascus was your merchant for the multitude of your handiworks, by reason of the multitude of all kinds of riches, with the wine of Helbon, and white wool.
תרגום יונתןרש״יר״י קראר״א מבלגנצירד״קאברבנאלמצודת ציוןמצודת דודשד״למלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
מִן דַמֶשֶׂק מַיְתָן סְחוֹרָה לְגַוִיךְ בִּסְגֵי עוֹתְרִין מִסְגֵי כָּל עוֹתַר בַּחֲמַר חֵילַת מְבַשֵׁל וַעֲמַר מֵילַת כְּבֵינָא.
ביין חלבון – יין לבן מבושל ומנחם חברו עם חלב חטים (תהלים קמ״ז:י״ד) לשון טוב.
וצמר צחר – ועמר מלת כבינא ביום שנולד הטלה וטהרתו אמו בלחיכתה עושין כסות ומכבנין אותו סביבו בקרסים כדי שיהא צמרו נקי.
צחר – לבן כמו אתונות צחורות (שופטים ה׳:י׳).
with white wine [Heb. בְּיֵין חֶלְבּוֹן,] cooked white wine, and Menachem (p. 89) connects it with: "the best (חֵלֶב) of the wheat" (Tehillim 147:14), an expression of goodness.
and white wool [Heb. צָחֹר.] [Jonathan renders:] "fine white covered wool.⁠" On the day the lamb is born, and its mother cleanses it by licking it, they make a cover and wrap it around it with clasps so that that its wool be clean.
צָחֹר – means white, like (Shofetim 5:10): "white (צִרוֹרוֹת) donkeys.
ביין חלבון – יין לבן כחלב. ותרגומו: בחמר חילתא מבושל, יין שהקריש לפי שעמד בתוך הגפן עד שהחמיץ מרוב חמימות.⁠ב
וצמר צחר – כתרגומו: עמר מילת כבינא. כמו ששנינו במסכת שבועות: שאת כצמר לבן. מאי צמר לבן? כצמר בן יומו שמכבנין למילת. ופירוש שמכסין אותו לארוג מעיל ממנו.⁠ג כשנולד השה וצמרו לבן מכסין את צמרו, והצמר מחותל מאותו לבוש שלא יתכער, ונועלין בצוארו אותו לבוש שלא יפול ממנו. מכבנין – נועלין, וזהו ששנינו בשבת: הרחילות יוצאות כבונות.
א. כן בכ״י מינכן 5, פרמא 2994, וכן בתרגום. בכ״י לוצקי 777: ״אילת״.
ב. בכ״י לוצקי 777 נוספה כאן מלת: ״לשון״.
ג. כן בכ״י מינכן 5. בכ״י לוצקי 777, פרמא 2994: ״ממש״.
ברב מעשיך – שהיית עושה כל הון שהיה לך, שהיית מרבה לעשות מרוב עושרך בנינים וקישוטי נוי ומעדני עולם ותענוגות בני האדם.
חלבון וצחר – לשון לובן הן.
דמשק, ביין חלבון – שם מקום בדמשק שיינו טוב.
ויונתן תרגם: בחמר חילת מבושל.
וצמר צחר – לבן וכן אתונות צחורות (שופטים ה׳:י׳) – לבנות.
ויונתן תרגם: ועמר מלת כבינא.
וכן דמשק היה סוחרתך רוצה לומר סוחר שלך ברב מעשיך שהיה קונה מצור מריבוי הדברים והמלאכות הנעשים בו והיה מביא שמה יין חלבון וצמר צחר וחלבון הוא שם מקום בדמשק שיינו טוב שהיו מביאים מדמשק, וכן היו מביאים משם צמר לבן ומשובח והוא אשר קרא צחר מלשון רוכבי אתונות צחורות (שופטים ה, י) שרוצה לומר לבנות.
חלבון – שם מקום.
צחר – ענין לובן כמו אתונות צחורות (שופטים ה׳:י׳).
ברוב מעשיך – ברוב המלאכות היקרות הנעשים בצור ממלאכה עשירה ממרבית הון.
ביין חלבון – ר״ל במחיר יין הבא מחלבון והוא שם מקום בדמשק שיינה חשוב ובמחיר צמר לבן כי אלה נתנו תמורת מעשה המלאכות אשר סחרו ממך.
ביין חלבון – חלבון שם עיר מהֻללה בארץ ארם. והיא נקראת עוד היום חַלֵב (Aleppo).
וצמר צחר – צמר לבן כמו אתונות צחורות {שופטים ה׳:י׳} (רש״י).
דמשק – היא עיר המלוכה מארם וחוץ ממה שמביאים מארם נופך ארגמן וכו׳ (כנ״ל פ׳ ט״ז) הם הסוחרים שלך,
שע״י רוב מעשיך מביאים צמר צחר לעשות ממנו שם בגדים, וע״י רוב כל הון מביאים יין חלבון לשתיה לא אמר בעזבוניך נתנו כי בני צור בעצמם היו לוקחים דברים יקרים האלה לעצמם.
חלבון – היא עיר חֲלֵב Aleppo (אוהב גר בנו של שד״ל).
תרגום יונתןרש״יר״י קראר״א מבלגנצירד״קאברבנאלמצודת ציוןמצודת דודשד״למלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
 
(יט) וְדָ֤ן וְיָוָן֙ מְאוּזָּ֔ל בְּעִזְבוֹנַ֖יִךְ נָתָ֑נּוּ בַּרְזֶ֤ל עָשׁוֹת֙ קִדָּ֣ה וְקָנֶ֔ה בְּמַעֲרָבֵ֖ךְ הָיָֽה׃
Vedan and Javan traded with yarn for your wares; bright iron, cassia, and calamus, were among your merchandise.
תרגום יונתןר׳ יהודה אבן בלעםרש״יר״י קראר״א מבלגנצירד״קאברבנאלמנחת שימצודת ציוןמצודת דודשד״למלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
וְדָן וְיָוָן בְּשִׁירִין סְחוֹרְתִּיךְ מַיְתָן בְּעַרְקִין דְבַרְזֶל קִדָה וּקְנֵה בֹּשֶׁם בַּחֲנוּתַיִךְ יְהָבוּ.
ודן ויון מאוזל – רוצה לומר: ״ודדן״, אלא שנשמטה ממנו הדל״ת,⁠1 ״מאוזל״ נגזרה מן ״אזלו מים״ (איוב י״ד:י״א), שהיא במשמעות הליכה, ופירושו שהיו באים והולכים הרבה.⁠2
בעזבוניך נתנו – כך קרויות הסחורות, ואין לה גזרון.⁠3
ברזל עשות – ברזל הודי,⁠4 ומשמעותו: צחות׳,⁠5 כמו ״מעיו עשת שן״ (שיר השירים ה׳:י״ד). ואמרו הראשונים: ״אין מוכרין להן עששיות של ברזל; אמר רב זביד בפרזלא הנדואה״ (ע״ז טז ע״א).
1. ת״י ראה את המלה ככתבה. מפרשנו סבור שמדובר ב״דדן״ כנראה על-פי פסוק טו בפרקנו. כך סבור אף ריב״ג, אללמע, עמ׳ 259 (רקמה, עמ׳ רעה). השווה: אלפסי, ערך ׳אזל׳; ורש״י: המפרש ״מדינות הם״.
2. כך ריב״ג, אצול, ערך ׳אזל׳ (וכך הוא הבין את דברי יונתן המתרגם: ״בשירין״ = בתוך חבורות, בתוך שיירות), ורד״ק. אלפסי, ערך ׳אזל׳, סבור כי תיבת ״מאוזל״ הוראתה – ״דבר מושג״, כלומר סחורה, שאנשי דדן ויון מביאים לצור. רש״י מפרש ״מטוה של שיראין״, כלומר אריג עשוי משי, וכך היא אחת מגירסאותיו של ת״י למלה (השווה: יסטרוב, מילון, ערך ׳שירא׳ זזז).
3. כך גם: ת״י, אלפסי וריב״ג, אצול, ערך ׳עזב׳. ריב״ג סבור שתיבת ״בעזבוניך״ גזורה משורש עז״ב במשמעותו הנפוצה, לאמור: הסחורות המכורות והמונחות אצל קוניהן.
4. כך מפרשים גם רש״י ורד״ק, וסימוכין לפירוש זה נמצאים בע״ז טז ע״א, כדברי פרשננו בהמשך פירושו לפסוק.
5. בהוראה זו פירשו את תיבת ״עשות״ גם ריב״ג, אצול, ערך ׳עשת׳, ורד״ק.
ודן ויון – מדינות הם.
מאוזל – מטוה של שיראין.
ברזל עשות – עשוי כעששיות מש״ש בלעז והוא פרזלא הנדואה.
Vedan and Javan They are states.
spun silk [Heb. מְאוּזָל,] spun silk thread.
iron wrought into ingots [Heb. עָשּׁוֹת,] made like ingots (עֲשָּׁשִּׁיוֹת) mas(s)es or mas(s)iz in Old French, ingots, massive, and that is iron of Cush.
מאוזל – דבר טווי. שמתרגמינן: בידיה טווא – בידהא מאזלן. פִילְייְר בלעז.
ושמעתי:⁠ב מאוזל – בוראלנט בלעז, כלומר ודןג ויון המתהלכיםד בתוכה ואוכלין רכולתה.
ולשון ראשון נראה לי לפי תרגום המתרגםה מאוזל – כשיריין שהואו מטווה הראוי לעשות ממנו מעיל.
עשות – עששיות של ברזל, הוא קובץ גדול שהוא של ברזל, כמו ששנינו: ומאשר לאבינו עשה את כל הכבוד הזה (בראשית ל״א:א׳), דמתרגמינן: כנש. ובלעז: עשות – מעשש.
א. כן בכ״י מינכן 5, פרמא 2994. בכ״י לוצקי 777: ״טהווי״.
ב. כן בכ״י פרמא 2994. בכ״י מינכן 5: ״ושמע״. בכ״י לוצקי 777: ״ושמעי׳⁠ ⁠⁠״.
ג. כן כנראה צ״ל. בכ״י לוצקי 777, מינכן 5: ״אך״.
ד. כן בכ״י מינכן 5. בכ״י לוצקי 777: ״המתהלים״.
ה. כן בכ״י מינכן 5. בכ״י פרמא 2994: ״לפי המתורגם״. בכ״י לוצקי 777: ״לפי המתרגמ׳⁠ ⁠⁠״.
ו. כן בכ״י מינכן 5, פרמא 2994. בכ״י לוצקי 777: ״כשהוא״.
ודן – שבט דן. ויוןנתנו בעזבונך.⁠א
ברזל עשות – גרוטאות משש.
וקדה וקנה – שהיו מביאין
מאוזל – אוזל עם. את הדורם ואת אוזל ואת דקלה (בראשית י׳:כ״ז).
א. בכ״י: בערבונך.
ודן ויון מאוזל – בוי״ו עם הדגש ופירושו הולך כמו אזלת יד (דברים ל״ב:ל״ו), אזלו מים מני ים (איוב י״ד:י״א) ואזל לו וכן תרגם יונתן הלך אזל ואמר מאוזל בלשון פעול להתמדת ההליכה בשיירות וכן תירגם יונתן ודן ויון בשירא.
נתנו – בדגש הנו״ן לתפארת הקריאה מפני ההפסק.
ברזל עשות – זך מן עשת שן (שיר השירים ה׳:י״ד), והוא הברזל שקורין אלהינדי.
ויונתן תרגם: בערקין דברזל.
במערבך – תרגם יונתן בחנותיך.
וכן דן ויון מאוזל בעזבוניך ומאוזל הוא מלשון אזל ובא בבנין הפעול להתמדת ההליכה כאלו אמר ודן ויון מתהלך תמיד בסחורותיך, נתנו ברזל עשת רוצה לומר שהיו מביאים ברזל זך ומזוכך מן עשת שן והוא הברזל שקורין אלהינד״י, וכן קדה וקנה שהם בשמים יקרים במערבך היה כלומר בסחורתך היה זה גם כן.
מאוזל – בוא״ו עם דגש בזיי״ן.
נתנו – בדגש הנו״ן לתפארת הקריאה מפני ההפסק רד״ק ומסורת.
מאוזל – ענין הליכה כמו ואוזל לו (משלי כ׳:י״ד).
עשות – מצהיר ומזהיר כמו שמנו עשתו (ירמיהו ה׳:כ״ח).
קדה וקנה – שמות מיני בושם.
מאוזל – ר״ל ההולך בתמידות ממקום למקום להסתחר.
בעזבוניך נתנו – ר״ל גם הם היו בין סוחריך והביאו לך סחורה.
ברזל עשות – ברזל טוב המצהיר וקדה וקנה כ״א מהם היו בסחורתך כי גם באלה סחרת.
ודן – שם מקום בארץ ערב.
ויון – איננו יון הנזכר למעלה (פסוק י״ד) ובספר דניאל, שהוא Grecia. אבל הוא שם מקום בארץ ערב הדרומית נזכר מאד בספרי השרשים למחברי ערב.
מאוזל – היא מלה אחת ולא שתי מלות כדעת המתרגמים הקדמונים וקצת האחרונים שתרגמו מ⁠[עיר] אוזל. והיא אוזל הנזכרת בבראשית (י׳:כ״ז); שאם כן היה ראוי לנקד המ״ם בצי״רי. אבל מאוזל הוא משרש אזל דומה לשרש עזל שענינו בארמי ובערבי כמו טוה בעברי.
ברזל עשות – ברזל בעשת, כתרגום יונתן: בערקין דברזל. מן עשת שן (שה״ש ה׳:י״ד) והוא ידוע בלשון חכמים.
מאוזל – פרש״י מטוה של שיראין, ונקרא משי, על שמשוי ונמשך מן תולעת המשי, ונקרא אוזל, על שנוזל והולך מגופו.
ברזל עשות – חתיכות ברזל או ברזל זך כמו עשת שן.
(יט-כ) ודן ויון מאוזל בעזבוניך נתנו – דן ויון הביא סחורה שעזבו שם למכור והוא היה מאוזל דברים טוים, וגם הביאו סחורה לערבון בעד המרכולת שלקחו והיה ברזל עשות וקדה – וכבר אמר למעלה (פ׳ י״ג) שיון היו רוכליה עם תובל ומשך ונתנו ערבון נפש אדם וכלי נחושת, ודן נתן גם ברזל עשות וכו׳ ודדן לקחו גם את רוכלתך סחורה של צור שהיו בגדי חפש לרכבה שזה עשו מן המאוזל והטווי שהביאו בני דן (שהם בני דדן), ולקחו הבגדי חופש שנעשה מן המאוזל למרכולת.
מאוזל – ראויה המ״ם להנקד צירי, ואוזל נזכר בפרשת נח בין יוצאי ירך שם.
עשות – רבויו של עֶשֶׁת (שיר השירים ה׳:י״ד).
חפש – שלובשים לא העבדים, רק בני חפשי כשרוכבים.
תרגום יונתןר׳ יהודה אבן בלעםרש״יר״י קראר״א מבלגנצירד״קאברבנאלמנחת שימצודת ציוןמצודת דודשד״למלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
 
(כ) דְּדָן֙ רֹֽכַלְתֵּ֔ךְ בְּבִגְדֵי⁠־חֹ֖פֶשׁ לְרִכְבָּֽהֿ׃
Dedan was your trafficker in precious cloths for riding.
תרגום יונתןר׳ יהודה אבן בלעםרש״יר״י קראר״א מבלגנצירד״קאברבנאלמנחת שימצודת ציוןמצודת דודשד״למלבי״ם ביאור העניןעודהכל
מִן דְדָן מַיְתַן סְחוֹרָא לְגַוִיךְ בִּלְבוּשׁ דִיקָר לִרְתִיכִין.
בבגדי חפש לרכבה – הבגדים הטובים ביותר, והאנשים אומרים: ״חר אלמתאע״ <=הטוב שבבגדים>, כלומר הטובים שבהם.⁠1
1. אף ריב״ג, אצול, ערך ׳חפש׳, מפרש בהוראת ״חופש״, ״חירות״, ומשווה לערבית (פירוש תיבת ״חפש״ קשור, בלי ספק, למשמעות היסודית של ״חפש״ – ״להיות בן חורין״, כמו ש״חר״ הערבי קשור ל״חפש״). השווה: ת״י; אלפסי, ערך ׳חפש׳; רש״י ורד״ק. ריב״ג, שם, מציע פירוש נוסף, גם הוא על-פי השוואה ללשון הערבית, לפיו תיבת ״חפש״ הוראתה ״בית קטן״, ונראה שהוראה זו נוגדת להוראה הראשונה.
בבגדי חופש לרכבה – בלבוש דיקר לרתיכין.
in precious raiments for chariots [lit. in raiments of freedom for riding, translated according to the Targum as] in precious raiments for chariots.
בגדי חופש לרכבה – לבושין חשובין שהשרים לובשין אותםא מביאין בסחורתן לשוטחןב על המרכבה לרכבה. ריט ווגא.
א. כן בכ״י מינכן 5. בכ״י לוצקי 777, פרמא 2994: ״אותו״.
ב. כן בכ״י מינכן 5, פרמא 2994. בכ״י לוצקי 777: ״לשוחטן״.
בבגדי חפש – בגדי חירות ושררה.
דדן רכלתך בבגדי חפש לרכבה – בגדים יקרים הראוים לחפשי ולבן חורין. לרכבה לתקון המרכבה וכן תרגם יונתן בלבוש דיקר לרתיכין.
גם דדן היה רוכלתך וסוחרך בבגדי חפש לרכבה רוצה לומר בגדים יקרים הראויים לחפשים ולבני חורין לרכוב בהן על הסוסים או לתיקון המרכבה.
דדן רכלתך – י״ת מן דדן מיתן סחורא נר׳ שהיה כתוב בספרו סחרתך כמו שתרגם למעלה על תרשיש סחרתך. וכן ארם סחרתך. דמשן סחרתך, דאם לא כן היה לו לתרגם תגרך כמו שתרגם למטה על כלמד רכלתך ובדפוס ויניציאה שנת רע״א יש הערה מחילוף זה אבל לא מצאתי כן לאחד מהספרים ואפשר לומר שאין התרגום חלוק מספרים שלנו שכן תרגם לקמן על וארזים במרכלתך סחורתיך וכן על ברב חכמתך ברכלתך תרגם בסגי חוכמתך ובסחורתך ואחרים כיוצא בהן ורוכל וסוחר תגרי איקרו.
לרכבה – שם ולפיכך הה״א בלא מפיק והוא חד מן י״א זוגים חד מפיק וחד לא מפיק ע״פ המסו׳.
חופש – בן חורין כמו לחפשי ישלחנו (שמות כ״א:כ״ו).
לרכבה – למרכבה.
בבגדי חופש – ר״ל בבגדים יקרים הראוים לבני אדם חפשים ובני חורין להציע בהם את המרכבה.
בבגדי חפש – כתרגום יונתן: בלבוש דיקר.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק יט]

תרגום יונתןר׳ יהודה אבן בלעםרש״יר״י קראר״א מבלגנצירד״קאברבנאלמנחת שימצודת ציוןמצודת דודשד״למלבי״ם ביאור העניןהכל
 
(כא) עֲרַב֙ וְכׇל⁠־נְשִׂיאֵ֣י קֵדָ֔ר הֵ֖מָּה סֹחֲרֵ֣י יָדֵ֑ךְ בְּכָרִ֤ים וְאֵילִם֙ וְעַתּוּדִ֔ים בָּ֖ם סֹחֲרָֽיִךְ׃
Arabia, and all the princes of Kedar, they were the merchants of your hand; in lambs, and rams, and goats, in these were they your merchants.
תרגום יונתןרש״יר״י קרארד״קאברבנאלמנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןעודהכל
עֲרַב וְכָל רַבְרְבֵי נְבָט אִינוּן תַּגָרֵיךְ בְּתוֹרִין וְדִכְרִין וְגַדְיָן בְּהוֹן הֲוַת סְחוֹרְתִּיךְ.
בכרים – כבשים. ויונתן תרגם: בתורין, וכן תרגם מאה אלף כרים (מלכים ב ג׳:ד׳) דמישע מלך מואב.
with lambs [Heb. בְכָרִים,] lambs. Jonathan renders: with cattle, and so too did he render: "one hundred thousand bulls" (Melakhim II 3:4), (כָּרִים) of Mesha, king of Moab.
ערב וכל נשיאי קדר – שהם בעלי אהלים.
המה סוחרי ידיך – שהם עושין עמך סחורה.
בכרים ואילים ועתודים בם סחריך – עמם היתה עושה עמם סחורה.
ערב וכל נשיאי קדר – תרגם יונתן וכל רברבי נבט.
בכרים – בכבשים.
ויונתן תרגם: בתורין, נראה שהוא היה קורא אותו בפרים במקום בכרים.
וכן ערב וכל נשיאי קדר המה סוחרי ידך שהיו מביאים אליך כרים שהם כבשים ואילים ועתודים.
בכרים ואילם – דין הוא חד מן ג׳ דכתובים כן מלא יו״ד קדמא׳ וחסר יו״ד תניינא וסי׳ נמסר במסרה רבתא וכן מצאתי במקצת ספרים מדוייקים.
ערב – הם הערבים השוכנים במדבר.
ידך – מקומך.
בכרים – כבשים שמנים.
עתודים – הם הזכרים מן העזים.
סוחרי ידך – הם סוחרי מקומך וחוזר ומפרש שעם כרים וכו׳ בהם סחרו עמך כי במקומם היו מובחרים ושמנים.
ערב וכל נשיאי קדר המה סחרי ידך הם עושים מסחור לך בעצמך, כי בכרים ואילים וכו׳ בם סוחריך – וזה תקנה לצרכיך בכסף מלא לאכילה.
תרגום יונתןרש״יר״י קרארד״קאברבנאלמנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהכל
 
(כב) רֹכְלֵ֤י שְׁבָא֙ וְרַעְמָ֔ה הֵ֖מָּה רֹכְלָ֑יִךְ בְּרֹ֨אשׁ כׇּל⁠־בֹּ֜שֶׂם וּבְכׇל⁠־אֶ֤בֶן יְקָרָה֙ וְזָהָ֔ב נָתְנ֖וּ עִזְבוֹנָֽיִךְ׃
The traffickers of Sheba and Raamah, they were your traffickers; they traded for your wares with the chief of all spices, and with all precious stones, and gold.
תרגום יונתןר״י קרארד״קאברבנאלמנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
תַּגָרֵי שְׁבָא וְרַעֲמָה אִינוּן תַּגָרַיִךְ בְּרֵישׁ כָּל בּוּסְמִין וּבְכָל אַבְנִין טָבָן וְדַהֲבָא יְהָבוּ בְּבֵית גִנְזָיִךְ.
זו מעולה בראש כל בושם – כל מיני ראש בשמים מעולים שבבשמים, אבל פילפל ושאר מיני בשמים אינן ראשי בשמים.
בכל אבן יקרה וזהב – שהדברים הללו נמצאים בשבא, כמו שנאמר: ותתן למלךא מאה ועשרים ככר זהבב ובשמים הרבה {מאד} ואבן יקרה לא היהג כבושם ההואד אשר נתנה מלכת שבא למלך שלמה (מלכים א י׳:י׳).
א. כן בכ״י פרמא 2994 ובפסוק. בכ״י לוצקי 777, מינכן 5 חסר: ״למלך״.
ב. כן בכ״י פרמא 2994 ובפסוק. בכ״י לוצקי 777, מינכן 5 חסר: ״זהב״.
ג. כן בכ״י לוצקי 777, מינכן 5, וכן בפסוק בדברי הימים ב ט׳:ט׳. בפסוק בספר מלכים: ״בא״.
ד. כן בכ״י לוצקי 777, מינכן 5, וכן בפסוק בדברי הימים ב ט׳:ט׳. בפסוק בספר מלכים נוסף כאן: ״עוד לרב״.
רכלי, נתנו עזבוניך – תרגם יונתן יהבו בבית גנזך.
וכן רוכלי שבא ורעמה המה רוכליך בסוחרך שהיו מביאים ראש כל בושם רוצה לומר היותר מובחרים וראשיים שבבשמים וכל אבן יקרה וזהב, ומהדברים הנכבדים האלה נתנו עזבוניך ומזה תדע שהבשמים והאבנים היקרות והזהב כולם יתילדו ויתהוו בפאה אחת.
ובכל אבן יקרה – במ״ג נמסר ע״ז ה׳ דמטעין בהון דסבירין וכל וכן נ״ל להגיה במסורת וכן נמסר בפ׳ משפטים ועיין עוד לקמן ובכל קהלך.
בראש – ענין מיטב כמו ראשית גבורתם (ירמיהו מ״ט:ל״ה).
המה רוכליך – המה סחרו עמך וחוזר ומפרש שבראש כל בושם ר״ל בשמים הראשים והחשובים שבכולם ובכל אבן יקרה ועפרות זהב בהם נתנו סוחרתך.
רכלי שבא ורעמה (בני רעמה שבא ודדן),
המה רכליך – הסחורה שהיו תחלה קונים בשבא הם לוקחים אצלך, כי בראש כל בושם ובכל אבן יקרה וזהב שכ״ז מרכולת שבא כמ״ש (מלכים א י׳) שכ״ז הביאה מלכת שבא לשלמה,
נתנו בעזבוניך הם מונחים אצלך בעזבון והרוכלים לוקחים אצלך הסחורה שהיו לוקחים תחלה בשבא ושבאה משם, וכן.
בראש כל בשם – במבחר הבשמים (בשמים ראש, פרשת תשא).
תרגום יונתןר״י קרארד״קאברבנאלמנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
 
(כג) חָרָ֤ן וְכַנֵּה֙ וָעֶ֔דֶן רֹכְלֵ֖י שְׁבָ֑א אַשּׁ֖וּר כִּלְמַ֥ד רֹכַלְתֵּֽךְ׃
Haran and Canneh and Eden, the traffickers of Sheba, Asshur and Chilmad, were your traffickers.
תרגום יונתןרש״יר״י קראר״א מבלגנצירד״קאברבנאלמצודת ציוןמצודת דודשד״למלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
חַרְוָן וּנְצִיבִין וְהַדְיֵב תַּגְרֵי שְׁבָא מְדִינַן אַתּוּר וּמָדַי אִינוּן תַּגָרֵיךְ.
אשור כלמד – י״ת מדינן אשור ומדי.
Assyria and Media [Heb. אַשּׁוּר כִּלְמַד.] Jonathan renders: the states of Assyria and Media.
אשור וכלמד – פתרונו: אשור וכל מדי. וכן התרגום אתוראי ומדאי, כלומר כל סוחרי אשור ומדיים היו רוכלייך.
חרן – עיר.
וכנה – עיר כלנה.
ועדן – מלכות.
רכלי שבא – בן יקטן. היו הולכים במלכות שבא בן רעמהא בן כוש. ואם תאמר הלא מונה רעמה, דדן אחיו הוא רעמה. ולפי שגדל שבא ונעשה לעם בעצמו מונה אותן בשמו ולא בשם אביו אבל דדן אחיו לא היה עם גדול כל כך ופעמים קוראו על שם אביו. כיוצא בו תמצא באלופי שעיר, וכהנה רבות.
א. בכ״י: רעואל.
חרן וכנה ועדן – תרגם יונתן חרוון ונציבין והדיב.
אשור כלמד רכלתך – פירש אדוני אבי ז״ל שהיו כמו למודים לבא אליך בסחורתם תמיד ויהיה כלמד שם התואר סמוך והמוכרת למד בשקל כבד והסמוך כבד פה ותרגם יונתן מדינן אתור ומדי אנון תגרך.
וכן חרן וכנה ועדן שהם רוכלי שבא והם מאשור כלמד רוכלתך רוצה לומר כאילו למדו רכלתך כלומר כל כך היו רגילים לבוא בך בסחורה כאלו הם כבר למודים בסחורתך.
כלמד – זה מדי כת״י.
רוכלי שבא – שהם רגילים ללכת לשבא לקחת סחורה.
רוכלתך – כל אלה סחרו עמך.
כנה – היא עיר כלנה הנזכרת בבראשית (י׳:י׳), ובעמוס (ו׳:ב׳).
עדן – איננה עדן הנזכרת בעמוס שהיא על הר לבנון. אבל היא עדן הנזכרת במלכים (מלכים ב י״ט:י״ב), והיא בארץ ארם נהרים.
כלמד – לדעת בושארט היא עיר נקראת כלמדא בארמי. ואפשר שהיא הכרמנדה של קסינופון.
כלמד – כאשר למד, ובא בצורת הסמיכות שהיה למד ומורגל של רוכלתיך.
חרן וכנה ועדן שהיו ג״כ רכלי שבא, אשור כלמד רכלתך כאשר למד אשור והרגיל ליקח רוכלתך, מאז לא לקחו סחורות אלה בשבא ששם מקומם רק הביאום משבא לצור, ומצור לקחום הרוכלים והובילום לאשור להראות שהיא מרכולת צור, באשר למדו לקנות רק מרכולת צור.
כנה – כלנה (פרשת נח י׳:י׳).
כלמד – שם עיר בלתי נודעת לנו.
תרגום יונתןרש״יר״י קראר״א מבלגנצירד״קאברבנאלמצודת ציוןמצודת דודשד״למלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
 
(כד) הֵ֤מָּה רֹכְלַ֙יִךְ֙ בְּמַכְלֻלִ֔ים בִּגְלוֹמֵי֙ תְּכֵ֣לֶת וְרִקְמָ֔ה וּבְגִנְזֵ֖י בְּרֹמִ֑ים בַּחֲבָלִ֧ים חֲבֻשִׁ֛ים וַאֲרֻזִ֖ים בְּמַרְכֻלְתֵּֽךְ׃
These were your traffickers in choice wares, in wrappings of blue and embroidered work, and in chests of rich clothing, bound with cords and made of cedar, among your merchandise.
תרגום יונתןר׳ יהודה אבן בלעםרש״יר״י קראר״א מבלגנצירד״קאברבנאלמנחת שימצודת ציוןמצודת דודשד״למלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
אִינוּן תַּגָרֵיךְ בִּגְמַר מִינֵי כָּל תּוּשְׁבַּחְתָא בְגוֹזְזִין דְתִכְלָא וְכוּשְׁפִין דְאַרְזָא בְּאִימְלִין דִי זָהְרָיִתָא דְמָחֲתִין בְּקוֹמְטְרִין חֲפַן גִלְדִין מְאַסְרִין בְּאַטוּנִין דִי בוּצָא חֲתִימִין בְּעִזְקַת גְלַף עֱבִידַת יַמָא מָחֲתִין בְּמִגְדָלֵי אָעֵי הֲדַסִין בְּהוֹן הֲוַת סְחוֹרְתִּיךְ.
בגלומי תכלת ורקמה – פירושו: הבגדים המקופלים, גזורה מן ״את אדרתו ויגלם״ (מלכים ב ב׳:ח׳).⁠1
ובגנזי ברומים – יש אומרים לגביו,⁠2 הבגדים השזורים, המאוחסנים.
וארוזים במרכלתך – האל״ף שבה – במקום חי״ת, רוצה לומר: חחרוזים.⁠3
1. כך גם: אלפסי, ערך ׳גלם׳; ריב״ג, אצול, ערך ׳גלם׳, רד״ק בשם ״יש מפרשים״. רס״ג, אגרון, ערך ׳גלומי׳, מפרש בהוראת קטיפה; אלפסי וריב״ג, שם, מביאים דעת ״יש אומרים״, לפיה הוראתה של תיבת ״גלומי״ היא גלימה (אדרת), וכך מפרשים גם רש״י ורד״ק.
2. ראה הערה 53 בטקסט הערבי.
3. מביאור זה של פרשננו לתיבת ״ארוזים״ שהוראתה ״חרוזים״ (על-פי חילוף אל״ף בחי״ת), משתמע, שתיבה זו עומדת בפני עצמה כנושא המשפט ״חרוזים במרכלתך״, ואינה משמשת נשוא למשפט המתחיל בתיבת ״בחבלים״. יונתן תרגמה כפועל דנומינאטיבי משם העצם ״ארז״ (עיין רש״י). אלפסי, ערך ׳הלץ׳, אות חי״ת, סבור שהוראתה כהוראת תיבת ״חרוזים״ שבשיר השירים א, י – ״ענקים״, ובערך ׳ארז׳ הוא מביאה כדעת ״יש אומרים״. גם ריב״ג, אצול, ערכים ׳ארז׳ ו׳חרז׳; רמב״ע, עמ׳ 26, ורד״ק סבורים שמדובר בחילופי אל״ף בחי״ת. ריב״ג, כאלפסי, סבור שהוראתה כהוראת תיבת ״חרוזים״ שבשיר השירים א, י – הענקים המחוברים באבנים יקרות. ראב״ע, בפירושו לשיר השירים א, י (על-פי גישתו לנושא של חילוף אותיות) דוחה אפשרות של חילוף אותיות בתיבה זו.
במכלולים – בדברים שהם למכלול פרמונט בלעז ומה הם המכלולים גלומי תכלת ורקמה טליתות של תכלת מרוקמות.
ובגנזי ברומים – בתכשיטי פאר שגונזין אותן בארגזין שקורין אשקרין בלעז והם מחופין עור ומצוירין לנוי במיני מסמרין שורות שורות וציורין והם בלשון ארמי קמטרין ובלשון עברי ברומים והם חבושין ואסורין בחבלי בוץ לנוי.
וארוזים – ת״י אעי הדסים אותן ארגזים היו נתונין במגדלי עץ הדס ומביאין אותן לתוך המגדלין והקמטראות שבתוכן והתכשיטין שבתוך הקמטראות הכל יחד לסחורה וכה פתרון הלשון בלשון קצרה ובגנזי ברומים החבושים בחבלים וארוזים בתוך עץ ארז שהברומים הם הקמטראות והיו אסורים בחבלים ונתונים במגדלי הדס שהיא ממיני ארז ומכלולים שבתוך הברומים קרא יונתן וכושפין דארזא באימלין די זהריתא תכשיטין הצריכין שמירה נאה דמחתין בקומטרין מונחים בקמטראות והמגדלים שבתרגום כמו שאנו שונין תיבה ומגדל שיפרייטש בלעז.
with adornments [Heb. בְּמַכְלֻלִים,] with things that are for adornment (מכלול), paramenz in Old French, adornments, jewelry, and what are the adornments? Wraps of embroidered blue cloth.
and with treasures kept in chests With beautiful adornments that are kept in chests called escrin in Old French, (ecrin in modern French). They are covered with leather and decorated for beauty with sorts of nails forming rows and pictures, and they are called קַמְטְרַיָא in Aramaic and בְּרוֹמִים in Hebrew, and they are tied and bound with linen ropes for beauty.
and [enclosed in] myrtle wood Jonathan renders: myrtle wood. Those chests were placed in chests of myrtle wood, and they would bring them into the outer chests and the chest within them, and so too, the ornaments that were inside the chests; everything all together for merchandising. This is the meaning of the wording in brief: and with treasures [kept] in chests, tied with ropes and [enclosed in] cedar wood, for the בְּרוֹמִים are the chests, and they were tied with ropes and placed in chests of myrtle, which is a species of cedar. And the adornments that were inside the chests, Jonathan calls וְכוּשּׁפִּין דְאַרְזָא בְּאִימְלִין דִּי זָהְרָיִתָא adornments that require good watching (זְהִירוּת), [i.e.,] דְמֲחֲתִין בְּקוֹמְטְרִין that were placed in chests. And the word מִגְדָּל in the Targum is like what we learn: a box and a chest (מִגְדָּל) schafreite in Middle High German, clothes chest, cupboard. [In some editions] armaise in Old French.
ובמכלולים – הם סוחרים מתכשיטין נאים ומשובחין.
בגלומי – בטליתותא של תכלת ורקמה. כמו ששנינו: ואפילו מן גלימא דעל כיתפיה.
ובגנזי ברומייםבגנזי – בתכשיטי פאר שגונזים בארגזים, כגון מעילים ובגדים שקורין בלשון אשכנז שריו, והם מחופין עור ומצויירין לנוי ממיני מסמרין בשורות. ובלשון ארמי קורהו קמטרון מה שבלשון עבריב קורהו ברומים.
בחבלים חבושים וארוזיםג במרכולתך – והיאך היו מתוקנים? שהיו חבושים ומתוקנים בחבלי בוץ לנוי שהארגז היה מעץ ארז ובו מונח מכלולים. והיה מחופה בתכלת ורקמה, ועל חיפוי של תכלת ורקמה חיפוי עץ כעין שידה תיבה. כל מי שהיה רואה יודע שבתוכו ארגז חפוי מתכלת ורקמה והעץ של ארז, ויודע שבתוכו מכלולים. ואומר לו בשעת הסחורה: בכמה תתן לי הכלי וכל מה שבתוכו.
וכה פתרון הלשון בלשון קצרה: ובגנזי ברומים החבושים בחבלים ונתונים במגדלי הדסד שהם ממיני ארזים.
ומכלולים שבתוך הברומים קורא יונתן: בכוספין דוורדאה ואמלין דזהוריתא, תכשיטין הצריכין שמירה מעולה. תרגום המקרא: אינון תגרך בגמר מיני כל תושבחתא בגנזין דתיכלא בכוספין דוורדא ואמלין דזהורין מחתין בקומתריתא חפן גלידין מאשרין מחתין באתונין דבוצא מחיתמין בעיזקת גלב ועובידת ימא מחתין במגדלי אעי הדסין הות סחורתך.⁠ו מחתין במקטרווןז – מונחין במקטרא במגדלי אעא, כמו שידה תיבה ומגדל, ייפרייטא בלעז.
ותרגום לאשר על המלתחהח (מלכים ב י׳:כ״ב) לימדני שגינזי האמור כאן ארגז הוא, לפי שתירגם יונתן: במקטרוון, ותרגם של מלתחהט לדממנא על מקטרוון, שתכשיטי עבודה זרה מונחין בו.
א. כן צ״ל. בכ״י פרמא 2994: ״בטלתות״. בכ״י לוצקי 777: ״כשליתות״. בכ״י מינכן 5: ״בשליתות״.
ב. כן בכ״י מינכן 5. בכ״י לוצקי 777, פרמא 2994: ״ערבי״.
ג. כן בכ״י פרמא 2994 וכן בפסוק. בכ״י לוצקי 777, מינכן 5: ״ארזים״.
ד. כן בכ״י מינכן 5, וכן להלן בציטוט מתרגום יונתן. בכ״י לוצקי 777, פרמא 2994: ״ונתונים במגדלים״.
ה. כן בכ״י מינכן 5, וכן להלן. בכ״י לוצקי 777: ״דוורא״.
ו. כן בכ״י מינכן 5. בכ״י לוצקי 777: ״בחורתך״.
ז. כן בכ״י מינכן 5. בכ״י לוצקי 777: ״במקאון״.
ח. כן בכ״י פרמא 2994, וכן בפסוק. בכ״י לוצקי 777: ״המלחמה״.
ט. כן בכ״י מינכן 5, פרמא 2994, וכן בפסוק. בכ״י לוצקי 777: ״מלתחא״.
בגלומי תכלת ורקמה – תכשיטי צבעונין כרוכין וגלומין שקורין טרושילש.
ובגנזי ברמים – ויש חפצים שאינן נגלמין ונכרכין להוליכן אלא נגנזים בארגזים.
וברומים, לפי ענינו הוא מקום הגנזים וכן התרגום אומר.
ובחבלים חבושים – מוסב על הגלומים, שחובשין וקושרין אותם בחבלים.
וארזים – מוסב על הברומים לומר בחבלים הן חבושים הגלומים. וארוזים הן הברומים, עשוין בעצי ארזים לחוזק שלא יישברו בהולכתן.
המה רכליך במכלולים – כתרגומו בגמר מיני כל תושבחתא.
בגלומיה. תכלת ורקמה – בגלימות תכלת וגלימא ידוע בדברי רז״ל.
ויש מפרשים: כרכי בגדים טרוסי״לש בלע״ז.
ובגנזי ברומים – ארגזים עשויים מעור וגונזים בתוכם הבגדים החמודים שנקראים ברומים והביא לי ראיה אדוני אבי ז״ל מן הערבי שאומר לבגדים הנאים והנכבדים תאב מברומא.
בחבלים חבושים – הבגדים שזכר שהם מונחים בארגזים הם חבושים בחבלים.
וארוזים במרכלתך – כמו חרוזים מן צוארך בחרוזים (שיר השירים א׳:י׳), שהם הענקים התלוים בגרון.
ויונתן תרגם: בגוזזין דתכלא וכושפין וגו׳ פירוש אוצרות כמו בי גזי דמלכא בדברי רז״ל וכושפין אפשר שהוא כמו גושפן.
ובדברי רז״ל וחותמין בתרין גושפנקי פירוש חותמות באימלין הוא תרגום גנזי ולא מצאתי לו חבר קומטרין הוא כמו קומטרי דספרי והם התיבות שמניחים בהן הספרים ותרגם יונתן לאשר על המלתחה (מלכים ב י׳:כ״ב) קמטרא.
ולכן המה רוכליך וסוחריך במכלולים פירשו בו בכל דברים משובחים, ובגלומי תכלת ורקמה שהם לבושים צבועים ומרוקמים ובגנזי ברומים שהם ארגזים העשויים מעור לגנוז בהם הבגדים הנאים בחבלי חבושים שהארגזים ההם הם קשורים בחבלים לשמירתם, וארוזים במרכולתך פירושו ארוזים כמו חרוזים מן צוארך בחרוזים שהם ענקים תלויים בגרון, כל זה היה במרכולתך רוצה לומר בסחורה הבאה אליך.
במכללים – יש ספרים שהמ״ם בחירק וברובן בפתח וכן משמע במכלול דף רכ״ז במשקול מַפְעוּל.
ובגנזי ברמים – בספרי׳ כ״י חסר ו׳ אחר ר׳.
וארזים – בס״א כ״י קדמון הרי״ש בקמץ אולי זאת היתה גרסת יונתן שתרגם אעי הדסין וכמו שפי׳ דבריו רש״י ז״ל אך בשאר ספרים הרי״ש בשלש נקודות ופי׳ ר׳ יונה האל״ף תמורת החי״ת כמו חרוזים וכ״כ רד״ק ובמקצת ספרים נמסר עליו לית כוותיה מכאן ראיה שהוא בג׳ נקודות.
במכלולים – מלשון כל ור״ל כלול בכל היופי.
בגלומי – ענין כריכה וכן ויקח אליהו את אדרתו ויגלם (מלכים ב ב׳:ח׳) ופי׳ שעשאה כריכה אחת.
ובגנזי – מלשון גנוזה והטמנה.
ברומים – תיבות עשויות מעור קשה לגנת בהם דברים חמודים.
חבושים – ענין קשור ותקון וכן פארך חבוש עליך (יחזקאל כ״ד:י״ז).
וארוזים – כמו וחרוזים כי אחה״ע מתחלף ועניינו דברים מושמים על החוט כמו צווארך בחרוזים (שיר השירים א׳:י׳).
המה רוכליך – הם סחרו עמך בדברים הכלולים בכל מיני יופי וחוזר ומפרש שהם בכריכות בגדי תכלת ומעשה רקמה ובגנזי ברומים והם תיבות עשויות מעור לגנוז בהם דברים חמודים.
בחבלים חבושים – התיבות ההם היו קשורים ומתוקנים בחבלים יפים ונאים.
וארוזים – עדי זהב ומרגליות חרוזים בחוט לעדי הצואר.
במרכולתך – ר״ל כל אלה היו בסחורתך עם כולם סחרת.
מכללים – כמו מכלולים. עיין למעלה כ״ג:י״ב.
בגלומי תכלת ורקמה – טליתות של תכלת מרוקמות (רש״י).
ובגנזי ברומים – עיין רד״ק.
בחבלים – כמו ובחבלים.
ארזים – משרש ערבי אַרַז, וענינו חזק.
במרכלתך – המלה הזאת אינה מצוייה אלא כאן. ולכך דעתי נוטה לקרוא: בם (בחבלים וגו׳) רֹכַלְתֵּךְ.
גלומי – מענין גלימא בדברי חז״ל כמ״ש בשבת (דף ע״ז), שבא על הבגד שעוטה כל הגוף, ומזה גלמי ראו עיניך, ויקח אדרתו ויגלום, מלבוש שנעשה כגולם על כל הגוף.
גנזי ברומים – פי׳ ריק״ם שבגדים נאים קורים בלשון ערב ברומיא.
המה רכליך – והם לקחו סחורות ממך למכור לאחדים, ומה הן הסחורות במכללים בגלומי תכלת ורקמה ובגנזי ברמים – והסחורות האלה הושמו בחבלים חבשים וארוזים – בתיבות של ארז וחבשו עליהם חבלים, שכן היו עושים במרכלתך.
במכללים – בגדים שהם כלילת יופי (למעלה כ״ג:י״ב).
בגלומי – מלשון ויגלם (מלכים ב׳ ב׳:ח׳), אדרת שאדם כופלה עליו; ורז״ל אמרו גלימא שנעשה בה כגולם (בבלי שבת ע״ז:), מכסה הגוף כולו באופן שאינו ניכר חתוך אבריו.
ובגנזי – ארגזים שגונזים בהם.
ברומים – ברושים?
חבשים – מיני אזור, ממקור ״חבש״, אזר וחגר.
וארֻזים – וַאֲרָזִים, עצי ארז.
תרגום יונתןר׳ יהודה אבן בלעםרש״יר״י קראר״א מבלגנצירד״קאברבנאלמנחת שימצודת ציוןמצודת דודשד״למלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
 
(כה) אֳנִיּ֣וֹת תַּרְשִׁ֔ישׁ שָׁרוֹתַ֖יִךְ מַעֲרָבֵ֑ךְ וַתִּמָּלְאִ֧י וַֽתִּכְבְּדִ֛י מְאֹ֖ד בְּלֵ֥ב יַמִּֽים׃
The ships of Tarshish were your caravans for your merchandise; and you were replenished, and made very glorious in the heart of the seas.
תרגום יונתןר׳ יהודה אבן בלעםרש״יר״י קראר״א מבלגנצירד״קאברבנאלמצודת ציוןמצודת דודשד״למלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
בִּסְפִינֵי יַמָא הֲווֹ שַׁיְטִין וּמַיְתָן סְחוֹרָא לְגַוִיךְ וַעֲתַרְתְּ וּתְקֵיפְתְּ לַחֲדָא בְּגוֹ יַמַיָא.
שרותיך מערבך – יש אומרים,⁠1: שהיא מהתרגום <הארמי> של ״והנה ארחת ישמעאלים״ (בראשית ל״ז:כ״ה) – ״שיירת ערבאי״.
1. כך גם רד״ק. ריב״ג, אצול, ערך ׳שרה׳, מפרש כאילו נאמר ״חונותיך״ – ״חונות עליך״, על-פי התרגום הארמי לשורש חנ״ה, ורש״י מפרש בהוראת ״מישור״.
אניות תרשיש – שרותיך הם היו לך לערבה ומישור כשם שהמישור הוא דרך כבושה להביא בו סחורה לעיר היושבת ביבשה היו לך תחתם אניות תרשיש מסילה להביא מערבך לתוכך.
שרותיך – לשון שרון ומישור ודוגמתו עלו בשרותיה (ירמיהו ה׳:י׳).
ותמלאי, ותכבדי מאד – הביאו לתוכך משא רב והכבידו משאך יותר מדאי.
Ships...your plains [Heb. שָּׁרוֹתַיִךּ.] They were to you as a plain and a flat terrain. Just as the flat terrain is a paved road, upon which to bring merchandise to a city situated on dry land, the ships of Tarshish were for you instead of them as a highway for bringing your merchandise into your midst.
your plains [Heb. שָּׁרוֹתַיִךּ,] an expression for Sharon and flat terrain. A similar instance is: "Ascend upon its rows בְּשָׁרוֹתֶיהָ" (Yirmeyahu 5:10).
and you were filled and you became very heavy They brought a great burden into your midst and made your load too heavy.
אניות תרשיש שרותיך מערבך – מקום שרון שקובעין בו השווקים לקנות ולמכור מזונות וכל מיני סחורות. כלומר אניות תרשיש שהם ממלאין רחובותייךא ומקום שווקים שבך, שכשם שיש ביבשה רחובות ושווקים כך מניחיםב מקום בבורני גדולה לרחובות ולשווקים. ששם באים בני הספינה לקנות כל צרכיהם.
שרותיך – כמו עלו בשרותיה (ירמיהו ה׳:י׳).
וקוראים שרותיך,⁠ג טעות הוא בידם, אניות היותןד שרות זו לזו. אם יעלה בלב איש להיות נודד ופוצה פה וקורא שרותיך יסתכל בתרגום המתרגם: בספיני הוו שייטי ומייתין סחורה לגווייך, כלומר במקום שביבשה משביע השרון מתבואתו, אף כאן אניות תרשיש שרותיך השביעו אותך, שהביאו כל צרכיך בתוכך. ואם כדברי הקוראים שרותיך, היה לו לתרגם: רברבנותיך.
ותמלאי ותכבדי מאוד בלב ימים – לאחר שמלאוך סחורה לא שמו אל לבם שמלאוה וכבדוה כובד שלה פרקמטאות שבתוכך יותר מדאי, שלא היו דופני הספינה אלא כשתים או שלש אצבעות ויותר מדאי היתה כבידה. העתידה לפרוש בלב ימים והוא ים הגדול והיא טעונה יותר מדי ואין אחד בין המלחיםה נותן אל לבו שהיא טעונה יותר מדי. ופיקח אחד שעומד על שפת הים היה רואה אותה טעונה ביותר והתחיל לנענעו בראש הספינה ואומר: אי לךז ספינה, כמה את טעונה מכל כלי חמדה.⁠1 אבל מה מועיל ומה כשרון לבעלים שמלאוך ממון שלהם וסופך ליטבע בים, שהרי יותר מדאי את כבידה בטעונתך מאחר שאת עתידה להפליג בים. אף כאן בראות הנביא לצור שכל אנשי מסחר הרוכלים היו מביאים לתוכה איש איש מרכולתו, וראה שסופו ליטבע בים, ואמר בחזיונו: שוא לכם אתם יושבי האיים, שאתם ממלאין את צור ומכבידין עליה ביותר, מה יתרון לה, סופה ליטבע בים עם כל שממלאין אותה.
1. השוו ללשון הפסוק בנחום ב׳:י׳.
א. כן בכ״י מינכן 5. בכ״י לוצקי 777: ״רבוחתייך״. בכ״י פרמא 2994: ״רחובייך״.
ב. כן בכ״י מינכן 5. בכ״י לוצקי 777: ״מונחים״. בכ״י פרמא 2994: ״מניחין״.
ג. כלומר בשׂ שמאלית.
ד. כן בכ״י מינכן 5. בכ״י לוצקי 777: ״הנותן״.
ה. כן בכ״י מינכן 5, פרמא 2994. בכ״י לוצקי 777: ״המלחיים״.
ו. כן בכ״י מינכן 5, פרמא 2994. בכ״י לוצקי 777: ״והתחל לנענת״.
ז. כן בכ״י מינכן 5, פרמא 2994. בכ״י לוצקי 777 במלה אחת: ״אילך״.
תרשיש – הוא בן יון ועל שמו נקרא הים כמו ים יפו.
שרותיך – לשון בנות צעדה עלי שור (בראשית מ״ט:כ״ב). אדלג שור (תהלים י״ח:ל׳). ולפי הענין הוא בנין נמוך אצל בנין גבוה לעלות ממנו על הגבוה ולירד, ולצורך הגבוה ושימושו הוא עשוי אצלו, וכן הוא עלו בשרותיה ושחתו (ירמיהו ה׳:י׳) עלו על חומותיה הנמוכות שאצלה ושחתו את הגבוה. וכלה אל תעשו לערות עד היסוד בה, אלא השפילוה עד שרותיה שתהא נמוכה ולא תעוז למשגב. אף כאן אניות ובוציות קטנות שהולכות עמה סביביה, להעלות ולהוריד מה שבתוכה ולהכניס ולהוציא, {נ}⁠קר⁠{א}⁠ות שרות דרך משל בנין, וכן פירש למעלה (יחזקאל כ״ז:ט׳) אניות הים ומלחיהם.
ותמלאי – עושר וכבוד.
ותכבדי – היות כבודה וטעונה מאד בלב ימים. וכאן סיים כלילות יפיה. דימה אותה לאניה בלב ים שמטעינין אותה שזה מביא רכלתו ומכניס וזה את שלו ומכניס והיא טעונה וכבידה מאוד.
אניות תרשיש שרותיך – שיירות הולכות בסחורתך כלומר רבות ביחד כמו שיירא.
ותמלאי ותכבדי – כמו ותרבי וכן עם כבד (ישעיהו א׳:ד׳).
בלב ימים – כאילו היית באמצע הימים כי האניות באות אליך מכל הימים או אמר בלב ימים לפי שהיתה בנויה בתוך הים כמו שפירשנו למעלה ובאמרו ימים לשון רבים לפי שים זה נכנס לים אחר וכן אמר במעשה בראשית ולמקוה המים קרא ימים (בראשית א׳:י׳).
וזכר איך היו באים כל אלה לסחורה באומרו אניות תרשיש שרותיך מערביך ושרותיך הוא מלשון שיירות כלומר אניות תרשיש היו השיירות ההולכות לסחורתך, ולפי שהיו באות ספינות רבות באגודה אחת לכן קראם שיירות, ותמלאי ותכבדי מאד בלב ימים כלומר ובזה האופן נמלאת ונתכבדת מאד מעת שנבנית בלב ימים באמצע הים, ואמר ימים בלשון רבים לפי שהיו באים שמה מים אוקינוס ומים סוף ומים מערבי.
שרותיך – מלשון שיירה והם הרבה אנשים הולכי אורח ביחד וזה הלשון ידוע בדרז״ל.
בלב ימים – בעומק הים.
אניות תרשיש – הספינות ההולכות על ים תרשיש היו השיירות שלך להביא סחורתך ר״ל רבות ספינות באו לך עם סחורה כשיירא של אנשים.
ותמלאי – חזר לראשית הדברים שהמשילה לספינה חשובה ולכן אמר הנה מרוב הסחורה נעשית מלאה וכבדה מאד כשהיית בלב ימים.
אניות תרשיש – אניות גדולות וחזקות כאותן שהולכות לתרשיש, כלומר לארץ רחוקה מאד.
שרותיך – שיירות הולכות בסחורתך, כלומר רבות ביחד כמו שיירא (רד״ק).
שרותיך – מענין שירות, וי״מ מענין שיירא שהולכים שיירות רבות.
ואניות תרשיש כל האניות היו בשרותיך והיו משרתים לך, והיו מערבך היו ערבים בעדך כי היו כולם שלך, ועי״כ ותמלאי בסחורות, ועי״כ ותכבדי מאד בלב ימים.
שרות – שירותיך, שיירא בלשון חכמים היא אורחה בלשון תורה.
תרגום יונתןר׳ יהודה אבן בלעםרש״יר״י קראר״א מבלגנצירד״קאברבנאלמצודת ציוןמצודת דודשד״למלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
 
(כו) בְּמַ֤יִם רַבִּים֙ הֱבִא֔וּךְ הַשָּׁטִ֖ים אֹתָ֑ךְ ר֚וּחַ הַקָּדִ֔ים שְׁבָרֵ֖ךְ בְּלֵ֥ב יַמִּֽים׃
Your rowers have brought you into great waters; the east wind has broken you in the heart of the seas.
תרגום יונתןר׳ יהודה אבן בלעםרש״יר״י קראר״א מבלגנצירד״קאברבנאלמנחת שימצודת ציוןמצודת דודשד״למלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןעודהכל
בְּמַיִין סַגִיאִין עָלוּ עֲלָךְ וּבָזוּ יָתִיךְ מֶלֶךְ דְתַקִיף כְּרוּחַ קִדוּמָא תַּבְרִיךְ בְּגוֹ יַמַיָא.
השטים אותך – הסוחפים אותך, והיא <גזורה> מן ״כל תופשי משוט״ (פסוק כט).⁠1
1. כך פירשו גם: מנחם, ערך ׳שט׳; ריב״ג, אצול, ערך ׳שוט׳. השווה רש״י. ת״י ורד״ק (המסתמך על הארמית) פירשו בהוראת ביזה. אלפסי, ערך ׳שאט׳, ביאר בהוראת כוונה ומגמה.
במים רבים הביאוך השטים אותך – כדרך האניות הגדולו׳ שמפליגין אותן לתוך פלגום הים ומתוך שנתמלאת וכבדת בא רוח הקדים ושברך בלב ימים ולענין דוגמת העיר מתוך שנתמלאת עושר גבה לבך ובא עליך פורענות.
In the abundant waters, your oarsmen brought you After the manner of the large ships, which they send into the midst of the sea. And since you are filled and are too heavy, the east wind will come and shatter you in the heart of the seas. As regar ds the comparison of the city: since you were filled with wealth, your heart became haughty, and retribution will befall you.
במים רבים הביאוך השטיםא אותך רוח {ה}⁠קדים שברך בלב ימים – כיון שנסעה הספינה מן הנמל מימים המתוקים אל תוך הים, מתוך שהיתה כבידה, עמד רוח הקדים ושקעה בים, ויחתרו השיטים אותה להשיבה אל היבשה ולא יכולו1 מפני הכובד. והרוח גברה על פני השטים והטילה הספינה בלב ים במקום שאין דרך מפרשי ים לעבור, וטבעהב בלב ים היא וכל הנפש אשר בה. אותו שראה קודם שלא הפליגה, כשראה ששקעה התחיל לקונן עליה, ואמר: אם שמו לבם אותם השיטים שאת טעונה יותר מדאי, לא הסיעוך ממקום הנמל אם לא מקילים המשואות שהיו בך יותר מדאי, והמלחים הם גרמו לך שאת משוקעת בים. כך עושר גדול שהיה בצור יותר מכל המדינות הרים לבם והסיר לבם, כעיניין שאומר: יען גבה לבך ותאמר {אל}⁠ג אני וגו׳ (יחזקאל כ״ח:ב׳). וכן כל דרך הספר הזה, בתחילה סתם דבריו וחד חידה ומשל משל (יחזקאל י״ז:ב׳), ומפרש בסמוך המשל והחידות.⁠ד
1. השוו ללשון הפסוק ביונה א׳:י״ג.
א. כן בכ״י מינכן 5, וכן בפסוק. בכ״י פרמא 2994: ״השטין״. בכ״י לוצקי 777: ״השיטים״.
ב. כן בכ״י מינכן 5, פרמא 2994. בכ״י לוצקי 777: ״ולטובעה״.
ג. כן בפסוק. בכ״י לוצקי 777, מינכן 5, פרמא 2994: ״ותאמרי״.
ד. כן בכ״י פרמא 2994. בכ״י לוצקי 777: ״והמחידות״. בכ״י מינכן 5: ״והחידה״.
ומשנטענה ונתמלאת שטים אותה במשוטות להפליגה מן היבשה,
והוא שאומר במים רבים הביאוך השטים אותך – ומשהפליגוך מן היבשה והביאוך במים רבים,
אז באת רוח הקדים ושברךא בלב ימים – כלומר אחר כל הכבוד והעושר שנתמלאת, בא נבוכדנצר ולכדה והשחיתה.
א. בכ״י: ושברן.
במים רבים הביאוך השטים אותך – השטים בלא אל״ף וענינו ענין בזה ושלל ותרגום ויבז ושט וענין בזה ושלל בלשון אחד ובמים רבים הוא משל לצרות כאילו אמר בצרות רבות הביאוך.
ויונתן תרגם: כמיין סגיאין עלו עלך ובזו יתיך.
רוח הקדים שברך – את שהיית בלב ימים רוח הקדים שברך ולפי שרוח הקדים תשבר אניות תרשיש (תהלים מ״ח:ח׳) לפיכך דמה החזק והוא נבוכדנצר לרוח הקדים וכן תרגם יונתן מלך דתקיף כרוח קדומא תבריך בגו ימא.
ואחר ששבח את צור בכל השבחים והיתרונות האלה סיפר מפלתה באומרו במים רבים הביאוך השטים אותך ומלת השטים היא בלא אל״ף, וענינו ענין בזה ושלל כאילו אמר במים רבים וצרות עצומות הביאוך השונאים והמשטינים אותך, ולפי שהמשילה לספינה המיוקרת אמר עליה רוח קדים שברך בלב ימים והוא רמז לאלכסנדרוס מוקדון שהחריבה.
במים רבים הביאוך – מתחלפת הבאוך חסר יו״ד.
השטים אותך – במקצת מדוייקים מלא וא״ו וכן במסרה גדולה נמנה עם המלאים בלשון נקבה.
שברך – הרי״ש בצירי.
השטים – מלשון שטיה ושחיה.
השטים אותך – מנהיגי הספינה המשיטים אותך ע״פ המים הם הביאו אותך במקום מים רבים מקום סכנה ורוח הקדים העזה שברוחות שבר אותך בלב ימים ומחמת מרבית המים וכובד משאה היה קשה להצילה.
במים רבים הביאוך השטים אותך – מצייר צור כאניה ואומר לה: חובליך ומלחיך היו מוליכים אותך במים רבים. כלומר בים גדול, כדי לילך לארצות רחוקות לעשות סחורה ולהעשיר. וזה היה סבת שברונך, כי בים גדול מצאך רוח קדים, כלומר חזק מאד, אשר הפיל אותך בתוך הים.
השטים – כמו היו שטים לך (פסוק ח׳).
במים רבים הביאוך השטים אותך וצידון וארוד שהם היו השטים אותך (כנ״ל פסוק ח׳) הם הביאוך במים רבים, ר״ל כי צידון היו לה נגיעה במפלת צור כמ״ש (בישעיה כ״ג) דומו יושבי אי סוחר צידון, בושי צידון ופירשתי שם שצידון היו מתקנאים בגדולת צור, ועזרו למפלתה, וע״י כן רוח הקדים שברך בלב ימים – כי בעת הסער כשהספינה קרובה לחוף יש תקוה לא כן בלב ימים.
תרגום יונתןר׳ יהודה אבן בלעםרש״יר״י קראר״א מבלגנצירד״קאברבנאלמנחת שימצודת ציוןמצודת דודשד״למלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהכל
 
(כז) הוֹנֵךְ֙ וְעִזְבוֹנַ֔יִךְ מַעֲרָבֵ֕ךְ מַלָּחַ֖יִךְ וְחֹבְלָ֑יִךְ מַחֲזִיקֵ֣י בִדְקֵ֣ךְ וְֽעֹרְבֵ֣י מַ֠עֲרָבֵ֠ךְ וְכׇל⁠־אַנְשֵׁ֨י מִלְחַמְתֵּ֜ךְ אֲשֶׁר⁠־בָּ֗ךְ וּבְכׇל⁠־קְהָלֵךְ֙א אֲשֶׁ֣ר בְּתוֹכֵ֔ךְ יִפְּלוּ֙ בְּלֵ֣ב יַמִּ֔ים בְּי֖וֹם מַפַּלְתֵּֽךְ׃
Your riches, and your wares, your merchandise, your mariners, and your pilots, your repairers of ship seams, and the dealers in your merchandise, and all your men of war, who are in you, with all your company which is in your midst, shall fall into the heart of the seas on the day of your ruin.
א. וּבְכׇל⁠־קְהָלֵךְ֙ א=וּבְכׇל⁠־קֳהָלֵךְ֙ (חטף קמץ); במג״ה בדפוס ״קְהָלֵךְ֙״ בשווא, ואולי נפלה טעות.
תרגום יונתןרד״קאברבנאלמנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
עוֹתְרִיךְ וְנִכְסַיִךְ סְחוֹרְתִּיךְ סַפָּנַיִךְ וּפַרְנָסָיִךְ מַתְקְפֵי צוֹרְכִיךְ וּמַיְתָן סְחוֹרַת חֶנְוָתַיִךְ וְכָל גַבְרֵי עָבְדֵי קְרָבִיךְ דִי בִיךְ וְכָל מַשִׁרְיָתִיךְ דִי בְגַוִיךְ יִתְרְמוּן בְּגוֹ יַמַיָא בְּיוֹם מַפְּלַת קְטִילַיִךְ.
הונך, יפלו בלב ימים ביום מפלתך – כי אחר שכבש נבוכדנצר את צור ואספו שללה תוך העיר לשאת אותו בלכתם מן העיר והם היו במחניהם חוץ לעיר עלה הים על העיר ושטף כל השלל וההרוגים עם עפר העיר הכל שטף ושב הים למקומו ונשאר הסלע שהיתה העיר בנויה עליו.
הונך ועזבונך ומערבך רוצה לומר ממוניך וגנזיך וסחורתן מלחיך וחובליך שהוא משל למנהיגים ויועצי ארץ מחזיקי בדקך שהם שרי הצבא ובכלל כל אנשי מלחמתך אשר בך וכל קהלך שהוא עם הארץ שבתוכך יפלו בלב ימים ביום מפלתך, לפי שאלכסנדרוס שמר עת שפלות הים והשפכת מימיו ועשה פרצות גדולות בצור ברב גדודיו שהביא עליה באניות, וכאשר חזרו המים למלאת וישב הים לאיתנו שטף את צור וכל אשר בה ולא נשאר ממנה שריד ופליט, ומשל הים על כל העיר וכל אנשיה צללו כעופרת במים אדירים וע״ז אמר כאן יפלו בלב ימים ביום מפלתך.
הונך – בספרים מדוייקים כ״י ודפוסים ישנים הנו״ן בצירי לא בקמץ כמו שנמצא במקצת ספרי הדפוס.
וערבי – בס״ס הוא״ו בגעיא לא בעי״ן ובמקצת ספרים אינה בשום אות.
ובכל קהלך אשר בתוכך – בנביאים עם פי׳ הרי״א כתוב וכל קהלך וכן נראה מהתרגום אמנם בספרים אחרים כתוב ובכל וכן הוא במסורת עם ה׳ ובכל דמטעין בהון דסבירין וכל והתרגום פרושי קא מפרש.
הונך – מלשון הון ועושר.
ועזבוניך – סחורתך.
מערבך – כפל הדבר במ״ש לומר שהכל נאבד.
מלחיך – אוחזי המשוטות.
וחובליך – מושכי חבלי הוילון.
מחזיקי בדקך – סותמי סדקי הספינה.
ועורבי מערבך – סוחרי סחורתך.
הונך – עשרך וסחורתך ומנהיגי הספינה ומחזיקי הבדק וסוחרי סחורתך ואנשי המלחמה שבך ועם כל קהלך אשר בתוכך מעם הארץ כולם יפלו בלב ימים ביום שיבוא מפלתך שישבור אותך רוח הקדים ר״ל ביום שיכבשה האויב ישלול כל שללה ויאבד כל זכר למו מבלי שארית.
ועי״כ הונך של עצמך, ועזבוניך הסחורה שעזבו אצלך,
מערבך היא הסחורה שנתנו למשכון, וזה כולל כל הרכוש ונגד האנשים חושב מלחיך מנהיגי הספינה,
וחובליך רב החובל ר״ל העם והשרים,
מחזיקי בדקך הם המנהיגים,
וערבי מערבך הם העשירים וכל אנשי מלחמתך אשר בך – וכן ובכל קהלך ר״ל כל בני אדם אשר בך יפלו בלב ימים – שכולל האנשים והרכוש כולה.
ובכל – הבי״ת יתירה.
תרגום יונתןרד״קאברבנאלמנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
 
(כח) לְק֖וֹל זַעֲקַ֣ת חֹבְלָ֑יִךְ יִרְעֲשׁ֖וּ מִגְרֹשֽׁוֹת׃
At the sound of the cry of your pilots the suburbs shall shake.
תרגום יונתןר׳ יהודה אבן בלעםרש״יר״י קראר״א מבלגנצירד״קאברבנאלמנחת שימצודת ציוןמצודת דודשד״למלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
לְקַל צַוְחַת פַּרְנָסַיִךְ יְזוּעוּן פַּרְוָרַיָא.
ירעשו מגרשות – ירעשו החצרות והקריות;⁠1 ואמרו אנשים לגביו,⁠2 שכוונתו לגלי הים, וזה מהזיות החולים בדלקת קרום החזה.
1. כך פירשו: ת״י; מנחם, ערך ׳גרש׳; אלפסי, ערך ׳מגרש׳; רש״י ורד״ק. ריב״ג, אצול, ערך ׳גרש׳, מביא פירוש זה בשם ״יש אומרים״, הוא מקבלו ומבססו על הביטוי ״ירעשו האיים״ ביח׳ כו, טו.
2. זוהי דעתו של ריב״ג, שם, והוא מבססה, בין היתר, גם על ישעיהו נז, כ (״כים נגרש...ויגרשו מימיו״). אבן בלעם משמיע דברי ביקורת חריפים נגד המפרשים כך.
מגרשות – כמו מגרשי העיר.
the neighboring districts [Heb. מִגְרשּׁוֹת,] like: "and open land (וּמִגְרָשּׁ) for the cities" (Bemidbar 35:2).
לקול זעקת חובליך – וכשהספינה נופלת בלב ימים וטובעת, מתחילין לזעוק רבי החובלים שבתוך הספינה. ומקול אותה זעקה ירעשו יושבי הים באיים ובמגרשיא האיים, ואומרים: מה זאת הזעקה.
א. כן בכ״י מינכן 5, פרמא 2994. בכ״י לוצקי 777: ״ובמגרישי״.
לקול זעקת חבליך – מנהיגיך.
ירעשו – וירגזו אפילו אניות מגרשות, הכנוסות בנמל במגרש העיר.
לקול זעקת, מגרשות – בחולם והוא כמו מגרשים והענין דרך הפלגה רוצה לומר כי מגרשי צור שהיו ביבשה ירעשו לקול זעקת חבליך שיזעקו בבא להם השבר.
לקול צעקת חובליך ירעשו מגרשות רוצה לומר שהיו צועקים מנהיגי העיר ושרי הצבא ולכן מגרשי העיר רעשו ופחדו.
מגרשות – בכל ספרים כ״י מדוייקים ודפוסים ראשונים הרי״ש בחולם לא בשוא כמו שנקוד במקצת דפוסים אחרונים ובדפוס השרשים ומה שכתב רד״ק מגרשות בחולם על הרי״ש אמר ובין תבין מלשון השישים שכתב ומשקל אחר ירעשו מגרשות ותמהני מבעל הלשון שכתב מגרשות בקמץ ע״מ משפחה.
ירעשו – מלשון רעש וחרדה.
מגרשות – הם הבתים שמחוץ לחומת העיר וקרובים הם אל הים ונקראו כן על כי נראים המה שנגרשו מן העיר וכן ומגרש לערים (במדבר ל״ה:ב׳).
לקול – לשמיעת קול זעקת מנהיגי הספינה ירעשו מגרשי הערים הסמוכות אל מקום הספינה הנשברה.
מגרשות – כמו מגרשי העיר (רש״י), אלא שהוא משקל אחר, כי הרי״ש בחולם (עיין מנחת שי) כמו מכשול.
לקול – ע״י זעקת החבלים (שהם השרים) ירעשו מגרשות הסביבות לעיר, ור״ל כל האניות שהם נגד האניה האדירה הזאת כמגרש סביב, ור״ל כל האיים אשר בים.
מגרשות – את צור כולך עם מגרשותיך.
תרגום יונתןר׳ יהודה אבן בלעםרש״יר״י קראר״א מבלגנצירד״קאברבנאלמנחת שימצודת ציוןמצודת דודשד״למלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
 
(כט) וְֽיָרְד֞וּ מֵאֳנִיּֽוֹתֵיהֶ֗ם כֹּ֚ל תֹּפְשֵׂ֣י מָשׁ֔וֹט מַלָּחִ֕ים כֹּ֖ל חֹבְלֵ֣י הַיָּ֑ם אֶל⁠־הָאָ֖רֶץ יַעֲמֹֽדוּ׃
All who handled the oar, the mariners, and all the pilots of the sea, shall come down from their ships; they shall stand on the land,
תרגום יונתןרש״יר״י קראר״א מבלגנצירד״קאברבנאלמנחת שימצודת ציוןמצודת דודשד״למלבי״ם ביאור העניןעודהכל
וְיִחֲתוּן מִסְפִינֵיהוֹן כָּל אָחֲדֵי מָשׁוֹט סַפָנִין כָּל פַּרְנָסֵי יַמָא עַל אַרְעָא יְקוּמוּן.
אל הארץ יעמודו – מה לנו עוד באניות להיכן נוליך סחורה עוד.
they will stand upon the land What use have we anymore with ships? Where shall we take our wares from now on?
וירדו מאניותיהםא – וכשמבינים יושבי מגרשיב הים אותה הזעקה באה מחמת שאנשי צור בתוכה וטובעים בים, מיד הם מתייראים שלא יטבעו כאילו. ודמיוןג הוא: כשרואים אותה האומות האמורות כאן שמביאין רכולותיהן לצור שהיא שקועה בתהום, מיד הן יורדין מאוניותיהן ועומדין על הארץ ואין הולכין לשם.
א. כן בכ״י פרמא 2994, וכן בפסוק. בכ״י לוצקי 777, מינכם 5: ״אוניותיהם״.
ב. כן בכ״י פרמא 2994. בכ״י מינכן 5, לוצקי 777: ״מגרישי״.
ג. כן בכ״י מינכן 5. בכ״י לוצקי 777: ״ודימוון״. בכ״י פרמא 2994: ״ומשל״.
וירדו מאניותיהם – וכל זה אינו אלא משל, כלומר אף אומות שביבשה במבצרי מעוזים יפחדו.
וירדו מאניותיהם, אל הארץ יעמודו – כמו על וכן אל ההרים לא אכל (יחזקאל י״ח:ו׳) כמו על.
ואומרו וירדו מאניותיהם כל תופשי משוט ענינו שהאניות מהאוהבים והסוחרים שהיו על צור בבוא האויב עליה ירדו מהאניות כל אנשיהם ועמדו על הארץ לעזור אל צור במלחמה.
וירדו – הוא״ו בגעיא בס״ס.
תופשי – אוחזי.
משוט – הם העצים הארוכים אשר משיטין בהם את הספינה.
כל תופשי משוט – כל הרגילים לאחוז המשוטות והמלחים והחובלים ירדו מן האניות ויעמדו על הארץ כי יפחדו עוד ללכת בספינה שלא יקרה להם כמקרה הספינה ההיא והוא ענין מליצה.
אל הארץ יעמודו – מה לנו עוד באניות, להיכן נוליך סחורה עוד (רש״י).
וירדו מאניותיהם כל תפשי משוט הם המנהיגים של המשוטים הקטנים,
ומלחים הם המנהיגים של הספינות הבינוניות,
כל חבלי הים הם מנהיגי הספינות הגדולות שי״ל רב החובל.
תרגום יונתןרש״יר״י קראר״א מבלגנצירד״קאברבנאלמנחת שימצודת ציוןמצודת דודשד״למלבי״ם ביאור העניןהכל
 
(ל) וְהִשְׁמִ֤יעוּ עָלַ֙יִךְ֙ בְּקוֹלָ֔ם וְיִזְעֲק֖וּ מָרָ֑ה וְיַעֲל֤וּ עָפָר֙ עַל⁠־רָ֣אשֵׁיהֶ֔ם בָּאֵ֖פֶר יִתְפַּלָּֽשׁוּ׃
and shall cause their voice to be heard over you, and shall cry bitterly, and shall cast up dust on their heads. They shall wallow themselves in the ashes.
תרגום יונתןרש״יר״י קראר״א מבלגנצירד״קאברבנאלמצודת ציוןמצודת דודשד״למלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
וְיִשְׁמְעוּן עֲלָךְ בְּקָלֵיהוֹן וְיִצְוָחוּן בְּמֶרֶר וְיַסְקִין עַפְרָא עַל רֵישֵׁיהוֹן בְּקִיטְמָא יְהוֹן חֲפִיפִין.
יתפלשו – יתגלגלו.
they will wallow [Heb. יִתְפַלָשּׁוּ,] they will roll.
והשמיעו עליך – ומתאבלין עליך.
יתפלשוא – יתעטפו. כמו {ו}⁠התפלשי באפר (ירמיהו ו׳:כ״ו).
א. כן בכ״י פרמא 2994, ובפסוק. בכ״י לוצקי 777, מינכן 5: ״התפלשי״.
יתפלשו – יתעכלו ויתחבטו.
והשמיעו, יתפלשו – כמו התפלשי באפר ענין התגלגל להתכסות באפר.
וכאשר ראו במפלתה היו משמיעים קולם וצועקים מרה ומעלים עפר על ראשם באפר התפלשו רוצה לומר התגלגלו מלשון התפלשי באפר (ירמיהו ו, כו)
יתפלשו – ענין הגלגול בעפר והכסוי בה כמו עפר התפלשי (מיכה א׳:י׳).
והשמיעי – ר״ל ישמיעו קינה עליך בקולם ויזעקו זעקת מרה.
ויעלו עפר – כן היה מנהגם לעשות דרך צער ואבל.
יתפלשו – יתגלגלו באפר וגם הוא מדרך צער ואבל.
יתפלשו – יתגלגלו (רש״י).
והשמיעו, ישמיעו קול בזעקה מרה – וגם יעלו עפר וישבו באפר כמ״ש וירדו מעל כסאותם כל נשיאי הים.
יתפלשו – יתגוללו באפר ויפרשוהו עליהם (פלש⁠־פרש, להצהיל⁠־להצהיר).
תרגום יונתןרש״יר״י קראר״א מבלגנצירד״קאברבנאלמצודת ציוןמצודת דודשד״למלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
 
(לא) וְהִקְרִ֤יחוּ אֵלַ֙יִךְ֙ קׇרְחָ֔ה וְחָגְר֖וּ שַׂקִּ֑ים וּבָכ֥וּ אֵלַ֛יִךְ בְּמַר⁠־נֶ֖פֶשׁ מִסְפֵּ֥ד מָֽר׃
They shall make themselves bald for you, and gird themselves with sackcloth, and they shall weep for you in bitterness of soul with bitter mourning.
תרגום יונתןרד״קאברבנאלמנחת שימצודת ציוןמצודת דודשד״למלבי״ם ביאור העניןעודהכל
וְיִמְרְטוּן עֲלָךְ מְרַט וְיֵיסְרוּן סַקִין וְיִבְכּוּן עֲלָךְ בִּמְרִיר נְפַשׁ וְיַעְבְּדוּן מִסְפַּד מְרִיר.
והקריחו אליך קרחא – באל״ף במקום ה״א.
ויקרחו קרחה בראשם.
קרחא – במקצת ספרים כ״י בה״א ועל פי הקמחי הוא באל״ף וכן כתב בעל הלשון ובמ״ג נמסר עליו לית כתיב אל״ף והוא חד מן מלין דכתיבין אל״ף בסוף תיבותא ע״כ. ודבר זה צריך עיון דבחילופין שלנו משמע דלמערבאי כתיב קרחה בה״א.
והקריחו – ענין תלישת השער להשאר חלק מבלי שער וכן קרח הוא (ויקרא י״ג:מ׳).
קרחא – כמו קרחה בה״א.
והקריחו – ימרטו עליך שערות ראשם וישאר המקום קרח.
ובכו אליך – יבכו עליך במר נפש בעת יעשו מספד מר.
קרחא – על דרך לשון ארמית במקום קרחה.
והקריחו קרחה כמו שעושים על מת קרחה וחגורת שק ובכי ומספד.
תרגום יונתןרד״קאברבנאלמנחת שימצודת ציוןמצודת דודשד״למלבי״ם ביאור העניןהכל
 
(לב) וְנָשְׂא֨וּ אֵלַ֤יִךְ בְּנִיהֶם֙ קִינָ֔ה וְקוֹנְנ֖וּא עָלָ֑יִךְ מִ֣י כְצ֔וֹר כְּדֻמָ֖ה בְּת֥וֹךְ הַיָּֽם׃
In their wailing they shall take up a lamentation for you, and lament over you, saying, 'Who is there like Tyre, like her who is brought to silence in the midst of the sea?'
א. וְקוֹנְנ֖וּ א=וְקוֹנֲנ֖וּ (חטף); במג״ה בדפוס ״וְקוֹנְנ֖וּ״ בשווא, ואולי נפלה טעות.
תרגום יונתןר׳ יהודה אבן בלעםרש״יר״י קראר״א מבלגנצירד״קאברבנאלמנחת שימצודת ציוןמצודת דודשד״למלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
וְיִטְלוּן עֲלָךְ בְּעִינוּיֵהוֹן אִילְיָא וְיֵלִילוּן עֲלָךְ מַן כְּצוֹר לֵית דְדָמֵי לָהּ בְּגוֹ יַמַיָא.
ונשאו אליך בניהם – דע, כי שם העצם שלו הוא נו״ן ויו״ד;⁠1ואבו זכריא אמר, בערך ׳נוה׳, שהיו״ד הוחלפה לו״ו ב״ולא נוה בהם״ (יחזקאל ז׳:י״א),⁠2 וזה מוכיח כי הה״א שב״בניהם״ היא לה״פ במקום הה״א של ״ולא נוה בהם״; אולם זוהי טעות מצדו, שהרי הה״א והמ״ם שב״בניהם״ הן כינוי של רבים,⁠3 והם שני שמות עצם: ״נוה״ – על משקל ״ונוח מאויביהם׳ (אסתר ט׳:ט״ז) – נח בעה״פ; ו״ניהם״ – שם עצם חסר מנחי לה״פ, כמו ״אף ברי יטריח עב״ (איוב ל״ז:י״א), אשר הוא מ׳רוה, רויתי״; ובנוסף על השוני בשורשיהם, אינני סובר ששניהם בעלי משמעות אחת, [ומה שנראה מ״בניהם״ שהוא במשמעות ״נהי״ (ירמיהו ט׳:י״ז), שהוא ההספד, אך באשר ל״ולא נוה בהם״, הרי אני מנער חוצני כלפיך מידיעתו ומ<ידיעת> כיוצא בו].⁠4
מי כצור כדומה בתוך הים – אבודה בים.⁠5
1. לדעת אבן בלעם, שם העצם ביחיד של תיבת ״בניהם״ הוא ״ני״, ולא ״ניה״, והוא עומד על כך בהמשך דבריו.
2. ליתר דיוק, חיוג׳, ערך ׳נוה׳, סבור שבתיבת ״בניהם״ הו״ו של ״נוה״ הוחלפה ליו״ד, ושניהם מנחי ע״ו, ולא מנחי ל״ה, אף-על-פי שבשניהם יש ה״א.
3. ביקורת זו נמצאת כבר בדברי ריב״ג, אצול, ערך ׳נוה׳ (ה״א נהגית ולא נחה). לטענתו, אילו היה מדובר ב״ניה 4 ם״, ר״ל ״ניה״ 4 כינוי קניין, היה ראוי שייכתב ״ניהם״, בה״א קמוצה, הגם שתמיד קיימת אפשרות להסביר את החריגות בשל חילוף תנועות. כיוון שכך, מסקנתו היא שמדובר בשני שורשים שונים בעלי משמעות אחת, בניגוד לדעת פרשננו הסבור שמשמעותם שונה. רד״ק, סה״ש, ערך ׳נהה׳, סבור ששתי המלים ״בניהם״ ו״נוה״ (יחזקאל ז׳:י״א) שורשן נה״ה, ובתיבת ״בניהם״ הוחלפה עה״פ ה״א ביו״ד, אך הוראתן אחת היא – קינה, אולם מבחינת הניתוח הדיקדוקי הוא תומך בגישת חיוג׳ וריב״ג.
4. כך הוא אמר גם בפירושו לעיל, על ז, יא.
5. כך ריב״ג, אצול, ערך ׳דום׳. ריב״ג, אללמע, עמ׳ 154 (רקמה, עמ׳ קעז) רואה בתיבת ״דומה״ צורת בינוני פעול. כך אף רד״ק. יונתן תרגם בהוראת השורש דמ׳ה, ורש״י מבאר בהוראת ״משא דומה״ (ישעיהו כ״א:י״א); ולדבריו, ״כדומה – כך היה שם ראשי אדום״.
ונשאו אליך בניהם – בנהי שלהם.
כדומה – כך היה שם ראשי אדום כענין שנאמר משא דומה (ישעיהו כ״א:י״א).
ויונתן תרגם: לית דדמי לה.
כדומה – כדוגמתה.
And they will lift up over you with their wailing [Heb. בְּנִיהֶם,] with their wailing.
"as Dummah" [Heb. כְּדֻמָּה.] This was the name of the heads of Edom, as the matter is stated: "The harsh prophecy about Dumah (דּוּמָה)" (Yeshayahu 21:11). Jonathan renders: There is none like (דָמֵי) as one of her likeness (כַּדוֹמָה).
מי כצור כדומהא כתוך היםב – מי אומה בעולם שהיתה מיושבתג כאותה ששמה דומה שמיושבת בתוך ים, והיא צור, שבה מתחיל אומה של אדום, והיא ראש מלכות אדום, כעיניין שנאמר: משא דומה אלי קורא משעיר וגו׳ (ישעיהו כ״א:י״א) ותרגם לית דדמיא בגו ימא.
א. כן בכ״י פרמא 2994, וכן בפסוק. בכ״י לוצקי 777, מינכן 5: ״הדומה״.
ב. כן בכ״י מינכן 5, פרמא 2994, וכן בפסוק. בכ״י לוצקי 777: ״ים״.
ג. כן בכ״י מינכן 5, פרמא 2994. בכ״י לוצקי 777 בטעות: ״מוושבת״.
בניהם – בנהי שלהם.
כדומה – לא מצאתי אומה ששמה דומה, רק משמע ודומה ומשא (בראשית כ״ה:י״ד) מבני ישמעאל והן שוכני מדברות היו כפרא אדם מחוילה ועד שור באכה אשורה (בראשית כ״ה:י״ח) במדבר פארן, והוא שהתנבא עליו ישעיה (ישעיהו כ״א:י״א) משא דומה, ושם פירשתיו פי׳ מבואר. וזה אינו שם עם, אלא כך אומר: מי עם גדול ועיר בצורה ונושבת כצור שתהיה כאבן דומה, כדבר דומם שאין בו רוח חיים לישבר וליפול בתוך הים – כשיטת צללו כעופרת במים אדירים (שמות ט״ו:ד׳). וירדו במצולת כמו אבן (שמות ט״ו:ה׳). יידמו כאבן (שמות ט״ו:ט״ז).
ונשאו אליך בניהם – ענין נהי אבל הוא שרש אחר על דעת המדקדקים ועל דעתי שהיו״ד עי״ן הפעל מומרת בה״א וכבר הארכתי בזה בספר מכלל בחלק השרשים.
מי כצור כדמה בתוך הים – יאמרו בקינתם מי היתה כצור במעלה ומי כמוה שהיא דומה בתוך הים. ודומה נכרתת וכן שכנה דומה נפשי (תהלים צ״ד:י״ז).
ויונתן תרגם מי כצור – לית דדמי לה בגו ימיא.
והמה ובניהם ישאו קינה ויקוננו ויאמרו בקינתם מי כצור כדומה בתוך הים רוצה לומר מי היתה כצור במעלה בתוך העיר ומי דומה לה באיים אשר בתוך הים, והמפרשים פירשו כדומה בתוך הים ומי כמוה שהיא דומה ונכרתת בתוך הים מלשון שכנה דומה נפשי (תהלים צד, יז).
בניהם – הנו״ן בחירק בפלס פריהם בפיהם מכלול דף קס״ה קצ״ו ושרשים שרש נהה.
בניהם – מלשון נהי ויללה.
כדומה – ענין כריתה וחורבן כמו גם מדמן תדמי (ירמיהו מ״ח:ב׳).
ונשאו אליך – ירימו עליך קינה בקול נהי הנהוג אצלם ויקוננו עליך וכן יאמרו מי כצור וכו׳ ר״ל מי הוא העיר להיות חשובה כצור ומי כמוה שהיא דומה ונכרתת בתוך הים ואין מי להמשיל אליה לא לעת שלות׳ ולא לעת מפלתה.
בניהם – בנהי שלהם (רש״י).
מי כצור כדמה בתוך הים – מי היתה כצור בימי אָשְרָהּ, עיר הומיה מרוב אנשיה שבאים שם לעשות סחורה, ועתה אשר הונה ומערבה נפלו בתוך ימים והיא נחרבת מי כמוה דומיה בתוך הים. כלומר אין עוד קול מלחיה וסוחריה בתוכה והנה היא דומיה כמת.
בניהם – מענין נהי, ואחד מקונן קינה והשומעים עונים נהי והוי, כמ״ש (ירמיהו ט׳ י״ט).
כדמה – כמו שכנה דומה נפשי.
ונשאו וכו׳ מי כצור כדמה ר״ל מי היה דומה לצור בשלותה ומי דומה לה בעת שנדמית בתוך הים בחורבנה (ומפרש מי כצור).
בניהם – מלשון נהי.
כדמה – כצור היושבת דומיה.
תרגום יונתןר׳ יהודה אבן בלעםרש״יר״י קראר״א מבלגנצירד״קאברבנאלמנחת שימצודת ציוןמצודת דודשד״למלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
 
(לג) בְּצֵ֤את עִזְבוֹנַ֙יִךְ֙ מִיַּמִּ֔ים הִשְׂבַּ֖עַתְּ עַמִּ֣ים רַבִּ֑ים בְּרֹ֤ב הוֹנַ֙יִךְ֙ וּמַ֣עֲרָבַ֔יִךְ הֶעֱשַׁ֖רְתְּ מַלְכֵי⁠־אָֽרֶץ׃
When your wares went forth out of the seas, you filled many peoples; you enriched the kings of the earth with the multitude of your riches and of your merchandise.
תרגום יונתןרש״יר״י קראר״א מבלגנצירד״קאברבנאלמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןעודהכל
בְּמִפַּק סְחוֹרְתִּיךְ מִבֵּינֵי עַמְמַיָא שַׂבַעְתְּ עַמְמִין סַגִיאִין בִּסְגֵי עוֹתְרִיךְ וְנִכְסַיִךְ אַעַתַּרְתְּ מַלְכֵי אַרְעָא.
בצאת עזבוניך וגו׳ – כל זה יקוננו עליך בקינתם.
When your merchandise came out, etc. All this they will lament over you in their lamentation.
בצאת עזבוניךא מימים – כך מקוננים ואומרים: כשהיתה יוצאת בורני גדולה מן הים בשלום, היתה משבעת עממים מסחורה שלה, שכל סחורות שבה היו בתוך העמים בזול בכמה שנים. ואם היתה טבועהב בים היו הסחורות יקרות כמה שנים שהיא רגילה להביא.
א. כן בכ״י פרמא 2994, וכן בפסוק. בכ״י לוצקי 777, מינכן 5: ״עזבונך״.
ב. כן בכ״י פרמא 2994. בכ״י לוצקי 777: ״תבואה״. בכ״י מינכן 5: ״טובעת״.
הלא בצאת עזבוניך מימים השבעת עמים רבים... והעשרת מלכי ארץ – ומוסב על מי כצור.
בצאת – כשהיו יוצאים עזבוניך מימים השבעת עמים רבים מרוב סחורותיה שהיו יוצאות מן הים כלומר ממך שהיית שוכנת בתוך הים השבעת והעשרת רבים.
עוד יאמרו בקינתם בצאת עזבוניך מימים השבעת עמים רבים רוצה לומר בימים הראשונים כשהיו יוצאות הסחורות ממך שבעת עמים רבים ברב הוניך ובמערביך בסחורתיך העשרת מלכי ארץ.
בצאת – עתה יפרש דבריו לומר הנה עודך בשלותך בצאת סחורתך מדרך הימים שישבת בהן השבעת עמים רבים במרבית הסחורות.
ברוב – עם רוב עשרך וסחורתך העשרת מלכי ארץ.
בצאת עזבוניך הסחורה שהיתה של אחרים שעזבו הסוחרים אצלך ומשם יצאו לכל קצוי ארץ,
בצאתה מימים השבעת עמים רבים – שקנו כל הסחורות שניתנה לך לערבון בעד סחורה שלך, שזה עושר של צור עצמה וסחורה שלה העשרת מלכי ארץ שע״י עושר של צור נתעשרו כל המלכים, (עתה מפרש מי כדומה).
תרגום יונתןרש״יר״י קראר״א מבלגנצירד״קאברבנאלמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהכל
 
(לד) עֵ֛ת נִשְׁבֶּ֥רֶת מִיַּמִּ֖ים בְּמַֽעֲמַקֵּי⁠־מָ֑יִם מַעֲרָבֵ֥ךְ וְכׇל⁠־קְהָלֵ֖ךְא בְּתוֹכֵ֥ךְ נָפָֽלוּ׃
In the time that you were broken by the seas in the depths of the waters, your merchandise and all your company fell in your midst.
א. וְכׇל⁠־קְהָלֵ֖ךְ א=וְכׇל⁠־קֳהָלֵ֖ךְ (חטף קמץ); במג״ה בדפוס ״קְהָלֵ֖ךְ״ בשווא, ואולי נפלה טעות.
תרגום יונתןר׳ יהודה אבן בלעםר״א מבלגנצירד״קאברבנאלמצודת דודשד״למלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
כְּעַן אִתְּבָרַת דַהֲוַת מְסַפְּקָא סְחוֹרָא לְעַמְמַיָא בְּעוֹמְקֵי יַמָא סְחוֹרְתִּיךְ וְכָל מַשִׁרְיָתִיךְ בְּגַוִיךְ נְפָלוּ.
עת נשברת מימים – בינוני נפעל במקום נפעל עבר,⁠1 כי הוא דיבור לנוכחת, הלא אתה רואהו אומר מערבך וכל קהלך בתוכך נפלו – והיה ראוי להיות על משקל ״וגם נת⁠[פשת] כי בה׳ התגרית״ (ירמיהו נ׳:כ״ד).
1. השווה ת״י, ורס״ג – על-פי תשובות דונש על רס״ג, סעיף 1503. ראב״ע, שפת יתר, סעיף קו, מעדיף להוסיף את פועל-העזר ״הייתה״ לפני תיבת ״נשברת״. רד״ק סבור שתיבת ׳נשברת״ מוסבת על הסחורה.
ועכשיו בא עת – שאַתּ נשברת מימים במעמקי מים – ומערבך וכל קהלך שבתוכך נפלו – כאבן דומם, בתמיה. ומוסב על כדומה בתוך הים והוא הנהי.
עת נשברת מימים – עת שתהיה נשברת מימים כל סחורתך וכל קהלך נפלו בתוכך כלומר עמך אמר מימים היה עושרך והונך וימים שטפו הכל.
אבל עתה עת שהיית נשברת מימים כלומר שהים שטפך והטביעך בתוכו בא במעמקי מים מערבך וכל קהלך אנשים ונשים וטף בתוכך נפלו.
עת נשברת – ועתה עת שהיא נשברת מסבת המים בעומק הים הנה סחורתך וכל קהליך איש לא נעדר כולם נפלו בתוכך.
עת נשברת – כמו בעת אשר היית נשברת. וכן בירמיה (מ״ט:ח׳) עת פקדתיו במקום בעת אשר פקדתיו. וכן למטה ביחזקאל: להחריד את כוש בטח (ל׳:ט׳), טעמו להחריד את כוש אשר היא יושבת לבטח.
בתוכך – כלומר עמך כדעת רד״ק, ואיננו כתרגום ראזנמילר (ונגד הטעמים) דבק עם וכל קהלך (וכל קהלך אשר בתוכך).
עת נשברת – האניה, ויצויין על צד המליצה ג״כ שנשברה העת ונכרתה ההצלחה.
עת נשברת ר״ל כמו שגדולתך היה ע״י הים כן עת נשברת, היה ג״כ מימים מסבת מי הים,
ונפל שם מערבך וכל קהלך כי נאבדו האנשים והרכוש במעמקי מים.
נשברת – אולי נקודתו הראויה נִשְׁבַּרְתְּ.
תרגום יונתןר׳ יהודה אבן בלעםר״א מבלגנצירד״קאברבנאלמצודת דודשד״למלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
 
(לה) כֹּ֚ל יֹשְׁבֵ֣י הָאִיִּ֔ים שָׁמְמ֖וּא עָלָ֑יִךְ וּמַלְכֵיהֶם֙ שָׂ֣עֲרוּ שַׂ֔עַר רָעֲמ֖וּ פָּנִֽים׃
All the inhabitants of the islands are astonished at you, and their kings are horribly afraid; they are troubled in their face.
א. שָׁמְמ֖וּ א=שָׁמֲמ֖וּ (חטף)
תרגום יונתןרש״יר״י קראר״א מבלגנצירד״קאברבנאלמצודת ציוןמצודת דודשד״למלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
כָּל יַתְבֵי נַגְוָתָא צְדִיאוּ עֲלָךְ וּמַלְכֵיהוֹן זָעוּ זִיעַ אִתְרְשִׁימוּ אַפֵּיהוֹן.
רעמו פנים – זעומי פנים וכן בעבור הרעימה (שמואל א א׳:ו׳) וכן כל תלונה תורעמתא.
their faces were angry [Heb. רָעֲמוּ פָּנִים,] angry faces, and so: "in order to make her complain (הַרְעִימָהּ)" (I Sam. 1:6), and so every expression of complaint is called תּוּרְעֲמָתָא.
שערו – כמו: בסערות תימן (זכריה ט׳:י״ד).
רעמו פנים – חרדו פנים.
כל ישבי האיים – דברי הנביא.
שערו שער – תסמר שערת בשרם.
רעמו פנים – כמו בעבור הרעימה (שמואל א א׳:ו׳). הְַרִיצְמֶנט.⁠א כמו התלבש צוארו רעמה (איוב ל״ט:י״ט), והוא שגבות עיניו ופניו נאספים למעלה.
א. בכ״י: הרינמנט.
כל יושבי האיים – לפי שהיית יושבת אי אמר כל יושבי שאר האיים שממו.
ומלכיהם שערו שער – שיפחדו על עצמם שלא יקרם כמקרך ענין שער ידוע ושוה הוא בס״מך ושי״ן.
רעמו פנים – ענין זעם וכעס וכן בעבור הרעימה (שמואל א א׳:ו׳).
ולכן כל יושבי האיים שממו עליך לפי שהיית יושבת בתוך הים שבעבור זה היו חושבים שלא יבא אויב בשערי צור, וגם מלכיהם שערו שער רעמו פנים כי פחדו על עצמם שלא יקרם כמקרה צור ושער הוא כמו סער ורעמו פנים ענינו רעם וכעס מלשון בעבור הרעימה.
שממו – ענין תמהון.
שערו שער – מלשון סערה בסמ״ך.
רעמו – ענין זעם וכעס וכן בעבור הרעימה (שמואל א א׳:ו׳).
שממו עליך – יתמהו על מפלתך.
שערו שער – יאחזם חיל ורתת כמרוח סערה כי יפחדו פן יקרה להם כמקרך ויהיו זעומי פנים כדרך המיצר שכועס בעצמו.
שערו שער – עיין ירמיה ב׳:י״ב.
רעמו פנים – ענין פחד ורעדה. וכל זה כי יפחדו על עצמם שלא יקרם כמקרך (רד״ק).
כל – (תחלה השבעת עמים רבים) ועתה כל יושבי האיים שממו עליך וכמ״ש למעלה עתה יחרדו האיין יום מפלתך, (תחלה העשרת מלכי ארץ) ועתה מלכיהם שערו שער פנימי,
ורעמו פנים בחיצונותם באשר התיראו שלא יבא השבר גם על יתר האיים.
שערו שער – נצבו שערות ראשם מפחד; ופניהם רעמו, חשכו כמו השמים ביום רעם וסופה.
תרגום יונתןרש״יר״י קראר״א מבלגנצירד״קאברבנאלמצודת ציוןמצודת דודשד״למלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
 
(לו) סֹֽחֲרִים֙ בָּֽעַמִּ֔ים שָׁרְק֖וּ עָלָ֑יִךְ בַּלָּה֣וֹת הָיִ֔ית וְאֵינֵ֖ךְ עַד⁠־עוֹלָֽם׃
The merchants among the peoples hiss at you; you have become a terror, and you shall nevermore have any being.
תרגום יונתןרש״יר״י קראר״א מבלגנצירד״קאברבנאלמצודת ציוןמצודת דודשד״למלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
תַּגָרִין בְּעַמְמַיָא צְדִיאוּ עָלַיִךְ כִּדְלָא הֲוֵית אֶתְּנִינִיךְ וְכֵן תְּהֵין עַד עַלְמָא.
שרקו – שובלי״ר בלעז כך שורקין על דבר שחלף והלך לו.
hissed [Heb. שָּׁרְקוּ,] sibler in old French, to whistle. So do people whistle about a thing that has disappeared.
ואינך עד עולם – שלא תהא מיושבת עוד לעולם.
שרקו – דרך אנקה ואנחה ובפה, שִבְלֵיר.
בלהות היית – לכל שמעי רעתך.
סוחרים – מבואר הוא.
ואחרי שזכר שממון עם הארץ ויושבי האיים ומלכיהם, זכר גם כן מהסוחרים באומרו סוחרים בעמים שרקו עליך בלהות רוצה לומר הסוחרים שהיו בעמים באשר הם שם שרקו עליך מאשר מתוך בלהות היית ואינך עד עולם רוצה לומר ולא תהיה עד עולם:
שרקו – ענין השמעת קול בקבוץ השפתים וכן ויושביה לשרקה (מיכה ו׳:ט״ז).
בלהות – הוא הפוך מן בהלות.
סוחרים בעמים – הסוחרים שבין האומות השמיעו עליך קול שריקה הנעשה בקבוץ השפתים והדרך לעשותה כשרואין באבדן דבר חשוב.
בלהות היית – תהיה מלא מבהלה.
ואינך – לא תהיה עוד עד עולם לחזור לקדמותך.
שרקו עליך – כמו כל אויביך שרקו ויחרקו שן אמרו בלענו {איכה ב׳:ט״ז}. כי הסוחרים שמחים במפלת צור, כי יאמרו כל רכלתה ומערבה יבא אלינו.
וגם סחרים בעמים שהם ביבשה,
שרקו עליך על כי נאבד המסחר שלהם,
בלהות היית כשדים שהיו מציאותם רק בדמיון,
ואינך עד עולם כאילו היית שד ובלהה ונשאת כנף וחלפת מן העולם עד עולמי עד.
שרקו – לשמחה וללעג על מפלתך, בחשבם כל מסחרה יסוב אל עירנו.
תרגום יונתןרש״יר״י קראר״א מבלגנצירד״קאברבנאלמצודת ציוןמצודת דודשד״למלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

יחזקאל כז – נוסח המקרא מבוסס על מהדורת מקרא על פי המסורה (CC BY-SA 3.0), המבוססת על כתר ארם צובה וכתבי יד נוספים (רשימת מקורות וקיצורים מופיעה כאן), בתוספת הדגשת שוואים נעים ודגשים חזקים ע"י על⁠־התורה, עולם המקרא יחזקאל כז, תרגום יונתן יחזקאל כז, ילקוט שמעוני יחזקאל כז, ר׳ יהודה אבן בלעם יחזקאל כז, רש"י יחזקאל כז, ר"י קרא יחזקאל כז, רשב"ם המשוחזר יחזקאל כז, ר"א מבלגנצי יחזקאל כז, רד"ק יחזקאל כז, אברבנאל יחזקאל כז, מנחת שי יחזקאל כז, מצודת ציון יחזקאל כז, מצודת דוד יחזקאל כז, שד"ל יחזקאל כז – מהדורת הרב יונתן רבינוביץ ועל⁠־התורה המבוססת על דפוס ראשון עם הוספות, הערות, ותיקונים רבים על פי כתבי יד לוצקי, ירושלים, שוקן (כל הזכויות שמורות), מלבי"ם ביאור המילות יחזקאל כז, מלבי"ם ביאור הענין יחזקאל כז, הואיל משה יחזקאל כז

Yechezkel 27, Olam HaMikra Yechezkel 27, Targum Yonatan Yechezkel 27, Yalkut Shimoni Yechezkel 27, R. Yehuda ibn Balaam Yechezkel 27, Rashi Yechezkel 27 – The Judaica Press complete Tanach with Rashi, translated by Rabbi A.J. Rosenberg (CC BY 3.0), R. Yosef Kara Yechezkel 27, Rashbam Reconstructed Yechezkel 27, R. Eliezer of Beaugency Yechezkel 27, Radak Yechezkel 27, Abarbanel Yechezkel 27, Minchat Shai Yechezkel 27, Metzudat Zion Yechezkel 27, Metzudat David Yechezkel 27, Shadal Yechezkel 27, Malbim Beur HaMilot Yechezkel 27, Malbim Beur HaInyan Yechezkel 27, Hoil Moshe Yechezkel 27

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×