תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
שִׁיר וּשְׁבָחָא עַל יְדָא דְאָסָף.
A song and psalm composed by Asaph.
רמז תתלב
שיר מזמור לאסף אלהים אל דמי לך אל תחרש ואל תשקוט אל. זה שאמר הכתוב שומר מצוה לא ידע דבר רע, באשר דבר מלך שלטון ומי יאמר לו מה תעשה, הצדיקים אומרים להקב״ה מה תעשה, אומרים לו קום והוא קם שנאמר קומה ה׳, אומרים שוב והוא שב שובה ה׳ רבבות אלפי ישראל, אומרים לו אל תישן עורה למה תישן והוא מתעורר שנאמר ויקץ כישן ה׳, אל דמי לך והוא שומע שנאמר מקים דבר עבדו, וכן ישעיה אומר המזכירים את ה׳ אל דמי לכם ואל תתנו דמי לו עד יכונן גו׳ הוי אלהים אל דמי לך אתה דומם ואנו דוממים ישבו לארץ ידמו וגו׳, החרשתנו ה׳ ילחם לכם ואתם תחרישון לכך אל תחרש.
והד׳א מג׳ד יסבח בה אל אסף.
וזה הלל שבו משבח את בית אסף.
וזה מזמור ישירו בו בני אסף.
שיר מזמור לאסף – זה המזמור נאמר על המלחמה שהיתה בימי יהושפט כשבאו עליו בני שעיר ועמון ומואב כמו שאומר בדברי הימים (דברי הימים ב כ׳:א׳). והיו עמהם גוים אחרים לא נזכרו שם בפרט, אבל אמר: ועמהם מן העמונים (דברי הימים ב כ׳:א׳), והם נזכרים במלחמת עוזיהו עם הערביים (דברי הימים ב כ״ו:ז׳-ח׳). ונקראו גם כן שםא מעוניםב הפוך, וכן בספר שופטים: וצידונים ועמלק ומעון לחצו אתכם (שופטים י׳:י״ב), כי אלה הגויםג היו שכנים קרובים זה לזה. לפיכך זכר הנה ישמעאלים והגרים ועמלק כי כלם הנזכרים הנה נתלקטוד עם בני עמון ומואב ובני שעיר הנזכרים שם ושאר הגוים שהיו שם במלחמה בכלל העמונים הנזכרים שם.
שיר מזמור לאסף – נוסד ג״כ בימי יהושפט שבאו עליו בני מואב ובני עמון למלחמה ועמם המון רב ויהושפט התפלל וקרא צום, ויחזיאל מן בני אסף היתה עליו רוח ה׳ בתוך הקהל ויאמר אל תיראו וכו׳ כי לא לכם המלחמה כי לאלהים וכו׳, לא לכם להלחם בם וכו׳, עמדו וראו את ישועת ה׳ וכו׳ (דברי הימים ב כ׳), ושם ספר איך האויבים עצמם הרגו זה בזה ע״י המהומה שהטיל ה׳ ביניהם.
שיר מזמור – אין בכל המלחמות המסופרות בספרי הנביאים שום אחת שנוכל להניח בלי פקפוק שעליה חובר מזמור זה, בימי דוד היתה המלחמה החזקה מלחמת חנון מלך בני עמון ששכר כמה מלכים עם חילותיהם על ישראל (שמואל ב׳ סימן י׳) שעליה הנחנו שחובר מזמור ס״ח, אך עוזרי חנון היו רובם ככולם ממלכי ארם, וכאן בקושרים יחד על ישראל חסר שם ארם מכל וכל.
אחרים יניחו שחובר מזמור זה בימי יהושפט במלחמה שנלחמו עמו עמון ומואב ועמהם מהעמונים (מהעמים) המסופרת בדברי הימים ב׳ סימן כ׳ אך קשה למה הזכיר בלבד נצחון ישראל על יבין מלך חצור בימי ברק ודבורה ומלכי מדין בימי גדעון, ולא נצחון יפתח על בני עמון, ושאר נצחונות שאול ודוד ואסא על אויביהם? א״כ א״א לדעת זמן חיבור מזמור זה, ומלבד המלחמות המסופרות בספר שופטים ושמואל מי יודע כמה וכמה מהן קרו את ישראל וה׳ הושיעם, הלא גם על תולע בן פואה הוא אומר שקם אחרי אבימלך להושיע את ישראל (שופטים י׳:א׳) ועל ידי שניהם, אבימלך ותולע, לא מצאנו בכתובים שום תשועה לישראל, ואח״כ (שם פסוקים י״א וי״ב) הוא מזכיר בין לוחמי ישראל הפלשתים שלא ידענום עד שמשון (סימן י״ג) וצדונים ומעון שלא סופר מהם דבר, וכן אולי בימי דוד היתה מלחמה חזקה לישראל מכל סביביהם וה׳ הושיעם ולא בא ממנה זכר בפסוק, או נועצו להלחם וה׳ הפר עצתם והתיר קשרם.
ומזמור זה כלו תפלה על העתיד ואיננו מסיים כשאר המזמורים בדברי שבח על תשועה נהיתה אחר התפלה מ״מ מאחר שמספר בסכנה עצומה שהיו בה ישראל חובר אל הקודמים.
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
God, do not become silent; do not be uncaring, and do not be quiet, O God.
שיר מזמור לאסף אלהים אל דמי לך – זה שאמר הכתוב (קהלת ח׳:ה׳) שומר מצוה לא ידע דבר רע. (שם ד׳) באשר דבר מלך שלטון. הצדיקים אומרים להקב״ה מה תעשה אומר לו קום והוא קם שנאמר (במדבר י׳:ל״ה) קומה ה׳. שוב והוא שב שנאמר (שם י׳:ל״ו) שובה ה׳. אומרים לו אל תישן והוא מתעורר שנאמר (תהלים מ״ד:כ״ד) עורה למה תישן. והוא מתעורר שנאמר (שם ע״ח:ס״ה) ויקץ כישן ה׳. אומר לו אל דמי והוא שומע שנאמר (ישעיהו מ״ד:כ״ו) מקים דבר עבדו ועצת מלאכיו ישלים. וכן ישעיה אומר (שם ס״ב:ו׳) על חומותיך ירושלים הפקדתי שומרים. (שם ז׳) אל תתני דמי לו עד יכונן וישים. הוי אלהים אל דמי לך. אתה דומם ואנו דוממים שנאמר (איכה ב׳:י׳) ישבו לארץ ידמו. החרשתנו. (שמות י״ד:י״ג) ה׳ ילחם לכם וגו׳. לכך אל תחרש. אל תחרש ואל תשקוט אל עד שאתה רואה בעלבון בניך. וכן הוא אומר (תהלים פ״ג:ג׳) כי הנה אויביך יהמיון. (ישעיהו י״ז:י״ב) הוי המון עמים רבים כהמות ימים יהמיון.
אל תחרש ואל תשקוט – עד שאתה רואה עלבון בניך.
אללהם לא אסכאת לעקאבך, פלא תמסכה ולא תקרה יא טאיק.
ה׳! אין מניעה לעונש שלך. האל (הכל יכול)! אם כך אל תתאפק ממנו ואל תרגיע אותו.
אלהים, אלהים אל יהי - דמי לנקמתך ואל תשתיקנה ואל תשקיטנה אל.
פירשתי אל דמי לך, אל תהי השתקה, כי הדומיה וההחרשה והשקיטה וכל הדומה לכך ממה שנמצא במקרא מוסב אל הקדמון יתהדר ויתרומם הרי השכל מחייב להסב אותו אל הנבראים, ולפיכך עשיתיו השתקה, כלומר דחייה בעונש.
פסרת אל דמי לך, לא אסכאת, לאן אלסכות ואלאמסאך ואלאקראר ומא אשבה ד׳לך ממא יכון פי אלנץ מנסובא אלי אלקדים עז וג׳ל פאלעקל יקצ׳י ברדה אלי אלמכ׳לוקין, פלד׳ך ג׳עלתה אסכאת, אעני אמהאל פי אלעקאב.
אל דמי לך – אל תתן שתיקה לעוותתינו שאויבינו מריעים לנו.
have no silence Do not give silence to our wrongs, with which our enemies harm us.
אל דמי לך – אל תתן דמי לך.
בימי דוד מלחמות רבות היו על ישראל, ויסדו עליהם.
מזמור לאסף – אלהים – כמו שופט.
דמי – שתיקה מגזרת וידום אהרן (ויקרא י׳:ג׳) אף על פי שהוא משרש אחר.
וטעם אל – שאתה תקיף שתוכל להושיע.
O GOD. Elohim (God) means “judge.”1
KEEP NOT THY PEACE. The word domi means “keep Thy peace.” It is related to the word va-yiddom (held his peace) in And Aaron held his peace(Lev. 10:3). The aforementioned is so even though it comes from a different root.2
[AND BE NOT STILL, GOD.] Our psalm uses the word El for God because the psalmist intends to say, “You who are strong and able to save.”3
1. God acting as a judge.
2. Domi comes from the root dalet, vav, mem. Va-yiddom comes from the root dalet, mem, mem.
3. El means “mighty.”
אלהים אל דמי לך – לא תדום לעת הצרה הזאת.
אלהים אל דמי לך. ׳אלהים׳, אל יהי ׳דמי׳ והַמְתָּנָה ׳לך׳, כמו ׳דומו עד הגיענו אליכם׳ (שמואל א׳ יד ט)1: אל תחרוש.2 כמו שעשית בגלות: ואל תשקוט.3 מהלחם עד שתכלה אותם, באופן שלא יוכלו לשוב ולהלחם:
1. ׳דומו - המתינו׳ (רש״י שם). אך כאן פירשו המפרשים לשון שתיקה.
For, behold, your enemies are stirred up, and your foes have lifted their head.
כי הנה אויביך יהמיון – וכה״א הוי המון עמים רבים.
לאן הוד׳א אעדאיך יהיג׳ון, ושאניך רפעון רווסהם.
לפי שהנה אין האויבים שלך רגועים. והנה שונאיך הרימו ראשם.
כי יהמיון – מגזרת המון כי ברובם הם הומים.
FOR, LO, THINE ENEMIES ARE IN AN UPROAR. Yehemayun (are in an uproar) is related to the word hamon (multitude). They are able to make an uproar against me because they are many.
כי הנה אויביך – כי נתקבצו גוים רבים עלינו, הומים להשמידנו.
ונשאו ראש – להתגבר עלינו.
כי הנה אויביך. המתקוממים על עמך ונגד רצונך, יהמיון בגזומים1, נשאו ראש - אחר שהכנעת כל האומות, הם ׳נשאו ראש׳ להלחם:
1. באיומים.
כִּי הִנֵּה אוֹיְבֶיךָ – אשר יֶהֱמָיוּן בעת בוא גוג, וגם מְשַׂנְאֶיךָ, כבר נָשְׂאוּ רֹאשׁ, עודנו בגלות להומינו, ועומדים עלינו לכלותנו.
ומילת [׳משנאיך׳] הוא מבניין הפעיל, וגדול הוא מ׳אויב׳1:
Against your people they have contrived a secret plan, and they take counsel together against things hidden in your treasuries.
על עמך יערימו סוד – באין על עמך בשביל שאנו מקיימין את התורה שנאמר (תהלים כ״ה:י״ד) סוד ה׳ ליראיו. יתיעצו על צפוניך. נוטלין עצה על מזבחך לעקרו. הדא הוא דכתיב (ויקרא א׳:י״א) על ירך המזבח צפונה. שלא נקריב קרבנות לפניך.
על עמך יערימו סוד – מתרעמים ובאים על עמך בשביל שמקיימים את התורה שנאמר סוד ה׳ ליראיו מתיעצות על צפוניך נוטלין עצה על מזבח שלך לעקרו כמה דאת אמר על ירך המזבח צפונה שלא נקריב לך קרבנות.
ועלי קומך יתכ׳אבת׳ון אלסר, ויתשאורון עלי ד׳כ׳רך.
והם עושים מצור על העם שלך בסתר. והם מתייעצים על הנבחרים שלך.
צפוניך, חשוביך. תרגם צפוניך ״ד׳כ׳רך״ והם דברים יקרים שאדם מצפין מחמת חשיבותם וחביבותם עליו, וכן תרגם רבינו בשיר השירים ז יד צפנתי לך.
על – יערימו – ערמת סוד.
וטעם צפוניך – צפונים בסתרך כנגד סוד.
THEY HOLD CRAFTY CONVERSE. Ya’arimu sod (they hold crafty converse) should be interpreted ya’arimu aremat sod (they craft a crafty secret).1
[THY TREASURED ONES.] Tzefunekha (Thy treasured ones) means, “those who are hidden in Your secret places.”2
Tzefunekha (Thy treasured ones) is parallel to sod (converse).3
1. Ya’arimu sod literally means, they craft a secret. There is nothing wrong in crafting a secret. Hence Ibn Ezra’s comment. See Ibn Ezra on Ps. 82:2.
2. The root tzafan means to hide. Hence Ibn Ezra’s comment.
3. Tzefunekha (Thy treasured ones) literally means, Your hidden ones. Sod (converse) literally means, “a secret.” Hence Ibn Ezra’s comment.
על עמך – יקחו עצה וסוד גוי עם גוי בערמה לבאא עלינו.
צפוניךב – ישראל שהם צפונים בסתרך, כמו שכתוב: תצפנם בסכה מריב לשונות (תהלים ל״א:כ״א).
ב. כן בכ״י פרמא 1872, פרמא 3239, וכן בנוסח המקרא שלנו. בכ״י פריס 207: ״צפונך״, וכן בכמה כ״י של המקרא.
על עמך יערימו סוד. יפתו רבים במרמה להיות עמהם להלחם1: על צפוניך. חכמי הדור2, לבטל מישראל תורה ומצוות:
1. בני יהודה הנזכרים בזכריה יד. אך אינו נראה, אלא שאר הגויים.
2. האבע״ז כתב ׳ וטעם צפוניך צפונים בסתרך כנגד סוד׳. והרד״ק פירש ׳ צפוניך, ישראל שהם צפוניך שהם צפונים בסתרך, כמו (מזמור לא, כא): תִּצְפְּנֵם בְּסֻכָּה מֵרִיב לְשֹׁנוֹת׳.
(ד-ה)עַל עַמְּךָ יַעֲרִימוּ סוֹד. בגלות, לאבדם ברגע בעצה נסתרה: וְיִתְיָעֲצוּ עַל צְפוּנֶיךָ. על מ[שיח], בבוא מלחמת גוג, כי כבר אָמְרוּ מעולם לְכוּ וְנַכְחִידֵם מִגּוֹי וגו׳:
יערימו – מלשון ערמה.
יערימו סוד – מערימין עצה בסוד לבל יגלה עצתם לחשוב רע על ישראל הצפונים ונסתרים בצלך לבטוח בך.
יערימו סוד, יתיעצו – העצה הוא התכלית הנרצה מן הסוד שירימו, כמ״ש ישעיה (י״ד כ״ד).
על – מה שיערימו סוד על ישראל הוא מצד שהם עמך, ויתיעצו – ועקר העצה שלהם ותכלית מגמתם הוא על צפוניך על עניני האלהות הצפונים, כמו על אמונת האחדות ועל קשר אלהותך והשגחתך על ישראל, ועל התורה והמצות שנתת להם שרוצים לבטל זה מאתם.
יערימו סוד – יתחברו בלט ובערמה זה לזה בחשבם שבני ישראל לא ידעו מזה דבר.
תרגום כתוביםמדרש תהליםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
They say, “Come, let us conceal them from being a people, and the name of Israel will not be mentioned1 again.”
1. Will not be mentioned: text corrected.
אמרו לכו ונכחידם מגוי – כל זמן שישראל קיימין הוא נקרא אלהי ישראל. ואם נעקר ישראל אלהי מי נקרא. כי נועצו לב יחדו. כל מה שהם עושים ומרגישים עלינו בשבילך הוא שנאמר (תהלים ב׳:ב׳) על ה׳ ועל משיחו.
אמרו לכו ונכחידם מגוי – כל זמן שישראל קיימים הוא נקרא אלהי ישראל ואם נעקר ישראל לאלהי מי נקרא הוי כי נועצו לב יחדו עליך ברית יכרותו. כל מה שהם מתרגשים עלינו בשבילך שנאמר למה רגשו גוים וכתיב על ה׳ ועל משיחו (כתוב בשופטים ברמז נ״ה).
קאלו תעאלוא חתי נכ׳תרמהם מן בין אלאמם, ולא יד׳כר אסם אסראיל זיאדה.
הם אמרו: בואו כדי נחסל אותם מבין האומות ושלא יוסיף להזכר שם ישראל.
אמרו, אמרו בואו ונכריתם מפיו הגוים.
אמרו – אלה לאלה.
מגוי – מהיותם גוי.
THEY SAID. They said to each other.1Mi-goy means “from being a nation.”2
1. Literally, “these said to these.”
2. Mi-goy literally means from a nation. Hence Ibn Ezra’s comment.
אמרו – מגוי – מהיות גוי, שיהיו הנשארים מעוטים ומפוזרים בנוסם עד שלא יהיו עוד גוי ולא יזכר שמם עוד.
ולא יזכר שם ישראל עוד. שחולקים על דעות כל האומות, ׳ודתיהם שונות מכל עם׳ (אסתר ג ח):
ונכחידם – ענין כריתה כמו ותכחד מן הארץ (שמות ט׳:ט״ו).
אמרו – אומרים זה לזה נכריתם מהיות עוד גוי ולא יזכרו עוד.
אמרו זה לזה, לכו ונכחידם מגוי כדי שלא יזכר שם ישראל עוד – שרוצים לבטל שם ישראל, ששם זה מורה על שמונהגים למעלה מן הטבע, ושהם מושגחים מה׳, ששם זה לא יזכר עוד, וא״כ עקר ביאתם הוא לבטל את האמונה ועליך באו על אלהותך הנודע בעולם ע״י ישראל.
תרגום כתוביםמדרש תהליםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהכל
For they have conspired together with one mind; they make a covenant against You.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןעודהכל
והם כבר נתייעצו ונהיו לב אחד. על העם שלך כבר כרתו ברית.
כי, וכבר נתיעצו ונעשו בלב אחד ועליהם כרתו כרית.
עליך ברית יכרותו – עיצה זו אינה אלא עליך להשכיח את שמך, שאין אתה קרוי אלהים להם, אלא לנו – אלהי ישראל. ומאחר שלא יזכר שם ישראל (תהלים פ״ג:ה׳) אף שמך הגדול אינו נזכר.
against You they form a pact This pact is only against You, to cause Your name to be forgotten, for You are called the God of Israel, and since Israel will not be remembered, even Your great name is not remembered. I found this.
כי נועצו – עצת לב יחדיו.
וטעם עליך – כי שמך נקרא עליהם.
FOR THEY HAVE CONSULTED TOGETHER WITH ONE CONSENT. Ki no’atzu lev yachdav (for they have consulted together with one consent) is to be interpreted ki no’atzu atzat lev yachdav (for they have consulted together a counsel of the heart).1
The psalmist says against Thee because God’s name is called upon Israel.2
1. They employed their minds in consulting. Ki no’atzu lev yachdav literally means, for they consulted a heart together. Hence Ibn Ezra’s comment. See Ibn Ezra’s comment to Ps. 82:2.
2. Literally, “the meaning of against Thee, for Your name is called upon them.”
כי נועצו – אף על פי שהיו נלחמים זה עם זה הגוים האלה, עתה נועצו לב יחדיו – וכרתו ברית יחדו כדי להלחם עם ישראל.
כי נועצו לב יחדו. והטעם שאני מתפלל (פסוק ב) שלא תמתין1 הוא ׳כי נועצו׳ רבים ב׳לב׳ אחד, ובזה הם מוכנים להרע מהרה2: עליך ברית יכרותו. כי שנאתם עמנו אינה אלא בשבילך, מפני שאנו משתדלים לעשות רצונך ולקיים תורתך3:
1. ׳אל דמי׳.
2. כן כתב רבינו בבראשית (יא ו) על חטא דור הפלגה, שהיו כולם ׳שפה אחת ודברים אחדים׳, ולזה ׳ויאמר ה׳ הן עם אחד ושפה אחת לכולם וזה החילם לעשות ועתה לא יבצר מהם כל אשר יזמו לעשות׳, ׳כי אמנם הביטול המפר עצות ומניא מחשבות הוא המחלוקת הקורה ביניהם וכו׳, והנה אלה היו עם אחד בענין הדת וכו׳, ועם זה היה כלם מסכימים בלשון, וזה החלם לעשות - וגם כן נמצאה לכולם עתה זאת ההתחלה שעשו בהסכמת כולם, עתה לא יבצר מהם - אם כן אין מונע להם מהשלים כוונתם׳.
3. קרוב לזה כתב רש״י: עליך ברית יכרותו - ברית זו אינה אלא עליך להשכיח את שמך שאין אתה קרוי אלהים אלא לנו אלהי ישראל ומאחר שלא יזכר שם ישראל אף שמך הגדול אינו נזכר כך מצאתי.
(ו-ט)כִּי נוֹעֲצוּ לֵב – כמו ׳בלב׳ – יַחְדָּו, וכל מחשבותם לרע, כי לא עלינו עצתם, כי אם עָלֶיךָ ה׳ בְּרִית יִכְרֹתוּ, הלוא תראה שכל מה שהם עושים, עושים בגללך, ולא מצד מה שאנו מתחלפים1 בדת ואומה מהם, [כי] הם ביניהם גם כן מתחלפים, ואפילו הכי היו כולם לאגודה אחת עלינו2, הנה בם יש אָהֳלֵי אֱדוֹם וגו׳:
1. – שונים.
2. בנדפס: ׳והטעם שאני מתפלל שלא תמתין הוא ׳כי נועצו׳ רבים ב׳לב׳ אחד, ובזה הם מוכנים להרע מהרה, עליך ברית יכרותו – כי שנאתם עמנו אינה אלא בשבילך, מפני שאנו משתדלים לעשות רצונך ולקיים תורתך׳.
עליך – כרתו ביניהם ברית לקום עליך להשחית עמך.
כי – באר הראיה לזה שעקר ביאתם הוא על האלהות, כי הנה היו שם עמים מפורדים, יש מהם שכנים לא״י ויש רחוקים מא״י, וזה מבואר כי השכנים לארץ שלוחמים ולוקחים לעזרתם עמים רחוקים, כ״א י״ל תכלית מיוחד, השכנים ילחמו מפני שיראים מהם או כדי לקחת גבול ארצם, והרחוקים ילחמו בעבור השלל והבז, אבל הם נועצו לב יחדו שבאו כולם בלב אחד ועצה אחת, ויש להם תכלית אחד, מפני שעליך ברית יכרתו – שתכלית ביאת כולם הוא עליך, שמקנאים על פרסום אלהותך בעולם ע״י ישראל, וזה התכלית המיוחד לכולם, ומפרש שהלא באו
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהכל
The tents of Edom and the Ishmaelites; Moab, and the Hagrites;
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גמיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קשיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
The tents of the Edomites and Arabs, the Moabites and Hungarites.
אל אדום ואלאסמעליון, ואלמאביון ואלהג׳ריון.
בית אדום והישמעאלים ובית מואב ובני הגר.
אהלי, אנשי אדום.
הגרים – גם הגר.
אהלי – הטעם אדום באהליהם.
או שכני אהלי אדום שהתחברו אליהם, והנה הם העיקר, וככה: יושבי צור.
והגרים – הם ההגריאים שילדה הגר מבעל אחר ובעבור שהיתה שפחת אברהם התייחשו הבנים אליה, כדרך: בנות ברזילי הגלעדי.
THE TENTS OF EDOM. The meaning of The tents of Edom is, “Edom in their tents.”1 On the other hand, The tents of Edom might refer to the neighbors of Edom who joined them.2 They3 are the main ones. The same applies to [Philistia with] the inhabitants of Tyre (verse 8).4
AND THE HAGRITES. The hagrim (Hagrites) are the hargri’im (Hagrites) (1 Chron. 5:10). The Hagrites are the descendants of Hagar,5 who gave birth to them from a husband other than Abraham. They are called the children of Hagar6 because Hagar was the maidservant of Abraham.7 The aforementioned is similar to the instance of the daughters of Barzillai the Gileadite(Ezra 2:61).8
1. Tents do not consult. Hence Ibn Ezra’s comment.
2. This interpretation renders the tents of Edom as “the inhabitants of the tents neighboring Edom.”
3. The Edomites. Or Edom’s neighbors, for without them, Edom could not successfully wage war – Filwarg.
4. Ibn Ezra explains Philistia with the inhabitants of Tyre as meaning that Philistia joined with the inhabitants of Tyre. However, Philistia was the dominant force. On the other hand, Philistia with the inhabitants of Tyre might mean that Philistia joined with the inhabitants of Tyre. However, the inhabitants of Tyre were the dominant force – Filwarg.
5. Sarah’s maidservant.
6. Rather than the children of Hagar’s husband. Descent is usually traced to the father. Hence Ibn Ezra’s comment.
7. Hence it is an honor for the tribe to be traced back to Hagar, rather than to her husband.
8. Ezra 2:61 reads, the children of Barzillai, who took a wife of the daughters of Barzillai the Gilea-dite, and were called after their name. Barzillai was so called because his wife was a daughter of Barzillai. See Ibn Ezra on Ezra 2:61.
אהלי אדום וישמעאלים – שבאו עם אהליהם להאריך המלחמה על ישראל אם לא יוכלו להם במהרה.
אהלי אדום וישמעאלים שאדום שכן לא״י והישמעאלים רחוקים, וכן מואב שכן לא״י והגרים רחוקים מא״י, וכן באו (ח-ט) גבל ועמון ועמלק פלשת ויושבי צור שכולם שכני א״י,
גם אשור נלוה עמם הגם שהוא רחוק מא״י, וכולם היו זרוע לבני לוט היינו לעמון ומואב שהם היו עקר הלוחמים אז,
סלה סיום הענין.
והגרים – מבני הגר, אולי בני ערב הצפוני התחלקו לשנים, לאלה קראו ישמעאלים ולאלה הגרים, ובשם ישמעאלים נקראו גם המדנים (פרשת וישב) והמדינים (שופטים ח׳:כ״ד).
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גמיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קשיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
גבל = בני שעיר (ארץ הזלילה) והעמונים ובית עמלק והפלשתים עם בני צור [שם מקום].
גבל, שעיר. תרגם גבל ״אלשראה״ וכך תרגם בכל מקום בתורה שעיר ״שראה״ שמצפון לארץ היתה כנראה גובלת עם הלבנון וכמו שכתוב ביהושע יג ד. וארץ הגבלי וכל הלבנון, והרי מפורש בתורה כי אדום התישב בהר שעיר, וכתב יוסף בן מתתיהו בקדמי ב א, ב, אלה ישבו בארץ אדום הקרוייה גם גבל. וכמו שמתרגם יונתן בכל מקום בתורה שעיר ״גבלא״, הרי אדום-שעיר-גבל, אחת היא אי שם מצפון לארץ ממזרח ללבנון, וראה ד״ר ח. בר-דרומא בספרו וזה גבול הארץ עמ׳ 116–140.
גבל – ברוב הספרים הבי״ת קמוצה ועיין מ״ש ביחזקאל כ״ז.
גבל – יושבי ארץ הגבלי (יהושע י״ג:ה׳) והיא לפי דברי פ׳יליפפזאָן עיר Byblos עיר קדומה סמוכה לצידון או הם עם סמוך לאדום, הר שעיר תרגם יונתן טורא דגבלא, ושם Djebel בלשון ערבי ענינו הר, אולי מקורו גב וגבוה.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גאבן עזרא ב׳רד״קשיעורי ספורנומנחת שיהואיל משההכל
Assyria also has joined with them. They have been an arm to the children of Lot. Selah.
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קשיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודהואיל משהעודהכל
Also Sennacherib, king of Assyria, allied himself with them; they became a support for the sons of Lot forever.
גם אשור נלוה עמם היו זרוע לבני לוט סלה – כיון שבא ונשתתף עמהם בחרבן בית המקדש, אמר ליה הקב״ה אתמול אפרוח ועכשיו ביצה, אתמול מפריח מצות ומעשים טובים דכתיב מן הארץ ההיא יצא אשור מן העצה ההיא יצא אשור כין שראה אותם באין לחלוק על הקב״ה פנה מארצו, אמר ליה הקב״ה אתה יצאת מארבע חייך שאני נותן לך ארבע שנאמר ויבן את נינוה ואת רחובות עיר ואת כלה ואת רסן עכשו מכונן כביצה לפיכך היו זרוע לבני לוט סלה, ללוט.
ואהל אלמוצל איצ׳א אנצ׳אפוא מעהם, פצארוא עוינא לבני לוט דאימא.
וגם בני מוסול נלוו אליהם. וכך הם נהיו תמיד עזר לבני לוט.
גם אשור, ואנשי ״אלמוצל״ נלוו אליהם והיו עזר לבני לוט תמיד. וכן תרגם בבראשית י כב אשור ״מוצל״ והיא עיר מפורסמת עד היום על החדקל מצפון לשפכו על הצב הגדול יובלו. ומצפון מזרח לה חרבות נינוה.
גם אשור נלוה – [אף אשור שהיה נזהר עד היום משאר עצה סכלה ולא יתחבר עם מרעים כמה דאת אמר מן הארץ ההיא יצא אשור (בראשית י׳:י״א), שיצא מעצת דור הפלגה, כאן נלוה עמם ועזרם לרעה.
גם אשור נלוה עמם וגו׳ –] גם זה שהיה מסגל מתחלתו מעשים טובים שפירש מעצת נמרוד, שנאמר: מן הארץ ההיא יצא אשור, אף הוא חזר להיות רשע לכך נשתתף עמהם להחריב ביתך, בראשית רבא (בראשית רבה ל״ז:ד׳).
היו זרוע – כל אלה נתנו כח ועזרה למואב ועמון שכינינו לבא עלינו.
Also Assyria Even Assyria, which until that day was careful of other foolish counsels and would not join evildoers, as it says: "From that land Asshur went forth" (Bereshit 10:11), that he left the counsel of the generation of dispersion [which built the tower], joined them here and assisted them for evil. (other commentaries I found this:) Also Assyria joined them, etc. Also this one, who initially loved good deeds for he separated from Nimrod's counsel, as it is said: "From that land Asshur went forth"he too reverted to wickedness. Therefore, he participated in destroying Your temple. Bereshit Rabbah 37:4.
they were the arm All these gave strength and aid to Moab and Ammon, our neighbors, to come upon us.
גם אשור נלוה עמם – אשור שהיה בקצה הארץ נלוה עמם של אילו העומדים על גבול של ארץ ישראל.
וטעם זרוע – כי תמיד היו עוזרים אותו.
THEY HAVE BEEN AN ARM. They always helped them.
גם אשור – אמר גם לפי שהוא רחוק מארץ ישראל יותרא משאר הגוים הנזכרים.
ואדני אבי ז״ל פרש: כי אמר גם – כלומר עדין מחזיק ברשעתו ולא זכר מפלתו כשיצא מלאך י״י והכה את מחנהו ולפירושו היתה המלחמה הזאת אחר חזקיהו.
ובדרש: גם אשור – גם זה שהיה מתחלתו מורגל במעשים טובים שפירש מעצת נמרוד, כמו שכתוב: מן הארץ ההיא יצא אשור (בראשית י׳:י״א). חזר להיות רשע ונשתתף עמהם להחריב ביתך.
גם אשור – עם כי ראו גבורת ה׳ במחנה סנחריב מ״מ לא לקחו מוסר חברו עצמם עמהם והיו מעולם לעזור לבני לוט המה עמון ומואב הנלחמים בישראל.
לבני לוט – מזכיר חרפת מולדתם ע״י גלוי ערוה, ור״ל כ״כ גדלה שנאת העמים על ישראל שהתחברו גם אל בזויי הגוים.
וסלה לשון קריאה וחוזר לאל (עיין מ״ש מזמור ג׳:ג׳).
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קשיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודהואיל משההכל
Do to them as to Midian, as to Sisera, as to Jabin at the brook Kishon;
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור העניןעודהכל
(י-יג) לכן1, עֲשֵׂה לָהֶם כְּמִדְיָן וגו׳. שב[כל אלו] המלחמות מתו הראשים שבהם, שִׁיתֵמוֹ בזה האופן, היינו שנְדִיבֵמוֹ יהיו כְּעֹרֵב וְכִזְאֵב, ושנְסִיכֵמוֹ יהיו כְזֶבַח וּכְצַלְמֻנָּע, אֲשֶׁר [אלה] אָמְרוּ נִירֲשָׁה לָּנוּ אֵת נְאוֹת אֱלֹהִים – שהם ישראל, כי חלק ה׳ עמו (דברים ל״ב:ט׳):
1. כיון שאינם באים עלינו, אלא עליך.
כסיסרא – הכ״ף בגעיא.
כמדין – שנפלו בידי גדעון כמ״ש בשופטים.
כסיסרא כיבין – שנשטפו בנחל קישון בימי דבורה וברק.
עשה להם כמדין שהיה מפלתו ע״י המהומה ששלח ה׳ בהם והרגו זה את זה (שופטים ז׳ כ״ב),
כסיסרא וכיבין (מלך חצור) בנחל קישון שהיה ג״כ מהומת ה׳ ביניהם באופן זה, כמ״ש ויהם ה׳ את סיסרא לפני ברק (שם ד׳ ט״ו).
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהכל
They were destroyed at the spring of Dor; they were as dung that is trampled on the earth.1
1. Earth: dust.
אלד׳ין אנפד׳וא פי עין דאר, וצארא מד׳רא עלי אלארץ׳.
אלה שחוסלו בעין דור. ונהיו מרמס זבל הארץ.
נשמדו, אשר נשמרו בעין דאר ונעשו למיאוס על פני האדמה. תרגם דמן ״מד׳רא״ שם כללי לכל גיעול מיאוס וטנוף.
נשמדו בעין דאר – איני יודע איזה מן המלחמות היתה בעין דאר, של גדעון או של ברק.
היו דומן – זבל מפוזר, תרגמו יונתן.
They were destroyed in En-Dor I do not know which of the wars took place in En-Dor, that of Gideon or that of Barak.
dung Heb. דמן, scattered dung, as translated by Jonathan.
נשמדו – שב אל מדין, ושם המקום שנפלו שם עין דאר, אולי נקרא כן בעבור שהיה גדעון משם.
WHO WERE DESTROYED AT EN-DOR. The reference is to Midian. The place where they fell was called En-Dor. It is possible that it was so called because Gideon came from there.1
1. According to Filwarg, Ibn Ezra interprets En-Dor to mean “the eye of the generation,” the reference being to Gideon. Hence his comment.
נשמדו בעין דאר – על מדין אמר ואף על פיא שלא נזכר זה בספר שופטים.
ויש מפרשים: כי על מלחמת סיסרא הוא אומר, ועין דאר היה בחלק מנשה עם תענך ומגידו הנזכרים שם בשירת דבורה (שופטים ה׳:י״ט).
היו דומן – היו מדרך רגל כמו הדומן, שהוא הזבל שבאשפה.
דומן – זבל ואשפה כמו כדומן על פני השדה (מלכים ב ט׳:ל״ז).
נשמדו בעין דאר – על מדין הוא חוזר.
היו דומן – היו למדרך כף הרגל כדומן שע״פ האדמה.
נשמדו בעין דאר – יבין מלך כנען אשר מלך בחצור מלך גם על עין דאר (יהושע י״א ב׳ י׳), כי את עין דאר לא הורישו וישב הכנעני שם (שם י״ז י״ב), ובברחם מפני ברק (שופטים שם ט״ז) נשמדו שם והיו דומן לאדמה.
דמן – בחילוף אותיות (פרש־פרד, שדים־דדים) שמן, שמשמין הארץ.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
Make them and their chiefs like Oreb and like Zeeb; and all their kings like Zeba and Zalmunna.
ואג׳על נבלאהם מת׳ל ערב וזאב, ומת׳ל זבח וצלמנע מנתכ׳ביהם.
ולכן תעשה את הגופות שלהם כמו עורב וזאב. וכמו זבח וצלמונע הנבחרים שלהם [של מדין].
שיתמו, שיתה נכבדיהם בעורב וכזאב, וכזבח וכצלמנע נבחריהם. לתרגום נסיך-נבחר ראה גם לעיל טז ד.
שיתמו – דרך צחות, כמו: ותראהו את הילד (שמות ב׳:ו׳).
MAKE THEIR NOBLES. Shitemo nedivemo (make their nobles) is poetic.1 Compare this to and saw him, even the child(Exodus 2:6).2
1. Shitemo nedivemo literally means, make them, their nobles. The text should have read, “make their nobles.” Hence Ibn Ezra points out that “make them, their nobles” is a poetic form.
2. Scripture should have read, “And she saw the child.” And she saw him, even the child is poetic.
שיתמו נדיבמו – הידיעה אחר הכנוי, כמו ותראהו את הילד (שמות ב׳:ו׳). אמר: שית נדיביהם והם השרים כעורב וכזאב שהם שרי מדין.
who said, "Let us take to ourselves in possession the habitations of God."
א. נִ֣ירְשָׁה א=נִ֣ירֲשָׁה (חטף)
ב. אֵ֝֗ת א=אֵ֝ת (השמטת נקודת הרביע)
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יאבן עזרא ב׳רד״קשיעורי ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןעודהכל
Who had said, “We will inherit for ourselves all the fields1 of the god Elohim.”
1. Fields: dwellings.
אלד׳ין קאלוא עזמנא אן נחוז מאוא אללה.
אלה שאמרו: שהכוונה שלנו שבית ה׳ יהיה בבעלותנו.
אשר, אשר אמרו חשבנו נקה לנו לנחלה.
אשר אמרו – הגוים האלו האמורים למעלה אדום וישמעאלים (תהלים פ״ג:ז׳) וכל חביריהם.
נירשה לנו את נאות אלהים – את נוה בית אלהים.
Who said These nations mentioned above: Edom, Ishmael, and all their allies.
"Let us inherit for ourselves the dwellings of God" The dwelling of the house of God.
אשר – נאות – כמו נוות כי אותיות אהו״י נראות ונעלמות מתחלפות.
THE HABITATIONS OF GOD. The word ne’ot (habitations) is a variation of the word nevot (habitations), for the letters alef, heh, vav, and yod are at times visible,1 at times missing,2 and at times interchange.3
1. They appear in the word’s spelling.
2. They do not appear in the word.
3. In navot and na’ot, the vav and the alef interchange.
אשר אמרו – כי הם חשבו לירש את נאות אלהים – כלומר ארץ ישראל, ונפלו ביד גדעון וישראל, כן שית אלה המלכים והשרים שבאו גם כן לירש את נאות אלהים, כמו שאמר יהושפט: לבא לגרשנו מירושתך אשר הורשתנו (דברי הימים ב כ׳:י״א).
אשר – על אשר אמרו נירש מקום המקדש והוא מדור אלהים.
אשר אמרו – יען שאמרו,
נירשה לנו את נאות אלהים – כמ״ש בתפלת יהושפט בד״ה (שם) הם גומלים עלינו לגרשנו מירושתך אשר הורשתנו.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יאבן עזרא ב׳רד״קשיעורי ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהכל
O my God, make them like a wheel that keeps on rolling and does not stop, down a slope; and like straw before a storm.
יא רבי אג׳עלהם כאלגראבלה, או כקש בין ידי אלריח.
ה׳! תעשה אותם כמו הפסולת שיש בכברה או כמו קש [שעף] לפני הרוח.
בגלגל, כדבר הנכבד בכברה או כקש לפני רוח. וגלגל הכברה מפני שדרכה להיות עגולה.
שיתמו כגלגל וכקש הנדפים מפני רוח. ומהו גלגל? הוא ראשי קוצי השדה שקורין קרדונש, וכשמגיעין ימי החורף ניתקים ונשחתים מאליהם ופורחים מעט מעט ודומה אותו הניתק מהם כמין גלגלי אופן עגלה והרוח מוליכתן.
My God, make them like thistles, like stubble which are driven away by the wind. Now what is גלגל? It is the tips of the thorns of the field, which are called chardons in French, thistles. When winter arrives, they are plucked out and disintegrate, and little by little they fly [away]. The part that is plucked out of them resembles the wheels of a wagon, and the wind carries them.
כגלגל – כרוח המתגלגל על הארץ.
אלהי – בעבור שהזכיר אלהים בלא סימן המדבר, הזכיר אלהי שהוא סימן המדבר ליחדו, על כן אמר: אלהי.
שיתמו כגלגל – נוסף הגימ״ל כי היא כאשר יבער הגלל (מלכים א י״ד:י׳), וכגלגל לפני סופה (ישעיהו י״ז:י״ג), כי הוא מתגלגל.
O, MY GOD. Scripture reads Elohai (my God) which is the word Elohim (God), with the first person pronominal suffix. It has this suffix because it earlier read Elohim (verse 13). Elohim [in verse 13] does not have a first person pronominal suffix. Our verse reads Elohai (my God) because it wants to single out Elohim [as the psalmist’s God].1
LIKE THE WHIRLING DUST. The gimel2 of cha-galgal (like the whirling dust) is superfluous, for the word galgal [in our verse] is similar to the word galal (dung)3 in ka-asher yivar ha-galal (as a man sweepeth away dung) (Kings I 14:10), and like the word galgal (whirling dung) 4 in like the whirling dung (galgal) before the storm(Isaiah 17:13). The gimel is added, for the dung rolls (mitgalgel).5
1. The psalmist wants to point out that the God he spoke of in the previous verse is his God.
2. The reference is to the second gimel.
3. From the root gimel, lamed, lamed. According to Ibn Ezra, the word galgal in our verse is a variant of galal. Ibn Ezra renders our clause “make them like whirling dung.”
4. Translated according to Ibn Ezra Here, too, the gimel is superfluous.
5. The word galgal means “a wheel.” The word galal (dung) has a gimel added to it to indicate that the reference is to “rolling dung.”
אלהי שיתמו כגלגל – הוא הקש המתגלגל מפני הרוח.
אֱלֹהַי שִׁיתֵמוֹ כַגַּלְגַּל. כי כמו שהגלגל הוא התנגדות הרוחות הנושבות זה לעומת זה, כך הם בהם יתנגדו ויפרדו, על דרך ׳וסכסכתי מצרים במצרים׳ (ישעיה י״ט:ב׳):
אלהי שיתמו – בגעיא האל״ף בס״ס.
כגלגל – הכ״ף רפה.
שיתמו – ענין שימה.
כקש – הוא תבן הדק.
כגלגל – הוא הגדל בראש הקוצים המתגלגל ע״י הרוח.
כגלגל, כקש – עי׳ ישעיה י״ז י״ג.
שיתמו כגלגל – הגלגל מתגלגל מעצמו,
והקש נרדף מפני רוח – כן היה חרב איש ברעהו וגם נשמדו מפני יהושפט שרדף אחריהם.
כגלגל – כדבר קל המתנועע בגלגול מכח שתי רוחות מתנגדות הנושבות בו, וכן וכגלגל לפני סופה (ישעיה י״ז:י״ג), וכן בתלמוד בבלי (תענית כ״א) במעשה נחום איש גם זו, גילי הוו גירי, קשים היו לחצים.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קשיעורי ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
Like fire that burns in the forest, and like the flame that ignites the plants of the mountains.
או כנאר תחרק אלשערא, ולהיב ישפשף אלג׳באל.
או [תעשה אותם] כמו אש ששורפת את היער. וכמו להבה תלהט את ההרים.
כאש, או כאש השורפת את היער או כלהבה.
תלהט הרים – תבואות ועשבים שעל ההרים.
כאש – לפי דעתי כי תבער פועל יוצא.
ואחרים אמרו: כי תבער היער ואיננו נכון.
ומלת תלהט – לעד.
AS THE FIRE. According to my opinion, tiv’ar (burneth) is a transitive verb.1 Others say that it is the forest that burns.2 However, this is not so, as and as the flame that setteth the mountains ablaze proves.3
1. This interpretation renders tivar as “consumes” or “devours.”
2. In other words, tiv’ar is intransitive. This interpretation renders our verse as, “As the forest burns with fire.”
3. Telahet (setteth ablaze) is parallel to tiv’ar. Telahet is transitive. So is tiv’ar.
כאש תבער יער – תבער ביער.
ויש אומרים: כי תבער פועל יוצא. אם כן אין יער חסר בי״ת השמוש. ומה שאמר: כאש תבער – לפי שביער העצים ביחד הרבה, וכיון שהאש בוער בעץ אחד הוא בוער בעץא אחר וכן חברו בחברו עד כלות כל היער כן האויבים תהיה מהומת י״י בהם איש באיש ואיש ברעהו.
א. כן בכ״י פרמא 1872, פרמא 3239. בכ״י פריס 207 הושמט ע״י הדומות: ״אחד הוא בוער בעץ״.
ב. כן בכ״י פרמא 1872, פרמא 3239. בכ״י פריס 207: ״שהאש״.
כאש תבער יער. בעלי1 האומות הגיבורים כאילני יער2: וכלהבה תלהט הרים. מלכי האומות, על דרך ׳ואשם לא תכבה׳ (ישעיה שם):
1. י״ג שרי, ויל״ע כת״י. וכן מצינו במקום נוסף, בעלי במקום מלכי.
2. באע״ז: כאש - לפי דעתי כי תבער פועל יוצא ואחרים אמרו כי תבער היער ואיננו נכון ומלת תלהט לעד. והרד״ק: כאש תבער יער, תבער ביער. ויש אומרים כי תבער פועל יוצא, אם כן אין יער חסר בי״ת השימוש. ומה שאמר כאש תבער, לפי שיבער העצים ביחד הרבה, וכיון שהאש בוער בעץ אחד הוא בוער בעץ האחר, וכן חבירו בחבירו עד כלות כל היער, כן האויבים תהיה מהומת ה׳ בהם איש באיש ואיש ברעהו. ובמצודות: ׳ תבער יער - כי על שהעצים סמוכים זה לזה לכן כשבוער בו האש הולך ושורף הכל׳.
כְּאֵשׁ תִּבְעַר יָעַר וגו׳. וכן ייעדו הנביאים ע״ה ׳ואשם לא תכבה׳ (ישעיה ס״ו:כ״ד), ׳והיה בית יעקב (ל)אש׳ וגו׳ (עובדיה א׳:י״ח), ׳כי באש ה׳ נשפט׳ (ישעיה ס״ו:ט״ז).
ומילת ׳תבער׳ – היא יוצאת. אי נמי, כאילו אמר ׳כאש תבער ביער׳:
ב. כן בכ״י פריס 207, פרמא 3239, וכן בהרבה כ״י של המקרא. בנוסח המקרא שלנו: ״מואב״.
כֵּן תִּרְדְּפֵם בְּסַעֲרֶךָ. שאפילו אחרי נפלם – ׳תרדפם׳, על דרך ׳כי תלעתם לא תמות׳ (ישעיה ס״ו:כ״ד): מַלֵּא פְנֵיהֶם קָלוֹן. על דרך ׳והיו דיראון לכל בשר׳ (שם), באופן שיבַקְשׁוּ שִׁמְךָ ה׳ – הנשארים:
בסערך ובסופתך – ענין רוח חזקה וגדולה.
כן תרדפם – מאמר דוד ע״ה לכלות הכל מבלי שארית.
סער, סופה – סופה גדול מסער.
כן תרדפם בסערך – הסער נושב לרוח אחד כן ירדוף אותם לברוח, והסופה הוא הרוח הנושב בעיגול מכל צד (ווירבעלווינד), והוא יחזירם אחור מנגד פניהם, ועי״כ תבהלם.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתרש״יאבן עזרא ב׳רד״קשיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהכל
Fill their faces with shame, and they will seek your name, O LORD.
ויעם וג׳וההם הואן, חתי יעלמון אן אסמך אללה.
ויתמלאו הפנים שלהם חרפה. עד שידעו שהשם שלך: ה׳.
מלא, ויחפה פניהם הקלון כדי שידעו כי שמך ה׳.
מלא – בעבור שהתגברו לאמר: נרשה את נאות אלהים (תהלים פ״ג:י״ג) – הנה כנגד זה קלון.
FILL THEIR FACES WITH SHAME. Fill their faces with shame in response to their audacity in saying, “Let us take to ourselves in possession the habitations of God.”
מלא פניהם קלון – שהם היו סבורים להתכבד עלינו, ואתה מלא פניהם קלון – שיהיו נקלים לפנינו ונבזים תחת אשר היו חושבים להיותם נכבדים עלינו.
ואדני אבי ז״ל פירש קלון – מן קלוי באש (ויקרא ב׳:י״ד), כאלו אמר מלא פניהם בשת שישובו בבשת פנים הנשארים, כי המתבייש יהיו פניו כאש.
ויבקשו שמך י״י – ואז יבקשו שמך, כי ידעו כי אין זולתך ובידך הכל, ואין ביד אדם כח וגבורה לעשות דבר אם לא ירצה האל.
And they will know that you, your name the LORD, are alone supreme over all the inhabitants of the earth.
פיעלמון אנך אללה וחדך, אלעאלי עלי ג׳מיע אלעאלם.
וידעו שאתה ה׳ לבדך. העליון על כל העולם.
הארץ, העולם.
וידעו – יש אומרים: כי יחסר ו״ו מן שמך.
והנכון בעיני: שיחסר שי״ן שהוא תחת אשר, וכן הוא וידעו כי אתה ששמך י״י לבדך. וככה אל תרבו שתדברו גבוהה, ונדעה שנרדפה. ועליון לנגד קלון.
THAT THEY MAY KNOW. Some say that a connective vav is missing from the word shimkha (whose name).1 However, I believe that a shin which is in place of the word asher is missing from shimkha. Our verse should be understood as follows: That they may know that You alone, whose name (she-shimkhah) is the Lord, [is the most high over all the earth]. The same applies to the word tedabberu (you speak) (Samuel I 2:3). It is to be read she-tedabberu (that you speak).2 The text in Samuel is to be read Multiply not your speaking exceeding proud talk(Samuel I 2:3). Similarly, nirdefah (eagerly strive) in And let us know, eagerly strive to know God(Hos. 6:3) is to be read as if it were written she-nirdefah (so that we should eagerly strive). The aforementioned is to be read as follows: “And let us know that we should eagerly strive to know God.”
1. Our verse literally reads, That they might know that Thou, and Thy name (shimkha) alone is Lord, is most high above the earth. With a vav placed before shimkha, our text reads That they might know that Thou, and Thy name (ve-shimkha) alone is Lord, is most high over all the earth.
2. That is, your speaking of.
וידעו כי אתה שמך י״י – אתה לבדך ושמך לבדך אין עוד זולתך, כמו ביום ההוא יהיה י״י אחד ושמו אחד (זכריה י״ד:ט׳). ופירושו: אתה ושמך שידעו בלבבם כי אין זולתך אלא אתה הוא האל, וכן לא יזכרו בפיהם אלא שמך, לא שם אלהים אחרים. וזהו שאמר: עליון על כל הארץ – כי הכל תחת ידו וברשותו.
וידעו כי אתה [שמך] ה׳ לבדך עליון. שלא ימצאו עזר בקראם איש אל אלהיו1:
וידעו – במקרא גדולה היו״ד בקמ״ץ וטעות הוא כי הוא אחד מן י״א מלין וידעו בקריאה וסימן במזמור נ״ט במ״ג.
וידעו – אז ידעו הכל כי אתה לבדך שמך ה׳ המורה שהממשלה בידך ואין זולתך ואתה הוא העליון על כולם ור״ל שאפילו חלש למעלה לגבור יחשב ומכ״ש גבור למעלה.
וידעו כי אתה שמך ה׳ לבדך עליון כי עליון הוא שם מצטרף, ויצוייר עליון נגד השפל ממנו ומכ״מ יש עליון עליו, אבל הם ידעו שלא נמצא עליון עליך, כי אתה ראש הסבות והמסובבים, עליון וגם על כל הארץ – ראש הסבות ואחריתם עד הסבה האחרונה.
כי אתה – שלבדך שמך ה׳, האחד הגמור מקור הטוב והרע, או נגד הטעמים אתה שמך ה, ולבדך עליון על כל הארץ, בעוד שבין האלילים שאחד מהם מקור הטוב וחברו מקור הרע, יצטרך שלישי להכריע ביניהם, והוא האל האמתי, הוא ה׳ אלהי ישראל עלת כל העלות וסבת כל הסבות.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל