¹ אולי צ״ל ׳עם׳, או להוסיף ׳המון רב׳, ויל״ע כת״י.

² ׳דומו - המתינו׳ (רש״י שם). אך כאן פירשו המפרשים לשון שתיקה.

³ אל תחרש - אל תשתוק ואל תנוח מלהפרע (מצודות).

⁴ תשקוט - ענין מנוחה (מצודות).

⁵ באיומים.

⁶ בני יהודה הנזכרים בזכריה יד. אך אינו נראה, אלא שאר הגויים.

⁷ האבע״ז כתב ׳ וטעם צפוניך צפונים בסתרך כנגד סוד׳. והרד״ק פירש ׳ צפוניך, ישראל שהם צפוניך שהם צפונים בסתרך, כמו (מזמור לא, כא): תִּצְפְּנֵם בְּסֻכָּה מֵרִיב לְשֹׁנוֹת׳.

⁸ ׳אל דמי׳.

⁹ כן כתב רבינו בבראשית (יא ו) על חטא דור הפלגה, שהיו כולם ׳שפה אחת ודברים אחדים׳, ולזה ׳ויאמר ה׳ הן עם אחד ושפה אחת לכולם וזה החילם לעשות ועתה לא יבצר מהם כל אשר יזמו לעשות׳, ׳כי אמנם הביטול המפר עצות ומניא מחשבות הוא המחלוקת הקורה ביניהם וכו׳, והנה אלה היו עם אחד בענין הדת וכו׳, ועם זה היה כלם מסכימים בלשון, וזה החלם לעשות - וגם כן נמצאה לכולם עתה זאת ההתחלה שעשו בהסכמת כולם, עתה לא יבצר מהם - אם כן אין מונע להם מהשלים כוונתם׳.

¹⁰ קרוב לזה כתב רש״י: עליך ברית יכרותו - ברית זו אינה אלא עליך להשכיח את שמך שאין אתה קרוי אלהים אלא לנו אלהי ישראל ומאחר שלא יזכר שם ישראל אף שמך הגדול אינו נזכר כך מצאתי.

¹¹ ׳כמדין - ע״י גדעון: כסיסרא - ע״י ברק׳ (רש״י). ׳עשה להם כמדין - כאשר עשית למדין במלחמות גדעון: בנחל קישון - ששם מתו הנסים ממחנה סיסרא נחל קישון גרפם׳ (אבע״ז).

¹² צ״ע כי כתוב שמגוג יזכו לקבורה, ואולי הכוונה לשאר הנאספים אתו, ויל״ע בישעיה שם ומפרשיו.

¹³ י״ג שרי, ויל״ע כת״י. וכן מצינו במקום נוסף, בעלי במקום מלכי.

¹⁴ באע״ז: כאש - לפי דעתי כי תבער פועל יוצא ואחרים אמרו כי תבער היער ואיננו נכון ומלת תלהט לעד. והרד״ק: כאש תבער יער, תבער ביער. ויש אומרים כי תבער פועל יוצא, אם כן אין יער חסר בי״ת השימוש. ומה שאמר כאש תבער, לפי שיבער העצים ביחד הרבה, וכיון שהאש בוער בעץ אחד הוא בוער בעץ האחר, וכן חבירו בחבירו עד כלות כל היער, כן האויבים תהיה מהומת ה׳ בהם איש באיש ואיש ברעהו. ובמצודות: ׳ תבער יער - כי על שהעצים סמוכים זה לזה לכן כשבוער בו האש הולך ושורף הכל׳.

¹⁵ ע״פ לשה״כ ביונה (א ה).