×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(א) לַמְנַצֵּ֗⁠חַ מִזְמ֥וֹר לְ⁠דָוִֽד׃ ⁠א
For the leader. A Psalm of David.
א. ‹ר4› פרשה פתוחה
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג׳יקטילהאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומלבי״ם ביאור העניןעודהכל
לְשַׁבָּחָא תּוּשְׁבַּחְתָּא לְדָוִד.
For praise; a psalm of David.
מג׳ד לדאוד יסבח בה אלמואט׳בין.
שבח לדוד שבו משבח את המתמידים.
מזמור לדוד ישירו בו המתמידים במשמרותם.
למנצח מזמור לדוד
(א-ב) למנצחאשרי משכיל – גם זה המזמור על חליו.
(1-2) This psalm deals with David’s illness.⁠1
1. Lit., “his illness.”
למנצח מזמור לדוד – גם זה המזמור כענין הקודמים לו.
ויש אומרים (אבן עזרא): כי אמרו דוד על חליו.
בזה המזמור הודיע כי דבר טוב ומאושר הוא ללמד להמון אשר הוא ׳דל׳ ועני בדעת1 את הדרך אשר ילך בה. אמר:
1. להשכיל את הדל. ו׳משכיל׳ הוא פועל יוצא (ראה אבע״ז בשם יש אומרים). ע״פ נדרים (מא.) ׳אין עני אלא בדעה׳.
(א-ג) לַמְנַצֵּחַ מִזְמוֹר לְדָוִד, אַשְׁרֵי מַשְׂכִּיל אֶל דָּל וגו׳. אמר הגאון, זה המזמור הוא גם כן נעשה על חזקיהו בחוליו, והיא תפילה שנית, כי אם התפלל אדם ולא נענה – יחזור ויתפלל (ברכות לב:). ובו אמר על עצמו אַשְׁרֵי מַשְׂכִּיל אֶל דור שהוא דָּל מהַשְׂכֵּל וְיָדוֹעַ1, לפי שחזקיהו הוא התחיל להרביץ תורה בישראל, אם כן ראוי הוא שבְּיוֹם רָעָה – שהוא החולי – יְמַלְּטֵהוּ ה׳, וה׳ יִשְׁמְרֵהוּ וִיחַיֵּהוּ וְאֻשַּׁר בָּאָרֶץ, ואותה ה׳רעה׳ שאמר לעיל, אַל תִּתְּנֵהוּ בְּנֶפֶשׁ אֹיְבָיו2:
1. ׳משכיל׳ הוא פועל יוצא (ראה אבע״ז בשם יש אומרים). ובנדפס: ׳בזה המזמור הודיע כי דבר טוב ומאושר הוא ללמד להמון אשר הוא ׳דל׳ ועני בדעת את הדרך אשר ילך בה׳.
2. ׳תתנהו׳ – לשון נסתר לנקבה (אבע״ז).
למנצח – מזמור זה יסד בעת חליו ואויביו רצו אז להמיתו בסם המות (כנ״ל ל״ח) ובקש שיושיעהו ה׳, ויספר גם כן השגחת ה׳ החופפת על הדל ואין אונים.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג׳יקטילהאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומלבי״ם ביאור העניןהכל
 
(ב) אַ֭שְׁרֵי מַשְׂכִּ֣יל אֶל⁠־דָּ֑לבְּ⁠י֥וֹם רָ֝עָ֗ה יְֽ⁠מַלְּ⁠טֵ֥הוּ יְהֹוָֽהי״יֽ׃
Happy is he that considers the poor; Hashem will deliver him on the day of evil.
תרגום כתוביםמדרש תהליםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתר׳ משה אבן ג׳יקטילהרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
טוּבוֹי דְמַשְׂכִּיל לַעֲנִיֵי מִסְכְּנָא לְרַחֲמוּתֵיהּ בְּיוֹם בִּישׁוּתָא יְשֵׁזְבִינֵיהּ יְיָ.
Happy the man who is wise to show mercy to the humble and poor on the day of evil; the LORD will deliver him.
למנצח אשרי משכיל אל דל – זה שאמר הכתוב (קהלת ט׳:י״ד) עיר קטנה ואנשים בה מעט. עיר קטנה זה האדם. ואנשים בה מעט אלו האברים. ובא אליה מלך גדול וסיבב אותה זה יצר הרע. ובנה עליה מצודים גדולים כמנן רברבן. (שם ט״ו) ומצא בה איש מסכן זה יצר הטוב דלית כל עלמא שמעי ליה. ומלט הוא את העיר. אמר דוד הואיל ולית כל עמא שמע ליה טב לי דאשמע ליה. הדא הוא דכתיב משכיל אל דל.
דבר אחר: אשרי משכיל אל דל – זה שאמר הכתוב (משלי י״ט:י״ז) מלוה ה׳ חונן דל. א״ר יוחנן כל מי שהוא מבקר חולים מעבירין ממנו אחד מששים בחוליו. ומי שאינו מבקרו מוסיפין לו אחד מששים. א״ר אבא אם כמיניה דר׳ יוחנן יסקון לגבי ביש שיתין בני אנשא ויסקון ליה. א״ל ובלבד שיהיו אוהבים אותו כנפשם ואף על פי כן מרויחין לו. ר׳ אלעזר אמר מי שהוא קובר מת מצוה. ר׳ אבא אמר מי שהוא משכיל יצר טוב על יצר רע. ר׳ אסי אומר מי שהוא נותן פרוטה לעני. שנאמר ישמרהו ויחייהו. ומאי טעמיה דמאן דאמר שהוא משכיל יצר טוב על יצר רע. שנאמר אשרי משכיל אל דל. מאי טעמיה דרבי יוחנן דאמר מי שמבקר חולה. שנאמר ה׳ יסעדנו על ערש דוי. ומאן דאמר קובר מת מצוה. שנאמר ואושר בארץ.
דבר אחר: אשרי משכיל – אמר רבי יונה אשרי מי שהוא משכיל עליו לההנותו. כיצד אדם גדול היה וירד מנכסיו משכיל עליו והולך אצלו ואומר לו לפלוני שמעתי עליך שירושה שבאה לך ושפלוני חייב לך אלוה לך ואתה פורע לי לכשתבוא לידך. וזהו משכיל. ביום רעה ימלטהו ה׳. אין לך יום רעה אלא יום המיתה יום יציאת הנפש. אמר הקב״ה מה אעשה לך ביום רעה אמלטך. שנאמר ביום רעה ימלטהו ה׳. דבר אחר אי זה יום הוא שכתוב בו (מלאכי ג׳:י״ט) כי הנה יום בא בוער כתנור. מה כתיב בתריה (שם כ׳) וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה. מהו שמש צדקה אותה הצדקה שעשיתם היא עומדת לכם לאותו היום. וכן הוא אומר (ישעיהו נ״ח:י׳) ותפק לרעב נפשך. ומהו ונפש נענה תשביע. הנפש הזאת אין לה טובה אפילו כל מעדני עולם אתה מאכילה ומרעיבה שעה אחת היא מבקשת לצאת מיד ולנוע את מאכלה. ומהו וזרח בחשך אורך. ואם חלה מה שכרו ה׳ יסעדנו. שנאמר ה׳ יסעדנו על ערש דוי. וכי יש ערש של דוי. כשאדם חולה ביום ראשון אז מה הוא עושה צריך תפלה. וכן יום שני ויום ג׳. ביום ד׳ אומרים מה עשה אומר דוי הוא. אותה שעה אמר הקב״ה נעשה דוי בעיני כל אדם אני סועדו ומעמידו עכשיו. לכך יסעדנו על ערש דוי. ומהו כל משכבו הפכת בחליו. כל מה שחטא כל הימים שהיה עומד על רגליו הקב״ה הופך עליו חליו. לכך כתיב כל משכבו הפכת. אמר דוד אני איני כן אלא אמרתי ה׳ חנני. אויבי יאמרו רע לי. וכי אויבים היו לו לדוד והכתיב (שמואל א י״ח:ט״ז) וכל ישראל ויהודה אוהבים את דוד. ואומר (שמואל ב ח׳:ט״ו) ויהי דוד עושה משפט וצדקה לכל עמו. אלא מי הם אויביו אותם שרוצים לעשוק ולחמוס ולא היה מניחן לכך הן אויביו.

רמז תשמ

אשרי משכיל אל דל – זה שאמר הכתוב עיר קטנה ואנשים בה מעט וגו׳, עיר קטנה זה האדם, ואנשים בה מעט אלו אבריו, ובא אליה מלך גדול זה יצה״ר, ובנה עליה מצודים גדולים כמנן רברבן, (והיה) [ומצא] בה איש מסכן חכם זה יצר הטוב, ולמה נקרא שמו מסכן דלית דשמע ליה, אמר דוד הואיל ולית דשמע ליה טב לי דאשמע ליה הה״ד אשרי משכיל אל דל. א״ר יהודה אמר שמואל כל המבקר את החולה ניצול מדינה של גיהנם שנאמר אשרי משכיל אל דל ואין דל אלא חולה שנאמר מדלה יבצעני, אי נמי מהכא מדוע אתה ככה דל בן המלך, ואין רעה אלא גיהנם שנאמר וגם רשע ליום רעה, אם בקר מה שכרו בעולם הזה ה׳ ישמרהו מיצר הרע, ויחייהו מיסורין, ואושר בארץ שיהיו הכל מכבדין אותו, ואל תתנהו בנפש אויביו שיזדמנו לו רעים כנעמן שרפאוהו מצרעתו ואל יזדמנו לו רעים כרחבעם שחלקו את מלכותו. בקור חולים אין לו שעור לפי שמתפלל על החולה ושמא יתקבל תפלתו. אמר ר׳ יוחנן כל המבקר את החולה מעביר ממנו אחד מששים בחליו, אמר רבין אם כנימיה דרבי יוחנן יסקון לגבי בישא שתין בני אנשא ויסקון ליה, א״ל ששים ובלבד שיהו אוהבים אותו כנפשו אעפ״כ מרויחין לו. רבי אליעזר אומר מי שקובר מת מצוה, אמר רבי אבא בר ירמיה מי שהוא משכיל יצר טוב על יצר הרע, ר׳ יוסי אומר מי שנותן פרוטה לעני, רבנן אמרין מי שבורח מן האנסים, מאן דאמר מי שמשכיל יצר טוב וכו׳ דכתיב משכיל אל דל, מאן דאמר הנותן פרוטה לעני דכתיב ישמרהו ויחייהו, מאן דאמר מי שמבקר את החולים שנאמר ה׳ יסעדנו על ערש דוי, מאן דאמר קובר מת מצוה ואושר בארץ, מאן דאמר בורח מן האנסים שנאמר ואל תתנהו בנפש אויביו.
דבר אחר א״ר יונה אשרי מי שנותן לדל אינו אומר אלא משכיל אל דל שמשכיל עליו היאך יזכה בו, כיצד אם היה אדם גדול שירד מנכסיו משכיל עליו הולך אצלו ואומר לו פלוני שמעתי עליך שירושה באה לך או פלוני חייב לך לוה ואתה פורע כשתבא הירושה או כשיפרע לך מי שהוא חייב לך ובשעת הפרעון הוא אומר במתנה נתתים לך. רבי לוי בשם רבי חמא בר חנינא כ״ב פעמים כתיב כאן אשרי ומכלן לא נטל איפוכין אלא זה בלבד, ומה איפוכין נטל ביום רעה ימלטהו י״י, א״ל הקב״ה אין לך יום רעה כיום המיתה יום יציאת הנפש, מה אעשה לך, ביום רעה ימלטהו י״י.

רמז תשמא

דבר אחר ביום רעה – ביום שכתוב בו הנה יום בא בוער כתנור, מה כתיב בתריה וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה ומרפא, מהו צדקה אותה הצדקה [שעשיתם היא] עומדת לכם באותו יום, וכן ישעיה אמר ותפק לרעב נפשך. מהו ונפש נענה, הנפש הזו אין לה טובה אפילו אדם מאכילה כל מעדני עולם ושעה אחת מרעיבה היא מבקשה לצאת.
טובא אלמשרף עלי אלעליל, באן יקול אללהם כ׳לצה מן ים סו.
אשרי המשגיח על החולה בכך שיאמר: ה׳! תציל אותו ביום צרה [מתפלל על החולה].
אשרי, אשרי הנותן לבו על החולה, שיאמר הי מלטהו מיום רע.
פירשתי דל, חולה. כמו שאמר יונדב לאמנון מדוע אתה ככה דל בן המלך1, וראיתי שכל הפרק מתבאר לפי זה.
פסרת דל, עליל מת׳ל קול יונדב לאמנון מדוע אתה ככה דל בן המלך, וראית ג׳מיע אלקצה תנסאק עלי הד׳א.
[53 ב] מעני משכיל אל דל אלמלתפת אלי אלמריץׄ מתֺל ככה דל בן המלך (שמואל ב יג:ד). ויכון משכיל מן מעני אללתפאת מתֺל אשכילה בדרך תמים (תהלים קא:ב) ואלמזמור באסרה הדֺא מענאה ויושךּ אן יערב בדֺלך ען מרצֺה נפסה פיתֺני עלי עואדה אלמהתבלין בה וינהי עלי אלשאמתין בה אלמסתבשרין בהלאכה.
The meaning of “thoughtful of the sick” is one who is attends to the sick as in “poor son of the king(2 Sam. 13:4). ‘Maśkîl’ means attentive, as in “I will study the way of the blameless(Ps. 101:2). The Psalm is restricted to this meaning and may refer to his own sickness because twice (it states) his enemies’ scheme against him and finishes with those who gloat over his misfortune by announcing his demise.
אל דל – חולה לבקרו, כעיניין שנאמר: מדוע אתה דל ככהא דאמנון (שמואל ב י״ג:ד׳).
ביום רעה – זו גהנם, ובעולם הזה מה שכרו.
א. כן בכ״י לוצקי 778, קמברידג׳ A3, ברלין 122, אוקספורד 34, פרמא 3204, פריס 161, וכן ברש״י בראשית מ״א:י״ט, וכן בהרבה כ״י של המקרא. בכ״י אוקספורד 165, פריס 154, מוסקבה 104, וכן בנוסח המקרא שלנו: ״ככה דל״.
the poor Heb. דל, the ill, to visit him, as the matter that is stated: "Why are you so poor (דל)...?⁠" (II Sam. 13:4) mentioned in reference to Amnon.
on a day of calamity This is Gehinnom (Ned. 40a). And in this world, what is his [the visitor's] reward?...
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

(ב) אשרי – יש אומרים: משכיל – כמו: מביט, כמו: מסתכל הוית.
והנכון: מגזרת שכל שישים לבו שישכיל במעשה השם עם החולה.
ודל – בממון גם בבשר והוא החולי, כמו: דל בן המלך (שמואל ב י״ג:ד׳), דלות ורעות תאר (בראשית מ״א:י״ט).
ויש אומרים: שמשכיל – פועל יוצא, הוא המבקר וידבר על לבו וישכילנו.
וטעם ביום רעה – מערכת עליונה כנגד מולדו.
ימלטהו י״י – לבדו ולא על יד אדם.
[An interpretation of this verse is included in the commentary on Verse 1]

(2) HAPPY IS HE THAT CONSIDEREETH THE POOR. Some say that the word maskil (considereth) means, to look. Compare, mistakkel1 havet (I looked)⁠2 (Dan.7:8).⁠3 However, in reality maskil is related to the word sekhel (wisdom). The psalm speaks of a person, who when ill, sets his mind4 to study God’s work5. The word dal (poor) refers to one poor in money or to one poor in flesh, that is, to one who is ill.⁠6 Compare the word dal (leaner) in, Why, O son of the king art thou thus becoming leaner (dal) from day to day? (2 Sam. 13:4).
The words dallut (poverty) and re’ut (friendship) are adjectives.⁠7
Some say that the word maskil (considereth) is a transitive verb. Our verse refers to the one, who visits the sick, to comfort and enlighten him.⁠8
The day of evil speaks of the arrangements of the heavenly bodies on the day of his birth.⁠9
THE LORD WILL DELIVER HIM. The Lord alone and not the hand of any human being.
The Lord preserve him means, his10 illness will not increase.
The sick person is afraid of death. Hence Scripture reads: and keep him alive.
1. Both words come from the same root, sin, kaf, lamed.
2. Translated according to Ibn Ezra
3. According to this interpretation, our clause should be rendered: Happy is he that looks to the poor. The meaning of the latter is, happy is the person that visits the poor and takes care of his needs.
4. Literally, “his heart.”
5. He continues to study God’s work when ill or he learns a lesson from his illness.
6. According to this interpretation our verse reads: Happy is he who enlightens himself when ill.
7. In contrast to dal and re’a which are nouns.
8. According to this interpretation our clause reads: Happy is he that enlightens (maskil) the poor. He enlightens the poor by telling him that God will deliver him from his sickness.
9. Ibn Ezra believed that the arrangement of the stars at the time of a person’s birth influence that individuals fate.
10. Lit., “he”
אשרי משכיל אל דל – הוא החולה, כמו: מדוע אתה ככה דל בן המלך (שמואל ב י״ג:ד׳). ומשכיל: משגיח ומביט, כלומר: שבא לבקרו ושואלו על עניני חליו, ועוזרו כאשר יוכל, ומדבר על לבו.
ביום רעהביום שיכבד חליו והוא קרוב למות.
ימלטהו י״י – תפלה. וכן: י״י ישמרהו (פסוק ג), י״י יסעדנו (פסוק ד). ויעיד על זה הפירוש: ואל תתנהו (פסוק ג), כי מלת אל תחנה ובקשה, או דרך מצוה. ויתכן לפרש הפסוקים בענין הזה, כלומר, כי כן יעשה האל עם החולה שהוא ימלטהו ויסעדהו ויחיהו (ג ד), ולא הרופאים, כי לא תועיל לו רפואתם אלא בעזר האלהים. ויהיה פירוש ואל – ולא, כמו: ודרך נתיבה אל מות (משלי י״ב:כ״ח).
ואדני אבי, זכרו לברכה, פרש כי אלה הפסוקים דברי המבקר לנחם החולה. ויאמר לו: שלא יפחד מהחלי ויתחזק בלבו, כי ביום רעה ימלטהו י״י וישמרהו.
(ב-ג) אשרי משכיל אל דל ביום רעה ימלטהו ה׳, כי בזה ה׳ ישמרהו - ישמור זה המלמד1, ויחייהו בעולם הזה: ואושר בארץ. ויקנה ׳בארץ׳, בעודו באלה החיים, את האישור לחיי עולם, ואל תתנהו ה׳רעה׳ הנזכרת בנפש אויביו2:
1. ראה ישעיה ושיר השירים בעניין חבלי משיח שהחכם שלא לימד את העם.
2. ׳תתנהו׳ לשון נסתר לנקבה ולא לשון נוכח לזכר, ואינו אומר כן שה׳ לא יתנהו, אלא שהרעה לא תגרום לו ליפול ביד אויביו. ׳ותי״ו תתנהו לפועל שאיננו כתוב, והטעם אמרת השם או גזירתו׳ (אבע״ז).
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

ימלטהו – בגעיא והלמ״ד דגושה.
משכיל אל דל – הנותן צדקה לדל בהשכל לבל יכלימו.
ביום רעה – ובגמול זה ימלטהו ה׳ כשיהיה בעולם עת רעה כי לא תעבור עליו.
אשרי משכיל אל דל – ר״ל אשרי להגבר המשכיל ומעיין בשכלו על עניני הדל ומקריו, כי מן קיום הדל בארץ ואיך ישמר מן הפגעים יתראה בחוש השגחת ה׳, על החלשים והנדכאים, כי העשיר והגבור והעריץ ניצול בדרך הטבע ע״י עשרו וגבורתו, כמ״ש הון עשיר קרית עזו כמש״פ שם, אבל הדל שחסרים לו כל האמצעים שע״י ינצל מפגעי העולם, כל קיומו הוא רק ע״י השגחת ה׳ הפרטיית, ומבאר
א. הפגעים הבאים על ידי העת והזמן ביום רעה הוא רעת הזמן, מי יצילהו אז מרעת השלג בסתיו, מרעת החום הבוער בקיץ, מרעת שינוי התקופות,
הלא ימלטהו ה׳ – הוא ניצול אז רק ע״י ההשגחה
משכיל אל דל – דל בחילוף אותיות (זרא⁠־דראון) זל, לשון בזיון, הייתי זוללה (איכה א׳:י״א) בנהוג שבעולם אין שם לב על נבזים ודלים, ע״כ אשרי המשכיל כלומר החושב מחשבות בשכלו להקימם משפל מצבם.
תרגום כתוביםמדרש תהליםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתר׳ משה אבן ג׳יקטילהרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
 
(ג) יְהֹוָ֤הי״י֤⁠׀ ⁠יִשְׁמְ⁠רֵ֣הוּ וִ֭יחַיֵּ⁠הוּ [וְ⁠אֻשַּׁ֣⁠ר] (יאשר) בָּאָ֑רֶץוְ⁠אַֽל⁠־תִּ֝תְּ⁠נֵ֗הוּ בְּ⁠נֶ֣פֶשׁ אֹיְ⁠בָֽיו׃
Hashem preserve him, and keep him alive, let him be called happy in the land; and do not deliver him to the will of his enemies.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג׳יקטילהרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
יְיָ יִנְטְרִנֵיהּ וִיחַיִנֵיהּ וְיוֹטְבִינֵיהּ בְּאַרְעָא וְלָא תִמְסְרִינֵיהּ בִּרְעוּת בַּעֲלֵי דְבָבוֹי.
The LORD will keep him and preserve him and do well to him in the land; and he will not hand him over to the will of his enemies.
ואחפט׳ה ואחיה ויצף פי אלבלאד בכ׳יר, ולא תסלמה אלי מא פי נפוס אעדאיה.
וגם תשמור אותו וגם תחיה אותו ויעמוד על עמדו בארץ. ואל תמסור אותו אל מה שברצון אויביו.
ה׳, ושמרהו וחייהו ויסופר אשרו בארץ ואל תתנהו במה שבנפשות אויביו כלומר אל תמלא מאויי מבקשי רעתו.
וקו׳ ואל תתנהו בנפש אויב יעני לא תגר בה אעדאיה והו לפטֺ מכׄאטבה עקב אכׄבאר.
It states, “and may he be through happy in the land” meaning do not deliver him over to his enemies. It is in the second person follows its predicates. (i.e., changes from the third to the second person).
י״י ישמרהו – למי שמבקרו ומטיב לו.
The Lord will preserve him and keep him alive i.e., the visitor and benefactor who visits him and benefits him.
וטעם ישמרהו – שלא יוסיף החולי ויחייהו כי יפחד מהמות.
ואושר בארץ – שיחיה שנים רבות יותר מאנשי דורו ולא יראו שונאיו תאותם.
ותי״ו תתנהו – לפועל שאיננו כתוב, כמו: אשר ילדה אותה (במדבר כ״ו:נ״ט). והטעם אמרת השם או גזרתו.
או תהיה התי״ו לנכח השם, וכאלה במקרא הרבה.
LET HIM BE CALLED HAPPY IN THE LAND… He will live many years beyond those of his generation and his enemies will not see their wishes come to pass.
The tav1 of tittenehu (deliver Thou him) refers to the subject, although the subject is not mentioned in the text.⁠2 Compare, Whom she bore to Levi (Num. 25:59).⁠3 Tittenehu refers to God’s word4 or decree.⁠5 On the other hand the tav6 might refer to God. There are many such cases in Scripture.⁠7
1. The tav prefixed to a verb can be a second person masculine future prefix, or a third person feminine prefix. Tittenehu can be rendered, you shall deliver him or it shall deliver him. Ibn Ezra’s first interpretation renders tittenehu as a third person because the first half of the verse is in the third person.
2. Ibn Ezra renders tittenehu, let it deliver him. He renders our clause as follows: And let not God’s decree deliver him unto the greed of his enemies.
3. Translated lit. Here too the subject is missing and must be supplied by the reader.
4. Imrah, which is a feminine.
5. Gezerah, which is a feminine.
6. Of tittenehu.
7. Where the verse opens in the third person and concludes with the second person.
י״י ישמרהו ישמרהו – מן המות.
ויחיהו – וירפאהו שלא יאריך חליו.
יאשר בארץ כן כתיב ביו״ד וקרי בוא״ו והענין אחד. עדין יאשר בארץ, כלומר: שיעשה מעשים טובים ויצליח בדרכיו עד שיאמר עליו בני אדם: אשריו.
ואל תתנהו בנפש איביו – ברצון איביו, כי הם רוצים שימות.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ב]

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

יאשר – ואשר קרי.
ואשר – ישובח והוא מלשון אשרי.
בנפש – ברצון כמו אם יש את נפשכם (בראשית כ״ג:ח׳).
ואשר – ישובח בכל הארץ הכל יאמרו אשריו.
ואל תתנהו – אתה ה׳ הן ידעתי שלא תתנהו ברצון אויביו להשיג בו תאותם.
ה׳ – זאת שנית, הרעות המסובבים ע״י חסרון הצרכים ההכרחיים מעון וכסות ומזון,
ה׳ ישמרהו – הגם שאין לו שמירה ממעון ובגד,
ויחייהו הגם שחסר לו מזון הצריך לחיי נפש,
ג. הרעות המסובבים מצד המקום שהעשירים ממרחק יביאו לחמם ומחסורם והוא יאושר בארץ – לא ינוע אל אפסי ארץ על טרפו רק בארץ אשר ישכון שם ודבקה לארץ בטנו, שם יהיה מאושר ע״י השגחת ה׳,
ד. הרעות המסובבים ע״י אויבים וצוררים, אל תתנהו בנפש אויביו.
ואשר – כתיב יאשר ואולי חסרה ו״ו החיבור מפני ו״ו הכנוי שבסוף תיבת ויחיהו שלפניה והראוי ויאשר.
ואל תתנהו – גוף נמצא במקום נסתר ורבים כמהו שתוך דברו מחלף מגוף לגוף, כמו ויאכילהו מחלב חטה ומצור דבש אשביעך (למטה סוף סימן פ״א) וכן בפסוק שאחר זה, יסעדנו הפכת.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג׳יקטילהרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
 
(ד) יְֽהֹוָ֗היֽ״י֗ יִ֭סְעָדֶנּ⁠וּ עַל⁠־עֶ֣רֶשׂ דְּ⁠וָ֑י⁠ ⁠כׇּל⁠־מִ֝שְׁכָּב֗וֹ הָפַ֥כְתָּ בְ⁠חׇלְיֽוֹ׃
Hashem support him upon the bed of illness; May You restore him from the bed of his sickness.
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג׳יקטילהרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
מֵימְרָא דַייָ יְסַיְעִנֵיהּ בְּחַיוֹהִי וְיִתְגְלֵי לֵיהּ עַל שִׁווּי מַרְעֵיהּ לַאֲחָיוּתֵיהּ כָּל מִשְׁכְּבֵיהּ אַפַּכְתָּא בְעִדָן מַרְעֵיהּ וְאַכְסַנְתֵּיהּ.
The word of the LORD will aid him in his life, and be revealed to him on the bed of his sickness to preserve him; you have reversed wholly his bed in the time of his sickness and rebuke.⁠1
1. Rebuke: uncertain.
ה׳ יסעדנו על ערש דוי – וכי יש ערש של דוי, אלא אדם חולה יום אחד אומרים מה עושה צריך תפלה וכן יום שני ויום שלישי, ביום רביעי אומרים מה עושה אומרים דוה הוא, באותה שעה אומר הקב״ה נעשה דוי בעיני כל אדם עכשו אני סועדו ומעמידו, מהו כל משכבו הפכת בחליו, כל מה שהיה חוטא כל הימים שהיה עומד על רגליו הקב״ה הופך עליו בחליו. אמר רב חסדא אמר רב מנין שהקב״ה זן את החולה שנאמר י״י יסעדנו על ערש דוי. תניא נמי הכי הנכנס לבקר את החולה אלא ישב לא גבי מטה ולא גבי כסא ולא על גבי ספסל אלא מתעטף ויושב לפניו לפי שהשכינה למעלה מראשותיו שנאמר י״י יסעדנו על ערש דוי.
ואסעדה מן סרירה ואדואה, ואקלב ג׳מיע אסקאמה ואמראצ׳ה אלי כ׳יר.
ותתמוך בו ממטתו [שיקום ממטת חוליו] ואתה (ה׳) תרפה את כל תחלואיו. ותהפוך את כל מחלותיו ואת תחלואיו הכבדים לטוב.
ה׳, וסעדהו ממטתו ומחלותיו והפוך כל מרעיו וחליו לטוב. כלומר סמכהו לעמוד ממטתו ומחליו. ופירש משכבו וחליו מלים שונות לענין אחד, ולפיכך תרגמתי מרעיו וחליו אע״פ שתרגום חולה מרע כי לא מצאתי אחרת נאה ממנה.
ואמא ייי יסעדנו על ערש דוי פיושך אן ידעו בה ללמריץׄ אדֺ לא יסתקים אן ידעו בה ללעאידֺ פיתמני לה אלמרץׄ ודוַי אסם אלדא מתֺל שאר מעט. ואסם דֺי אלדא דוי משרר ולבי דוי (ירמיהו ח:יח) מתֺל רגז.
ויגוז פי קו׳ כל משכבו הפכת בחליו וצף חאל אלמריץׄ פי מרצֺה מן תגייר מצֺגעה ונומה פיושך אן ידעא לה באלשפא אדֺ חאלה הדֺה.
ויגוז כונה מן תמאם אלדעא ואן כאן בלפטֺ אלמצֺי גיר אנה אי גייﹼﹺר חאלה ומצֺגעה מן אלסקם אלי אלצֺחר ומן אלעלה אלי אלברו.
The Lord will sustain him on his sickbed” He (David in the third person) asks Him on behalf of the sick person. Since he (being bedridden) is incapable of standing up to ask for protection, which he desires from the illness. “Sickbed” ‘Dəway’ is a noun. The Dāledh follows the same pattern as Shəʾār and Məʿāṭ. For the noun, the Dāledh of Dəway is like; “My heart is sick within me” (Dawāy) (Jer. 8:18) follows the same pattern as ‘Rəghaz.’
It is possible the phrase “You shall wholly transform his bed of suffering” is a description of the sick patient. Regarding his sickness; being tossed from side to side in his sickbed and in his sleep. Therefore, he prays to God for a cure to his present state.
Another possible meaning is it follows the completion of his prayer. If it were a perfect verb, (i.e., ‘Hāphakhtā), as in he transformed his state to recovery and his sickbed from illness to convalescence.
על ערש דוי – [ערש – ליט בלעז, והנה ערשו ערש ברזל (דברים ג׳:י״א).] כשיחלה גם הוא יסעדנו.
מהו על ערס דוי – זה יום שביעי של חולה שהוא דוה מאד, כך נדרש באגדת תלים.
כל משכבו הפכת בחוליו – אף בשעה שחליו כבד עליו שנהפך כל מרגועו ומנוחתו.
on his sickbed Heb. ערש, lit in French, as: "Behold his bed is an iron bed" (Devarim 3:11). When he too takes ill, He will support him. What is the meaning of "on his sickbed"? This is the seventh day of the sickness, when he is very ill. In this manner, it is explained in Aggadath Tehillim (Midrash Tehillim 41:5).
when You have transformed his entire restfulness in his illness Even in the time that his illness has become more acute, when all his restfulness and tranquility have been transformed.
י״יאדוי – שם, כמו: מדוה.
יסעדנו – מעט מעט בהתהפך החולה.
או התהפך דבריו ועינייניו על משכבו.
והנכון: כי הפכת נכח השם והטעם דרך משל שתהפכהו על משכבו מצד אל צד ותסעדנו. והטעם כי אין צורך לבני אדם שיסעדוהו.
א. כן בפסוק ובכ״י פרמא 1870, לונדון 24896. בכ״י מנטובה 13: ״יו״ד״.
THE LORD SUPPORT HIM UPON THE BED OF ILLNESS. The word davvai (illness) is a noun.⁠1 It means illness.⁠2
The Lord supports the sick person little by little when his illness turns for the worse, or when his affairs and his concerns turn while he is on his bed. However, in reality3 the tav4 of hafakhta (mayest Thou turn)⁠5 refers to God.⁠6 Our clause is metaphoric.⁠7 Its meaning is, You God support him and turn him from side to side on his bed. In other words the sick man has no need of human help to support him.
1. Not an adjective. See Ibn Ezra on verse 2.
2. Literally, “it is similar to the word madveh (disease).”See Deut. 28:60.
3. Lit., “the correct interpretation is.”
4. The second person imperfect suffix.
5. Literally, “You turned.”
6. According to this interpretation hafakhta (You turned) refers to the illness or to the affairs of the afflicted. What the verse is saying is, You God will support the person whom You struck with illness.
7. For God does not actually turn the sick person over.
י״י יסעדנו על ערש דוי – אף על פי שהוא שוכב על ערש דוי – שיש לו מדוים וחליים רעים, י״י יסעדנו שלא ימוט.
או פירושו: שיתן לו כח להפך מצדו על צדו. ודוי בשקל שם איל, סבך.
כל משכבו הפכת בחליו: הפכת – אומר כנגד האל: אתה שהפכת משכבו בחליו אתה תסעדנו. וטעם משכבו – כי משכב האדם על מטתו הוא למנוחה בעוד שהוא בריא. והנה הפכת משכבו מן המנוחה לצרה. וטעם כל – לפי שהוא שוכב ביום ובלילה.
ויש לפרש הפכת – כמו תהפך, והוא דרך תפלה. ופירושו כן: כל משכבו בחליו תהפך אותו לבריאות ולמנוחה.
(ד-יא) ולכן אני אומר להמון העם כי ה׳ יסעדנו, שאתה לבדך הוא אשר יסעדנו על ערש דוי ו׳על׳ כל משכבו אשר הפכת בחליו ממנוחה לצרה1, כי אמנם אני אמרתי כאשר קרה לי חולי על עון2, ה׳ חנני - תן לי דרך חן הרפואה ממנו, רפאה נפשי - מול את לבבי שלא אחטא עוד, כי חטאתי לך - ומודה אני שאתה צדיק על כל הבא עלי: ובהיות כי אויבי יאמרו רע לי, ואם בא אחד מהם לראות ולפקדני3, שוא ידבר בהתפללו עלי בפני4, כי אמנם יחד עלי יתלחשו - אומרים נגדי בלחש מיראתם אותי, וכמו כן עלי יחשבו רעה, באמרם דבר בליעל - הרֶשע שעשה כבר, הוא יצוק בו - נצב בו עתה, וקיים גם לעולם הבא5: ואשר שכב. והגוף ׳אשר שכב׳, לא יוסיף לקום: גם איש שלומי. בוגד בי עתה: אוכל לחמי. הוא כפוי טובה6, ובכן הגדיל עלי עקב לחרף אותי ולבעוט בי בעקבו: לכן אתה ה׳ חנני. תן לי רפואה מן החולי, והקימני על משענתי ובריאותי7: ואשלמה להם. כראוי למלך לתיקון המדינה, כאמרם ז״ל (יומא כב:) שנענש שאול על שלא הקפיד על כבודו, שנאמר (שמואל א׳ י כז) ׳ויבזוהו ולא הביאו לו מנחה - ויהי כמחריש׳8:
1. ׳כי משכב האדם על מיטתו הוא למנוחה בעוד שהוא בריא. והנה הפכת משכבו מן המנוחה לצרה׳ (רד״ק).
2. עד כאן דיבר על כל מי שמשכיל אל דל, ומכאן מדבר דוד המלך על עצמו בפרט, שגם הוא השכיל אל דל.
3. לבקרו בחוליו (ע״פ השיעורים).
4. יש לציין כי יש להתפלל על החולה ויש מקור (שמעתי מר״ח קופמן) שזה עיקר הביקור חולים. אך בישעורים פירש שכמבקר מדבר עמו ומראה עצמו באהבו ובקרבו ישים ארבו.
5. מרמז לחטא בת שבע שעליו אמרו אין ישועתה לו לא בעוה״ז ולא בעוה״ב, כמבואר לעיל.
6. ראה לעיל או בשיעורים.
7. ׳אם יקום והתהלך על משענתו׳, ורש״י ותרגום שם.
8. בא ליישב שלפני כן אמר להיפך, ׳אני בחלותם לבושי שק׳ וכו׳, וראה שיעורים, וראה גם רד״ק שעמד בזה.
ה׳ יִסְעָדֶנּוּ עַל עֶרֶשׂ דְּוָי. היינו לאותו ה׳משכיל אל דל׳, וכל שכן כי כבר כָּל מִשְׁכָּבוֹ הָפַכְתָּ בְחָלְיוֹ, והרבה סבל ייסורין:
ה׳ יסעדנו – בספרי ספרד בגעיא.
יסעדנו – מלשון סעד ותמיכה.
ערש – מטה.
דוי – מלשון מדוה וחלי.
ה׳ יסעדנו – כשיפול למשכב יסעדנו ה׳ בהיותו על מטתו בחליו.
הפכת – בעת חליו תהפכו בכל מקום משכבו מצד אל צד כדרך המשמש את החולה אשר יצטרך למי לסעדו בזה ואמר בדרך משל.
כל משכבו – הכסתות ששוכב עליהם, כמו ואיש אשר יגע במשכבו, ויש לפרש משכבו שכיבתו כמו משכב הצהרים שתהפכהו מצד אל צד כמו שעושים לחולים.
ה׳
ה. הרעות המסובבים ע״י מזג גופו,
ה׳ יסעדנו על ערש דוי – הגם שאין לו אז מי שיסעד אותו ה׳ יסעדהו, והגם שאין לו מי שיהפוך משכבו כמו שצריך לחולה שיהפכו משכבו כפעם בפעם עת יתלחלח ע״י חליו, והנה אתה ה׳ הפכת כל משכבו בעת חליו, ר״ל תשגיח עליו ע״ז שלא יזיקהו זאת, גם י״ל שר״ל שהפכת משכבו עם חליו, החולי עצמה תעשה זאת להפך משכבו כי תשגיח לרפאותו מחליו – אחר שבאר איך ישגיח ה׳ על החלושים והדלים, יאמר כי גם אליו שהוא דל וחלוש ונעזב מכל, נלוה השגחת ה׳, כי
דוי – שם בפלס על תלמי שדי (הושע י׳:ד׳) ושם התאר שלו דַּוָּי, וכן יְקָר הוא שם דבר וְיָקָר הוא תאר, ובלשון ארמי יַקִּיר בקו״ף דגושה, על משקל צדיק, אולי בלשון הקדש נפל ממנה הדגש מפני שהברתה בתיבה זו היתה גרונית ע״ד קדשים שהיא לפעמים נקודה חטף.
כל משכבו הפכת – כרים וכסתות שהוא שוכב עליהם וממעכם בכובד גופו אתה הופכם למען ירפו וינוח לו, והוא ד״מ לומר אתה מַרְפֶּה חליו, ויש גם כן לקיים דברי האומר אתה הופך משכבו ממות לחיים ממכאוב לרפואה, רק הראשון נראה יותר מפני תיבת כל.
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג׳יקטילהרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
 
(ה) אֲֽנִי⁠־אָ֭מַרְתִּי יְהֹוָ֣הי״י֣ חׇנֵּ֑⁠נִירְ⁠פָאָ֥ה נַ֝פְשִׁ֗י כִּי⁠־חָטָ֥אתִי לָֽךְ׃
As for me, I said, "Hashem, be gracious to me; Heal my soul, for I have sinned against You.⁠"
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג׳יקטילהרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
אֲנָא אֲמַרֵית יְיָ חוּס עֲלַי אֲסֵי נַפְשִׁי מְטוּל דְחָבִית קָדָמָךְ.
I said: O LORD, have mercy on me; heal my soul, for I have sinned in your presence.
כמא יקול הו אללהם פרפני ואשפי נפסי פקד אכ׳טאת לך.
כפי שהוא [החולה] אומר: ה׳! תרפה אותי ותתן ארוכה לנפשי. שכבר חטאתי לך.
אני, כפי שהוא אומר ה׳ הנני ורפאה נפשי.
תֺם ביין אנה הו אלשאכי בעינה מן דון גירה בקו׳ רפאה נפשי כי חטאתי לך.
Then he explains that he is the complainant and nobody else as stated; “heal me, for I have sinned against You.
(ה-ו) אני אמרתי י״י חנני – אני אין לי מבקרים לטובה וכשאני צועק מתוך חוליי ואומר י״י חנני וגו׳ אויביי שמחים עלי ואומרים דבר הרע לי מתי ימות וגו׳.
(5-6) I said, "O Lord, be gracious to me" As for me, I have none who visit for good, and when I cry out from my illness and say, "O Lord, be gracious to me, etc,⁠" my enemies rejoice over me and say evil things about me: "When will he die, etc.⁠"
אני – הטעם כאשר אומר בתפילתי בחליי.
י״י חנני ורפאני אף על פי שחטאתי לך, על דרך: כי עם קשה עורף הוא (שמות ל״ד:ט׳).
AS FOR ME, I SAID…Its meaning is, when I pray in my illness,⁠1 “O Lord be gracious unto me and heal me even though2 I have sinned against You,” my enemies say: “When shall he die”.⁠3
For (ki) I have sinned against Thee is similar to for (ki) it is a stiff-necked people (Exodus 34:9).⁠4
1. Lit. “I say.”
2. In other words, ki (for) here has the meaning of even though; for it makes no sense to pray, heal me because I have sinned.
3. See Ibn Ezra on next verse.
4. Here too the word ki has the meaning of even though, for it would make no sense for Moses to say to God, “go in the midst of Israel, for (ki) it is a stiff-necked people.” What Moses said was, “go in the midst of Israel, even though (ki) it is a stiff-necked people.” See Ibn Ezra on Exodus 33:9.
אני אמרתי י״י חנני – עד זה הפסוק דברי המבקר. ומזה הפסוק עד: ותציבני לפניך לעולם (פסוק יג) הם דברי החולה.
אני – עיני לאל ואמר לו: שיחנני.
ואמר: רפאה נפשי כי חטאתי לך – ולא אמר רפאה גופי, כי סבת חליו הם עונותיו. ואם ירפא האל הנפש מחליה, והוא בכפרת העונות, נרפא הגוף.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ד]

לכן אֲנִי אָמַרְתִּי ה׳ חָנֵּנִי מצד תחלואי הגוף, ומצד הנפש רְפָאָה נַפְשִׁי, אחרי שאני מודה כִּי חָטָאתִי לָךְ ומתחרט:
אני אמרתי – בגעיא ומקף לא בשופר כן הוא בס״ס ועיין מ״ש במשלי כ״ו.
אני אמרתי – בעת חליי אמרתי רפאה נפשי ר״ל מחול עוני כי העון הוא חולי הנפש והמחילה היא הרפואה.
כי חטאתי לך – וצריך אני למחילה שהיא רפואת הנפש וממילא תבוא רפואת הגוף והוא הסעד אשר יסעד את החולה.
אני אמרתי – אני כבר הגעתי עד שערי מות, עד שלא התפללתי עוד על רפואת הגוף, כי התיאש מחיים, רק התודיתי הוידוי שמתודים קודם המות ואמרתי ה׳ חנני רפאה נפשי כי חטאתי לך – שהגם שמתיאש מרפואת הגוף מבקש רפואת הנפש ומחילת העונות
אני אמרתי וגו׳ – ידעתי בעצמי כי השכלתי אל דל, ועתה שאני חולה (למעלה מזמור ל׳:ל״ח⁠־ל״ט) אני מזכיר צדקתי לפניך (מלכים ב׳ כ׳:ג׳) ומבקש ממך שתחנני ותסעדני על ערש דוי.
כי חטאתי לך – רפא נפשי המדוכאה יען כי חטאתי לך.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג׳יקטילהרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
 
(ו) אוֹיְ⁠בַ֗י יֹא⁠מְ⁠ר֣וּ רַ֣ע לִ֑י⁠ ⁠מָתַ֥י יָ֝מ֗וּת וְ⁠אָבַ֥ד שְׁ⁠מֽוֹ׃
My enemies speak evil of me, "When shall he die and his name perish?⁠"
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןעודהכל
בַּעֲלֵי דְבָבִי יֵימְרוּן בִּישׁ עֲלַי אֵימָתֵי יְמוּת וְיוֹבַד שְׁמֵיהּ.
My enemies will speak evil about me: “When will he die and his name perish?”
אויבי יאמרו רע לי וגו׳ – וכי אויבים היו לדוד והלא כבר נאמר וכל ישראל ויהודה אוהבים לדוד, ואומר ויהי דוד עושה משפט וצדקה ומי היו אויביו אותם שרצו לעשוק ולחמוס ולא הניחן.
ואמא אעדאי אלד׳ין יקולון אלסו עני מתי ימות ויביד אסמה.
ואילו אויבי שאומרים עלי רע. [כך הם אומרים] מתי ימות וימחה שמו.
אויבי, אבל אויבי המספרים עלי רעות מתי ימות ואבד שמו כל הפסוקים ו - י קשר אחד דברי האויבים והם כעין הקדמה לבקשה שהיא פסוק יא ואתה ה׳.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ה]

[An interpretation of this verse is included in the commentary on Verse 5]

אויבי – אז יאמרו {לי} – בעבורי, כמו: ואמר פרעה לבני ישראל (שמות י״ד:ג׳), הפך מעשה המשכיל. וזה הדבר יאמרו לאחרים.
MINE ENEMIES SPEAK EVIL OF ME: Then1 my enemies say of me:⁠2 When shall he die. Compare, And pharaoh will say of the children of Israel3 (li-vene yisra’el) (Exodus 14:3).
David’s enemies act the reverse of the one who considers the poor.⁠4 They say to people:
When shall he die?⁠5
1. When I pray, O Lord be gracious unto me... (v. 5).
2. The word li literally means, to me. However is here to be rendered, of me.
3. Literally, to the children of Israel. However its meaning here is, of the children of Israel.
4. See verse 1.
5. In other words, When shall he die... does not refer to what they say in their minds.
אויבי יאמרו רע לי – כנגד הדברים שאמר המבקר הטוב אמר החולה: אתה אמרת טוב, אבל ידעתי כי אויבי יאמרו רע בעבורי, ויאמרו הפך מה שאמרת. ויאמרו.
מתי ימות ואבד שמו – כי חליי יאריך בעיניהם ויתאוו וישאלו שאמות בקרוב מן החלי.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ד]

ונתן שתי סיבות למה הוא מן הראוי שה׳ ימלטהו. האחת, לפי שאויבי עוזרים להרע לי יותר ממה שקצפת1, ומזה ה׳ ניחם לפעמים מלהרע, כאמרו (שמות ג׳:ט׳) ׳וגם ראיתי את הלחץ׳ וגו׳2, ועל זה אמר אוֹיְבַי יֹאמְרוּ רַע לִי וגו׳:
1. ע״פ זכריה (א טו) ׳וקצף גדול אני קוצף על הגוים השאננים אשר אני קצפתי מעט והמה עזרו לרעה׳.
2. ראה מש״כ שם וברמב״ן שם.
רע לי – הנה הרע מוכן לבוא עלי ומתי ימות ר״ל היו מצפים שיקרב לבוא יום מיתתי.
אויבי – בעת ההיא אמרו אויבי שזה סימן רע לי – שלא אקום עוד מחליי, והיו מקוים לאמר מתי ימות ואבד שמו.
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהכל
 
(ז) וְ⁠אִם⁠־בָּ֤א לִרְא֨וֹת⁠׀ ⁠שָׁ֤וְא יְ⁠דַבֵּ֗⁠ר⁠ ⁠לִבּ֗⁠וֹ יִקְבׇּץ⁠־אָ֥וֶן ל֑וֹיֵצֵ֖א לַח֣וּץ יְ⁠דַבֵּֽ⁠ר׃
And if one comes to see me, he speaks falsehood. His heart gathers iniquity to itself; when he goes out, he speaks of it.
תרגום כתוביםמדרש תהליםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתר׳ משה אבן ג׳יקטילהרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
וְאִין אֲתָא לְמִקְבַל אַפִּי שִׁקְרָא יְמַלֵיל בְּרַעְיוֹנֵיהּ יִכְנוֹף עַוְלָא לֵיהּ יִפּוֹק לְשׁוּקָא יְמַלֵיל.
And if he comes to welcome me, he will speak falsehood; in his mind he will gather iniquity to himself, he will go outside [and] speak.
ואם בא לראות שוא ידבר לבו – נכנסין לבקרני אומרים לי הקב״ה ירחם עליך ובפיהם מתפללין עלי אבל בלבם יבקשו און לי. בפני מתפללין וכשיוצאין לחוץ ידברו יחד עלי יתלחשו. מהו דבר בליעל יצוק בו. אמרו פקח הוא דוד יודע על מה עושה את הדבר הזה יכול הוא לעמוד אלא רמאי הוא כדי להכיר דעת של כל אחד ואחד. לכך נאמר דבר בליעל. אומרים לי מי אמר עליך דבר זה שמא אדם נכרי אומר להם איש שלומי אשר בטחתי בו. אמר דוד איני נותן את דבריהם בלבי אלא אני בוטח בך. ואתה ה׳ חנני והקימני ואשלמה להם. אמר לו דוד מה אתה משלם להם רעה אמר חס ושלום. (תהלים ל״ה:י״ג) ואני בחלותם לבושי שק. כשחליתי הם היו מתפללים עלי שאמות וכשהם חולים אני מתפלל עליהם ומתכסה שק. (ענתי) [עניתי] בצום נפשי. אמרו לו דוד מי יודע מה השק הזה ומה אתה מתפלל עליהם. אמר להם אם כן יבוא עלי ותפלתי אל חיקי תשוב. לכן ואתה ה׳ חנני. והקב״ה אומר לו הואיל ועשית כן יודע אני כי חפצת בי. ואני בתומי תמכת בי. ומה יש לי לעשות על זאת לברכך. ברוך ה׳ אלהי ישראל מן העולם ועד העולם אמן ואמן.
ואם בא לראות שוא – שידבר ללבו, נכנסין לבקרני ואומרים הקב״ה ירחם עליך ומתפללין עלי בפיהם, אבל בלבם יקבץ און לו, מהו דבר בליעל יצוק בו בדבר שעשה כדאי הוא שלא לעמוד ממטתו, א״ל דוד מי אמר עליך כן שמא אדם נכרי, אמר לאו גם איש שלומי וכו׳, אמר דוד איני נותן דבריהם בלבי אבל אני בוטח בך ואתה ה׳ חנני והקימני ואשלמה להם, אמר לו מה אתה משלם להם רעה, א״ל לאו ואני בחלותם לבושי שק, ומי יאמר שהוא כן א״ל ותפלתי אל חיקי תשוב. ההוא דקאמר ואזיל גברא דקא רחיצנא עליה אדייה לגזיזיה וקם, אמר ליה שמואל לרב יהודה קרא כתיב גם איש שלומי אשר בטחתי בו וגו׳. אמר רבי יוחנן בתחלה קראו לאחיתופל רבו ואתה אנוש כערכי אלופי, ואחר כך קראו חברו שנאמר אשר יחדו נמתיק סוד, ואח״כ קראו איש שנאמר גם איש שלומי אשר בטחתי בו וגו׳.
ואן ג׳א בעצ׳הם ליעידני פהו יתכלם בזור, וקלבה יג׳מע גלא, אד׳א כ׳רג׳ אלי ברא תכלם בה.
ואם מי שהוא מהם בא לבקר אותי [כך אומר החולה] הנה הוא מדבר בשקר ולבו מקבץ לו מרמה. שרק יצא החוצה כבר מדבר בהם [במרמה שהוא קבץ לעצמו].
ואם, ואם בא אהד מהם לבקרני הרי הוא מספר דברי שקר ולבו יקבץ און וכאשר יוצא החוצה מדבר בו כלומר כשהוא אצלי רואה עלי שחורות מהרהורי לבו וכשהוא יוצא מספר הרהוריו ורצונותיו כאלו אמר שראני על סף המות.
ופירשתי ואם בא לראות, לבקרני, כמו שנ׳ ואחזיהו בן יהורם מלך יהודה יחד לראות את יורם בן אחאב ביזרעאל כי חולה הוא1.
1. מלכים ב׳ ח כט.
ופסרת ואם בא לראות, יעוד מת׳ל קולה ואחזיהו בן יהורם מלך יהודה ירד לראות את יורם בן אחאב ביזרעאל כי חולה הוא.
תֺם וצף תמני אעדאיה בהלאכה [56 א] ואסתבשארהם במא ירון פיה מן עלאמאת אלמות פהם יבשרונה באלחיאה בחצֺרתה ויתחדתֺון ענה באלמות בטֺהר גיבתה דֺלך קו׳ ואם בא לראות שוא ידבר לבו.
Next, he describes the desire of his enemies to destroy him and their joy in it; seeing signs of death on him. Furthermore, they rejoice this with impunity, in his present and discuss it, (his) death behind his back. That is (the meaning) of the verse; “If one comes to visit, he speaks falsely; his mind stores up evil thoughts.
שוא ידבר – מראה עצמו כאילו הוא מֵצֵר וכשהוא יושב לפנַי יקבוץ לבו מחשבות און לעצמו מה רעה ידבר בצאתו וכשיוצא לחוץ מדבר אותה.
he speaks falsely He pretends to be troubled, and when he sits before me, his heart gathers thoughts of violence to himself, [of] what evil he will speak when he leaves, and when he goes outside, he speaks of it.
ואם בא – אחד לבקר.
שוא ידבר – לי כמה חרה לי שאתה חולה.
ידבר – לאחרים דבר בליעל עלי.
בצאתו לחוץ ידבר – לאויבי האחרים שלא ראו אותי.
AND IF ONE COME TO SEE ME.⁠1 To see means to visit.
HE SPEAKETH FALSEHOOD. To me and says, “I am greatly pained that you are sick.”
HE SPEAKETH.⁠2 He speaks an evil thing of me when he goes outside to converse with my other enemies who did not see me.
1. Lit., and if (one) come to see.
2. See note 39.
ואם בא לראות – ואם אחד מהם יבא לראותי ולבקרני,
שוא ידבר – שאם ידבר טוב בפיו אין טוב בלבו, כי לבו יקבץ און לו יצא לחוץ ידבר.
ואדני אבי, זכרו לברכה, פרש שוא ידבר – כי ידבר אחת רכה ואחת קשה לשבר לבי, כמו שאמר אחד שנכנס לבקר את החולה ואמר לו: קשה עלי חליך, כי כבד הוא, כי מזה החלי מת אבי.
יקבץ און לו – לעצמו הוא קובץ און. בלבו: שאינו מוציא בשפתיו, ואינו משמיע לאחרים בפני, אבל בחוץ ידבר לאחרים הרע שיהיה קובץ בלבו.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ד]

(ז-ט) וְאִם בָּא לִרְאוֹת. כלומר, שאם אחד מסיעת שבנא בא לבקרו בחוליו, שָׁוְא יְדַבֵּר – שנעשה כאוהב בדבריו – ובקרבו ישים ארבו, ועוד לִבּוֹ יִקְבָּץ אָוֶן לוֹ, ויֵצֵא לַחוּץ יְדַבֵּר לאחרים, ונעשים כתות כתות וחבורות לאגודה אחת, כולם מכוונים להרע לי1, באופן שיַחַד עָלַי יִתְלַחֲשׁוּ כָּל שֹׂנְאָי עָלַי, כלומר אצלי, כמו ׳ועליו מטה מנשה׳ (במדבר ב׳:כ׳), יַחְשְׁבוּ רָעָה לִי, שאפילו בעודם אצלי2 חושבים עלי רעה, ואומרים על עצמי, גם כי יתפלל בפיו – ליבו רחק מה׳ ודְּבַר בְּלִיַּעַל יָצוּק בּוֹ, ולכן אֲשֶׁר שָׁכַב לֹא יוֹסִיף לָקוּם, כי אין לבו שלם עם ה׳ אלוקיו, שאלמלי היה אוהב ה׳, לא היה נגוע מוכה אלקים ומעונה3:
[הוספה בשוליים הפנימיים: כָּל שֹׂנְאָי וגו׳. אמר הגאון, שלא [מצינו] מעולם [שנואי] ה׳ או [שנואי] צדיק אחד, [כי] ה׳ יתברך אינו [עושה] מעשה [שונא, כ]⁠י כוונתו יתברך [להיטיב] כל אחד, []⁠ם ירצה [בטובתם], אמנם [מה ש]⁠תמצא [שונאי] ה׳ – שהם [] בשונאים לו [לבלתי] עשות רצונו, [וכן בעני]⁠ין צדיק [השונא] רע בליעל [מפ]⁠ני מידתו [הרע]⁠ה, ומי יתן [שיהיה] בידו להיישירו [אל ה]⁠טוב, ואם [תהיה] נקמתו בו, [אינו] על צד האיבה [והנט]⁠ירה, רק כדי לעשות הישר בעיני ה׳, כאמרו (תהלים קל״ט:כ״א) ׳הלוא משנאיך ה׳ אשנא׳. לכן אמר פה [ש]⁠הן ׳שונאי׳, [ולא] אמר ׳שנואי׳, שהוא לא אויב להם ולא מבקש רעתם4, כי אם היפך הדברים]:
1. ראה רש״י.
2. ׳עלי׳, וכנ״ל.
3. ע״פ ישעיה (נג ד), וראה מש״כ שם.
4. ראה במדבר (לה כג).
יקבץ און – במקצת מדוייקים היו״ד במאריך.
ואם בא לראות – וכאשר בא מי מהם לראות בי ולבקרני היה מדבר עמי שוא כי בפיו ינחם אותי ובלבו היה מקבץ דברי און ועמל וכשיצא לחוץ אל חבריו היה מדבר האון אשר קבץ בלבו.
ואם בא לראות שוא ידבר – אבל אם נמצא ביניהם אחד שהוא דבר להם שזה דבר שוא מה שהם מחליטים שאני מוכן למות מתוך החולי הזה, ועי״כ בא לראות את האמת, אם חליי מסוכן כדבריהם או לא, אז עת שבא האיש שדבר שהוא שוא שאיני מסוכן ובא לראותי ולבקרי, וראה שעדיין אני חי וירא פן אתרפא, אז לבו יקבץ און לו חשב בלבו תחבולות און איך למותתני, אחר שראה שאפשר שאחיה מן החולי,
ובצאתו לחוץ אז ידבר והגיד זאת לרעיו ששלחוהו לבקרני, ואז
שוא ידבר – בשאלו בשלומי ובכחשו כי חולה עלי.
לבו יקבץ און לו – הוא מבקש למצוא בתואר פני או במהלך חליי אות על רוע מצבי כדי להתנבא עלי רע.
תרגום כתוביםמדרש תהליםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתר׳ משה אבן ג׳יקטילהרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
 
(ח) יַ֗חַד עָלַ֣י יִ֭תְלַחֲשׁוּ כׇּל⁠־שֹׂנְ⁠אָ֑י⁠ ⁠עָלַ֓י⁠׀ ⁠יַחְשְׁ⁠ב֖וּ רָעָ֣ה לִֽי׃
All that hate me whisper together against me. They plot against me, to hurt me:
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״ירד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
כַּחֲדָא עֲלַי מְמַלְלִין בַּחֲשֵׁי כָּל סָנְאַי עֲלַי חַשְׁלִין בִּישְׁתָּא לִי.
All my enemies speak together about me in secret, plotting ruin for me.
אד׳א הם אג׳מעין עליי יתסאררון ג׳מיע אעדאי, יפכרון אלשר פיי.
והנה הם מסתודדים עלי כל אויבי וגם חושבים לעשות לי רע.
יחד, וכשהם יחד מתלחשים עלי כל אויבי ומחשבים עלי רעה.
(ח-ט) עלי יחשבו – דבר שהוא רעה לי ומה היא המחשבה? דבר בליעל יצוק בו – כל רשעיות שעשה יצוקו וישתפכו בגופו והואיל אשר שכב לא יוסיף לקום כך מקללים אותי.
(8-9) whisper about me something that is harmful to me, and what is that thought?...
An evil thing shall be poured into him All the wicked things that he did shall be poured and spilled into his body, and if he lay down, he shall not rise. This is how they curse me.
יחד עלי יתלחשו כל שנאי – כשיצא לחוץ המבקר הרע יתחבר עם שאר שנאי ויתלחשו זה עם זה עלי. והלחש הוא הדבור בחשאי.
עלי יחשבו רעה לי – ואמר עלי פעם שנית, כלומר: בעוד שהם מתלחשים עלי הם חושבים בלבם רעה עלי.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ד]

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ז]

יתלחשו – מלשון לחש וקול נמוך.
יחד וגו׳ – ר״ל כל שונאי יחד ידברו עלי דברי גנות ובחשאי לבל יהא נשמע לי.
עלי יחשבו – חושבים עלי שיבא לי הרעה.
יחד עלי יתלחשו כל שונאי – יתלחשו עצות איך לגרום מיתתי,
ויחשבו עלי לעשות רעה לי להמיתני, ויאמרו זה לזה
יחד – כולם שוים בדבר זה.
יתלחשו – לחש בחילוף אותיות (להצהיל⁠־להצהיר) רחש, רחש לבי דבר טוב (למטה מ״ה:ב׳), ומצאנוהו גם הפוך ויתחרשו כל הלילה (שופטים ט״ז:ב׳), לא יודיעו שמחתם על חליי לרבים פן יבזום.
יחשבו רעה לי – תיבת לי אינה מיותרת שאם היה כותב עלי יחשבו רעה היה ר״ל לעשות לי רעה, בעוד שרצונו לומר עלי כלומר לנזקי חושבים ומנבאים דבר שירע לי.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״ירד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
 
(ט) דְּֽ⁠בַר⁠־בְּ֭⁠לִיַּ⁠עַל יָצ֣וּק בּ֑וֹוַאֲשֶׁ֥ר שָׁ֝כַ֗ב לֹא⁠־יוֹסִ֥יף לָקֽוּם׃
"An evil thing cleaves fast to him; and now that he lies, he shall rise up no more.⁠"
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג׳יקטילהרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
מַמְלֵל טְלוּמָא יַתִּיךְ בֵּיהּ וְיֵימַר דֵין דִמְרַע לָא יוֹסִיף לְמֵיקַם.
He will pour out on him the speech of an oppressor,⁠1 and will say, “This one who is sick will not get up again.”
1. Oppressor: + and wicked man.
ויקולון אמור פאג׳רה קד אנצבת עליה, וצרעתה הד׳ה לא יעוד אן יקום מנהא.
והם אומרים: דברים לא טובים נחתו עליו [כך אומר החולה] ומהנפילה הזאת [המחלה] שלו שנפל בה איננו חוזר לעמוד ממנה.
דבר, ואומרים מחלה ממארת כבר נשתלטה עליו ומפלתו זו לא יוסיף לקום ממנה.
וקו׳ דבר בליעל יצוק בו. חכאיה קול עואדה אלמעאדין לה אנה ירון לה אנבאסו ואנה לא ברחלה מן אלמות ויתנאבון בדֺלך.
It states; “Something baneful has settled in him.” The utterances of his hostile visitors about him. When they see him, they are sad that he is not on a path to his death. They take turns discussing this (D-B-R).
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ח]

[An interpretation of this verse is included in the commentary on Verse 8]

דבר – רע, חלי קשה קבוע בו, כמו: לבו יצוק כמו אבן (איוב מ״א:ט״ז).
He tells them, “A difficult illness is firm in him (v. 9).” The word yatzuk (cleaveth fast) (v. 9)⁠1 is similar to yatzuk (firm) in His heart is as firm as a stone (Job 42:16).
1. In devar bliya’al yatzuk bo (an evil thing cleaveth fast in him) (v. 9).
דבר בליעל יצוק בו ואשר שכב לא יוסיף לקום – וזהו מן הדברים הרעים שאומרים וחושבים עלי. ומה הם אומרים? דבר בליעל יצוק בו, פירושו: חלי קשה ורע דבק בו, ולא יקום עוד ממשכבו כי ימות מהחלי, כי חלי קשה הוא. ופירוש יצוק: דבק, כמו: לבי יצוק כמו אבן ויצוק כפלח תחתית (איוב מ״א:ט״ז).
או פירוש דבר בליעל: על העון, כלומר: עון גדול יצוק בו וראוי הוא לעונש גדול לפיכך לא יקום ממשכבו עוד.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ד]

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ז]

דבר בליעל – בגעיא.
בליעל – בלי עול שמים.
יצוק – מלשון יציקה.
דבר בליעל – אומרים עלי דבר הבליעל שעשה הוא יצוק בו את החלי הזה ר״ל עונו גרמה החלי ולזה החלי אשר שכב בה לא יקום ממנה כי מות ימות.
דבר בליעל – הושאל מדבר רע מוסרי, פן יהיה דבר עם לבבך בליעל, אל דבר רע מזיק לגוף, כמו ולא היה דבר רע בסיר (מלכים ב ד׳),
ויצוק – מענין יציקה.
דבר בליעל יצוק בו – שצריך ליצוק על גופו דבר בליעל, היינו דבר רע וממית, סם המות ודבר ארסי כדי שאחר אשר שכב לא יוסיף לקום וימות מפני הסם.
יצוק – כמו יצוק עליו בל ימוט (איוב מ״א:ט״ז) מחובר ודבוק.
ואשר – כמו אשר נשיא יחטא (פרשת ויקרא), את הברכה אשר תשמעו (פרשת ראה) לשון אם וכאשר, מאחר שיצוק ודבוק בו חולי רע וכבר נפל למשכב לא יוסיף לקום ממטתו.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג׳יקטילהרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
 
(י) גַּם⁠־אִ֤ישׁ שְׁ⁠לוֹמִ֨י⁠׀ ⁠אֲשֶׁר⁠־בָּטַ֣חְתִּי ב֭וֹאוֹכֵ֣ל לַחְמִ֑י⁠ ⁠הִגְדִּ֖יל עָלַ֣י עָקֵֽב׃
Yes, even the man who seeks my welfare, in whom I trusted, who ate of my bread, has lifted up his heel against me.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
אוֹף גְבַר דִתְבַע שְׁלוֹמִי דְאִתְרַחֲצִית עֲלוֹי מַבְרֵי סְעוּדְתִּי אִתְרַבְרַב עֲלַי לְחַכָּמָא.
Even a man who seeks my welfare, in whom I trusted, feeding him my meal ׀ he has cunningly prevailed over me.
חתי צדיקי אלד׳י ות׳קת בה ואלאכל מן טעאמי אסרף עליי פי אלמג׳אזה בשר.
ואפילו חברי אשר בטחתי בו והוא שאוכל ממזוני הגזים במה שהוא גמל אותי רעה.
גם, אפילו ידידי אשר בטחתי בו והאוכל מלחמי הגדיל להתבטא נגדי בגמול רע. והנה עקב גמול, וראה לעיל יט ב.
הגדיל עלי עקב – מארב, כמו: ואת עקבו מים לעיר (יהושע ח׳:י״ג).
developed an ambush for me Heb. עקב, an ambush, as: "and their ambush party (עקבו) on the west of the city" (Yehoshua 8:13).
גם – שלא היה לי אויב שהיה אוכל לחמי והטעם כי אני סבת חייו.
הגדיל עלי עקב – הטעם הגדיל עקיבו, שלא בא לבקרני, ושםא לנפשו מעלה גדולה.
א. כן בכ״י פרמא 1870. בכ״י מנטובה 13, לונדון 24896: ״שם״.
YEA, MINE OWN FAMILIAR FRIEND… Also the one who was not my enemy, the one who did eat of my bread, namely, the one whose life I sustained has raised his heel against me.
HATH LIFTED HIS HEEL AGAINST ME. Its meaning is, he has raised the importance of his foot, for He does not visit me. He considers himself extremely exalted.
גם איש שלומי אשר בטחתי בו – כל אלה דברי החולה, כי כל אדם יש לו שונאים, וכאשר יחלה ותמוט רגלו, אפילו אותם שהיה חושב לאוהבים שבו לאויבים ולאורבים, כמו שאמר הכתוב: כל אחי רש שנאהו (משלי י״ט:ז׳).
אוכל לחמי הגדיל עלי עקב – ואפילו אוכל לחמו, שהוא בוטח בו יותר, גם הוא יבגוד בו. ופירוש הגדיל עלי עקב – כאלו אני מדרך רגלו כך הוא מתגדל עלי, ולא יבקרני כראוי.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ד]

והסיבה השנית שנתן היא, מה שאלה האנשים המבקשים רעתו – היינו שבנא וסייעתו – היו באוכלי שולחנו, ושבנא היה על ביתו (ישעיה כ״ב:ט״ו), אין גדול ממנו בבית, ובעטו בו, והמידה הזאת שנואה אצל ה׳ יתברך, כאמרו (בראשית ל״ט:ט׳) ׳[הן אדוני לא ידע אתי מה בבית וכל אשר יש לו נתן בידי, איננו גדול בבית הזה ממני ולא חשך ממני מאומה וגו׳], ואיך אעשה את הרעה הגדולה הזאת וחטאתי לאלהים׳, ועל זה אמר גַּם אִישׁ שְׁלוֹמִי אֲשֶׁר בָּטַחְתִּי בוֹ אוֹכֵל לַחְמִי – שהוא שבנא שהיה על ביתו, כאמרו (ישעיה כ״ב:ט״ו) ׳בא אל שבנא הסוכן אשר על הבית׳, הִגְדִּיל עָלַי עָקֵב – ׳הגדיל׳ מבניין הפעיל, כלומר, עשה שאחרים שמו עקבותיהם על גופי ובעטו בי:
עקב – ענין מארב כמו ואת עקבו מים (יהושע ח׳:י״ג).
גם איש שלומי – גם האיש אשר היה עמי בשלום אשר האכלתיו לחמי.
הגדיל עלי עקב – היה מגדיל עלי מארב לארוב על נפשי.
עקב – מארב.
גם – והגם שנשמרתי מקחת אוכל משום אדם רק מאת משרת נאמן ביתי שבטחתי בו שהוא לא יעשה לי רעה, אבל גם איש שלומי אשר בטחתי בו הגדיל עלי עקב ומארב, והיה עמהם בקושרים להשחית עץ בלחמי, והיה דרך המלכים הקדמונים שהמשרת המתקן ונותן לפניהם המאכל היה צריך לאכול תחלה מלחם המלך, למען יודע בזה שלא שם שם דבר רע, וע״כ קראו אוכל לחמי – ובכ״ז היה בעצה עמהם ולא חשש ע״ז שיצטרך לאכלו תחלה.
הגדיל עלי עקב – מלשון ואת עקבו מים לעיר (יהושע ח׳:י״ג) לשון מארב ובגידה, עקבני עקבה גדולה, ע״ד כי הגדיל אויב (איכה א׳:ט׳).
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
 
(יא) וְ⁠אַתָּ֤⁠ה יְהֹוָ֗הי״י֗ חׇנֵּ֥⁠נִי וַהֲקִימֵ֑נִי⁠ ⁠וַאֲשַׁלְּ⁠מָ֥ה לָהֶֽם׃
But You, Hashem, be gracious to me, and raise me up, that I may repay them.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתר׳ משה אבן ג׳יקטילהאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
וְאַנְתְּ יְיָ חוּס עֲלַי וַאֲקֵימְנִי מִמְרַע וְאֶפְרַע לְהוֹן.
But you, O LORD, have mercy on me, and raise me up from illness; and I will pay them back.
פאנת יא רבי רפני ואקפני חתי אכאפיהם.
ואתה ה׳! תרפה אותי ותעמיד אותי על עמדי כדי שאגמול להם.
ואתה, ואתה ה׳ חנני והקימני כדי שאשלמה להם.
ואמרו ואשלמה להם, אינו ר״ל גמול כנגד מעשיהם, אלא ישלם להם טובה תחת רעה כפי שה׳ רוצה ממנו וכמו שאמר בזאת ידעתי כי חפצת בי והוא דבר ה׳ לא תקם ולא תטר את בני עמך1.
וקולה ואשלמה להם, לם יריד בה אלמקאבלה במת׳ל פעלהם, בל מכאפאתהם כ׳יר בדל שד ממא אראדה אללה מנה כמא קאל בזאת ידעתי כי חפצת בי והו קולה לא תקם ולא תטר את בני עמך.
וקו׳ ואשלמה להם יחתמל אן יריד בה אן אקארצֺהם במתֺל אפעאלהם.
ויחתמל כונה בצֺד אפעאלהם והו אלאליק בה וכמא יקול פאכרא אם גמלתי שולמי רע (תהלים ז:ה).
It states; “let me rise again and repay them” indicating, that is to say their payment of a load as in their services.
It means I will pay them contrary to their behavior. This is better, as he expresses a thought; “if I have dealt evil to my ally.
ואתה – חנניא – כנגד דבריהם דברי בליעל יצוק בו (תהלים מ״א:ט׳).
והקימני – כנגד לא יוסיף לקוםב (תהלים מ״א:ט׳).
א. כן בפסוק ובכ״י פרמא 1870, לונדון 24896. בכ״י מנטובה 13: ״הנני״.
ב. כן בפסוק ובכ״י פרמא 1870. בכ״י מנטובה 13, לונדון 24896: ״קום״.
BUT THOU, O LORD, BE GRACIOUS UNTO ME. This is in contrast to the words of David’s enemies: An evil thing cleaveth fast unto him (v. 9). And raise me up is in contrast to He shall rise up no more (ibid).
ואתה י״י חנני והקימני – כי הם אומרים שלא אקום. ואתה תקימני
ואשלמה להם – מה שאמרו רע עלי בעודני חולה. ולא אמר שיעשה להם רע, שהרי אמר: ואחלצה צוררי ריקם (תהלים ז׳:ה׳), אלא התשלום הוא שיודיעם כי היו עושים רע במה שהיו חושבים ומתלחשים עליו בעודו חולה, או התשלום הוא שלא ילבש שק בחלותם, ולא יתפלל עליהם, ולא יצר לצרותם.
וראיתי בדברי הגאון (רס״ג תהלים מ״א:י״א): ואשלמה להם – טובות תחת רעות כמו שהיה מנהגו, כמו שאמר: ואני בחלותם לבושי שק (תהלים ל״ה:י״ג).
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ד]

ועתה אַתָּה ה׳ חָנֵּנִי וַהֲקִימֵנִי מחוליי זה, וַאֲשַׁלְּמָה לָהֶם גמולם לתת להם כפעלם:
ואתה ה׳ – אז בחליי התפללתי ואמרתי אתה ה׳ חנני והקימני מחלי זה ואשלמה להם כגמולם.
(יא-יב) ואתה ה׳ חנני והקימני מחליי ואשלמה להם – שאף שתחלה סיפר שהתיאש מחיים, אבל אחר שראה רשעת אויביו התחיל לבקש שיקום מחליו כדי לשלם להם, ובאר כי בזאת ידעתי כי חפצת בי כי לא יריע אויבי עלי – ואחר שהם שמחים על מיתתי צריך אתה להקימני, וכמ״ש בנפול אויבך אל תשמח פן יראה ה׳ ורע בעיניו והשיב מעליו אפו, גם יל״פ שר״ל ואשלמה להם בזאת, ר״ל זאת יהיו התשלומין, מה שידעתי כי חפצת בי עד שלא יריע אויבי עלי, זה יהיו התשלומין שאשלם להם, כי בזה יכלו עיניהם לראות בהצלחתי ושידעו בטח שאין ביכלתם להרע לי כי ה׳ אתי.
ואשלמה להם – כפעלם. וחולי זה נראה שחלה דוד בנערותו קודם שיכריחהו שאול לגלות, ומקנאיו אוו מיתתו למען יאבד שמו המחשיך תפארתם, א״כ ואשלמה להם אינו ר״ל ארדפם עד חרמה, רק כדברי רד״ק כאשר עשו לי כן אעשה להם, ובחלותם תחת לבוש שק וענות בצום נפשי (למעלה ל״ה:י״ג) לא אֶחְלֶה עליהם, והפרש יש בין שִׁלּוּם וגמול, שרש שלם מורה כלות המלאכה בשלם שבפנים משא״כ בשרש גמל, א״כ אם היה כותב ואגמול להם אולי היה ר״ל ארע עמהם, עתה שכתב ואשלמה ר״ל אמדוד להם מדה כנגד מדה.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתר׳ משה אבן ג׳יקטילהאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
 
(יב) בְּ⁠זֹ֣את יָ֭דַעְתִּי כִּֽי⁠־חָפַ֣צְתָּ בִּ֑י⁠ ⁠כִּ֤י לֹֽא⁠־יָרִ֖יעַ אֹיְ⁠בִ֣י עָלָֽי׃
By this I know that You delight in me, that my enemy does not triumph over me.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
בְּהָדָא יְדַעֵית אֲרוּם אִתְרְעֵיתָ בִי אֲרוּם לָא אִתְגַבַּר עֲלַי בַּעֲלֵי דְבָבִי לְאַבְאָשָׁא.
By this I know that you have favored me, that my enemy has not prevailed over me to cause harm.
בכ׳לה ערפתהא אנך ארדתהא מני כמא אחב אלא יג׳לב עדוי עליי.
בכל אלה אני יודע זאת שאותה אתה חפץ ממני [שאגמול להם וכו׳] כפי שאין אני אוהב שיריע (בקולות שמחה) האויב שלי עלי.
בזאת, בנקודה שידעתי שאתה רוצה אותה ממני כמו שאני רוצה שלא יריע אויבי עלי, יריע לשון תרועה של שמחה. והכוונה אני רוצה לגמול להם בבחינה מה דעלך סני לחברך לא תעביד.
ופירשתי בזאת ״כ׳לה״, כמו זאת עשו וחיו1, אך בזאת נאות לכם2 ודומיהם. וגם דבר זה הוא נבואה מאת ה׳ שנאמרה בלשון החולה ומבקריו ושונאיו ותפלתו ותודתו.
2. שם לד כב.
ופסרת בזאת כ׳לה, מת׳ל זאת עשו וחיו, אך בזאת נאות לכם, ואשבאההא.
והד׳ה איצ׳א נבוה מן ענד אללה אורדהא עלי לסאן אלעליל ועואדה ואעדאה ותגות׳ה ושכרה.
בזאת ידעתי וגו׳ – כשתחנני ותקימני אדע כי חפצת בי כאשר לא יריע אויבי תרועת שמחה עלי ואראה כי בתומי תמכתני.
With this I shall know, etc. When You are gracious to me and raise me up, I shall know that You have desired me; when my enemy will not shout with shouts of joy over me, and I will see that because of my innocence, You have supported me.
בזאת – הטעם כי לא יריע – כמו שמחת המנצח ביום המלחמה, כדרך: עלי פלשת אתרועע (תהלים ק״ח:י׳).
BY THIS. That Mine enemy doth not shout as they who triumph in the day of war do.
Our verse is similar to Philistia, cry aloud1 because of me (Psalms 60:10).
1. Hebrew, hitro’a’iy.
בזאת ידעתי כי חפצת בי כי לא יריע איבי עלי – אם תקימני אדע ואכיר כי חפצת בי שלא תרצה שיריע איבי עלי, כמו שהיו אומרים שאמות מן החלי, והיו חושבים לשמוח ולהגדיל פיהם בשחוק עלי. וזהו פירוש יריע.
בזאת ידעתי כי חפצת בי. וזה שהואלתי לשאול את כל אלה מאתך הוא, כי ׳ידעתי כי חפצת בי׳ – ׳בזאת׳ שראיתי כי לא יריע אויבי עלי, שמעולם לא נצחני אויב באופן ש׳יריע עלי׳ תרועת נצחון:
ואם תאמר, לעיל (תהלים לח) התנצל שלא היה חפץ להשיב גמולם להם, ועתה אמר הפכו. לכן אמר שלא ישלם להם על צד השנאה והנקמה, רק כדי לעשות הישר בעיני ה׳, ולזה אמר בְּזֹאת יָדַעְתִּי כִּי חָפַצְתָּ בִּי – כי ה׳ בחר בחזקיהו ויאהבהו, לפי שאנשי בליעל שהיו בדור קצתם נתן נקמתו בהם וקצתם הכניסם לעבודת ה׳. ועוד אמר, אתן נקמתי בהם לפי שלֹא יָרִיעַ אֹיְבִי עָלָי – שהוא סנחריב, כי ראה כי ה׳ נלחם לו, ולא ישוב עוד עלי, באופן שאוכל להינקם משונאי1:
1. בנדפס פירש כאן בדומה לזה על עניין אחר: ׳ואשלמה להם – כראוי למלך לתיקון המדינה, כאמרם ז״ל (יומא כב:) שנענש שאול על שלא הקפיד על כבודו׳. וראה רד״ק.
בזאת – כשתרפאני אז אדע כי חפצת בי.
יריע – תרועה של שמחה.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק יא]

יריע – ישמיע קולו לשמחה.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
 
(יג) וַאֲנִ֗י בְּ֭⁠תֻמִּ⁠י תָּמַ֣כְתָּ בִּ֑י⁠ ⁠וַתַּצִּ⁠יבֵ֖נִי לְ⁠פָנֶ֣יךָ לְ⁠עוֹלָֽם׃
And as for me, You uphold me because of my integrity, and set me before Your face forever.
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג׳יקטילהאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
וַאֲנָא בִּשְׁלֵמוּתִי סְעַדְתָּ בִּי וְאוֹקַמְתַּנִי קָדָמָךְ לְעָלְמָא.
But I, for my blamelessness ׀ you have sustained me; and you made me stand in your presence forever.
ואני בתמי תמכת בי – קיימתי התורה שנאמר בה תמימה, וכה״א תורת ה׳ תמימה, ואומר תמים תהיה, או חלקך עם ה׳ אלהיך דכתיב טוב וישר ה׳ על כן יורה וגו׳.
ואנא אקמת עלי צחתי הד׳ה אד׳ אדעמתני ואנצבתני בין ידיך אבדא.
ואם אני אחזור לבריאותי זאת. אתה תמכת בי ואתה העמדת אותי בין ידיך לעולם.
ואני, ואני עמדתי על בריאותי זו מפני שאתה תסמכני והעמדתני לפניך לעולם.
וקו׳ ואני בתומי תמכת בי אסתבשארה מנה באלבקא וכפאיה אלאעדא.
It states; “You will support me because of my integrity,” He rejoices that He (God) will endure and protect him from his enemies.
ואני בתומי – בעבור תומי.
ויש אומרים: כי תומי – רמז לבריאת הגוף. והוא הנכון.
AND AS FOR ME, THOU UPHOLDEST ME BECAUSE OF MINE INTEGRITY. Be-tummi1 is to be rendered, because of mine integrity.⁠2 Some say that tummi (mine integrity) refers to bodily health.⁠3 The latter is correct.
1. Lit., “my wholeness.”
2. The bet usually means in. Hence Ibn Ezra points out that it here has the meaning of, because.
3. My integrity refers to the integrity of the body. Ibn Ezra renders our clause as, in my integrity You uphold. The meaning of the latter is, You uphold the integrity of my body.
ואני בתמי – שמצאתני זך וישר,
תמכת בי – בנפלי על משכבי.
ותציבני – כלומר שתקימני ותציבני חי ובריא.
לפניך – כלומר: לעבודתך. ואמר עבר במקום עתיד: תמכת ותציבני כמנהג.
וטעם לעולם – זמן חיי האדם, כלומר: שלא אמות קודם זמני. עד הנה דברי החולה.
ותציבני לפניך לעולם. וידעתי על ידי נתן כי הצבתני ׳לפניך לעולם׳, ובכן הואלתי לבקש מלפניך את כל אלה:
(יג-יד) וַאֲנִי בְּתֻמִּי וגו׳ בָּרוּךְ ה׳ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל מֵהָעוֹלָם וְעַד הָעוֹלָם. היינו בעולם הזה ובעולם המשיח, וכן אמרו ז״ל (ברכות נד.) ׳כיון שאמרו [המינים] אין עולם אלא אחד, התקינו שיהו אומרים מן העולם ועד העולם׳: אָמֵן וְאָמֵן. ׳אמן׳ מעולם הזה, ו׳אמן׳ מעולם הבא.
ולפי שזהו סוף ספר ראשון של תהלים אמר כך, וכן בסוף כל ספר וספר יודה ויברך ה׳ כי לעולם חסדו.
פירוש מילת ׳אמן׳, תמצא לגאון בפירוש פסוק ׳ואמרה האשה אמן ואמן׳ (במדבר ה׳:כ״ב), וקחנו משם:
תם תל״א ספר ראשון ופירושו, ואתה קח לך בהקדמתנו מה שכולל מראשו ועד רגליו:
ספר שני
ואני בתומי – ובעבור שהלכתי אני בתמימות לזה תמכת בי בחליי והצבתני לפניך בבריאות כל ימי חיי וכ״ז מוסב למעלה לומר כשם שתמך לי בחליי בעבור כשרון מעשי כן יסעוד ויתמוך את כל משכיל אל דל.
ואני – מה שנתרפאתי מחליי ידעתי כי תמכת בי ע״י תמי, ותציבני לפניך – שמה שהצבתני היה כדי שאהיה לפניך לעולם – לעבדך ולעשות רצונך בענין שאתהלך לפניך תמיד.
ואני – ר״ל ולהפך מזה שאויבי ישמח במפלתי (וכן למעלה (שם) ואני בחלותם לבושי שק).
תמכת בי – שלא אפול והעמדתני לפניך כלומר בחיים לזמן ארוך שיעלם סופו ממחשבת בני אדם.
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג׳יקטילהאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
 
(יד) בָּ֘ר֤וּךְ יְהֹוָ֨הי״י֨⁠׀ ⁠אֱלֹ֘הֵ֤י יִשְׂרָאֵ֗ל⁠ ⁠מֵֽ֭הָעוֹלָם וְ⁠עַ֥ד הָעוֹלָ֗ם⁠ ⁠אָ֘מֵ֥ן׀ וְ⁠אָמֵֽן׃
Blessed be Hashem, the God of Israel, forever and forever. Amen and Amen.
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
בְּרִיךְ שְׁמֵיהּ דַייָ אֱלָהָא דְיִשְׂרָאֵל מִן עַלְמָא הָדֵין וְעַד עָלְמָא דְאָתִי יֵימְרוּן צַדִיקַיָא אָמֵן וְאָמֵן.
Blessed be the name of the LORD God of Israel, from this world to the world to come; the righteous will say, “Amen and amen.”
ברוך ה׳ אלהי ישראל מהעולם ועד העולם – אמר רבי יהושע בן גדיא כל העונה אמן בעולם הזה זוכה לענות אמן לעולם הבא שנאמר אמן ואמן, אמר הקב״ה לישראל עד שלא בראתי אתכם היו מלאכי השרת מקלסים לפני ואומרים ברוך ה׳ אלהי ישראל, כיון שבא אדם אמרו המלאכים זהו שאנו מקלסין בשמו אמר להם הקב״ה לאו גנב הוא, בא נח אמרו לו זהו, א״ל לאו שכור הוא, עמד אברהם א״ל זהו, א״ל לאו גר הוא, עמד יצחק אמרו לו זהו, אמר להם לאו שהוא אוהב אשר שנאתי, וכיון שבא יעקב אמרו לו זהו, אמר להם הן, וכה״א לא יקרא שמך עוד יעקב כי אם ישראל, ונקראו כל ישראל על שמו שנאמר ישראל אשר בך אתפאר.
פאקול תבארך אללה אלאה אסראיל מן אלעאלם אלי אלעאלם אמין אמין.
תם אלג׳ז אלאול בחמד אללה ועונה, ואליה אלג׳ז אלת׳אני.
ואז אני אומר: יתברך ה׳ אלוהי ישראל מהעולם ועד העולם אמן ואמן.
ברוך, ולכן אומר ברוך ה׳.
ברוך י״י – כשאקום מחליי אברכך כן.
Blessed is the Lord When I stand up from my illness, I will bless You in this manner.
ברוך – על כן אני חייב לברך את השם בכל זמן וזהו מהעולם ועד העולם – ואומר פעם אחרי פעם אמת ואמת.
(סיום) נשלמו פירושי ספר הראשון הודות לשם.⁠א
א. כן בכ״י פרמא 1870. בכ״י לונדון 24896: ״נשלם פירוש ספר הראשון תהילה לאל שהוא אחרון וראשון״. בכ״י מנטובה 13 חסר הסיום.
BLESSED BE THE LORD. I am therefore obligated to bless God1 at all times. This is the meaning of From everlasting and to everlasting.⁠2 I say time after time: it is true;⁠3 it is true. My comments on the first book of Psalms are completed. I offer my thanks to God.
1. Blessed is the Lord is to be interpreted as, I am therefore obligated to bless God.
2. From everlasting and to everlasting means, at all times.
3. The blessing that I utter.
ופסוק ברוך י״י אלהי ישראל מהעולם ועד העולם אמן ואמן – הם דברי המשורר. נותן הודאה לאל בכלותו הספר כמו שהוא מנהג הסופרים. וכן עשה בתכלית ארבעת הספרים. ובתכלית הספר החמישי שהיא תכלית כל הספר נתן תהלה בשלשה עשר הלולים. ואמר: ברוך י״י אלהי ישראל שעזרני עד כה, מהעולם ועד העולם – מהזמן הראשון עד הזמן האחרון, כלומר כל הימים.
אמן ואמן – קיום וקיום, כמו שעונה אדם אמן אחר הברכה לקים הברכה. כי אמן לשון קיום. וכן: ונאמן ביתך (שמואל ב ז׳:ט״ז), במקום נאמן (ישעיהו כ״ב:כ״ג), והדומים להם.
ברוך ה׳. הטוב והמטיב: מהעולם ועד העולם. בעולם הזה ובעולם הבא1: אמן ואמן. יהיה זה דבר נאמן וקיים בשני עולמות:
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק יג]

ברוך – ענין מהולל.
אמן – הוא ענין ל׳ קיום והכפל לחזק.
ברוך ה׳ – נתן הודאה לאל ככלותו הספר על אשר נתן בו רוח ה׳ לדבר בו.
מהעולם – ר״ל מקצה העולם עד קצהו.
אמן ואמן – הוא כדרך העונה אמן אחר הברכה להיות מקויים.
ברוך ה׳ אלהי ישראל – הוא סיום דברי הספר הראשון, כי מכאן ואילך יתחילו מזמורי בני קרח, ונגד הברכות והתהלות שברך והלל עד עתה בספר הזה, אמר שברכות אלו יהיו בפי ישראל מן העולם ועד העולם לדור דורים, אמן ואמן.
ברוך וגו׳ – נוסף פסוק זה בסוף כל ד׳ הספרים הראשונים, ומעולם ועד העולם ר״ל מהימים הנעלמים קודם ברוא אלהים אדם על הארץ עד הימים הנעלמים אחר שהארץ כבגד תבלה ראוים מעשה ה׳ לברכה.
אמן ואמן – מלשון ויאמנו דבריכם (פרשת מקץ) יאמן נא דברך (מלכים א׳ ח׳:כ״ו) חפצי זה שה׳ יבורך יאמן ויתקיים.
(סיום) תודה לאל היום יום י״א אלול ש׳ יראתך באתי עד סוף ביאורי לספר ראשון שבתהלים, כן יאריך ה׳ עוד ימי ושנותי וימי חברי הנעימים לבוא עד תכלית מלאכה עצומה זו בעזר הצור הנותן ליעף כח ולאין אונים עצמה ירבה.
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144