תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג'יקטילהרד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומלבי״ם ביאור העניןעודהכל
לְשַׁבָּחָא לְדָוִד תּוּשְׁבַּחְתָּא.
For praise. Of David, a psalm.
מג׳ד לדאוד יסבח בה אלמואט׳בין.
שבח לדוד שבו משבח את המתמידים.
מזמור לדוד ישירו בו המתמידים במשמרותם.
למנצח לדוד מזמור
למנצח לדוד מזמור – גם זה המזמור כענין שני המזמורים הקודמים לו. יאמר אותו החסיד המדכה אחרי הרפאו. יתן תהלה לי״י, יתברך, ויאמר:
(הקדמה) זה המזמור חיבר דוד אחר ששב לאיתנו1. ואמר:
1. רד״ק: ׳גם זה המזמור כענין שני המזמורים הקודמים לו, יאמר אותו החסיד המדוכֶּה אחרי הרפאו. יתן תהלה לה׳ יתברך׳.
(א-ב)לַמְנַצֵּחַ לְדָוִד מִזְמוֹר, קַוֹּה קִוִּיתִי וגו׳. אמר הגאון, המזמור הזה עשאו דוד על חזקיהו אחרי שנטה מעליו סנחריב אחרי הגלותו עשרת השבטים ויעל על כל ע[רי יהודה] הבצורות ויתפשם (מלכים ב׳ י״ח:י״ג), ואף על פי שיודע היה חזקיהו שישוב, כי כה אמר לו הנביא1, מ״מ הואיל ושלח לו השוחד ההוא ונטה מעליו – שמח2. ואמר, קַוֹּה קִוִּיתִי ה׳ וַיֵּט אֵלַי וַיִּשְׁמַע שַׁוְעָתִי [אשר] התפלל חזקיהו:
2. ראה מלכים שם (פסוק יד-טז) על עניין השוחד ששלח חזקיה, ולאחר מכן (פסוק יז) כתוב ׳וַיִּשְׁלַח מֶלֶךְ אַשּׁוּר אֶת תַּרְתָּן וְאֶת רַב סָרִיס וְאֶת רַבְשָׁקֵה מִן לָכִישׁ אֶל הַמֶּלֶךְ חִזְקִיָּהוּ בְּחֵיל כָּבֵד יְרוּשָׁלָם וַיַּעֲלוּ וַיָּבֹאוּ יְרוּשָׁלַם׳, וראה מש״כ המפרשים שם.
למנצח – מזמור זה יסדו על איזה נס שנעשה לו בעת ברחו מפני אויביו, והביא זבחי תודה להודות לה׳ חסדו על הנס שנעשה לו, ואז פרסם תהלת ה׳ ועזוזו ונפלאותיו וחסד ה׳ לבוטחים בו, עם תפלה על התשועה וההצלה בעתיד.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג'יקטילהרד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומלבי״ם ביאור העניןהכל
I waited patiently for Hashem, and He inclined to me and heard my cry.
תרגום כתוביםמדרש תהליםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג'יקטילהרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
I truly hoped in the LORD, and he turned to me and received my supplication.
למנצח קוה קויתי ה׳ – זה שאמר הכתוב (ישעיהו כ״ה:ט׳) ואמר ביום ההוא הנה אלהינו זה קוינו לו ויושיענו. אין ביד ישראל אלא קווי כדי שיגאלו בשכר קוה קויתי. וכן הוא אומר (איכה ג׳:כ״ה) טוב ה׳ לקויו. שמא תאמר (ירמיהו ח׳:כ׳) עבר קציר כלה קיץ ואנחנו לא נושענו. קוה אל ה׳. וכתיב (תהלים ל״א:כ״ה) חזקו ויאמץ לבבכם. דוד שקוה לי עניתיו. לכך קוה קויתי ה׳.
רמז תשלו
למנצח לדוד מזמור קוה קויתי ה׳ ויט אלי – זש״ה ואמר ביום ההוא הנה אלהינו זה קוינו לו ויושיענו אין ביד ישראל אלא הקווי כדאי הן לגאולה בשכר הקווי, וכן הוא אומר טוב ה׳ לקויו ואומר שובו לבצרון אסירי התקוה, שמא תאמר עבר קציר כלה קיץ ואנחנו לא נושענו תלמוד לומר קוה אל ה׳ חזק ויאמץ לבך וקוה אל ה׳ קויתם ולא נושעתם קוו ושובו וקוו, וא״ת עד מתי נקוה כתיב יחל ישראל אל ה׳ מעתה ועד עולם ואומר חזקו ויאמץ לבבכם כל המיחלים לה׳, ומה כתיב אחריו לדוד משכיל אשרי נשוי פשע, דוד שקוה לי עניתיו. אמר דוד מתוך הקווי ויט אלי וישמע שועתי וישמע אלהים את נאקתם, ויעלני מבור שאון מטיט היון מטיט של לבנים, ויקם על סלע רגלי שנתן לי בזת מלכים ובזת הים, ויתן בפי שיר חדש אז ישיר משה, ויעלני מבור שאון וכי דוד ירד לבור, אלא אמר כבר הייתי בדרך שהולכת לבור ולא הניחני, וכן הוא אומר כי לא תעזוב נפשי לשאול וגו׳ ולא עוד אלא הודיעני באיזה דרך אלך שנאמר תודיעני אורח חיים, ולא עוד אלא העלני למרום וכן הוא אומר ויקם על סלע רגלי ואין סלע אלא בית המקדש, וכן הוא אומר הוא מרומים ישכון מצדות סלעים משגבו, אמרו לו מנין אנו יודעין שעושה עמך כך אמר להם השירה שאני אומר שנאמר ויתן בפי שיר חדש, וכי כל השירות ישנות, אלא שנטלה הימני רוח הקדש והשיבה לי שנאמר השיבה לי ששון ישעך וגו׳.
טאל מא רג׳ות אללה רג׳אא, פלטף לי וסמע תגות׳י.
רבות מהתחנונים שהתחננתי. והוא ריחם עלי ושמע את בקשת הישועה שבקשתי.
קוה, כל זמן אשר קוה קויתי לה׳ הטה עלי השגחתו ושמע קולי. תרגם ויט ״לטף״ הטה חסדו והשגחתו, וכאלו מלה נעלמת בפסוק.
“I put my hope” (Qawwôh) is a verbal Noun, Piʿēl, whose pattern is weak (i.e., hollow and Lāmęḏ-Hē). It is analogous to “You shall not ill-treat” (ʾannēh) (Ex. 22:22), “But will chastise you in measure” (naqqēh) (Jer. 30:11) and the patterns “A day for men to starve their bodies” (Is. 58:5). “let us seek the Lord” (Zech. 8:21) It is similar to the radical ʾāleph; “and his cure” (rappôʾ) (Ex. 21:19) and “He replied, ‘I am moved by zeal’” (qannôʾ) (I Kings 19:10)
קוה קויתי י״י – במצרים, ומזמור זה גם הוא כנגד כל ישראל.
ויט אלי – אזנו.
I have greatly hoped for the Lord in Egypt, and this psalm is meant for all Israel.
and He extended to me His ear.
למנצח – קוה קיויתי – קוה מלה זרה על דרך השלם, כמו: יסור יסרני יה (תהלים קי״ח:י״ח).
ויט אלי – בעבור שהוא שוכני מרום יושבי בשמים.
I WAITED PATIENTLY. The word Kavvoh (waited) is an irregular verb.1 It is vocalized with a cholam.2 Compare, yassor (chastened)3 in The Lord hath chastened me sore(Psalms 118:17). AND HE INCLINED UNTO ME. Scripture reads thus because God abides in eternity4 and is enthroned in the heavens.5
1. Kavvoh should have been vocalized pattach, tzere (kavveh). See next note.
2. Reading al devar ha-cholam in place of al derekh ha-shalem. The latter reading is impossible to explain. See Filwarg. Kavvoh comes from the root kof vav, heh. It is an infinitive in the piel. It should thus have been vocalized with a tzere in place of a cholam i.e. kavveh. Compare, dabber, shabber.
3. Yassor is also irregular, for it is a piel infinitive and should have been vocalized yasser.
4. See Isaiah 57:15.
5. See Ps. 123:1.
קוה קויתי י״י ויט אלי וישמע שועתי – כמו שקויתי אליו שיטה אזנו לתפלתי וישמע שועתי כן עשה. ופירוש ויט אלי, רוצה לומר: היה קרוב לי, כמו שכתוב: קרוב י״י לכל קראיו (תהלים קמ״ה:י״ח).
קוה קויתי. שירחם ה׳ עלי: ויט אלי. לקבל תפילתי1: וישמע שועתי. וריחם על צערי:
קוה קויתי – ע״י שקויתי בתמידות אל ה׳, לכן ויט אלי וישמע שועתי – ור״ל כי לפעמים יצייר שה׳ שומע את התפלה ממרום, והוא בעת שיושיע בדרך הטבע ע״י אמצעי, ולפעמים יצייר שיורד למטה ושומע תפלה, ועז״א ויט אלי – והוא בעת שמושיע ע״י נס השגחיי שלא ע״י אמצעי רק בידו ממש, וכן התשועה הזאת היתה ע״י ה׳ בעצמו.
ויט אלי – אזנו, ומדרך לשון הקודש להשמיט תיבות הנשמעות מאליהן לקצר הדבור ולחזקו, ומצאנו כאלה פעמים הרבה בתנ״ך, ומליצה קרובה לשלפנינו היא ותכל דוד המלך (שמואל ב׳ י״ג:ל״ט) שחסרה בה תיבת נפש.
תרגום כתוביםמדרש תהליםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג'יקטילהרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
He brought me up out of the tumultuous pit, out of the muddy mire; and He set my feet upon a rock, He established my goings.
תרגום כתוביםמדרש תהליםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג'יקטילהרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
And he brought me up from the pit of turmoil, from the mire of filth; and he set my feet on the rock, he made my steps firm.
ויעלני מבור שאון וגו׳ – וכי דוד ירד לבור. אלא אמר דוד כבר הייתי בדרך שארד לבור ולא הניחני. וכן הוא אומר (שם ט״ז:י״א) תודיעני אורח חיים. לכך נאמר ויעלני מבור שאון. ולא עוד אלא שהעלני למרום. וכן הוא אומר ויקם על סלע רגלי. ולמה עשה לי כך בשכר הקווי. ולא רצה לא זבחים ולא עולות אלא הקווי. אמרו לו מנין אנו יודעים שעשה עמך כך. אמר להם מן השירה שאני אומר. ויתן בפי שיר חדש. וכי כל השירות ישנות הן. אלא אמר להם כבר הייתי הולך לבאר שחת והביאני אמרתי לו הואיל והביאותני תן לי רוחך. וכן הוא אומר (שם נ״א:י״ד) השיבה לי ששון ישעך. שנטלה ממנו רוח הקדש. אמר לו (תחלה) אתה נותן לי רוחך. לכך נאמר שיר חדש.
פאצעדני מן ביר להא דוי, ומן טין יקאל לה אלטחלב, ואוקף רג׳לי עלי צכ׳ר, ואצלח קדמי פי סעיי.
ומיד העלה אותי מתוך באר שיש בה רעש גדול ומטיט [היון] הנקרא אשנוניות (טיט שמי שנפל לתוכו איננו יוצא בקלות) והעמיד את רגלי על סלע וסדר את רגלי בהליכתי.
ויעלני, והעלני מבור שיש בו שאון ורעש ומטיט הנקרא ״טחלב״ ויעמד רגלי על סלע וכונן אשורי במהלכי. תרגם יון ״טחלב״ והיא ירוקה דביקה חלקלקה המתהוה במים רדודים נחים.
ויָוֵן צפה לטיט וגא מתֺל זרת האחד (יחזקאל מג:יג) אל גוים המורדים (יחזקאל ב:ג). וקולי צפה עלי סביל אלמגאז לאן טיט וזרת וגיום נכראת. ומא בעדהא מן היון והאחד והמורדים מעארף ואלנכרה לא תﹸנעת באלמערפה לכן יכון עלי וגהין אן יכון צפה למוצוף מחדֺוף יכון מערפה מתֺלה אעני הזרת הטיט הגוים תכון אלמכתובה דלילה עליהא ויכון תקדירה טיט הטיט היון. וכדֺלך נקול פי מא וקע מן מתֺל הדֺא פי מא בין אלכלמתין מוצופאﹰ מערפה מתֺל ופר השני (שופטים ו:כה)
וכדֺלך נקול איצֺא [52 ב] פי מא וקע פי אולה הא אלתעריף וגא מא בעדה כאנה מצֺאף לאן אלתעריף קד ערפה בדֺאתה ופצלה עמא בעדה מתֺל המלך אשור (ישעיהו לו:ח) כל1 הממלכות הארץ (ירמיהו כה:כו). ויגוז אן נצֺע בינהמא כלמה אכׄרי ועלי סביל אלבדל יעני המלך מלך אשור כל2 הממלָכות קמץ אללאם ויכון [הממלכות] ממלכות הארץ שבא אללאם בדלא מנה וכדֺלך המלך מלך אשור.
ואלוגה אלתֺאני אן יכון היון והאחד והמורדים ואצחאבהא מן אלמעארף אלתי יתלוא אלנכראה תביינא ותכׄציצא למא בעד אחתמאלהא אלעמום מן לפט טיט וזרת וגוים ואמא מא וקע כׄלאף דֺלך איצֺא מן נכרה תתלו מערפה מתֺל את הכבש אחד (במדבר כח:ד) פנעתקד [פיה?] מוצופא נכרה מחדֺופה יכון אחד צפה לה עלי סביל אלבדל איצֺא לאן אלנכרה קד תבדל מן אלמערפה כאנה קאל את הכבש כבש אחד ואן כאן קד יגוז פי אחד מן הכבש אחד אן יכון חאלא מן תעשה אי תצנעה מפרדה.
ואכתֺרת כון היון צפה עלי אצֺאפה טיט אליה לוגוד[ה] מﹸצֺאפה [71 א] עלי בﹺנא אלצפאת אעני ביון מצולה (תהלים סט:ג) מתֺל וירא מצוה (משלי יג:יג) מן דון בﹺנא אלמצוה אסמא3 כתף הבית (מלכים א ו:ח, ז:לט) גדר החצר (יחזקאל מב:י).
1. MSS בכל.
2. MSS בכל.
3. MSS ביון מצולה.
“And slimy (yāwen)” is an attribute of clay (ṭîṭ) and is identical to “one span high (zęręṯ hā-ʾęḥāḏ)” (Ez. 43:13) (and) “rebellious nations (gôyyîm ha-môrəḏîm)” (Ez. 2:3). (They are) attributive phrases by way of analogy [ʿalâ al-sabîl al-majâz], since ṭîṭ, zęręṯ and gôyyîm are indefinite and what follows; yāwen, hā-ʾęḥāḏ and ha-môrəḏîm are definite. Now the indefinites are not modified by the definite article except in two ways: if it is an attribution for an omitted attribute which is definite; I mean ha-zęręṯ ha-ṭîṭ and ha-gôyyîm, which the written text indicates [dalîl]. And it is approximately [taqdîr] ‘the clay, the slimy clay (ṭîṭ ha-ṭîṭ ha-yāwen).’ Furthermore, we can add here to what occurs in a similar example; a definite attribute between to words as in “and a bull, the second (seven-years old) (ûp̄ar šęḇaʿ šānîm, ha-par ha-šenî)” (Jud. 6:25).
Furthermore, we add regarding the initial definite article H (Hē); what follows is as if it is [Ka-annahu qâla] annexed: the definition defines itself and is separate from what follows; analogous [maṯal] to “the king of Assyria (ha-męlęḵ ʾašûr)” (Is.36:8) and “all the kingdom’s lands (ha-mamləḵôṯ hā-ʾāręṣ)” (Jer. 25:26). It is possible to place between them another word [kalima] by means of substitution [badal], intending [yaʿnî] ‘the king, king of Assyria’. ‘Each of the royal kingdoms’ is substituted by it [badal minhu]; an Ā (Qāmāṣ) underneath the L (Lāmęḏ) as in [‘the kingdom], the kingdom of the lands’ with an ə (Sheḇā) (underneath) the L (Lāmęḏ), and ‘similarly the king, king of Assyria.’
The second explanation is that ha-yāwen, hā-ʾęḥāḏ and ha-môrəḏîm etc.. are defined (words) to which are attached undefined (words) specifying and defining the general word [lafẓ] following: ṭîṭ, zęręṯ and gôyyîm. Now the reverse may also happen; the undefined noun followed by the defined nouns “one lamb (ha-kęḇęś ʾęḥāḏ)” (Num. 28:4). It links an omitted undefined attribution, ʾęḥāḏ, an attribute by means of substitution, the undefined noun substitutes [badal] the defined noun as if it intended ‘the sheep; one sheep (ha-kęḇęś kęḇęś ʾęḥāḏ)’. And if it were permitted ‘one of the lambs (ʾęḥāḏ min ha-kęḇęś)’ then ‘one (ʾęḥāḏ)’ is a circumstantial attribute of ‘You shall (taʿasę̄),’ as in perform it on one.
I can add that ha-YāWeN is an annexed attribute to ṭîṭ. For the existence of annexations in the form of attributes, I mean “the slimy deep (bîYWeN)” (Ps. 69:3) similar to WîYReʿ miṣwâ(Prov. 13:13) without the form miṣwâ, nominals KęṮęP̄ (I Kings 6:8, 7:39) and GęḎęR (Ez. 42:10).
מבור שאון – מאסירים של מצרים ושאון המייתם.
מטיט היון – מן הים היון לשון רפש פַנְייוֺש בלעז.
כונן – הכין.
אשורי – צעדי.
out of the roaring pit From the imprisonment of Egypt and from the roaring of their tumult.
from the thick mire From the sea. היון is an expression of mud, fanyas in Old French (fange in modern French), slime.
He established Heb. כונן, He prepared my steps.
ויעלני – דרך משל כי הייתי בשפלות ברעות שסבבוני מאויבים.
יש אומרים: שאון – מגזרת שואה.
והנכון: שאון מים רבים או טיט.
וה״א היון ישרת אחרנית, כדרך: את יום השביעי (בראשית ב׳:ג׳) ואין לו חבר רק ביון מצולה מים עכורים וטיט עב.
והזכיר סלע – כנגד בור.
וכונן אשורי – לעלות אל הסלע.
HE BROUGHT ME UP… This is to be taken metaphorically, for David was1 brought low2 by adversity in that he was surrounded by enemies.
Some say that the word sha’on (tumultuous) is related to the word sho’ah (destruction).3 However, in reality the meaning of our verse is as follows: He brought me up out of the pit of the tumultuousness mighty waters4 or out of the miry clay.5
The heh of ha-yaven (miry) is also to be prefaced to the word tit (clay), which comes before it.6 Compare, et yom ha-she’vi’iy7 (the seventh day) (Gen. 2:3).
The word yaven (miry) has no cognate except for bi-yeven metzulah (deep mire) (Psalms 69:3).
Its meaning is,8 filthy water, thick mire.
The rock is mentioned9 in contrast to the pit.
He established my steps means; He established my steps so that I could ascend the rock.
1. Lit.” I was.”
2. Hence he speaks of being in a pit.
3. According to this interpretation our verse reads: He brought me up also out of the pit of destruction (mi-bor sh’ao’n).
4. See Isaiah 17:13. In other words sha’on means, roaring (tumultuous) and is short for she’on mayyim.
5. According to Ibn Ezra, out of the miry clay does not describe the pit of the tumultuous waters.
6. Thus mi-tit ha-yaven is to be read as if written, me-ha-tit ha-yaven. Ibn Ezra comments thus, because according to the rules of Hebrew grammar when an adjective has the definite article before it, the noun that it is modifying must also have the definite article before it.
7. This too is be read as if written, et ha-yom ha-she’vi’iy. However, see Ibn Ezra on Gen. 2:3.
8. Of yaven.
9. Lit. “He mentions the rock.”
ויעלני מבור שאון – והבור הוא משל לחליים כמו הנופל בבור שיפחד שיטבע במימיו או בטיט אשר בו, כן החולה יפחד שימות מחליו. ופירוש מבור שאון: בור שיש בו מים רבים, כמו: כשאון מים כבירים (ישעיהו י״ז:י״ב).
ופירוש מטיט היון – בור שיש בו טיט רב. וסמיכות טיט אל יון כסמיכות אדמת עפר (דניאל י״ב:ב׳), עפר ארץ (עמוס ב׳:ז׳, איוב י״ד:י״ט), ורוצה לומר: שיש בו מכל מיני טיט עב וקלוש.
ויקם על סלע רגלי – כנגד בור שאון
כונן אשרי – בעלותי מן הבור שלא מעדו קרסלי, כלומר: שלא נפלתי מחלי אל חלי.
ויעלני מבור שאון. מכאב החולי1: מטיט היון. מזוהמתו: [ויקם] על סלע [רגלי]. בבריאות שלם: כונן אשורי. שלא השאיר החולי בי שום מום, כמו שהוא מנהג החלאים הכבדים2:
1. ׳הבור הוא משל לחליים, כמו הנופל בבור שיפחד שיטבע במימיו או בטיט אשר בו, כן החולה יפחד שימות מחליו׳ (רד״ק).
2. ראה לעיל לד כ-כא. כונן אשורי - הכין רגלי לעמוד על עמדי ולא לשקוע עוד (מצודות).
(ג-ד)וַיַּעֲלֵנִי מִבּוֹר שָׁאוֹן. הוא ׳שאון׳ ישראל שהיו עושים בפרעם חלקם מהמס1 ששָׂם חזקיהו כדי להדרין2 לסנחריב: מִטִּיט הַיָּוֵן. הם סיעת שבנא ה[קשים כמו] ׳טיט׳ שנעשה מ׳יון׳. וזה כי ׳יון׳ הוא החומר שתחת המים אשר ממנו נעשה אחר כך טיט יותר קשה אחרי שיצא ממנו רוב הלחלוחית3. אם כן אנשי סנחריב היו ה[..] ׳היון׳ נעשה אחר כך טיט של שבנא וסייעתו, כי לולא היה סנחריב – לא היה קם שבנא לשטן לחזקיהו. והרשעים נמשלים לרפש וטיט כי הם כולם חומריים, [וכל] חמדת ליבם אינה אלא לאסוף הון לאין תכלית, השקט לא יוכלו: וַיָּקֶם עַל סֶלַע רַגְלַי כּוֹנֵן אֲשֻׁרָי, וַיִּתֵּן בְּפִי שִׁיר חָדָשׁ תְּהִלָּה לֵאלֹהֵינוּ. ואם יקשה המקשה על [אמרו] ׳שיר חדש׳, ואין ׳שיר׳ אלא לעתיד לבוא4, נאמר כי כך אמר המשורר, לפי הדרך שאמרו ז״ל (סנהדרין צד.) שביקש הקב״ה [לעשות] לחזקיהו משיח ולסנחריב גוג ומגוג, שימי המשיח [הם] העולם הבא: יִרְאוּ רַבִּים וְיִירָאוּ וְיִבְטְחוּ בַּה׳. זה אמר לפי שבימי אחז נפנו למצרים לעזרה ושמו בשר זרועם5, וכך על זה אמר הנביא (ישעיה ל״א:ג׳) ׳ומצרים אדם ולא אל׳ וגו׳, ׳על כן קראתי לזאת רהב הם שבת׳ (שם ל׳:ז׳), ואמרו ז״ל ׳רהב׳ – זאת מצרים6:
1. ׳שאון׳ – מהומה ותשואת רעש. ואולי היו מפגינים ומרעישים נגד הטלת המס.
היון – הרפש אשר בקרקעית המים וכן טבעתי ביון מצולה (תהלים ס״ט:ג׳).
אשורי – רגלי.
מטיט היון – אשר העומד בה הוא שוקע ויורד.
על סלע – במקום מגולה וקשה.
כונן אשורי – הכין רגלי לעמוד על עמדי ולא לשקוע עוד.
ויעלני – מה שהייתי נטבע בבור שאון – ר״ל מלא מים שואים ורוגשים, וגם הייתי נטבע שם בטיט היון – שהוא טיט מדביק אשר הנופל בו לא יוכל לעלות ממנו, ולא זאת לבד כי הקים את רגלי על סלע ומבצר, מקום שלא יוכלו אויבי להגיע שמה, גם כונן אשורי שיהיו מכוננים שם בחוזק.
שאון – מהוראת שואה וממשקל אחר וממקור שרש נשא אף כי בשי״ן ימנית הוא, מה שאדם משיא כלומר טורח ומביא על אחרים.
היון – מצאנו שם זה רק פעמים בתהלים כאן ובמזמור ס״ט:ג׳, ולפי מקומו ענינו רפש, ואין דוגמתה בלשונות בני שם ואין למצא מקור לה לולי נאמר שהיא מלשון ולא תונו איש את עמיתו (פרשת בהר) מקום בצה נראה בנאות דשא ואיש ידרוך בו ולא ידע בו דרך יטבע ויאבד.
ויקם על סלע – במקום בטוח להפך מטיט היון.
תרגום כתוביםמדרש תהליםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג'יקטילהרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
He has put a new song in my mouth, even praise to our God. Many shall see, and fear and shall trust in Hashem.
תרגום כתוביםמדרש תהליםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג'יקטילהרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
And he put in my mouth a new psalm: Let there be praise before the LORD our God, let many see and fear and hope in the word of the LORD.
יראו רבים וייראו – כל הרוצה לעשות תשובה יסתכל בדוד. וכן הוא אומר (ישעיהו נ״ה:ד׳) עד לאומים נתתיו. לכך יראו רבים וייראו. וכן הוא אומר (שמות י״ד:ל״א) וירא ישראל את היד הגדולה אשר עשה ה׳ במצרים. מיד אז ישיר משה.
רמז תשלז
יראו רבים וייראו – כל הרוצה לעשות תשובה יסתכל בדוד וכן הוא אומר הן עד לאומים נתתיו מיד ויבטחו בה׳. ילמדנו רבינו כמה הוא דין רשעים בגיהנם שנו רבותינו משפט רשעים בגיהנם שנים עשר חדש חדש זה מן המשנה, מן המקרא מנין שנאמר והיה מדי חדש בחדשו מאותו חדש לאותו חדש זהו שנים עשר חדש, ובמה הם נידונין באש ובשלג וכן אמר שלמה לא תירא לביתה משלג זהו גיהנם, ונוטלין אותו מן השלג ומקלעין אותו באש, אמר דוד ויעלני מבור שאון מטייט היון למה נקרא טיט היון על שם שצווחין ווי באש ובשלג הן צווחין וה. אמר חזקיה ומשלימין נפשותיהן בתוך השלג שנאמר בפרש שדי מלכים בה תשלג בצלמון (ברמז תל״ז).
ואחר כך נתן לי השראה [ברוה״ק] שבח חדש תהילה לאלוהינו. יראו את זאת הרבים [נתינת ההשראה] ויפחדו מה׳ ויבטחו בה׳.
ויתן, העירני לשיר חדש תהלה לאלהינו אשר ישמעו אותו רבים וייראו את ה׳ ויבטחו בו. תרגם ויתן ״אלהמני״ עוררני, השרה עלי רוח השיר, העיר מחשבתי.
וגמיע בין אלכׄוף ואלרגא פי קו׳ יראו רבים וייראו ויבטחו בייי לאן אלמתקי ללה הו אלראגי ללה. ויגוז אן יכון הנא אלראגי ללה גיר אלכׄאיף פיכׄאף אלכאפר עקובתה וירגו אלמומין רחמתה.
Everything between fear and trust is included in “May many see it and stand in awe.” His fear is his hope. It is possible here that his hope is without fear, whilst the non-believer fears his punishment. However, the believer hopes for mercy.
שיר חדש – שירת הים.
a new song The song of the sea.
ויתן – טעם לאלהינו בלשון רבים בעבור יראו רבים ויראו.
UNTO OUR GOD. Scripture employs the plural Elohenu (our God)1 because it goes on to say, Many shall see, and fear, And shall trust in the Lord.
1. Up till know David spoke of himself. Thus he now should speak of my God rather then employ the plural our God. Hence Ibn Ezra’s comments.
ויתן בפי שיר חדש תהלה לאלהינו – בהצילו אותי חדשתי לו שיר והוא נתנו בפי שעשה עמי חסד שאני חיב להודות לו.
או פירוש ויתן – שיעזרני בשיר שיצא מפי שיר דברים טובים בענין רוח הקדש. וטעם חדש: להודיע כי חיב אדם לחדש שיר ותהלה על כל נס ונס שעושה האלהים עמו. וטעם לאלהינו לשון רבים: שישבחו ויודו עמו כל יראיו וחסידיו.
יראו רבים וייראו ויבטחו בי״י – וגם רבים אחרים מאשר לא היו יראי האל, יתברך, עד היום, כשראו מה שעשה עמי שבו להיות יראים ממנו ובוטחים בו ויאמרו:
ויתן בפי שיר חדש. להורות ולהודיע לרבים1, כדי שיראו רבים וידעו גודל הרע שקרה לי על עווני, וייראו מחטוא, ויבטחו בה׳ בראותם שהושיעני וקיבל תפילתי:
1. רד״ק: ׳וטעם חדש, להודיע כי חייב אדם לחדש שיר ותהלה על כל נס ונס שעושה האלהים עמו. וטעם לאלהינו לשון רבים, שישבחו ויודו עמו כל יראיו וחסידיו׳. ולפי זה רבינו בא לפרש ׳לאלקנו׳ ודו״ק. וצ״ע כי בכל מקום רבינו מפרש ׳שיר חדש׳ על העתיד לבוא.
יראו רבים – כאשר יראו בהשגחת ה׳ יפחדו ממנו ויבטחו בו.
ויתן בפי שיר חדש – כי השיר שישוררו לה׳ על תשועה טבעיית הוא שיר ישן, כי הטבע ברואה ועומדת מכבר, אבל התשועה הנסיית היא פעולה חדשה והשיר שישוררו עליה הוא שיר חדש, ומפרש תהלה לאלהינו – ששם אלהים הבא בכינוי אל ישראל מורה על השגחתו הפרטית ועל הדיבוק והקשר שי״ל עם יראיו וחשבי שמו,
יראו רבים וייראו – ר״ל שע״י שהושיע לי ע״פ נס ירויחו ג׳ דברים,
א. כי מן הנהגת הטבע לא ילמדו רק לתת כבוד לשמו מצד שהוא בורא כל, אבל היראה לא תתקיים בנפש רק ע״י שיודע כי בכחו לשנות הטבע ולעשות ככל אשר יחפוץ, שאז ייראו מפני ענשו וגמולו, ועז״א יראו וייראו
ב. שההכרה שיכירוהו ע״י מעשיו המסודרים כפי הטבע, לא יכירו רק החכמים החוקרים ע״פ השכל והעיון, אבל ע״י הנס יראו רבים, כי זאת יראו בעין לא בשכל לבד, וגם יראו רבים, שאף ההמון שאינם משכילים יראו את הנס בעיניהם ויכירו כח ה׳,
ג. שהנהגת הטבע לא תצמיח שיבטחו בו, כי בהפך עי״ז יתאמצו לבחור אמצעיים טבעיים שע״י יצלחו ויעזרו, ויבטחו על האמצעים אשר יכינו, אבל בראותם כי עין ה׳ אל יראיו ע״פ נס, יבטחו בה׳ ולא יבטחו על הטבע ועל כחם ועוצם ידם וחכמתם.
יראו רבים וייראו – השירים היו בכל עת לכבוד תוך בני ישראל וזה מופת כי עם בינות היו, ובחבר דוד שירים בלי ספק שיעמדו לדורות הבאים וממקרה אבות ילמדו בנים וייראו את ה׳ יראת הרוממות שזה הוא אמתת ענין שרש ירא, ובין יראת הרוממות ובין בטחון בה׳ כפשע.
תרגום כתוביםמדרש תהליםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג'יקטילהרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
Happy is the man who puts his trust in Hashem and has not turned to the arrogant, or to those who fall to falsehood.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג'יקטילהרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
Happy the man who made the LORD his confidence, and did not look toward the disobedient and those who speak falsehood.
פטובא אמר ג׳על אללה מית׳אקה, ולם יזל אלי אלרגאיב ואלחאידין אלי אלכד׳ב.
אשרי אדם ששם בטחונו בה׳ ולא סטה אל ההולכים לפי רצונם (ולא לפי מצוות ה׳). ולא אל הנוטים אל השקר.
ולא פנה, ולא פנה אל התאוות והסוטים אל הכזב. תרגם רהבים ״רגאיב״ וכן לקמן צ. י. וראה שם וכ״ת לקמן קלח ג. וכתב בפירושו למשלי ו ג וגזרתי ורהב מן ולא פנה אל רהבים וכן ורהבם עמל ואון. ושם יח י כתב כי הבטחון בה׳ נמשל למגדל עוז כי כל הנכנס למגדל דרכו לסגור אחריו את הדלתות ובכך אינו מכיר שום מקום זולת אותו המגדל כך ראוי שישרש המאמין כל המבטחים והמשענים זולתי בה׳ בלבד ולפיכך הסמיך לו דוד ולא פנה אל רהבים ושטי כזב.
ושטי כזב מן שטה ישטה יכון שטים קבל אלאצֺאפה מתֺל שקים בלים (יהושע ט:ד) קשים ממני (שמואל ב ג:לט) גיר אנה לם יתגייר ענד אלאצֺאפה מתֺל חזקי מצח וקשי לב (יחזקאל ג:ז).
“followers of falsehood” (Sāṭēy khāzāv) is from ‘SāṬāH’ ‘YiSṬeH’ which is ‘Saṭîm’ following the first term of the construct form as in “worn-out sacks (‘bālîm’)” (Jos. 9:4). “too savage (‘qāshîm’) for me” (2 Sam. 3:39) is unlike it, for it does not changes in the construct form as in “brazen of forehead and stubborn of heart (qeshē).” (Ez. 3:7).
ושטי כזב – השטים מדרך הישר אחרי הכזב של עבודה זרה. [שטי – איטורנאנץ בלעז].
the haughty Heb. רהבים, an expression of haughtiness, as: "they shall behave haughtily (ירהבו), the youth" (Yeshayahu 3:5); "for they have made me haughty (הרהבותי)" (Shir HaShirim 6:5).
and those who turn to falsehood Those who turn from the straight way to follow the falsehood of pagan deities; e tornons in Old French, and those who turn away; in modern French, et se tournant.
אשרי – אז יאמרו אל רהבים – בעלי הכח לעזרו, כמו: המחצבת רהב (ישעיהו נ״א:ט׳).
ושטי – תרגום נוטה.
HAPPY IS THE MAN. Then they will say; Happy is the man that hath the Lord his trust.
The meaning of el rehavim (unto the arrogant) is, to the mighty for help.1 Compare ra-hav (the mighty) in, that pierced the mighty(Isaiah 51:9).2 The word sate (fall away) in Aramaic means, to incline.3
1. In other words the meaning of And hath not turned unto the arrogant is, and has not turned unto the arrogant for help.
2. Translated according to Ibn Ezra
3. According to Ibn Ezra ve-sate khazav (nor as such as fall away treacherously) means, nor to those who incline to treachery.
אשרי הגבר אשר שם י״י מבטחו – כי בי״י שם מבטחו לבדו,
ולא פנה אל רהבים ושטי כזב ולא פנה – אל אנשי ובעלי הכח והגאוה, ולא פנה אל אנשים שהם שטי כזב, רוצה לומר שהם נוטים אל דרך כזב, כמו הקוסמים ואינם בוטחים באל אמת. ורהבים שם תואר בשקל רשעים.
ושטי – מן: כי תשטה אשתו (במדבר ה׳:י״ב), והם שני שרשים, וענין אחד, כי שטי משרש שוט בשקל גרי ביתי (איוב י״ט:ט״ו), ולשבי פשע (ישעיהו נ״ט:כ׳): ואלו היה משרש שטה היה פ״א הפעל בשב״א, כמו מן פנים פני, דוים דוי, בנים בני, ומן כלים כלי.
ויאמרו עלי, אשרי הגבר אשר שם ה׳ מבטחו. ששם פניו להתפלל אל ה׳: ולא פנה אל רהבים. כמו חרטומי מצרים ודומיהם1: ושטי כזב. רופאי אליל2 שכוזבים על הרוב בחולי בזה3:
1. רהב = מצרים, בישעיה (כח (טו) ׳[כָּרַתְנוּ בְרִית] אֶת מָוֶת. מלכי אשור : [וְעִם שְׁאוֹל עָשִׂינוּ חֹזֶה]. שְׁאוֹל - הכשדיים : [כִּי שַׂמְנוּ] כָזָב [מַחְסֵנוּ]. רהבים ושטי כזב, ׳כן פרעה לכל הבוטחים׳ (מלכים ב׳ יח כא)׳, ובביאור שם שמצרים הם הנקראים ׳רהב׳, כמו שכתוב בישעיה (ל ז) ׳ומצרים הבל וריק יעזרו לכן קראתי לזאת רהב׳. ורש״י (בראשית מ כג) כתב ׳אשרי הגבר אשר שם ה׳ מבטחו ולא פנה אל רהבים, ולא בטח על מצרים הקרויים רהב׳. וראה עוד שם ל (ז) [וּמִצְרַיִם] הֶבֶל וָרִיק [יַעְזֹרוּ]. דבר מועט בלתי מועיל : [לָכֵן קָרָאתִי לָזֹאת רַהַב הֵם שָׁבֶת]. על כן קָרָאתִי וצעקתי באזני זֹאת - האומה שלי, דעו כי מצרים הֵם רַהַב של שָׁבֶת, של בטל, לא של פעולה משובחת:
3. רש״י: שטי כזב - משטים מדרך הישר אחרי הכזב. רד״ק: ׳ולא פנה אל אנשים שהם נוטים אל דרך כזב, כמו הקוסמים ואינם בוטחים באל אמת׳. בחולין (קכא.) על הכתוב באיוב ׳רופאי אליל׳ פירש רש״י ׳דבר שאין בו רפואה אתם אומרין לרפואתי׳.
לכן אמר אַשְׁרֵי הַגֶּבֶר וגו׳ וְלֹא פָנָה אֶל רְהָבִים – שהם המצריים, וְשָׂטֵי כָזָב אמר כנגד סיעת שבנא1:
ושטי – בא מנע״ו שוט ומתאחד עם שטה מנל״ה, עשה שטים שנאתי (לקמן ק״א).
אשרי – אושר הגבר הוא אם שם ה׳ מבטחו – ר״ל כי יש בוטח בה׳ שיושיעהו על ידי אמצעיים טבעיים, שהאיש הזה הגם שבוטח בה׳ אין ה׳ מבטחו, ר״ל שהדבר שמקוה שע״י ישיג בטחונו אינו ה׳, כי הוא בוטח בה׳ שיושיעהו ע״י מסחרו או השתדלותו שהוא המבטח שלו, שע״י מקוה עזר מה׳, ואין ה׳ מבטחו, לא כן האיש שאינו משתדל כלל רק ישים ה׳ גם למבטחו היינו שהוא יבחר לו גם האמצעיים לתשועתו, (כמ״ש ברוך הגבר אשר יבטח בה׳ והיה ה׳ מבטחו, כמש״פ שם),
ולא פנה אל רהבים – ר״ל שלא יפנה עם בטחונו בה׳ שימלא שאלתו באמצעות ענינים טבעיים, או ע״י בני אדם שהם רהבים ושטי כזב – הרהב הוא התנשאות הרוח יותר על כחו, והכזב הוא הדבר הבלתי מתקיים, והם שני החסרונות שיש בבטחון על האדם, שאין ממש בם ולא התמדה כמ״ש בכ״מ.
רהבים – מלשון ירהבו הנער בזקן (ישעיה ג׳:ה׳) שפירשו שד״ל יפצרו וידחקו, וכן הוראתו בכל מקום, ומקור התיבה להב (להצהיל־להצהיר) חום בוער בלב האדם ודוחקו לפעול, וכאן רהבים ר״ל עסקנים המתהללים בחריצותם באמרם בה נעשה ונצליח וברובי הפעמים לריק ילאו וישטו מדרך אמת לדרך כזב.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג'יקטילהרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
Many things have You done, Hashem my God, even Your wonderful works, and Your thoughts toward us. None can compare to You! If I would declare and speak of them, they are more than can be told.
תרגום כתוביםמדרש תהליםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
Many are the miracles that you have done, O LORD my God; your wonders and favor1 towards us are impossible to set out; I will recount and speak to you your praise; they are too great to tell.
1. Favor: thoughts.
רבות עשית אתה ה׳ (אלהים) [אלהי]. שיברור לו אברהם את הגלות וכו׳ במזמור נ״ב. רבי יודן ור׳ אדי ורבי חמא בשם זקן אחד שאמר בשם רבי לוי לא היה יודע אברהם שיברור לו את הגלות אלא מהקב״ה. והוא שישראל אומר (תהלים ס״ו:י״ב) הרכבת אנוש לראשנו. זו הגלות. באנו באש ובמים. לגיהנם שהוא של אש ומים. אמר רבי ברכיה היה אברהם כל אותו היום עומד ודומם. אמר לו הקב״ה עד מתי אתה יושב ודומם. קטע הדא מיליא. מה את מבקש גלות התחיל הקב״ה חותך את הדבר שנאמר (בראשית ט״ו:י״ח) ביום ההוא כרת ה׳ את אברם ברית. הוי נפלאותיך ומחשבותיך אלינו. בשבילנו. שלא נשתעבד בגיהנם.
נפלאותיך ומחשבותיך אלינו – דרש רבא עלי לא נאמר אלא אלינו מלמד שהיה רחבעם יושב בחיקו של דוד אמר עלי ועליך נאמרו שני מקראות הללו וכתיב פתחת למוסרי שתי מוסרות שהיו עלינו לא יבא עמוני ומואבי.
דבר אחר: רבות עשית אתה ה׳ – א״ר חנינא בר פפא כל פעולות שפעלת אלינו כולם בשבילנו, למה כהו עיניו של יצחק כדי שיבא יעקב ויטול את הברכות הדא הוא דכתיב ויהי כי זקן יצחק ותכהין עיניו, ר׳ חנינא בר פפא אמר חורי כל נפלאות ומחשבות שחשבת כדי שיקבל אברהם המלכיות עלינו בשבילנו כדי שנעמוד בעולם. שמעון בר אבא בש״ר שמעון אומר ארבעה דברים הראה לו, מלכיות, גיהנם, תורה, ובהמ״ק, א״ל בזמן שבניך עסוקין בב׳ הן ניצולין מב׳ ועתידה תורה ליבטל ובית המקדש ליחרב במה את רוצה שירדו בניך בגיהנם או במלכיות, ברר לו את המלכיות הדא הוא דכתיב אם לא כי צורם מכרם זה אברהם, וה׳ הסגירם הסכים הקב״ה על ידו, ר׳ הונא בשם רבי אחא כך היה אברהם יושב ומתמה כל היום במה אברר בגיהנם או במלכיות, א״ל הקב״ה קטע הדין מלגיא מלבך, ביום ההוא כרת ה׳ את אברהם ברית לאמר, [מהו לאמר] באנו למחלוקת ר׳ חנינא בר פפא אמר אברהם ברר את המלכיות, ר׳ יודן ורבי אידו ור׳ חמא בר חנינא אמרו משום זקן אחד הקב״ה ברר לו את המלכיות, הדא הוא דכתיב הרכבת אנוש לראשנו הרכבת אומיא לראשנו באנו באש ובמים.
רמז תשלח
רבי חנינא בר פפא אמר חורי כל נפלאות ומחשבות שחשבת כדי שיהא אדם נזקק לאשתו מה טעם וידע אדם עוד את אשתו, מהו עוד שנתוסף לו עוד תאוה על תאותו, לשעבר אם לא היה אדם רואה לא היה מתאוה עכשיו בין רואה בין אינו רואה מתאוה. רבי אבא בר יודן אמר בשם רבי יוחנן רמז לפרגמטוטין ומפרשי ימים שיהו נזכים ובאים לבתיהן, רבי סימון אמר כל נפלאות ומחשבות שהשבת כדי שלא יקבלו עובדי אלילים את התורה, ולמה נראית כמחזר אחריהם כדי לכפול שכרנו דאמר רבי סימון כל מחשבותיך אלינו שאלפים ותמ״ח שנה שלא יצאו ישראל ממצרים היה הקב״ה יושב ומחשב חשבונות ומעבר עבורים מקדש שנים ומחדש חדשים, כיון שיצאו ממצרים מסרן להם שנאמר החדש הזה לכם ראש חדשים, מכאן ואילך מסורין לכם.
ואלאעמאל אלכבירה עמלתהא יא רבי ואלאהי, וכד׳לך אעג׳ובאתך ותקדירך עלינא, פלא קואם חד׳אך, ואן אכ׳בר בהא או אקצהא פהי אעט׳ם מן ד׳לך.
ה׳ אלוהי! המעשים שלך הגדולים אתה עשית אותם וכמו כן הנפלאות שלך אשר גזרת עלינו. אם כך אי אפשר לעמוד נגדך. ואם אספר את הנפלאות שלך או אגיד אותם הנפלאות שלך הם יותר גדולות מכדי להגיד אותם ולספר אותם.
רבות, והמעשים הגדולים אתה עשיתם ה׳ אלהי וכן נפלאותיך וגזרות חכמתך עלינו אין ערוך נגדך, ואם אשיח בהם או אספרם הרי הם יותר מכך, כלומר כל מה שאספר מנפלאותיך אינו כלום לפי ערכם והיקפם כי מי יוכל לספר כל נפלאותיך. ותרגם ערוך ״קואם״ וכן תרגם כל ערך והערכה בויקרא כז. אם כי קשה להלמה כאן.
נפלאותיך ומחשבותיך אלינו – בשבילנו בראת עולמך, לנו קרעת הים, וחשבת מרחוק להטיב לנו, איחרתנו במדבר ארבעים שנה מפני האמוריים שגידעו את האילנות והחריבו ארצם כששמעו שישראל יוצאים ללכת לרשת ארצם.
אין ערוך אליך – אין לדמות כל מלך ומושיע. [לשון ערך, כמו: כערכך (ויקרא כ״ז:י״ב) אהפרישייר בלעז.]
אגידה ואדברה – אם באתי להגיד ולדבר עצמו מספר.
Your wonders and Your thoughts are for us You created Your world for us; You split the sea for us, and You thought for us to benefit us in our end [by keeping us] in the desert for forty years because of the Amorites, who cut down the trees and made their land desolate when they heard that Israel was coming out to go to inherit their land.
There is none to equal You We cannot compare any king or savior to You. The expression ערך is like: "valuation (כערכך)" (Vayikra 27:12), a prizjjr in Old French, to estimate, [a priser, in modern French].
were I to tell and speak Were I to come and tell and speak, they would be too many to tell.
רבות – זה הואא השיר החדש (תהלים מ׳:ד׳), ורבות תאר למלת נפלאותיך, על דרך: כל רבים עמים (תהלים פ״ט:נ״א).
ומחשבותיך – גזרותיך.
אלינו – בעבורנו.
או הואב כמשמעו ואמר אלינו כנגד אלהינו.
אין ערוך – אין יכולת באדם שיערכם אליך והסוף יוכיח.
ויש אומרים: שהוא, כמו: יערוך לי״י. ואם היה כן עצמו מספר ישוב אל נפלאותיך.
א. כן בכ״י פרמא 1870. בכ״י מנטובה 13, לונדון 24896 חסר: ״הוא״.
ב. כן בכ״י פרמא 1870. בכ״י מנטובה 13, לונדון 24896 חסר: ״הוא״.
MANY THINGS. This is the new song.1
The word rabbot (many things) is an adjective modifying nifle’otekha (Thy wondrous works).2 The word rabbot is similar to the word rabbim (many) in, kol rabbim ammim (so many peoples) (Psalms 89:51).3
Makhshevotekha means, Thy Thoughts, Your decrees.
The word elenu (towards us) means, because of us. On the other hand the word elenu is to be taken literally.4
David employs the term elenu5 because he had previously used the plural Elohenu (our God) (v. 4).
THERE IS NONE TO BE COMPARED UNTO THEE.6 It is impossible for any human being to set all of Your works before You.7
The end of the verse8 proves that this is its meaning.
Some say that the word arokh (compared) is similar to the word ya’arokh (be compared) in be compared unto the Lord(Psalms 89:7). If this is the case, then they are more than be told refers back to Thy wondrous works.9
1. Mentioned in verse 4.
2. Even though the adjective precedes the noun. The latter is not the usual Hebrew syntax, for in Hebrew the noun comes before the adjective. Ibn Ezra comments thus, because our verse literally reads: Many hast thou done, O Lord my God, Thy wondrous deeds. Ibn Ezra believes that this should be interpreted as, many wondrous deeds hast Thou done, O Lord My God.
3. Here too the adjective (rabbim) precedes the verb (ammim).
4. It means towards us.
5. See note 18.
6. Hebrew, En arokh elekha.
7. This interpretation renders arokh, set. Thus according to this interpretation en arokh elekha (there is none to be compared unto Thee) literally means, there is no setting before Thee i.e. it is impossible for any human being to describe all of Your works when praising You.
8. Which reads: If I would speak of them, they are more than can be told.
9. Its meaning being, Thy wondrous deeds are more than can be told.
רבות עשית רבות – כזאת עשית עמי.
אתה י״י אלהי נפלאתיך ומחשבתיך אלינו – הנפלאות הן בשעת המעשה, והמחשבות טרם המעשה. ואמר על הבורא, יתברך, כאלו הוא חשב טרם המעשה, כי דברה תורה כלשון בני אדם (בבלי ברכות לא ב) וכן: הנה אנכי... וחשב עליכם מחשבה (ירמיהו י״ח:י״א). ואמר: אלינו כלומר: אליו ואל כל המיחלים לחסדו.
אין ערוך אליך – אין לערוך אליך וכנגדך כל הנפלאות שעשית עמנו, כי רבות הן מלערכן ומלספרן כמו שאמר:
אגידה ואדברה – כלומר אגידה ואדברה הנפלאות
עצמו מספר – או אין ערוך כמו: אין כמוך באלהים אדני ואין כמעשיך (תהלים פ״ו:ח׳), כי מי בשחק יערך לי״י ידמה לי״י בבני אלים (תהלים פ״ט:ז׳).
נפלאותיך ומחשבותיך אלינו. להטות לבבנו אליך להיטיב לנו: אין ערוך אליך. בהשגחה להיטיב לשפלים, עם היותך גבוה מעל גבוה1:
1. המגביהי לשבת המשפילי לראות.
ואמר, רַבּוֹת עָשִׂיתָ אַתָּה ה׳ אֱלֹהַי נִפְלְאֹתֶיךָ, ועוד ׳רבות עשית׳ מַחְשְׁבֹתֶיךָ אֵלֵינוּ, הגם שאֵין עֲרֹךְ אֵלֶיךָ, כלומר שאין אנו משיגים תכלית מכוונך בהן, ואם אמרתי אַגִּידָה וַאֲדַבֵּרָה לאחרים מה תכלית כוונתך בהם – עָצְמוּ מִסַּפֵּר ואיני יכול להשיג עומקם, כאמרו (ישעיה נ״ה:ח׳) ׳כי לא מחשבותי מחשבותיכם׳ וגו׳:
עצמו – ענין רבוי.
רבות עשית – נפלאות רבות עשית למעננו.
אין ערוך – אין מי להעריך ולהדמות אליך.
אגידה – אם אמרתי אגיד נפלאותיך לא אוכל כי רבו מלספר.
רבות – אחרי ההצעה הזאת מספור הנס, יחוה דעת כי קרבן התודה אשר הוא מביא עתה להודות לה׳ חסדו, לא יביאנו בעבור החיוב התוריי לבד, יען שמחויב ע״פ התורה להביא תודה על הנס, כי הוא מביאו בעבור הערת השכל, שההערת השכל נעלה מן הערת התורה, שזה בא באמצעות ההכרה והתנדבות הנפש והלב, לא כן העושה ע״פ הערת התורה שהוא ע״פ הכרח, וכמ״ש בחובת הלבבות - ויבאר בזה כי מצות התורה יש להם שורש בשכל האדם וטבע נפשו, עד שגם אם לא היינו מצווים עליהם מאת ה׳ תבינם נפש המשכיל מעצמו וימצאם כתובים בקירות לבו, כמו ענין התודה שגם לולא צותה התורה שיביא האדם קרבן על הנס, תתנדב הנפש בזה מעצמה ע״פ טבעה, כי נתון בטבע האדם שישתדל להשיב תודה למיטיביו, ואם יעביר האדם על לבו הטובות הרבות והחסדים אשר גמלהו ה׳ כרחמיו וכרוב חסדיו יתעורר מעצמו להביא תודה לה׳, כמו שקין והבל הביאו מנחה לה׳ הגם שלא נצטוו ע״ז, מצד הערת שכלם ונדבת לבם, עד שהתודה שהוא מביא עתה אינו מביאה בעבור שמצא כן כתוב בספר תורת אלהים הכתובה על הספר ובדיו, רק בעבור שמצא כן כתוב בספר האלהים אשר חרת על לוח לבבו ובשכלו ובמצפונו, ועפ״ז אמר הנה רבות עשית אתה ה׳ אלהי – הוא מעשה האלהים אשר עשה בששת ימי בראשית שהם רבים מאוד, וכן נפלאותיך ומחשבותיך אלינו – הם הנסים והנפלאות שחדש ה׳ בכל דור בשביל ישראל,
אגידה ואדברה עצמו מספר – אם ארצה להגיד ולדבר אותם לא אוכל לספרם מרוב רבוים, בין מעשה הטבע בין הנפלאות, (ומ״ש אין ערוך אליך הוא מאמר מוסגר, שאגב יאמר, ששני מיני המעשים האלה, שהם מעשה הטבע והנפלאות אין להם ערך ויחוס אליך, שהם רק מעשים ונפלאות בערכנו לא בערכך, שלפי גדולתך הבב״ת הם כאין נגדך, אחר שהם יש להם תכלית והם רק גדולות ונפלאות לפי ערכנו).
נפלאותיך ומחשבותיך אלינו – רבות שבראש הפסוק מושך עצמו ואחר עמו, רבות נפלאותיך ומחשבותיך אלינו.
אין ערוך אליך – ערך בחטף סמוך לבית אליך, ע״ד קרית חנה דוד (ישעיה כ״ט:א׳) והוראתו שווי או דמיון שאדם המדמה דבר לדבר יערכם ויסדרם זה אצל זה.
אגידה וגו׳ – הייתי חפץ לבשרם ולדבר בהם רק הם עצומים ומרובים מהגיד מספרם ואע״פי שהוא בבנין פִעֵל לא זז מהוראת מקורו שהוא לשון מספר, וכבר מצאנו גם לשון מספר בפִעֵל, אספר כל עצמותי (תהלים כ״ב:י״ח), והבדל בין הגדה לסיפור הוא כדברי בעל אוצר השרשים שהגיד נופל בין על דברים שכבר היו בין על בשורת עתידות, וסיפור אינו נופל רק על מה שעבר, מונה השתלשלות הדברים והמשכם זה על זה או זה אחר זה.
תרגום כתוביםמדרש תהליםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
Sacrifice and meal-offering You have not desired. You have opened my ears; burnt-offering and sin-offering You have not required.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג'יקטילהרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
You do not want sacrifice and offering; you have scooped out ears for me to hear your redemption; you have not asked for holocaust and sin offering.
ואלד׳בח ואלהדאיא לא תרדהא פקט, בל אמרתני מעהמא אן אסמע לך באלסמעין אלד׳ין כריתהמא לי, וקרבאן צעידה או ד׳כוה לם תטלב מני קהרא.
ואת הזביחה ואת המתנות לבד אינך חפץ בהם. אלא אתה צווית אותי יחד עמם שאקשיב לך בשתי האוזניים שהכנת לי. [ואילו] קרבן עולה או קרבן חטאת לא בקשת ממני בכח.
זבח, זבחים ומנחות אינך חפץ בהם לבדם, אלא צויתני עמהם לשמוע לך בשתי האזנים אשר כריתם לי, וקרבן עולה או חטאת לא דרשת ממני בעל כרחי. וו וחטאה במקום או. וראה לעיל יז יב, כב יד, כד ג. ומה שהוסיף שאין חפץ לה׳ בזבחים לבדם כי אם עם המשמעת ראה גם בפירושו לקמן נ.
וסמענא עמﹼﹶן אעתק[ד] פי קו׳ אזנים כרית לי אנה מעטוף עלי לא חפצת אי לא כרית לי ואנא לא אעלם כיף יכון שרחה [הדֺ]ה.
ואמא ואלדֺי אפסרה אנא פיה פאנה יקול אנך מא אבתגית אלדֺבאיח ואלהדאיא ולא סאלת אלצואעד ואלכׄטאיא אנמא כׄלקת לי אדֺנין אן אסמע ואטיע [..]א מגאז כרית פי אלאדֺנין מן חיתֺ המא תנתאן [...]אן אלי אלדמאג פקד געל אלחפר להמא מגאזיא וקד אסתעמלהמא אלפתח איצֺא כקו׳ ייי אלהים פתח לי אזן (ישעיהו נ:ה) באדֺא מא קאל פי אלבור כי יפתח איש [71 ב] בור או כי יכרה איש בור (שמות כא:לג) ומעני הדֺא אלקול הו מעני קול ירמיהו כי לא דברתי את אבותיכם ולא צויתים ביום הוציאי אותם מארץ מצרים על דברי עולה וזבח. 1 כי אם את הדבר הזה צויתי אותם לאמר שמעו בקולי (ירמיהו ז:כב-כג) ומעני קול שמואל החפץ לייי בעולות וזבחים ולשמוע בקול ייי (שמואל א טו:כב) ואלגרץׄ פי אלקולין אעני קול דוד וקול ירמיהו אנה ליס אלקﹸרבא לדֺאתהא מטלובה אלא מן חיתֺ הו טאעה ואמא אדֺא צחבתהא אלמעציה לם תפר שיא בל כאן צֺררא.
1. כי יכרה איש בר.
We heard about the one who believed the phrase “I do not desire” is connected to “you did not desire” as in ‘you did not give me ear.’ I cannot understand how he translated as it
Therefore, I will offer my own translation. He says, ‘You did not desire peace-offerings and meal-offerings. Nor did You ask for elevations and sin-offerings, rather You created me with ears that I should listen and obey.’ … a metaphor ‘Kārîthā’ (Ps. 40:7) with ears, which protrude into the […] brain. He uses the earholes figuratively. He also uses ‘open,’ as stated “The Lord God opened my ears” (Is. 50:5), and [which is derivable form] what it stated of the “pit” ‘Bôr.’ “When a man opens a pit, or digs a pit” (Ex. 21:33). The meaning of this statement is the meaning of Jeremiah; “For when I freed your fathers from the land of Egypt, I did not speak with them or command them concerning burnt offerings or sacrifice. But this is what I commanded them: Do My bidding” (Jer. 7:22-23) and the meaning of Samuel; “Does the Lord delight in burnt offerings and sacrifices as much as in obedience to the Lord’s command?” (1 Sam. 15:22). The aim behind these two statements, I mean David’s words and the words of Jeremiah are that the sacrifices themselves are not desired but rather obedience to Him. By contrast, his wicked associates cannot escape any injury.
זבח ומנחה לא חפצת – ביום מתן תורה, כעיניין שנאמר: ועתה אם שמוע תשמעו בקולי וגו׳ (שמות י״ט:ה׳), וכן בירמיה הוא אומר: כי לא דברתי את אבותיכם ולא צויתים וגו׳ (ירמיהו ז׳:כ״ב) [על דברי עולה או זבח. כי יקרב מכם (ויקרא א׳:ב׳) אמרתי, ולא הזקקתי חובה להכביד עליהם, תמידין ומוספין אינם אלא נחת רוח שאמרתי ונעשה רצוני ודבר מועט.]
You desired neither sacrifice nor meal offering on the day of the giving of the Torah, as the matter that is stated: "And now, if you will earnestly hearken to My voice, etc." (Shemot 19:5), and likewise (Yirmeyahu 7:22) Scripture states: "For neither did I speak with your forefathers nor did I command them, etc., concerning a burnt offering or a sacrifice." I said, "If...from among you" (Vayikra 1:2), but I did not require it as an obligation to burden you. The daily sacrifices and the additional sacrifices are only to bring Me pleasure, that I ordained and My will was performed, but it is a small matter.
You dug ears for me saying, "Hearken to My voice."
You dug You made them hollow [enabling me] to hear.
זבח – שלמים.
ומנחה – במרחשת ומחבת. והטעם כי מחשבותיך להיטיב אלינו לא בעבור תשלומים. והנה הזכיר אחר זבח ומנחה העולה והחטאת.
אמר ר׳ משה: כי מלת לא חפצת ישרת בעבור אחר, והטעם לא השמעת כזאת באזני בדברך עמי בהר סיני.
והנכון בעיני: לא בקשת זבח רק כרית לי אזנים שאשמע בקולך, כמו: הנה שמוע מזבח טוב (שמואל א ט״ו:כ״ב).
SACRIFICE AND MEAL-OFFERING. Peace offerings1 and meal-offerings in a stewing-pan2 or on a griddle.3 The meaning of our verse is that God intends to be good to us. His goodness is not dependent on payment.4
Observe, after mentioning sacrifice and meal-offering, David goes on to mention the burnt-offering and the sin-offering.
Rabbi Moses says that the word lo (no) in the phrase Thou hast no delight is to be read as if written twice.5Mine ears hast Thou not (lo) opened means, when You spoke with us on Mount Sinai,6You did not did command that sacrifices be offered.
However, I believe that the meaning of our clause is, You did not request a sacrifice. On the contrary Mine ears hast Thou opened so that I will obey Your voice.7 Compare, Behold, to obey is better than sacrifice (Samuel I15:22).
1. According to Ibn Ezra zevach (sacrifice) refers to peace offerings.
2. Heb. Marcheshet. See Lev. 20:7.
3. Heb. Machavat. See Lev. 20:5.
4. On sacrifice.
5. In other words Mine ears hast Thou opened should be read as if written, Mine ears hast Thou not (lo) opened.
6. Lit. “You did not did command like this in my ears when You spoke with me on Mount Sinai.”
7. In other words Mine ears hast Thou opened means, You told me to obey your voice.
זבח ומנחה לא חפצת אזנים כרית לי עולה וחטאה לא שאלת – הזבח הוא זבח השלמים והמנחה היא הסלת בלולה בשמן כמו שכתוב (ויקרא ג׳:א׳, ב׳:א׳-ט״ז). והעולה היא באה לכפר על מצות עשה שעבר עליהם וחטאה היא קרבן החטאת כמו שכתוב. והנה אמר: לא חפצת ולא שאלת. ונאמר בירמיהו: כי לא דברתי את אבותיכם ולא צויתים ביום הוציאי אותם מארץ מצרים על דברי עולה וזבח (ירמיהו ז׳:כ״ב). והנה מצאנו בתורה: שמצוה על התמידים להקריבם בכל יום (במדבר כ״ח:ב׳-ג׳). התשובה בזאת השאלה: כי תחלת מצות האל לישראל לא היתה אלא שישמעו בקולו. וכן אמר במרה: אם שמוע תשמע לקול י״י אלהיך והישר בעיניו תעשה (שמות ט״ו:כ״ו). וכשהתחילו לחטוא צוה אותם על הקרבנות, על קרבנות היחידים ועל קרבנות הצבור. על קרבנות היחידים שיקריבו אותם החוטאים, ועל קרבנות הצבור צוה שיהיו תמידים בכל יום, לפי שאי אפשר שלא יהיו בכל ישראל רבים חוטאים בכל יום ויהיו רבים בהם שלא ידעו מה הם חיבים מעצמם להקריב, ויהיו קרבנות הצבור כפרה להם בשובם מחטאם. ואלו לא חטאו ישראל במדבר לא צוה אותם האל, יתברך, על הקרבנות, כי מתחלה לא צוה אותם עליהם כמו שאמר ירמיהו בסוף הפסוק ההוא: כי אם את הדבר הזה צויתי אותם לאמר שמעו בקולי (ירמיהו ז׳:כ״ג). וכן בעשרת הדברים (שמות כ׳:ב׳-י״ג, דברים ה׳:ו׳-י״ז) שהם כוללים כל התורה אין בהם זכר לקרבנות. ואם לא יחטא איש איננו צריך לקרבן, והוא טוב לפני י״י, יתברך, יותר מאותו שהחוטא ומקריב, כמו שאמר שמואל: החפץ לי״י בעלות וזבחים כשמע בקול י״י, הנה שמע מזבח טוב (שמואל א ט״ו:כ״ב). וכן אמר בזה המזמור: זבח ומנחה לא חפצת... עולה וחטאה לא שאלת. אזנים כרית לי כלומר: פתחת לי שאשמע לקולך. גם לגמול החסדים שעשית עמי לא שאלת ממני עולה ומנחה, אלא לעשות רצונך, וכן חפצתי.
זבח ומנחה לא חפצת. ממני לכפר על עווני1: אזנים כרית לי. לשמוע דברי נתן הנביא למען אשוב ואתוודה, ויהיה זה אצלך נבחר מזבח2: עולה וחטאה לא שאלת. כי אמנם ׳לא שאלת׳ ו׳לא חפצת׳ מעולם ׳עולה׳ יחדיו עם החטא, כי חפצת שיסור החטא בוידוי ותשובה קודם שתקרב העולה3:
1. ראה ליקוט על קרבנות.
2. במשלי (כא ג) ׳עושה צדקה ומשפט נבחר לה׳ מזבח׳. ואבע״ז כאן כתב: לא בקשת זבח רק כרית לי אזנים שאשמע בקולך כמו הנה שמוע מזבח טוב.
3. ראה מש״כ רבינו בויקרא א׳ ובשמיני ח ב וראה להלן סו טו מש״כ בזה.
זֶבַח וּמִנְחָה לֹא חָפַצְתָּ. אמר חזקיהו, אתה ה׳, אחרי שהצלתנו, ׳לא חפצת׳ שנזבח לך זבחים ועולות, רק שנשוב אליך תשובה שלימה בהַשְׂכֵּל וְיָדוֹעַ, כאמרו (ישעיה י׳:כ״א) ׳(ו)שאר ישוב שאר יעקב אל אל גיבור׳1, וכאמרו (שם י״ז:ז׳) ׳ישעה האדם אל עושהו׳ וגו׳. יאמר, בדברי הפסוקים האלה אָזְנַיִם כָּרִיתָ לִּי, כלומר השמעתני שעוֹלָה וַחֲטָאָה לֹא שָׁאָלְתָּ, כי אם תשובה שלימה ולתת לב להבין ולהשכיל:
1. ׳שאר ישוב – השארית שבהן ישובו אל הקב״ה אל גבור שהראה להם גבורה בסנחריב׳ (רש״י שם).
אזנים כרית לי – לשמוע אל דברי התורה אשר היא טובה בעיניך מזבח וכן נאמר הנה שמוע מזבח טוב (שמואל א ט״ו:כ״ב).
זבח – ר״ל אחר שמעשיך הטבעיים ונפלאותיך ההשגחיים עצמו מספר, א״כ הדעת נותן, שגם אם זבח ומנחה לא חפצת – גם אם לא היית חפץ שיקריבו לך זבח ומנחה אשר אזנים כרית לי – אשר השמעת לאזני בתורתך שאביא אותם על מזבחך לרצון, גם אם לא היית חפץ במו, וגם אם עולה וחטאה לא שאלת ולא היית מצוה על הקרבנות.
אזנים כרית לי – ע״ד ה׳ אלהים פתח לי אזן (ישעיה נ׳:ה׳), רק מליצת כרית לי מוספת על מליצת פתח לי, וענינה יציר האהל סביבות האזן להטיב השמיעה, ור״ל ערכת לפני דברי תורתך באופן שאבין תועלתם.
עולה וחטאה – בתהלים עם פירוש לכמ״ר יואל בריל (זמירות ישראל דפוס שמיד, התקע״ז) נקוד וחטאה חי״ת פתח וטי״ת דגושה, ולא ידעתי מאין להם, אולי להשוות התיבה אל לשון קרבן חטאת, רק בכל ספרי תהלים שבידנו הוא נקוד חי״ת חטף וטי״ת קמץ, כמו כסוי חטאה (למעלה ל״ב:ב׳), ואולי ר״ל לא חפצת שאדם יביא עולה לרצון לו ויתמיד בחטא ע״ד לא אוכל און ועצרה (ישעיה א׳:י״ג).
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג'יקטילהרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
Then I said, "Lo, I have come. In the scroll of a book it is prescribed for me;
א. בִּמְגִלַּת־סֵ֝֗פֶר א=בִּמְגִלַּת־סֵ֝פֶר (השמטת נקודת הרביע)
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג'יקטילהרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
Then I said, “Behold, I have entered into eternal life,” whenever I occupy myself with the scroll of the book of Torahthat was written for my sake.
רמז תשלט
אז אמרתי הנה באתי וגו׳ – דרש רבא אני אמרתי עתה באתי ולא ידעתי שבמגלת ספר כתוב עלי, כתיב הכא שתי בנותייך הנמצאות וכתיב התם מצאתי דוד עבדי, היכן בסדום. ד״א אמר דוד רבש״ע כתבתני בספרו של אדם הראשון כדכתיב גלמי ראו עיניך ועל ספרך וגו׳ לפיכך צריך אני לומר שירה לפניך שנאמר אז אמרתי הנה באתי ואין אז אלא שירה שנאמר אז ישיר משה, אימתי לעתיד לבא שנאמר שירו לה׳ שיר חדש. אמר רבי יוחנן משום רבי בנאה תורה מגלה נתנה שנאמר אמרתי וגו׳, ר״ש ב״ל אמר תורה חתומה נתנה שנאמר לקוח את ספר התורה הזה. ואידך נמי הא כתיב לקוח את ספר התורה הזה, ההוא לבתר דאידבק. ואידך נמי הא כתיב במגלת ספר, ההוא דכל התורה אקרי מגלה דכתיב ויאמר אלי מה אתה רואה ואומר מגלה עפה.
חיניד׳ קלת לאלקום הוד׳א קד ג׳יתכם בצחיפה מכתובה פי כתאב מעי. לאעמל רצ׳אך יא רבי ארדת, ואקים תוראתך פי וטס אלי.
ואז אמרתי לאנשים הנה הבאתי לכם עמי עלון כתוב בספר.
אז, אז אמרתי לעם הנה באתי אליכם במגלה כתובה על ספר עמי. נראה לי כי הוא מוסב על האמור לפניו אלא צויתני עמהם לשמוע לך ככל אותם הדברים הכתובים ומבוארים במגלת ספר התורה. ותרגם עלי-עמי וכך תרגם ויבאו האנשים על הנשים בשמות לה כב.
ויעני בקו׳ אז אמרתי הנה באתי אנך לם תסלני קרבאנא תשרכה מעציה ענדמא קפלת מן בין ידיך בצחיפה מכתובה עלי פהו מתצל בקו׳ עולה וחטאה לא שאלת וישיר אלי קו׳ ויקח ספר הברית ויקרא באוזני העם (שמות כד:ז).
The meaning of; “Then I said, See, I will bring.” you did not request from me sacrifices connected with sin, when I came before You with a scroll containing what is found in connection to “You do not ask for burnt offering and sin” and relates to “Then he took the record of the covenant and read it aloud to the people” (Ex. 24:7).
אז – בשעת מתן תורה אמרתי לפניך הנה באתי במסורת בריתך נעשה ונשמע (שמות כ״ד:ז׳), ודבר זו כתוב עדות עלי במגלת ספר בתורת משה.
Then at the time of the giving of the Torah, behold I came to You to be bound in Your covenant.: "We will do and hear" (Shemot 24:7), and this matter is written as testimony concerning me in the scroll of the book, i.e., in the Law of Moshe.
אז – אמר ר׳ מרינוס: כי דוד ידבר כנגד כנסת ישראל וזה רמז לדבר אבותינו בסיני נעשה ונשמע.
והנכון בעיני: אומר זה בעד נפשו כי בעת צרתו נדר נדר וצוה לכותבו שישיר שיר חדש ועתה באתי לשלם הנדר.
והנכון: שהנדר הוא לעשות וזה כל חפצי.
THEN SAID I. Rabbi Marinus1 says that David speaks on behalf of the community of Israel. He explains that Lo, I am come with the role of a book alludes to the words We will do and obey(Exodus 24:7), which our fathers uttered at Sinai. However, I believe that David spoke on his own behalf, for when he was in distress he took a vow.2 He commanded that it be written3 that he would sing a new song.4 David now comes to repay his vow.5 The correct interpretation6 is that the vow that David uttered was, To do Thy will (v. 9).7 The latter was David’s only desire.8
1. Rabbi Jonah ibn Janach.
2. To sing a new song to God. See v. 4.
3. In a scroll (a role of a book).
4. To the Lord.
5. Lit. I have now come to pay my vow.
6. Contrary to what Ibn Ezra just wrote.
7. V. 9 literally reads: To do Thy will O God is my desire.
8. Lit. “This is my only desire.”(v. 9). See above note.
אז – בהרפאי מחליי ובהנצלי מצרותי.
אמרתי – בלבי כי לא תחפוץ זבח או מנחה אלא לעשות מה שצויתני.
הנה באתי – לפניך.
במגלת ספר כתוב עלי – ועל כל אחד מבני עמך. והנה באתי אני לקים כל מה שכתוב עלי, ומגלת ספר הוא ספר התורה. ואמר כתוב ואף על פי שזכר מגלה, כי טעמו על ספר שהוא לשון זכר. וכן ספר התורה הזה (דברים ל״א:כ״ו), וגם בספר התורה הזאת (דברים כ״ח:ס״א).
(ח-ט)אז אמרתי הנה באתי במגילת ספר. משנה התורה: כתוב עלי. במצות המלך, כאמרו (דברים יז יח-יט) ׳וכתב לו את משנה התורה הזאת [וגו׳], וקרא בו [וגו׳], למען ילמד ליראה׳, ובזה שמתי תורתך בתוך מעי – בלבבי1:
1. ׳כי הלב בכלל המעיים. ואמר: בתוך מעי, כלומר, שלא תסור מחשבתי ממנה׳ (רד״ק). ברינת יצחק כתב ע״ז: והנה בספרי פ׳ שופטים משנה אין לי אלא משנה תורה, שאר דברי תורה מנין, ת״ל לשמור לעשות את כל דברי התורה הזאת וכו׳, אחרים אומרים אין קורין ביום הקהל אלא משנה תורה בלבד. והנה מהמאירי בסנהדרין כ״א מבואר דלא פליגי ולכו״ע ס״ת של מלך הוי כל התורה כולה, אולם בפסיקתא זוטרתא פ׳ שופטים מבואר דפליגי אם המלך תייב לכתוב כל התורה כולה או דסגי בכתיבת ספר משנה תורה בלבד. והנה מקרא דהכא דכתיב במגלת ספר ולא כתיב ספר תורה נראה כהן מ״ד דהמלך אינו חייב לכתוב כל התורה כולה רק ספר משנה תורה בלבד ולכן כתיב במגלת ספר שאינה כל התורה כולה ואין לה קדושת ספר תורה וכמש״כ הרמב״ם בפ״ז מהל׳ ס״ת הי״ד דמותר לכתוב התורה כל תומש ותומש בפני עצמו ואין בהן קדושת ספר תורה׳.
ובשביל זה אָז אָמַרְתִּי הִנֵּה בָאתִי בִּמְגִלַּת סֵפֶר כָּתוּב עָלָי, שהוא ספר התורה החייב לקרות בו המלך כדי ללמד להמון דעת1:
1. כ״כ בנדפס: ׳במגילת ספר – משנה התורה, כתוב עלי – במצות המלך, כאמרו (דברים יז יח-יט) ׳וכתב לו את משנה התורה הזאת [וגו׳], וקרא בו [וגו׳], למען ילמד ליראה׳.
במגלת ספר – כאשר כתוב עלי במגלת ספר בתורה שאמרתי אז נעשה ונשמע.
אז אמרתי ר״ל אז אם לא היית מצוה על הקרבנות בספר התורה, הייתי אומר הנה באתי במגלת ספר כתוב עלי – ר״ל אז הגם שלא הייתי מוצא חיוב זה מהבאת הקרבנות בספר התורה, הייתי מוצא חיוב זה כתוב בספר אחר שהוא הספר הכתוב על לוח לבי, והייתי בא להקריב הקרבן ע״י מגלת ספר אשר הוא כתוב עלי בעצמי, היינו שהייתי מוצא חיוב זה מצד שכלי ומצד רגשת נפשי, שהשכל וטבע האדם מחייב אותי להשיב תודה למטיבי ושאודה לה׳ חסדו ולזבח זבחי תודה על טובותיו וחסדיו.
אז אמרתי וגו׳ – כשהבינתי שלא חפצת ביאתי לביתך בעולות, אז אמרתי הנה באתי ובידי מגלת ספרך שבו כתוב מה שמוטל עלי לעשות ובו אהגה.
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג'יקטילהרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
I delight to do Your will, O my God; your law is in my inmost parts."
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתר׳ משה אבן ג'יקטילהרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
I desire to do your will, O God; and your Torah is contained in my deepest self.1
1. In my deepest self: lit., “in the midst of my bowels.”
לעשות רצונך אלהי חפצתי וגו׳ – אמר רב אחא בר עולא וכי יש תורה בתוך מעים וכתיב ועל לבם אכתבנה, אלא אמר דוד כך תבא מארה עלי אם אכלתי דבר שאינו מעושר, הדא הוא דכתיב ועל אוצרות המלך עזמות בן עדיאל ועל האוצרות בשדה בערים ובכפרים ובמגדלות יהונתן בן עוזיהו.
ה׳! כל זה אני רציתי כדי לעשות את רצונך. ולהציב את תורתך בתוך משפחתי.
ותורתך, ולקיים את תורתך בתוך עמי. אך בספרו אמ״וד מאמר ב פ״י פירש כי הכוונה במלת עמי ״לטף״ שענינו כאן השגחה ושימת לב.
פירשתי בתוך מעי בתוך עמי, לפי שאני מצאתי בשפה רחם1 ובטן2 ומעים3 וקרב4 במובן קרובים ובית ומשפחה.
4. איני יודע היכן, פרט לחלוף בקרבה – בקרוביה במגילה ט א.
פסרת בתוך מעי פי וסט אלי, לאני וג׳ד׳ת פי אללגה רחם ובטן ומעים וקרב יקתצ׳י אהל ובית ועשירה.
וקו׳ לעשות רצונך אלהי חפצתי ותורתך בתוך מעי כבﹸר בה ען אלוגהין אלדֺי יבלג בה מא אלי רצֺא רבה אחדהמא אלתי ינתגהא עקלה אלצחיח מן אסתחסאן אלחסן ואסתקבאח אלקביח.
It states “To do Your Will (rāṣôn), my God, is my desire; Your teaching [Tôrâ] is in my bowels.” There are two ways [wujh] to achieve God’s Will [riḍâ’]. One way to achieve this is having sound reason [ʿaql] to approve good and disapprove evil.
The second (way) “Your teaching is in my bowels,” speaks about God’s book, which includes it (reason), and knows what the intellect is incapable of knowing and fathoms what speculation cannot fathom.
ותורתך בתוך מעי – אף מאכלי על פי תורתך הוא, לא אכלתי בהמה טמאה וטבלים.
and [to have] Your law within my innards Even my food is according to Your law; I ate neither unclean beasts nor untithed produce.
ותורתך בתוך מעי – בסתר, כמו: אכול את המגלה הזאת (יחזקאל ג׳:א׳).
THY LAW IS IN MY INNERMOST PARTS. In my hidden parts. Our verse is similar to eat this roll(Ezek. 3:1).
לעשות רצונך אלהי חפצתי חפצי – ורצוני לעשות רצונך.
ותורתך בתוך מעי: בתוך – לבי, כי הלב בכלל המעים. ואמר: בתוך מעי, כלומר, שלא תסור מחשבתי ממנה.
לעשות – וכאשר קבלתי עלי כן חפצתי לעשותה ותורתך שמורה בלבבי אשר היא מכלל המעיים.
לעשות – כי אחר שחפצתי לעשות רצונך – שזה אני חפץ מעצמי לעשות דבר המרוצה לך, ואני מוכן מצד טבעי להראות לך אות שאני מכיר טובה וא״א להראות זה בפועל רק ע״י איזה פעולה מעשיית הרגילה בין בני אדם, שיתנדב אדם להביא למי שהיטיב עמו דורון ומנחה ותודה, א״כ ותורתך בתוך מעי – איני צריך לבקש את תורתך בספר הכתוב בקלף ודיו וחרט אנוש, כי התורה הזאת מהבאת תודה היא כתובה בתוך מעי – היינו שהיא נמצאת בקרבי ובמצפוני ושכלי.
בתוך מעי – בקרבי כלומר במצפוני נפשי, איני הוגה בה מן השפה ולחוץ רק נכנסת היא בטוחותי.
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתר׳ משה אבן ג'יקטילהרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
I have preached righteousness in the great congregation, I did not shut my lips; Hashem, You know.
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג'יקטילהרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
I have proclaimed righteousness in the great assembly; behold, I will not withhold my lips; O LORD my God, you know [this].
בשרתי צדק בקהל רב – אמר רבי זעירי אמר רבי חנינא כל המורה הלכה בפני רבו נקרא חוטא שנאמר בלבי צפנתי אמרתך למען לא אחטא לך. רב המנונא רמי כתיב בלבי צפנתי אמרתך וכתיב בשרתי צדק, לא קשיא כאן בזמן שעירא היאירי קיים, כאן בזמן שאינו קיים.
ואת הקהל הגדול בשרתי בצדק שלך. ואינני מתקמצן בשפתי מלשבח אותך. ה׳! אתה כבר ידעת את זה.
בשרתי, ובשרתי לקהל הרב את צדקך ובשפתי לא נהגתי בכיליות ובצמצום בתורתך, אתה ה׳ ידעת את זאת. תרגם אכלא ״בכ׳ל״ כיליות וכן תרגם בבראשית כג ו לא יכלה.
(י-יב) וקו׳ בשרתי צדק בקהל רב ואלפסוק אלדֺי יתלוה פי שכר אללה עלי אחסאנה אליה ואעלאנה באלאקראר באנעאמה עליה.
ולקו׳ הנה שפתי לא אכלא פאלגזא בלפטֺ לא תכלא רחמיך ממני.
(10-12) The verse “I proclaimed [Your] righteousness in a great congregation.” Now the verse is concerned with giving thanks to God for showing him kindness. The public acknowledgment is in the form of song about Him.
The verse; “see, I did not withhold my words” because of the reward he says; “You will not withhold from me Your compassion.”
בשרתי צדק – שירה על הים, שיר על הבאר, שירת דבורה.
לא אכלא – לא אמנע, לשון ויכלא הגשם (בראשית ח׳:ב׳).
I brought tidings of righteousness The song by the sea, the song by the well (Bemidbar 21:17-20), and the song of Deborah (Shofetim 5).
I will not withhold Heb. אכלא, I will not withhold, an expression of: "And the rain was restrained (ויכלא)" (Bereshit 8:2).
בשרתי צדקא – ומלת בשרתי – לחבר כל בשר להגיד דבר חדש טוב או רע, כמו:ב ויען המבשר (שמואל א ד׳:י״ז).
א. כן בפסוק ובכ״י פרמא 1870. בכ״י מנטובה 13, לונדון 24896: ״צדקתך״.
ב. כן בכ״י פרמא 1870. בכ״י מנטובה 13, לונדון 24896 חסר: ״כמו״.
I HAVE PREACHED RIGHTEOUSNESS. The word bissarti (I have preached) means, I gathered people1 to deliver news to them. It can refer to good or bad news.2 Compare, And he that brought the tidings (ha-mevasser) answered (Samuel I4:17).3
1. Lit. “All flesh.”
2. It usually refers to good news. Hence Ibn Ezra’s comment.
3. The reference here is to bad news.
בשרתי צדק – דבר אחר יש עלי לעשות זולתי קיום המצות, והוא: לספר החסדים שעשית עמי. וכן עשיתי ובשרתי הצדק שעשית עמי בקהל רב – כדי שישמעו רבים ויודו לשמך והבא לספר חדשות אם טוב ואם רע יקרא מבשר: על טוב ברוב. ועל רע גם כן, כמו: ויען המבשר (שמואל א ד׳:י״ז). והנה הוא בקהל רב לספר החסדים החדשים שעשה עמו האל, יתברך. והנה הוא מבשר לפיכך אמר. בשרתי.
הנה שפתי לא אכלא לא – אמנע שפתי מלספר תמיד צדקתך.
י״י אתה ידעת – מה שאספר בשפתי ידעו רבים, אבל מה שהוגה לבי בצדקתך אתה ידעת ולא אחר זולתך. וזהו מה שאמר אחריו:
(י-יא) ועם זה בשרתי צדק שעשית עמדי [בקהל רב]1: שפתי לא אכלא. לא אמנע לעשות כן לעתיד: ה׳ אתה ידעת, צדקתך לא כסיתי. ׳ידעת׳ שלשעבר השתדלתי לפרסם ׳צדקתך׳ לרבים, להקריבם לעבודתך:
1. ׳דבר אחר יש עלי לעשות זולתי קיום המצות, והוא לְסַפֵּר החסדים שעשית עמי, וכן עשיתי ובשרתי הצדק שעשית עמי בקהל רב, כדי שישמעו רבים ויודו לשמך׳ (רד״ק).
בשרתי – השמעתי לרבים את דברי התורה ולא מנעתי שפתי מלהשמיע והלא אתה ה׳ ידעת שכדברי כן הוא.
בשרתי – אחר שהציע לאמר שהקרבן שמביא אינו מביאו מהכרחיות התורה רק מרצון שכלו ונפשו המתנדבת לה׳, יאמר כי גם מה שהוא מספר את הנס הזה לפני קהל רב, בל יחשב לו זה לגאוה והתנשאות, וכאלו כונתו להתפאר כי עשה צדק ובעבור זה עזרהו ה׳ (כמ״ש קוה קויתי ה׳ ויט אלי), שמהראוי לשלמים להסתיר צדקתם ולא להתפאר בו לפני המונים שאז מורה שצדקתם היא שלא לשם ה׳ רק להתפאר, ע״ז אומר שמה שבשרתי צדק (היינו צדקי) לקהל רב, הנה שפתי לא אכלא – איני צריך לכלוא את שפתי מזה, כי ה׳ אתה ידעת האמת שאין כונתי להתפאר, רק כי
בשדתי צדק – כי אין בתורתך רק דבר צודק לעשותו.
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג'יקטילהרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
I have not hidden Your righteousness within my heart. I have declared Your faithfulness and Your salvation. I have not concealed Your mercy and Your truth from the great congregation.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג'יקטילהאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
I have not concealed your righteousness in my heart, I have uttered your truth and your redemption; I have not kept back your goodness and faithfulness in the great assembly.
פאני לא אגט עדלך פי קלבי, בל קלת אמאנתך ומגות׳תך, ולם אכתם פצ׳לך ואחסאנך ען ג׳וק כת׳יר.
שהרי אינני מסתיר את הצדק שלך בתוך לבי. אלא אני אמרתי את הנאמנות והישועות שלך. ולא שתקתי [מלספר] לקהל מרובה את החסד שלך ואת ההטבה שלך.
ואמתך, טובותיך בכל מקום מתרגם אמתך ״חק״ מלשון אמת. וכאן ובפסוק דלקמן תרגם ״אחסאן״. וראה במלון שבסוף הספר ערך ״אמת״ שתרגמה רבינו בארבעה פנים ״חק״ ״אחסאן״ ״מערוף״ ״פצ׳ל״.
[An interpretation of this verse is included in the commentary on Verse 10]
צדקתך – כנגד בשרתי צדק (תהלים מ׳:י׳). והנה בגלוי ובסתר.
I HAVE NOT HID THY RIGHTEOUSNESS…This is parallel to, I have preached righteousness. David speaks of his relationship to God’s righteousness, in secret and in public.
צדקתך לא כסיתי בתוך לבי – כי אם האדם איננו חושב והוגה עליה תמיד הנה הוא מכסה אותה ומעלימה וזהו: לא כסיתי בתוך לבי.
או פירוש צדקתך לא כסיתי בתוך לבי – כמו שהיא בתוך לבי כן אמרתי אותה לבני אדם, ולא כסיתי אותה מהם.
וזהו שאמר: אמונתך ותשועתך אמרתי ואמונת האל ותשועתו לחסידיו שמקים להם הבטחותיו הטובות. כי אמונה לשון קיום, כמו: ונאמן ביתך (שמואל ב ז׳:ט״ז), במקום נאמן (ישעיהו כ״ב:כ״ג), והדומים להם. וזהו שאמר גם כן:
לא כחדתי חסדך ואמתך – האמת היא קיום הטובה שהבטיח, והחסד הוא יתרון הטובה על מה שהבטיח.
ומלת לקהל – נקשרת עם אמרתי, ולא עם כחדתי, כי אם היתה נקשרת עם כחדתי היה אומר מקהל. וכמה מלות כמו זאת נקשרות עם הרחוק, לא עם הקרוב, כמו שכתבנו בספר המכלול בחלק הדקדוק ממנו.
והודעתי להמון שלושה דברים עיקריים ממך, האחד – מציאותך הטוב והמיטיב. שנית – נצחיות מציאותך. שלישית – השגחתך על מין האדם. על הראשון אמר צִדְקָתְךָ לֹא כִסִּיתִי בְּתוֹךְ לִבִּי, כי ה׳צדקה׳ היא ההטבה על צד הטוביות לבד1, נמצא שבהביאו מופת על הטבתו לזולת – יביא מופת מציאותו המיטיב לזולתו על צד החנינה בלבד. ועל השני אמר אֱמוּנָתְךָ – שהוא הקיום המתמיד2. ועל השלישית אמר וּתְשׁוּעָתְךָ, כי ה׳תשועה׳ מופת על ההשגחה: [אָמָרְתִּי] חַסְדְּךָ וַאֲמִתְּךָ לְקָהָל רָב. כי לא הבאתי להם מופתים בלתי מכריחים:
1. ראה הגדרה שונה ל׳צדק׳ לעיל (תהלים י״ז:א׳), ולהלן (תהלים סה ה-ז, עב א, קג ה-ט, קמג א-ב) ש׳צדק׳ הוא לפנים משורת הדין, או רחמים שבדין, וכ״כ בנדפס (צד טו).
צדקתך – והצדקה שעשית עמדי לא כסיתי בלבי מלהודיע לרבים.
לא כחדתי – לא מנעתי מלספר חסדך לקהל רב בכדי להמשיך לבם אחריך.
צדקתך לא כסיתי בתוך לבי – שלא רציתי לכסות צדקתך, שהיה כונתי שידעו הכל את צדקתך,
אמונתך ותשועתך אמרתי – במה שאמרתי תשועתך בזה אמרתי אמונתך, שע״י שישמעו איך אתה מושיע חוסים, בזה יאמינו בך ויכירו שאתה משגיח על צדקתי, ולכן לא כחדתי חסדך ואמתך לקהל רב – אחר שאין כונתי להתפאר רק שיתקדש שם שמים עי״ז ויראו רבים וייראו ויבטחו ויאמינו בה׳, ולכן אבקש
צדקתך – תוספת אות על שם צדק, תוסיף גם על הוראתו, א״כ צדקה הוראתה לא בלבד דבר שיצדק, רק דבר שכשר לעשותו.
אמונתך – שאתה נאמן כלומר נמצא בלי ספק אל מבקשיך המשועים אליך ואתה תושיעם.
חסדך – שאתה עושה יותר ממה שקוינו ממך ובלי זכות מאתנו.
ואמתך – שאתה מאמת הבטחותיך, זהו מקור המלה, ועיקר הוראתה, רק תשמש להוראת חסד גדול שהכל יאמרו עליו באמת חסד הוא.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג'יקטילהאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
You, Hashem, may You not restrain1 Your mercy from me; may Your steadfast kindness2 always guard me.
1. may You not restrain | לֹא תִכְלָא – Alternatively, this is not a request but an expression of confidence that Hashem will not withhold His mercy.
2. Your steadfast kindness | חַסְדְּךָ וַאֲמִתְּךָ – The translation reads this phrase as a hendiadys (a pair of words joined by a conjunction but which convey only a single idea). Alternatively, each word stands alone with "חֶסֶד" meaning either: "kindness" or "loyalty" (see the note on Shemot 20:5), and "אֱמֶת" meaning: "truth" or "faithfulness".
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג'יקטילהרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןעודהכל
Therefore you, O LORD, do not withhold your mercy from me; may your goodness and truth always keep me.
אללהם פלא תכ׳ליני מן רחמתך, ופצ׳לך ואחסאנך יחפט׳אני דאימא.
ה׳! אל תרוקן אותי מהחסדים שלך. והרחמים וההטבות שלך שניהם תמיד ישמרו אותי.
אתה, ה׳ אל תרוקנני מרחמיך וחסדך וטובך ישמרוני תמיד. והנה תכלא כאן ריקנות כלומר אל תניחני ריקן ועזוב מרחמיך. ובפירושו הארוך לתורה כתב שהיא ענין מניעה, ראה פירושי רס״ג מהדורתי בראשית כג הע׳ 1.
[An interpretation of this verse is included in the commentary on Verse 10]
לא תכלא רחמיך – לא תמנע.
יצרוני – ישמרוני.
do not withhold Your mercies Heb. לא תכלא, do not withhold.
watch me Heb. יצרוני, watch me.
אתה – חסדך ואמתך – שספרתי לקהל רב הם יצרוני מכל צר.
LET THY MERCY AND THY TRUTH CONTINUALLY PRESERVE ME. Thy mercy and Thy truth which I related to a large congregation will preserve me from all enemies.
אתה י״י לא תכלא רחמיך ממני חסדך ואמתך תמיד יצרוני – כמו שהצלתני מזאת הצרה כן תצילני מכל צרה ולא תמנע רחמיך ממני כשאצטרך אליהם, כי תמיד אני צריך אל חסדך ואמתך שיצרוני כמו שאומר:
אתה ה׳ לא תכלא רחמיך ממני. שלא תענישני עוד ביסורין מונעים אותי מעשות זאת: תמיד יצרוני. מן המזיקים המונעים:
לכן מידה כנגד מידה, כמו שאני ׳שפתי לא אכלא׳, גם אַתָּה ה׳, יהי רצון מלפניך שלֹא תִכְלָא רַחֲמֶיךָ מִמֶּנִּי וגו׳:
אתה ה׳ – לכן גם אתה ה׳ השב גמול ולא תמנע רחמיך ממני.
ואמתך – אמתת הבטחתך.
אתה ה׳ לא תכלא רחמיך ממני – ותחשוב לי זאת לזכות, והנה ה׳ יושיע או מצד הרחמים בראותו עני המדוכא וצערו, או מצד החסד או האמת, החסד הוא מה שיעשה ה׳ בלא שום זכות או הבטחה קדמה לו, והאמת הוא מה שיעשה ה׳ ע״י זכות או ע״י הבטחה, כמו דוד שהבטיחו ה׳ ע״י שמואל בעת משחו למלך שיושיעהו תמיד, ועל הרחמים אמר לא תכלא רחמיך ממני – היינו בעת צרה שאני צריך לרחמים, אבל חסדך ואמתך תמיד יצרוני אף שלא בעת צרה.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג'יקטילהרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהכל
For innumerable evils have surrounded me, my iniquities have overtaken me so that I am not able to look up. They are more than the hairs of my head, and my heart has failed me.
א. אָפְפֽוּ־עָלַ֨י׀ א=אָפֲפֽוּ־עָלַ֨י (חטף)
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג'יקטילהרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
For evils are strong1 against me, until they are without number; my sins have overtaken me and I cannot see; they are more numerous than the hairs of my head; and my thoughts have left me.
1. Are strong: have increased.
פאן קד אחתוי עליי אלשרור חתי לא אחציהא, ולחקני מן ד׳נובי מא לא אטיק אן אנט׳ר אליך פעט׳מה אכת׳ר מן שער ראסי חתי באלי קד כ׳אנני.
ואם שכבר הקיפו אותי הצרות [נ״א: הכילו] עד שאינני יכול לספור אותם. ורדפו אותי מהעונות שלי מה שאינני יכול להביט אליך. וגדלו יותר משערות ראשי. ואפילו רעיוני בגד בי.
רעות, וכבר אפפוני הרעות שעשיתי עד שאיני יכול לספרם והשיגוני מעוניתי עד שאיני יכול לשאת פני אליו ועצמו יותר משערות ראשי עד אשר מחשבותי לא עמדו בי. כלומר איני יכול להתרכז במחשבותי.
ומעני ולבי עזבני. בדלני לבי ועקלי מתֺל קונה לב (משלי טו:לב) לקנות חכמה ולב אין (משלי יז:טז)
ומעני קו׳ השיגוני עונותי ולא יכולתי לראות לחקתﹶני עקובתהא פלם יבקא לי קלב אנטֺרהא בה. פאתביין מנהא פאנתהﹺי ענהא לראות הנא מן ראי אלקלב במא קאל ולבי עזבני אלﹶא תראה יקול פי אכׄר אלפסוק ולבי עזבני.
The meaning of “I am at my wits’ end;” swap ‘my heart’ for ‘and my rational intellect [have deserted me]’ as in “gains understanding” (Prov. 15:32) and “To purchase wisdom, when he has no mind” (Prov. 7:16).
The meaning of the phrase; “my iniquities have caught up with me; I cannot see,” ‘Their sins have overtaken me and my heart cannot continue to endure (lit. seeing) them.’ I will explain it and summarize “to see” here as from ‘opinions of the heart because what it states; “I am at my wits’ end.” Do you not see this as the end of the verse; “I am at my wits end.”
אפפו – סבבו.
have encompassed Heb. אפפו, have surrounded.
כי – העונש והרע הבא על האדם יקרא עון כי הוא היה הסבה לביאת הרעה, כמו: גדול עוני (בראשית ד׳:י״ג), ויגדל עון בת עמי (איכה ד׳:ו׳), אם יקרך עון (שמואל א כ״ח:י׳). וככה השיגוני עוונותיי.
ולא יכלתי לראות – על דרך: וכסה את עין הארץ (שמות י׳:ה׳), בעבור שאין לעוונותיו מספר.
או ולאאיכלתי לראות – מראה הלב, כמו: וירא יעקב.
ולבי עזבני – כאילו נשארתי בלא לב.
א. כן בפסוק ובכ״י פרמא 1870, לונדון 24896. בכ״י מנטובה 13: ״לא״.
FOR… MINE INIQUITIES HAVE OVERTAKEN ME. The punishment and the evil, which come upon a person, are called iniquities (avon), because they are the cause of the evil that come upon a man.1 Compare, My punishment (avoni) is greater than I can bear(Gen. 4:13); For the iniquity (avon) of the daughter of my people is greater than the sin of Sodom(Lam. 4:6); there shall be no punishment (avon) happen to thee(Samuel I 28:10). The same applies to Mine iniquities (avonotai).2
The meaning of our verse is; my punishments have overtaken me, so that I am not able to look up. The latter is similar to and they (the locusts) shall cover the face of the earth that one shall not be able to see the earth(Exodus 10:5).3 The meaning of our verse is, I am not able to look up4 because my iniquities are beyond count.5 On the other hand I am not able to look up might refer to that which the heart sees.6 Compare, Now Jacob saw(Gen. 42:1).7
MY HEART HATH FORSAKEN ME. I am as it were left without a heart.
1. Ibn Ezra renders Mine iniquities (avonotai) have overtaken me as; My punishment (avonotai) has overtaken me.
2. Its meaning is, my punishment.
3. In other words the locusts shall be so numerous that they block the sun and the earth will not be seen.
4. Hebrew, li-re’ot (to see).
5. David’s eye has grown dim because of his many punishments.
6. In this case the meaning of the verse is; my punishments are so many that I can’t think straight.
7. The meaning of which is, now Jacob perceived.
כי אפפו עלי רעות עד אין מספר אפפו – הקיפו, כמו: כי אפפוני משברי מות (שמואל ב כ״ב:ה׳). כי בן האדם מזומן לפגעי הזמן והעולם ואין להם מספר, וראוי לאדם לפחד מהם שמא יגרום החטא (בבלי ברכות ד׳.) ואפילו, החסיד כי אדם אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא (קהלת ז׳:כ׳), ולא יקרו לאדם הפגעים אם לא על ידי עון (בבלי שבת נ״ה.), לפיכך אמר:
השיגוני עונתי – ובאמרו: השיגוני כלומר: מצאוני במקום העונש, ולא אוכל לברוח מהם.
ולא יכלתי לראות עצמו משערות ראשי לא – אוכל לראות עונותי כלם כי רבים המה. ומה שאמר:
ולבי עזבני – כחי, כלומר: דעתי עזבני מלספרם, כל כך הם רבים. וכן ראוי לכל חסיד, בתפלתו לפני האל הגדול, להגדיל עונותיו ולמעט צדקותיו, שיאמר כי הוא מלא עונות ויבקש הכפרה והרחמים. או יהיה פירוש ולא יכלתי לראות... ולבי עזבני – על דרך הפלגה, כאלו אומר: כהו עיני ולבי אין עמי מפחדי על עונותי.
כי אפפו - התקבצו1 - עלי רעות לשעבר, ובזה לא יכולתי לראות דרך נכון לקיים את המצוות: ולבי עזבני. ולא יכולתי להתבונן בו בתורה:
1. עיין. רש״י ורד״ק פ]ירשו סיבבו הקיפו.
כִּי אָפְפוּ עָלַי רָעוֹת עַד אֵין מִסְפָּר. שאף על פי ששב מעליו מלך אשור, יודע היה שישוב להילחם עליו בשובו מכוש וממצרים: הִשִּׂיגוּנִי עֲוֹנֹתַי וְלֹא יָכֹלְתִּי לִרְאוֹת. כי יודע אני בעצמי שזה בא עלי לסיבת עוונותי1, כי שלושה דברים עשה חזקיהו ולא הודו לו (ברכות י:), ורעה עשה2. ׳ולא יכולתי לראות׳, כלומר [נסתמו] עיני שכלי ש׳לא יכולתי לראות׳, כי (נבוכדראצר) [סנחריב] לקח מידו הדורון – ולא בשביל זאת ימנע מלהלחם על ירושלים: עָצְמוּ מִשַּׂעֲרוֹת רֹאשִׁי וְלִבִּי עֲזָבָנִי. כאמרם ז״ל (סוטה ג.) ׳אין אדם עובר עבירה אלא אם כן נכנסה בו רוח שטות׳3:
1. ראה רד״ק.
2. ׳סתם מי גיחון – ולא הודו לו, קצץ דלתות היכל ושגרם למלך אשור – ולא הודו לו, עבר ניסן בניסן – ולא הודו לו׳.
השיגוני – המקטריגים הנעשים מעונותי רדפו אחרי והשיגוני.
ולא יכלתי לראות – כי כהו עיני מהצרות.
ולבי עזבני – הלך ממני אומץ הלב.
כי אפפו – בעת שאפפו עלי רעות עד אין מספר, היה הסבה לזה כי השיגוני עונותי – שע״י עונותי באו עלי הרעות, כמ״ש לא הנחש ממית אלא החטא ממית, רק אנכי לא יכלתי לראות – שטחו עיני מראות שהעון הוא המיסר אותי, והגם שעונותי עצמו משערות ראשי – והיו רבים מאד עד שהיה ראוי לי לראות ולהבחין זאת, מ״מ לבי עזבני – ולא יכלתי להבחין בהבחנת הלב שהרעות באו עלי ע״י עונותי הרבים.
ולא יכלתי לראות – דומה למליצת ולבי עזבני שבסוף הפסוק, נפעמתי עד שפג לבי ובטלו חושי, וכן למעלה ל״ח:י״א לבי סחרחר עזבני כחי ואור עיני גם הם אין אתי.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג'יקטילהרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
Be pleased, O LORD, to save me; O LORD, hasten to my aid.
אללהם פארץ׳ אן תכ׳לצני, יא רבי אסרע עוני.
ה׳! אם כך [המצב שלי] תרצה להציל אותי. ה׳! תמהר לעזרתי.
לעזרתי חושה, החישה עזרתי.
רצה – לעזרתי חושה – להיות עזרתי.
או שם התואר, כמו: לעזרני.
BE PLEASED… MAKE HASTE TO HELP ME. Le-ezrati chushah (make haste to help me) means, hasten to be my help.1 On the other hand le-ezrati (to help me) might be an infinitive2 meaning to help me.
1. According to this interpretation le-ezrati means, to my help.
2. Our texts read, an adjective. Filwarg emends to an infinitive. His emendation should be accepted.
רצה י״י – יהיה רצונך.
להצילני – תמיד מכל צרה ופגע שיזדמן לי.
י״י לעזרתי חושה – שתמהר לעזרתי.
לכן רצה ה׳ להצילני. מן המונעים: לעזרתי. שתעזרני להבין: חושה. כי הזמן קצר:
(יד-טו) ועתה רְצֵה ה׳ לְהַצִּילֵנִי וגו׳. בשביל שלוש סיבות, האחת – בשמחת אויבי עלי, כאמרם ז״ל [׳מעליו אפו׳] וגו׳ (משלי כ״ד:י״ח), חרון אפו לא נאמר אלא אפו וכו׳1, נמצא שלזאת הסיבה ה׳ יתברך ישיב אחור ימינו לפעמים מלהרע, ועל זה אמר יֵבֹשׁוּ וְיַחְפְּרוּ וגו׳ מְבַקְשֵׁי נַפְשִׁי לִסְפּוֹתָהּ – סנחריב, וחֲפֵצֵי רָעָתִי – הם סיעת שבנא:
1. באבות (פ״ד מי״ט), לפי הנוסח שלפנינו: ׳שמואל הקטן אומר, בנפול אויבך אל תשמח ובכשלו אל יגל לבך פן יראה ה׳ ורע בעיניו והשיב מעליו אפו׳, ותמהו שלא הזכיר התנא אלא לשון הפסוק במשלי. ויש מוסיפים במשנה: ׳חרון אפו לא נאמר אלא אפו, מלמד שמוחלין לו על כל עונותיו׳ (ראה תוספות יו״ט שכן נראה ברמב״ם), כלומר, שלא ישיב ממנו חום אפו בלבד, אלא כל האף (תוספות יו״ט שם).
רצה – וכשתרצה אין מי שימחה בידך.
רצה ה׳ – שתתרצה ותתפייס על עוני, ותבא להצילני מן הבאים להרגני, וכן ה׳ לעזרתי חושה מיתר רעות הזמן.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהכל
Let them be ashamed and abashed together, those that seek after my soul to sweep it away. Let those that delight in my hurt be turned backward and brought to confusion.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יאבן עזרא ב׳רד״קשיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןעודהכל
LET THEM BE ASHAMED… TO SWEEP IT AWAY. The word li-sepotah (to sweep it away) is similar in meaning to the word tispeh (sweep away) in wilt Thou indeed sweep away(Gen. 18:23).
יבשו ויחפרו יחד – ובזה יבשו האויבים מבקשי נפשי – כאשר יראו שאתה עמדי ואין להם כח להזיקני.
יבושו, ויחפרו, ויכלמו – הבושה היא מעצמו, והכלימה והחרפה והחפר הוא מאחרים (לקמן מ״ד ט״ז), וחפירה וחפר גדול מכלימה, מבקשי נפשי יחפרו, וחפצי רעתי יכלמו, שהוא קטן מחפירה, כפי מדת רעתם תהיה בשתם, ולמעלה (ל״ה) דבר בהשקפה אחרת שגם חושבי רעתו יחפרו, בדרך לא זו אף זו.
יבושו – עד שעי״כ יבושו מבקשי נפשי להרגני, וגם יסוגו אחור חפצי רעתי שהם השונאים אותי בסתר, הגם שאין באים בפועל לבקש נפשי, רק שמתאוים רעתי.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יאבן עזרא ב׳רד״קשיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהכל
Let them be appalled because of their shame, those that say to me, "Aha, aha."
א. לִ֝֗י א=לִ֝י (השמטת נקודת הרביע)
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג'יקטילהרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
They will become senseless because of their shame ׀ those who say to me,
“We have rejoiced at hisruin, we rejoiced at his misery.”
ויתוחשון עלי את׳ר כ׳זיהם, אלקאילין עני הד׳א מא תאכ׳ינאה.
ובנוסף לאכזבה שלהם הם גם יהיו שוממים אחרי האכזבה שלהם (שכל חבריהם יעזבו אותם) אלה שאומרים עלי: הנה זה [התבצע] מה שהתכוננו אליהם (מה שתכננו לעשות נגדי).
ישמו, יתקפם שממון תכף לבשתם האומרים עלי זהו מה שקוינוהו. תרגם כאן עקב ולקמן ע, ד, קיט לג. ״את׳ר״ סמוך, בעקבות. ולעיל יט, כ גמול. עיין שם.
ומעני ישומו על בשתם יסתוחשון אתֺר כׄזיהם יעני מא יכון פי אתֺר מא יכׄיבון מן מטאלבהם אלסייה פיעודון מסתוחשין מגתמין בעד מא טֺנוא אולא אלטֺפר בי ואלנתקאם עלי ואמא ישובו על עקב בשתם (תהלים ע:ד) מענאה יעודון עלי אתֺר כׄזיהם אלי מתֺלה.
And the meaning; “be desolate because of their frustration,” ‘they are disenchanted because of their shame. Meaning, what immediately follows; for they (the wicked) will fail in their wicked designs and will return feeling disenchanted when they initially thought of victor over me and vengeance against me. Compare this to “be desolate because of their frustration” (Ps. 70:4) which similarly means they returned following their shame.
ישמו – יתמהו.
על עקב בשתם – כשיקבלו בשתם על עקב הכל כמדה שמדדו ובדרך שהלכו למולי.
על עקב – ועקבותיך לא נודעו (תהלים ע״ז:כ׳), צאי לך בעקבי הצאן (שיר השירים א׳:ח׳), כולם לשון מדרך כף רֶגֶל (דברים ב׳:ה׳) הֵם, טרציש בלעז. על עקב – אֶינְשיש טְרָאצֵיש.
האומרים לי האח – האומרים בשבילי האח, כשהצרה באה מתהללים באידנו.
may they be bewildered [as translated,] may they be bewildered.
afterwards because of their shame Heb. על-עקב. When they receive their shame in the wake of everything [they have done], in the measure that they measured out and in the way they walked against Me. עקב is like: "and your steps (ועקבותיך) were not known" (Tehillim 77:20); "go your way in the footsteps of (בעקבי) the flocks" (Shir HaShirim 1:8). They are all an expression of footsteps, in French traces, footprints on the heel.
those who say about me, "Aha! Aha!" Those who say about me and for me, "Aha!" When trouble comes, they pray for our misfortune.
ישומו – ישומו הם בסוף הבשת שיעשו לי.
ויש אומרים: כנגד שכר, כמו: לעולם עקב (תהלים קי״ט:קי״ב). והנה בשתם על שני פירושים דקדוקא אחד.
א. כן בכ״י לונדון 24896. בכ״י פרמא 1870, מנטובה 13: ״דקדוקם״.
LET THEM BE APPALLED… After they finish bringing shame upon me.1
Others say that the word ekev (by reason of) means, in recompense for. Compare, le-olam ekev (for ever is the reward).2
The word boshtam (their shame) is interpreted the same way3 in both interpretations.4
1. Ibn Ezra renders our clause: Let them be appalled at the end of their shaming me.
2. Translated according to Ibn Ezra According to this interpretation, our verse should be rendered: Let them be appalled in recompense for shaming me.
3. Their shame is to be interpreted, for shaming me.
4. Of the word ekev.
ישמו – יהיה להם שממון.
על עקב בשתם – בשכר בשתם שהיו מבישים אותי בעת צרתי.
1. ׳האומרים עלי בשבילי האח כשהצרה באה מתהללים באידי׳ (רש״י).
יָשֹׁמּוּ עַל עֵקֶב בָּשְׁתָּם וגו׳. באופן שישממו היינו חברי שבנא על מה שחשבו לעשות, בראותם אחר כך שהיה ל׳בשתם׳, על דרך ׳לבשתך ולבושת ערות אמך׳ (שמואל א׳ כ׳:ל׳):
ישומו – לשון שממון.
עקב – ענין שכר וגמול כמו עקב תשמעון (דברים ז׳:י״ב).
האח – הוא ענין לשון שמחה.
ישמו – יהיו שוממים בעבור גמול שכר בשתם שמביישים אותי ואומרים עלי האח ושמחים לצרתי.
ישמו – וגם אותם שמביישים אותי ע״י שמוציאים עלי דבת שקרים והם אומרים האח האח ראתה עיננו (כנ״ל ל״ה כ״א),
ישמו בעבור בשתם שמביישים אותי.
ישמו וגו׳ – בשתם שנכלמו בראותם כי לא הצליחו בנכליהם תוליד בהם שממון שהוא מצב אדם שנתבלבלו רעיוניו, ולרוב הוא מחמת רעדה שרואה דבר זר ומפחיד ואומר שם! שם!
האח – הברה טבעית מורה הרחבת הריאה אחר קוצר רוח.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג'יקטילהרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
All who seek you will rejoice and be glad in your word; and those who love your redemption will say continually, “Let the might of the LORD be magnified.”
וכל דורשיך ישמחו וישישו בך. ואלה שאוהבי את הישועה שלך תמיד יאמרו: ה׳ הגדול.
ישישו – זה טעם בישרתי צדק.
LET ALL THOSE THAT SEEK THEE REJOICE… This is what Scripture means by I have preached righteousness.1
1. This is what David preached.
ישישו וישמחו בך – האויבים ישמו, אבל כל מבקשיך – ישמחו.
יאמרו תמיד יגדל י״י. – וטעם יגדל כי בעשותו הנסים לחסידים מתגדל שמו בעולם, ואומרים הכל: גדול הוא ועושה נפלאות.
אהבי תשועתך – ומבקשיך הם האהבים תשועתך, שלא יבקשו תשועה ועזר מאחר.
יגדל ה׳. תגדל מידת רחמים על מידת הדין1:
1. ראה לעיל לה כז.
והסיבה השנית היא – כדי שסייעתו1 המחזיקים בתורת ה׳ יָשִׂישׂוּ וְיִשְׂמְחוּ בְּךָ וגו׳:
1. של חזקיה.
כל מבקשיך – בס״ס המאריך.
יאמרו תמיד – במקצת ספרים כתוב ויאמרו בוא״ו ולפי דעתי נתחלף להם בין זה ובין אותו שבמזמור ע׳ שכתוב בוא״ו בכל הספרים וכן נראה בעיני להכריע מהמסורת שזהו בלא וא״ו שכן בישעיה (סימן י״ד) נמסר ט׳ ויאמרו ותרי מנייהו ירנו וישמחו סימן ל״ה ישישו וישמחו בך סימן ע׳ ואי הוה דין בוא״ו הוה להו עשר והתם במזמור (ע׳ ול״ה) נמסר ט׳ רפין והכא לא נמסר מידי ש״מ כדכתיבנא. תו אשכחנא בתר הכי מסרה דיקא וברירא דאמרה הכי קדמאה ויאמרו תמיד תנינא יאמרו תמיד תליתאה ויאמרו תמיד וזו אינה צריכה לפנים.
בך – בתשועתך.
אוהבי – האוהבים שיבוא להם התשועה על ידך יאמרו תמיד יגדל ה׳ ר״ל יבוא להם התשועה ויהללו את ה׳.
ישישו וישמחו – השישה בפועל והשמחה הוא בלב, כמו שפרשתי בכ״מ.
ישישו וישמחו בך כל מבקשיך – באשר יראו שאתה מושיע להבוטחים בך, ויאמר שיש הבדל בין המבקש ה׳ להמבקש תכלית אחר, שהמבקש תכלית אחר לא ישמח ע״י הבקשה רק אם בקש ומצא את הדבר אשר בקש, אבל בך ישמחו גם מבקשיך, כי הבקשה עצמה היא התכלית והיא השגת המבוקש כמ״ש ישמח לב מבקשי ה׳,
ויאמרו תמיד יגדל ה׳ אוהבי תשועתך שמי שאינו אוהב התשועה בעצמה רק את התכלית הנצמח ע״י התשועה מה שע״י התשועה נמלט מצרה, הוא לא יבקש את התשועה, כי היה רוצה יותר שלא היתה הצרה מגעת אליו ולא היה מצטרך לישועה, אבל אלה שרוצים ואוהבים התשועה בעצמה באשר ע״י התשועה יתקדש שם ה׳, הם רוצים שיצטרכו תמיד לתשועה כדי שעי״ז יגדל ה׳ תמיד ויתקדש שמו, והם רוצים שיצטרכו תמיד לישועה כדי להגדיל שם ה׳ עי״כ.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהכל
But I am humble and poor, O LORD; let good be devised for me, you are my help and salvation; O my God, do not delay.
ולמא אנא צ׳עיף ומסכין אללהם אנט׳ר לי, פאנך עוני ומפלתי, יא רב לא תוכ׳ר פרג׳ך עני.
ואילו אני מוחלש ומסכן. ה׳! תביט אלי לפי שאתה העזרה והמפלט שלי. ה׳! אל תאחר ישועתך ממני.
ואני, וכיון שאני חלש ומסכן ה׳ השנח נא עלי כי אתה עזרי ומפלטי אלהי אל תאחר רוחתך ממני.
כל עני ואביון שבתלים אינו אלא כנגד ישראל.
יחשב לי – יתן לב לחשוב עניותי ואביונותי להושיעני.
[יחשב לי – פנישוייט בלעז.]
poor Every expression of poor and needy in Tehillim refers only to Israel.
may...think of me Heb יחשב. May He pay heed to me to think of my poverty and neediness, to save me. Pensa in French, to think.
אני – אחשב עצמי כי אני עני ואביון ולא אוכל לעמוד לפני אויבי.
יחשב לי – זה והטעם שפלות לבי.
או לי במקום בעבורי, כמו: הוא הנלחם לכם (יהושע כ״ג:י׳).
אל תאחר – פועל עומד, כמו: מדוע אחרו (שופטים ה׳:כ״ח).
BUT, AS FOR ME, THAT AM POOR AND NEEDY. I consider myself poor and needy and unable to stand before my enemies.
THE LORD WILL ACCOUNT IT UNTO ME.1 The Lord will account this unto me. The reference is to the David’s humility.2 On the other hand it is possible that the word li (unto me) is in place of “for me.”3 Compare lakhem4 (for you) in The Lord will fight for you(Exodus 14:14).
THOU ART MY HELP AND MY DELIVERER; O MY GOD, TARRY NOT. Te’achar (tarry not) is transitive. It is like the word echeru (tarry) in Why tarry... (Judges 5:28).
1. The text literally reads: The Lord will account unto me. Hence Ibn Ezra’s comment.
2. Our clause should be interpreted as; the Lord will account my humility unto me.
3. In other words the word li here means for me (unto me). According to this interpretation we do not have to add the word “this” in order to explain our verse.
4. Lit., to you.
ואני עני ואביון – אף על פי שדוד היה מלך, עני ואביון הוא בן אדם לרוב הצטרכו לעזרת האל, יתברך, ולתשועתו תמיד.
אדני יחשב לי עזרתי ומפלטי אתה יחשב – להטיב לי ולעזרני ולפלטני בעת צרה. וכבר פרשתי יחשב לי במלת מחשבותיך (פסוק ו).
או פירוש יחשב לי: עניי שאני בו לכפרת עונותי.
או פירושו מענין לא חשב אנוש (ישעיהו ל״ג:ח׳), כלומר: שאהיה בעיניך חשוב וטוב.
אלהי אל תאחר – כי מיד תושיעני כמו שאמר: לעזרתי חושה (פסוק יד).
ה׳ יחשב לי. יצרף מחשבה טובה למעשה1: עזרתי ומפלטיאתה. ׳אתה׳ לבדך תוכל לעשות זה, לכן אלהי - שאני מתפלל אליך, אל תאחר, כי היום קצר לרגל המלאכה אשר לפני2:
1. קידושין (מ.). והיינו שאע״פ שאני ׳עני׳ בדעת בגלות, אני ׳אביון׳ שתאב לעבוד את ה׳, אילולא מניעות המחלה, לכן תחשב לי רצונותיי כאילו עשיתי. וכן כתב להלן עה״פ ׳מאשפות ירים אביון להושיבי עם נדיבים׳, ע״ש.
2. כלשונו באבות על היום קצר.
והסיבה השלישית היא לפי [כי] לא יכולתי עד השתא לעשות רצונך כמשפט המלך, לקרוא להמון וללמדם לדעת את ה׳, מכל מקום כוונתי היתה תמיד רק טוב, ומחשבה טובה הקב״ה [מצרפה למעשה] (קידושין מ.), ועל זה אמר וַאֲנִי עָנִי וְאֶבְיוֹן, היינו תאב לעשות רצונך, אלהים יַחֲשָׁב לִי מה שהיה בלבי לעשות, עֶזְרָתִי וּמְפַלְטִי אַתָּה אֱלֹהַי אַל תְּאַחַר1:
1. בנדפס: ׳ה׳ יחשב לי – יצרף מחשבה טובה למעשה, עזרתי ומפלטי אתה – אתה לבדך תוכל לעשות זה׳.
ומפלטי – קל הלמ״ד ברוב ספרים ויש מהם בדגוש.
אתה – בס״ס האל״ף בפתח כמ״ש במזמור מ׳ ושופטים י״א וכן כתב המכלול דף רס״ב.
ואביון – הוא דל מעני כי תאב הוא לכל דבר היות הכל נמנע מאתו.
תאחר – מלשון איחור והמתנה.
עני ואביון – אני מכניע את עצמי לפניך כעני ואביון וה׳ יחשב לי את ההכנעה הזאת לזכות.
אל תאחר – להביא את התשועה.
ואני – ר״ל ואני מצטרך תמיד לישועה,
כי ה׳ יחשב לי שאני עני ואביון – ואין לי מאומה מצד עצמי רק מה שאשיג בישועת ה׳, כי רק עזרי ומפלטי אתה – שאני נרדף תמיד מאויבי ואני עני וחלש כח כנגדם רק מה שאתה עזרי ומפלטי מידם, לכן אלהי אל תאחר את הזמן הצריך לישועה כי דלותי מאד מצד עצמי.
עני – מעונה ומדוכא מיגוני.
ואביון – אובה ותאב להצלה.
יחשב לי – מאחר שדעתי מבולבלת מלחשוב אני מחשבות על עצמי, וכשזכרתי כי רבות מחשבותיך אלינו (פסוק ו׳) אמרתי הלא תחשוב גם עלי, ומפסוק ח׳ אז אמרתי עד סוף המזמור היא תפלת דוד קודם הצלתו שעליה הוא מודה בפסוק ב׳־ז׳, וגם מזמור זה דומה בענינו למזמורים הקודמים, ע״כ סדרוהו אחריהם.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.