By David. Contend, Hashem, with those that contend with me; fight against those that fight against me.
א. ‹ר1› פרשה סתומה
תרגום כתוביםמדרש תהליםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג'יקטילהרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
Of David. Contend, O LORD, with those who contend against me; make war against those who war against me.
לדוד ריבה ה׳ את יריבי – זה שאמר הכתוב (ישעיהו נ״א:כ״א) לכן שמעי נא זאת עניה ושכורת ולא מיין. וממה את שכורה מן הצרות ולא מיין הרבה. לפי שעומדין עלי ואין לי מי שילחום בעדי אלא אתה. וכן הוא אומר (תהלים ט׳:י״ג) כי דורש דמים אותם זכר. אמרה כנסת ישראל אם אין את עומד לי אין מי יעמוד לי ראה מה הם עושים לי. וכן הוא אומר (איכה ג נט-ס) ראיתה ה׳ עותתי. ראית כל נקמתם. (שם נ״ח) רבת ה׳ ריבי נפשי (שם ס״א) שמעת חרפתם. ה׳ עמוד אתה עלי. וכן דוד אומר (תהלים ס׳:י״ג) הבה לנו עזרת מצר. לכך אמר דוד ריבה ה׳ את יריבי. יכול עבד בשר ודם לומר לבעליו ריבה אדוני אויבי וצא והלחם עלי. והקדוש ברוך הוא אמר לדוד עסוק בתורה ואני לוחם את מלחמתך. וכן משה אומר (במדבר כ״א:י״ד) על כן יאמר בספר מלחמות ה׳. אם עסקתם בתורה שנכתבה בספר אני נלחם על ידיכם. לכך אמר דוד ריבה ה׳ את יריבי.
לדוד ריבה י״י את יריבי – אמרה כנסת ישראל לפני הקב״ה אם אין אתה עומד עלי אין לי מי יעמוד עלי, ראה מה עושים לי ראית ה׳ עותתי ראיתה כל נקמתם שמעת חרפתם, אתה שמעת אתה עמוד עלי, וכן דוד אמר הבה לנו עזרת מצר, עבד בשר ודם יכול לומר לבעליו אדוני ריבה את אויבי וצא הלחם עמו, והקב״ה אמר לדוד עסוק בתורה ואני נלחם מלחמותיך, וכן משה אמר על כן יאמר בספר מלחמות ה׳ אתם עסקתם בספר ואני נלחם על ידיכם.
קול לדאוד, אללהם פאכ׳צם מכ׳אצמי ולאחם מלאחמי.
מאמר לדוד: ה׳! תריב נגד הרבים אתי תלחם נגד הנלחמים בי.
מאמר לדוד.
לדוד ריבה ייי את יריבי
יריבי יעני כׄצומה ויאוה מזידה כמא [...]א פי את כל היקום (בראשית ז:כג) לא תתן את יבולה (דברים יא:יז) עלי כי בול הרים ישאו לו (איוב מ:כ).
“My adversaries” meaning quarrel. The Yôdh is superfluous as … in “All existence” (Gen. 7:23), “will not yield its produce” (Deut. 11:17) and “The mountains yield him produce,” (Job 40:20).
[ריבה י״י את יריבי – עשה מריבה עם אותם שעושים מריבה עמי.
לחם – לשון מלחמה וכן לוחמי, הלחם עם הנלחמים עמו.]
O Lord, strive with those who strive against me Make a quarrel with those who make quarrels with me.
battle Heb. לחם an expression of war (מלחמה), and so לחמי, battle those who battle with me.
לדוד ריבה י״י את יריביי – יריביי – יש אומרים: שהוא הפוך, כמו: אם שוב תשובו (יהושע כ״ג:י״ב), אם שוב ישיבני י״י (שמואל ב ט״ו:ח׳).
והנכון בעיני: שהם שנים שרשים.
[A PSALM] OF DAVID. STRIVE, O LORD, WITH THEM THAT STRIVE WITH ME. Some say that the word yerivai (them that strive with me) is based on an inverted root.1 Compare, the word shov (abide)2 in If you will abide (shov teshevu)3in this land(Jer. 42:10) and the word yashov (bring back) in The Lord shall indeed bring me back (yashov yeshiveni)4(Samuel II 15:8).5 However, it appears to me that we are dealing with two different roots.6
1. Yerivai comes from the root yod, resh, bet. The Hebrew word for strife riv comes from the root resh, yod, bet. Thus yerivai can be traced to the root resh, yod, vav, which when inverted gives birth to the root yod, resh, bet.
2. The word shov in Jer. 42:10 comes from the root shin, vav, bet. However, the Hebrew word for abide comes from the root yod, shin, bet. Thus our text should have read, yashov teshevu. Thus shov in Jer. 42:10 is based on an inverted root.
3. This is the correct reading. The Mikra’ot Gedollot edition of Ibn Ezra reads, shov tashuvu.
4. This is the correct reading. The Mikra’ot Gedollot edition of Ibn Ezra reads, shov yeshiveni.
5. The Hebrew root for return comes from the root shin, vav, bet. Thus our text should have read shov, rather than yashov. Hence yashov is based on an inverted root.
6. There are two roots for the word strive, yod, resh, bet, and resh, yod, bet. The same might apply to the Hebrew words for abide, and return.
לדוד ריבה י״י את יריבי – גם זה המזמור אמר בברחו מפני שאול.
ריבה – מלרע צוי מבנין הפעיל. ומשפטו: הריבה.
יריבי – היו״ד נוספת כיו״ד יקום, יבול. וענינו מריבי. והוא תאר. וכן:: ואת יריבך אנכי אריב (ישעיהו מ״ט:כ״ה).
(א-ג)לְדָוִד רִיבָה ה׳ אֶת יְרִיבַי וגו׳. אמר הגאון, שזה המזמור עשאו דוד בשעת בורחו מפני אבשלום ובשעת שקללו שמעי בן גרא1, ויען שכמעט כל ישראל נהפכו לאויבים [לו, לא] התפלל דוד לה׳ שימית כל אויביו, רק שיגין עליו ולא יוכלו לו. וכנגד אחיתופל ושמעי אמר רִיבָה ה׳ אֶת יְרִיבַי לְחַם אֶת לֹחֲמָי, לא שתהרגם, רק הַחֲזֵק מָגֵן וגו׳, וּסְגֹר לִקְרַאת רֹדְפָי, כאדם העומד בחניתו לסגור בעד חבירו נגד אויבו המתקומם עליו2: ועוד, אֱמֹר לְנַפְשִׁי יְשֻׁעָתֵךְ אָנִי, כלומר, תן בלבי גבורה ולא מורך, באמ[רך אל] תירא כי ׳ישועתך אני׳:
2. ׳וסגור את הדרך שלא ישיגונו׳ (נדפס). וראה שיעורים לבראשית (כ יז-יח).
ריבה – מלרע.
לחם – מלשון מלחמה.
את יריבי – עם המריבים עמדי תריב אתה בעבורי.
לדוד – תפלה זו התפלל נגד שונאיו ורודפיו,
ריבה ה׳ את יריבי – ריבה עמהם טרם שיבואו כלל למלחמה, ואם כבר הגיע הדבר לידי מלחמה לחם את לוחמי – לחם אתה עמהם, ואם הגיע הדבר עד שאצטרך ללחום בעצמי, עכ״פ (ב-ג) החזק מגן וצנה וקומה בעזרתי להגן בפני, ואם הגיע הדבר עד שאצטרך לברוח הרק חנית וסגור הדרך לקראת רודפי שלא יוכלו לרדוף אחרי,
ואמר לנפשי ישועתך אני להציל עכ״פ את נפשי.
לדוד ריבה ה׳ – תחלת מזמור זה וסופו הם אבדן הרשעים והצלת הצדיקים ושמחתם בה׳, ע״כ ניתן לו מקום אחר הקודמים.
לחם את לוחמי – בכל מקום שרש זה להוראת מלחמה הוא בנפעל לפי ששני הצרים מכים ומוכים, רק לא יתכן זה במלחמות ה׳ ע״כ בא בבנין הקל ותואר לוחם יבא גם בבנין קל כמו דובר ודבור משורש דִבֵּר המשמש בפִעֵל.
תרגום כתוביםמדרש תהליםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג'יקטילהרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
Take hold of shield and buckler, and rise up to my help.
תרגום כתוביםמדרש תהליםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג'יקטילהאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותהואיל משהעודהכל
אַתְקִיף תְּרִיס וַעֲגִיל וְקוּם בְּסַעְדִי.
Take up a shield and buckler, and arise as my help.
החזק מגן וצנה – אמר לו הקדוש ברוך הוא וכי אני צריך למגן (תהלים ל״ה:ה׳) יהיו כמוץ לפני רוח. אני נופח בהן והן פורחין. וכן ישעיה אומר (ישעיהו מ׳:ו׳) קול אומר קרא ואומר מה אקרא. (שם ז׳) כי רוח נשבה בו. אמר לו הקדוש ברוך הוא דוד מה אתה עושה. אמר לו אני משבחך. וכן הוא אומר כל עצמותי תאמרנה ה׳ מי כמוך.
החזק מגן וצנה – אמר ליה הקב״ה דוד וכי למגן וצנה אני צריך רוח אחד אני נופח בהם והם פורחים שנאמר יהיו כמוץ לפני רוח. מושל את הרשעים במגונה שבמינים (לעיל ברמז רי״ח).
ואשדד לי עליהם אלמג׳ן ואלתרס, וקם בעוני.
ותן לי חוזק עליהם על ידי המגן ותריס. ותהיה בעזרי.
החזר, וחזק לי עליהם המגן והצנה. ואיו החזק עניו תפיסה והחזקה אלא ענין חזוק. וראה ראב״ע.
(ב-ג) ואלמגאז פי קו׳ החזק מגן וצנה וקומה בעזרתיוהרק חנית וסגר אדֺ כאן אללה מתעאליא ען מתֺל הדֺה אלצפאת אן אלחנית ואלמגן ואלצנה אלתי אתסלחהא פי חרב אעדאיי יצחבהא עונך ותאיידך פתכון מנסובה אליך.
(2-3) The figurative language [majâz] in the phrase “take up shield and buckler and come to my defense;” and “ready the spear and javelin” for God transcends [mutaʿâliyya] comparison with these descriptions; “spear,” “shield” and “buckler,” which He fights my enemies with in battle; he associates them (weapons) with Your help and Your Support. Therefore, they are ascribed to You.
החזק – הטעם כי המגן והצנה שאקח למלחמה אין משעני עליהם רק עליך שתחזקני ותחזק מגיני.
TAKE HOLD OF SHIELD AND BUCKLER. The following is the meaning of our text:
I do not rely on the shield and buckler which I take to war. I rely only on You. I trust that
You will strengthen me and that You will strengthen my shield.
החזק מגן וצנה וקומה בעזרתי – דרך משל כאדם האוחז כלי מלחמה בידו להלחם.
החזק – ענינו אחוז בחזקה ובזריזות. וכן: והחזיקי את ידך בו (בראשית כ״א:י״ח). ויבא בקשר בי״ת ובלא בי״ת, והוא לשון אחיזה.
החזק – אחוז בידך מגן וגו׳ והוא דרך משל מלשון הנוהג באדם.
מגן וצנה – מגן בפני קשת, וצנה בפני חרב.
מגן – להגן בעדי.
וצנה – שיש לה רומח שנון באמצעיתה למחוץ ג״כ את צרי.
תרגום כתוביםמדרש תהליםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג'יקטילהאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותהואיל משההכל
Draw out also the spear, and block those that pursue me. Say to my soul, "I am Your salvation."
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג'יקטילהרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותהואיל משהעודהכל
והרק, ושלוף חנית וכלי התרועה לקראתם. תרגם חנית ״טברזין״ והוא כלי לחימה עם ידית של עץ. וצדו אחד רחב וצדו השני חד כחץ, ובמשנה ביצה פ״ד מ״ג גקרא קופיץ. ותרגם סגר ״צואר״ והוא שם ולא פעל, והם כלי התרועה שהיו הכרחיים במלחמה. ורד״ק במכלולו הזכיר פירוש זה. ולקמן צח ו תרגם חצוצרה ״צור״.
וקו׳ וסגר לקראת רדפי יעני אחגבה לעזרתי יעני מטאלב וסד פי וגוההם אבואב אלוצול אלי כמא קאל ויסגר ייי בעדו (בראשית ז:טז).
ישועתך אני והו אסם אלפעל יוגב אן יוצף אלבארי ישועה ועזרה ומגן לאן אלנצרה ואלאגאתֺה ואלמעונה מן ענדה פכאנהא הו.
[An interpretation of this verse is included in the commentary on Verse 2]
The phrase; “and javelin against my pursuers;” meaning he conceal “my salvation,” meaning he ask that He close the doors of the entrance in front of them as stated; “And the Lord shut him in” (Gen. 7:16).
“I am your deliverance” is a verbal noun which must describe the Creator; ‘deliverance,’ ‘defense’ and ‘shield’ as the salvation, the succor and the aid from Him which refer to Him.
And arm Yourself with a spear Heb. והרק. Arm Yourself, as "I will arm myself (אריק) with my sword" (Shemot 15:9); "And he armed (וירק) his trained men" (Bereshit 14:14).
and bar the way before my pursuers Protect between me and them, as a barrier.
to my soul A moi meme in French, to myself, as: "for they have dug a pit for me (לנפשי)" (Yirmeyahu 18:20).
והרק – כאילו אתה הוא שתריק החנית.
וסגור – לסגור עליהם שלא ישיגוהו ברדפם אחריו.
אמר – כי הישועה תהיה מהשם.
DRAW OUT ALSO THE SPEAR. It is, as if it was You,1 who draw out the spear.2
AND THE BATTLE-AX,3 AGAINST THEM THAT PURSUE ME.4 Close them in, so that they do not over take me,5 when they pursue me.6
SAY UNTO MY SOUL: I AM THY SALVATION. For salvation7 will come from God.
1. Not I.
2. See Ibn Ezra’s comment on the previous verse. Ibn Ezra’s interpretation negates any implication of anthropomorphism in our verse.
3. The Hebrew reads u-segor. Segor may be rendered, a weapon or close. See Radak. Ibn Ezra renders u-segor, and close.
4. Ibn Ezra renders our clause as follows: Draw out also the spear, and close against those that pursue me. Hence the interpretation which follows.
ויש מפרשים (רש״י, אבן עזרא) אותו כמשמעו ענין סגירה, כלומר: סגר הדרך לקראתם ברדפם אחרי שלא ישיגוני.
אמר לנפשי – כי הם מבקשים לקחת נפשי כמו שאמר (פסוק ד): מבקשי נפשי. ואתה בשר לנפשי ואמר לה: אל תפחדי כי ישעתך אני – והענין שיביא חזק בלבו. הפך: והבאתי מרך בלבבם (ויקרא כ״ו:ל״ו).
וסגור. את הדרך [לקראת רודפי]1, שלא ישיגונו:
1. הגן ביני וביניהם כמחיצה (רש״י), לסגור עליהם שלא ישיגוהו ברדפם אחריו (אבע״ז).
והרק – ענין חליצת הדבר מתערה כמו וחרב אריק (יחזקאל ה׳:י״ב).
וסגור – התיצב בדרך וסגור לקראתם לבל ירדפו אחרי.
וסגור – לפניהם הדרך.
והרק חנית – או היו מכסים להבת החנית בתיק כדי שלא תחליד, או אחר שהשתמשו בפעל הרק להוראת שליפת חרב השתמשו בו גם להוראת אחיזת כל כלי זיין.
וסגור לקראת רודפי – לך לקראתם וסגור להם מעבר הדרך.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג'יקטילהרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותהואיל משההכל
יתאכזבו מבקשי נפשי ויתביישו וידחפו לאחור אלה החפצים בבושתי וגם הם יכלמו.
יבשו, עד אשר יתאכזבו רודפי נפשי ויבושו. חשבי רעתי, הרוצים בשתי
יבושו – יסוגואאחור – כמו: יכונוב מבניין נפעל כי אילו היה מבעלי הנו״ן היה, כמו: יפלו בלב אויביג המלך (תהלים מ״ה:ו׳).
א. כן בכ״י פרמא 1870, לונדון 24896. בכ״י מנטובה 13: ״ויסוגו״.
ב. כן בכ״י לונדון 24896. בכ״י פרמא 1870: ״כונן״. בכ״י מנטובה 13: ״יכונן״.
ג. כן בפסוק ובכ״י פרמא 1870, לונדון 24896. בכ״י מנטובה 13: ״איבי״.
LET THEM BE ASHAMED… LET THEM BE TURNED BACK. Yissogu (let them be turned back) is similar to yikkonu1 (directed) (Psalms 119:5). It is a nifal.2 If yissogu came from a word that had a nun as its first root letter,3 then it would be vocalized like the word yippelu4 (sink) in They5sink into the heart of the king’s enemies(Psalms 45:6).
1. From the root kaf, vav, nun.
2. From the root samekh, vav, gimel.
3. If yissogu (let them be turned back) came from the root nun, samekh, gimel then it would be vocalized like the word yippelu.
ויחפרו חשבי רעתי: יבשו – שחשבו לעשות לי רעה ולא יכולו.
[יבושו ויכלמו] מבקשי נפשי. אחיתופל והזקנים1: יסוגו אחור. מעלי: מבקשי2 רעתי. ההמון אשר עם אבשלום:
1. שהיו עם אבשלום, כמו שכתוב בעצת אחיתופל (שמואל ב׳ יז ד) וַיִּישַׁר הַדָּבָר בְּעֵינֵי אַבְשָׁלֹם וּבְעֵינֵי כָּל זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל.
2. לשה״כ ׳חושבי׳, ויש לבדוק כת״י.
לא שתהרגם, רק יֵבֹשׁוּ וְיִכָּלְמוּ וגו׳ ויִסֹּגוּ אָחוֹר וגו׳:
יסוגו אחור – יחזרו אחור וכן לא נסוג אחור (תהלים מ״ד:י״ט).
חושבי – מלשון מחשבה.
יבושו – כאשר לא יוכלו לי.
יבשו ויכלמו – הבושה הוא מעצמו והכלימה הוא מאחרים, ויסוגו אחור הוא מעצמו והוא יותר מבושה,
ויחפרו – מאחרים והוא יותר מכלימה, ומוסיף גם כן לא לבד מבקשי נפשי גם חושבי רעתי, ומוסיף והולך גם יסוגו ויחפרו אף חושבי רעתי
יבושו מבקשי נפשי הרוצים להרגני, וגם יסגו אחור חושבי רעתי – שהם קלים מן המבקשים נפשי.
יבשו – שרש זה מקורו בוש כמו בשרש בשש שענינו עכיבה ואיחור ומורה תמיהה, ושרש כלם מקורו כָּלָא־מִי ענינו הבין כי לא תֵעָשֶה מחשבת איש, וא״כ יסגו אחור דומה ליבשו, ויחפרו לויכלמו, והם שתי הפעליות הבאות זו אחר זו.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
Let them be like chaff before the wind, the angel of Hashem thrusting them.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג'יקטילהאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןעודהכל
Let them be like chaff before the storm-wind, with the angel of the LORD repelling [them].
ויצירון כאלהשים קדאם אלריח, ומלך אללה דאפעה.
ויהיו כמו הקש שעומד לפני הרוח. ומלאך ה׳ דוחף אותם.
דחה, דוחה אותי. ומוסב על המוץ. ולפי כ״י כ.מ.ד. ״דוחה אותם״ ומוסב על האויבים.
וקו׳ ומלאך ייי דוחה וקד כאן קו׳ כמוץ לפני1רוח כאפיה אדֺ ימכן דפע אלריח אלהשים אלי מוצֺע יסתקר פיה באלא יכון לה מנה מנפדֺ ואדֺא כאן מלאך ייי דוחה בעד פלא יסתקר ...
1. לפני פעמים
The phrase; “for the Lord’s angel thrusts aside.” It already states; “as chaff in the wind” turned around, as it is easy for the wind to push the thorns to a place where they settled down, except they were unable to settle down as the Lord’s angel pushed [them] onwards.
יהיו – יתכן שידחה הרוח המוץ אל מקום וינוח בו, רק אם היה המלאך דוחה לא ינוח לעולם, רק יתפזר כולו עד שלא ימצא.א
א. כן בכ״י פרמא 1870, לונדון 24896. בכ״י מנטובה 13: ״נמצא״.
LET THEM BE… It is possible for the wind to drive the chaff in a place where it will rest. However, if the angel drives it, then it will never find rest. It will be totally scattered and will never be found.
יהיו כמץ לפני רוח – המץ הוא התבן הדק והוא נדף לפני הרוח.
ומלאך י״י דוחה – כי המץ פעמים יהיה לו מעמד לפני הרוח, כשימצא גדר או דבר שיעמידנו. אבל הם לא יהיה להם מעמד, כי מלאך י״י ידחה אותם.
1. ע״פ הושע (יג ג), ׳כמו המוץ והוא התבן הדק שתסערנו הרוח מהגרן, כן יסוערו הם מארצם׳ (רד״ק).
כמוץ – היא פסולת התבואה.
יהיו כמץ – יהיו נעים ונדים ממקום למקום כמוץ הנד מפני הרוח.
יהיו – יענשו ע״י סבה חיצונית כמוץ הנשא מפני רוח – ולא בדרך הטבע רק מלאך ה׳ יהיה הדוחה אותם, וגם
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג'יקטילהאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהכל
May their paths be dark and murky, with the angel of the LORD pursuing them.
רמז תשכג
יהי דרכם חשך – לפי שהרשעים חשוכים והיה במחשך מעשיהם אין הקב״ה נפרע מהם אלא בלילה. סדומיים שנאמר ויבאו שני המלאכים סדומה בערב. מצריים ויהי בחצי הלילה. סנחריב ויהי בלילה ההוא ויצא מלאך ה׳ וגו׳. בלשצר ביה בליליא קטיל בלשצר. המן בלילה ההוא נדדה, וכן לעתיד לבא כי הנה החשך יכסה ארץ. אבל צדיקים ועליך יזרח ה׳, ואור צדיקים כאור נוגה.
ויכון טריקהם פי ט׳לאם וזלק, ומלך אללה כאלבהם.
ותהי דרכם חושך והחלקה. ומלאך ה׳ רודף אחריהם.
חשך, בחשך.
חשך וחלקלקות – שניהם יחד, כדי שיחליקו רגליהם בחלקלקות, והחשך אינו מניחם להשמר מן החלקלקות, כמה דאת אמר: לכן יהיה דרכם להם כחלקלקות באפלה ידחו ויפלו בה (ירמיהו כ״ג:י״ב).
dark and slippery Both together, so that their feet should slip on the slippery places and the darkness should not allow them to beware of the slippery places, as it is written: "Therefore, their way shall be for them like slippery places in the dark: 'let them be thrust and fall therein'" (Yirmeyahu 23:12).
והטעם חשך – עב וחלק שיוכל כח הרגשת המשוש להכירו, כדרך: וימש חשך (שמות י׳:כ״א) שהוא, כמו: כאשר ימשש העיור (דברים כ״ח:כ״ט). ולהיותו כמו: ויאמש איננו נכון כלל.
LET THEIR WAY BE DARK. When they flee, so that they do not know which way to flee.
THE ANGEL OF THE LORD PURSUING THEM. So that they will not saved. Chalaklakkot (slippery) comes from a doubled root.1 It is like secharchar2 (fluttereth) (Psalms 38:11) and shecharchoret3 (swarthy) (Songs 1:6). Chalaklakkot (slippery) refers to a thick and smooth (chalak) darkness that the sense of touch can recognize.4 Our verse is similar to even darkness which may be felt (ve-yamesh) (Exodus 10:21), which is akin to as the blind gropeth (yemashmesh)5 in darkness (Deut. 28:29). It is totally incorrect to interpret ve-yamesh (be felt) as if written, ve-ya’amesh (and let it be very dark).6
1. Its root is chet, lamed, kof. However, the last two letters of this root have been doubled forming the word challaklak.
2. Which is formed by doubling the last two letters of the root samekh, chet, resh.
3. Which is formed by doubling the last two letters of the root shin, chet, resh.
4. Ibn Ezra renders our clause as follows: Let their way be dark with a darkness that can be felt, that is, may a thick cloud descend upon them. See Ibn Ezra on Exodus 10:21.
5. Lit., “feel.”
6. As Rashi on Exodus 10:21 does. See Ibn Ezra on Exodus 10:21.
יהי דרכם חשך וחלקלקות – שתים רעות. והשלישית:
ומלאך י״י רדפם – כי ההולך בחשך יכשל באבן ובמכשול הדרך ויפול. וכן ההולך בחלקלקות תמעדנה רגליו ויפול. ועם כל זה יוכל לילך בנחת ואולי ימלט. אבל אם אחר רודף אחריו, יצטרך לו ללכת במרוצה ועל כל פנים יפול.
1. יהי [דרכם חושך וחלקלקות] - הטעם בברחם עד שלא ידעו אותה דרך יברחו: ומלאך השם רודפם - עד שלא ינצלו (אבע״ז). וכוונת רבינו מתפרשת בדברי הרד״ק: ׳יהי דרכם חשך וחלקלקות, שתים רעות, והשלישית: ומלאך ה׳ רדפם, כי ההולך בחושך יכשל באבן ובמכשול הדרך ויפול, וכן ההולך בחלקלקות תמעדנה רגליו ויפול, ועם כל זה יוכל לילך בנחת ואולי ימלט. אבל אם אחר רודף אחריו, יצטרך לו ללכת במרוצה ועל כל פנים יפול׳.
יְהִי דַרְכָּם חֹשֶׁךְ וַחֲלַקְלַקּוֹת. וכן היה, כי נתפשטו גדודי אויביו ביער אנה ואנה, כאמרו (שמואל ב׳ י״ח:ח׳) ׳וירב היער לאכול בעם מאשר אכלה החרב׳:
יהי דרכם – בגעיא בס״ס.
וחלקלקת – חסר וא״ו.
וחלקלקות – מלשון חלק.
יהי דרכם חושך – לבל יראו להשמר ויהי דרכם חלק וימעדו רגלם בעת ינוסו כשירדפם המלאך והוא משל לומר שיהיו נלכדים בצרות ולא יוכלו להנצל.
יהי דרכם – בעצמם חשך וחלקלקות – עד שיחלקו וידחו באפלה מעצמם, וגם בזה יהיה שליח ההשגחה שמלאך ה׳ ירדוף אותם.
וחלקלקות – ממקור חלק ונכפלו שתי האותיות האחרונות להוראת חלק הרבה ע״ד פקח־קוח (ישעיהו ס״א:א׳) ירחק־חק (מיכה ז׳:י״א).
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
For without cause have they hidden a pit for me, even their net. Without cause they have dug for my soul.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
For without cause they have spread before me a pit; their net they have hidden for my soul without cause.
לאנהם דפנו לי שרכא מג׳אנא, וחפרו לי בירא ט׳למא.
לפי שעל חינם הם הטמינו לי פח. וברשעות [מה שלא מגיע לי] הם חפרו לי בור [כדי שאפול בה].
כי, כי הם טטנו לי רשת חנם וחפרו לי בו בור ברשע. העביר רבינו מלת ״שחת״ שענינה רשע ושחיתות לחפירת הבור.
פירשתי חפרו לנפשי כרו לי בור כמשפט [המלים] הנעלמות.
פסרת חפרו לנפשי חפרו לי בירא עלי מג׳אז אלמצ׳מר.
חפרו לנפשי – שוחה ליפול בה.
they have dug it for my soul they have dug a pit into which I should fall.
כי – הטעם שטמנו שחת, כמו: בשחתם נתפש (יחזקאל י״ט:ד׳).
והנכון: כורהאשחת – מגזרת ישוח, על משקל אשר זורה ברחת (ישעיהו ל׳:כ״ד) מגזרת רוח.
א. כן בכ״י פרמא 2062. בכ״י מנטובה 13, פרמא 1870, לונדון 24896 חסר: ״הטעם שטמנו שחת... כורה״.
FOR WITHOUT CAUSE HAVE THEY HID FOR ME THE PIT. Shachat (pit) is related to the word yasho’ach1 (he boweth down) (Psalms 10:10). It follows the paradigm of rachat. Compare, Which hath been winnowed with the shovel (ve-rachat) (Isaiah 30:24). Rachat (shovel) is related to the word ru’ach (wind).2
1. Which comes from the root shin, vav, chet.
2. From the root resh, vav, chet. In other words the root shin, vav, chet gives birth to the noun shachat in the same way that the root resh, vav, chet gives birth to the noun rachat.
כי חנם – יש מפרשים כי חנם – על לא חמס בכפי.1
טמנו לי שחת רשתם – רצונו לומר: שחת ברשתם. כלומר: שחפרו בור וכסו וטמנו פיו ברשת כדי שאעבור עליו ולא ארגיש ואפול לתוכו, כמו שיעשו הצידים כשירצו לצוד חיות השדה שעושים בארות בארות בשדות וביערים ומכסים אותם ברשתות ועפר שלא ירגישו החיות מן הבור ויפלו לתוכם כשיעברו עליהם.
חנם חפרו – על לא חמס בכפי2 חפרו השחת וטמנו הרשת עם עפר כמו שפרשתי.
לנפשי – כמו לגופי. והנכון כי חנם: אינני מקללם בחנם, אבל הם רדפוני חנם וטמנו לי רשתם ללכדני. ופירוש שחת ורשתם: כי שני דברים הם כי השחת היא חפירה כמו: עד יכרה לרשע שחת (תהלים צ״ד:י״ג). וכן: בשחתם נתפש (יחזקאל י״ט:ד׳). וכן יקרא הקבר שחת שהוא חפירה. ופירוש השחת והרשת: בחנם טמנו לי הרשת שתהיה נלכד בה וחפרו לנפשי השחת שאפול בו.
ויש לפרש גם כן שחת כמו רשת. וכן: נלכד בשחיתותם (איכה ד׳:כ׳).
ובדברי רבותינו, זכרם לברכה (בבלי בבא קמא קי״ז.): האי שתא דהוו קא מינצו עלה בתרי. ושתא רצונם לומר: שיחתא, כי מנהגם להסתיר אותיות הגרון. וכן אמרו (בבלי בבא בתרא ל״ט.): לא תפוק לכו שותא שהוא כמו שעותא. תרגום ויספר (בראשית כ״ד:ס״ו ובכל מקום): ואשתעי. וסמיכות שחת לרשתם לרב השתדלותם ללכדו. וכן בזאת הסמיכות מטיט היון (תהלים מ׳:ג׳), אדמת עפר (דניאל י״ב:ב׳). ואחר כן אמר: חפרו לנפשי, שחפרו לי חפירה שאפול בה. והענין: כי בכל צד שיוכלו לחשוב תחבולות ולהתעולל עלילות ללכדני עשו כן.
טמנו לי שחת. בעצת אחיתופל שאמר (שמואל ב׳ יז א) ׳וארדפה אחרי דוד הלילה׳: רשתם. שאמרו (שם פסוק יג) ׳וסחבנו אותו חבלים עד הנחל׳1:
1. חבלים מהם עושים ׳רשת׳. כדעת השניה המובאת ברד״ק ששחת ורשת אחד הם. לשה״כ שם: ׳ואם אל עיר יאסף [דוד בברחו] והשיאו כל ישראל אל העיר ההיא חבלים וסחבנו אתו עד הנחל עד אשר לא נמצא שם גם צרור׳. ויל״ע כתבי יד. ונראה שרבינו מפרש שם שיתאספו לצוד אותו כמו בחבלים של רשת.
כִּי חִנָּם טָמְנוּ לִי שַׁחַת של רִשְׁתָּם. וה׳רשת׳ – היא עצת אחיתופל (שמואל ב׳ יז א-ג): חִנָּם חָפְרוּ לְנַפְשִׁי. אותם רעי אבשלום המוציאים עצת אחיתופל מן הכח אל הפועל:
שחת – בור.
רשתם – כמו ורשתם והוא פח יקוש.
חנם – על לא חמס בכפי.
לנפשי – כמו לגופי וכן ברזל באה נפשו (תהלים ק״ה:י״ח).
כי חנם – דרך צידי חיות שחופרים חפירה, וסביבה טומנים רשת שתצוד החיה עת תלך שם, אומר שלחנם טמנו את הרשת וגם מה שחפרו לנפשי הכל היה בחנם – כי לא עשיתי להם רעה, לכן
כי חנם וגו׳ – חנם טמנו לי רשתם, חנם חפרו לי שוחה ומקרא מסורס הוא; חנם, שאין להם התנצלות, שאני לא הרעותי עמם.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
ואם יבוא עליו דכאון שלא ידע (מהיכן הגיע אליו) והפח שהוא טמן שילכד בו והמהמורה שהוא חפר שיפול בה.
תביאהו, ואז יבואהו דכאון אשר לו ידעהו ורשתו אשר טמן תלכדו ושוחתו יפל בה. תרגם שואה הראשונה ״כאבה״ והיא מצב של דכאון עצום יגון ושברון לב שלא ידע גורמיהם, והוא כמו ושאיה וכת שער בישעיה כד יב. שענינה שממון. והשניה שואה כאלו בחלוף אלף בחית. שוחה, גומץ, בור. וכן לקמן פסוק יז ״משואיהם״.
שואה – חשך. [ברואינה בלעז.]
ורשתו אשר טמן – כן דרך לטמון הרשת ולכסותו בקש או בעפר, כדי שלא ירגיש בה העובר עליה עד שנלכד בה.
darkness Heb. שואה, darkness, broine in Old French, obscurity.
and his net that he hid So is the custom to hide the net and to cover it with straw or with earth, in order that the one who passes over it should not notice it until he is trapped in it.
LET DESTRUCTION COME UPON HIM UNAWARES. The meaning of tevo’ehu sho’ah lo yeda (let destruction come upon him unawares) is, let such an evil1 befall each one of them,2 that all who hear of it will be astonished.3
AND LET HIS NET THAT HE HATH HID CATCH HIMSELF. Tilkedo (catch himself)4 is similar5 to yikre’o (he shall be called)6 in And this is the name whereby he shall be called (yikre’o) (Jer. 23:6).
1. Ibn Ezra reads our verse as if written, tevo’ehu ra, sh’oah lo teda (let evil come upon him, an unknown astonishment).
2. Scripture employs the singular upon him, even though it speaks of David’s many enemies, for the psalm speaks of each one of David’s enemies.
3. Ibn Ezra interprets the word sho’ah (destruction) to mean astonishment. Cf. mishta’eh in Gen. 24:21. He reads our clause as follows: Let an evil destruction come upon them, An unknown astonishment. Hence his interpretation.
4. According to Ibn Ezra the meaning of tilkedo (catch himself) is, catch him. Thus our text should have read: tilkedehu, or tilkedennu.
5. In that Scripture uses an abbreviated pronoun, i.e. a vav in place of a heh vav, or a nun vav.
6. According to Ibn Ezra, yikre’o (he shall be called) means, they shall call him. Thus Isaiah should have read: yikrahu.
תבואהו שואה – כנוי היחיד כנגד כל אחד מאיביו, או כנגד שאול.
לא ידע לא – ירגיש בה עד שתבואהו כדי שלא יוכל להמלט ממנה.
ורשתו אשר טמן תלכדו בשואה יפל בה – ברשת שטמן לי. וענין שואה כמו מהומה הבאה פתאום. וכן: ומשאת רשעים כי תבא (משלי ג׳:כ״ה).
תבואהו. לאחיתופל1: שואהלא ידע. עצת חושי להפר עצתו2: ורשתו אשר טמן תלכדו. שמת בסיבת עצתו: בשואה. בענין נפלא3: יפול בה. שחנק את עצמו:
1. לכן בא בלשון יחיד.
2. ׳לא ידע, לא ירגיש בה עד שתבואהו, כדי שלא יוכל להמלט ממנה. ורשתו אשר טמן תלכדו בשואה יפל בה, ברשת שטמן לי, וענין שואה, כמו מהומה הבאה פתאום׳ (רד״ק).
3. שואה - רעה שישתאה כל שומעה (אבע״ז).
תְּבוֹאֵהוּ שׁוֹאָה לֹא יֵדָע. על אחיתופל, וכן נאמר (שמואל ב׳ י״ז:י״ד) ׳טובה עצת חושי מעצת אחיתופל׳: וְרִשְׁתּוֹ אֲשֶׁר טָמַן תִּלְכְּדוֹ וגו׳. וכן כאשר ראה שלא נעשתה עצתו, ויצו אל ביתו ויחנק (שם פסוק כג):
But my soul will rejoice in the word of the LORD; it will be glad in his redemption.
פאן נפסי חיניד׳ תסר באללה ובמגות׳תה.
כי אז נפשי תשיש בה׳ ובישועתו.
ונפשי, ונפשי אז תגיל, כאשר יפל הרשע ברשתו.
ונפשי תגיל – כשאראה במפלתם.
And my soul shall exult when I see their downfall.
ונפשי – רמז לנשמה העליונה ונקראה נפש בעבור היותה קשורה עמה.
AND MY SOUL. Nafshi (my soul) alludes to the soul from on high. It is referred to by the term nefesh1 because it is tied to it.2
1. According to Ibn Ezra there are three souls in the human body: a rational soul, an animating soul and a lusting soul. He believes the term nefesh usually refers to the “lusting” soul. See The Secret of the Torah, Page 96.
2. The rational soul that is in the human body is occasionally called nefesh because it is tied to the nefesh (the lusting soul) when it is in the body.
ונפשי תגיל בי״י – כשינקום לי מאיבי ויציל נפשי מהם שחשבו לקחתה תגיל בי״י.
תשיש בישועתו – שהושיעה מידם.
תשיש בישועתו. לא במיתת אחיתופל1:
1. הש׳ האמור ביתרו ׳ויחד׳, ועי׳. [אולי יש לחלק בין גוי לישראל, או בין מי שהרע לאדם למי שהרשיע כלפי ה׳, ראה האמור במחיית עמלק].
(ט-י)וְנַפְשִׁי תָּגִיל בַּה׳ וגו׳, כָּל עַצְמוֹתַי תֹּאמַרְנָה וגו׳. כי אז בודאי אומר שאתה ה׳ מַצִּיל עָנִי מֵחָזָק מִמֶּנּוּ:
בה׳ – בעזרת ה׳.
תגיל תשיש – השישה הם הסימנים החיצונים שיעשו להוראת השמחה, והגילה היא בלב אשמח בלבי בה׳, ובגלוי אשיש בישועתו, ועיין לקמן (נ״א י׳).
נפשי תגל בה׳ – הגילה בלב תהיה ע״י ה׳,
והשישה בגלוי תהיה ע״י ישועתו – והנה יספר שהריעו לו בין בנפש בין בגוף בין בממון, נגד הנפש אמר ונפשי תגיל, נגד הגוף אומר
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהכל
All my bones shall say, "Hashem, who is like You, who delivers the poor from him that is too strong for him, yea, the poor and the needy from him that spoils him?"
א. כׇּ͏֥ל ראו במידע על מהדורה זו, פרק שני, על ההכרעה בין קמץ קטן לגדול בתיבה זו. יש עוד ״כל״ כזה במשלי (יט,ז).
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
All my limbs will keep saying, “O LORD, who is like you?” ׀ who saves the poor from the one stronger than he, and the poor and wretched from his oppressor.
כל עצמותי תאמרנה ה׳ מי כמוך – איתמר צואה על בשרו או ידו מונחת בבית הכסא רב הונא אמר מותר לקרות קריאת שמע, רב חסדא אמר אסור, אמר רבא מאי טעמא דרב חסדא דכתיב כל עצמותי תאמרנה, מ״ט דרב הונא אמר מותר לקרות קריאת שמע, רב חסדא אמר אסור, אמר רבא מאי טעמא דרב חסדא דכתיב כל עצמותי תאמרנה, מ״ט דרב הונא דכתיב כל הנשמה תהלל יה. אמר רבי תנחום אין לך כל אבר ואבר שלא קלס דוד להקב״ה בו. קלסו בראשו דשנת בשמן ראשי. קלסו בעיניו אליך נשאתי את עיני. קלסו בפיו תהלת ה׳ ידבר פי. קלסו בלשון ולשוני תהגה צדקך. קלסו בגרונו נחר גרוני בקראי אליך, קלסו בשפתים תרננה שפתי, קלסו בלב לבי ובשרי ירננו. קלסו בקרביו וכל קרבי את שם קדשו. קלסו בידיו ברוך ה׳ צורי המלמד ידי לקרב, קלסו ברגליו רגלי עמדה במישור. סוף דבר כל עצמותי תאמרנה י״י מי כמוך. אמר דוד אע״פ שקלסתיך בכל אלו עד עכשו איני יודע לקלס פי יספר צדקותיך, כי לא ידעתי ספורות. כל עצמותי תאמרנה אמר דוד אני משבחך בכל אבריי ומקיים בהן המצות, בראשי אני רופפו וקורא בתפלתי, בשערות ראשי אני מקיים לא תקיפו פאת ראשכם ותפלין אני מניח בראשי, בצוארי עטיפת ציצית, בעיני וראיתם אותו, בפי תהלת ה׳ ידבר פי, בשפתי תבענה שפתי תהלה, בזקני ולא תשחית את פאת זקנך, בלשוני ולשוני תהגה צדקך, בלבי בלבי צפנתי אמרתך. בחזה הציצית אני משים כנגד הלב כל זמן שאני קורא קריאת שמע שנאמר והיו הדברים האלה על לבבך, מאחרי ומלפני השלכתי שני כנפים של טלית כשאני עומד בתפלה, יד ימנית אני כותב בה ומראה בה טעמי תורה, יד שמאלית בה אני קושר תפלין של יד ובה אני אוחז ציצית בזמן קריאת שמע, צפרנים לעשות בהם פריעה או מליקת העוף, או שניהם יחד ובוהן להסתכל אור להבדלה, כליותי אף לילות יסרוני כליותי, מעי ותורתך בתוך מעי, קרבי וכל קרבי את שם קדשו, רגל ימין לחליצה, רגל שמאל קודם לשלש פסיעות אחר התפלה, כרעים כריעת ברכים בתפלה, הגיד מצות מילה ופריעה, ברכים בהן אני עושה סנדיקוס לילדים בשעת מילה ופריעה לכך נאמר כל עצמותי תאמרנה ה׳ מי כמוך. מציל עני מחזק ממנו – אלו ישראל שהם נכנסין לתוך עובדי אלילים והקב״ה מצילם, ואין עני אלא ישראל שנאמר והשארתי בקרבך עם עני ודל, כבש בין שבעים זאבים מה יכול לעשות, הוי מציל עני מחזק ממנו. רבי יהושע בן לוי אמר זה יצר הרע, בנוהג שבעולם אדם גדל עם חברו שתים ושלש שנים הוא קושר עמו אהבה וזה גדל עמו מנערותו ועד זקנותו ואם מצא להפילו בתוך שבעים שנה הוא מפילו, בתוך שמונים שנה הוא מפילו, הוא שדוד אמר מציל עני מחזק ממנו דאמר רבי אחא וכי יש גזלן גדול מזה.
ואקול מכ׳לצא מן ג׳מיע עט׳אמי יא רב מן מת׳לך, מכ׳לץ אלצ׳עיף ממן הו אשד מנה ואלמסכין מן גאצבה.
ואז אני אומר בלב שלם מכל העצמות שלי: ה׳! מי כמוך שמציל את האדם המוחלש ממי שהוא יותר תקיף ממנו ומציל את המסכן מהאדם העושק אותו.
כל, ואומר בלב שלם בכל עצמותי ה׳ מי כמוך מציל את החלש מחזק ממנו. 2יא) יקומון. אנשים כאלו הם עדי רשע נגדי ושואלים אותי על דבר שלא ידעתיו.
ופירשתי כל עצמותי תאמרנה ואומר בכל לב מכל עצמותי. כיון שמן המוכחש שהעצמות לבדן יהללו.
ופסרת כל עצמותי תאמרנה אקול מכ׳לצא מן ג׳מיע עט׳אמי, למא אסתחאל אן תכון אלעט׳אם מפרדה תסבח.
כל עצמותיי – יקלסוך על כך כי עתה.
All my bones will praise You for everything, for now...
כל עצמותי – רמז לגוף כי העצמות מוסדותימו וכאילו תדברנה ותעדנה כי אין אלהים רק השם שיכול להציל זה העני.
ALL MY BONES. My bones allude to the body, for the bones are the foundations of the body. My bones will, as it were, speak and bear witness that there is no God but the Lord, who is able to help this poor man.1
1. David.
כל – זה איננו חטוף כחבריו אלא נקרא בקמ״ץ רחב, כמו כל אחי רש שנאהו (משלי י״ט:ז׳). והשאר שהם נקודים קמ״ץ הם חטו״פים כלם זולתי אלו השנים.
עצמותי – וזכר העצמות במקום הגוף, כי העצמות מעמידי הגוף ויסודו.
תאמרנה י״י מי כמוך – אמר: כי הנפש והגוף יודו לך שהצלתם. והודאת הגוף דרך משל, כמו לבי ובשרי ירננו אל אל חי (תהלים פ״ד:ג׳).
או פירוש עצמותי: הזדעזע אברי הגוף בכונת התפלה וההודאה וכאלו הם ישבחו.
או פירוש כל עצמותי: כי מתכונת יצירת אברי הגוף ישבח האדם הבורא בהם, וכאלו הם ישבחו. וכן פרשו אותו החכם רבנו בחיי נח עדן (חובות הלבבות ב׳:ה׳), והרב החכם הגדול רבינו משה בן רבנו מימון, זכר צדיק לברכה (מורה הנבוכים א). וטוב הוא הפירוש, אבל אינו נופל בענין הפסוק.
מציל – שתציל עני מחזק ממנו – שהצלת אותי מאיבי שהיו חזקים ממני.
כל עצמותי – ב׳ קמצין בטעם בקריא וסימן כל אחי רש שנאוהו (משלי יט) כל עצמותי תאמרנה וכן במכלול דף ר״נ כל מלת כל שהיא במקף ישוב החולם לקמץ חטוף חוץ משנים שיקראו בלא מקף בקמץ רחב כל עצמותי תאמרנה. כל אחי רש כמ״ש (במשלי י״ט).
מי כמוך – במסרה שלנו בדניאל ה׳ נמסר סי׳ מן י״ח מלין דגושין בתר יהו״א בלא מבטל ושנים מהם ה׳ מי כמכה נאדר בקדש. כל עצמותי תאמרנה ה׳ מי כמוך ובסוף הסי׳ כתוב כל עצמותי פלוגתא דב״א וב״ג וכ״כ בפ׳ עקב על פ׳ ויענך וירעבך אמנם בכל ספרי המדקדקים לא נמנה זה דתילים עם היוצאים מן הכלל וגם בפלוגתות שלנו שבין ב״א וב״נ לא נמצא זה עמהם וכן בכל הספרים שלנו רפי כדינו ובר מן דין אשכחנא בס׳ דקדוק ישן כלשון הזה וכן מי כמכה שבשירת הים הסמוך לאזכרת השם והוא מי כמכה השני שבפסוק הוא נדגש שלא יהא נראה כמו ה׳ מיכה ולא יזכר שם מיכה גבי אזכרת השם אבל מי כמכה הראשון שאינו סמוך לאזכרת השם יעמוד בעומדו להרפותו וגם כל עצמותי תאמרנה ה׳ מי כמוך רפי כמשפט חוק יהו״א אף כי סמוך לאזכרת השם לפי שלא נאמר על הים ולא הודגש רק אותן שעל הים כי מיכה גנב פסלו והעבירו בים שנאמר ועבר בים צרה על כן נכון לדקדק באותו שעל הים כמבואר. עוד כתוב בס׳ הנזכר עם זו גאלת פלוגתא בין ב״א ובין ב״נ ובס׳ ר׳ אברהם אבן עזרא דגש מפני הוגן הקריאה ע״כ. וכתבתי זה להראות שטעות נפל במקרא גדולה בכל המקומות בדניאל ובפרשת עקב כי מה שכתוב שם דמחלוקת ב״א וב״נ ובס׳ בן עזרא נאמר על פסוק עם זו גאלת כי באמת יש בו מחלוקת ב״א וב״נ אבל זה דתילים ליכא מאן דפליג דהוא רפי ועיין מ״ש בפרשת בשלח בשם אור תורה.
מי כמוך – מי מושיע כמוך.
מחזק ממנו – מן האויב החזק ממנו.
מגוזלו – ממי שרוצה לגזלו.
כל עצמותי תאמרנה – ר״ל כי הדבר שבו נעשה הנס הוא האומר והמעיד על הנס, ובאשר נעשה לי נס בכל עצם מעצמותי ובכל אבר, שכ״א מאיברי היו בסכנה מיוחדת, וא״כ כל עצמותי יעידו על שה׳ אין כמוהו, ונגד הצלת הגוף יאמרו שהוא מציל עני מחזק ממנו – ונגד הצלת הממון יאמרו שהוא מציל עני ואביון מגוזלו.
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
Rapacious witnesses stand up; those whom I have not known question me.
קום כאנהם יקומון שהוד ט׳לם עליי, יסאלוני עמא לא אעלמה.
אנשים שקמים נגדי כאילו הם עדי שקר עלי ששואלים אותי דברים שאינני יודע.
וענין אשר לא ידעתי ישאלוני, הוא שהיו תובעים אותו בטעמות שאין להן עיקר.
ומעני אשר לא ידעתי ישאלוני, הו אנהם כאנוא יטלבונה בדעאוי לא אצל להא.
יקומון – עלי תמיד עדי חמס וגו׳.
False witnesses rise up constantly against me, etc.
יקומון – יבאר למה הביאא השם עליהם הרעה ותבואםב שואה לא ידעוה כנגד אשר לא ידעתי.
וטעם ישאלוני – ישאלו ממני שאתן להם מה שלא ידעתי רק בעדות חמס.
א. כן בכ״י פרמא 1870. בכ״י מנטובה 13, לונדון 24896 חסר: ״הביא״.
ב. כן בכ״י פרמא 1870, לונדון 24896. בכ״י מנטובה 13: ״ובבואם״.
UNRIGHTEOUS WITNESSES RISE UP… David explains why God brought evil upon them.1
Let destruction come upon him unawares (v. 8), for2They ask me of things that I know not.
They ask me of things that I know not means, they ask me to give them things that I do not know of.3 They produce only lying witnesses.4
1. David’s enemies.
2. Literally, “is in contrast to.”
3. They invent claims. See Ibn Ezra on Ps. 37:33. Also see Radak.
4. To substantiate their claims.
יקומון עדי חמס אשר לא ידעתי ישאלוני – היו לו בישראל שונאים, והיה בהם מי ששאל ממנו ממון בעד שקר. ואף על פי שלא מצאנו זה בספר שמואל, הנה ראינו שזכר זה החמס בין התלונות שהיו לו על שונאיו.
עדי חמס. אבשלום ועבדיו, כשאמרו לבאים לדין ׳ושומע אין לך מאת המלך׳ (שמואל ב׳ טו ג):
יְקוּמוּן עֵדֵי חָמָס. כנגד אלף איש שהיו עם שמעי1, אמר אֲשֶׁר לֹא יָדַעְתִּי יִשְׁאָלוּנִי, כי אמרו ׳השיב עליך ה׳ כל דמי בית שאול׳ וגו׳ (שמואל ב׳ ט״ז:ז׳), ואני לא שמתי ידי לעומת שאול, נמצא שהם ׳עידי חמס׳ ו׳אשר לא ידעתי ישאלוני׳:
1. בשוב דוד למלכותו אחרי מות אבשלום כתוב בשמואל ב׳ (יט יז-יח): ׳וַיְמַהֵר שִׁמְעִי בֶן גֵּרָא וגו׳ וַיֵּרֶד עִם אִישׁ יְהוּדָה לִקְרַאת הַמֶּלֶךְ דָּוִד, וְאֶלֶף אִישׁ עִמּוֹ מִבִּנְיָמִן׳. וצ״ע, כי כאן מדבר על קללתו של שמעי, ומשמע שכשיצא לקלל היה לבד.
יקומון – עדי רשע קמים להעיד בי ושואלים ומבקשים ממני להחזיר דבר אשר לא ידעתי מעולם ולא בא לידי.
יקומון – עתה מבאר איך רצו להרע לו בג׳ אלה, בקנין ובגוף ובנפש, נגד הקנינים אמר שיקומון עדי חמס להעיד נגדו עדות שקר בעניני ממון, והי׳ ערמתם כי אשר לא ידעתי ישאלוני – למשל שהעידו שאביו לוה סך פלוני מפלוני או שמכר שדהו, דבר שלא יכול להכחישם ולהביא ראיה כנגדם, נגד הגוף, אמר
יקומון עדי חמס – ישאלוני דבר שלא גנבתי, אולי במלשינות שהלשינו עליו היה גם כן שנטל חלק בבזה בראש לעצמו ולא למלך.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
They repay me evil for good, seeking to bereave my soul.
ויכאפוני שרא בדל כ׳יר, ויתמנון אלת׳כל לנפסי.
גומלים לי רעה תחת טובה ומאחלים לי את השכול.
שכול, ויתאוו שכול לנפשי.
ישלמוני – והרעה הוא שכול לנפשי – והוא שם.
THEY REPAY ME. The evil that they repay me is bereavement to my soul.
The word shekohl (bereavement) is a noun.
ישלמוני רעה תחת טובה – שישאלו ממני ממון שלא ידעתי מעולם שהיה להם אצלי דבר. ואני עשיתי עם אלה האנשים טובה, והם ישלמוני רעה.
שכול לנפשי – והדבר הזה כמות לנפשי.
או פירושו: יקחו ממני בחמס ויבקשו לקחת נפשי ויסובבו לה שכול אם יוכלו ללכדה.
ישלמוני. הזקנים: רעה תחת טובה. בהסכימם לעצת אחיתופל1: שכול לנפשי. שבזה מת אבשלום בני2:
1. כמש״כ לעיל שהזקנים היו אתו.
2. וגרמו לי להיות שכול מבני.
יְשַׁלְּמוּנִי רָעָה תַּחַת טוֹבָה. כי שמעי היה בן בית לדוד, ורבי לשלמה בנו1, והיטיב דוד לו, וזהו אמרו ׳ישלמוני רעה תחת טובה׳: שְׁכוֹל לְנַפְשִׁי. שאומרים לי ׳ויתן ה׳ את המלוכה ביד אבשלום בנך׳ וגו׳ להרגיזני, שבני היוצא מחלצי קם לשטן לי כאילו שכלתי אותו, וטוב ממנו הנפל2:
1. ראה ברכות (ח.) ׳שכל זמן ששמעי בן גרא קיים לא נשא שלמה את בת פרעה׳. ובסנהדרין (לו.) ׳והא הוה שלמה, הוה שמעי בן גרא׳, וראה יד רמ״ה ורש״ש שם.
2. ע״פ קהלת (ו ג). בנדפס פירש ׳שכול׳ על מות אבשלום.
שכול – ענין מיתה.
תחת – במקום הטובה שעשיתי להם.
שכול לנפשי – חפצים להביא עלי את המיתה.
ישלמוני רעה תחת טובה – כי מדרך העולם שהבא להרע לחברו בגופו לא יעשה זה רק דרך נקמה אם הוא הרע לו, אמר שהיה הרעה תחת טובה כי אני הטבתי עמהם, ונגד הנפש אמר כי ישלמו שכול לנפשי שרצו לשכל נפשי מהסתפח בנחלת ה׳.
שכול לנפשי – תולדות נפשי הם מעשיה הטובים ואויבי שוללים ושוכלים נפשי מתולדותיה בהסתירן מדעת בני אדם וביחסם לה תחתן מעשים מגונים.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
But I, in the time of their illness, wore sackcloth; I afflicted my soul with fasting; but my prayer will return to my bosom.
ואני בחלותם לבושי שק – אמר רבא בר חיננא סבא משמיה דרב כל שאפשר לו לבקש רחמים על חברו ואינו מבקש נקרא חוטא שנאמר גם אנכי חלילה לי מחטוא לה׳ מחדול להתפלל בעדכם, אמר רבא אם תלמיד חכם הוא צריך שיחלה עצמו עליו, מאי טעמא אלימא משום דכתיב כי קשרתם כלכם עלי ואין חולה מכם עלי דילמא מלך שאני, אלא מהכא ואני בחלותם לבושי שק.
ואנא פי חאל מרצ׳הם לבאסי אלמסח, וטאל מא אג׳עת נפסי באלצום, ואקול מתבריא אסאלך אן ירג׳ע דעאי להם עלי כ׳לפי.
ואני בזמן שהם חולים התלבשתי שק. ורבות הרעבתי את עצמי בצום. ואני אומר כשאני נקי מכל חשד [חשד שהתפללתי שיהיו חולים]: אבקש ממך שתפילתי זאת עלי היא תחזור [כאילו הוא מתפלל על עצמו].
ואני, ואני בעת חלותם לבושי שק ותמיד עניתי בצום נפשי, והנני אומר כדי לנקות את עצמי אבקש מלפניך שתשוב תפלתי עליהם על צאצאי.
ואמרו ותפלתי אל חיקי תשוב, כונתו בכך לנקות עצמו מן החשד, וכך הוא אומר ואם יחשוב מי שהוא כי אני הייתי צם ולובש שק כדי לקללם שלא תהא להם תקומה הנני מבקש מלפניך שתשיב קללתי אל חיקי כלומר על ילדיו, כי לא יאמר האומר כך אלא מפני שהוא יודע שהוא התפלל לטובתם באמת. ופירשתי חיקי ילדי כמו ומדתי פעלתם ראשונה אל חיקם1.
1. ישעיה סה ז, וכן תרגם שם ״כילפהם״, וראה גם לקמן עט יב.
וקולה ותפלתי אל חיקי תשוב, יריד בה אלבראה מן אלתהם, וד׳לך אנה יקול פיה פאן ט׳ן ט׳אן אני אנמא כנת אצום ואלבס אלמסח אדעו עליהם אלא תרתפע להם צרעה פאסאלך אן תרד דעאי עלי כ׳לפי יעני ולדה, כאן אלקאיל לא יקול הד׳א אלא והו יעלם אנה נאצח פי דעאה. ופסרת חיקי כ׳לפי מת׳ל ומדתי פעלתם ראשונה אל חיקם.
ותפלתי על חיקי תשוב – כלומר ואם יאמרו: לא עניתי נפשי אלא לרעתם כדי שיכבד עליהם חליים, תפלתי שהתפללתי עליהם תשוב אלי.
and may my prayer return upon my bosom That is to say: If they say that I afflicted myself only for their detriment, that their illness should become more serious, may my prayer that I prayed for them return to me.
ואני – יספר טובתו והוא בחלותם לבושו שק. והנה ידענו כי כל עינוי דבק עם נפש לעולם, הוא צום, ועיניתם את נפשותיכם (ויקרא כ״ג:ל״ב), ונפש נענה תשביע (ישעיהו נ״ח:י׳), יום ענות אדם נפשו (ישעיהו נ״ח:ה׳). ואם כן מה טעם להוסיף מלת בצום והבי״ת פתוח. והטעם כי ביום שיכבד עליו חליו קראו אוהביו וחבריו צום והיה יום ידוע גם אני עיניתי בו נפשי.
ותפילתי על חיקי תשוב – אמר ר׳ לוי: הטעם שהייתי מתפללא ואני משתחוה ונדכה.
והנכון: כדרך והשב לשכינינו שבעתיים אל חיקם (תהלים ע״ט:י״ב), שיתן לי השם, כמו תפלתי ובקשתי מהשם בעבורו.
א. כן בכ״י לונדון 24896. בכ״י פרמא 1870, מנטובה 13 חסר: ״מתפלל״.
BUT AS FOR ME… David speaks of his goodness, namely that he wore sackcloth when they were ill.
Note the following: We know that whenever the word affliction is connected to the word soul the reference is to fasting. Compare, and ye shall afflict your souls1(Lev. 16:31); And satisfy the afflicted soul2(Isaiah 58:10); The day for a man to afflict his soul3 (ibid. v. 5). This being the case: Why does scripture add with fasting?4
[The answer is:] The bet of ba-tzom (in fasting) is vocalized with a pattach.5 This indicates6 that his friends7 called for a fast on the very day that his8 illness climaxed. It was thus a specific day.9 David10 also fasted in that day.
AND MY PRAYER, MAY IT RETURN INTO MINE OWN BOSOM. Rabbi Levi says that the u-tefilati al cheki tashuv11 (and my prayer, may it return unto mine bosom) means, I offered my prayer bowed and humbled.12
However in my opinion the meaning of u-tefilati al cheki tashuv (and my prayer, may it return unto mine bosom) is similar to And render unto our neighbors sevenfold into their bosom(Psalms 79:12). It means; may God give me what I asked of Him in my prayer on their13 behalf.14
1. The meaning of which is, and you shall fast.
2. The meaning of which is, feed those who have not eaten.
3. The meaning of which is, the day for a man to fast.
4. To I afflicted my soul.
5. A bet so vocalized indicates the direct object. Ba-tzom (with fasting) thus means, in the fast.
6. Lit. “The reason is.”
7. The friends of the one who was ill.
8. One of David’s adversaries.
9. Hence the term ba-tzom. Ibn Ezra explains our verse as follows: I afflicted my soul in the fast that they proclaimed.
10. Lit. “I.”
11. Lit. And my prayer returned to its bosom. Hence the interpretation which follows.
12. Lit. The prayer that I offered bowed and humbled. David sat on the ground and bowed his head between his knees in prayer. His prayer was thus, as it were, poured out in his bosom
13. Lit., “on his.”
14. In other words unto mine bosom means, to me. And my prayer, may it return unto mine bosom means, the good that I asked for them when I prayed, should befall me. (Radak).
ואני בחלותם לבושי שק עניתי בצום נפשי – מספר הטובה שהיה הוא מבקש ועושה להם. אמר: אם היה אחד מהם חולה הייתי כואב ודואג ולובש שק ומתענה בעבורו שירפאהו האל.
ותפלתי – שהייתי מתפלל עליהם על חיקי תשוב – כלומר, הטוב שהייתי מבקש עליהם יבוא עלי. שלא יחשב אדם כי בנראה הייתי עושה זה ומראה עצמי דואג עליהם, אבל בנסתר הייתי מתפלל עליהם בהפך ומבקש רעתם. על כן אמר ותפלתי על חיקי תשוב. ומה שאמר עניתי בצום נפשי, ובי״ת בצום פתוח״ה, כלומר בצום הידוע, והוא היום שיתענו בו קרובי החולה, גם אני עניתי נפשי עמהם, כאלו היה אחי וקרובי.
ואני בחלותם. כשהיו חולים אחיתופל או אחד מהזקנים1: ותפילתי. עליהם: על חיקי תשוב. שלא היתה תפילת מרמה2:
1. ׳אם היה אחד מהם חולה הייתי כואב ודואג ולובש שק ומתענה בעבורו שירפאהו האל׳ (רד״ק).
2. ותפלתי, שהייתי מתפלל עליהם, על חיקי תשוב, כלומר, הטוב שהייתי מבקש עליהם יבוא עלי. שלא יחשוב אדם כי בנראה הייתי עושה זה ומראה עצמי דואג עליהם אבל בנסתר הייתי מתפלל עליהם בהיפך ומבקש רעתם. על כן אמר: ותפלתי על חיקי תשוב. (רד״ק), כלומר ואם יאמרו לא עניתי נפשי אלא לרעתם שיכבד עליהם חליים תפלתי שהתפללתי עליהם תשוב עלי (רש״י).
וַאֲנִי בַּחֲלוֹתָם לְבוּשִׁי שָׂק וגו׳ וּתְפִלָּתִי עַל חֵיקִי תָשׁוּב. ה׳חיק׳ אינו החזה, רק למטה ממנו, כמו ׳שאהו בחיקך׳ (במדבר י״א:י״ב), מן החזה עד הטבור נקרא ׳חיק׳. ואמר דוד, כי ׳בחלותם׳ היה מתענה ומתפלל כברא קמיה אבא, שכפיו פרושות אל אביו שבשמים בתפילתו, ואחר כך חוזר להתפלל שנית ופקר ידיה1 ומצלי כמנהג רבי ירמיה, כעבדא קמיה מריה (שבת י.)2, וזהו ׳ותפילתי על חיקי – תשוב׳, שהיה מפקר ידיה ומצלי פעם שנית, כי כיון שהתפלל אדם ולא נענה – יחזור ויתפלל שנית, שנאמר קוה אל ה׳ וגו׳ (ברכות לב:):
2. לפנינו: ׳רבא שדי גלימיה ופכר ידיה ומצלי, אמר כעבדא קמיה מריה, אמר רב אשי, חזינא ליה לרב כהנא, כי איכא צערא בעלמא – שדי גלימיה ופכר ידיה ומצלי, אמר כעבדא קמי מריה, כי איכא שלמא – לביש ומתכסי ומתעטף ומצלי, אמר הכון לקראת אלהיך ישראל׳.
בחלותם – כשהיו חולים היה לבושי שק והייתי מענה נפשי בצום בעבורם.
ותפלתי – ר״ל פן יאמרו שכ״ז היה למען יכבד עוד החולי עליהם לזה אמר ותפלתי מה שהתפללתי עליהם תשוב אל חיקי ויקויים בי.
על חיקי – במצפוני, כמו כעס בחיק כסילים ינוח, בחיק יוטל את הגורל.
תשוב – רצונו לומר שאתפלל פעם אחר פעם.
ואני – יצייר שהוא היה דורש טובתם, ובעת שחלו הצטער ע״ז כ״כ עד שנפל למשכב, והם שמחו ע״מ שנפל למשכב וקוו יום מותו, אומר בחלותם עשיתי כל מה שאפשר,
שלבשתי שק – גם עניתי נפשי בצום – גם התפללתי בכונה אל חיקי – ר״ל בלב ובצנעה לא למען הראות לאחרים שמשתדל בעדם כי היתה תפלתי אל חיקי, ולא תפלה אחת לבד כי תפלתי תשוב פעם אחר פעם, וגם
ותפלתי וגו׳ – ועתה מה שהתפללתי עליהם שירפאו מחלים ישוב עלי ואנצל מצרתי.
I went about as though it had been my friend or my brother; I bowed down mournful, as one that mourns for his mother.
א. כַּאֲבֶל־אֵ֝֗ם =א!,ל (נקודת הרביע מסומנת בניגוד לשיטתו)
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
As if for my friend or brother, I went about like a mourner; like one who mourns for his mother, I was bowed down in gloom.
וכמא אסיר בה מע צאחב או אך׳ לי סרת מעהם, וכחזן אם עלי ולדהא כד׳אך אסודת ואנכ׳פצ׳ת להם.
וכפי שאני מתהלך אתם עמי כמו חבר. וכך אני הלכתי עמם. וכמו אבלות אם על בנה [שמת] כך באופן הזה אני הושחרתי והתכופפתי אליהם.
כרע, וכפי שאני מתנהג עם ידיד או אח לי כך התנהגתי עמם, וכאבילות אם על בנה כך קדרתי ושחותי עבורם.
ואמת כרע כאח לי, ר״ל אני הייתי חושבם במקום ידידים ואפילו יותר מכן כאח והייתי דואג להם כאם על בניה.
וקולה כרע כאח לי, יריד בה אני כנת אקימהם מקאם אלצאחב בל אכ׳תר והו אלאך׳ ואתחזן עליהם כאלואלדה עלי ולדהא.
כרע כאח לי התהלכתי – כאילו היו לי אחיי ורעיי, התהלכתי מיצר על צרתם.
כאבל אם – כבן המתאבל על אמו או כאם המתאבלת על בנה.
[קודר – לשון שחרות.
שחותי – לשון שפלות.]
I walked about as though it were a friend or as though it were my own brother As though it were my brother or my friend; I walked about depressed because of their distress.
as the mourning of a mother As a son who mourns for his mother or as a mother who mourns for her son.
with gloom Heb. קדר, an expression of blackness.
I was bowed An expression of humility.
כרע – התהלכתי – דבק עם כאבל אם.
והנכון: שהוא עם קודר, כנגד קודר הלכתי (תהלים ל״ח:ז׳).
וטעם קודר – כי מנהג האבל להלביש עצמו קדרות.
I WENT ABOUT AS THOUGH IT HAD BEEN MY FRIEND OR MY BROTHER. I went about is connected to as one that mourneth for his mother.1 However, it appears to me that I went about is connected to mournful. It means; I went about mournful.2
Scripture reads koder3 (mournful), because it is the practice of people in mourning to dress in black.
1. Our verse literally reads: As though it had been my friend or my brother I went about, as one that mourneth for his mother, I bowed down mournful. This interpretation explains our verse as follows: [I felt] as though it had been my friend or my brother, I went about as one that mourneth for his mother, I bowed down mournful. Filwarg.
2. This interpretation reads our verse as follows: [I felt] as though it had been my friend or my brother, I went about mournful; As one that mourneth for his mother, I bowed down. Filwarg.
3. Lit. black (koder).
כרע כאח לי התהלכתי – כן הייתי מתהלך קדר על מי שהיה חולה מהם כמו שעושה הרע על רעו והאח על אחיו,
כאבל אם קדר שחותי – או כמו שמתאבל הבן על אמו שמתה. ואמר אם, ולא אב, כי יותר כואב אדם על אמו שנוצר ממנה בבטנה והיניקתו וגמלתו וטפחתו עד שגדל. ואף אחר שגדל, האם היא מצויה בבית ומכינה לבן צרכו במאכל ובמשתה: כן שחותי והתהלכתי קדר, כי האבל והמצטער הולך שחוח. וטעם קדר כי מפני היגון והאנחה ינוס זוהר פני אדם כי יתקדרו פניו. או אמר קדר על המלבוש, כי האבל לובש שחורים.
ואדני אבי, זכרו לברכה, פרש: כאבל אם כמו התינוק שמתה אמו ואין לו מינקת שהוא קדר.
קודר. ועצב1:
1. נדצ״ל ׳נעצב׳, כמו להלן (לח ז), ויותר מתאים לכאן שהוא פירוש ודו״ק.
כְּרֵעַ כְּאָח לִי הִתְהַלָּכְתִּי. ואין לומר שבהיותו בביתי חשבתיו לעבד, רק ׳כרע כאח לי התהלכתי׳, כי היה מטייל עמי ׳כרע כאח לי׳. וכן מילת ׳התהלך׳ מבניין הפעיל תורֶה התשוטטות וטיילות1: כַּאֲבֶל אֵם קֹדֵר שַׁחוֹתִי. יאמר כי ׳בחלותם׳, הוא היה נאבל ׳כאבל אם׳ שאפילו אֵם אין לו לנחמו ׳כאיש אשר אמו תנחמנו׳2 אחרי מיתת אביו:
1. ראה שיעורים לבראשית (יז א-ב) ׳אמר הגאון, לשון ׳התהלך׳ – אינו לשון הליכה ממש, רק לשון טיול פה ופה, כמו התעייה, על דרך משל שהולך מכאן ומכאן לצרכי הדבר האחד׳. וראה בנדפס ובשיעורים להלן (תהלים נו יד, קמז ט), ובנדפס בבראשית (ד ח) ׳מתהלך בגן׳, ועוד.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
But when I stumble, they rejoice and gather themselves together. The deplorable gather themselves together against me, and those whom I know not tear me, and do not cease.
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
But when I was stricken, they rejoiced and even gathered together against me; the wicked, who belittle me with their words, and I knew it not, as if they cut my skin without drawing blood.
ובצלעי שמחו ונאספו – אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן נוח לו לאדם שיבעול ספק אשת איש ולא ילבין פני חברו ברבים, כדרש רבה מאי דכתיב ובצלעי שמחו ונאספו וגו׳ מאי קרעו ולא דמו, אמר דוד לפני הקב״ה רבש״ע גלוי וידוע לפניך שאם היו מקרעין את בשרי לא היה דמי שותת לארץ, ולא עוד אלא אפילו בשעה שהם יושבים ועוסקים בארבע מיתות בית דין אומרים לי דוד הבא על אשת איש מיתתו במה ואני אומר להם מיתתו בחנק ויש לו חלק לעולם הבא. ד״א מדבר בישראל בשעה שישראל באין לידי מיצוי מיד עובדי אלילים שמחים ונאספין עלי להתגרות בי. קרעו ולא דמו קריעה אחר קריעה, באהרן כתיב ויראו כל העדה כי גוע אהרן מה כתיב אחריו וישמע הכנעני מלך ערד, וכן כשיצאו ממצרים אמרו היש ה׳ בקרבנו, מיד ויבא עמלק.
והם פי מציבתי טאל מא פרחו, ואג׳תמעו עליי מגתאלין ומא עלמתהם, כ׳רקו ת׳ובא ולא חזנו.
ובאסון שלי רבות שהם שמחו. והתאספו עלי כשהם טורפים. ואינני מכיר בזה [בלי ידיעתי. והם קרעו בגד על [הצרה שלי] אבל הם לא עצובים [על אסוני] (אלא כל זה רק למראית עין).
ובצלעי, אבל הם בבוא עלי רעה לא חדלו מלשמוח, ונאספו אצלי במרמה ולא ידעתי מחשבתם, ואמנם קרעו בגד אבל לא התאבלו. תרגם נכים ״מגתאלין״ והם הזוממים לעשות רעה וצופנים ארבם בלבבם. אורבי דם, ובמלה זו עצמה תרגם בבמדבר כה יח בנכליהם אשר נכלו, וכן לקמן קה כה, והנה נכים חסרה למד ועיקרה נכלים, וכבר מצאנו שלמד שרשית נשמטת במלכים א ה כה חטים מכלת, ובדברי הימים ב ב ט חטים מכות. ותרגם דמו ״חזן״ אבל, ואיני יודע לו אח.
ופירשתי ובצלעי רעתי, כי העיקר במלה זו הצליעה והוא שהאדם צולע ברגלו לא יוכל לישר הלוכו כאמת והוא צלע על ירכו1, וכנתה השפה את החולי והרעה בשם זה.
1. בראשית לב לב.
ופסרת ובצלעי מציבתי, לאן אלאצל פי הד׳ה אללפט׳ה אלכ׳מע והו אן יכון יכ׳מע ברג׳לה לא יסתקים משיה כקולה והוא צולע על ירכו, פלקבת אללגה אלמרץ׳ ואלמציבה בהד׳א אלאסם.
ובצלעי שמחו ונאספו – וכשאני צולע ששבר בא עלי שמחו ונאספו.
נאספו עלי נכים – אנשים פסחים, כמו שאנו מתרגמינן נכה חגירא.
[ומנחם חברו כמו נכאים (ישעיהו ט״ז:ז׳), אימנויישיץ בלעז.]
קרעו ולא דמו – אילו היו קורעין את בשרי לא היה דמי שותת לארץ כשמלבינין פני.
And, when I limped, they rejoiced and gathered And when I limped because I suffered a fracture, they rejoiced and gathered [around me].
lame people gathered about me Heb. נכים, lame people, as we translate "Pharaoh-neco," חגירא, lame.
Menachem (p. 122f.) associated it with (Yeshayahu 16:7), נכאים, broken-hearted, amenuyze in Old French, crushed.
Were they to tear, they would not draw blood Were they to tear my flesh, my blood would not flow to the ground when they embarrass me [lit. make my face white].
ובצלעי – הרמז בחליי מגזרת והוא צולע על יריכו (בראשית ל״ב:ל״ב) בעבור שילאה לעמוד על רגליו וללכת ככל בריא.
נכים – תאר על משקל מתים, והוא מגזרת נכה רוח (ישעיהו ס״ו:ב׳), כמו: גאים.
ויש אומרים: כמו: נכה רגלים (שמואל ב ד׳:ד׳), כנגד ובצלעי.
וטעם ולא ידעתי – שעידי חמס שהכרתים ובקרתים בחליים נאספו נכים פחותים מהם לבקר אותי.
ואף על פי שלא ידעתי מי הם, קרעו – בשרי, דרך משל שידברו רעות בו.
BUT WHEN I HALT THEY REJOICE. This alludes to David’s illness.1 David2 could not stand on his feet and walk as all healthy people do. The word tzali (halt) is connected to the word tzole’a (limped) in and he limped upon his thigh(Gen. 33:22).”3
THE ABJECT GATHER THEMSELVES TOGETHER, AND THOSE WHOM I KNOW NOT. The word nekhim (abject) is an adjective. It is vocalized like the word metim (the dead). It refers to those who are of an abject spirit.4Nekhim (abject) is similar to ge’im (haughty).5
Some say that nekhim (abject) is similar to nekhe (lame) in lame of his feet(Samuel II 4:4). Nekhim (abject) is parallel to be-tzali (when I halt).6
Those whom I did not know means; I did not know that they were unrighteous witnesses (v. 11).
Those whom I knew and visited in their illness rejoice and gather together around me.7 People who were inferior to them, men of abject spirit, gather to visit me.8 They9 gather around me even though I do not know their identity.
THEY TEAR ME. They tear my flesh. The latter is a metaphor for the evil that they speak about David.10
AND CEASE NOT. The word dammu (cease) comes from the same root as dammam (silent). It comes from a double root.11Dammu is similar to tammu (ended) in The words of Job are ended(Job 31:40).12
1. Lit. “The allusion is to my illnesses.”
2. David was not really lame. However, when he was ill he walked as if lame.
3. Lit. “The allusion is to David’s illness. It is connected to and he limped (tzole’a) upon his thigh(Gen. 33:22) because he could not stand on his feet and walk as all healthy people do.”
4. See Isaiah 66:2.
5. In that it refers to the state of a person’s spirit.
6. In other words nekhim means lame. According to this interpretation our clause should rendered: The lame (nekhim) gather themselves together against me.
7. Ibn Ezra’s explanation of the first part of our verse.
8. When I was ill.
9. The inferior ones.
10. Lit., ”for the evil which they speak about me.”
11. Its root is dalet, mem, mem.
12. In that tammu comes from a double root taf, mem, mem.
ובצלעי שמחו – אני דאגתי לחלים והם שמחו לחליי ובצלעי כשהייתי צולע מכאב אברי.
ונאספו – היו נאספים לספר עלי ולשמוח זה עם זה לחליי.
נאספו עלי נכים – אנשים פחותים: וכן: בני נבל גם בני בלי שם נכאו מן הארץ (איוב ל׳:ח׳), כלומר שהם נכים ודחופים מפחיתותם.
ופירוש ולא ידעתי לא ידעתי – למה נאספו עלי לשמוח לצרתי, כי אני לא גמלתי להם רעה.
קרעו ולא דמו: קרעו – פיהם מרב השחוק ולא שתקו משחקם עלי. או יבא לשון הקריעה בענין הפתיחה בזה הדרך. כמו: תקרעי בפוך עיניך (ירמיהו ד׳:ל׳), וכן: וקרע לו חלוני (ירמיהו כ״ב:י״ד).
ויש מפרשים: כשידברו רעות בי כאלו קרעו בשרי.
ואדני אבי, זכרו לברכה, פרש: קרעו מה שלא יכלו לתפור אם יתחרטו. וכן הוא דרך משל במעשים ובדברים רעים.
(טו-טז)ובצלעי. בהיותי צולע, נוטה ליפול: נכים. נבזים1: ולא ידעתי. לא ידעתים מעולם, ובכן לא קיבלו ממני שום היזק: קרעו. את פיהם לשחוק עלי: ולא דמו. לא שתקו מלדבר נגדי2 בחנפי לעגי מעוג, ובדברם מה שהחנפתי לאוריה וב׳לעגי מעוג׳ של משאת המלך שיצאה אחריו3, חרוק עלי שנימו - כמו כן ׳לא דמו׳ מ׳חרוק שנימו׳, כמתאווים להרע:
1. אני דאגתי לְחָלְיָם והם שמחו לחליי, ובצלעי - כשהייתי צולע מכאב אברי, ונאספו, היו נאספים לספר עלי ולשמוח זה עם זה לחליי. נאספו עלי נכים, אנשים פחותים, וכן: בְּנֵי נָבָל גַּם בְּנֵי בְלִי שֵׁם נִכְּאוּ מִן הָאָרֶץ (איוב ל, ח), כלומר שהם נכים ודחופים מפחיתותם (רד״ק).
2. רד״ק: קרעו פיהם מרוב השחוק ולא שתקו מִשַּׂחֲקָם עלי. או יבוא לשון הקריעה בענין הפתיחה בזה הדרך. כמו תקרעי בפוך עיניך (ירמיה ד, ל), וכן: וְקָרַע לוֹ חַלּוֹנָי (שם כב, יד). וראה בשיעורים.
3. רש״י: בשביל חניפות של ליצנות אכילה ושתיה שמחניפין לשאול בשביל שיאכילם וישקם חורקים עלי שיניהם, מעוג לשון אכילה כמו אם יש לי מעוג דאליהו (מלכים א י״ז), ומנחם פתר אותו לשון עוגה קטנה (שם /מלכים א י״ז/) וכן אם יש לי מעוג. אבע״ז: אלה החנפים שהם חנפי לעג הלעג בעיניה׳ כמעוג לאכלו. בשמואל ב׳ (יא ח) וַיֹּאמֶר דָּוִד לְאוּרִיָּה רֵד לְבֵיתְךָ וּרְחַץ רַגְלֶיךָ וַיֵּצֵא אוּרִיָּה מִבֵּית הַמֶּלֶךְ וַתֵּצֵא אַחֲרָיו מַשְׂאַת הַמֶּלֶךְ, והנה חשב דוד לעשות הענין בדרך שיעלם חטאו מהאנשים שלא חטא (רלב״ג שם).
והם בְצַלְעִי שָׂמְחוּ וְנֶאֱסָפוּ נֶאֶסְפוּ עָלַי נֵכִים וְלֹא יָדַעְתִּי. כלומר, ׳לא ידעתי׳ מה הרעותי אחד מהם כי ׳נאספו לי׳ לאויבים1: קָרְעוּ וְלֹא דָמּוּ. כל מילת ׳קריעה׳ תורֶה על שבר באורך2, ולפי שהשוחק ירחיב פיו, [אמר] שהיו שוחקים עליו ׳ולא דמו׳3:
קרעו – כן יקרא פתיחת הפה לשחוק וכאשר כן יקרא פתיחת חלונות כמ״ש וקרע לו חלונו (ירמיהו כ״ב:י״ד).
ולא דמו – ולא שתקו.
ובצלעי – ר״ל בחליי כי אז ילאה האדם לעמוד על רגליו ביושר כ״א כחגר ופסח.
נכים – אף המוכים ברגליהם נאספו עלי ור״ל כולם נאספו איש לא נעדר.
ולא ידעתי – על מה נאספו הלא לא הרעותי אחד מהם.
קרעו – והמה פותחים פיהם בשחוק ואינם יכולים להתאפק ולשתוק מן השחוק.
בצלעי – מענין צולע על ירכו, או שאשכב על צלעי וצדי מפני החולשה.
נכים – כמו נכה רוח, עושים את עצמם כנכאים.
(טו-טז)ובצלעי – ואז ע״י ששחותי ולא יכלתי לעמוד על רגלי ושכבתי לנוח על צלעי וצדי מרוב העמל, כי עי״כ נפל למשכב מעט, אז הם שמחו ע״ז ונאספו – ובעת באו לביתי לבקרני לא הראו שמחתם בפועל רק נאספו עלי נכים – עשו א״ע בפני כאלו הם נכאי רוח ומצטערים עלי,
ולא ידעתי משמחתם בלב, אמנם קרעו ולא דמו מרוב תשוקתם שאמות קרעו את בגדיהם כאלו אני מת כבר, ולא דממו כדרך לקרוע בדממה ואבילות, רק אחר שקרעו התועדו בחנפי לעגי מעוג – היינו בחברת לועגים ולצים האומרים דברי לעג,
וחרקו עלי שנימו בבזיון.
ובצלעי וגו׳ – אם נפלתי רגע בידי יצרי ובאתי לידי חטא שמחו ונאספו עלי לספר בגנותי.
נכים – מלשון נכה רגלים האמור במפיבשת (שמואל ב׳ א׳:ג׳) אני צולע לשעה והם נכי רגלים מבטן, אני נכשלתי פעם אחת בדבר עבירה והם מורגלים בפשע, ועכ״ז מדברים בגנותי.
ולא ידעתי – לפי שהם מלשינים עלי בסתר ולא יכלתי להכחישם.
קרעו – לבוש הדרי עלי והוא שמי הטוב.
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
With the profane mockeries at feasts they gnash at me with their teeth.
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתר׳ משה אבן ג'יקטילהרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
With smooth words and haughtiness and mockery, they grind their teeth against me.
בחנפי לעגי מעוג חרוק עלי שנימו – בשביל חנופה שהחניפו לקרח על עסקי לגימא חרק עליהם שר של גיהנם את שניו.
בל כנפאק והזו הם מעג׳ונין, וקד אצרו עלי אסנאנהם חנקא.
אלא הם דבוקים [מחוברים] בשקר ובלעג. גם אשר הם חרקו את שניהם מרוב כעסם עלי.
בחנפי, אלא בחנופה כפירה ולענ הם נלושים ועשויה עיסתם וכבר חרקו עלי שניהם מתור כעס עצור משנאתם לי. וכן תרגם לקמן לז יב.
ופירשתי מעוג בצק. כמו שאמרה הצרפית חי ה׳ אלהיך אם יש לי מעוג1,
1. מלכים א יז יב.
ופסרת מעוג עג׳ינא מת׳ל קול אלצרפית חי ה׳ אלהיך אם יש לי מעוג.
[... ... בחנפי לעגי מעוג(תהלים לה:טז) ...] [41 א] יש לי מעוג (מלכים א יז:יב) יעני מא יעגן מתֺלה פלמעני אנהם יצֺיפון אלי אגתיאבי ואלסכׄריה בי אלחנק ואלאנתקאם עלי.
[… …. “With scorn, mocking grimace,” … “I have nothing baked” (I Kings 17:12),] meaning which he kneads is identical to it. However, the meaning is they [La‘aghē ma‘ôgh] join in mocking me and scorning me, the fury and vengeance against me.
בחנפי לעגי מעוג וגו׳ – בשביל חניפות של ליצנות אכילה ושתיה שמחניפין לשאול בשביל שיאכילם וישקם חורקים עלי שיניהם.
מעוג – לשון אכילה, כמו אם יש לי מעוג (מלכים א י״ז:י״ב) דאליהו.
Because of the flattery of scorn for food, they gnash, etc. Because of the flattery of scorn of eating and drinking, that they flatter Saul in order that he give them to eat and drink, they gnash their teeth against me.
food Heb. מעוג, an expression of eating, as: "if I have food (מעוג)" (Melakhim I 17:12), written regarding Elijah, but Menachem (p. 130) interpreted it as an expression of a loaf of bread, and so "if I have a cake (מעוג)."
בחנפי – יש אומרים: שהחניפים יאמרו דבר שילעגו להם בעלי מעוג. וזה הפירוש ארוך אין לו טעם.
והקרוב אלי שאלה החניפים שהם חנפי לעגי מעוג – הלעג בעיניהם כמו עוגה לאכלו,א על דרך: אוכלי עמי אכלו לחם (תהלים י״ד:ד׳), על כן למעלה: קרעו (תהלים ל״ה:ט״ו) בשרי. והעד שכן הוא: הבא אחריו: חרוק עלי שנימו.ב
א. כן בכ״י פרמא 2062. בכ״י מנטובה 13, פרמא 1870, לונדון 24896 חסר: ״כמו עוגה לאכלו״.
ב. כן בפסוק ובכ״י פרמא 1870, לונדון 24896. בכ״י מנטובה 13: ״שינמו״.
WITH THE PROFANEST MOCKERIES OF BACKBITING. Some interpret be-chanfe la’age ma’og (with the profanest mockeries of backbiting) to mean that the wicked say things that make the owners of the cake laugh.1 This interpretation expands on the text2 and makes no sense.
However, in my opinion be-chanfe la’age ma’og (with the profanest mockeries of backbiting) means,3 these wicked people are wicked mockers. Mocking to them is as pleasurable as a cake to those who eat it. Our verse is like Who eat My people as they eat bread(Psalms 4:4).4 Scripture therefore above reads: They tear my flesh (v. 14). This interpretation is proven by They knash at me with their teeth which follows.
1. The word ma’og means a cake. Cf. Kings I 17:12. This commentator explains ma’og (cake)to mean the possessor of a cake. He believes that “the owner of the cake” is a metaphor for the wealthy, those who have plenty of food. It renders our verse as follows: The evil men (be-chanfe) make the owners of the cake laugh (la’age ma’og). Compare, Rashi: “They flatter Saul so that he will give them food and drink.”
2. It says more then the text says.
3. According to Ibn Ezra be-chanfe lage ma’og (with the profanest mockeries of backbiting) literally means, with the evil of the mockers of cake (ma’og). Hence his interpretation.
4. David’s enemies want to destroy him with their mocking. They, as it were, want to bite into his flesh.
בחנפי לעגי מעוג – סמוך על סמוך כמו: נהרי נחלי דבש וחמאה (איוב כ׳:י״ז), את מספר מפקד העם (שמואל ב כ״ד:ט׳), חכמי יעצי פרעה (ישעיהו י״ט:י״א) ושפני טמוני חול (דברים ל״ג:י״ט), ופירושו: אנשים חנפים ולועגים, מתעסקים בדברים בטלים. פירוש מעוג: שיחה בטלה. ודומה לו בדברי רבותינו, זכרם לברכה (בבלי סנהדרין ק״א:): ובגבולין ובלשון עגה. ובי״ת בחנפי כמו עם. וכן: בך צרינו ננגח (תהלים מ״ד:ו׳). ופירושו: אלה הנכים יאספו עם חנפים ואנשי לעג ישחקו ויחרקו עלי שנימו. והמפרשים (מנחם ואחרים) פרשו מעוג: לשון עגה. וכן: אם יש לי מעוג (מלכים א י״ז:י״ב). ורצונו לומר: האנשים המתענגים ובעלי התאוות.
או פירושו: על דרך משל יקרא העצה הרעה והמעשה הרע מעוג, כמו: אפרים היה עגה בלי הפוכה (הושע ז׳:ח׳), וכן: מלוש בצק עד חמצתו (הושע ז׳:ד׳).
חרק עלי שנימו – חרק מקור. וענינו: שמח, שמחרק אדם שניו בראותו נקמה מאיביו. וכן: ויחרקו שן (איכה ב׳:ט״ז).
בְּחַנְפֵי לַעֲגֵי מָעוֹג. ׳מעוג׳ הוא מלשון עוגה. יאמר, כי מה שהם נאספים עליו לאויבים הוא בעבור חנופת עוגות ולחם [של שאול] שהיו אוכלים תמיד על שלחנו1, כדי להראות לו שהם מוכנים לעשות מה שהוא יצוום:
בחנפי לעגי מעוג – חנפי שם דבר ולא תאר גם כי נקוד פתח הוא, והנפרד ממנו חֶנֶף, והבי״ת ענינה תוך, ושרש חנף לדעת שד״ל (משתדל סוף פרשת מסעי) ענינו כמו טנף וְקִלְקֵל, רק לפעמים יש לפתרו גם כן להוראתו בלשון חכמים, ומקורו אולי הוא חֵן־פֶּה כדברי Gussetius הביאו במשתדל (שם) וכן בדניאל י״א:ל״ב יחניף בחלקות, ומעוג במלכים א׳ י״ז:י״ב מצאנו להוראת מאכל א״כ יש לפרש מקרא זה בשני אופנים, תוך חנופתם לשאול המזמן אותם למשתיו, ותוך לעגם עלי לשמחו תוך סעודתו להרחיק מעליו רוחו הרעה יחרקו שיניהם עלי או תוך טינוף ולעג סעודתם, והענין אחד.
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתר׳ משה אבן ג'יקטילהרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
Adonai, how long will You look on? Rescue my soul from their destructions, my only one from the lions.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג'יקטילהרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
O LORD, how long will you watch? Deliver my soul from their calamities, my body from the lion's whelps.
יא רב אלי כם תראני פי ט׳למהם, רד נפסי מן הותאתהם, ווחידתי מן אלצ׳ראגמה.
ה׳! עד כמה תראה אותי בצל שלהם. תשיב נפשי מהמהמורות שלהם. ותציל את יחידתי [נשמתי] מהאריות.
ה׳, ה׳ עד כמה תראני עשוק תחת ידיהם, השיבה נפשי משוחותיהם, ומלת שאיהם דומה לשואה דלעיל פסוק ח.
ויכון משואיהם גמע שואה אסם אלפעל לאפאעלא מתֺל שגו ברואה (ישעיהו כח:ז) ועם שאול עשינו חוזה (ישעיהו כח:טו) ויגוז כונה גמע שואה עלי אלתדביר יריד משואתם משואותיהם.
The meaning of “from their attacks” includes ‘Shôʾēh,’ the active participle of their actions likes “Are muddled by liquor” (Is. 28:7), “Concluded a pact with Sheol” (Is. 28:15). It is possible it also includes ‘Shôʾēh,’ based upon the morphological arrangement, that is to say ‘Meshôʾāthām and Mishshôʾēhem.
א. כן בכ״י מנטובה 13, פרמא 1870, לונדון 24896. בפסוק מופיע שם אדנות.
ב. כן בכ״י פרמא 2062. בכ״י מנטובה 13, פרמא 1870, לונדון 24896 חסר: ״והטעם שהם שואים... שינמו״.
LORD, HOW LONG WILT THOU LOOK ON. And I will not see You exact my vengeance from them.
FROM THEIR DESTRUCTIONS. Mi-sho’ehem (from their destruction) is a noun.1 It has the same meaning as mi-sho’atam (from their destruction),2 for some nouns come in the masculine and feminine forms.
Mine only one from the lions means, from the teeth of the wicked3 whose teeth are like the teeth of lions.
1. Mi-sho’ehem is the noun sho’ah with a prepositional mem prefixed to it and a pronoun suffixed to it.
2. Which is the word sho’ah plus the pronoun for their. The Hebrew word for destruction is sho’ah. Sho’ah is a feminine. We would thus expect our verse to read, sho’atam rather then sho’ehem.
3. Heb. Mi-shinehem. Lit., “from their teeth.”
אדני כמה תראה – עד כמה תראה בעניי ובלחצי מהם, כאלו אמר: עד מתי תראה בעניי ובלחצי. וכן: כמה נר רשעים ידעך (איוב כ״א:י״ז).
השיבה נפשי משאיהם – כמו שאמר: אמר אדני מבשן אשיב אשיב ממצלות ים (תהלים ס״ח:כ״ג), שהוא בענין הצלה. ופירוש משאיהם: משאונם וממהמתם. ומשאיהם, לשון רבים. והאחד שאה, בפלס יורה ומלקוש (דברים י״א:י״ד).
מכפירים – שהם כמו הכפירים הטורפים.
ופירוש יחידתי – נפשי. וכן פרשנו למעלה (תהלים כ״ב:כ״א).
משואיהם. לאותם ׳נכים׳ הנקבצים שמבהילים אותי: מכפירים. ראשי עם המבקשים להזיק:
(יז-יח) אמר אם כן דוד, ה׳ כַּמָּה זמן תִרְאֶה זאת, עד אנה ה׳, הָשִׁיבָה נַפְשִׁי וגו׳, [ואז] אוֹדְךָ בְּקָהָל רָב. אחר התשועה:
כמה תראה – כן כתוב.
כמה – ענין זמן רב.
משואיהם – ענין חושך.
מכפירים – חזקים ככפירים.
יחידתי – נשמתי.
כמה תראה – עד מתי תראה בעניי ולא תושיע.
השיבה – הצל נפשי מחשכת הצרות אשר יביאו עלי.
משאיהם – מהמייתם.
ויחידתי – כשאני יחיד ומתבודד.
(יז-יח)ה׳ כמה תראה – ר״ל אף שאני לא ידעתי מחשבותיהם שבאים לצחק וללעג, אבל כמה תראה אתה, הלא אתה רואה את כל, כמה וכמה גדולה ראותך על ראותנו, וא״כ השיבה נפשי משואיהם ר״ל אני מסוכן בין כך ובין כך, שאם אהיה בחברת אנשים אני מסוכן בשואיהם והמייתם, ואם אפרד מן האנשים להתבודד במדבריות ביחידות אני מסוכן מן הכפירים שבמדבר, וא״כ השיבה מכפירים יחידתי – אם אהיה מתבודד ביחידות, ואז אודך בקהל רב על ההצלה שהצלתני מאנשים רעים ומחיות רעות.
כמה – אתה רואה וסובל יותר מדאי.
השיבה נפשי – השיבה אל מעמדה כבראשונה, או יהיה מלשון שובה ונחת, השקט נפשי החרדה מחמת שואיהם.
יחידתי – מתאר יחידה שיחס לנפש נראה שקדמונינו היו מיחסים לאדם רק נפש אחת בעלת כוחות הרבה, ובטלו דברי המפרשים נפש רוח ונשמה כג׳ דברים נפרדים בעוד שמקורם נָפַש או נָשַף, רָוַח או רָחַב וְנָשַם נרדפים, ואין ביניהם כי אם גבול צר המגבילם ולא מפרידם, ושם אותם כמו עלה ועלול זה לזה, הריאה תרוח ואדם יִשֹּׁם וְיִשֹּׁף.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג'יקטילהרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
Let not my enemies rejoice over me [with] a lie ׀ those who hate me without cause, winking with their eyes.
ולא יפרח בי אלמעאדיין באטלא, ולא יגמזון בעיונהם אלשאניין מג׳אנא.
ואלה שהם אויבי על חינם שלא ישמחו בי. ושלא ירמזו בעיניהם אלה השונאים אותי חינם.
אל, ואל ישמחו בי המתאיבים לי חנם ואל יקרצו עין השונאים אותי על לא דבר.
[אויבי שקר – ששונאין אותי על דבר שקר שמעידין עלי מה שלא עלה במחשבתי מעולם אל ישמחו במפלתי.
שונאי – ששונאים אותי אל יקרצו עלי עין וללעוג בעיניהם על מפלתי.]
יקרצו עין – הקורצים עין. [צינאנט בלעז.]
those who are my enemies for an unjust cause who hate me because of a false matter, that they testify against me what never entered my mind. Let them not rejoice at my downfall.
who hate me Let those who hate me not wink their eyes at me, to mock my downfall with their eyes.
יקרצו – means seynt in Old French, signal.
אל – שקר – קשור עם אויבי, כמו: שונאי חנם.
יקרצו עין – לסגור קצה העין רמז כמשפט ללעוג.
LET NOT THEM THAT ARE WRONGFULLY MINE ENEMIES REJOICE OVER ME. The word sheker (wrongfully) is connected to oyevai (mine enemies).1Oyevai sheker is similar to sonai chinnam (that hate me without cause).2
Yikretzu ayin (wink with the eye) means to hint by closing the edge of the eye,3 as those who mock are wont to do.
1. In other words oyevai sheker is one phrase. Oyevai sheker can be interpreted as, those who hate me by lying about me (see Rashi). Hence Ibn Ezra’s comment.
2. They both have one basic meaning, hating without a reason.
3. It means to wink.
אל ישמחו לי איבי אל ישמחו – בעבורי עוד, כי הרבה שמחו עלי עד עתה איבי
שקר – בסגו״ל ובאתנ״ח, וכן עצמו מצמיתי איבי שקר (תהלים ס״ט:ה׳). ופירושו: שהם שונאים אותי בחנם, כמו שאמר:
יקרצו עין: יקרצו עין – זה לזה בלעגם עלי. וקריצת עין הוא נדנוד העינים ללעג ולבוז. וכן בענין הזה בשפתים: קרץ שפתיו (משלי ט״ז:ל׳), וכן: קורץ בעינו מלל ברגלו מרה באצבעתיו (משלי ו׳:י״ג).
(יט-כ)אויבי שקר. שסיפרו עלי אחיתופל וסיעתו מה שאינו, כדי1 שישנאוני ההמון: שונאי חינם. הזקנים המסכימים לעצת אחיתופל, הנה יקרצו עין, כי לא שלום ידברו. שאף על פי שאמר אחיתופל ׳כל העם יהיה שלום׳ (שמואל ב׳ יז ג), היתה כוונתו להמית כל אוהבי דוד: רגעי ארץ. המבוקעים וחלשים2 שהיו אוהבי דוד אם היה אבשלום מנצח: מרמות יחשובון. להתעולל עליהם:
1. כן הוא בדפו״ר, אך בדפוס לונדון ומוה״ק גרסו ׳מה שאינו כדאי׳, ויל״ע כת״י.
2. באיוב (ז ה) פירש ׳רגע – נסדק׳, ובישעיה פירש ׳רוגע הים׳ – בבקיעת ים סוף. ׳רגעי, מן רֹגַע הים (ירמיה לא, לד) שהוא ענין בקיעה, כן רגעי ארץ - בקיעי ארץ, כלומר במקומות נסתרים׳ (רד״ק בשם מפרשים). וראה שיעורים ועיין.
(יט-כב) ושמא תאמר, אם הם ינצחוך, גם הם אחר הניצחון יודו לשמי. אינו אמת, ועתה ה׳, אַל יִשְׂמְחוּ לִי וגו׳, כִּי לֹא שָׁלוֹם יְדַבֵּרוּ, שמחשבתם אינה אחרי שינצחוני להיות בשלום ולהודות שמך, אך עַל רִגְעֵי אֶרֶץ, כמו ׳על בקעי ארץ׳, מלשון ׳רוגע הארץ׳1, יאמר, כי על השברים והמלחמות ש[הם] דִּבְרֵי מִרְמוֹת יַחֲשֹׁבוּן2, כלומר שכל מחשבתם לרע ולזרוע תמיד מדנים, וַיַּרְחִיבוּ עָלַי פִּיהֶם וגו׳, רָאִיתָה ה׳:
2. בנדפס: ׳כי לא שלום ידברו – שאף על פי שאמר אחיתופל ׳כל העם יהיה שלום׳ (שמואל ב׳ י״ז:ג׳), היתה כוונתו להמית כל אוהבי דוד, רגעי ארץ – המבוקעים וחלשים שהיו אוהבי דוד אם היה אבשלום מנצח׳.
יקרצו עין – מלת אל משמשת בשתים כאלו אמר אל יקרצו עין בדרך לעג.
איובי שונאי – הבדלם למעלה (י״ח י״ח).
אל ישמחו לי האויב איבתו גלויה והוא שמח בגלוי לז״א אל ישמחו לי, ולרוב תהיה האיבה בעבור סבה כמו שעשה עמו רעה, וכדומה, לז״א שהוא איבת שקר כי לא עשה להם רעה, והשונא הוא בלב ואינו שמח בגלוי רק קורץ עין יתן עצבת, ולזה אומר אל יקרצו עין – והשנאה תהיה בעבור מום או דופי שמצא בו, לז״א שונאי חנם.
אויבי שקר – אויב הוא המבקש רעת שנואו, והשונא הוא הנוטר איבה על עמיתו גם אם לא יבקש רעתו, ע״כ ייחס השקר אל האויבים המשקרים בו בבקשם רעתו מכחשים טובה שעשה עמהם, וחנם אל השונאים שאין להם טעם לתלות בו שנאתם, והאויבים שמחו ברעתו לפני רבים ולא בושו, והשונאים קרצו עין ז״לז רק לא העיזו להגיד שמחתם לרבים.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
For they do not speak peace; but they devise deceitful matters against those that are quiet in the land.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתר׳ משה אבן ג'יקטילהרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
For they do not speak peace; and against the righteous of the earth who have rest in this world they plot devious things.
פאנהם לא יקולון סלאמא, בל בעדד טרפאת מן עמר אלארץ׳ הם כלאם אלמכר יחסבון.
כי הרי אין הם מדברים [אינם רוצים] שלום אלא כדי מספר הרגעים של ימות העולם [כך אצלם מספר] כך זה חשבון המילים של המרמה שלהם (מרובים מאוד).
כי, כי אינם מדברים דברי שלום כי אם כמספר הרגעים מחיי הארץ הם מחשבים דברי מרמה והכוונה כי כל חייהם במחשבותם הוגים דברי מרמה ורשע.
ופירשתי אמרו ועל יגעי ארץ כמספר רגעים מחיי הארץ, כי מן הנמנע ליחס את זה לכל משך זמן קיום העולם, לפי שאין זה ביכולת האדם.
ועברת קולה ועל רגעי ארץ ובעדד טרפאת מן עמר אלארץ׳, לאמתנאע נסבהֵ ד׳לך אלי עמר ג׳מיע אלעאלם, אד׳ ליס ד׳לך פי אלטאקה.
וכנא קד קלנא פי כתאב [ש]רחנא איוב פי עורי רגע (איוב ז:ה) תשקק וקרﹼﹶנא בה ועל רגעי ארץ אי שקאק אלארץׄ ונקול פיה ההנא איצֺא מע אלאחיאן ודקאיק אלזמאן.
We have already said in our translation of the Book Job regarding “My skin is broken” (Job 7:5), (means) cracked and determined “cracked earth,” means cracked skinned of the land, (i.e., peasants).
על רגעי ארץ – על דכאי ארץ, וכן רוגע הים (ישעיהו נ״א:ט״ו), וכן עורי רגע (איוב ז׳:ה׳), וכן פירש דונש.
and against the crushed people of the earth Heb. רגעי, on the crushed people of the earth, and so: "Who stirs up (רגע) the sea" (Yirmeyahu 31:34); "my skin wrinkled (רגע)" (Iyyov 7:5). And so did Dunash explain it.
ועל רגעי ארץ – ככל רגע. וטעם ארץ – כי הרגעים והלילות והימים הם כנגד הארץ.א
כי – אמר ר׳ משה: כי רגעי ארץ – בקיעי ארץ והטעם רמז למסתור, וכמוהו: עורי רגע וימאס (איוב ז׳:ה׳).
א. כן בכ״י פרמא 2062. בכ״י מנטובה 13, פרמא 1870, לונדון 24896 חסר: ״ועל רגעי ארץ... כנגד הארץ״.
FOR… THEM THAT ARE QUIET IN THE LAND. Rabbi Moses says that rige eretz (them that are quiet in the land) means, the cracks in the land. It alludes to a hiding place.1 Compare, My skin breaks (raga) and is abhorrent(Job 7:5).
1. According to Ibn Ezra, our clause should be rendered: But they devise deceitful matters against them that hide in caves and crevices.
כי לא שלום ידברו – כמו: ולא יכלו דברו לשלם (בראשית ל״ז:ד׳).
ועל רגעי ארץ דברי מרמות יחשבון: ארץ – בסגו״ל ובאתנ״ח, והם ארבעה במסרה.
ויש מפרשים (דונש, רש״י, רבי משה אבן גקטילא ואחרים): רגעי מן רגע הים (ירמיהו ל״א:ל״ה) שהוא ענין בקיעה. כן רגעי ארץ בקיעי ארץ, כלומר במקומות נסתרים. ואיננו נכון. כי למחשבה אין צריך מקום נסתר, אלא לדבור או למעשה.
ויש מפרשים (רש״י): רגעי ארץ מענין מרגוע, שהוא ענין מנוחה. ופירוש רגעי ארץ: ענוי ארץ. וקראם כן לפי שהענוים הם רפים ודעתם נוחה.
ויש לפרש עוד רגעי ארץ: הדשנים והשאננים שהם במרגוע ונחת. ופירוש ועל: כמו ועם. וכן: ויבאו האנשים על הנשים (שמות ל״ה:כ״ב). ופירושו: אלו החנפים והלועגים עם אלה הדשנים והשאננים הרשעים יחשבון דברי מרמות עלי. והם בנחת ואני בגולה ובצרה.
ועל רגעי ארץ – על הנסתרים מפניהם בבקעי ארץ יחשבו מרמה.
רגעי ארץ – נוחי ארץ, (מלשון מרגוע) שהם המתים.
כי – אויביו היו מוציאים דבה עליו, ודרך מוציא דבה להרחיק עדותו, וכששאלו להם ממי שמעתם דבר זה שאתם אומרים עליו רע, היו אומרים ששמעו מפלוני ופלוני שכבר מתו, וז״ש שע״י שלא שלום ידברו שעי״כ דברי מרמות יחשבון על רגעי ארץ – היו אומרים שנוחי ארץ וישני קברות אמרו דבר זה, אבל אח״כ החזיקו בדבתם ויעיזו פניהם שראו דבר זה הם בעצמם בעיניהם, וז״ש
ועל רגעי ארץ – לחיי שפל אלה לא תתכן מנוחת תמיד כי אם מרגעת רגע, והם מרוע לבם לא יכלו לסבול שבן אדם יחדל מעצבונו אפילו אותו רגע ויחשבו דברי מרמות לעכור מרגועו.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתר׳ משה אבן ג'יקטילהרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
Yes, they open their mouth wide against me. They say, "Aha, aha, our eye has seen it."
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״יאבן עזרא ב׳רד״קשיעורי ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
וכבר הרחיבו עלי פיותיהם בשמחה לאיד. וגם אמרו עינינו ראו מה שהיינו רוצים שיבוא אליו [שידבק בו (מהיסורים)].
וירחיבו, וכבר הרחיבו עלי פיהם בשמחתם לאדי ואמרו הנה ראו עינינו את אשר צפינו לו.
ופירשתי האח האח הצפייה, ר״ל מה שהאדם מצפה והוא מה שחושש לו ויקוהו, והוא נאמר על אחד משני דברים, או מה שמתענג בו האדם בעונג שמצא כאמרו במי שמתחמם באש אף יחם ויאמר האח חמותי ראיתי אור1, או מה שמצפה לי ממפלת אויבו כמו שאמר אמרו האח האח ראתה עינינו, על הכל ייאמר האח.
1. ישעיה מד טז.
ופסרת האח האח אלת׳אכי, אריד מא יתואכ׳אה אלמד והו מא יתוקעה וירג׳וה, פהו יכון אחד אמרין, אמא מא יסתריח אליה אלמר מן ראחה יג׳דהא כקולה פי אלמצטלי באלנאר אף יחם ויאמר האח חמותי ראיתי אור ואמא מא ישמת בה מן מציבהֵ עדוה כמא קאל אמרו האח האח ראתה עינינו ואלג׳מיע יסמי תאכ׳י.
Aha! Aha! Heb. האח, an expression of joy of one who boasts with the lust of his heart, out of their [sic] great joy, that they see their lust gratified.
וירחיבו – מלת האח – רמז לנקמה.
YEA, THEY OPEN THEIR MOUTH WIDE… The term he’ach (aha) alludes to vengeance.1
1. It is a shout of jubilation when seeing one’s enemies in trouble.
האח – ענין ל׳ שמחה הוא וכן אמרה צור על ירושלים האח (יחזקאל כ״ו:ב׳).
וירחיבו – בשחוק רב.
ראתה עינינו – מה שחפצנו לראות.
וירחיבו עלי פיהם – שאח״כ הרחיבו פיהם בהרחבה יותר, עד שאמרו לאמר האח האח הלא זאת ראתה עיננו – שהלא בעינינו ראינו שדוד עשה רע כזאת.
וירחיבו עלי פיהם – בהרימם קול בשמחה לקרוא האח! האח!
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״יאבן עזרא ב׳רד״קשיעורי ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
ראיתה – הלא ראיתה שמחתם עלי אל תשתוק להם מלקחת מהם נקמתי.
ראיתה – אומר הנה הם אומרים שראו על דבר שלא ראו, ואני אין לי ראיה כנגדם רק אתה ה׳ הלא ראיתה האמת, ואתה עד, ולכן אל תחרש – הגד אתה את האמת, והוא במה שאל תרחק ממני ותריב ריבי להודיע שהאמת אתי.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהכל
Rouse! Awake to my judgment, to my cause, my God and my Master.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתר׳ משה אבן ג'יקטילהרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
תעורר את משפטי וגם תעיר אותו. ה׳! ואדון שלי! תריב נגד יריבי.
העירה, עוררה את משפטי והקיצתו אתה אלהי ואדוני ריבה את ריבי. תרגם אדנות כן ״סיידי״ כאלו הנון חרוקה. וענין כפילת השמות ראה בספרו אמו״ד מאמר ב פ״ג ושם משמע שהוא שם כרגיל ולא כמו שתרגם כאן.
והסבותי העירה והקיצה אל הנבראים, כפי שהקדמתי בתחלת הספר, וכפי שהשכל מחייב לשלול את התאורים השפלים1 מאדון העולמים יתעלה שבחו.
1. לפי כ״י ק, ״אלצפאת אלמג׳סמה אלדנייה״ התיאורים הגשמיים השפלים.
ורדדת העירה והקיצה אלי אלמכ׳לוקין, חסב מא קדמת פי אול אלכתאב, ועלי מא יוג׳בה אלעקל מן נפי אלצפאת אלדנייה ען אללה ג׳ל ת׳נאה.
העירה והקיצה הנא פעלאן תֺקילאן גיר מתעדיין ואן כאן אתי העיר מתעדיא ויעירני כאיש אשר יעיר משנתו (זכריה ד:א) ואמא הקיץ פלסנא נדֺכרה מתעדיא אלא פי מעני אלתקריץׄ נעלה ביהודה ונקיצנה (ישעיהו ז:ו). ועטפה ייי עלי אלהי פלמא גמע העיר והקיץ פי מעני ומשפט פי מעני ואחד אצֺאף ייי אלי אלהי לתסתוי בה אקסאם אלפסוק פכאנה קאל העירה ייי למשפטי והקיצי אלהי לריבי.
“Wake, rouse Yourself” are heavy intransitive verbs (Hip̄ʿîl). “Wake” is also transitive “and woke me as a man is wakened from sleep” (Zech. 4:1). Regarding “rouse yourself” we only cite it as transitive when it means to cut. “We will march against Judah and invade (lit. cut)” (Is. 7:6). “The Lord” is connected to “my God” therefore it includes “Wake” and “arouse” in (as one intent [maʿnâ] and “cause” as another intent [maʿnâ] linking “O Lord” to “my God” to balance out the verse, as if it said ‘arouse Yourself O Lord to my cause and wake up My God for my claim.’
העירה והקיצה – פמיליא של מעלה לשפוט משפטי מאויביי.
Arouse Yourself and awaken the heavenly retinue to judge my cause from my enemies.
העירה והקיצהא – שניהם פעלים אינםב יוצאים.
או יהיה העירה יוצא, והטעם: עצמך, כדרך קודר הלכתי (תהלים ל״ח:ז׳) שהוא יוצא.
ה. כן בכ״י פרמא 1870, פרמא 2062. ״ובעבור שחבר... אלהי למשפטי״ חסר בכ״י מנטובה 13, לונדון 24896.
ROUSE THEE, AND AWAKE TO MY JUDGEMENT. Ha’irah (rouse Thee) and ve-hakitzah (and awake Thee) are intransitive verbs.1
It is also possible that ha’irah is transitive and means rouse Yourself. It is like the word hillakhti (I go) in I go mourning(Psalms 38:7), wherein hillakhti is transitive.2
Elohai (my God) and Adonai (my Lord) are connected to le-rivi (unto My cause) because ha-irah (rouse Thee) and va-hakitzah (and awake Thee) are connected to mishpati (to my Judgment).3 The meaning of our verse is as follows: Rouse Thee my God to my judgment and awake My Lord to my cause.
However, in my opinion, Elohai va-Adonai (My God and Lord) means, because You are My God and You are my Lord.4Adonai (My Lord) means, my Lord, for Adonai is spelled alef, dalet [nun, yod].5
1. According to this interpretation ha’irah (rouse Thee) and ve-hakitzah (and awake Thee) mean, awaken.
2. Ibn Ezra renders this clause as follows: I caused myself to go in mourning.
3. In other words our verse is arranged verb (ha-irah ve-hakitzah) subject (Elohai va-Adonai).
4. This interpretation reads our verse as follows: Rouse Thee, and wake to my judgment, even to my cause; because You are my God and my Lord.
5. And means Lord. The tetragrammaton (YHVH), which is the proper name of God, is not used.
העירה והקיצה למשפטי אלהי ואדני לריבי – כפל ענין במלות שונות לחזק. רצונו לומר: שלא תהיה כישן עוד, וקח משפטי וריבי מהם, כי אתה אלהי, ואין לי שופט אחר, שאתה אדני, והאדון ידרוש משפט עבדו.
העירה. מידת רחמיך לקבל תפילתי: והקיצה. את מידת הדין לריב את ריבי מידם1:
1. ראה רד״ק: ׳העירה והקיצה למשפטי אלהי ואדני לריבי. כפל ענין במלות שונות לחזק, רצונו לומר: שלא תהיה כישן עוד, וקח משפטי וריבי מהם, כי אתה אלהי, ואין לי שופט אחר, שאתה אדון, והאדון ידרוש משפט עבדו׳.
יאמר דוד לה׳, שאם יש בידו עוון [וחייב] פורענות, שה׳ יתברך הוא בעצמו יענישהו, ואל יתנהו בנפש אויביו1, וזהו אומרו הָעִירָה וְהָקִיצָה לְמִשְׁפָּטִי. ועוד שאל ממנו שהוא יתברך יריב את [ריבו] וישיב גמולם בראשם, וזהו אומרו אֱלֹהַי וַאדֹנָי לְרִיבִי:
העירה והקיצה – יוצא, העירה את המתים וכבר התבאר (חבקוק ב׳), שיקיצה הוא מוסיף על העירה.
למשפטי, לריבי – משפט הוא גמר המשפט להוציא משפטי, וריב נגד העדי שקר עי׳ ישעיה (ג׳ י״ג).
העירה – נגד מה שהגידו דברי מרמותם בשם רגעי ארץ ומתים,
העירה והקיצה את המתים מקבריהם למשפטי שיגידו האמת, ונגד מה שאמרו שראתה עינם, עמוד אתה אלהי וה׳ לריבי נגד העדי שקר.
העירה והקיצה – אדם נֵעוֹר תוך שינתו ותכף חוזר וישן, ומקיץ כשבא קץ שינתו או כשמאחר לחזור ולהרדם, וכן שני וייקץ פרעה שבפרשת מקץ השני מורה שבא קץ שינתו והראשון שאיחר איזה זמן טרם ירדם שנית ומתוך כך נתן לבו למה שראה בחלומו הראשון; א״כ הקיצה מוסיף על העירה כמו שריבי מוסיף על משפטי שזה מורה חתוך הדין וריבי שישתדל לריב עם מריביו, ואדני מוסיף על אלהי, אני קובל לפניך כי אתה לא בלבד אלהי עבודתי רק גם אדוני ויש לאדון לריב ריב עבדו, ואדני לשון רבים מורה יחוד האדנות, אתה הוא כל אדונים שלי שאין לי אדון בלתך.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתר׳ משה אבן ג'יקטילהרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
Judge me, Hashem my God, according to Your righteousness; and do not let them rejoice over me.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
Judge me by your generosity, O LORD my God, and they will not rejoice over me.
ואקצ׳י לי בעדלך יא רבי ואלאהי, ולא יפרחון בי.
ה׳! ואלוהי! וגם תשפוט לי לפי הצדק שלך. ולא ישמחו עלי.
שפטני, שפטה לי בצדקך.
שפטני – קח לי משפט צדק מהם.
JUDGE ME. Execute righteous judgment upon them on my behalf.1
1. In other words, Judge me means, Execute judgment on my behalf.
שפטני כצדקך י״י אלהי – קח משפטי מהם בצדקתך ובישרך, כי אתה יודע כי אתי האמת ועמם העול והחמס.
ואל ישמחו לי: אל ישמחו – עוד לי.
(כד-כה)שפטני כצדקך. לא כחטאי: אל ישמחו [וגו׳] אל יאמרו בלענוהו. אל נא יתפארו שהם השחיתוני1:
1. ׳בלע׳ לשון השחתה, ראה להלן נב.
(כד-כו) על מה שאמר ׳העירה והקיצה למשפטי׳, אמר שָׁפְטֵנִי כְצִדְקְךָ ה׳ אֱלֹהָי וְאַל יִשְׂמְחוּ לִי, אַל יֹאמְרוּ וגו׳, [ועל מה] שאמר ׳אלהי ואדוני לריבי׳ אמר יֵבֹשׁוּ וְיַחְפְּרוּ וגו׳, לא שיהרגם, כמו שאמרנו לעיל (תהלים ל״ה:א׳):
כצדקך – כפי מדת צדקך ולא כמעשי.
שפטני – ואתה תוציא לאור משפטי כפי צדקך ואז אל ישמחו לי אויבי שקר שהזכיר למעלה.
כצדקך – כמשפטך שאין אתה רוצה כי אם במה שהוא צדק.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
Let them not say in their heart, "Aha, we have our desire". Let them not say, "We have swallowed him up."
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג'יקטילהאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
One of the grammarians explains “Aha, just what we wished!” (heʾāḥ) as in ‘aha.’ He said that the word is […] with a Hē referring to something pleasant in meaning.
אל – תשמח נפשם ויתהללו בלשונם.
אל יאמרו – אל יחרישו בלב יאמר האח – כמו שמחת נפשינו ויחשבו כי הם בלעוני ולא אתה.א
א. כן בכ״י פרמא 2062. בכ״י מנטובה 13, פרמא 1870, לונדון 24896 חסר: ״אל יאמרו... ולא אתה״.
LET THEM NOT SAY… Let their spirits not rejoice1 and let them not praise themselves with their tongues.2
1. Ibn Ezra’s interpretation of Let them not say in their heart.
2. Ibn Ezra’s interpretation of Let them not say.
אל יאמרו בלבם – אפילו בלבם לא יוכלו לשמוח עלי ולאמר
אל יאמרו בלבם האח נפשנו אל יאמרו – בס״א כ״י ואל יאמרו בוא״ו וכן היה כתוב בס״א ישן נושן רק שנמחקה אח״כ אות הוא״ו ויפה נעשה למחוק אותה שכן במסורת שמואל ב׳ א׳ נמסר סי׳ מן כ״ג פסוקים בקריאה רישא ומציעתא אל אל ודין חד מנהון ויש לדעת כי במסורה שם כתוב אל יאמרו בלבבם וכן מצאתי בס״א ישן שבתחלה היה כתוב בלבבם ואח״כ הגיהו בלבם וכן נכון שזהו א׳ מן ט׳ בלבם בקריאה וסי׳ נמסר ביחזקאל י״ד.
בלענוהו – העי״ן בשוא ופתח.
האח נפשנו – שמחה נפשנו.
בלענוהו – בלענו את דוד.
אל יאמרו האח נפשנו אלה שרצו להשפיל כבודו,
אל יאמרו בלענוהו אלה שרצו להרגו.
נפשנו – מלאנו רצוננו, וכן אם יש את נפשכם (פרשת חיי שרה).
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג'יקטילהאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
Let those that rejoice at my hurt be ashamed and abashed together. Let those that magnify themselves against me them be clothed with shame and confusion.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
אלא יתאכזבו ויתביישו דורשי רעתי יחד. וילבשו אכזבה וחרפה כל המתגאים עלי.
יבשו, אלא יתאכזבו ויביטו כל דורשי רעתי יחדו, וילבשו אכזבה וכלמה המתגאים עלי. תרגם שמחי ״טאלבי״ דורשי, מבקשי, לפי הענין. ושמא היה גורם ״מבקשי״ ?. וראה במבוא שם ציינתי כל השנוים.
יבושו – טעם יחדו – כנגד נאספו עלי נכים (תהלים ל״ה:ט״ו).
ופעול מגדילים חסר והוא לשון או מלה.
LET THEM BE ASHAMED AND ABASHED TOGETHER. This was said in contrast to The abjects gather themselves together against me (v. 15).
The object of that magnify is missing.1 The reference is to their tongues or their words.2
1. Our clause literally reads, that magnify against me. Ibn Ezra suggests that the latter means, that magnify their tongues against me.
2. Lit., their word.
יבשו ויחפרו יחדו שמחי רעתי ילבשו בשת וכלמה יבשו ויחפרו – הכפל לחזק. ואמר: כמו שנאספו יחד עלי לשמוח כך יבשו יחדו מתקותם
המגדילים עלי – פיהם, כמו שאמר: וירחיבו עלי פיהם.
יבושו. בשובי למלכותי: המגדילים עלי. שמעי בן גרא וסיעתו:
Let those that delight in my righteousness shout for joy, and be glad. Yes, let them say continually, "Magnified be Hashem, who delights in the peace of His servant."
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןעודהכל
יגדל י״י החפץ שלום עבדו – הוא דוד שרצה בשלומו והצילהו משונאיו.
ישמחו חפצי צדקי. ׳ישמחו׳ על שאצדק בדינך: יגדל ה׳. תגבר מידת רחמים על מידת הדין1:
1. בבמדבר (יד יז) ׳ועתה יגדל נא כח ה׳ ׳, פירש רבינו ׳לכבוש את מידת הדין׳. [אך שם כתוב שם אדנות, וראה רמב״ן שם].
יָרֹנּוּ וְיִשְׂמְחוּ חֲפֵצֵי צִדְקִי. הם אותם השש מאות שהיו עם דוד1 עם [] העשרת אלפים איש שהיו אתו2 החפצים צדקו: וְיֹאמְרוּ תָמִיד יִגְדַּל ה׳ הֶחָפֵץ שְׁלוֹם עַבְדּוֹ תמיד, כי הצילהו מכף שאול ואויבים רבים: