Tehillim 143 – תהלים קמג‏ – Mikraot Gedolot

(א) ⁠מִזְמ֗וֹר לְ⁠דָ֫וִ֥ד⁠ ⁠^איְהֹוָ֤הי״י֤⁠׀ שְׁ⁠מַ֬ע תְּ⁠פִלָּ⁠תִ֗י⁠ ⁠הַאֲזִ֥ינָה אֶל⁠־תַּחֲנוּנַ֑י⁠ ⁠בֶּאֱמֻנָתְ⁠ךָ֥ עֲ֝נֵ֗נִי⁠ בְּ⁠צִדְקָתֶֽךָ׃

A Psalm of David. Hashem, hear my prayer, give ear to my supplications. In Your faithfulness answer me, and in Your righteousness.

א. ‹ר3› פרשה פתוחה

תרגום כתוביםמדרש תהליםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג׳יקטילהרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל

שְׁבָחָא לְדָוִד יְיָ שְׁמַע צְלוֹתִי אֲצֵית לְתַחֲנוּנָי בְּקוּשְׁטָךְ עֲנֵי יָתִי בְּצִדְקָתָךְ.

A praise for David. O LORD, hear my prayer, listen to my supplication; in your truth answer me, in your generosity.

מזמור לדוד ה׳ שמע תפלתי האזינה אל תחנוני וגו׳ – אמר שלמה (משלי כ ח-ט) מלך יושב על כסא דין מזרה בעיניו כל רע. מי יאמר זכיתי לבי וגו׳. מי יוכל לומר ביום הדין זך אני טהור אני מעווני אין אדם יכול לעמוד וכן הוא אומר (מלאכי ג׳:ב׳) ומי מכלכל את יום בואו ומי העומד בהראותו. ומי יוכל לעמוד ביום הדין. וכן ירמיהו אומר (ירמיהו ל׳:ו׳) שאלו נא וראו אם יולד זכר מדוע ראיתי כל גבר ידיו על חלציו ונהפכו כל פנים לירקון. אין אדם ביום ההוא שפניו יפות אלא ונהפכו כל פנים לירקון. אף אברהם על ישמעאל אף יצחק על עשו ואף למעלן על ישראל בשבילן. שנאמר (שם) ונהפכו כל פנים לירקון. אמר לו דוד בבקשה ממך הרי אני מתפלל לפניך שתענה אותי ועשה עמי צדקה על אותו היום. לכך נאמר ה׳ שמע תפלתי וגו׳. ואם אין אתה עושה צדקה עמי מי יוכל לעמוד. וכן איוב אמר (איוב י״ד:י״ג) מי יתן בשאול תצפנני. אמר לו הקב״ה לעולם. אמר לו עד שיעבור הדין. עד יעבור זעם עד שיעבור אף. (שם) עד שוב אפך. וכן דוד אומר ואל תבוא במשפט את עבדך וכו׳ אמר דוד לפני הקב״ה לדין אתה מכניס אותי יש עבד נכנס לדין עם קונו. וכן אמר הכתוב (שם י׳:ט״ו) אם רשעתי אללי לי וגו׳. למה הכל לך עבד וכל אשר לו לקונו. וכן הוא אומר (שם י״ג:כ׳) אך שתים אל תעש עמדי וגו׳. (שם כ״א) כפך מעלי הרחק וגו׳. (שם י׳:ט׳) זכור כי כחומר עשיתני וגו׳. (שם י״א) עור ובשר וגו׳. (שם י״ב) חיים וחסד עשית וגו׳. ועל כל אלה מעמידני לדין. למה (שם י״ד:א׳) אדם ילוד אשה. (שם ב׳) כציץ יצא וגו׳. (שם ג׳) ואף על זה פקחת עיניך וגו׳. למענך ואל תבוא במשפט את עבדך וגו׳. לכך נאמר (משלי כ׳:ט׳) מי יאמר זכיתי לבי וגו׳. אין אדם יכול לזכות את עצמו בדין. למה (מלכים א ח׳:מ״ו) כי יחטאו לך כי אין אדם אשר לא יחטא. וכן הוא אומר (קהלת ז׳:כ׳) כי אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא. (איוב ט״ו:ט״ו) ושמים לא זכו בעיניו. (שם כ״ה:ה׳) וכוכבים לא זכו בעיניו. לכך נאמר כי לא יצדק לפניך כל חי. מהו כל חי. כל חי לא יצדק לפניך הא המתים זכים. אלא על החיות של מעלן אינן יכולין להצדיק לפניך ביום הדין. לכך נאמר כי לא יצדק לפניך כל חי.

מזמור לדוד ה׳ שמע תפלתי האזינה אל תחנוני וגו׳ ואל תבוא במשפט את עבדך וכתיב לדוד שפטני ה׳. אמר דוד בשעה שאתה דן את הרשעים שפטני ה׳ ובשעה שאתה דן את הצדיקים אל תבוא במשפט את עבדך.

מג׳ד לדאוד אללהם אסמע צלותי, ואקבל תחנני ואג׳יבני באמאנתך ועדלך.

הלל לדוד. ה׳! תקבל את תפילתי ותשמע את תחינתי לפי האמת שלך ותענה לי לפי הצדק שלך.

האזינה, וקבל את תחנוני וענני באמונתך וצדקתך.

(א-ג) מזמור לדוד ייי שמע

תפלתי וג׳ וחיתי מן צפאת אלנפס.

(1-3) “my prayer etc.” and “my life” are descriptions of himself.

באמונתך – להאמין הבטחה שהבטחתני.

with Your faith to realize the promise that You promised me.

י״י שמע תפילתי – גם זה עשאו במערה.

מזמור לדוד – בי״ת בצדקתך – כבי״ת ענני במרחב. והטעם שתראה צדקתך.

A PSALM OF DAVID. O LORD, HEAR MY PRAYER. The bet of be-tzid-katekha (in Thy righteousness) is like the bet of ba-merchav (with great enlargement)⁠¹ in He answered me with great enlargement (Psalms 118:5).⁠² The meaning of in Thy righteousness is, “show Your righteousness.”³

1. Literally, “with (or by) a broad place.”

2. In Hebrew, aneni ba-merchav (He answered me with enlargements). The bet of ba-merchav means “by.” According to Ibn Ezra, aneni ba-merchav (He answered me with enlargements) means, “He answered me by [placing me] in a broad place.”

3. Ibn Ezra renders our verse as follows: “Give ear to my supplications; in Thy faithfulness answer me by showing Thy righteousness.”

מזמור – גם זה על צרת שהיה לו בימי שאול.

באמונך עניני – בשביל אמונתך שנתתה לי להיות מלך על ידי שמואל, דכתיב: וגם נצח ישראל לא ישקר ולא ינחם (שמואל א ט״ו:כ״ט).

ותעשה לי זה בצדקתך – פַרְטַא מֵרְצִי.

מזמור לדוד י״י שמע תפלתי – גם זה המזמור מענין אשר לפניו.

ואמר: י״י שמע תפלתי באמונתך ענני בצדקתך – פירוש באמונתך – שהבטחתני ודברך אמת. בצדקתך – כי אתה צדיק וישר, ותראה כי עמי הצדק ועם אויבי העול.

(הקדמה) זה המזמור חברו דוד בברחו מפני אבשלום אל עבר הירדן, והתפלל שיושיעו מצרת אבשלום, ויכרית את אויביו. ואמר:

(א) ה׳ שמע תפילתי [האזינה אל תחנוני]. וזה שתטה אוזן אל תחנוני, ולא תתעלם מהם בסיבת עוון בת שבע: באמונתך. שאמרת (לעיל פט כט) ׳לעולם אשמר לו חסדי ובריתי נאמנת לו׳¹, ועם זה² ענני לתת את שאלתי בצדקתך - לא בזכותי:

1. רש״י: באמונתך - להאמין הבטחה שהבטחתני.

2. אף שהבטחת, איני מבקש בזכותי.

(א-ב) מִזְמוֹר לְדָוִד ה׳ שְׁמַע תְּפִלָּתִי וגו׳. בעודו במערה¹ בורח ונחבא מפני אבשלום בנו אמר, ה׳ שְׁמַע תְּפִלָּתִי הַאֲזִינָה אֶל תַּחֲנוּנַי, בֶּאֱמֻנָתְךָ עֲנֵנִי – שאמרת (תהלים פ״ט:ל״ד) ׳לא אשקר באמונתי׳, אך ׳ענני׳ בְּצִדְקָתֶךָ, שלא תמרק על ידי ייסורין, רק ב׳צדקה׳, שהיא משפט וצדק מעורב עם מידת רחמים². וזהו אומרו וְאַל תָּבוֹא בְ׳מִשְׁפָּט׳ אֶת עַבְדֶּךָ כִּי לֹא יִצְדַּק לְפָנֶיךָ כָל חָי, ׳כי יצר לב האדם רע׳ (בראשית ח׳:כ״א), על דרך ׳הן בעוון חוללתי׳ (תהלים נ״א:ז׳), וכמו שכתוב (איוב ט״ו:י״ד) ׳ומה יצדק אנוש עם אל׳ וגו׳³:

1. הנזכרת בפרק הקודם.

2. ראה לעיל (תהלים מ׳:י״א) ובמצויין שם.

3. ׳כי אין אדם בלא חטא, ותצטרך להחריב את העולם׳ (נדפס), ובבראשית (יח כה) כתב: ׳השופט כל הארץ – כי בהיותך שופט כל הארץ, אם תדין את כולה אחרי הרוב, תשחית אותה לעולם בלי ספק, כי רוב בני אדם רשעים׳.

באמונתך – לאמת ולאמן הבטחתך עלי.

ענני בצדקתך – אם אין בידי זכות ענני בצדקתך.

שמע, האזנה – האזנה קודמת וקלה משמיעה, והתבאר (ישעיהו א׳ י׳) שכשיבואו על שני נושאים מתחלפים ייחס להנושא החשוב לשון שמיעה ולהפחות ממנו לשון האזנה, והתפלה היא העקר נגד התחנונים, כמ״ש בכ״מ.

מזמור לדוד – גם זה הוסד במערה, שמע תפלתי היא תפלה הקבועה שבה מתפללים מצד הנהגתו הכוללת כמו י״ח ברכות שתקנו אנשי כה״ג שמסדרים שבחי המקום תחלה וסוף ובקשת הצרכים הכוללים באמצע, ואחר התפלה אומר תחנונים, שהם צרכי היחיד שמבקש בעד עצמו דברים פרטיים, ועז״א האזינה אל תחנוני – ומפרש נגד שמע תפלתי באמונתך ענני – כי התפלה על דברים הכוללים מתפללים מצד אמונתו שה׳ נאמן להקים החקים הכוללים שגבל לפרנסת החיים ולהורדת גשמים וכדומה, והוא מחוייב לעשות זאת מצד שברא אותם ומאן דיהיב חיי יהיב מזוני ומאן דיהיב מזוני לחיי יהיב, וכן גשם יורה ומלקוש בעתו, שכ״ז ישמור לכלל העולם מצד אמונתו, ונגד האזינה אל תחנוני, מפרש ענני בצדקתך – שהצרכים הפרטים אינו מחוייב מצד האמונה רק שיעשה זאת מצד הצדקה העליונה מצד מדותיו הפרטיים חנון ורחום ורב חסד.

באמונתך – לקיים הבטחתך.

בצדקתך – בחסדך, כי אולי גרם החטא ואינני ראוי עוד לקיום הבטחתך שהיא תמיד על תנאי שאדם יוסיף להיטיב, רק אל תבוא במשפט וגו׳, אל תדייק עמי.

(ב) וְ⁠אַל⁠־תָּב֣וֹא בְ֭⁠מִשְׁפָּט אֶת⁠־עַבְדֶּ֑ךָ ⁠כִּ֤י לֹֽא⁠־יִצְדַּ֖ק לְ⁠פָנֶ֣יךָ כׇל⁠־חָֽי׃

Do not enter into judgment with Your servant, for no living man shall be justified in Your sight.

תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתר׳ משה אבן ג׳יקטילהמיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןעודהכל

וְלָא תֵעוּל לְבֵית דִינָא עִם עַבְדָךְ אֲרוּם לָא יִזְכֵי קֳדָמָךְ כָּל דְחָי.

And do not enter the house of judgment with your servant, for nothing that lives will be pure in your presence.

כי לא יצדק לפניך כל חי – (כתוב ברמז תש״ג).

ולא תדכ׳ל עבדך אלי אלחכם, פאן כל חי לא יחתג׳ בין ידיך.

ואל תכניס את העבד שלך המשפט לפי שלפניך אין לשום נברא טענה.

ואל, ואל תביא עבדך למשפט כי שום חי לא יופל לטעון לפניך. וכן תרגם שם, כלומר אין בפינו טענה שתצדיק אותנו.

פירשתי יצדק, יטען, מן ומה נצטדק¹.

1. בראשית מד טז.

פסרת יצדק, יחתג׳, מן ומה נצטדק.

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

[An interpretation of this verse is included in the commentary on Verse 1]

במשפט – לשון גבורת משפט ודקדוק דין, לבל יכנס לפנים משורת הדין, וכן הוא אומר: י״י במשפט יבא עם זקני עמו (ישעיהו ג׳:י״ד) – שידקדק עמהם. אבל משפט בלא בי״ת – לטובה, וכן: לעשות משפט עבדו (מלכים א ח׳:נ״ט), שפטני י״י כי אני בתומי (תהלים כ״ו:א׳) – מפני שהיה יודע שיצא מן הדין זכאי בלא חייוב ודקדוק. אבל על ידי דקדוק היה מבקש שלא ידיננו^א שאין אדם אשר לא יחטא. והיה ירא שלא למחול לו אותו עון וידקדק^ב אחריו. ולכך הוא מבקש שלא יבא בדקדוק עמו, כי לא יצדק לפניך כל חי.

א. בכ״י ס״פ: ידינני.

ב. יש שיבוש בכ״י שתוקן.

ואל – את – כמו עם. והטעם אם חטאתי לך אל תבא במשפט עמי עתה כי צרה גדולה יש לי מהאויב.

וכלל כי לא יצדק לפניך כל חי ואיך אצדק אני.

AND ENTER NOT INTO JUDGMENT WITH THY SERVANT. Et in et avdekha (with Thy servant) means, “with.”¹ The meaning of our verse is, “If I have sinned before You, do not come into judgment with me now, for my enemy has placed me in very dire straits.⁠² How can I justify myself when the general rule is, In Thy sight³ shall no man living be justified?”

1. Et usually connects the verb with the direct object. Hence Ibn Ezra’s comment.

2. See next verse.

3. Literally, “For in Thy sight.”

כי לא יצדק לפניך כל חי – כלומר ראוי אני ליסורין כי אדם אין צדיק בארץ,⁠¹ לפיכך אני מבקש צדקתך.⁠²

1. השוו ללשון הפסוק בקהלת ז׳:כ׳.

2. בדומה במיוחס לרשב״ם.

ואל תבוא – עתה שאני בצרה גדולה, אל תבא במשפט עמי – אם חטאתי לך, אל תענישני עתה, כי ידעת כי אני עבדך.

כי לא יצדק לפניך כל חי – אם תביט אל כל מעשיו, ואיך אצדק אני לפניך.

ואל תבוא במשפט את עבדך. על אודות עווני, אחר התשובה: כי לא יצדק לפניך כל חי. כי אין אדם בלא חטא, ותצטרך להחריב את העולם¹:

1. ראה מש״כ רבינו בבראשית (יח כה) ׳השופט כל הארץ. כי בהיותך שופט כל הארץ אם תדין את כלה אחרי הרוב תשחית אותה לעולם בלי ספק כי רוב בני אדם רשעים׳.

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

במשפט – לעשות עמדי כפי גמול ידי.

כי לא יצדק – אם תשלם כפי הגמול אין מי בעולם שיהיה צדיק לפניך לזאת הנח את המשפט ועשה צדקה.

ואל תבא במשפט את עבדך – כי יצויר ג״כ שיעמד את המתחנן במשפט לשקול מעשיו אם ראוי מצד הדין שימלא בקשתו, בקש בל יבא אותו במשפט, ובאר כי אז בהכרח יהיה המשפט בהשקף על החוב שהנברא חייב לבוראו, ואז יבא ה׳ במשפט עמו, שאז גם ה׳ הנושא הנשפט, ר״ל שישקיפו במשפט הזה גדולת ה׳ ורוב הטובות שעשה להמבקש לראות אם עבד וזכה כפי מה שהיה מחויב לפי גדולת הבורא ורוממותו, ובזה לא יצדק לפניך כל חי – כי בערך גדולתך וטובותיך אשר הם בלתי ב״ת, יחויב שתהיה העבודה ג״כ בלתי בעל תכלית ואי אפשר שבעל חי אשר הוא מוגבל יעבוד עבודה בלי גבול, עתה יסדר גוף שאלתו.

(ג) כִּ֥י רָ֘דַ֤ף אוֹיֵ֨ב⁠׀ ⁠נַפְשִׁ֗י⁠ ⁠דִּכָּ֣⁠א לָ֭אָרֶץ חַיָּ⁠תִ֑י⁠ ⁠הוֹשִׁבַ֥נִי בְ֝⁠מַחֲשַׁכִּ֗⁠ים⁠ כְּ⁠מֵתֵ֥י עוֹלָֽם׃

For the enemy has persecuted my soul; he has crushed my life down to the ground. He has made me to dwell in darkness, as those that have been long dead.

תרגום כתוביםמדרש תהליםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג׳יקטילהרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל

אֲרוּם רָדֵף בְּעֵל דְבָבָא נַפְשִׁי דִכְדֵךְ לְאַרְעָא חַיָתִי אוֹתְבַנִי בַּחֲשׁוֹכַיָא הֵיךְ שְׁכִיבֵי עַלְמָא הָדֵין.

For the enemy is persecuting my soul; he has crushed my life to the earth; he made me dwell in darkness like those who are dead in this age.⁠¹

1. This age: that age.

כי רדף אויב נפשי וגו׳ – וכן אמרו ישראל כשאנו מדוכדכים בצרות מה טוב לנו כבר דכדכונו ויבחנונו. וכן הוא אומר (תהלים ס״ו:י׳) כי בחנתנו אלהים צרפתנו כצרף כסף וגו׳. (לא תאמר כן אלא) אלו ואלו הן הרכבת אנוש לראשנו. ואחר כל אלו למשפט. אמר ליה הקב״ה כל כך עבר עליכם אלא מעתה אל תיראו. שנאמר (נחום א׳:י״ב) ועניתך לא אענך עוד.

ואיצ׳א אן אלעדו קד כלבני, וכ׳פץ׳ אלי אלארץ׳ חיותי, ואג׳לסני פי אלט׳לאם כאמואת אלדהר.

ועוד האויב כבר רדף אותי והשפיל לעפר את החיים שלי. והוא הושיב אותי בחושך כמו מיתי עולם.

כי, וגם שהאויב רדפני והשפיל עד הארץ חיי והושיבני במחשכים כמתי עולם. תרגם דכא ״כ׳פץ׳⁠ ⁠⁠״ השפיל, וראה לעיל פט יא.

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

[An interpretation of this verse is included in the commentary on Verse 1]

כי רדף אויב נפשי – כלומר אם חטאתי לך הרי לקיתי וכנגד כל ישראל נאמר מזמור זה.

For an enemy pursued my soul That is to say: If I have sinned before You, behold, I have suffered. This psalm was recited as referring to all of Israel in Babylon.

כי רדף אויב נפשי – למה הוצרכתי לבקש רחמים, מפני שרדף נפשי האויב והסגירני במערה, וקרוב אני ליתפש וליהרג. ואם אתה תדקדק עמי, הריני כאבן שאין לה הופכים,⁠¹ ולכך אל תרשיעני.⁠^א

1. השוו בבלי סנהדרין י״ד.

א. כאן חוזר כ״י סנקט פטרבורג לפירושו של רש״י.

כי – דכא – רמז לבוז ולקלון.

וטעם במחשכים – שהוא נחבא מפניו.

או ידמה צרת הלב ליושב חשך שאיננו רואה.

כמתי עולם – שיש להם זמן רב שמתו.

FOR THE ENEMY HATH PERSECUTED MY SOUL. Crushed my life down to the ground alludes to shame and disgrace. The psalmist says He hath made me to dwell in darkness because he hid himself from the face of his enemy. On the other hand, the psalmist might be comparing the heart’s anguish to one who sits in the dark and cannot see.

AS THOSE THAT HAVE BEEN LONG DEAD. Ke-mete olam means, “As those that have been long dead.”¹

1. Ke-mete olam literally means, “as those who have been eternally (olam) dead.” The dead were once alive. Hence Ibn Ezra’s comment.

וסבל⁠[תי]⁠^א כבר הרבה, כי רדף אויב – שאול.

דיכא לארץ חייתי – שהרי נכנסתי במערה זו מפניו,⁠¹ והנני במחשכים.

1. בדומה במיוחס לרשב״ם על פסוק א׳.

א. סוף המלה קטוע בכתב היד.

כי רדף, דכא לארץ חיתי – כאלו היא לארץ, כי קרובה היא למיתה.

הושיבני במחשכים – ירכתי המערה שהיה יושב, שאין שם אורה, והנה הוא כמת, שהוא בחשך תחת הארץ.

ואמר: כמתי עולם – כלומר שמתו זה זמן רב, שנואש אדם מהם מהתקומה ומהאור יותר מאשר מתו מזמן קרוב. אף על פי שאלה ואלה אין להם דרך תקומה מדרך הטבע, זכר הרחוקים יותר מדרך התקומה שכבר נשחתה צורת גופם.

כי רדף אויב נפשי. כי אמנם כבר ׳רדף׳ שאול ׳נפשי׳: דיכא לארץ חייתי. בסלע המחלוקות: הושיבני במחשכים. בין הנכרים¹: כמתי עולם. כאותם שאין להם חלק בחיי עולם²:

1. שבגלל זה יצא לחו״ל.

2. כי הדר בחו״ל אין לו חלק לעוה״ב, ועי׳ גמרא כתובות, כי גרשני היום מהסתפח ודו״ק.

כִּי רָדַף אוֹיֵב נַפְשִׁי ודִּכָּא לָאָרֶץ חַיָּתִי. כמו שהיה אומר אחיתופל וריעיו החוברים לנגד דוד ׳אין ישועתה לו באלקים סלה׳ (תהלים ג׳:ג׳), באמרם, מי שגזל את הכבשה והרג את הרועה, יש לו חלק לעולם הבא (תנחומא כי תשא ד).

׳חייתי׳ – ר״ל נפשי השכלית, שהיא החיים האמיתיים לאדם במה שהוא אדם: הוֹשִׁיבַנִי בְמַחֲשַׁכִּים כְּמֵתֵי עוֹלָם. שאין להם תקומה בשום אופן¹:

1. בנדפס: ׳כאותם שאין להם חלק בחיי עולם׳.

דכא – ענין שבר וכתיתה.

חיתי – היא הנפש כמ״ש ויהי האדם לנפש חיה (בראשית ב׳:ז׳).

כי רדף – ר״ל והנה תפלתי היא על אשר רדף אויב נפשי.

דכא וגו׳ – כתת חיי להורידה לארץ.

הושיבני – האויב הושיב אותי במקום חושך כמו המתים אשר מעולם השוכנים בחשכת הקבר.

נפשי, חיתי – כבר התבאר בכ״מ שבבואם יחד יכוין בנפשו על הנפש הרוחניית.

כי רדף – ר״ל שנגע בו האויב בשני חלקיו, [א] בנפשו האלהית במה שבקש להחטיאו ולגרשו מהסתפח בנחלת ה׳, עז״א כי רדף אויב נפשי – [ב] בחיי הגוף, כי דכא לארץ חיתי עד שהושיבני במחשכים – היא המערה ששם ישב בחשך כמתי עולם הקבורים בבור, באופן שאני נעדר פה בין משלמות הנפשי בין מחיי הגויה.

חיתי – נפשי, וכן תמת בנער נפשם וחיתם בקדשים (איוב ל״ו:י׳).

כמתי עולם – שהמתים מקרוב יש זוכרם, והחכם המליץ יוסף ברזלי שער שהם חנוטי מצרים הנשמרים בגופם לדורות עולם ומופקדים בבורם (בִּיר הַמִּית, בַּיִר הַמֵּת [ירמיה ו׳:ז׳] Piramide).

(ד) וַתִּ⁠תְעַטֵּ֣⁠ף עָלַ֣י רוּחִ֑י⁠ בְּ֝⁠תוֹכִ֗י יִשְׁתּוֹמֵ֥ם לִבִּֽ⁠י׃

And my spirit faints within me; my heart within me is appalled.

תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג׳יקטילהרש״יאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל

בְּאִשְׁתַּלְהֲיוֹת עֲלַי רוּחִי בְּגוּשְׁמִי יִשְׁתַּעֲמֵם לִבִּי.

When my soul grows weary against me, in my body my heart will be confounded.

פתצ׳ורת עלי רוחי, ופי ג׳ופי יסתוחש קלבי.

ועל ידי כך [ההשפלה והישיבה בחושך] נפשי כואבת. ובתוך גופי לבי מרגיש בודד.

ותתעטף, ״תצ׳וורת״ ראה לעיל קב א. בתוכי, ובקרבי יהיה לבי שומם. תרגם בתוכי ״גופי״ וכך תרגם בויקרא א יג והקרב. ותרגם ישתומם ״יסתוחש״ ענין שממה וכך תרגם בויקרא כו לב והשמותי – ושממו.

וקיל ישתומם בטֺהור אלתא מוכׄרה ען אלסין ולמה תשומם (קהלת ז:טז) [23 ב] אדגאמהא מקדמה עליה.

It states; “was numbed” (yishtômēm) with a visible Tāw following the Sāmekh, whilst “may be dumbfounded” (tishshômēm) (Ecc. 7:16) absorbs it (the Tāw) into the (letter) that follows it.

(ד-ה) ^אזכרתי ימים מקדם – שהפלאתה לנו נסים רבים.

ישתומם – לשון אוטם ותמהון, כמו ואשב שם שבעת ימים משמים בתוכם (יחזקאל ג׳:ט״ו) ותשב תמר ושוממה (שמואל ב י״ג:כ׳).

א. ביאור רש״י לפסוק ה׳ קודם לביאורו לפסוק ד׳ בכ״י לוצקי 778, אוקספורד 165

(4-5) I remember the days of yore when You performed for us many wondrous miracles.

is appalled Heb. ישתומם, an expression of daze and astonishment, like: "and I remained there overwhelmed (משמים) among them seven days" (Yechezkel 3:15). Also: "and Tamar sat, overwhelmed (ושוממה)" (II Sam. 13:20).

ותתעטף – מחשבת הנפש והעטף קצתה על קצתה.

בתוכי – הטעם כפול.

AND MY SPIRIT ENWRAPS ITSELF WITHIN ME. This reference is to the thoughts of the soul. Enwraps itself refers to one end touching the other end.⁠¹

MY HEART WITHIN ME IS APPALLED. Scripture repeats itself.

1. See Ibn Ezra on Ps. 142:4.

בתוכי ישתומם לבי – על נפלאות וניסים שעשית לי.

ותתעטף – פירשנוהו במזמור שלפני זה.

בתוכי ישתומם לבי – כפל הענין במלות שונות.

ותתעטף אז עלי רוחי. כי לא ידעתי מה לעשות: ישתומם לבי. עתה, איך יקום בן על אביו להרגו¹:

1. כמו שאמרו בעניין זה בברכות (י.) ׳כלום יש בן שמורד באביו׳.

(ד-ה) וַתִּתְעַטֵּף עָלַי רוּחִי. כי מחמת הפחד נאגרו כל הרוחות החיוניות סביב ללב ונתעלפתי, כי זוהי סיבת העילוף¹: בְּתוֹכִי יִשְׁתּוֹמֵם לִבִּי. בחשבי איך האמינו אלה הרשעים שאין לי חלק לעולם הבא, וזה כי זָכַרְתִּי יָמִים מִקֶּדֶם – שהחוטא כשהוא שב – אתה מקבלו תמיד, כי [אדם] הראשון אחרי שעשה תשובה – הוליד בצלמו כדמותו, שכל אותן הק״ל שנה שהיה ניזוף, הוליד קופין רוחות שדין ולילין, כמו שאמרו ז״ל (עירובין יח:)². וכן בעון העגל, כשהתפלל משה ו⁠[עשו] תשובה, שהרגו איש את אחיו ואת קרובו (שמות ל״ב:כ״ז), אתה הארכת אפיך ואמרת ׳סלחתי כדבריך׳ (במדבר י״ד:כ׳)³, וכן הרבה. ואם כן, איך יעלה בדעתם שאני אף על פי ששבתי מחטאתי – אין ישועתה לי. ועוד הָגִיתִי בְכָל פָּעֳלֶךָ, שאמרת (שמות ל״ד:י׳) ׳הנה אנכי כורת ברית נגד כל עמך אעשה נפלאות׳ וגו׳, ובְּמַעֲשֵׂה יָדֶיךָ אֲשׂוֹחֵחַ:

1. כמו שפירש לעיל (תהלים קמ״ב:ד׳).

2. ׳ואמר רבי ירמיה בן אלעזר, כל אותן השנים שהיה אדם הראשון בנידוי – הוליד רוחין ושידין ולילין, שנאמר ויחי אדם שלושים ומאת שנה ויולד בדמותו כצלמו, מכלל דעד האידנא לאו כצלמו אוליד׳.

3. לשון זה נאמר על חטא המרגלים, לא על העגל.

ישתומם – ענין תמהון ומושתק כמו ואשב וגו׳ משמים בתוכם (יחזקאל ג׳:ט״ו).

ותתעטף וגו׳ – רוחי שעלי תתעטף ובתוכי תהיה לבי משתומם ומתמה.

ותתעטף – יצייר שדומה כמי שהגיע קצו למות עד שרוחו שהיא כחותיו הרוחניים והנפשיים, מתעטפים ומסתתרים עליו, וכן הלב שהוא מעון החיים ישתומם בתוכו כי רואה שקרובה עתו.

ותתעטף וגו׳ – וכאשר נמס לבי וקריב אני לשיעמום, זכרתי נפלאותיך לרבים וליחיד, והתנחמתי ואזרתי חיל.

(ה) זָ֘כַ֤רְתִּי יָמִ֨ים⁠׀ ⁠מִקֶּ֗⁠דֶם⁠ ⁠הָגִ֥יתִי בְ⁠כׇל⁠־פׇּעֳלֶ֑ךָ בְּֽ⁠מַעֲשֵׂ֖ה יָדֶ֣יךָ ⁠אֲשׂוֹחֵֽחַ׃

I remember the days of old. I meditate on all Your doing; I muse on the work of Your hands.

תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג׳יקטילהרש״יאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןעודהכל

אִדְכַּרִית יוֹמִין מִלְקַדְמִין רְנַנֵית בְּכוּלְהוֹן עוֹבָדָךְ בְּעוֹבָדֵי אַיְדָךְ אֲמַלֵל.

I called to mind the days of old; I meditated on all your deeds; I will speak of the works of your hands.

פאד׳א ד׳כרת אלאיאם אלקדימה, ודרסת כת׳ירא מן אפעאלך, ואעמאל ידיך אנת׳.

ואם נזכרתי במים הקדומים ולמדתי רבים ממעשיך ואשיח במעשה ידיך.

זכרתי, וכאשר אני זוכר את הימים הקדמונים והוגה הרבה מפעליך ומעשה ידיך אשיחה.

ואשוחח מצֺאעף מן אשוח ומתֺלה ואת דורו מי ישוחח (ישעיהו נג:ח) ויושך אן [י]⁠כון [...] אלתצֺעיף ללמ⁠[ו]⁠אצֺבה עלי דֺלך.

“recounted” (ʾasôḥēḥ) is weak from ʾasôaḥ. It is like, “who could describe (yisôḥēḥ) his abode” (Isaiah 63:8). It may be weak of illness as a consequence of that (illness).

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ד]

[An interpretation of this verse is included in the commentary on Verse 4]

זכרתי – הימים הקדמונים שהושעתני.

ומלת אשוחח – מהפעלים עלומי העי״ן והלמ״ד כפול, כמו: יכונן (ישעיהו ס״ב:ז׳).

I REMEMBER THE DAYS OF OLD. I remember the early days when You saved me.

The word asoche’ach (I muse) belongs to those words that drop the middle letter.⁠¹ The last root letter,⁠² like the nun of yekhonen³ (He establishes) (Isaiah 62:7) is doubled.⁠⁴

1. A root that has a vav as its middle letter. The root of asoche’ach is sin, vav, chet.

2. Literally, “the lamed.” “Lamed” is the technical term for the last root letter.

3. The root of yekhonen is kaf, vav, nun. It, too, is a pi’el. Ibn Ezra’s point is that the last root letter is doubled in the pi’el imperfect in words that have a vav as their middle root letter.

4. The last root letter of asoche’ach is doubled in the pi’el imperfect because it has a vav as its middle letter.

כבר זכרתי ימים – ניסים שאירעוני בהם, ומדבר אני בהם.⁠¹

1. בדומה ברש״י, אך בניגוד פרשננו אומר שדוד הולך ומונה את הניסים.

זכרתי ימים – כשאני בצרה וישתומם לבי בתוכי, אני זוכר ימים מקדם שהושעת את אבותינו שהיו בצרה גדולה, ואני מתנחם.

הגיתי בכל פעלך – בפעלים ובנפלאות ובמעשה ידיך שעשית עמהם, אהגה ואשיחה ואתנחם בהם, ואמר ללבי כי כן תעשה עמי.

ובכן זכרתי ימים מקדם, והגיתי בכל פעלך. כי גבר עלי חסדך, והצלתני מיד שאול נגד הטבע: במעשי¹ ידיך אשוחח. יהי רצון שגם עתה אשיח ׳במעשי ידיך׳ להודות לך על חסדך עמי, שתושיעני מן הצרה הזאת:

1. לשה״כ במעשה.

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ד]

במעשה – במקצת ס״ס בגעוא וכן הוא לב״א בחילופים.

הגיתי – ענין מחשבה כמו והגיון לבי (תהלים י״ט:ט״ו).

אשוחח – מלשון שיחה ודבור.

זכרתי – כשאני זוכר הימים שהיו לי מימי קדם וכאשר אחשב בכל פעליך הראשונים וכאשר אדבר במעשי ידיך.

פעלך, במעשה ידיך – עי׳ הבדלם למעלה (כ״ח), ובישעיה (ה׳ י״ב) התבאר שעל פועל ה׳ צריך שימת לב ועיון לז״א הגיתי, ואל מעשי ידיו די לראותם ולדבר בהם כמו שהם עומדים עשוים למראה עינינו, עז״א אשוחח מענין שיחה.

זכרתי ימים מקדם – וברגע זו האחרונה שבו תפרד הנפש מן הגויה יעבור על מחשבותיו כל אשר עבר עליו בחייו, (כמו שבא ציור הזה למעלה ל״ח) עד שיזכור ימים מקדם, והגיתי בכל פעלך במעשה ידיך אשוחח – יש הבדל בין פועל ובין מעשה שמעשה הוא הדבר הנגמר, ופעל הוא העסק בהדבר, וכן יחשב בענינים שבו ראה פועל ה׳ איך ידי הבורא עדן פועלים ועוסקים בקיום המציאות ובשמירתו ע״י השגחתו התמידית, וכן ישוחח במעשה ידיו במציאות העומד נגמר כמו שבראו ה׳ בששת ימי הבריאה.

(ו) פֵּרַ֣שְׂתִּי יָדַ֣י אֵלֶ֑יךָ ⁠נַפְשִׁ֓י⁠׀ כְּ⁠אֶרֶץ⁠־עֲיֵפָ֖ה לְ⁠ךָ֣ סֶֽלָה׃

I spread forth my hands to You. My soul thirsts after You, like a weary land. Selah.

פְּרִיסֵית אַיְדִי בִצְלוֹ קֳדָמָךְ נַפְשִׁי הֵיךְ אַרְעָא דְצַחֲיָא לְמַיָא מוֹדִיקָא לָךְ לְעָלְמִין.

I spread out my hands in prayer before you; my soul looks towards you forever like a land that is thirsty for water.

בסטת כפי אליך, ונפסי כארץ׳ עטשה אלי רחמתך סרמדא.

[המשך מהפסוק הקודם] אני פושט את ידי [בתפילה] כמו אדמה צמאה לרחמיך תמיד.

נפשי, ונפשי כארץ צמאה לרחמיך סלה.

(ו-ז) וקו׳ נפשי כארץ עיפה לך סלה תקדירה נפשי עיפה לך כארץ עיפה למ⁠[ה] פאוגז ופסר דֺלך פי קו׳ כלתה רוחי אלדֺי מענאה תשוקת נפסי כמא קאל נכספה וגם כלתה (תהלים פד:ג).

(6-7) The phrase; “longing for You like thirsty earth. Selah” It is ‘I am longing for You like a thirsty earth.’ Therefore, it is possible to explain “my spirit can endure no more,” to mean my soul yearns as it says; “I long, I yearn for” (Ps. 84:3).

כארץ עייפה – בגולה.

like a weary land in exile.

פרשתי – כדל המתחנן שיבקש מה אתן לו בידו, על כן^א אמר ידי – השתים.

וטעם כארץ עיפה – שתקוה למים כן נפשי תקוה^ב לך.⁠^ג

א. כן בכ״י פרמא 1870, לונדון 24896. בכ״י מנטובה 13 חסר: ״כן״.

ב. כן בכ״י לונדון 24896. בכ״י מנטובה 13, פרמא 1870 חסר ״תקוה״.

ג. כן בכ״י לונדון 24896, פרמא 1870. בכ״י מנטובה 13: ״אליך״.

I SPREAD FORTH MY HANDS. I spread forth my hands like a poor person¹ who begs and asks me, “What will you put unto my hand?”²

Scripture therefore reads my hands; that is, “my two hands.”³

The meaning of ke-eretz ayefah lekha ⁴(after Thee, as a weary land) is, “like a parched land hopes for water,⁠⁵ so does my soul hope to You.”⁶

1. Reading ke-dal rather than kol. – Ha-Keter. See next note.

2. That is, “I spread forth my hands like a poor person who begs and asks for a donation.” Our translation follows Ha-Keter, which reads ke-dal ha-mitchannen, she-yevakesh mah etten lo ve-yado (like a poor person who begs and asks what I will put unto his hand).

3. The psalmist is asking God for help, as a beggar who stretches out each one of his hands for alms asks for help from passersby.

4. Literally, “as a weary land after Thee.”

5. Ibn Ezra’s paraphrase of ke-eretz ayefah (as a weary land).

6. Ibn Ezra’s paraphrase of lekha (after Thee).

וגם עתה אני פורש ידי אליך כדי לבקש רחמים.

ונפשי בארץ עייפה – כארץ יבישה שהיא עייפה למים, כן עייפה לך נפשי סלה.

פרשתי, כארץ עיפה – כמו הארץ הצמאה שהיא מתאוה ומיחלת אל המטר, כן נפשי צמאה ומיחלת לך.

כי אמנם פרשתי ידי כל היום בתפילה, נפשי - וכמו כן ׳פרשתי׳ לך ׳נפשי׳, כענין ׳אליך ה׳ נפשי אשא׳ (לעיל כה א): כארץ¹ עיפה. במדבר, בלכתי למחנים, כאמרו (שמואל ב׳ יז כט) ׳כי אמרו העם רעב ועיף וצמא במדבר׳:

1. בדפוס אולי בארץ, ויל״ע. וגם מהשיעורים נראה שכך קרא, ועי׳.

פֵּרַשְׂתִּי יָדַי אֵלֶיךָ. כמתחנן, על דרך ׳ויפרוש כפיו׳ (שמות ט׳:ל״ג), ופרשתי נַפְשִׁי בפישוט ידיים ורגליים בעודי כְּאֶרֶץ עֲיֵפָה – שהוא המדבר¹, בעודו שם במערה:

1. גרס ׳בארץ׳ בבי״ת, וכן בנדפס, ועיין מנחת שי.

נפשי כארץ עיפה – החכם עראמה במאיר תהלות שלו פירש כאלו הוא בבי״ת בארץ שכן כתב כי הנפש אף כי היא בארץ עיפה הוא גוף אדם היא לך סלה כי הנפש המשכל׳ היא חלק אלוה מעולמו וכו׳. וגם החכ׳ יחייא פי׳ בבי״ת וזהו לשונו אף כי המעשה הטוב הוא נמנע ממני המחשבה טובה עודנה אתי כי נפשי שהיא עתה בארץ עיפה ויבשה מכל טוב לבלתי היותה בארץ אשר עיני ה׳ אלהיך בה מראשית השנה ועד אחרית השנה היא לך אלהי עולם סלה והנצחיות ע״כ. ומגו כללא דמסורת פ׳ לך לך תסתיים דכתיב בכ״ף דנמסר התם ה׳ כארץ בכ״ף והדין חד מנהון ונוסחי דיקי נמי כוותה סליק ודא היא גרסת התרגום ון׳ עזרא ורד״ק ואחריני ולא משגיחינן בעראמה ויחייא לגבי ן׳ עזרא ורד״ק דהוו בקיאי בגירסא טפי מינייהו.

עיפה – לפי שהעיף הוא צמא למים לזה אמר לשון עיפה בדרך שאלה על הארץ הצמאה שלא ירד בה המטר.

פרשתי – אז אפרוש ידי בתפלה כי נפשי תתאוה לפעלך לעולם מבלי הפסק כארץ העיפה וצמאה המתאוה למים ור״ל כמו שהיה מאז כן מתאוות שיהיה לעולם.

פרשתי – אחר שהעביר על לבו כל אשר השיג בעולמו ממעשה ה׳ ופעולותיו אז מכין א״ע אל הגויעה והפרידה מחיים הלזו, ופרשתי ידי כדרך כל בעלי החיים שפורשים ידיהם בעת הגויעה, ומצייר שפורשים אל ה׳ לשוב אליו, וכן (פרשתי) נפשי כארץ עיפה לך – והיא מוכנת לשוב למעון החיים הנצחיים, סלה – סיום הענין.

כארץ עיפה – המשתוקקת לטל ומטר, ודוגמתו ויחלו כמטר לי (איוב כ״ט:כ״ג).

(ז) מַ֘הֵ֤ר עֲנֵ֨נִי⁠׀ ⁠יְהֹוָה֮י״י֮ ⁠כָּלְ⁠תָ֢ה ר֫וּחִ֥י⁠ ⁠אַל⁠־תַּסְתֵּ֣ר פָּנֶ֣יךָ מִמֶּ֑נִּ⁠י⁠ וְ֝⁠נִמְשַׁ֗לְתִּי עִם⁠־יֹ֥רְ⁠דֵי בֽוֹר׃

Answer me speedily, Hashem; my spirit fails. Do not hide Your face from me; lest I become like those that go down into the pit.

תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג׳יקטילהרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל

סַרְהַב עֲנֵי יָתִי יְיָ רְגִיגַת לָךְ רוּחִי לָא תְסַלֵק שְׁכִנְתָּךְ מִנִי וְאִתְמְתִילֵית עִם נָחֲתֵי גוֹב בֵית קְבוּרְתָּא.

Hurry, answer me, O LORD; my spirit¹ yearned for you; do not remove your presence from me; and I have become like those who descend to the pit of the grave.

1. Spirit: +and my soul.

אללהם אג׳יבני מסרעא פאן נפסי כאדהא אן תפנא, ולא תחג׳ב עני רחמתך פאמאת׳ל וארדי אלהלאך.

תענה לי מהר לפי שנפשי כמעט שהתחסלה אם כך אל תמנע רחמיך ממני שכך אני אהיה דומה ליורדי המות.

כלתה, כי רוחי כמעט שכלתה, ואל תסתר רחמיך ממני ואהיה נמשל ליורדי הכליון. כלומר אם תסתיר רחמיך ממני. והנה פניך כאן רחמים.

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ו]

[An interpretation of this verse is included in the commentary on Verse 6]

כלתה רוחי – המתאוה ואינו משיג קרוי כליון עינים וכליון רוח.

my spirit pines If one longs and does not attain, it is called the pining of the eyes and the pining of the spirit.

מהר – כי כמעט כלתה רוחי ונמשלתי עם יורדי בור – הטעם כפול.

או מלת ואל תסתר – בעבור אחרת, כמו: בטרם הרים יולדו (תהלים צ׳:ב׳), ואל אהיה נמשל עם יורדי בור.⁠^א

א. כן בכ״י לונדון 24896. בכ״י מנטובה 13, פרמא 1870 חסר ״עם יורדי בור״.

ANSWER ME SPEEDILY, O LORD. For my spirit almost faileth.⁠¹

[LEST I BECOME LIKE THEM THAT GO DOWN INTO THE PIT.⁠²] Scripture repeats itself.⁠³

On the other hand, the word al (not) in al taster (hide not) might also apply to I become like them that go down into the pit. It is like the word before (be-terem) in Before the mountains were brought forth (Psalms 90:2).⁠⁴ The meaning of I become like them that go down into the pit is, “And I will not be compared to those who go down to the pit.”

1. The psalmist was not dying. However, he came close to it.

2. Literally, “I become like them that go down into the pit.” The word “lest” is not in the text. Our verse literally reads, Answer me speedily, O Lord, my spirit faileth; hide not Thy face from me; I become like them that go down into the pit.

3. I become like them that go down into the pit repeats My spirit faileth.

4. Ps. 90:2 literally reads, Before the mountains were brought forth, and Thou hadst formed the earth and the world. Ibn Ezra believes that this should be read as follows: “Before the mountains were brought forth and before Thou hadst formed the earth and the world.”

מהר ענני – כי קרוב אני אל המות, לפיכך צריך שתמהר שתענני, כי כלתה רוחי – כמעט אמות.

אל תסתר – שאם תסתר פניך מעט ממני ונמשלתי עם יורדי בור.

מהר ענני. כי צרה קרובה: כלתה רוחי. כענין ׳וימת לבו בקרבו׳ (שמואל א׳ כה לז)¹: אל תסתר פניך ממני ונמשלתי עם יורדי בור. אל תתעלם מתחינתי באופן שאהיה נמשל ונדמה ליורדי גיהנם, כאילו לא הועילה תשובתי:

1. ראה לעיל עה״פ ׳לבי חלל בקרבי׳.

מַהֵר עֲנֵנִי ה׳ לפי שכָּלְתָה רוּחִי, וכרגע אתעלף ותצא נפשי, אַל תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ מִמֶּנִּי באופן שאהיה נמשל עִם יֹרְדֵי בוֹר ואותם שאין לה תקומה וישועה עוד, לא בעולם הזה ולא בעולם הבא:

כלתה רוחי – לגודל התאוה כמעט כלתה רוחי מן הגוף ויצאה לה.

ונמשלתי – ר״ל כי כאשר תסתר פניך אהיה נמשל ליורדי בור.

מהר – עם הציור הזה שמצייר כי כפשע בינו ובין המות, מתעורר שכח היחול והבטחון, אומר מהר ענני ה׳ אחר שכלתה רוחי – וכבר יצאה רוחי ועומד על מפתן הגויעה, וכן אל תסתר פניך ממני – שאל תפנה פניך ממני רגע כי בהפנותך ממני, הנה כבר נמשלתי עם יורדי בור – כי חיי תלוים בשערה.

כלתה רוחי – מלשון ותכל (רוח) דוד לצאת אל אבשלום (שמואל ב׳ י״ג:ל״ט) או רצונו נמס לי.

(ח) הַשְׁמִ֘יעֵ֤נִי בַבֹּ֨⁠קֶר⁠׀ ⁠חַסְדֶּךָ֮ ⁠כִּֽי⁠־בְ⁠ךָ֢ בָ֫טָ֥חְתִּי⁠ ⁠הוֹדִיעֵ֗נִי דֶּרֶךְ⁠־ז֥וּ אֵלֵ֑ךְ ⁠כִּי⁠־אֵ֝לֶ֗יךָ נָשָׂ֥אתִי נַפְשִֽׁי׃

Cause me to hear Your loving kindness in the morning, for in You I trust. Cause me to know the way in which I should walk, for to You I have lifted up my soul.

תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל

אַשְׁמִיעַ יָתִי בִּצְפַר טוּבָךְ אֲרוּם בְּמֵימְרָךְ סִבְרֵית אוֹדַע יְתִי אוֹרַח דְנָן דַאֲהַלֵךְ אֲרוּם לְוָתָךְ זְקַפֵית נַפְשִׁי בִּצְלוֹ.

Proclaim your goodness to me in the morning, for I have hoped in your word; make me know this way that I walk, for to you have I lifted up my soul in prayer.

ואסמעני עלי מר אלנהאר פצ׳לך, פאני בך ות׳קת, וערפני אי טריק אסלך פיה, פאני אליך ארפע ט׳ני.

וגם תשמיע לי מהחסדים שלך במשך כל היום. שהרי אני בטחתי בך. ותודיע אותי באיזה דרך אני אלך בה לפי שאני נושא מחשבותי אליך.

השמיעני, והשמיעני לבקרים חסדך כי בך בטחתי והודיעני איזה הדרך אלך בו כי אליך נשאתי מחשבתי ורעיוני. תרגם בבקר ״מר אלנהאר״ לבקרים, בקר בקר, תמיד. וראה בפירושו לעיל ה ד. ותרגומו לעיל קל, ו. ותרגם נפש ״ט׳ן״ מחשבה ורעיון, וכן תרגם לעיל פו ד.

בבקר – בצמוח הגאולה.

[מצאתי: הודיעני דרך זו – נשאתי נפשי אליך שתקבל שאלתי.]

in the morning When the redemption sprouts. (I found.)

let me know the way in which I am to go; I lift up my soul that You accept my request.

השמיעני – כאילו קול יקראני ממרום, כי משם^א יעשה עמי חסד.

וטעם בבקר – כי רובי ההליכות והמלאכות תחלתם בבקר.

וטעם אליך^ב נשאתי את נפשי – כמו ואליו הוא נושא את נפשו (דברים כ״ד:ט״ו).

א. כן בכ״י לונדון 24896. בכ״י מנטובה 13, פרמא 1870: ״השם״.

ב. כן בכ״י לונדון 24896. בכ״י מנטובה 13, פרמא 1870 חסר ״אליך״.

CAUSE ME TO HEAR THY LOVING-KINDNESS. The psalmist speaks as if a voice will call to him¹ from on high, for from there God² will do acts of loving-kindness for him.⁠³

The psalm reads in the morning because most trips and most works commence in the morning.

For unto Thee have I lifted up my soul is similar in meaning to and unto it he lifts up his soul⁴ (Deut. 24:15).⁠⁵

1. Literally, “me.”

2. Literally, “He.”

3. Literally, “with me.”

4. Translated literally.

5. In other words, to “lift up the soul”means to “set one’s mind upon something.” And unto it he lifts up his soul means, “he has set his mind on it.” So, too, For unto Thee have I lifted up my soul means, “I have set my mind upon You.”

השמיעני בבקר חסדך – לפיכך נקט בקר, שבכל בקר ובקר¹ היה מתיירא יותר מבלילה, שבלילה יש חושך וא⁠[ז]⁠^א יכול להחביא עצמו, אבל ביום יש להתפחד יותר.

הודיעני דרך זו אלך – שאנצל ממוקשים.

1. בניגוד לרש״י שפירש בוקר כמשל לצמיחת הגאולה.

א. סוף המלה קטוע בכתב היד.

השמיעני בבקר – עת הצרה היא נקראת ערב, ועת הישועה בקר.

דרך זו אלך – אנה אלך ואנה אברח מפני הרודפים אחרי.

נשאתי נפשי – כמו: ואליו הוא נושא את נפשו (דברים כ״ד:ט״ו), ענין התוחלת.

השמיעני בבוקר. שעברתי את הירדן בלילה שלפניו, כאמרו (שמואל ב׳ יז טז) ׳אל תלן הלילה בערבות המדבר׳: חסדך. שיתעורר איזה אוהב לעזרני, כאמרו (שם פסוק כד-כט) ׳ודוד בא מחנימה [וגו׳], ושובי בן נחש [וגו׳] ומכיר [וגו׳] וברזילי [וגו׳], משכב וספות וכלי יוצר [וגו׳] הגישו לדוד׳:

הַשְׁמִיעֵנִי בַבֹּקֶר חַסְדֶּךָ. כי דוד היה מתפלל [בלילה] שישמיע חסדו בבוקר: הוֹדִיעֵנִי דֶּרֶךְ זוּ אֵלֵךְ וגו׳. כי לא היה יודע אנה יברח ואל מי ינוס לעזרה, ואיכה יתגר מלחמה עם אויביו ומה לעשות:

בבוקר – ר״ל בהשכמה בזריזות רב.

דרך זו אלך – הדרך אשר אלך בה להנצל מיד האויב.

נשאתי נפשי – אני נושא נפשי למעלה להסתכל בך ולבטוח עליך.

השמיעני – עתה סדר ארבע בקשות, [א] שישוב רוחו אל נדנו וישאר בחיים, וע״ז ממליץ השמיעני בבקר חסדך – כאילו מן חשכת הלילה יאיר הבקר ועמו חוט של חסד הבשורה שהחייהו ה׳ וזה תעשה אחר שבך בטחתי – [ב] שתוציאני מן המערה ותודיעני דרך זו אלך – שאצא מן המחשך הלז כי אליך נשאתי נפשי שאתה תנחני במעגלי צדק.

בבקר – להפך ממליצת הושיבני במחשכים, שהצרה כחושך והישועה כאור, וכן ליהודים היתה אורה (אסתר ח׳:ט״ז), או בבקר למחר כי בלילה היה מזמר לפני ה׳.

דרך זו אלך – שעדין לא גמר בעצמו מה יעשה עד שהתקבצו אליו ת׳ איש.

זו – אשר, בלשון ארמי די, וכן במזמות זו חשבו (למעלה י׳:ב׳).

(ט) הַצִּ⁠ילֵ֖נִי מֵאֹיְ⁠בַ֥י⁠ ׀ ⁠יְהֹוָ֗הי״י֗⁠ ⁠אֵלֶ֥יךָ כִסִּֽ⁠תִי׃

Deliver me from my enemies, Hashem; with You I have hidden myself.

תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתר׳ משה אבן ג׳יקטילהרש״יאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קשיעורי ספורנומנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל

פְּצֵי יָתִי מִבַּעֲלֵי דְבָבַי יְיָ מֵימְרָךְ מַנֵיתִי לְפָרִיק.

Deliver me from my enemies, O LORD;

I have reckoned your word to be redeeming.

אללהם כ׳לצני מן אעדאי פאני בך אסתתרת.

ה׳! תציל אותי מאויבי שהרי אני בך נסתרתי [חסיתי תחת כנפיך].

אליך, כי בך נסתרתי. וכאלו כתוב כוסיתי, כלומר אתה מגני מחסי וצלי.

ופירשתי כסיתי, הסתתרתי, כי ענין הכסוי וההסתתרות קרובים.

ופסרת כסיתי, אסתתרת, לאן מעני אלתגטיה ואלאסתתאר קריבין.

ואליך כסיתי יעני אٓוית לך עלי מעני שמתיך כסות לי.

And “to You I look for cover” meaning I seek shelter in You, ‘I place upon you my cover.’

אליך כסיתי – תלאותי אני מכסה מכל אדם להגידם אליך.

to You I have hidden My tribulations I conceal from all men to tell them to You.

הצילני – אמר ר׳ מרינוס: כי אליך כיסיתי – כמו: בך חסיתי (תהלים ז׳:ב׳).

והנכון בעיני: כי מלת לקיחה תהי להפך בעבור אות אחריה, כמו: קחו מאתכם תרומה (שמות ל״ה:ה׳). והנה הטעם כמו תנו קחו לי שתקח לצרכו, וככה: סורה אלי שיסור ממקומו ויבוא אליה,⁠^א והפך זה סורה ממני. אם כן מלת כסוי, אם אמר המכסה אני מאברהם (בראשית י״ח:י״ז) ידוע, ואם אמר המכסה אני אל אברהם, הדבר יהיה להפך.

והנה הטעם הצילני מאיבי י״י – כי אליך אגלה אותם בסתר. והנה תיקון הלשון כי כיסיתי זה הדבר מאחרים, כי אין לי צורך לגלות להם, כי לא יוכלו לעזור לי לבד אליך לבדך כי אתה תוכל להצילני.

א. כן בדפוסים וכן כנראה צ״ל. בכ״י מנטובה 13, לונדון 24896, פרמא 1870, פרמא 2062, פריס 1222, פריס 1367, וטיקן 78, וטיקן 82: ״אליו״.

DELIVER ME. Rabbi Marinus says that elekha khissiti (with Thee have I hidden myself)⁠¹ is like bekha chasiti (in Thee have I taken refuge) (Psalms 7:2).⁠²

However, in my opinion [this is not the case. I will now explain why]. The meaning of the Hebrew word for “taking” (lekichah) is reversed due to the letter that follows.⁠³ For example, kechu (take ye) in Take ye (kechu me-itchem) from among you an offering (Exodus 35:5) has the meaning of tenu (give).⁠⁴ Kachi … li (take to me)⁠⁵ (Kings I 17:10)⁶ means “Take for my⁷ needs.”⁸ The same applies to surah elai (turn aside to me) (Judg. 4:18).⁠⁹ The meaning of this is that Sisera¹⁰ should turn aside from his place and go to Ya’el. The reverse is the case with surah mi-meni (turn aside from me).⁠¹¹ Now with regard to the word kisuy (hidden),⁠¹² if scripture says ha-mechasseh ani me-Avraham (Shall I hide from Abraham) (Gen. 18:7), then we know its meaning.⁠¹³ However, if one says ha-mechasseh ani el Avraham, the reverse is the case.⁠¹⁴ The meaning of deliver me from my enemies, O Lord; with Thee have I hidden myself (elekha khissiti) is, “Deliver me from my enemies, O Lord, for I will reveal them¹⁵ to You in secret (elekha khissiti).” This is the way the text¹⁶ can be fixed:⁠¹⁷

“I have covered these things (khissiti) from others,⁠¹⁸ for I have no need to reveal it to them, for they cannot help me.⁠¹⁹ I have revealed them to You alone (elekha) because You can save me.”²⁰

1. Elekha khissiti (with Thee have I hidden myself) literally means to You have I hidden. This does not seem to make sense. Hence the interpretations that follow.

2. In other words, elekha khissiti is to be interpreted: “in Thee have I hidden (taken refuge).”

3. The word lakach means “took.” However, when followed by a lamed, it means “give.”

4. The import of Exodus 35:5 is, “You shall give (kechu) an offering.”

5. Translated literally.

6. See Ha-Keter. The prophet Elijah told the women of Zarephath, “Take me, I pray thee, a little water in a vessel, that I may drink.”

7. Literally, “his.”

8. That is, “Take for me and then give it to me.”

9. Translated literally. Judg. 4:18 literally reads, And Ya’el went out to meet Sisera and said unto him, “Turn aside to me my lord, turn aside to me, fear not.” And he turned aside unto her into the tent.

10. Literally,“he.”

11. The meaning of this is, “turn aside from me and go elsewhere.”

12. Kissuy is related to khissiti.

13. The meaning of this is obvious. It means, “Shall I hide from Abraham that which I am doing?”

14. According to Ibn Ezra, the import of ha-mechasseh ani el Avraham is, “Shall I reveal to Abraham that which is hidden?”

15. My enemies. I will pray to You to save me from my enemies.

16. Elekha khissiti.

17. This is the way elekha khissiti should be explained.

18. Elekha khissiti should be understood as follows: “I have covered these things (khissiti) from others. [However,] I have revealed them to You alone [elekha].”

19. That is, “They cannot help me overcome my enemies.”

20. “Because You can save me” is Ibn Ezra’s elaboration on, “I have covered these things (khissiti) from others.”

אליך כסיתי – בהבטחתך אני מכסה דעתי מעמי שאיני מגלה להם פחד שבלבי שלא ימס לב⁠[י],⁠^א אבל הכל גלוי לך.

א. סוף המלה קטוע בכתב היד.

הצילני, אליך כסיתי – אמר: הצילני מאויבי י״י כי לא גליתי ריבי לבני אדם, כי שוא תשועת אדם.

אליך כסיתי – מהם, ואליך לבדך גליתי, וזה טעם: אליך כסיתי – אליך צעקתי בסתר ובמכוסה מבני אדם.

הַצִּילֵנִי מֵאֹיְבַי ה׳. עֲשֵׂה אתה משפט עמי ולא יעשוהו אויבי, ואם חטאתי לך על עון בת שבע, שפטני אתה ואל תעזבני בידי אויבי, ראשונה, בהיות כי אֵלֶיךָ – ר״ל, ׳לך ל⁠[בדך] חטאתי׳ (תהלים נ״א:ו׳), ואינן מן העבירות שבין אדם לחבירו, כי אוריה כבר כתב גט כריתות לאשתו כדרך כל היוצא למלחמת בית דוד¹, ועוד כִסִּתִי, שאני פשפשתי [לעשות] הדבר בסוד היותר שיכולתי אף על פי שלא עלה בידי, ולא נתכוונתי שיתחלל שם קדשך בפרהסיא. זה רצה באמרו ׳אליך׳ ובאמרו ׳כיסיתי׳:

1. ראה לעיל שם מש״כ בזה.

מאויבי, ה׳ – יש פסיק בין מאויבי לה׳ כמנהג בכמה מקומות לדבר צחות.

אליך כסיתי – לא גליתי ריבי לבני אדם כי שוא תשועת אדם ולזה כסיתי מכולם לגלות אליך לבדך.

הצילני – [ג] שיצילהו מאויביו האורבים עליו בדרך, כי אליך כסיתי – אחר שכיסיתי את דרכי ומוצאי, ומובאי מכל אדם רק אתה תדע את מקומי, כי אתה המכסה את סודי אשר כסיתי אליך מכל אדם.

כסתי – חסיתי (אנכי⁠־אנחנו, פרך⁠־פלח).

(י) לַמְּ⁠דֵ֤נִי⁠׀ ⁠לַ֥עֲשׂ֣וֹת רְ⁠צוֹנֶךָ֮ ⁠כִּֽי⁠־אַתָּ֢⁠ה אֱל֫וֹהָ֥י⁠ ⁠רוּחֲךָ֥ טוֹבָ֑ה⁠ ⁠תַּ֝נְחֵ֗נִי בְּ⁠אֶ֣רֶץ מִישֽׁוֹר׃

Teach me to do Your will, for You are my God. Let Your good spirit lead me in an even land.

תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג׳יקטילהאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל

אַלֵף יָתִי לְמֶעְבַּד רְעוּתָךְ אֲרוּם אַנְתְּ אֱלָהִי רוּחַ קוּדְשָׁךְ טָבָא תְּדַבֵּר יָתִי בְּאַרְעָא תְּרִיץ.

Teach me to do your will, for you are my God; your good holy spirit will guide me in the land correctly.⁠¹

1. In the land correctly: in the straight path.

פעלמני עמל רצ׳אך פאנך אלאהי, ותדבירך אלג׳ייד יסיירני פי בלד מסתקים.

ותלמד אותי עשיית רצונך הרי אתה אלוהי ולפי שההנהגה שלך הטובה תכוין אותי בארץ ישרה (בדרך הנכונה).

רוחך, והנהגתך הטובה תנחני בארץ מישור.

וקו׳ תנחני בארץ מישור אכׄבאר ען אלרוח אנהא תפעל דֺלך.

It states; “lead me on level ground” predicate of the wind, that did that.

למדני – הרגילני כטעם פרא^א למוד מדבר.

ויש אומרים: כי דמה עצמו שהוא בתוך הים, על כן יבקש רוח טובה שתניחהו ויצא לארץ.

או תחסר אות בי״ת, והוא הישר בעיני: ברוחך טובה תנחני והתי״ו לנכח השם.

ור׳ שלמה ספרדי אמר: כח מהרוח העליונה.

א. כן בכ״י לונדון 24896. בכ״י מנטובה 13, פרמא 1870 חסר ״כטעם פרא״.

TEACH ME. Lammedeni (teach me) is to be interpreted as “train me.” Compare this to limmud (used to) in A wild ass used to the wilderness (Jer. 2:24).

[LET THY GOOD SPIRIT LEAD ME IN AN EVEN LAND.] Some say that the psalmist compares himself to one who is in the middle of the ocean, and therefore asks for a good wind that will lead him to land so that he will be able to leave the water and step onto dry land.⁠¹ It is also possible – and I prefer this interpretation – that the tav of tancheni (lead me) is directed to God,⁠² and that ruchakha (Thy spirit) should be read as if it were written be-ruchakha (with Thy spirit).

Rabbi Solomon the Sephardi says that ruchakha (Thy spirit) refers to “a power coming from an upper spirit.”³

1. According to this interpretation, ruchakha means “Your wind” and tancheni is a third person imperfect. This interpretation renders ruchakha tova tancheni (let Thy good spirit lead me) as, “Your good wind will lead me.”

2. According to this interpretation, tancheni is a second person imperfect. This interpretation renders our verse as follows: “Let thy good spirit lead me in an even land – that is, may God’s will guide the psalmist in the proper path.” See Metzudat David.

3. A power coming from heaven; i.e., an angel.

למדיני לעשות רצונך – כדי שאיני יכול להרג את שאול עתה, ואיני רוצה.

כי אתה אלהי – בטחוני בך.

לפיכך רוחך טובה – רצונך יהיה לי לטובה.

למדני – בקש על תשועת הגוף, ובקש גם כן על תשועת הנפש. ואמר שילמדהו ויעזרהו בלימוד החכמה, כדי שידע מה רצון האל יתברך ויעשהו.

כי אתה אלהי – אני מכיר כי לך לבדך הכח והיכולת, ואתה שופט העולם ומנהיגו.

רוחך טובה – כח רוח העליוני תנחני ותנהגני בארץ מישור – כלומר בדרך ישר לא אכשל בו.⁠¹

1. השוו לשון הפסוק בירמיהו ל״א:ח׳.

בארץ מישור. שלא יקרה מכשול עון:

לַמְּדֵנִי לַעֲשׂוֹת רְצוֹנֶךָ. ואם לא עשיתי דרכי התשובה כראוי, ׳למדני׳ ואעשם: רוּחֲךָ טוֹבָה תַּנְחֵנִי בְּאֶרֶץ מִישׁוֹר. שלא אכשל עוד בשביל שאור שבעיסה¹:

1. יצר הרע, ראה ברכות (יז.).

רוחך – ענין רצון כמו הנני נותן בו רוח (ישעיהו ל״ז:ז׳).

למדני – תן בלבי לעשות רצונך כי אתה אלהי ובידך להטות לבבי אליך.

רוחך טובה – רצונך הטוב תנהג אותי בארץ מישור ר״ל שלא אכשל בעבירה כמו ההולך במקום ישר שאינו נכשל.

תנחני – נסתר לנקבה, ומוסב על רוחך.

ארץ (של) מישור – מציין המישור כאדוני הארץ.

למדני – [ד] שחלף שרדף אויב נפשי להחטיאני, למדני לעשות רצונך – ואחר שאתה אלהי אבקש אשר רוחך הטובה היא תנחני בארץ מישור – מצייר את המישור כעצם מופשט השוכן בארץ מיוחדת, ורוחך הטובה שהיא הרוח הקדש תנחה אותי בארץ הלז, ששם משכן היושר והמישרים.

רוחך טובה וגו׳ – היה בעזרי שלא אבחר להצלתי באמצעים רעים, רק אדבק תמיד ביושר.

(יא) לְ⁠מַעַן⁠־שִׁמְךָ֣ יְהֹוָ֣הי״י֣ תְּ⁠חַיֵּ֑⁠נִי⁠ בְּ⁠צִדְקָתְ⁠ךָ֓׀ ⁠תּוֹצִ֖יא מִצָּ⁠רָ֣ה נַפְשִֽׁי׃

For Your name's sake, Hashem, revive me; in Your righteousness bring my soul out of trouble.

תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןעודהכל

מִן בִּגְלַל שְׁמָךְ יְיָ תְּקַיְמִנַנִי בְּצִדְקָךְ אַפֵּק מִן עָקְתָא נַפְשִׁי.

For the sake of your name, O LORD, sustain me; by your righteousness bring my soul out of distress.

אללהם כמא אנת אהל לה פאחייני, ובעדלך אכ׳רג׳ נפסי מן אלשדה.

ה׳! כפי שזה ראוי לך תחייה אותי. ובצדק שלך תוציא אותי מהצרה.

למען, ה׳ כפי שראוי לך החייני, וראה בפירושו לעיל סט.

למען – בעבור שיוודע שמך.

או בעבור שאני עובד שמך.

FOR THY NAME’S SAKE. So that Your Name be known.⁠¹ On the other hand, For Thy Name’s sake might mean, “Because I serve Your Name.”

1. Reading she-yivvada. See Ha-Keter.

למען שמך – בעבור שיגדל שמך בפי האנשים כשתושיעני ותחייני מהצרה הגדולה שאני בה קרוב למיתה.

תחייני. מעצת אחיתופל שאמר ׳והכיתי את המלך לבדו׳ (שמואל ב׳ יז ב): מצרה. מצרת אבשלום:

לְמַעַן שִׁמְךָ ה׳ תְּחַיֵּנִי. בעבור כבוד שמך, שאם יחטא יחיד – יאמרו לו כלך אצל יחיד¹: בְּצִדְקָתְךָ תּוֹצִיא מִצָּרָה נַפְשִׁי. עתה מיד אבשלום:

1. בע״ז (ה.): ׳א״ר יוחנן משום ר״ש בן יוחאי, לא דוד ראוי לאותו מעשה וכו׳, אלא למה עשו, לומר לך, שאם חטא יחיד – אומרים לו כלך אצל יחיד׳.

למען שמך – למען יקודש ויגדל שמך.

בצדקתך – אף אם אין בידי זכות מ״מ בצדקתך תוציא נפשי מצרה.

למען – עתה מבאר דבריו, עמ״ש השמיעני בבקר חסדך, הוא שלמען שמך ה׳ תחייני – ונגד מ״ש הודיעני דרך זו אלך והוא שיצא מן המערה, אומר בצדקתך תוציא מצרה נפשי – ונגד מ״ש הצילני מאויבי, אמר

תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהכל

(יב) וּֽבְחַסְדְּ⁠ךָ֮ תַּצְמִ֢ית אֹ֫יְ⁠בָ֥י⁠ וְֽ֭⁠הַאֲבַדְתָּ ⁠כׇּל⁠־צֹרְ⁠רֵ֣י^א נַפְשִׁ֑י⁠ ⁠כִּ֝֗י^ב אֲנִ֣י עַבְדֶּֽךָ׃

And in Your mercy cut off my enemies and destroy all those that harass my soul; for I am Your servant.

א. כׇּל⁠־צֹרְרֵ֣י א=כׇּל⁠־צֹרֲרֵ֣י (חטף)

ב. כִּ֝֗י א=כִּ֝י (השמטת נקודת הרביע)

תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל

וּבְחַסְדָךְ תְּמַגֵר בַּעֲלֵי דְבָבִי וּתְהוֹבַד כָּל מְעִיקֵי נַפְשִׁי אֲרוּם אֲנָא עַבְדָךְ.

And by your kindness overthrow my enemies, and destroy all those who oppress my soul, for I am your servant.

ובפצ׳לך עלי אעטב אעדאיי, ואביד ג׳מיע מצ׳אדי נפסי לאני עבדך.

ובחסדך עלי תשחית את כל אויבי ותחסל את כל צוררי נפשי לפי שאני העבד שלך.

ובחסדך, ובחסדך עלי הצמת אויבי והאבד כל מתנגדי נפשי כי אני עבדך. תרגם ״צררי״ ״מצ׳אדי״ מתנגדי, ולפי כ״י כ. ו. מ. אויבי.

ובחסדך – עלי לבדי.

וטעם כי אני עבדך – לאות על הפירוש השני בפסוק למען שמך י״י תחייני (תהלים קמ״ג:י״א).

AND IN THY MERCY. Which You show to me alone.⁠¹

FOR I AM THY SERVANT. For I am Thy servant shows that the second interpretation of For Thy Name’s sake, O Lord, quicken me (verse 11) is correct.⁠²

1. The verse reads: “And in Thy mercy cut off mine enemies.” Ibn Ezra does not believe that the psalmist would actually say such a thing, for killing is not an act of mercy. He thus reads our verse: “And in Thy mercy – which You show to me alone – cut off mine enemies.” – Filwarg.

2. The second interpretation of For Thy Name’s sake, O Lord, quicken me is, “Quicken me because I serve Thy Name.”

ובחסדך – כי אני עבדך ולא הם.

תצמית אויבי. אתיתופל וסיעתו: כל צוררי נפשי. מהאומות, וכן יקרה לצוררי ישראל בתשועת המשיח:

וּבְחַסְדְּךָ תַּצְמִית אֹיְבָי. אחיתופל: וְהַאֲבַדְתָּ כָּל צֹרֲרֵי נַפְשִׁי כולם כִּי אֲנִי עַבְדֶּךָ, וניחמתי על רעה שעשיתי, ולעשות רצונך אלקי חפצתי:

והאבדת – בגעיא.

תצמית – תכרית כמו וברעתם יצמיתם (תהלים צ״ד:כ״ג).

כי אני עבדך – ועל האדון להציל עבדו מיד הקמים עליו.

ובחסדך תצמית אויבי – ונגד מ״ש למדני לעשות רצונך, אמר והאבדת כל צוררי נפשי שהם אויבי הנפש, וזה ראוי יען שאני עבדך.

ובחסדך – חסד הוא יותר מצדקה, והצלתו היא צדקה, ואבדון אויביו הוא חסד.

תצמית – מגזרת לצמיתת (פרשת בהר) ומקורו צם מקור צום שענינו אסיפה, והיפוך מן מץ (עיין מה שכתבתי במזמור הקודם פסוק ז׳) כמו בשרש כלה שמקורו כל.

תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל

רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון