Tehillim 138 – תהלים קלח‏ – Mikraot Gedolot

(א) לְדָוִ֨ד׀ ^אאוֹדְךָ֥ בְכׇל⁠־לִבִּ֑י⁠ נֶ֖גֶד אֱלֹהִ֣ים אֲזַמְּרֶֽךָּ׃

By David. I will give You thanks with my whole heart; in the presence of the mighty I will sing praises to You.

א. לְדָוִ֨ד׀ אין רווח של פרשה לאחר הכותרת

תרגום כתוביםמדרש תהליםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל

עַל יַד דָוִד אוֹדֵי קֳדָמָךְ יְיָ בְּכָל לִבִּי קֳבֵל דַיָנַיָא אֲזַמְרִנָךְ.

Composed by David. I will give thanks in your presence, O LORD, with all my heart; before the judges I will sing to¹ you.

1. Sing to: Praise.

לדוד אודך בכל לבי וגו׳ – אמר ישעיה (ישעיהו מ ז-ח) יבש חציר נבל ציץ. ואתם מה לכם לעשות (שם ט׳) על הר גבוה עלי לך מבשרת ציון. אמרו ישראל מתייראין אנו מפני שונאים. אמר הקב״ה השונאים חציר היו. כלומר כל זמן שהיו קיימים הייתם מתייראין מהם. עכשיו שאבדו (שם ז׳) כי רוח ה׳ עברה בו. ממי אתם מתייראים. (שם ט׳) הרימי בכח קולך הרימי אל תיראי וגו׳. אמרו ישראל אימתי אנו מקלסין כשישלם גמול לרשעים. שנאמר (עבדיה א׳:ט״ו) כאשר עשית יעשה לך גמולך ישוב בראשך. מה היה הגמול שנפץ את עוללי ישראל אל הסלע. שנאמר (תהלים קל״ז:ט׳) אשרי שיאחז ונפץ וגו׳. אותה השעה מקלסין ישראל בכל לבם להקב״ה. שנאמר אודך בכל לבי. מכאן אתה למד שכל זמן שהרשעים בעולם הם משעבדים את ישראל ודוחקים אותם ואינם פנויים לקלס בכל לבם ואם אובדים אותה שעה אודך בכל לבי וגו׳.

דבר אחר: נגד אלהים אזמרך – נגד סנהדרין. שנאמר (שמות כ״ב:כ״ז) אלהים לא תקלל. נגד הנביאים שנקראו אלהים. שנאמר (דברי הימים א כ״ג:י״ד) ומשה איש האלהים. (שמואל א ב׳:כ״ז) ויבא איש האלהים אל עלי. ואף במיתתן נקראו אלהים. שכן אתה מוצא בשמואל (שם כ״ח:י״ג) ראיתי אלהים עולים מן הארץ. לכך נאמר נגד אלהים אזמרך. נגד הצרות הבאות עלינו אנו מזמרין לך. אשתחוה אל היכל קדשך ואודה את שמך. וכן הוא אומר (צפניה ג׳:ט״ז) ביום ההוא יאמר לירושלים אל תיראי וגו׳. כך כשיאבדו רשעים מן העולם ישראל מקלסין להקב״ה כשיבנה היכל ובית מקדשו אותה שעה אשתחוה אל היכל קדשך. למה כי הגדלת על כל שמך אמרתך. אמרו ישראל להקב״ה הגדלת על כל מה שאמרת לנו על ידי הנביאים. ומה אמרתי (יואל ג׳:א׳) והיה אחרי כן אשפוך את רוחי וגו׳. (שם ד׳:י״ח) ואמרת ביום ההוא יטפו ההרים עסיס. וכן הוא אומר (שם ב׳:כ״א) אל תיראי אדמה וגו׳. למה כי הגדיל ה׳ לעשות. וכתיב (תהלים קכ״ו:ב׳) אז ימלא שחוק פינו וגו׳.

רמז תתפז

לדוד אודך בכל לבי וגו׳ יודוך ה׳ כל מלכי ארץ. דרש רבי יהודה רבה אפיתחא דבי נשיאה מאי דכתיב יודוך ה׳ כל מלכי ארץ כי שמעו מאמר פיך לא נאמר אלא אמרי פיך, בשעה שאמר הקב״ה אנכי ולא יהיה לך אמרו עו״א לכבוד עצמו הוא דורש, כיון שאמר כבד את אביך ואת אמך וזרו והודו למאמרות הראשונות, א״ר יצחק מהכא ראש דברך אמרת ולא סוף דברך אמת, אלא מסוף דברך ניכר שראש דברך אמת.

קול לדאוד, אשכרך יא רב מכ׳לצא, וחד׳א אלאשראף אמג׳דך.

דוד אומר: ה׳! אודה לך בכל לבי ואל מול הנכבדים אהלל אותך.

מאמר לדוד, אודך ה׳ בכל לבי ונגד הנכבדים אזמרך. ותיבת אלהים כאן חול. וכך תרגם לעיל פב ז. וכך תרגם בבראשית ו ב ויראו בני האלהים ״בני אלאשראף״ בני הנכבדים. ושם ג ה תרגם והייתם כאלהים ״מלאיכה״ מלאכים. ובשמות כב ז תרגם האלהים ״אלחאכם״ השופט. והנה היא לארבעה פנים.

נגד אלהים – לעיני השרים.

before the princes I shall sing Your praises before the eyes of the princes (kings).

נגד אלהים – עד דיינים וגדולים.

לדוד אודך בכל לבי – בנעלם.

נגד אלהים – הם הדיינים המקימים משפטי אלהים בארץ.

אזמרך – בגלוי.

I WILL GIVE THEE THANKS WITH MY WHOLE HEART. In private. IN THE PRESENCE OF THE MIGHTY. Elohim (the mighty) refers to the judges who uphold God’s law in the world.

I SING PRAISES UNTO THEE. In public.

לדוד – על צרות שהיו לו בימי שאול, אמר זה המזמור.

נגד אלהים – נגד שפטים ושרים כמו: ראה נתתיך אלהים לפרעה (שמות ז׳:א׳) והרבה כמוהו,⁠¹ ובשלוותו היה מזכיר את הצרה ואת הישועה.

1. בדומה במיוחס לרשב״ם, ובניגוד לרש״י שמדובר במלאכים.

לדוד אודך בכל לבי – בכל דעתי ושכלי. וכן אזמרך – בגלוי.

נגד אלהים – והם השופטים והחכמים, כמו: עד האלהים יבא דבר שניהם (שמות כ״ב:ח׳). ההודאה תהיה בלב לבדו, או עם הפה, והמזמור בפה.

(הקדמה) בזה המזמור התפלל דוד המלך שיקבלו מלכי האומות ממנו בהודיעו להם את גודל האל יתברך, והתפלל שיהיה כן לעתיד לבוא, שיכירו מלכי ארץ דרכי טובו ומעלתו, וישירו תהילתו. ואמר:

(א) אודך בכל לבי. שגם נפשי המתאווה שוקקה לעשות זה¹, לא השכלים² בלבד: נגד אלהים. מלכי ארץ ושופטיה³:

1. ׳בכל לבי׳, מרבה גם חלקו הגשמית של הנפש, ע״ד ׳בכל לבבך׳ – בשני יצריך, וכן מבואר להדיא בשיעורים כאן, ומשמע שלדעת רבינו הדרשה היא מ׳בכל׳ ולא מכפילות הבי״ת, ויל״ע היטב.

2. לכאורה צ״ל השכלית.

3. הנקראים ׳אלהים׳, ראה בר׳ א א ועוד. וכן פירש רש״י כאן ׳אלקים – השרים׳, ואבע״ז: נגד אלהים - הם הדיינים המקיימים משפטי אלהים בארץ.

לְדָוִד אוֹדְךָ ה׳ בְכָל לִבִּי. בשני יצרי¹, ואתן תודות לך, ונֶגֶד אֱלֹהִים – שהם השרים הגדולים² – אֲזַמְּרֶךָּ, ׳ואדברה בעדותיך נגד מלכים ולא אבוש׳ (תהלים קי״ט:מ״ו):

1. בברכות (ט׳:ה׳) דרשו ׳בכל לבבך – בשני יצריך, ביצר הטוב וביצר הרע׳. וכ״כ לעיל (תהלים פו יא-יג, קיא א). אך צ״ע כי כאן ׳לב׳ ולא ׳לבב׳. ומשמע שלדעת רבינו הדרשה היא מ׳בכל׳ ולא מכפילות הבי״ת, ויל״ע. וגם בנדפס פירש באופן קרוב: ׳שגם נפשי המתאווה שוקקה לעשות זה, לא השכלית בלבד׳.

2. ראה רש״י, אבע״ז, ובנדפס.

נגד אלהים – הם השופטים והחכמים כמו עד האלהים יבא דבר שניהם (שמות כ״ב:ח׳).

(א-ב) אודך, אודה שמך – עי׳ למעלה (ז׳ י״ח) שהודאת השם קטן מן המודה אליו בעצמו, ובא בעת שה׳ מסתתר בנסים נסתרים, רק נודע ע״י שמו שהוא הנהגת העולם כפי הטבע, הראשון מצוייר שעומד נגד אלהים, והשני מצוייר שעומד נגד היכלו מבחוץ.

לדוד – ידבר על שני מיני הנהגות שינהג ה׳ את עולמו, א] הנהגה התמידית שישגיח באמצעות הטבע, ב] הנהגה הנסיית שינהיג שלא ע״י אמצעי ושליח רק הוא לבדו, על ההנהגה הנסיית אומר אודך בכל לבי נגד אלהים אזמרך – שיצייר שבאופן הנהגה זו המודה על הטוב עומד נגד אלהים פנים אל פנים, בלי אמצעי, ורואה את המלך עצמו, איך עשה לו טובה בעצמו ונותן לו הודאה בעמדו נגדו.

לדוד אודך – שמנה מזמורים אלה זא״ז כולם לדוד.

נגד אלהים אזמרך – נגד שופטים ומלכים, או ענינו נגדך אלהים אזמר כדעת רמבמ״ן.

(ב) אֶשְׁתַּחֲוֶ֨ה אֶל⁠־הֵיכַ֪ל קׇדְשְׁךָ֡ וְא֘וֹדֶ֤ה^א אֶת⁠־שְׁמֶ֗ךָ עַל⁠־חַסְדְּךָ֥ וְעַל⁠־אֲמִתֶּ֑ךָ כִּֽי⁠־הִגְדַּ֥לְתָּ עַל⁠־כׇּל⁠־שִׁ֝מְךָ֗ אִמְרָתֶֽךָ׃

I will bow down toward Your holy temple and give thanks to Your name for Your mercy and for Your truth. For You have magnified Your word above all Your name.

א. וְא֘וֹדֶ֤ה =א (לאחר תיקון). לפני התיקון היה כתוב וְ֘אוֹדֶ֤ה (הצינורית באות וי״ו שלא כדרכו של הכתר), וכנראה שהמשקל הדומה לשם הוי״ה (א*=יְ֘הוָ֤היְ֘⁠־⁠הוָ֤ה) הטעה את המסרן בהתחלה. והשוו לעיל פט,ו (א!=וְ֘יוֹד֤וּ).

תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל

אֶסְגוֹד קֳדָם הֵיכְלָא דְקוּדְשָׁךְ וְאוֹדֵי יַת שְׁמָךְ מְטוּל טוּבָךְ וּמְטוּל קוּשְׁטָךְ אֲרוּם אַסְגֵיתָא עַל כָּל שְׁמָךְ מֵימְרֵי תוּשְׁבַּחְתָּךְ.

I will bow down before your holy temple, and I will confess your name, because of your goodness and because of your truth; for you have magnified over every name of yours the utterance of your praise.

ואסג׳ד אלי היכל קדסך, ואשכד אסמך עלי פצ׳לך ואחסאנך, אד׳ עט׳מת פוק ג׳מיע וצפך ומקאלתך.

וגם אשתחוה אל היכל קדשך ואודה לשמך על החסד וההטבה שלך לפי שהדבורים שלך גדלו מעל כל תיאור.

על, על חסדך וטובתיך כי עשית גדולות למעלה מכל תאריו ודבריך.

כי הגדלת על כל שמך אמרתך – שמך בעל גבורות מקנא ונוקם ואת אמרת הבטחת טובך וחסדך הגדלת על כל שמך אמרתך שאתה מעביר לנו על מדותיך וסולח לנו.

for You magnified Your word over all Your names Your name is mighty, jealous, and vengeful, but You magnified Your word, so that You skip over Your standards, over all Your names, and You forgive us.

כי הגדלת על כל שמך אמרתיך – לעשות, שאתה מדבר ומקיים לעולם ועד, ואין אנו יכולין לספר העישור ממה שהם.

אשתחוה – יש אומרים: כי היכל קדשך – השמים וזה רחוק בעבור אשתחוה.

והנכון: שהוא המקום שהיה שם הארון מצאנו בכל ספר כל שמך בקמץ חטף, על כן לא דבר נכונה המפרש שאמר כי הגדלת על כל בחולם. והפעול שמך ותחסר ו״ו ואמרתך.

והנכון בעיני: כי יש לשם הנכבד שמות תואר, כמו אדוני הקמוץ, גם אלהים ואל שדי^א רק שם העצם הוא הנכתב ואיננו נקרא הוא הנכבד והנורא על הכל. וזה השם לא נודע עד שבא משה אדונינו והשם אמר לו זה השם. וזה הוא ואודה את שמך – שהוא שם העצם.

והנה הטעם כי הגדלת על כל – שם שיש לך שהם שמות התואר השם הנכבד שאמרת.

א. כן בכ״י פרמא 1870, לונדון 24896. בכ״י מנטובה 13 חסר: ״ש-די״.

I WILL BOW DOWN. Some say that Thy Holy Temple refers to heaven.⁠¹ However, this is farfetched, for the verse reads, I will bow down.⁠² In reality, the Holy Temple refers to the place of the Ark.⁠³

The word kol (all) in kol shimekha (all Thy name) is found to be vocalized with a short kamatz in all copies of the Book of Psalms.⁠⁴ Therefore, the commentator who says that the word kol in ki higdalta al kol (for Thou hast magnified above all) is vocalized with a cholam,⁠⁵ and that shimekha (Thy name) is the object,⁠⁶ and imratekha (Thy word) is missing a vav, is incorrect.⁠⁷ The following appears correct to me:

There are many descriptive names for God the Glorious, such as Adonai vocalized with a kamatz, and Elohim and El Shaddai.⁠⁸ However, the proper name of God (YHVH), which is written and not pronounced, is the most glorious and awesome name. It is exalted above all the other names. This name was not known until the coming of Moses our master.⁠⁹ God informed Moses of this name.

The meaning of And [I will] give thanks unto Thy name is, “I will give thanks unto Thy proper name (YHVH).”

Ki higdalta al kol shimekhah imratekha (For thou hast magnified Thy word above all Thy name) means, “For Thou hast magnified Thy glorious Name (YHVH) which You related to me,⁠¹⁰ above all the descriptive names that You have.”

1. The Temple did not exist in the time of King David. Hence this interpretation.

2. It is prohibited to bow to heaven. – R. Sherem.

3. The place where the Ark was housed before the Temple was built.

4. It is vocalized with a cholam in the Mikra’ot Gedolot edition of Psalms. See Minchat Shai. Our verse reads, ki higdalta al kol shimekha imratekha (for Thou hast magnified Thy word above all Thy name). When the word kol ends a phrase, it is vocalized with a cholam. When kol is connected to the word that follows it, it is vocalized with a short kamatz (kamatz katan). Ibn Ezra believes that since kol in our verse is vocalized with a kamatz katan, it is connected to shimekha. He reads our verse as, “For Thou hast magnified above all Thy names (ki higdalta al kol shimekha) Your word (imratekha)” – that is, the Name (YHVH) which you revealed to me.

5. In this commentator’s copy of the Book of Psalms, kol was vocalized with a cholam. The commentator maintained that this was the correct vocalization of the word.

6. Of higdalta.

7. This commentator reads our verse as follows:ki higdalta al kol, shimekhah ve-imratekha. He interprets it as if it were written, ki higdalta shimekhah ve-imratekhah al ha-kol (For Thou hast magnified Thy name and Thy word over all). – Filwarg.

8. These names are not proper names; rather, they are descriptive. Adonai means “Lord,” Elohim means “God Who works through the angels” (Ibn Ezra on Gen. 1:1), and El Shaddai means “God Almighty” (Ibn Ezra on Gen. 17:1).

9. See Exodus 6:3. It should be noted that in contrast to what Ibn Ezra says here, in his commentary on Exodus 6:3 he maintains that the patriarchs did know the name YHVH.

10. Ibn Ezra interprets Thy word (imratekha) as referring to God’s word regarding His Name (YHVH). He renders ki higdalta al kol shimekhah imratekha (For Thou hast magnified Thy word above all Thy names) as follows: “For Thou hast magnified above all Your names, Thy word – that is, Thy name [YHVH] which You revealed to me.”

אשתחוה אל היכל קדשך – הבית שהיה בו הארון.

על חסדך ועל אמתך – החסד הוא שנתן לו המלוכה, והאמת שקיים לו דבר המלוכה כמו שהבטיחו, אחרי שעברו עליו צרות רבות ומכלם הצילהו.

כי הגדלת על כל שמך אמרתך – כמו הפוך: כי הגדלת על כל אמרתך שמך, וכן: מקום שם קבר (יחזקאל ל״ט:י״א) – כמו: מקום קבר שם, לי יזעקו אלהי ידענוך ישראל (הושע ח׳:ב׳) – כמו: לי יזעקו ישראל אלהי ידענוך, אף אש צריך תאכלם (ישעיהו כ״ו:י״א) – כמו: אף צריך אש תאכלם, וכמוהם רבים, כמו שכתבנו בספר מכלל בחלק הדקדוק.

ופירש הפסוק בענין שאמר: ועל אמתך – כמו שפירשנו, שקיים לו מה שהבטיחו. אמר על זה: הגדלת שמך על כל אמרתך – שאתה אומר ועושה, גוזר ומקיים. ועל זה הגדלת שמך – שיאמרו הכל: גדול י״י, שכל מה שאומר עושה, כמו שעשית עמי מה שהבטחתני אחרי אשר אמרו הכל כי לא תהיה לי המלוכה, כי ראו טלטולי גדול. וזה הפירוש הוא הנראה בעיני בפסוק הזה.

ומפרשים אחרים פירשו: כי הגדלת על כל הגדולות, שמך ואמרתך.

והחכם ראב״ע פירש: ואודה את שמך – שם העצם שנכתב ואינו נקרא. והנה הטעם: כי הגדלת השם הנכבד שאמרת למשה על כל שם שיש לך, שהם שמות התואר. ולאלה הפירושים אינו דבק הטעם למה שאמר: על חסדך ועל אמתך.

אשתחוה. בגוף: ואודה. בנפש: על חסדך. שאמרת (לעיל פט כט) ׳לעולם אשמר לו חסדי׳: ועל אמתך. כאמרו (שם) ׳ובריתי נאמנת לו׳: כי הגדלת על כל שמך אמרתך. שגדלת לי ׳אמרתך׳ על ידי נתן הנביא ׳על כל שמך׳ שהוא ׳רב חסד ואמת׳¹:

1. ש׳אמרתך׳ שהבטחת לי הגדלת חסד עוד יותר מכל שמך שגם הוא מורה חסד ואמת. וזהו ׳על חסדך על אמיתך׳.

ואעשה אחר כך פעולות [בגוף], כי אֶשְׁתַּחֲוֶה אֶל הֵיכַל קָדְשְׁךָ וְאוֹדֶה אֶת שְׁמֶךָ עַל חַסְדְּךָ וְעַל אֲמִתֶּךָ שאתה נוהג אתי, לפי שהִגְדַּלְתָּ עַל כָּל שִׁמְךָ אִמְרָתֶךָ – אתה ׳הגדלת אמרתך׳ שאמרת (תהלים פ״ט:ל״ד) ׳וחסדי לא אפיר מעמו׳, ׳ובריתי נאמנת לו׳ (שם פסוק כט), ׳על כל שמך׳, הן על שם המיוחד, הן שם ׳אלקים׳, שזה מורה דין וזה רחמים. כלומר, כשאתה היית עושה עמי דין – ׳הגדלת אמרתך׳ [] ברוגז דיני, וכשהיית עושה עמי חסד – ׳הגדלת׳ והוספת:

כי הגדלת על כל שמך – מצאתי בספר דקדוק ישן על כל שמך שיוצא מן הלל שהוא במקף וניקוד חולם אבל בכל ספרים שלנו הוא בקמץ כמנהג.

ועל אמתך – על שאתה מאמת אמרי הבטחתך לקבל שבים.

כי הגדלת על כל שמך אמרתך – כי הנה כל שמות המקום ב״ה מורים על מרבית גדולתו והמורד במלך גדול הלא אחת דתו להמית ואין מועיל שום פיוס ולזה אמר כי אתה הגדלת על כל שם שיש לך המורה על הגדולה ומאשימים את החוטא מאוד הנה על כולם הגדלת אמרתך שהבטחת לקבל שבים ועם כי מלך גדול אתה.

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

אשתחוה – ונגד ההנהגה השנית שהיא באמצעות הטבע, מצייר שאינו עומד נגד אלהים בהודאתו, כי המלך מסתתר בהיכלו, ר״ל בשמים, ולפניו עומדים שלוחיו שהם שרי המערכת אשר באמצעותם ישגיח ויעשה נסים נסתרים, ובזה אשתחוה אל היכל קדשך. ואודה את שמך. כי המלך יושב בהיכלו בחדרי חדרים והוא עצמו בלתי נודע רק שמו, (ומבואר אצלנו תמיד שהשם יצייר את הענין שבו נודע ונתפרסם, ולא עצמו, ואצל ה׳ יצייר ההנהגה הרגילה הטבעיית), ונגד ההנהגה הראשונה אמר על חסדך, ונגד השניה אמר על אמתך – שכבר התבאר שחסד מציין הנהגה הפלאיית, ואמת מציין הנהגת הטבע.

כי הגדלת – ר״ל הגם ששמך (שזה מורה ההנהגה הטבעיית) גדול מאוד, וגם ע״י פרסום שמך בהנהגה הקבועה ההולך בדרך הטבע התגדלת ונודעת לעיני רבים עמים, בכ״ז אמרתך היינו בעת שיתגלה אמרתך, שלא כמלך המסתתר בהיכלו רק כמלך המתגלה ופוקד והכל שומעים אמרותיו ופקודותיו, ר״ל בעת תענה אל הצדיקים המתפללים אליך ותעשה להם נסים שלא ע״פ הטבע, זה הגדלת על כל שמך – זה גדול יתר מאד מן שמך הנודע ע״י ההנהגה הרגילה הטבעיית, עתה באר מה היא אמרתך שהזכיר. היא.

כי הגדלת – אמרתך והבטחתך לי על כל שמך, על כל מה שנודע ונגלה מיכלתך עד הנה לשום אדם, דומה למה שאמר (שמואל ב׳ ז׳:י״ט) וזאת תורת האדם או היה ראוי על כל לבא בחולם ובטעם מפסיק, הגדלה שמך ואמרתך על כל דבר והראשון נראה יותר.

(ג) בְּי֣וֹם קָ֭רָֽאתִי^א וַֽתַּעֲנֵ֑נִי⁠ תַּרְהִבֵ֖נִי בְנַפְשִׁ֣י עֹֽז׃

On the day that I called, You answered me. You encouraged me in my soul with strength.

א. קָ֭רָֽאתִי =א?,ל (דחי וקו של געיה להורות על מקום הטעם) וכך במג״ה
• א?=קָ֭רָ֥אתִי (דחי ומרכא?) וכך אצל ברויאר

תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל

בְּיוֹמָא דִי קְרֵית עֲנֵי יָתִי אַסְגַעְתָּנִי בְּנַפְשִׁי עוּשְׁנָא.

In the day that I call, answer me; you have magnified strength in my soul.

אן יכון פי יום אדעוך תג׳יבני, פירגבני פי נפסי עזך.

שתענה לי ביום שאקרא לך. וכך אני אהיה אוהב את העוז שלך בנפש שלי.

ביום, שיחא ביום אקראך תענני ויהיה עזך חשקת נפשי. תרגם תרהבני ״רגבה״ וכן תרגם לעיל מ. ה. צ. י. אבל לעיל פז ד, פט יא תרגם ״אהל אלפתן״ אנשי הרשע ומעוררי מדנים, ראה שם.

תרהיבני – הגדלתני.

(ג-ד) תרהבני בנפשי עוז אמרי פיך – שקיימת לי.

ביום – תרהיבני – תחזקני.

עוז – פעול. והנה מלת תרהיבני יוצאה לשנים פעולים.

IN THE DAY. Tarhiveni (Thou didst encourage me) means, “You fortify me.”

WITH STRENGTH. Oz (strength) is the object.⁠¹ The word tarhiveni has two objects.⁠²

1. Of tarhiveni. See next note.

2. The psalmist and oz (strength). Ibn Ezra reads our clause as follows: “You will fortify me (tarhiveni), You will fortify my soul with strength (tarhiv oz ve-nafshi).” Strictly speaking, it is tarhiv that has two objects. However, since scripture only employs tarhiveni, Ibn Ezra follows suit.

תרהיבני בנפש עוז – הגדלתני, כל רהב לשון גידול והגבהה, ונתתה בנפשי עוז.⁠¹

1. בדומה ברש״י.

ביום קראתי – ביום שהייתי בצרה, נע ונד, וקראתי אליך, ועניתני והושבתי במרחב מהצרה.

תרהיבני בנפשי עוז – כלומר, נתת חוזק גדול בנפשי על אמונתך, כי ידעתי כי אין אל זולתך ואתה רואה ומשגיח בענייני בני אדם.

(ג-ד) וזה ביום קראתי על ידי נתן הנביא ואמרתי ׳ראה אנכי יושב בבית ארזים׳ (שמואל ב׳ ז ב): ותענני. על ידו בחסד נפלא: תרהיבני בנפשי עז. אתה עוזי ומעוזי, יהי רצון ש׳תרהיבני׳ ותנשאני ׳בנפשי׳, שתוכל נפשי להטות לבב מלכי ארץ לעבודתך¹, ובזה יודוך ה׳ כל מלכי ארץ כי שמעו אמרי פיך. מפני שהודעתים נפלאות מתורתך²:

1. תרהיבני ותחזקני להטות ׳עוז׳ – המלכים, ודו״ק.

2. ראה רד״ק: ׳כי במלוך דוד נאמר (דהי״א יד, יז): ויצא שֵׁם דוד בכל הארצות, וה׳ נתן פחדו על כל הגוים. ובפחדם ממנו פחדו מהאל, כי הכירו וידעו כי מה׳ היתה לו, ומתוך כך הודו באל יתברך, כי הוא אדון על הכל, שהמליך את דוד אחר שנואש ממנו כל אדם׳.

בְּיוֹם קָרָאתִי והתפללתי ואמרתי לבנות לך בית, וַתַּעֲנֵנִי על ידי נתן הנביא (שמואל ב׳ פרק ז), ואז תַּרְהִבֵנִי בְנַפְשִׁי, עם תשובתך אתה הודעת לכל העולם כולו [שמה] שאמרתי לעשות לך בית היה לפניך לרצון, ו׳תרהיבני׳ עוד עֹז¹, כי אז אמרת שלא תיפסק מלכותי מדור לדור (שם פסוק יב-יז)⁠²:

1. ׳ואין עוז אלא מלכות׳.

2. בשמואל שם: ׳וַהֲקִימֹתִי אֶת זַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֲשֶׁר יֵצֵא מִמֵּעֶיךָ וַהֲכִינֹתִי אֶת מַמְלַכְתּוֹ וגו׳, וְכֹנַנְתִּי אֶת כִּסֵּא מַמְלַכְתּוֹ עַד עוֹלָם וגו׳, וְחַסְדִּי לֹא יָסוּר מִמֶּנּוּ וגו׳, וְנֶאְמַן בֵּיתְךָ וּמַמְלַכְתְּךָ עַד עוֹלָם לְפָנֶיךָ כִּסְאֲךָ יִהְיֶה נָכוֹן עַד עוֹלָם, כְּכֹל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וּכְכֹל הַחִזָּיוֹן הַזֶּה כֵּן דִּבֶּר נָתָן אֶל דָּוִד׳. ובדברי הימים א׳ (יז כה-כז): ׳כִּי אַתָּה אֱלֹהַי גָּלִיתָ אֶת אֹזֶן עַבְדְּךָ לִבְנוֹת לוֹ בָּיִת עַל כֵּן מָצָא עַבְדְּךָ לְהִתְפַּלֵּל לְפָנֶיךָ, וְעַתָּה ה׳ אַתָּה הוּא הָאֱלֹהִים וַתְּדַבֵּר עַל עַבְדְּךָ הַטּוֹבָה הַזֹּאת, וְעַתָּה הוֹאַלְתָּ לְבָרֵךְ אֶת בֵּית עַבְדְּךָ לִהְיוֹת לְעוֹלָם לְפָנֶיךָ׳.

תרהבני בנפשי – במקצת מדוייקים מלת תרהבני בטפחא ובי״ת בנפשי רפוייה כדינא ובקצתם תרהבני כרביע ובי״ת בנפשי דגושה.

תרהיבני – ענין התחזקות כמו ורהבם עמל ואון (תהלים צ׳:י׳).

תרהיבני – תחזקני לשום בנפשי עוז ואמצות להתחזק בעבודתך.

(ג-ד) ביום קראתי ותענני – בעת שקראתי בתפלה ואתה תענני בעצמך, שאז תתן אמרתך לענות למתפלל ולעשות לו נס, אז יודוך ה׳ כל מלכי ארץ יען ששמעו אמרי פיך שאינך דומה לעשירי ב״א המסתתרים בהיכליהם ובלתי עונים לקוראים, ואמרותיהם לא נשמעו, רק כי שמעו אמרי פיך, שאתה מדבר ועונה בעצמך (ומ״ש תרהיבני בנפשי עז הוא מאמר מוסגר, ר״ל כן תרהיבני עז בנפשי לחשב שבעת שתענני כי קראתי, יודוך כל מלכי ארץ, כי מה שיענה ה׳ להצדיק בתפלתו זה מורה על עז נפשו, שהיא חלק אלוה ממעל, וזאת תרהיב אותה עז כי היא דבוקה באלהים, והוא קרוב אליה לשמוע תפלתה).

תרהיבני – עיין מה שכתבתי למעלה פ״ז:ד׳ על שם רהב, ינקדוהו הפעיל אע״פי שחסר יו״ד הבנין שכן נמצא שהם הרהיבוני (שיר השירים ו׳:ה׳) להוראת התלהבות והרחבת נפש.

בנפשי עז – בתתך בנפשי עוז. או כנוי של תרהיבני מיותר, תרהיב עוז בנפשי.

(ד) יוֹד֣וּךָ יְ֭הֹוָהיְ֭⁠־⁠הֹוָה כׇּל⁠־מַלְכֵי⁠־אָ֑רֶץ⁠ כִּ֥י שָׁ֝מְע֗וּ אִמְרֵי⁠־פִֽיךָ׃

All the kings of the earth shall give You thanks, Hashem, for they have heard the words of Your mouth.

תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל

יוֹדוּן קֳדָמָךְ יְיָ כָּל מַלְכֵי אַרְעָא אֲרוּם שְׁמַעוּ מֵימְרֵי תוּשְׁבַּחְתָּךְ.

All the kings of the earth will give thanks in your presence, O LORD, for they have heard the utterance of your praise.

יודוך ה׳ כל מלכי ארץ כי שמעו אמרי פיך – לא היתה אומה באומות שלא הלך ודבר ודפק על פתחה אם ירצו ויקבלו את התורה מ״ט כי שמעו אמרי פיך, ואומר אלוה מתימן יבא וגו׳ ה׳ התורה מ״ט כי שמעו אמרי פיך, ואומר אלוה מתימן יבא וגו׳ ה׳ מסיני בא וגו׳, יכול שמעו וקבלו, ת״ל ואותם לע יעשו, ואומר ועשיתי באף ובחמה נקם את הגוים אשר לא שמעו, אפילו שבע מצות שקבלו עליהם פרקום ונתנום לישראל, משל לאחד ששלח את חמורו ואת כלבו לגורן וכו׳. בא דוד ונתן הודאה למקום על כך שנאמר אתה האל עושה פלא וגו׳, אמר דוד רבון העולמים פלאות שעשית בעולמך שהודעת תורתך לעובדי אלילים, ואין עוז אלא תורה שנאמר ה׳ עוז לעמו יתן.

וישכרך יא רב ג׳מיע מלוך אלארץ׳, אד׳ סמעוא אקואלך אלצאדקה.

ה׳! ולכן יודו לך כל מלכי הארץ לפי ששמעו את מאמריך הצודקים.

כי, כי שמעו דבריך הצודקים.

כי שמעו – כששמעו אמרי פיך: לא תרצח, לא תנאף, הודו על אמרי פיך על אנכי ולא יהיה לך. כדיי הוא להקבילם עול מלכותו עליהם תחלה ואחר כך יגזור גזירותיו.

for they heard When they heard the words of Your mouth: "You shall not murder; You shall not commit adultery,⁠" they acknowledged the words of Your mouth: "I am [the Lord your God]" and "You shall have no [other god].⁠" It is proper to make them first accept the yoke of His kingdom, and then He should levy all His decrees.

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ג]

יודוך – טעם שמעו אמרי פיך – שמשחתני להיות נגיד ועמים ישרתוני.

ALL THE KINGS OF THE EARTH SHALL GIVE THEE THANKS.

The meaning of For they have heard the words of Thy mouth is, “They have heard that You anointed me to be king, and that nations shall serve me.

יודוך י״י כל מלכי ארץ – על הגדולה שנתתה לי.

כי שמעו^א אמרי פיך – שהרי שמעו כל העולם שנדרת להמליכני,⁠¹ ועתה קיימת לכך.

1. בניגוד לפירוש רש״י שמדובר בעשרת הדברות שכל העמים שמעו.

א. כן בפסוק. בכ״י בטעות: שמרו.

יודוך י״י – בזה הדבר שענית לי מהצרה, וקיימת לי דברך הטוב בדבר המלוכה, יודוך כל מלכי ארץ – היודעים אותי.

כי שמעו אמרי פיך – שאתה הבטחתני במלוכה. וכשראו אותי נע ונד, ושאול רודף אחרי להרגני, היו נואשים ממלכותי והיה רחוק בעיניהם שאמלוך. ועתה שקיימת לי דברך הטוב, יודוך. וזה הפסוק מוכיח הפירוש שפירשתי בפסוק: על כל שמך אמרתך (תהלים קל״ח:ב׳).

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ג]

(ד-ו) יוֹדוּךָ ה׳ כָּל מַלְכֵי אָרֶץ כִּי שָׁמְעוּ אִמְרֵי פִיךָ. ממני, כי אני הוריתי להם דרכיך: וְיָשִׁירוּ בְּדַרְכֵי ה׳ כִּי גָדוֹל כְּבוֹד ה׳. אחרי שהוריתים, וגדול כבודו כִּי רָם ה׳ וְשָׁפָל יִרְאֶה, ׳המגביהי לשבת – המשפילי לראות׳ (תהלים קיג ה-ו), וזה לא יוכל זולתו, והסיבה היא שֶכֹּח האל הוא לאין תכלית, יוכל להשגיח על הכל, כנקלה כנכבד¹: וְגָבֹהַּ מִמֶּרְחָק יְיֵדָע. שאם יאמר הרשע ׳אעלה על במתי עב׳², גם משם יורידנו ה׳³ וייסרו למשפט.

ו׳יידע׳ מלשון ׳ויודע בהם אנשי סוכות׳ (שופטים ח׳:ט״ז)⁴:

1. ראה אור עמים (פרק השגחה), הובא לעיל (תהלים קיג ה-ו).

2. לשה״כ בישעיה (יד יד).

3. ע״פ ירמיה (מט טז): ׳כי תגביה כנשר קנך משם אורידך נאם ה׳⁠ ⁠׳.

4. כ״כ רש״י ואבע״ז. ובנדפס לא פירש כן.

כי שמעו – כאשר שמעו אמרי פיך שאתה מקבל שבים אז יודוך.

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ג]

אמרי פיך – לי, יחדלו מבטוח באליליהם ויודו שמך למען ייטב להם כמוני.

(ה) וְ֭יָשִׁירוּ בְּדַרְכֵ֣י יְהֹוָ֑היְ⁠־⁠הֹוָ֑ה⁠ כִּֽי⁠־גָ֝ד֗וֹל כְּב֣וֹד יְהֹוָֽהיְ⁠־⁠הֹוָֽה׃

Yes, they shall sing of the ways of Hashem, for great is the glory of Hashem.

תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןעודהכל

וִישַׁבְּחוּן עַל כְּבִישֵׁי יְיָ אֲרוּם רַב אַיְקָרָא דַיָי.

And they will sing praise on the pathways of the LORD, for great is the glory of the LORD.

פינעתון סיר אללה, ויקולון מא אעט׳ם כרם אללה.

ויתארו את הנהגות ה׳ והם יאמרו: כמה גדול כבוד ה׳.

וישירו, ויתארו ארחות ה׳ ויאמרו כמה גדול כבוד ה׳. וכן כתב בספרו האמו״ד מאמר ב פ״י ושחובה להללו במדותיו הטובות והגדולות כמו שאמר וישירו וכו׳.

וישירו – לא יהיה להם שירות חשק או שירות מלחמות, רק שירות בדרכי השם ולספר מעשיו.

YEA, THEY SHALL SING OF THE WAYS OF THE LORD. They will not possess songs of lust or songs of war. They will only sing songs dealing with the ways of God and His deeds.

יודוך וישירו בדרכי י״י – ויקחו מוסר, וילכו בדרך ישר.

וישירו – יאמרו שיר ותהלה לי״י, וישירו בדרכיו ובמעשיו הנוראים, כי בידו הכל, ובידו להשפיל ולהגביה.

ויאמרו כי גדול כבוד י״י – והוא לבדו האל. כי במלך דוד אמר: ויצא שם דוד בכל הארצות, וי״י נתן פחדו על כל הגוים (דברי הימים א י״ד:י״ז). ובפחדם ממנו, פחדו מהאל, כי הכירו וידעו כי מי״י היתה לו (מלכים א ב׳:ט״ו), ומתוך כך הודו באל יתברך כי הוא אדון על הכל, שהמליך את דוד אחר שנואשו ממנו כל אדם. וכן שלח חירם מלך צור לשלמה ואמר: ברוך י״י אלהי ישראל אשר עשה את השמים ואת הארץ, אשר נתן לדוד המלך בן חכם (דברי הימים ב ב׳:י״א). הנה מתוך גדולת דוד ומלכותו, הודה באל יתברך כי הוא עשה את השמים ואת הארץ.

וישירו בדרכי ה׳. לעתיד לבוא, כי אז יהיה גדול כבוד ה׳ אצל כל המין האנושי:

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ד]

וישירו – לא ישירו שירי שחוק וחשק כ״א ישירו בדרכי ה׳ בהנהגת מדותיו.

כי גדול וגו׳ – וראוי אם כן לשיר בדרכיו.

וישירו – ואז ישירו המלכים בדרכי ה׳, כי גדול כבוד ה׳ – גדול ונעלה הוא, כי כבודו תלוי בו בעצמו ולא יופחת כבודו ע״י שישגיח בשפלים, בהפך,

תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהכל

(ו) כִּי⁠־רָ֣ם יְ֭הֹוָהיְ֭⁠־⁠הֹוָה וְשָׁפָ֣ל יִרְאֶ֑ה⁠ וְ֝גָבֹ֗הַּ מִמֶּרְחָ֥ק יְיֵדָֽע׃

For though Hashem is high, yet He regards the lowly, but the haughty He knows from afar.

תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל

אֲרוּם רָמָא יְיָ וּמַכִּיךְ יֶחֱמֵי לְטָב וְגֵיוְתָנָא מִן שְׁמַיָא רְחִיקִין יַמְאֵיךְ.

For exalted is the LORD, but he will look on the humble for good; but he will humble the proud from heaven afar.

כי רם ה׳ ושפל יראה – דרש רב עוירא ואי תימא רבי אלעזר בוא וראה שלא כמדת הקב״ה מדת ב״ו, מדת ב״ו גבוה רואה את הגבוה ואין גבוה רואה את השפל אבל מדת הקב״ה אינו כן הוא גבוה ורואה את השפל שנאמר כי רם י״י ושפל יראה וגבוה ממרחק יידע, א״ר אלעזר כל אדם שיש בו גסות הרוח שכינה מיללת עליו שנאמר וגבוה ממרחק יידע.

ואן אללה רפיע ינט׳ר אלי אלוצ׳יע, ואלשאמך׳ יערפה מן בעיד קדרה.

הרי ה׳ העליון רואה את השפל וגם את הגבוה מרחוק הוא יודע את הערך שלו.

וגבוה, והגאותן יודיענו ממרחק את ערכו, והנה וגבוה מוסב על האדם הגאה ורם הלבב והכוונה ייסרנו וישפילנו כי שיודע ערכו.

יידע – יְיַסר, כמו: ויודע בהם את אנשי סכות.

He chastises Heb. יידע, chastises, like: "and with them he broke (ויודע) the men of Succoth" (Shofetim 8:16).

יידע – ירויני״ן,⁠¹ כמו: ויודע בהם {את} אנשי סכות (שופטים ח׳:ט״ז).⁠²

1. בלעז.

2. בדומה ברש״י.

כי – אז יתברר להם כי השם אף על פי שהוא רם על הכל הוא רואה השפל כמוני, שהייתי בתחלה רועה צאן.

וטעם רואה^א שיושיעני.

ומלת יידע – מהכבד, כמו ייטיב, ונפתח הדל״ת בעבור אות הגרון.

ממרחק – ממקום רחוק,⁠^ב כגבוה שמים מעל הארץ.

ומלת יידע – ילמדנו דעת, שייסרנו,⁠^ג כמו: ויודע בהם את אנשי סוכות (שופטים ח׳:ט״ז).

א. כן בכ״י פרמא 2062, לונדון 24896. בכ״י מנטובה 13, פרמא 1870: ״רועה״.

ב. כן בכ״י פרמא 2062, לונדון 24896. בכ״י מנטובה 13, פרמא 1870: ״מרחק״.

ג. כן בכ״י פרמא 1870, לונדון 24896. בכ״י מנטובה 13: ״שיסרינו״.

THOUGH THE LORD BE HIGH. It will then be clear to them¹ that even though God is exalted over all, He regards the lowly such as I, for I was at first a shepherd of a flock.

The meaning of yir’eh (regardeth) is, “He will save me.”

Yeyeda (He knoweth) is a hifil. It is like the word yeyetiv (doeth good) (Job 24:21).⁠² The dalet of yeyeda is vocalized with a pattach³ because of the guttural.⁠⁴

FROM AFAR. From a place which is afar, such as the height of heaven from the earth.

The word yeyeda (He knoweth) means, “He will teach him wisdom. He will punish him.”⁵ Compare this to va-yoda (he punished)⁠⁶ in and with them he punished the men of Succoth (Judg. 8:16).

1. The kings of the earth.

2. It is similarly vocalized.

3. In place of a tzere. Yeyeda is actually vocalized with a kamatz because it comes at the end of a verse.

4. The ayin.

5. He will teach him by punishing him.

6. Translated according to Ibn Ezra

וגבוה הוא וממקום רחוק שהוא שם.

יידע – מודיע מה שהוא רוצה.⁠¹

1. בניגוד לרש״י ומיוחס לרשב״ם, וראה את הפירוש האחרון ברד״ק שופטים ח׳:ט״ז שפירש את ״וידע״ מלשון הודיע כמו פירושנו כאן.

כי רם י״י ושפל יראה – אז יודו: כי רם י״י, ושפל יראה, ומשגיח בתחתונים. לא כמו שהיו אומרים: עבים סתר לו ולא יראה וחוג שמים יתהלך (איוב כ״ב:י״ד). כשראו כי ראה בעניי ובשפלותי, הודו כי שפל יראה, אף על פי שהוא רם.

וגבוה ממרחק יידע – מבנין הפעיל, בשקל: ואלמנה לא ייטיב (איוב כ״ד:כ״א). ופירושו: והוא גבוה, וממרחק – שהם השמים, שהם רחוקים מן הארץ, משם יודיע דרכיו לבני אדם, שיראו כי הוא ראה אותם.

ויש מפרשים: יידע – כמו ישבר, כמו: ויודע בהם את אנשי סכות (שופטים ח׳:ט״ז). ר״ל הוא רם ויראה השפל וייטיב לו, וישבר הגבוה והגאה ואף על פי שהוא לו ממרחק, לפי דעתו.

כי רם ה׳ ושפל יראה. כי אז ׳יראה׳ וישגיח על הגבוה ועל השפל¹: וגבוה ממרחק יידע. ו׳ממרחק׳ - ממעון קדשו מן השמים² יודיע לכל את ה׳גבוה׳³, בהשפילו גבהות אדם ורום אנשים⁴:

1. נראה שמפרש ׳כי ה׳ יראה את הרם ואת השפל׳.

2. ממרחק - ממקום רחוק כגבוה שמים מעל הארץ (אבע״ז).

3. וגבוה ממרחק יְיֵדָע, מבנין הפעיל, בשקל (איוב כד, כא) וְאַלְמָנָה לֹא יְיֵטִיב. ופירושו, והוא גבוה וממרחק שהם השמים, שהם רחוקים מן הארץ, משם יודיע דרכיו לבני אדם, שידעו כי הוא רואה אותם. (רד״ק).

4. בישעיה (ב יז) ׳ושח גבהות האדם ושפל רום אנשים ונשגב ה׳ לבדו ביום ההוא׳.

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ד]

ממרחק – בקצת הספרים החי״ת פתוחה וקצתם קמוצה.

יידע – ייסר כמו ויודע בהם את אנשי סוכות (שופטים ח׳:ט״ז).

כי רם ה׳ – עם שהוא רם מאוד מ״מ יראה את השפל וישגיח בו להקימו.

וגבוה – עם כי מושבו בגבהי השמים מ״מ ממרחק ייסר את החוטאים.

כי רם ה׳ ושפל יראה – וזה מרוב כבודו וגדולתו, ואת הגבוה, (רק) ממרחק יידע הפך מדרך ב״ו שאם עומד במקום רם הגבוה הוא קרוב אליו יותר מן השפל, ואצל ה׳ השפל קרוב אליו יותר מן הגבוה, עד שהגבוה רחוק ממנו והשפל קרוב אליו.

וגבוה – מוסב לה׳ כמו רם או מוסב לאדם כמו ושפל וגבוה יראה וידע, ויידע בא מלא ע״ד ייקץ יירא ייטב יינק.

(ז) אִם⁠־אֵלֵ֤ךְ׀ בְּקֶ֥רֶב צָרָ֗ה⁠ תְּחַ֫יֵּ֥נִי⁠ עַ֤ל אַ֣ף אֹ֭יְבַי תִּשְׁלַ֣ח יָדֶ֑ךָ וְת֖וֹשִׁיעֵ֣נִי יְמִינֶֽךָ׃

Though I walk in the midst of trouble, You revive me. You stretch forth Your hand against the wrath of my enemies, and Your right hand saves me.

תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל

אִין אֲהַלֵךְ בִּמְצַע עָקְתָא תְּחַיִנַנִי עַל נְחִירָא בַּעֲלֵי דְבָבַי תּוֹשִׁיט אַיְדָךְ לְחַבָּלוּתְהוֹן וְתִפְרְקִנַנִי יְמִינָךְ.

If I walk in the midst of trouble, you will keep me alive;⁠¹ you will stretch forth your hand against the nostrils of my enemies to destroy them, and your right hand will redeem me.

1. Keep me alive: sustain me.

ואנא פאן אסיר פי וסט אלשדה פאנך תחייני, עלי רגם אנף אעדאי תמד ידך ותגית׳ני בימינך.

ושאם אני אלך בתוך הצרה אתה תחייה אותי ובעל כרחם של אויבי אתה תושיט את ידך (העזרה שלך) ובימינך אתה תושיע אותי.

אם, ואני אם אלך בקרב צרה הרי אתה תחייני ועל אפם וחמתם של אויבי תשלח ידך ותושיעני בימינך.

אם – הנה ידעתי כי אתה רם ותראה השפל, על כן אדע אם אלך בקרב צרה אדע שתחייני. ואיך תחייני – שתשלח ידך הנטויה ותושיעני.

על אף אויבי – אמר ר׳ משה: אף על אויבי.

ולפי דעתי: שהוא כמשמעו, על אף אויבי – כמו להכעיסם. והטעם^א בעל כרחם.

א. כן בכ״י פרמא 2062, לונדון 24896. בכ״י מנטובה 13, פרמא 1870: ״וכטעם״.

THOUGH I WALK IN THE MIDST OF TROUBLE. I am aware of the fact that You are exalted [above all] and that You regard the lowly (verse 6). I therefore know that should I walk in the midst of trouble, You will preserve me. How shall You preserve me? You will send Your outstretched right hand to save me.

AGAINST THE WRATH OF MINE ENEMIES. Rabbi Moses says that al af oyevai (against the wrath of mine enemies) is to be interpreted as if it were written af al oyevai (also upon mine enemies).⁠¹ However, according to my opinion, al af oyevai (against the wrath of mine enemies) is to be taken according to its plain meaning.⁠² Al af oyevai means, “to anger my enemies.” Its import is, “against their will.”³

1. The word af means “anger.” Additionally, it means “also.” According to this interpretation, our verse reads, “Thou stretchest forth Thy hand also against mine enemies.”

2. Af is to be rendered as “wrath.”

3. The import of af al oveyai is, “even though it angers my enemies.”

אף אויבי תשלח ידך – אויבי הקמים עלי תשלח. דחיתה אותם ממני ביד שמאל, וביד ימין מכה אותם.

אם אלך – אמר דוד: כשהייתי הולך בקרב צרה – כשהייתי קרוב למות, זהו: בקרב צרה – כשאני בעמק הצרה, אתה תחייני.

על אף אויבי – על אפם ועל חמתם, כלומר: על כרחם, שלא בטובתם.

תשלח ידך – בקרב הצרה, ותושיעני ימינך.

ובזה אם אלך בקרב צרה - בגלות ׳בקרב׳ גאים¹, כאמרו (עובדיה א ג) ׳אומר בלבו מי יורידני ארץ׳: תחייני. בהשפילך אותם: על אף אויבי תשלח ידך. בחרות אפם בנו²: ותושיעני ימינך. בקיבוץ גלויות:

1. במלכות אדום.

2. תשלח ידך על האף שחרו אויבי בנו. וכ״ה במצודות ׳על כי בערה בהם אפם וחמתם לבלעני לזה תשלח עליהם מכת ידך ותושיע לי בימינך׳.

אִם אֵלֵךְ בְּקֶרֶב צרת הגלות – תְּחַיֵּנִי, עַל אַף אֹיְבַי תִּשְׁלַח יָדֶךָ להשקיט חֵמה אפם¹, וְתוֹשִׁיעֵנִי יְמִינֶךָ:

1. ע״פ ישעיה (מב כה) ׳חמה אפו׳. כלומר, תשלח ידך על האף שחרו אויבי בנו.

תחייני – ר״ל תחייני מהצרה.

על אף אויבי – על כי בערה בהם אפם וחמתם לבלעני לזה תשלח עליהם מכת ידך ותושיע לי בימינך.

אם אלך – והשגחתך עלי מצויה וקרובה כ״כ, עד שעת אלך בקרב צרה תחייני, ותשלח את ידך השמאלית על אף וכעס של אויבי וימינך תושיעני, באופן שפועל דין ורחמים כאחד.

תשלח ידך – כמו שלח נא ידך וגע אל עצמו (איוב ב׳:ה׳), תשלח ידך להכות ולהשקיט אף אויבי, ועל במקום אל כמו על ביתו (שמואל א׳ ב׳:י״א) או לשון קצר על אויבי תשלח ידך בעבור אפם, ויש ג״כ לפתור על אף אויבי ע״ד כי על אפי ועל חמתי היתה לי העיר הזאת (ירמיה ל״ב:ל״א), נגד רצון וחפץ אויבי תשלח ידך (השמאלית) וימינך והושיעני.

תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל

(ח) יְהֹוָה֮יְ⁠־⁠הֹוָה֮ יִגְמֹ֢ר בַּ֫עֲדִ֥י^א יְ֭הֹוָהיְ֭⁠־⁠הֹוָה חַסְדְּךָ֣ לְעוֹלָ֑ם⁠ מַעֲשֵׂ֖י יָדֶ֣יךָ אַל⁠־תֶּֽרֶף׃

Hashem will accomplish that which concerns me. Your mercy, Hashem, endures forever. Do not forsake the work of Your own hands.

א. בַּ֫עֲדִ֥י =א,ל ובדפוסים (העולה בהברה הראויה לגעיה קלה)

תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל

יְיָ יַשְׁלִים בִּישָׁא עֲלַוֵיהוֹן אַמְטוּלְתִּי יְיָ טוּבָךְ לַעֲלַם עוֹבָדֵי אַיְדָךְ לָא תִשְׁבּוֹק.

The LORD will pay them back evil¹ on my account; O LORD, your goodness is forever, you will not forsake the works of your hands.

1. The LORD... evil: the word of the LORD will requite them evil.

פאקול אללהם תפצ׳ל עליי, אללהם פאן פצ׳לך אלי אלאבד, פלא תדע צניעתך.

ואז אני אומר: ה׳! תעשה עמי חסד. ה׳! הרי החסד שלך לעולם ואם כך אל תעזוב את שעשית אותו [אותי].

ה׳, ואומר ה׳ גמלני חסד. ה׳ כי חסדך לעולם אל תעזב יצירך. והנה גומר כמו גומל, וראה לעיל נג ג.

יגמר בעדי – יסכים על ידי בקשותיי.

מעשי ידיך – בבית הבחירה, שנאמר בו: כוננו ידיך (שמות ט״ו:י״ז).

May the Lord agree with me May He agree with my requests.

the works of Your hands The Temple, about which is stated: "Your hands established" (Shemot 15:16).

יגמר בעדי – יגמר חסד.

י״י יגמר – חפצי בעדי.

או יגמור מעשי. והנה הוא חסר, כמו: תשכח ימיני (תהלים קל״ז:ה׳). והנה חסדך לעולם עומד ואני מעשה ידיך אם כן לא תרפני.

ומלת תרף – מהבניין הכבד, כדרך: למעשה ידיך.

THE LORD WILL ACCOMPLISH my desire for me.⁠¹ Or, the Lord will accomplish my work for me. A word is missing from our text.⁠² It is like let my right hand forget (Psalms 137:5).⁠³

[FORSAKE NOT THE WORK OF THINE OWN HANDS.] Being that Your mercy endures forever, and that I am the work of Your hands, do not forsake Me.

The word teref (forsake) is a hifil.

[FORSAKE NOT THE WORK OF THINE OWN HANDS.] Ma’ase yadekhah al teref (the work of Thine own hands forsake not⁴) should be interpreted as if it were written le-ma’ase yadekha al teref (the work⁵ of Your hands forsake not).

1. The Hebrew reads Adonai yigmor ba’adi. This literally means, The Lord will accomplish for me. That which concerneth me is not in the Hebrew text. According to Ibn Ezra, our verse is to be read as if it were written, “The Lord will accomplish my desire for me.”

2. The missing word is cheftzi (my desire) or ma’asai (my work).

3. The word that should follow “forget” is missing. See Ibn Ezra on Ps. 137:5.

4. Translated literally.

5. Literally, “to the.”

י״י יגמור – יסיים בעדי.

חסדך לעולם – לא תעשה לי כי אם חסד.

מעשה ידיך – אני, לפיכך אל תרף מלעשות עמי חסד.

י״י יגמור בעדי – כמו שהתחיל להיטיב עמי, כן יגמור חסדו בעדי.

י״י – ענין קריאה.

י״י חסדך יהיה עמי לעולם.

ואף שאני מכיר בטובתך, וכי אני מעשה ידיך – כי אתה עשיתני ואתה גדלתני והמלכתני, אל תרף – חסדך ממני.

ה׳ יגמר בעדי. התשועה של קיבוץ גלויות - בביאת המשיח¹: ה׳ חסדך לעולם. ואמרתי שתהיה אז תשועה גמורה, כי אז יהיה ׳חסדך לעולם׳, לא יקום עוד צורר ישראל, ולכן אני מתפלל - מעשה ידיך אל תרף במלחמת גוג ומגוג, באופן שאזכה לתשועת ימות המשיח שהיא גמורה ותשועת עולמים:

1. ׳כמו שהתחיל להיטיב עמי כן יגמור חסדו בעדי׳ (רד״ק).

ה׳ יִגְמֹר בַּעֲדִי. הוא שהתחיל לקיימני בין האומות, כאמרו (ויקרא כ״ו:מ״ד) ׳ואף גם זאת׳ וגו׳, ׳יגמור׳ הדבר להוציאני משם להיות לנו לאלהים: ה׳ שחַסְדְּךָ לְעוֹלָם, מַעֲשֵׂה יָדֶיךָ אַל תֶּרֶף, שהם – ישראל – ׳מעשה ידיך׳:

יגמור – מלשון גמר והשלמה.

בעדי – עלי.

תרף – מלשון רפיון.

יגמור בעדי – כאשר החל להראות חסדי כן יגמור בעדי ר״ל ישלים חסדו עלי לעולם.

מעשי ידיך – הלא אני מעשה ידיך כי אתה המלכתני לזה אל תרף ידך ממני ואחוז בי.

ה׳ – ר״ל מפני ג׳ טעמים אבטח בישועתו, א] שיגמור מה שהתחיל להושיע כי לא אדם הוא להנחם וזה מצד כבודו בל יהיה חילול השם, ב] מצד החסד כי חסדך לעולם כי החסד אינו תלוי במעשה המקבלים, ג] מצד שמעשה ידיך אל תרף כמו שהאב לא ירף את בנו, וזה קרוב למדת אמת, שאחר שברא את הדבר יחויב מאמתת הבטחתו בל ירף מעזור לו, וזה כמ״ש כי לשמך תן כבוד, על חסדך, על אמתך.

יגמר בעדי – עיין מה שכתבתי למעלה י״ג:ה׳.

תרף – תעזוב, להפך מהחזיק⁠־בְּ, שענינו אחז.

רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון