Tehillim 112 – תהלים קיב‏ – Mikraot Gedolot

רַשִׁיעָא יֶחֱמֵי וְיִכְעוֹס עֲלוֹי שִׁנוֹי יְעַסֵי וְאִתְמְסָא רְגוּג רַשִׁיעֵי תֵיבִיד.

The wicked man will see and be angry, he will grind his teeth at him and rot; the desire of the wicked will perish.

רשע יראה וכעס שניו יחרוק – זה בלק שראה מה עשו לסיחון ועוג ושלח לבלעם לקללם.

תאות רשעים תאבד – בלק ובלעם שאבדה תאותם.

ירא ד׳לך אלט׳אלם פיגתאט׳, ויצד אסנאנה ויתמאסי, כד׳אך שהוהֵ אלט׳אלמין תביד.

הרשע יראה את כל זה (כל הטובות שבאות לצדיק) ויחרה לו וגם יחרוק את שיניו. וגם הוא ימס. כך תגמר תאות הרשעים (בראיית טובת הצדיק העושה צדקות וכו׳ יפסיקו להתאוות לעשות רשעות).

רשע, יראה זאת הרשע ויצטער ושניו יחרק ונמס, כך תאות רשעים תאבד. ובפירושו למשלי כא כה פירש פסוק זה לעולם הבא, וכתב: תיאר ה׳ כי הרשעים יצטערו וידאבו בעולם הבא כאשר יראו נועם הצדיקים כמו שנ׳ רשע יראה וכעס וכו׳, ע״ש. ותרגם כעס ״גיט׳⁠ ⁠⁠״ צער נפשי ורוחני, ובתשע צורות תרגם רבינו מלת כעס או כעש א) ״גיט׳⁠ ⁠⁠״ זו, ולעיל, י יד, עח נח, קו כט, דברים לא כט, ישעיה סה ג, משלי יז כה, כז ג. ב) ״אלם״ יסורין ומכאיבים. לעיל ו ח, לא י, קהלת ב כג, ה טז, איוב ה ב, ו ב, י יז. יז ז. ג) ״גצ׳ב״ חרון אף, דברים לב טז ויט וכא, לעיל כה ה. ד) ״סכ׳ט״ רוגז, דברים ד כה, ט יח, קהלת ז ט, ה) ״כיד״ שמחה לאד, דברים לב כד. משלי כא יט. ו) ״אנצאב״ עונש, קהלת א יח. ז) ״הם״ דאגה, קהלת יא י. ח) ״ברם״ רצינות ואי קלילות, קהלת ז ג. ט) ״ג׳הל״ סכלות, משלי יב טז.

רשע יראה וכעס – כמו ויכעס, לפיכך נקוד חציו קמץ וטעמו למטה.

A wicked man will see and become angry Heb. וכעס, an expression of a verb in the past tense, equivalent to ויכעס [i.e., the "vav" converts the past tense to the future]. Therefore, it is vowelized half with a "kamatz" and half with a "pattah,⁠" and the accent is at the end of the word.

רשע – הפך הצדיק^א בראותו עושר הצדיק יכעס ברוב הקנאה.

שיניו – כפי מחשבתו שיחרוק עוד שיניו להנקם וזה יהיה כי ימס כל זה שיחשוב, וככה תאות רשעים שיתאוו רע לטובים.

א. כן בכ״י פרמא 1870, לונדון 24896. בכ״י מנטובה 13 נוספו המלים: ״הפך הצדיק״ בגיליון.

THE WICKED. Contrary to the righteous, the wicked person will be vexed. He will be vexed by a great amount of jealousy when he sees the wealth of the righteous.

HE SHALL GNASH WITH HIS TEETH. The psalmist speaks of what is in the mind of the wicked person. He thinks that he will yet gnash his teeth and take vengeance. The wicked will think thus because all of his intentions shall melt away.⁠¹ The same applies to the desire of the wicked. It refers to their desire to do evil.

1. And melt away is to be understood as “his intentions are frustrated.” He thus comforts himself with thoughts of making a comeback.

רשע יראה וכעס – כשיראה בכבוד הצדיק, יכעוס מרוב הקנאה. וכן יחרק שיניו עליו, אילו היה בו כח להאבידו היה עושה.

ונמס – ימוט לבבו, כן דרך הקנאה, על דרך: ורקב עצמות קנאה (משלי י״ד:ל׳).

תאות רשעים תאבד – מה שמתאוים לראות ברע הצדיק, תאבד אותה התאוה, כי לא יראו לעולם ברעתם.

או פירוש תאות רשעים – הטוב שמתאוים לעצמם. אבל בצדיקים נאמר: ותאות צדיקים יתן (משלי י׳:כ״ד).

רשע. אשר כל עסקיו לקבוץ ממון¹ להשתרר: יראה וכעס. על שיראה מי ש׳ירום בכבוד׳ בלתי שייגע לקבץ ממון כמוהו: שיניו יחרוק. מתקנא להשפילו: ונמס. שלא ישיג זה לעולם, ובזה תאות רשעים להשיגו תאבד, שיחשבו זה לנמנע, כענין ׳ולא יחמוד איש את ארצך׳ (שמות לד כד) וכענין ׳לא תחמוד אשת רעך׳ (שמות כ יד)²:

1. ראה תחילת תהלים והמצויין שם.

2. ופירש רבינו שם: ׳לא תחמוד - יהיה הדבר אצלך לנמנע גמור, כי הנמנע לא יחמדהו הטבע כלל, כענין וְלֹא יַחְמֹד אִישׁ אֶת אַרְצְךָ, כי החמדה תגרום את הגזל, כענין עכן (יהושע ז כא) וָאֶחְמְדֵם וָאֶקָּחֵם׳. וכוונת רבינו, שאף שהרשע חפץ להשפיל את הצדיק, תאווה זו תאבד ממנו כאשר יבין שאין אפשרות כלל להשיגו, כמו שהבטיח ה׳ לעולי רגלים שאיש לא יחמוד את ארצם, ואף שהגויים בוודאי חפצים לגזול את נכסי היהודיים, כאשר יראו שאין כל אפשרות לא תהיה להם תאווה לכך, כשם שאין אדם חומד דבר שאין באפשרותו כל דרך להשיגו [במשל האבן עזרא בשמות שם של הכפרי ובת המלך], וההוכחה שכאשר האדם יודע שאינו יכול להשיג דבר אינו מתאווה לו הוא מזה שה׳ ציוה לא לחמוד אשת רעהו, כי עליו להבין שאין אפשרות כלל להשיגו.

רָשָׁע יִרְאֶה וְכָעָס. [אדום]⁠¹ שהוא רשע, וכן אמר חבקוק (ג יג) ׳מחצת ראש מבית רשע׳ וגו׳, ׳יראה׳ בטובת אלה הצדיקים הנשארים, ׳וכעס׳, שִׁנָּיו יַחֲרֹק מחימה, ובזה נָמָס, ותַּאֲוַת רְשָׁעִים תֹּאבֵד, על דרך ׳יתמו חטאים – ולא חוטאים׳², כי כן יכולים אנו לפרש זה על רשעי ישראל שיראו בשמחת הצדיקים והם יבושו:

1. מחוק, וראה לעיל (תהלים קי ו-ז) על ׳מחץ ראש׳.

2. שתאוותם תאבד ולא הם עצמם.

וכעס – בס״ס כולו קמוץ ולרש״י חציו קמץ וחציו פת״ח ועיין מה שכתבתי בקהלת סי׳ ה׳.

יחרק – ענינו שחיקת וטחינת השנים אלו באלו בהתקצף האדם על חבירו כמו ויחרקו שן (איכה ב׳:ט״ז).

רשע – כאשר יראה הרשע את זאת יכעוס בעצמו לגודל הקנאה ויחרוק שניו כדרך המתקצף ולבבו ימס בקרבו ברוב הקנאה אולם תאות של הרשע מהרשעים תהיה אבודה ולא יוכל למלאותה לעשות אל הצדיק ההוא מאומה רע.

רשע – אבל הרשע יראה בהצלחת הצדיק וכעס – ובכ״ז לא יוכל לעשות לו מאומה רע, רק שניו יחרק ונמס – כי תאות רשעים תאבד ולא ישיג תאות לבו.

וכעס – כמו מרוב שיחי וכעסי (שמואל א׳ א׳:ט״ז) ימק כבגד אכלו עש, ומצאנו שם כעס גם בשי״ן (איוב ה׳:ב׳, ו׳:ב׳).

תאות רשעים – דבר קטון שמתאוים ולא חומדים גם זה לא יצלח.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון